הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 568351 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אראל מרגלית משה גפני אורי מקלב יצחק הרצוג דניאל עטר מיקי לוי רויטל סויד יואל חסון זוהיר בהלול חיים ילין באסל גטאס יחיאל חיליק בר איימן עודה עמר בר-לב קסניה סבטלובה ______________________________________________ פ/2191/20 הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – רשם פניות), התשע"ו–2015 דברי הסבר מדו"ח מצב תקופתי בנוגע לעסקים קטנים ובינוניים בישראל 2013–2014, שפורסם על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עולה כי בישראל כיום פועלים למעלה מ-450,000 אלף עסקים שהם בבחינת עסקים זעירים ועצמאיים, עסקים קטנים ועסקים בינוניים, כהגדרתם בדו"ח האמור. מגזר עסקים זה מהווה למעלה מ-99% ממספר העסקים בישראל, אחראי לקרוב למחצית מהתוצר העסקי במשק (כ-49%), ומעסיק כ-56% מהמועסקים במגזר העסקי. מכאן ברור כי למגזר עסקים זה השפעה מכרעת על המשק הישראלי. כ-97% מכלל העסקים בישראל נחשבים עסקים קטנים ובינוניים כאשר כ-84% מעסיקים עד 9 מועסקים בלבד, ולכ-80% מהם פדיון שאינו עולה על מיליון שקלים חדשים בשנה. העסקים הקטנים תורמים כ-40% מהתוצר העסקי ומעסיקים כ-45% מכלל המועסקים במשק . ניהול משק מסודר ותקין מצריך רגולציה ופיקוח, עם זאת, כאשר יישום הרגולציה מלווה בעומס ביורוקרטי עסקים קטנים כגדולים נדרשים להשקיע זמן וכסף כדי לקדם את עסקיהם. בעשורים האחרונים עלתה רמת המודעות הבינלאומית להשפעת צמצום העומס הרגולאטורי והביורוקרטי על עסקים. במדינות ה-OECD החלו ליישם מדידת העומס באמצעות מודל ה-RIA (Regulatory Impact Assessment ), תורת הערכת הרגולציה, שנועד לייצר שפה וכלים עבור הרגולטורים בישראל, על פי המקובל בעולם, לנושא קבלת ההחלטות בתהליך הרגולאטורי. ועדת טרכטנברג היטיבה לחדד את הכשלים העיקריים בתחום הרגולציה ואת השפעותיהם על כלכלת ישראל. עומס רגולטורי בא לידי ביטוי בעיקר במצבים הבאים: סתירות בדרישות הרגולטורים השונים (למשל בתחום רישוי עסקים), עומס דרישות ממספר רגולטורים בו זמנית המחייבות השקעה כספית, חוסר מידתיות ביישום רגולציות בינלאומית על השוק הישראלי (למשל בתחום איכות הסביבה), עודף חקיקה פרטית בתחומים המשפיעים ישירות על התנהלות המגזר העסקי כמו חקיקה עבודה, חקיקת צרכנות ועוד. העומס הביורוקרטי בא לידי ביטוי בעיקר בהיעדר נורמות שירות מחייבות של המגזר הציבורי, בתוך כך, התנהלות איטית (למרות שבשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ברמות השירות – ראו מדד הביורוקרטיה של איגוד לשכות המסחר), דרישות בלתי מידתיות ובכלל זה עודף דרישות שבצדם סנקציות פליליות ומנהליות. העומס הרגולאטורי והביורוקרטי חל על כלל המגזר העסקי, עם זאת, השפעתו על העסק הקטן היא משמעותית עד כדי השפעה על שרידותו של העסק הן מבחינת תוספת העלויות הנדרשות להתאמת דרישות הרגולטור והן מבחינת רמת הסיכון לעסק. במדדים לפיתוח עסקים של הבנק העולמי ישראל רחוקה מלהצטיין. שילוב של ביורוקרטיה מסובכת, מדיניות מיסוי מורכבת, גילדות מקצועיות, והון ריכוזי שלא מלווה כסף לעסקים קטנים, מונע מן העסקים הקטנים בישראל לפרוח. בדירוג Doing Business של הבנק העולמי ישראל עדיין מדורגת במקום מס' 35 בעולם (ירידה משנת 2013 אז דורגה במקום מס' 33); במקום הראשון דורגה סינגפור ואחריה הונג קונג, ניו זילנד ארה"ב ודנמרק. בקטגוריית רישום נכסים ישראל מדורגת נמוך ביותר (מקום 151) עם 81 ימים בסך הכול להשלמת התהליך. בקטגוריית התעסקות בקבלת היתרי בנייה, ישראל מדורגת במקום ה-140 עם 210 ימים לקבלת היתר ובקטגוריית חיבור לחשמל במקום ה-103 עם 132 ימים להשלמת ההליך. בתשלום מסים ואכיפת חוזים ישראל מדורגת במקום ה-93. העולם המפותח מודע היטב לחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים, המדינות מתחרות על הצעת תנאים מפתים לעסקים ועושות כל שביכולתן כדי להשתפר בעידודם ובדירוג העולמי משנה לשנה. אך ישראל לא מתקדמת בקצב של מדינות העולם, וכתוצאה מכך דירוגה העולמי יורד. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הוא הקטר המניע את גלגלי המשק ומייצר את מירב מקומות העבודה. ואולם, כידוע, קיימת קשת רחבה של חסמים שמונעים מעסקים המשויכים למגזר עסקי זה להתפתח, למצות את הפוטנציאל שלהם ואף לשרוד, ולעיתים קרובות יש בחסמים כאמור כדי להקשות גם על פתיחת עסקים חדשים. בין חסמים אלו ניתן למנות עומס ביורוקרטי, אשר בא לידי ביטוי, בין השאר, בהליכי רישוי מורכבים ומסורבלים, אשר מתנהלים בהיעדר רשם פניות שיהיה אחראי לריכוז מכלול מספרן הרב של פניות ובקשות אשר עסקים קטנים ובינוניים נדרשים להן בכל הנוגע לרישוי העסק ולפעילותם השוטפת לאחר קבלת רישיון העסק. בעיה זו מהווה תמריץ שלילי לפתיחתם של עסקים חדשים ופיתוחם והרחבתם של עסקים קיימים. הצעת חוק זו מבקשת להקל על המבוך הביורוקרטי האמור, באמצעות תיקון לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק), לפיו שר הפנים ימנה, בכל רשות רישוי, עובד אחד או יותר, של משרד הפנים, אשר ישמש כרשם פניות, קרי, כגורם האחראי באופן בלעדי לרכז ולתאם את כלל הטיפול בבקשות ופניות שהוגשו על ידי עסק מסוים בקשר להליכי הרישוי לפי החוק, לרבות בקשות ופניות שמופנות לגורם מאשר נוסף, כהגדרתו בהצעת החוק. כך, במסגרת כל רשות רישוי, תהיה לכל עסק כתובת אחת, תחת קורת גג אחת, שניתן יהיה לפנות אליה לשם הגשת בקשות ופניות בנוגע להליכי רישוי לכל גורם שלטוני הנוגע לעניין ולשם קבלת מענה באמצעותה. רשם הפניות יפעל כמעין חממה לעסקים, במטרה לסייע לכל עסק הטעון רישוי לפי החוק, ובפרט עסקים זעירים, קטנים ובינויים, לצלוח באופן יעיל ומרוכז, את כל משוכות הרישוי, ולחסוך מהעסק את הצורך להתרוצץ הלוך ושוב בין מגוון גורמים לשם השלמת הליכי הרישוי. יובהר כי נוכח הוראת סעיף 37 לחוק, שעניינו שמירת סמכויות, לא יהיה במינוי רשם פניות, כמוצע בהצעת החוק, כדי לגרוע מסמכויות לפי חיקוק אחר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התשע"ו – 9.11.15 תיקון סעיף 6 1. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) רשות הרישוי תמנה רשם פניות, אחד או יותר, לפי הצורך, שינהל מעקב אחר בקשות לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז, ירכז את הטיפול בהן, יסייע למבקש אחד מאלה במגעים מול נותני האישור וכן יתן מענה טלפוני לכל פניה בנוגע לבקשות כאמור בכל שלב בתהליך הרישוי."