הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 564679
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג
דוד ביטן
יואב קיש
מירב בן ארי
שולי מועלם-רפאלי
אורלי לוי אבקסיס
רועי פולקמן
יפעת שאשא ביטון
ינון מגל
נאוה בוקר
שרן השכל
מכלוף מיקי זוהר
נורית קורן
עליזה לביא
יעקב מרגי
אורי מקלב
איתן כבל
איציק שמולי
קארין אלהרר
עאידה תומא סלימאן
דב חנין
______________________________________________
פ/2235/20
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת אבהות), התשע"ו–2015
דברי הסבר
ישראל היא מדינה מתקדמת בכל הנוגע לזכויות נשים בהיריון ובחופשת הלידה, אך לעניין חופשת אבהות, או חופשה הורית, היא נמצאת מאחור. בהשוואה להמלצות הארגונים הבינלאומיים ומרבית מדינות ה-OECD ישראל מפגרת כיום באופן משמעותי במאמץ שהיא עושה להבטיח הורות שוויונית יותר על ידי עידוד חופשות הלידה לגברים ושילובם במהלך ההיריון (חופשת לידה וחזרה הדרגתית לעבודה, רעות הררי קמר ואסנת פיכטלברג-ברמץ, סקירת משרד הכלכלה לקראת יום האישה 2012).
תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), התשס"א–2000, צמצמו את האפשרויות שעומדות בפני האב להיעדר מעבודתו על חשבון ימי מחלה על מנת להתלוות לבת זוגו לבדיקות היריון. בהצעה זו מוצע לתת את שיקול הדעת בידי האב בשאלה לאילו בדיקות להצטרף ובכך להפכו לחלק מתהליך ההיריון.
מחקרים רבים הנוגעים במעורבותם של אבות בטיפול בילדים מצאו קשר ברור בין מעורבות בגידול ובחינוך הילד ללקיחת חופשת אבהות. ישראל אינה מזכה כיום גברים בחופשת אבהות, למרות שישראל היא המדינה עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי, מה שהופך כל יום חופש ליקר ערך למשפחות. בכל העולם המערבי יש התקדמות לעבר מודל של הורות שוויונית והצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה זמן משותף של זוג הורים בעת הולדת התינוק או התינוקת.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/1592/19) ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1690/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת תמר זנדברג ואילן גילאון (פ/19/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בכסלו התשע"ו – 23.11.15
תיקון סעיף 7 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא: בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ג2) יבוא:
"(ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו – "(ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו – "(ג3) עובד רשאי להיעדר מעבודתו –
(1) עד שלושה ימים, לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות הקשורים להריונה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה; (1) עד שלושה ימים, לצורך ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות הקשורים להריונה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
(2) לצורך נוכחות בלידה של בת זוגו; לעניין זה, "לידה" – מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה; (2) לצורך נוכחות בלידה של בת זוגו; לעניין זה, "לידה" – מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה;
(3) עד שמונה ימים מיום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות זו – (3) עד שמונה ימים מיום הלידה של בת זוגו; דין היעדרות זו –
(א) לעניין שלושה ימי ההיעדרות הראשונים – דין ההיעדרות כדין חופשה שנתית, ואם אין עומדים לזכותו של העובד ימי חופשה – דין ההיעדרות באותם ימים כדין חופשה ללא תשלום;
(ב) לעניין חמישה ימי ההיעדרות הנותרים – דין ההיעדרות כדין היעדרות מפאת מחלה.".
ביטול חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג) 2. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס–2000 – בטל. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס–2000 – בטל. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס–2000 – בטל.