הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 571348
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/2321/20
הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות המתה ורשלנות), התשע"ו–2015
דברי הסבר
עבירות ההמתה שאובות מפקודת החוק הפלילי המנדטורית משנת 1936 (להלן – פקודת החוק הפלילי). בשנת 1977 אומץ הנוסח מפקודת החוק הפלילי לחוק העונשין ללא תיקונים מהותיים. במהלך השנים בתי המשפט ביקרו לא אחת את נוסחן והארכאיות של עבירות ההמתה.
במדינת ישראל כיום, ישנן שלוש עבירות המתה מרכזיות ועיקריות. בתוכן כלולות תתי עבירות ומקרים שונים של המתות, סיוע ושידול להן כפי שיפורט.
שלוש העבירות הן:
עבירת הרצח – קבועה בסעיף 300 לחוק. העונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש חובה (סעיף 300א לחוק קובע אפשרויות הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים).
עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: 1) המתה בכוונה תחילה. 2) המתת הורה או סב. 3) המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת או כדי להקל על ביצועה. 4) המתה לאחר ביצוע עבירה אחרת על מנת להבטיח בריחה או הימלטות מעונש.
עבירת ההריגה – קבועה בסעיף 298 לחוק. היסוד הנפשי הנדרש בה הוא מחשבה פלילית, והעונש המרבי בצידה הוא עשרים שנות מאסר. היקף העבירה רחב, והיא תחול על אותם מקרים של המתה בכוונה שאינה כוונה תחילה ואינם נמנים עם אחת החלופות האחרות בעבירת הרצח הנ"ל.
עבירה של גרימת מוות ברשלנות – העונש המרבי בצידה הוא שלוש שנות מאסר.
בעבירות גרימת המוות קבועה גם עבירת ניסיון לרצח שהעונש בצידה הוא עשרים שנות מאסר.
הדירוג של עבירות הרצח, ההריגה וגרימת המוות ברשלנות בחוק הקיים מעורר קושי ואינו משקף את המדרג המיטבי והראוי. הקושי שמעוררת עבירת הרצח הוא היותה רחבה יתר על המידה מחד גיסא, וצרה יתר על המידה מאידך גיסא. העבירה, כפי שהיא קיימת ומפורשת כיום, אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה, ומנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח. הקושי שמעוררת עבירת ההריגה הוא היותה רחבה יתר על המידה, וכוללת הן מקרי המתה חמורים יחסית של המתה מכוונת והן מקרי המתה קלים יחסית, של המתה בקלות דעת. גם נקודת ההשקה בין עבירת ההריגה לעבירת גרם מוות ברשלנות מעוררת קושי, בשל הפער הניכר בין שתי העבירות הן במישור האחריות והתיוג הנלווה אליהן והן במישור הענישה. לפיכך, נדרש שינוי יסודי ובנייה מחודשת של עבירות ההמתה. אשר לעונש – העונש של מאסר עולם חובה הקבוע בצד עבירות הרצח, שלא ניתן לסטות ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים הוא אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה.
חשיבות ערך חיי האדם כאחד מהערכים העליונים במדינת ישראל מחייב חשיבה נוספת על המדרג הנורמטיבי והראוי של עבירות ההמתה ועונשן בחוק.
נוכח קשיים אלו, מוצע התיקון לחוק על מנת להביא לשינוי יסודי של עבירות ההמתה תוך דירוגן מחדש וכפי שיפורטו להלן:
במקום עבירת הרצח המוכרת כיום יבואו:
1. רצח בנסיבות מחמירות
2. עבירת הרצח הבסיסית
במקום עבירת ההריגה המוכרת כיום יהיו:
3. המתה באחריות מופחתת
4. המתה בקלות דעת.
במקום עבירת גרימת המוות ברשלנות המוכרת כיום יבואו:
5. גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות
6. גרימת מוות ברשלנות.
פירוט התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו:
1. רשלנות – מוצע לתקן את היסוד הנפשי של רשלנות הקבוע בסעיף 21 לחוק העונשין, בשני עניינים מרכזיים:
האחד, הפיכת מבחן של נטילת סיכון בלתי סביר ממבחן שלילי ("ובלבד [...] שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר"), לתנאי לקיומה של הרשלנות: "במעשהו יצר העושה סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה". תיקון זה מדגיש את הצורך במתן תוכן משמעותי ליסוד העובדתי של העבירה שהרשלנות היא היסוד הנפשי שלה ונועד לחדד את הרף הנורמטיבי שביישום העבירה ולמקד את האחריות ברשלנות לנאשמים שמעשיהם מקימים אשם המצדיק הרשעה בפלילים. המבחן השלילי של יצירת סיכון בלתי סביר לא בא לידי ביטוי מספיק ביישומו של סעיף 21 לחוק העונשין. התיקון המוצע נועד להדגיש מבחן זה כאמור, ובכך להביא לשינוי הרף הנורמטיבי הקיים, כך שהאחריות ברשלנות תוטל רק במצבים בהם דבק בהתנהגות אשם חמור יותר.
השני, תיקון שמחיל את מבחן יצירת הסיכון הבלתי סביר גם על עבירות שאינן עבירות תוצאה. בעבירות שאינן עבירות תוצאה לא נדרש להוכיח שהסיכון הטמון בהתנהגות אינו סיכון סביר. על מנת להסיר ספק זה נדרש להבהיר שגם בעבירות שאינן תוצאתיות, אך מנויה ביסודותיהן סכנה, יש מקום למבחן שימנע הרשעה של מי שלא יצר סיכון בלתי סביר. יסודות העבירה אינן כוללות תוצאה, אלא יצירת סיכון לחיי אדם, ומן הראוי להחיל גם על עבירה זו את מבחן יצירת הסיכון הבלתי סביר אשר בהגדרת הרשלנות.
2. עבירת רצח בנסיבות מחמירות – מוצע לתקן את סעיף 35א ולעגן את עבירת הרצח בנסיבות מחמירות בסעיף זה מהסיבות שפורטו לעיל. סעיף זה מפנה לסעיף 301א(א) לחוק המוצע, הקבוע בסעיף 6 להצעה, המפרטת את עבירה הרצח בנסיבות מחמירות כפי שיפורט בהמשך.
3. ביטול עבירת ההריגה הקבועה בסעיף 298 – מוצע לבטל את סעיף 298 לחוק המעגן כיום את עבירת ההריגה ובמקומו יבואו סעיפים 301ב ו-301ג כפי שיפורט בהמשך.
4. החלפת סעיף 300(א) – עבירת הרצח הבסיסית:
כוללת מעשים שגרמו למותו של אדם בכוונה או באדישות, אף אם לא התגבשו בעושה העברה יסודות כוונה תחילה. מוצע כי היסוד הנפשי בעבירת הרצח הבסיסית יכלול המתה מכוונת והמתה באדישות. עבירת הרצח הבסיסית נועדה לתפוס את המקרים החמורים, אך לא את החמורים ביותר. היסוד הנפשי של אדישות הולם את עבירת הרצח הבסיסית משום שהוא מגלם עמדה שלילית מובהקת ויסוד נפשי מגונה כלפי הערך של חיי אדם. יסוד נפשי של אדישות, מוגדר בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין כשוויון נפש לאפשרות גרימת תוצאות המעשה הנמנות עם פרטי העבירה. העושה האדיש אינו חפץ בהשגת התוצאה הקטלנית. דווקא על רקע זה ולאור חשיבותו של ערך חיי אדם, ניתן לצפות מהעושה להעדיף בבירור להמנע ממעשה שהוא צופה שיביא להתרחשות התוצאה. יסוד נפשי זה מבטא זלזול מובהק והתנכרות קשה וחמורה לערך חיי אדם, שבעטיים מעשה ההמתה הוא מעשה חמור מובהק.
עם זאת, מוצע לאפשר לבית המשפט, במקרה בו מצא שהתקיימו נסיבות מיוחדות שבגינן המעשה אינו מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה, על אף התקיימותן של הנסיבות המחמירות הקבועות בעבירה – להרשיע את העושה בעבירת הרצח הבסיסית. כאמור, לפי המוצע – הורשע אדם בעבירת הרצח הבסיסית – לא יהיה בית המשפט מחויב להטיל מאסר עולם.
מכיוון שקיים קושי בתיחום מדויק מראש של עבירת הרצח בנסיבות מחמירות באמצעות נוסחה משפטית, או קביעת נסיבות מסוימות וייתכנו מקרים פרטניים שנסיבותיהם הייחודיות לא ילוו בדרגת האשמה החמורה המאפיינת את העבירה המוחמרת, אף שהתקיימה הנסיבה המחמירה שקבע המחוקק. במקרים חריגים אלו לא מוצדק להרשיע את העושה בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות ולתייגו באופן זה. לפיכך, מוצע כי באותם מקרים חריגים, בהם לדעת בית המשפט הדן בעניין, המעשה אינו מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה, יימנע בית המשפט מהרשעה בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, גם אם התקיימה נסיבה מחמירה, ותחת זאת ירשיע את העושה בעבירה הבסיסית של רצח, שעונשה המרבי הוא מאסר עולם. יודגש כי על פי המוצע שיקול הדעת שיינתן לבית המשפט יהיה בשאלת האחריות בלבד. ככל שהחליט בית המשפט להרשיע בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, עליו להטיל על הנאשם מאסר עולם כעונש חובה. עונש זה מבטא את החשיבות המיוחדת של ערך חיי האדם, החומרה המיוחדת שבקיפוחם וההוקעה החברתית הראויה למעשה ולעושה. קביעת עונש זה כעונש מרבי בעבירת הרצח הבסיסית, תאפשר גמישות והטלת עונשים קלים יותר במקרים המתאימים.
5. ביטול סעיפים 300א ו-301
6. הוספת סעיפים 301א עד 301ד:
עבירת הרצח בנסיבות מחמירות – סעיף 301א –
עבירה זו מונה את מצבי ההמתה החמורים ביותר במדרג עבירות ההמתה, בהם המעשה מבטא דרגה גבוהה במיוחד של אשמה. ראוי כי העונש שייגזר על מעשים אלה יהיה העונש החמור ביותר, המבטא את הערך העליון של קדושת חיי אדם ואת הפגיעה הקשה ביותר בערך זה במעשי ההמתה במקרים אלה. אלו הם מקרי רצח המבטאים חומרה מוסרית מיוחדת, בהתבסס, בין היתר, על החקיקה במדינות אחרות בעולם. קביעת עבירת רצח בנסיבות מחמירות מבטאת את משקלם המיוחד של שיקולי האשם, ההוקעה, הגמול וההרתעה במקרים אלה, הן בדרך של תיוג מיוחד של מעשה הרצח כרצח בנסיבות מחמירות והן בדרך של ענישת חובה. חלק מהנסיבות המחמירות כוללות מניע או מטרה.
מוצע לקבוע כי מעשי רצח כפי שיפורטו להלן הן נסיבות מחמירות, המצדיקות תיוג חמור במיוחד, ושבגינן ראוי שיוטל על הרוצח מאסר עולם כעונש חובה:
(1) מעשה שנעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית – רצח המבוצע לאחר תכנון או שקילה, כאשר היה סיפק בידי הממית לשקול את השלכות מעשיו ואת תוצאותיהם, או כאשר הרצח תוכנן מבעוד מועד והתגבשה החלטה להמית. מקרים בהם הממית שקל והחליט לקטול את קורבנו להבדיל ממקרים בהם הרצון להמית נוצר באופן ספונטאני ובלהט הרגע.
(2) ביצוע רצח במטרה לאפשר או להקל על ביצוע עבירה אחרת או במטרה לכסות על ביצוע עבירה אחרת, או במטרה להימלט מהדין לאחר ביצוע עבירה אחרת – נדרש מפורשות קשר ענייני בין ההמתה, לבין העבירה האחרת מעבר לעצם ביצוען במקביל. אם בוצעה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או במטרה להימלט מהדין לאחר ביצועה. כמו כן, ברור כי על פי הנוסח המוצע הדרישה בעבירות הרצח ליסוד נפשי של אדישות או כוונה ביחס לתוצאה הקטלנית תחול גם לגבי חלופה זו.
(3) קורבן שהוא עד בהליכים פליליים – מוצע לקבוע נסיבה מחמירה זו, המשקפת חומרה מיוחדת הנובעת מפגיעה קשה בערך מוגן נוסף, פרט לפגיעה בערך חיי אדם: הפגיעה בסדרי השלטון והמשפט. מעשה המתה של עד בהליכים פליליים עלול להרתיע עדים מלהעיד, לקרוא תיגר על יציבות שלטון החוק, ובכך עלול לפגוע בתפקודה של מערכת המשפט ובשלטון החוק.
(4) ביצוע רצח במטרה לעורר פחד או להניע גוף שלטוני – מצב בו העבירה מבוצעת מתוך מטרה טרוריסטית, תהווה נסיבה מחמירה. נסיבה זו קובעת כי גם מעשה של יחיד, שלא במסגרת פעילות ארגונית, אך בעל פוטנציאל להשלכות ציבוריות רחבות וקשות, הוא בעל חומרה מיוחדת המצדיקה קביעתו כנסיבה מחמירה. מעשה רצח במסגרת ארגון טרור או ארגוני פשיעה אחרים די בו כדי לבסס קטגוריית חומרה עצמאית (הגדרה זו מבוססת במידה רבה על הגדרת "מעשה טרור" בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א–2011).
(5) מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור – "גזענות" מוגדרת בסעיף 144א כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". הנסיבה המחמירה האמורה חלה לגבי עבירה שנעברה בשל מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור "מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית, או היותם עובדים זרים".
(6) ביצוע רצח כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות על ציבור – החומרה היתרה במקרה זה היא שהמעשה אינו פוגע בקורבן בלבד, כי אם מטרתו כפיית דרך התנהגות על אנשים נוספים השייכים לאותו הציבור, הגבלת חירותם והשפלתם. המקרים המובהקים בהם תתקיים נסיבה זו הם המקרים שכונו "רצח על רקע כבוד המשפחה".
(7) אכזריות מיוחדת או התעללות בקורבן – נועדה לבטא את הסלידה החברתית המוגברת כלפי רצח הנעשה תוך התעללות גופנית או נפשית, או כשהמעשה נעשה באכזריות רבה. הנסיבה תכלול את הביטוי "אכזריות מיוחדת", המגלם דרישה לאכזריות החורגת ממעשה ההמתה כשלעצמו. בנוסף מוצע כי לנסיבה זו תתווסף חלופה של התעללות בקורבן, הקיימת גם בעבירת האינוס כנסיבה מחמירה.
(8) הקורבן הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו – מבטאת הגנה מוגברת שהחוק מעניק לקורבנות שהם פגיעים במיוחד. בנוסף, המתה של חלש מבטאת עמדה מוסרית מגונה במיוחד של העושה. החומרה במקרה זה נובעת לא רק מהיותו של הקורבן חלש, אלא גם מהפרת האמון והמעילה בתפקיד מצד הפוגע, האמור להיות אחראי על רווחתו של הקורבן.
(9) הקורבן הוא חסר ישע – בכלל זה כאשר הוא ילד צעיר שהינו בגדר "חסר ישע". על פי סעיף 368א לחוק העונשין, "חסר ישע" הוא מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. אוכלוסיית חסרי הישע היא אוכלוסייה חלשה באופן מיוחד, התלויה באחרים לצורך מילוי צרכים בסיסיים. המתתו של חסר ישע מבטאת זלזול חמור במיוחד בערכים בסיסיים של אנושיות, במקום בו היחס האנושי המצופה הוא דווקא יחס של חמלה. לאור זאת, ראוי להגדיר את הנסיבה כנסיבה מחמירה גם ללא קשר לזהות הפוגע וקרבתו לאותו חסר ישע.
בעניין זה יוזכר כי סעיף 300(א)(1) לחוק העונשין קובע עבירת רצח בגרימה במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו של הממית. מוצע לא לכלול נסיבה זו בין הנסיבות המחמירות. על אף שהמתת הורה או סב מהווה מעשה מגונה במיוחד של המתת אדם נוכח התנכרות הממית לחובת כיבוד הורים, הרי שהמתת בן משפחה יכולה להתרחש בנסיבות שונות, ולא לכל מקרה ממין זה נלווית בהכרח חומרה מיוחדת. במידה שההורה הוא "חסר ישע" המעשה ייכלל במסגרת הנסיבה המחמירה המוצעת לפי פסקה (9).
(10) סכנה לאנשים מלבד הקורבן – מקרה נוסף שבו מתהווה פגיעה נוספת בערך מוגן, קיים כאשר העושה חושף אנשים נוספים פרט לקורבן לסכנה של פגיעה חמורה כאשר המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה בגופו של אדם נוסף מלבד הקורבן.
(11) רצח במסגרת פעילות ארגון פשע או ארגון טרור – גם כאשר נועד לקדם את מטרות אותו ארגון, משום שארגונים אלה יוצרים מטבעם סיכון מיוחד ובלתי נסבל לביצוע פשעים, ומשום שהמתת אדם במסגרת פעילות של ארגון שכזה ובמטרה לקדם את פעילותו מציבה איום חמור על שלטון החוק, גורמת לחרדה בציבור ומגלמת חומרה מוסרית רבה.
המתה באחריות מופחתת – סעיף 301ב –
מעשים המגלמים, בשל נתונים הקשורים במעשה או בעושה, דרגת אשמה פחותה הנלווית למעשה. מוצע עונש מאסר של עשרים שנה, הזהה לעונש הקיים היום בצד עבירת ההריגה. עונש זה מבטא מחד גיסא, את הגמול הראוי בגין נטילה מכוונת של חיי אדם, הוקעת המעשה והרתעה ראויה - במיוחד במקרים חמורים של המתה בעקבות קינטור או בעקבות הפרעה נפשית - אך מאידך גיסא, מבטא הקלה מהעונש של מאסר עולם כעונש מרבי, עקב הנסיבות המפורטות בעבירה זו. מוצע כי, העונש המרבי בצד עבירה זו ייוותר עשרים שנה גם אם מתקיימות הנסיבות ההופכות את הרצח לרצח בנסיבות מחמירות. וניתן יהיה לתת ביטוי לנסיבות המחמירות במסגרת העונש המרבי של אותה עבירה. היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה זו הוא יסוד נפשי של אדישות או כוונה. ליתן ביטוי לאשם הפחות המיוחס בעבירה זאת, ביחס לעבירת הרצח.
מעשה המתה בעקבות קינטור – יוצר מבחן חלופי שיאפשר הקלה באחריות, בנסיבות בהן ההתגרות הובילה את העושה למצב בו הוא התקשה קושי רב לשלוט בעצמו, קושי שיש בו, בנסיבות המקרה, כדי למתן את אשמתו. הגדרת הקינטור המוצעת כוללת מבחן סובייקטיבי – הדרישה היא לתגובה אמוציונאלית עזה להתגרות, אשר פגעה בצורה קשה ביכולת השליטה העצמית של הנאשם; ומבחן נורמטיבי – על בית המשפט להכריע אם הרגש העז שהתעורר לנוכח ההתגרות והקושי הרב בשליטה העצמית גורעים מאשמתו של המקונטר. בחינה זו תבוצע מנקודת מבט חברתית ומוסרית, שהיא חיצונית למקונטר. על מנת שאשמת העושה תפחת באופן משמעותי, צריך להתקיים יחס הולם בין טיב ומידת ההתגרות לבין הפגיעה הניכרת בשליטה העצמית, שנגרמה על ידה, להבדיל מהתגובה הקטלנית. המבחן המוצע מבטא תחושת צדק אנושית, מבלי לפגוע במסר לציבור בדבר האיסור המוחלט להמית. רק מעשים בלתי לגיטימיים במהותם – מנקודת מבט חברתית-מוסרית חיצונית לנאשם, שיש להם פוטנציאל משמעותי של הקנטה והרגזה, מהווים "התגרות".
הנוסח המוצע בא לקבוע לגבי המצבים המוגדרים בסעיף 300א לחוק, הסדר של "אחריות מופחתת" תחת ההסדר שמאפשר הקלה בעונש בלבד, בדומה למודל שהופיע בהצעת החוק המקורית, כך שמקרים אלה ייכללו בעבירת המתה הפחותה בחומרתה מעבירת הרצח. הסדר של אחריות מופחתת צודק יותר, משום שאין הוא מטיל על העושים הבאים בגדרו סטיגמה של רוצחים. גם מבחינת הענישה, יש בהסדר כזה התאמה טובה יותר לתיוג הנלווה להרשעה, שכן נמנע מצב בו נגזרים עונשים קלים יחסית בגין הרשעה ברצח. מצבים אלו כוללים מעשי המתה שנעשו כשהנאשם היה במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו בידי מי שהנאשם גרם למותו; מעשי המתה שנעשו במצב של הפרעה נפשית חמורה ומעשים שנעשו בחריגה במידה מועטה מסייג לאחריות פלילית.
מוצע להרחיב את הנסיבה גם למצבים בהם החריגה לא היתה מתחום הסבירות של ההגנות, אלא מתנאי אחר בהן, ובתנאי שבנסיבות יש כדי למתן את אשמתו של העושה. ההרחבה למצבים הגובלים בסייגים לאחריות פלילית מוצדקת, משום שאין סיבה טובה לאבחן בעניין זה בין תנאי הסבירות, דווקא, לבין התנאים האחרים של ההגנות, וזאת במיוחד לאור התנאי המוצע, על פיו מוטל על בית המשפט לבחון האם היה בנסיבות כדי למתן את אשמתו של העושה. ראוי לאפשר הפחתה הן בסטיגמה והן בעונש, במקרה בו האשמה פחתה, שאחרת תהיה התוצאה העונשית בלתי מידתית לחומרת העבירה.
סעיף קטן (ב) – חזקות הקובעות מצב נפשי של אדישות –מוצע לקבוע מצבים אלו במסגרת העבירה של המתה באחריות מופחתת ולא במסגרת עבירת הרצח הבסיסית, משום שמצבים אלה אינם מתאפיינים בזלזול המובהק בחיי אדם המגולם בעבירת הרצח, ועל כן אינם ראויים לתיוג ולענישה דומים.
חיקוקים אלה הם סעיפים 34א, 34ט וסעיף 34יד לחוק העונשין:
סעיף 34א, שעניינו עבירה שונה או נוספת, קובע את אחריות מבצע בצוותא לעבירה שונה או נוספת שביצע העושה, כשהוא עצמו לא היה מודע לאפשרות עשייתה, אולם אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה. על פי סעיף 34א(1) המבצע בצוותא יישא באחריות לעבירה שנעברה בכוונה, כעבירה של אדישות בלבד. מוצע לקבוע כי מצבים אלה יבואו בגדר עבירה של המתה באחריות מופחתת, משום שהמצב הנפשי של מבצע בצוותא לרצח המבוצע על ידי שותפו עלול להיות רשלנות או קלות דעת כלפי התוצאה הקטלנית, ועל כן אינו ראוי לתיוג ולענישה של עבירת הרצח.
סעיף 34ט(ב) קובע, כי בעבירות תוצאה רואים את העושה כמי שעשה את העבירה באדישות, אם המעשה נעשה כאשר היה במצב של שכרות, והוא שגרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת והמודעת. גם מקרה זה ראוי להיקבע במסגרת העבירה של המתה באחריות מופחתת, שכן נכללים בו מקרים בהם אדם גרם למותו של אחר, בנסיבות המצוינות בסעיף, אף שלא היה אדיש לתוצאה הקטלנית.
סעיף 34יד לחוק עוסק בכניסה למצב בהתנהגות פסולה. לפי סעיף קטן 34יד(א), הוראות סעיפים 34ז, 34יא ו-34יב, שעניינם הסייגים של העדר שליטה, צורך וכורח, לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן היישוב במקומו יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב. לפי סעיף קטן 34יד(ב), במקרה כזה רואים את האדם כמי שעשה את העבירה באדישות, אם העבירה מותנית בתוצאה, ובלבד שהוא לא הכניס עצמו למצב זה במטרה לעבור את העבירה. ראוי לכלול סעיף זה בעבירת ההמתה באחריות מופחתת משום שהוא כולל גם מצבים בהם היסוד הנפשי של העושה אינו מגיע כדי אדישות כלפי התוצאה הקטלנית.
המתה בקלות דעת – סעיף 301ג – מוצע לקבוע עבירה של המתה ביסוד נפשי של קלות דעת. ההצדקה לקביעת עבירה זו מבוססת על הפער הניכר בין מידת אשמתו של מי שממית תוך אדישות לאפשרות גרימת המוות, לבין מי שמקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש, על אף שהוא מודע לאפשרות התרחשותה. מוצע כי העונש בצד עבירה זו יעמוד על שתים עשרה שנות מאסר, עונש שהוא קל בצורה ניכרת מהעונש הקבוע היום בצד עבירת ההריגה. עונש מרבי זה עולה בקנה אחד עם הענישה שגוזרים בתי המשפט בעבירות הריגה בנסיבות של תאונות דרכים – בהם מטבע הדברים היסוד הנפשי הוא ככלל קלות דעת - ומהווה מדרג ראוי בין עבירת ההמתה באחריות מופחתת ובין העבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי.
יש הצדקה עניינית לאבחנה בין יסוד נפשי של אדישות ליסוד נפשי של קלות דעת, וכן לכריכה של האדישות והכוונה יחד, תוך אבחנה ביניהן ובין קלות הדעת.
7. החלפת סעיף 302 לשידול או סיוע להתאבדות – מוצע לשנות את הנוסח המקורי מכיוון שנוסחו ארכאי, שאינו עולה בקנה אחד עם החלק הכללי של חוק העונשין. מוצע לפצל בין השידול להתאבדות לבין הסיוע להתאבדות, וזאת מפני שמצבים של שידול להתאבדות הינם חמורים יותר ממצבים של סיוע להתאבדות. לא בכדי, על פי הדין הכללי, העונש המרבי על שידול לעבירה הוא העונש בצד העבירה העיקרית, ואילו העונש המרבי על סיוע הוא מחצית העונש. רציונל זה, משליך גם על עבירות השידול והסיוע להתאבדות: אדם המשכנע או מתמרץ אדם אחר לשים קץ לחייו מבצע מעשה חמור, הפוגע פגיעה קשה יותר בערך של חיי אדם, מאשר זה המסייע לאדם, שגיבש את דעתו והחליט לשים קץ לחייו, להוציא את החלטתו לפועל. מוצע לקבוע עונש מאסר של ארבע-עשרה שנים בצד העבירה של שידול להתאבדות, עונש התואם את העונש המרבי הקיים במשפט האנגלי. ולצד העבירה של סיוע להתאבדות, מוצע לקבוע שבע שנות מאסר, שכן עונש זה הוא מחצית מהעונש המוצע לעבירת השידול ותואם את העקרונות הכלליים של חוק העונשין. בנוסף, מוצע נוסח בהיר יותר לעבירות התואם את החלק הכללי של חוק העונשין.
8. ביטול סעיף 303 המתת תינוק – לאור שינוי המצב החברתי, בעיקר בנוגע לערך חייהם של תינוקות, והחומרה המיוחדת הנעוצה בגרימת מוות של תינוק חסר ישע שעל הוריו מוטלת האחריות לדאוג לצרכיו – ראוי לבטל את העבירה. בישראל, המקרים בהם נשים שהמיתו את תינוקותיהם הורשעו בעבירה זו, הנם ספורים. מקרים בהם תוכח הפרעה נפשית חמורה של האם ייכללו בעבירת ההמתה, שעונשה המרבי הוא עשרים שנות מאסר. במצבים חריפים פחות, כמו הפרעה נפשית שאינה חמורה, אך שיש בה כדי להפחית משמעותית את האשמה שבמעשה, על אף התקיימות הנסיבות המחמירות יוכל בית המשפט להרשיע בעבירת הרצח הבסיסית, המאפשרת שיקול דעת לעניין העונש.
9. הוספת סעיף 304א – גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות – מוצע לקבוע עבירה חדשה של גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות, שתהווה מעין דרגת ביניים בין עבירת גרימת מוות ברשלנות לבין עבירה של המתה בקלות דעת. מדובר ביסוד נפשי של רשלנות כלפי התוצאה, אולם יסודותיה של העבירה יהיו חמורים יותר מאשר עבירת גרימת מוות ברשלנות בשני היבטים: האחד, היסוד העובדתי – נדרשת התנהגות אשר סוטה סטייה ניכרת מהתנהגות סבירה, המהווה כשלעצמה הפרה של הדין. כלומר, מדובר בהתנהגויות שהמחוקק הזהיר באופן ספציפי מפני עשייתן. השני, היסוד הנפשי – נדרשת מודעות לגבי ההתנהגות המסוכנת, ורק לגבי התוצאה הקטלנית די ביסוד נפשי של רשלנות. על אף שכאמור, נדרשת מודעות של העושה לטיב התנהגותו, הוא אינו צריך להיות מודע לדין האוסר את ההתנהגות ולכך שהוא סוטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה. העונש המרבי המוצע בצד העבירה הינו חמש שנות המאסר והוא מוצדק עקב השילוב של התנהגות מסוכנת במיוחדת מבחינה אובייקטיבית, המעידה על זלזול בוטה בחוק, יחד עם אשמה סובייקטיבית המתבטאת במודעות בפועל של העושה לטיב התנהגותו. הוא יוצר מדרג הולם בין העבירה החמורה יותר של המתה בקלות דעת, ובין העבירה הקלה יותר של גרימת מוות ברשלנות.
10. החלפת סעיף 305 הנוגע לניסיון לרצח, בסעיפים המפורטים הבאים:
הוספת סעיפים 305א - 305ג –
שידול לרצח – סעיף 305א – העונש על שידול לרצח, בהתאם לסעיף 34ד בחלק הכללי של חוק העונשין, הוא עונש מאסר עולם חובה. מוצע לקבוע עבירה מיוחדת של שידול לרצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצדה יעמוד על מאסר עולם כעונש מרבי, כך שתתאפשר גמישות והתאמת הענישה למקרי שידול הנבדלים זה מזה בחומרתם. אשר לשידול לעבירת הרצח – מאחר שמוצע לקבוע בצד עבירה זו מאסר עולם כעונש מרבי, הרי שממילא נתונה הסמכות לבית המשפט להטיל עונש קל יותר.
סיוע לרצח – סעיף 305ב – מוצע לקבוע בסעיף 305ב לחוק כנוסחו המוצע, עבירה מיוחדת של סיוע לרצח שהעונש בצדה יעמוד על חמש עשרה שנות מאסר. עונש התואם את העיקרון הכללי לפיו עונשו של המסייע הוא מחצית עונשו של המבצע העיקרי, שכן מאסר חמש עשרה שנים הוא מחצית העונש המרבי שיהיה אפשר להטיל לפי הוראות סעיף 311א לחוק, כנוסחו המוצע בסעיף 15 להצעה כעונש קצוב, לגבי עבירות גרימת מוות בסימן א' לפרק י' לחוק, שדינן מאסר עולם כעונש מרבי.
מוצע שלא לקבוע עבירה מיוחדת של סיוע לעבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שמוצע, בסעיף 6 להצעה זו, להוסיפה לחוק העונשין, ולהותיר את הענישה בעבירה זו בהתאם לחלק הכללי של חוק העונשין. מאחר שהעונש בצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות הוא מאסר עולם חובה, העונש בצד העבירה של סיוע לרצח בנסיבות מחמירות, יעמוד, בהתאם להוראות סעיף 32(1) לחוק, על עשרים שנות מאסר.
נסיון לשידול לרצח – סעיף 305ג – הכלל הנוגע לניסיון לשידול דומה לסיוע, והוא שניסיון לשדל אדם לביצוע עבירה עונשו מחצית מהעונש שנקבע לביצועה העיקרי. על כן, ובהתאמה לעבירת הסיוע לרצח, מוצע לקבוע עבירה של ניסיון לשידול לרצח שעונשה חמש עשרה שנות מאסר. מוצע להותיר את הענישה בעבירה של ניסיון לשידול לרצח בנסיבות מחמירות בהתאם לחלק הכללי של חוק העונשין, כלומר העונש בצד עבירה זו יהיה עשרים שנות מאסר.
יצוין כי בעבירות ההמתה האחרות, לא מוצע לקבוע הסדר מיוחד ויחול ההסדר לפי החלק הכללי של חוק העונשין.
11. ביטול סעיף 307 איום בכתב לרצח – מוצע לבטל את העבירה מאחר שלמקרים הנכללים בה יש הסדר מספק במסגרת עבירת האיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ודיני השותפות על-פי חלק הכללי של חוק העונשין, ומאחר שהעונש המוצע בצד העבירה גבוה מדי.
12. תיקון סעיף 308 – מוצע לבטל את הסיפה של סעיף 308. סעיף זה מגדיר מיהו אדם לענין סימן עבירות ההמתה. הסיפה של סעיף זה, החל מהמילים "בין שנשם", כולל אבחנות, שלאור התפתחות המדע אין בהן כל צורך ולכן הן מיותרות, על כן מוצע למחקה.
13. ביטול סעיפים 309-311 –
גרימת מוות – מהי – סעיף 309 – סעיף זה קובע בסעיפי משנה שונים מצבים בהם מתקיים קשר סיבתי בין המעשה לתוצאת המוות. עם זאת, עולה מהפסיקה כי רשימה זו אינה רשימה סגורה אלא דוגמאות פרטניות למקרים בהם מתקיים קשר סיבתי, ובתיקי עבירות המתה יש להחיל גם את דיני הסיבתיות הכלליים. הטכניקה החקיקתית שעל בסיסה חוקק סעיף זה (רשימה קזואיסטית של מקרים), היא טכניקה מיושנת ואינה מתאימה לחקיקה מודרנית. מאחר שככל הנראה, המקרים הפרטניים הנמנים בסעיף נבלעים בדין הכללי, העוסק בקביעת קשר סיבתי בעבירות תוצאה, הסעיף לכאורה מיותר ואם כך מן הראוי למחקו. יודגש כי אין במחיקת הסעיף כדי לשנות את המצב המשפטי הקיים ואת כללי הקשר הסיבתי החלים לגבי עבירות ההמתה.
העלמת לידה – סעיף 311 – סעיף זה, קובע עבירה שעונשה שנת מאסר, על מי שמשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה. סעיף זה חוקק על רקע מציאות עובדתית שונה מהמציאות של ימינו, ואינו עוד רלוונטי. ככל שהסעיף נועד לתת מענה למקרים של סיוע לאחר מעשה לביצוע עבירה או לשיבוש הליכי משפט – יש לכך מענה בעבירות אלו.
הוספת סעיף 311א – מאסר עולם שאינו עונש חובה.
הצעת חוק זו נכתבה על בסיס תזכיר חוק ממשלתי "חוק העונשין (תיקון – עבירות המתה ורשלנות), התשע"ב–2012". בשנת 2007 שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, מינה צוות לבדיקת הנושא (צוות קרמניצר). בשנת 2009 הוסמך הצוות לבחון גם הסדר הנוגע לכלל עבירות הרשלנות. עבודת הצוות הושלמה ודוח הצוות הוגש לשר המשפטים ביום 9 באוגוסט 2011, ותזכיר החוק מבוסס בעיקרו על עבודת הצוות ומסקנותיו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בכסלו התשע"ו – 7.12.15
תיקון סעיף 21
1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(א), במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור." "(2) שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה יצר במעשהו סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או הסכנה כאמור."
תיקון סעיף 35א 2. בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא: בסעיף 35א(ב) לחוק העיקרי, במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;". "(1) עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;".
ביטול סעיף 298 3. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 298 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 300 4. בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא: בסעיף 300 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם." "(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם."
ביטול סעיפים
300א ו-301 5. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים. סעיפים 300א ו-301 לחוק העיקרי – בטלים.
הוספת סעיפים 301א עד 301ג 6. לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: לפני סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא:
"רצח בנסיבות מחמירות "רצח בנסיבות מחמירות "רצח בנסיבות מחמירות 301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מן הנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מן הנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד: (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מן הנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית; (1) המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;
(2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל על ביצועה, או במטרה להסתיר ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; (2) המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל על ביצועה, או במטרה להסתיר ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת;
(3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי; (3) הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;
(4) המעשה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; (4) המעשה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה להניע ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה או ארגון ציבורי בין-לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;
(5) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו; (5) המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;
(6) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור; (6) המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;
(7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן; (7) המעשה נעשה באכזריות מיוחדת או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;
(8) הקורבן הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א; (8) הקורבן הוא קטין שעובר העבירה אחראי עליו כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;
(9) הקורבן הוא חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א; (9) הקורבן הוא חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א;
(10) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה חמורה בגופו של אדם אחר נוסף על הקורבן; (10) המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לפגיעה חמורה בגופו של אדם אחר נוסף על הקורבן;
(11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון;
בפסקה זו – (11) המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון;
בפסקה זו –
"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003; "ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003;
"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור. "ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת 301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים: (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים: (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ומתקיימים שניים אלה: (1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ומתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
(ב) יש בקושי האמור בפסקה (1) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;
(2) המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו; (2) המעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו;
(3) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח – (3) המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –
(א) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(ב) להימנע מעשיית המעשה;
(4) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב או 34יג(3), ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו. (4) המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב או 34יג(3), ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.
(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים. (ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים. (ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים.
המתה בקלות דעת המתה בקלות דעת המתה בקלות דעת 301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתיים עשרה שנים." הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתיים עשרה שנים." הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתיים עשרה שנים."
החלפת סעיף 302 7. במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 302 לחוק העיקרי יבוא:
"שידול או סיוע להתאבדות "שידול או סיוע להתאבדות "שידול או סיוע להתאבדות 302. (א) המשדל אדם להתאבד, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים. (א) המשדל אדם להתאבד, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים. (א) המשדל אדם להתאבד, דינו – מאסר ארבע עשרה שנים.
(ב) המסייע לאדם להתאבד, דינו – מאסר שבע שנים." (ב) המסייע לאדם להתאבד, דינו – מאסר שבע שנים." (ב) המסייע לאדם להתאבד, דינו – מאסר שבע שנים."
ביטול סעיף 303 8. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 303 לחוק העיקרי – בטל.
הוספת סעיף 304א 9. אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 304 לחוק העיקרי יבוא:
"גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות "גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות "גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות 304א. על אף האמור בסעיף 21(ב), הגורם ברשלנות למותו של אדם ומתקיימים לגביו שניים אלה, דינו – מאסר חמש שנים: על אף האמור בסעיף 21(ב), הגורם ברשלנות למותו של אדם ומתקיימים לגביו שניים אלה, דינו – מאסר חמש שנים: על אף האמור בסעיף 21(ב), הגורם ברשלנות למותו של אדם ומתקיימים לגביו שניים אלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) במעשהו סטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה בנסיבות העניין, והיה מודע לטיב המעשה; (1) במעשהו סטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה בנסיבות העניין, והיה מודע לטיב המעשה; (1) במעשהו סטה במידה ניכרת מהתנהגות סבירה בנסיבות העניין, והיה מודע לטיב המעשה;
(2) המעשה מהווה הפרה של דין." (2) המעשה מהווה הפרה של דין." (2) המעשה מהווה הפרה של דין."
החלפת סעיף 305 10. במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: במקום סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא:
"ניסיון לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות "ניסיון לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות "ניסיון לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות 305. המנסה לעבור עבירה לפי סעיפים 300 או 301א, דינו – מאסר שלושים שנים." המנסה לעבור עבירה לפי סעיפים 300 או 301א, דינו – מאסר שלושים שנים." המנסה לעבור עבירה לפי סעיפים 300 או 301א, דינו – מאסר שלושים שנים."
הוספת סעיפים 305א עד 305ג 11. אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 305 לחוק העיקרי יבוא:
"שידול לרצח בנסיבות מחמירות "שידול לרצח בנסיבות מחמירות "שידול לרצח בנסיבות מחמירות 305א. המשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 301א, דינו – מאסר עולם. המשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 301א, דינו – מאסר עולם. המשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 301א, דינו – מאסר עולם.
סיוע לרצח סיוע לרצח סיוע לרצח 305ב. על אף הוראות סעיף 32, המסייע לאדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים. על אף הוראות סעיף 32, המסייע לאדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים. על אף הוראות סעיף 32, המסייע לאדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
ניסיון לשידול לרצח ניסיון לשידול לרצח ניסיון לשידול לרצח 305ג. על אף הוראות סעיף 33, המנסה לשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים." על אף הוראות סעיף 33, המנסה לשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים." על אף הוראות סעיף 33, המנסה לשדל אדם לבצע עבירה לפי סעיף 300, דינו – מאסר חמש עשרה שנים."
ביטול סעיף 307 12. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 307 לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 308 13. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק. בסעיף 308 לחוק העיקרי, הסיפה החל במילים "בין שנשם" – תימחק.
ביטול סעיף 311 14. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל. סעיף 311 לחוק העיקרי – בטל.
הוספת סעיף 311א 15. אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 311 לחוק העיקרי יבוא:
"מאסר עולם שאינו עונש חובה "מאסר עולם שאינו עונש חובה "מאסר עולם שאינו עונש חובה 311א. על אף הוראות סעיף 41, בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים." על אף הוראות סעיף 41, בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים." על אף הוראות סעיף 41, בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים."
תיקון פקודת התעבורה 16. בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א". בפקודת התעבורה, בסעיף 40א(א)(1), במקום "לפי סעיף 298" יבוא "לפי סעיפים 301ג או 304א".
תיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם 17. בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א–1951, בסעיף 2א(ב)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977".
תיקון חוק ההסגרה 18. בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת". בחוק ההסגרה, התשי"ד–1954, בסעיף 2ב(ב)(2), במקום "רצח, הריגה" יבוא "רצח, רצח בנסיבות מחמירות, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת".
תיקון חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) 19. בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו–1955, בתוספת, בפרט (ז), ברישה, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג".
תיקון חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) 20. בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח–1957, בתוספת, בפרט (א), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג".
תיקון חוק שירות המדינה (משמעת) 21. בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, בסעיף 47(א1)(5), בהגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה", במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג".
תיקון חוק האזנת סתר 22. בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977". בחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979, בסעיף 9א(א)(2), במקום "עבירת רצח, הריגה" יבוא "עבירה לפי סעיפים 300 עד 301ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977".
תיקון חוק סדר
הדין הפלילי 23. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 – בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 –
(1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק"; (1) בסעיף 9(ב1), במקום הרישה עד המילים "התשל"ז–1977" יבוא "בעבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א)(4) לחוק העונשין התשל"ז–1977, בעבירת ניסיון לרצח בנסיבות מחמירות כאמור, לפי סעיף 305 לאותו חוק";
(2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305". (2) בסעיף 62א(א), בהגדרה "עבירת מין או אלימות", במקום "305, 307" יבוא "305".
תיקון חוק בתי המשפט 24. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג". בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בתוספת הראשונה, בחלק א', בפרט 1, במקום "298; 302" יבוא "301ב; 301ג; 302(א); 305ב; 305ג".
תיקון חוק עזרה משפטית בין מדינות 25. בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304". בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1988, בתוספת השנייה, בפרט ג2, בפרט משנה 4, במקום "303, 304, 311" יבוא "304".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) 26. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 – בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996 –
(1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א"; (1) בסעיף 12(א), במקום "בעבירה על סעיף 300" יבוא "בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א";
(2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". (2) בתוספת הראשונה, בפרט (1)(ב), במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג".
תיקון חוק איסור הלבנת הון 27. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא: בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, במקום פרט (7) יבוא:
"(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;". "(7) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 300 עד 301ב ו-305 לחוק העונשין;".
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה 28. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 – בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 –
(1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא: (1) בתוספת הראשונה, במקום פרט 3 יבוא:
"3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'."; "3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'."; "3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'."; "3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'."; "3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'."; "3. לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 304, 304א ו-305 עד 305ג, בסימן א' לפרק י'.";
(2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' – (2) בתוספת ראשונה א' –
(א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (א) בחלק א', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א";
(ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א"; (ב) בחלק ב', בפרט 2, במקום "303 ו-304" יבוא "304 ו-304א";
(3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא: (3) בתוספת ראשונה ב', במקום פרט 1 יבוא:
"1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305." "1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305." "1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305." "1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305." "1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305." "1. עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו-305."
תיקון חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) 29. בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג". בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו–2005, בתוספת, בפרט 1, במקום "298, 300" יבוא "300 עד 301ג".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון)
(הוראת שעה) 30. בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א". בחוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו–2006, בסעיף 1, בהגדרה "עבירת ביטחון", בפסקה (2), במקום "300" יבוא "300, 301א".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה) 31. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק. בחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62 – הוראת שעה), התשע"א–2010, בסעיף 1(4), בתוספת ראשונה א' המובאת בו, בחלק א', פרט (35) – יימחק.