הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 570020 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי יפעת שאשא ביטון אלי כהן טלי פלוסקוב בצלאל סמוטריץ' רועי פולקמן שרן השכל עאידה תומא סלימאן מיכל רוזין תמר זנדברג עליזה לביא איציק שמולי ______________________________________________ פ/2345/20 הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – תשלום מזונות ילדים לזוכה שיש לו הכנסה), התשע"ו–2015 דברי הסבר חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, קובע כי ילד או אישה תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מהחייב במזונות, זכאים לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין. תשלום דמי המזונות בעד ילדים תלוי בהכנסת ההורה שבמשמורתו נמצא הקטין (בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק הבטחת הכנסה). כתוצאה מכך דמי המזונות מקוזזים בהתאם להכנסתה של האם. מבחן ההכנסה המחמיר המוטל על האם לא הגיוני, לא צודק ולא יעיל. עקב הגירושים, האישה נדרשת גם לכלכל את עצמה וגם להשלים את כלכלת הילדים ועל כן אין מקום לקנוס אותה בשל חוסר העמידה של האב במחויבויותיו כלפי ילדיו. מבחן ההכנסות המחמיר של האם אינו צודק, מפני שהוא פוגע בזכאות הילדים לתמיכת המדינה. הוא מעמיד את האם בבחירה לא הוגנת בין רצונה לממש את חובת התשלום שהוטלה על האב בפסק הדין למזונות ובין מימוש הפוטנציאל הכלכלי-יצרני שלה. מבחן ההכנסה המחמיר המוטל על האם אינו יעיל, כי הוא מהווה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. קיזוז דמי המזונות עם היציאה לעבודה משמעותו יציאה לעבודה בעבור שליש מן המשכורת. לכך מתווספים שיקולים מרתיעים כגון הוצאות על שמרטפות, הוצאות נלוות לעבודה ואיבוד הזכויות הסוציאליות הניתנות למי שזכאי להן בשל גובה הכנסתו. בתנאים של יכולת השתכרות נמוכה בשוק עבודה חסר יציבות, האם מעדיפה להישאר בבית ולהבטיח לילדיה דמי מזונות נמוכים אך קבועים, במקום למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה. יתר על כן, היות ודמי המזונות אינם יכולים להספיק להבטיח קורת גג ופת לחם, אימהות יוצאות לעבוד בעבודה לא מוצהרת השוללת מהן את זכויותיהן הסוציאליות המגיעות להן על פי חוק, ומונעות מהן צבירת זכויות פנסיוניות. מטרת התיקון המוצע להגשים את תכלית חוק המזונות (הבטחת תשלום) שהיא הבטחת תשלום מזונות לילדים כאשר החייב נמנע מלשלמם, או מלשלמם במועד. התיקון המוצע בחוק מביא בחשבון כי דמי המזונות של המוסד לביטוח לאומי הם שירות תיווך בפועל בין האב לילדיו, תיווך החיוני במיוחד במקרים של אלימות במשפחה בהם כל פנייה ישירה של האם להוצאה לפועל לצורך גביית המזונות מעמידה את הילדים והאם בסכנה ממשית. המוסד לביטוח לאומי מעביר את תשלום דמי המזונות באופן סדיר וגובה את אשר העביר מן האב בשלב מאוחר יותר. בהתאם לנתוני המוסד לביטוח הלאומי, מצליח המוסד לגבות כמחצית מתקציב דמי המזונות. בטווח הארוך מאז חקיקת החוק ועד היום, גבה המוסד לביטוח לאומי רק שליש מתקציב דמי המזונות, והיתר, שנקרא "החוב האבוד" ממומן על ידי משרד האוצר. בהתאם לנאמר לעיל, התיקון המוצע מתבסס על שלושה עקרונות: (א) הפרדה בין הכנסות האם ובין דמי המזונות. האב חייב במזונות ילדיו על פי פסק דין והזכאות היא למלוא דמי המזונות שאין לקזז בגין הכנסה (ב) הגבלת הזכאות ל-5 שנים כך שתתאפשר תמיכה בשנים הקשות ביותר עבור המשפחה החד הורית, כדי להגן על ילדים להורים גרושים מפני מפולת כלכלית-חברתית מעבר לזו המתרחשת בכל מקרה. הגם שהיה מן הראוי להותיר את התמיכה בהתאם לקבוע בפסק הדין, מתוך אילוץ כלכלי ציבורי, מוצע לצמצם את התמיכה לחמש שנים (ג) לזכאות תועמד תקרה – משפחה חד הורית אשר הכנסתה מתחת לתקרה מסוימת תזכה לסיוע. הגם שמן הראוי היה להעמיד תקרה הרבה יותר גבוהה, התקרה המוצעת היא הנקודה בה מתאפסת כיום הגמלה והיא נקבעה מתוך שיקולים תקציבים. הוספת סעיף 3א: מטרת סעיף זה היא להחליף את כלל הזכאות הקיים עבור מזונות להם זכאים ילדים ואופן חישוב שיעור הגמלה. במקום קיזוז הגמלה עם הכנסת ההורה המשמורן עד לנקודת איפוס הגמלה, קביעת תקרת הכנסה שרק הורים עצמאיים אשר הכנסתם פחותה מהתקרה יזכו בגמלה. למשפחות העומדות בכלל הזכאות תשולם מלוא הגמלה. סעיף זה בא לבטא מחד את העיקרון של הפרדה בין הכנסות ההורה ובין דמי המזונות. ומאידך, בשל האילוץ התקציבי, לזכאות תעמוד תקרה בהתאם להכנסה, כשהמטרה היא לסייע לילדים מהמשפחות הנזקקות ביותר. כמו כן, תהיה הגבלה על התקופה בה תשולם הגמלה להורים שבהחזקתם ילדים. סעיף זה משלים את האילוץ התקציבי ומגביל את סיוע המדינה לילדים מהמשפחות הנזקקות ביותר ולתקופת הזמן הקריטית ביותר כתוצאה ממשבר הגירושין. מדובר בתקופה שתוכל לאפשר להורה העצמאי להשתקם ולעמוד על רגליו מבחינה כלכלית. יחד עם זאת, מוצע להמשיך את תפקיד המוסד לביטוח לאומי כמתווך לצורך גביית התשלומים מהאב והעברתם לילדים וכן ולהמשיך את קבלת ההטבות הנלוות לזכאי הביטוח הלאומי (הנחות בארנונה, חשמל וכדומה) עבור זוכים העומדים בקריטריונים גם בתום תקופת תשלום הגמלה וכל עוד מוטלת על החייב חובה בתשלום המזונות. הפסקת תשלום ההטבות עלולה לגרום לפגיעה כלכלית קשה בהורה המשמורן, אשר לא מקבל את תשלומי החייב ונאלץ לכלכל את ילדיו לבדו ולכן לפגוע בילדים אשר החוק בא להגן עליהם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשע"ו – 14.12.15 הוספת סעיפים 3א ו-3ב 1. בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: בחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 3 יבוא: "תשלום מזונות שנפסקו לזכות ילד "תשלום מזונות שנפסקו לזכות ילד "תשלום מזונות שנפסקו לזכות ילד 3א. (א) הורה, שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין, ישולם לו תשלום לפי חוק זה בהתאם להוראות אלה: (א) הורה, שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין, ישולם לו תשלום לפי חוק זה בהתאם להוראות אלה: (1) התשלום ישולם רק אם הכנסתו אינה עולה על 59% מהשכר הממוצע אם בהחזקתו ילד אחד, ובאם בהחזקתו שני ילדים או יותר – 67% מהשכר הממוצע. (2) התשלום ישולם למשך תקופה שלא תעלה על 60 חודשים לכל היותר, רצופים או שאינם רצופים. (3) לאחר תום התקופה האמורה בפסקה (2), יגבה המוסד מהחייב את פסק הדין למזונות ולזוכה יועברו רק סכומים שנגבו על ידי המוסד מהחייב. (ב) לעניין סעיף זה – (ב) לעניין סעיף זה – "השכר הממוצע" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "השכר הממוצע" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995; "הכנסה" – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9 ו-10 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980. "הכנסה" – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9 ו-10 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980. הטבות לזוכה שלא משולם לו תשלום מזונות הטבות לזוכה שלא משולם לו תשלום מזונות הטבות לזוכה שלא משולם לו תשלום מזונות 3ב. הטבות הניתנות לפי כל דין וכן הטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, לזוכה שמשולם לו תשלום מזונות לפי חוק זה, יינתנו גם להורה שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין, שלא משולם לו תשלום מזונות לפי חוק זה, אם הכנסתו אינה עולה על הקבוע בסעיף 3א(1) ובתקופה האמורה בסעיף 3א(3)." הטבות הניתנות לפי כל דין וכן הטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, לזוכה שמשולם לו תשלום מזונות לפי חוק זה, יינתנו גם להורה שפסק דין למזונות ניתן לזכות ילדו הקטין, שלא משולם לו תשלום מזונות לפי חוק זה, אם הכנסתו אינה עולה על הקבוע בסעיף 3א(1) ובתקופה האמורה בסעיף 3א(3)." תיקון סעיף 6 2. בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". בסעיף 6(א) לחוק העיקרי, לפני "תשלום לפי חוק זה" יבוא "בכפוף להוראות סעיף 3א,". תחילה 3. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה); 60 החודשים האמורים בסעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יימנו החל מיום התחילה ואילך.