הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 571778 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת טלי פלוסקוב ______________________________________________ פ/2380/20 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת למזון המכוונת לקטינים), התשע"ו–2015 דברי הסבר מטרתה של הצעת חוק זו הינה להגן על ילדים מפני מגיפת ההשמנה העולמית הפושה גם במדינת ישראל. השמנת יתר (Obesity) הגיעה לממדים של מגיפה כלל עולמית. יותר ממיליארד מבוגרים ברחבי העולם סובלים מבעיית עודף משקל ומהם לפחות 300 מיליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתר. התופעה נחשבת כמגיפה גם בקרב ילדים במקומות רבים בעולם והיא נמצאת במגמת עליה מתמדת, עד לכדי השמנה חולנית (Obesity Morbid). ממחקר אשר בחן את שיעורי ההשמנה והשמנת היתר בקרב מתבגרים ב-15 מדינות מתועשות בעולם עולה כי הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם ומדורגים במקום השלישי בדירוג ההשמנה של מדינות המערב, אחרי ארצות הברית ויוון. הגורם העיקרי להשמנת יתר הינו תזונה לא מאוזנת, לצד פעילות גופנית לא מספקת. תזונה לא מאוזנת מתבטאת בצריכת קלוריות מוגברת הנגרמת בראש ובראשונה בשל צריכת מזון קנוי עתיר שומן ומשקאות תוססים עתירי סוכר וקלוריות. בדוח ה-OECD לשנת 2013 נחשף כי ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם באחוז ההשמנה בקרב ילדים עד גיל 17. כל ילד חמישי וכל ילדה רביעית בארץ סובלים כיום מעודף משקל. כ־5,000 מקרי מוות בשנה בישראל קשורים להשמנה ולמיעוט בפעילות גופנית; יותר מ־10 אחוזים ממקרי המוות מסרטן נגרמים ישירות מהשמנת יתר, וכ־75 אחוזים מהחולים בסוכרת הם בעלי משקל עודף או השמנת יתר. כ-25 אחוזים מכלל הילדים בישראל סובלים מעודף משקל בשל היעדר פעילות גופנית ותזונה עתירת קלוריות, ורק כשליש מהישראלים עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי והמלצות משרד הבריאות לקיום פעילות גופנית. ידוע כי ההוצאות הרפואיות של אנשים הסובלים מעודף משקל גבוהות ב-30 אחוזים מההוצאות הרפואיות של בני גילם, הנמצאים בטווח משקל תקין. העומס על מערכת הבריאות, כתוצאה מהשמנת יתר, מונע על ידי העובדה כי מדובר בגורם שמגדיל את הסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם, דלקת מפרקים ניוונית וסוגים שונים של סרטן. נזקי ההשמנה קשורים ליותר מחלות כרוניות מאשר עישון או שתיית אלכוהול מופרזת. לא רק שהשמנת יתר מזיקה ביותר, היא גם עולה יותר כסף למערכת הבריאות. הנחה זו, שקיבלה ביסוס מחקרי, מצביעה על כך שהתחלואה הקשורה להשמנת יתר, מפתיעה בממדיה ומאתגרת את הבנת הנטל הכלכלי של התופעה. השמנת יתר קשורה לעלייה של 36 אחוזים בהוצאות הטיפול בקהילה ואשפוזים ועלייה של 77 אחוזים בהוצאות על תרופות. ההוצאות הרפואיות על תחלואה שקשורה להשמנת יתר עומדות כיום על 0.7-2.8 אחוזים מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. בהתייחס לעובדה כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עמדה ב-2011 על 68.3 מיליארד שקלים חדשים, מדובר על בין 478.1 מיליון שקלים חדשים ל-1.91 מיליארד שקלים חדשים שהמדינה מוציאה מדי שנה רק כדי לטפל בנזקי ההשמנה. במציאות שבה ישראל מובילה במדדים המסמלים עומס ותת-ספיקה של מערכת הבריאות הציבורית, תופעת ההשמנה ונזקיה הם אבן הרחיים על צווארה של מערכת הבריאות. במציאות של משאבים מוגבלים וחוסר שוויון בנגישות לשירותי בריאות, דרך ההתמודדות הטובה ביותר עם מגיפת ההשמנה חייבת להתבסס על שיקולי עלות-תועלת. מחקרים הראו כי אחד הגורמים המנבאים בצורה הטובה ביותר השמנת יתר בגיל המבוגר הוא משקל עודף בתקופת הילדות והנערות. ממצאים עדכניים בספרות המדעית מראים כי גם לאחר שמנטרלים את השפעתה של השמנת היתר בגיל מבוגר, עודף משקל בגילאים צעירים קשור באופן ישיר ובלתי תלוי לפיתוח גורמי סיכון ארוכי טווח לסוכרת ולמחלות לב בהמשך החיים. במסגרת מאמצי המניעה הממוקדת, ילדים נחשבים לקהל יעד חשוב, במיוחד לנוכח העובדה שגם שינויים קטנים, בהשקעה נמוכה יחסית, יכולים להשפיע בצורה נרחבת ומשמעותית. אחד הגורמים העיקריים להשמנת ילדים הינו צריכת מזון לא בריא בעקבות חשיפה לפרסומות מזון המכוונות לקבוצה זו. מחקרים מראים כי פרסומות למוצרי מזון משפיעות באופן ניכר על העדפות התזונה של ציבור הצרכנים בכלל ושל ילדים בפרט. כבר היום קיימת עדות נרחבת לקשר שבין פרסום למוצרי מזון בטלוויזיה, לבין עלייה משמעותית בצריכה, בעיקר בקרב ילדים שסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר. הממצאים מצביעים על קשר חיובי הדוק בין העלאת שיעורי החשיפה לפרסומות בטלוויזיה, לבין העדפה גבוהה יותר של פחמימות ומזונות עתירי שומן. כך למשל, חשיפה לפרסומות טלוויזיה המקדמות משקאות ממותקים נמצאה קשורה לעלייה של 9.4 אחוזים בצריכת משקאות קלים בקרב ילדים, על פני תקופה של שנתיים. עוד הנחה שקיבלה ביסוס מחקרי, מצביעה על קשר מובהק בין פרסומות למזון מהיר בטלוויזיה לבין עלייה בצריכה ועודף משקל בקרב ילדים. מחקרים מצאו כי ילד ממוצע בגילאים 6-11 צופה ב-22 דקות של פרסומות המיועדות לילדים ביום, שכמחציתן מפרסמות מזון שאינו בריא. המזונות הנפוצים ביותר בפרסום המכוון לילדים הם ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר עתירי סוכר, גלידות ושלגונים, מוצרי חלב ממותקים, ומים בטעמים. מנגד, פרסומות על אכילת פירות וירקות או על תזונה מאוזנת ומגוונת הינן בתדירות נמוכה ביותר. מחקרים בתנאי מעבדה הראו כי מיתוג יכול לשנות לא רק את התגובה הרגשית של ילדים למוצרי מזון, אלא להשפיע גם על כמויות האוכל שהילד צורך, לפחות בסביבה מבוקרת ולטווח קצר. הפרסומות גורמות לתחושה של רצון לאכול כאן ועכשיו ללא קשר לתחושת רעב, דבר הגורם, בצורה עקיפה, לאכילת יתר, ולצריכה של מוצרי מזון ומשקאות מתועשים עשירים בסוכרים ובשומנים. במקביל לכך, עלייה במספר שעות הישיבה מול מסכי הטלוויזיה, המחשב והפלאפון הנייד, מפחיתה את זמן הפעילות הגופנית של הילדים. הפרסום והתוכן השיווקי מפולחים לפי גיל ומבוסס על מחקרים פסיכולוגיים, כך שהמפרסמים מנצלים את החולשות של כל שלב התפתחותי. רשתות המזון ממתגות את המוצרים שלהן עם דמויות אליהן הילדים נקשרים רגשית (התינוק של במבה למשל), והדבר מתורגם לכך שכבר בגיל הרך ילדים בני שנתיים או שלוש מבקשים מהוריהם לקנות את המוצרים. יצוין כי ילדים שגילם נמוך מ-8 אינם מסוגלים, מבחינה קוגניטיבית ופסיכולוגית, להבין כי מדובר בפרסומות. הם אינם מבינים את הכוונה למכור, ולעתים קרובות מקבלים את ההצהרות של הפרסומות כלשונן. בשלב מאוחר יותר, המפרסמים עובדים על מסרים של שייכות, מיניות וכדומה. לאור הראיות המחקריות שהצטברו בשנים האחרונות בנוגע להשפעות הפרסום על מגיפת ההשמנה בקרב ילדים, ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם בשנת 2013 המלצה רשמית שקוראת להגביר את המאמצים ברמת המדינות וברמה הגלובלית, על מנת להקטין את החשיפה של הילדים לפרסום מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח. אחת ההערכות העדכניות במחקר, גורסת כי באמצעות הטלת מגבלות על פרסום מזון עתיר פחמימות, מלח ושומן, ניתן לצמצם ב-18 אחוזים את מספר הילדים שסובלים מעודף משקל, בגילאי 3-11. במחקר הערכה רחב היקף (Ace-Obesity project) שבחן את היעילות של 13 תוכניות התערבות למניעת השמנה בילדים, נמצא כי התועלת הבריאותית הגדולה ביותר הושגה באמצעות הפחתת פרסומות בטלוויזיה המיועדות לילדים ומתמקדות במזונות עתירי סוכר ושומן.   ידוע כי משרד הבריאות מודאג מתופעת ההשמנה ההולכת וגוברת בקרב ילדים בישראל. יחד עם זאת, ובניגוד לעשרות מדינות אחרות, בארץ לא קיימת חקיקה המגבילה את הפעולות לשיווק מוצרי המזון המזיקים לילדים, על אף שהוכח כי מניעת פרסום מזונות מזיקים משפיעה ישירות על מניעת השמנה בילדים. בנייר עמדה רשמי של משרד הבריאות משנת 2012, מציין המשרד את המלצות ארגון הבריאות העולמי, לפיהן כל מדינה צריכה להיות בעלת עניין מרכזי במניעת שיווק חוצה גבולות של מזון מזיק לילדים (מזונות עשירים בשומן רווי, שומן טראנס סוכר ומלח), וכי עליה להתוות סנקציות ברורות בנושא ולאכוף אותן. למרות זאת, וחרף ניסיונות לקדם את הנושא, עד היום לא נקבעו כל הגבלות כאמור. עוד יצוין, כי ועדת החינוך, התרבות והספורט קראה בתום דיון שנערך בשנת 2014 כי יש להעביר חוק המגביל פרסום מזון מזיק לילדים. לפיכך, מוצע בהצעת חוק זו להסמיך את שר הכלכלה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים לפרסומות של מזון ומשקאות לקטינים, לרבות הגבלות מסוגים שונים על פרסומות אלה. הצעת חוק זו היא פרי יוזמה של ההסתדרות הרפואית בישראל וסטודנטים המשתתפים בפרויקט "מתחברים" של היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל-אביב הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רומן ברונפמן (פ/3639/16), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא (פ/1616/17) ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/3000/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/19/18) וחברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא (פ/2194/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בטבת התשע"ו – 21.12.15 תיקון סעיף 7א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, בסעיף 7א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) (1) השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומות או דרכי שיווק המכוונים לקטינים ועלולים לעודד אורח חיים או הרגלי אכילה ושתייה לא בריאים, צריכה בלתי מבוקרת או אכילה כפייתית ולא מרוסנת; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל שייקבע. (1) השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, עקרונות, כללים ותנאים לפרסומות או דרכי שיווק המכוונים לקטינים ועלולים לעודד אורח חיים או הרגלי אכילה ושתייה לא בריאים, צריכה בלתי מבוקרת או אכילה כפייתית ולא מרוסנת; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל, או עד גיל שייקבע. (2) בתקנות לפי פסקה (1) רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה: (2) בתקנות לפי פסקה (1) רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה: (א) איסור הצגת מידע מטעה או לא מדויק לעניין הערך התזונתי, לרבות רמיזה או טענה כי מזון מסוים מהווה תחליף למזון בריא; (ב) הגבלות לעניין שעות שידור של פרסומות כאמור בסעיף קטן זה; (ג) הגבלות על שימוש בידוענים, בדמויות מפורסמות מתחום הספורט והבידור ובדמויות מצוירות מוכרות לשם קידום מוצרי מזון ומשקה; בסעיף זה, "ידוענים" – אנשים המוכרים וידועים לציבור הילדים עקב חשיפה רחבה שלה הם זוכים בתחומם.".