הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 569142
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי
עאידה תומא סלימאן
מאיר כהן
אלעזר שטרן
חיים ילין
זוהיר בהלול
מיכל רוזין
אלי אלאלוף
דוד ביטן
יעקב מרגי
טלי פלוסקוב
רועי פולקמן
שולי מועלם-רפאלי
איציק שמולי
רחל עזריה
______________________________________________
פ/2405/20
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – השהיית הליך ואי נקיטתו לשוהות במקלטים לנשים מוכות), התשע"ו–2015
דברי הסבר
מטרת החוק המוצע היא להקל על הליכי השיקום הכלכלי של נשים נפגעות אלימות השוהות במקלטים. אלימות נגד נשים היא בעיה רחבת היקף ממנה נפגעות נשים רבות ברחבי העולם. כל שנה כ-650 נשים וכ-1500 ילדים שוהים ב-14 מקלטים, בשל סכנה ממשית לחייהם. אוכלוסיית הנשים במקלט מאופיינת ברמות סיכון גבוהות ביותר.
במקביל לאלימות הפיזית קיימת תופעה, שאינה מוכרת דיה, של חובות שנצברים בזמן השהייה במקלטים. למעשה, במקום שתקופת השהייה במקלט תהיה תקופה של התאוששות וצמיחה כללית, בתקופה זו, בחלק מהמקרים מתברר כי בן הזוג יצר חובות שהאישה לא היתה מודעת אליהם. לעיתים, מדובר במצבים אבסורדים שבן הזוג ממשיך לייצר חובות על הדירה בזמן שהאישה במקלט וכלל אינה מתגוררת בה. חובות אלו מתגלים לרוב בדיעבד רק בהליכי הוצאה לפועל ואז האישה מגלה כי מוטלים על חשבון הבנק שלה עיקולים שונים שהיא אינה מבינה את פשרם. בעקבות החובות האישה עלולה להיות מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים שלא תוכל לקבל פנקס שיקים, כרטיס אשראי או לפתוח חשבון בנק. כך קורה שלאחר היציאה מהמקלטים, הנשים "נופלות לבור כלכלי". לפני הנתונים שבידי עמותת "רוח נשית" ל-70% מהנשים יש חובות שהקשו על שיקומן הכלכלי. כ-3/4 מהנשים דיווחו על חוב שנע בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים.
במקרים אחרים חובות אלו מקשים על האישה לפתוח "דף חדש" אחרי היציאה מהמקלטים והן נאלצות להתחיל בהליכי פשיטת רגל. האישה תתקשה בפרנסת ילדיה ועלולה לחזור למעגל האלימות בשל תלות כלכלית. כ-40% מהנשים שחזרו לבן זוג אלים ציינו את התלות הכלכלית כמשתנה המרכזי שהחזיר אותן למערכת היחסים האלימה. כשליש מהנשים בישראל, לפי נתונים עדכניים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, חוזרות למקלט בפעם השנייה לאחר החזרה לבן הזוג האלים, בשל סכנה חוזרת לחייהן (חיה יצחקי, רחל דקל, ענת בן פורת, מחקר מעקב אחר נשים נפגעות אלימות במשפחה: במקלט ובחזרה לקהילה, פברואר 2014).
מטרת החוק המוצע היא לאפשר לנשים נפגעות אלימות תקופת חסד של שיקום כלכלי. מוצע שבתקופה של שנה וחצי מיום כניסתה של אישה למקלט לנשים מוכות, יעוכבו כל ההליכים נגדה בהוצאה לפעול לגביית חובה, וכן יעוכב ההליך של החלת ריבית פיגורים על החוב. מוצע לעכב רק את הליך החלת ריבית הפיגורים מאחר שזו ריבית עונשית, שעלולה לגרום לאישה עול כבד, שלא תוכל לעמוד בו בצאתה מהמקלט. עם זאת, את יתר הריביות החלות על החוב מוצע לא לעכב, על מנת לאזן בין צורכי האישה לבין זכויותיו של הנושה.
שינוי זה יאפשר לנשים לחפש עבודה חדשה או להגדיל את הכנסותיהן ולמנוע הליכי פשיטת רגל או הכרזה עליהן כחייבות מוגבלות באמצעים. הקפאת חובות תאפשר לנשים "לפתוח דף כלכלי חדש" לאחר היציאה מהמקלטים ולשקם את חייהן. כך ניתן יהיה לצמצם את התופעה של חזרה למעגל האלימות בשל מצוקה כלכלית.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע מחלקת שינוי מדיניות וחקיקה בעמותת "רוח נשית" הפועלת למען עצמאות כלכלית של נפגעות אלימות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט"ז בטבת התשע"ו – 28.12.15
הוספת סעיף 16א 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא: בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, אחרי סעיף 16 יבוא:
"השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות "השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות "השהיית ההליך לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות 16א. (א) הגישה אישה ששהתה במקלט לנשים מוכות בקשה להשהות הליך או להימנע ממנו לפי סעיף 16(א), יעכב הרשם את כל ההליכים נגדה למשך שנה וחצי מיום קליטתה במקלט, ובלבד שהוגשה לרשם הצהרה, ממנהלת המקלט לנשים מוכות, המעידה על שהותה במקלט (בסעיף זה – הצהרה).
(ב) מנהלת המקלט לנשים מוכות תיידע את האישה בעת קליטתה במקלט על זכויותיה לפי סעיף קטן (א).
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הליכי גביית מזונות ילדים.
(ד) הושהה הליך לפי סעיף קטן (א), לא יחולו על ההליך, בתקופת ההשהיה, הוראות סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961.
(ה) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין מתכונת ההצהרה."