הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 571945
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אלי כהן
מירב בן ארי
יפעת שאשא ביטון
______________________________________________
פ/2433/20
הצעת חוק הבטחת הכנסה (שיעור ניכוי) (הוראת שעה), התשע"ו–2016
דברי הסבר
הגמלה להבטחת הכנסה ניתנת כרשת ביטחון כלכלי לחסרי הכנסה או בעלי הכנסה נמוכה בלבד. סכום הקצבה מחושב בהתאם להרכב המשפחה ולגיל הזכאי. הקצבה מורכבת מתעריף בסיסי והיא מופחתת למי שיש לו הכנסות נוספות מכל מקור. ההפחתה בגין הכנסה מעבודה מלווה בשני כלים שנועדו לתת עדיפות להכנסה מעבודה על פני הכנסה ממקורות אחרים. הכלי הראשון הוא הכנסה שאינה מובאת בחשבון בעת חישוב הפחתת ההכנסה מהגמלה (דיסריגרד). הכלי השני הוא שיעור הקיזוז. שקל הכנסה נוספת מעבודה מעבר לדיסריגרד מופחת רק בשיעור הקיזוז, שנע כיום בין 60-70%. שיעורים אלה גבוהים מאוד במיוחד בצירוף שיעורי מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.
כדי לעודד יותר משפחות לצאת לעבודה וכן לעודד את מי שכבר עובד להגדיל את הכנסתו מעבודה מוצע להפחית את שיעור הניכוי מהכנסה מעבודה ל-40% לכל הרכבי המשפחה ולבטל את ההבחנה בקבוצות הגיל בגילאי העבודה בהיבט של שיעור הניכוי, וכך להשאיר בידי המשפחה הכנסה גבוהה יותר. ההצעה תחול רק על מי שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה טרם אישור הצעת החוק ולא תחול על מצטרפים חדשים. התכנית תופעל במהלך שלוש שנים כתכנית פיילוט ותלווה במעקב אחר הנתונים על ידי המוסד לביטוח לאומי.
יש לציין שמשמעות ההצעה היא שהכנסת המשפחה העובדת תגדל בכמה אופנים: (1) בהכנסה נתונה מעבודה הגמלה תגדל; (2) בגמלה בגובה נתון ניתן יהיה לעבוד ברמות שכר גבוהות יותר; (3) ברמות הכנסה שכיום לא מזכות בקצבה ניתן יהיה עדיין לקבל קצבה. השפעות אלה יהיו שונות להרכבי המשפחה המוכרים בהבטחת הכנסה, כיוון שכיום קיימים הבדלים בשיעורי הקיזוז לפי הרכב משפחה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בטבת התשע"ו – 4.1.16
שיעור הניכוי – הוראת שעה 1. בתקופת תוקפו של חוק זה יקראו את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, כך:
(1) בסעיף 12(א)(2), במקום "השווה ל-40%" יבוא "השווה ל-60%";
(2) בסעיף 12ב(א)(2), במקום "השווה ל-40%" יבוא "השווה ל-60%";
(3) בתוספת השלישית, במקום האמור בטור ג' "שיעור הניכוי" יבוא:
תחילה, תחולה ותוקף 2. (א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (להלן – יום התחילה) והוא יעמוד בתוקפו 3 שנים מיום התחילה.
(ב) חוק זה יחול על גמלה המשתלמת בעד יום התחילה ועד תום שלוש שנים מיום התחילה.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, הוראות חוק זה יחולו רק על מי שהשתלמה לו גמלה טרם יום התחילה, וכל עוד היא ממשיכה להשתלם לו ברציפות.
(ד) בתקופת תוקפו של חוק זה יערוך המוסד לביטוח לאומי מחקר לבחינת יישומו והשלכותיו של התיקון.