הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 573156
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת קסניה סבטלובה
טלי פלוסקוב
______________________________________________
פ/2486/20
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגנה על צרכנים שאינם דוברי עברית), התשע"ו–2016
דברי הסבר
מדינת ישראל היא מדינה קולטת עלייה מיומה הראשון. על כן, חיי המעשה במדינה מתנהלים ביותר משפה אחת. אחת מזכויות האדם הבסיסיות המוכרות היא הזכות לקניין, ועל כן ישנה חשיבות רבה לאופן ההתנהלות באשר ליחסי הצריכה.
הן לרשויות המדינה והן לשוק הפרטי עניין ברור בהתנהלות בשפות נוספות שאינן עברית, שכן רבים מאזרחי מדינת ישראל אינם דוברי השפה ברמה מספקת להתנהלות אזרחית ולצרכנות בשפה זו. בישראל כמיליון דוברי רוסית ומעל מאה וחמישים אלף דוברי אמהרית. רבים מהם לא שולטים בשפה העברית: 30% מדוברי השפה הרוסית ו-19% מדוברי השפה האמהרית. קשיי השפה מהווים מכשול מרכזי בפני אזרחים אלו בבואם לרכוש מוצרים ושירותים, ולעתים, בשל כך, הם נקלעים למצבים של חוסר הבנה במקרה הטוב או הונאה נגדם במקרה הפחות טוב, ובהמשך הדרך, בבואם לבקש שירות, נתקלים בחומה בצורה כאשר הנציג שמכר להם בשפתם, איננו עונה עוד, ובמקומו ניתן שירות אך ורק בשפה העברית, חרף המכירה בשפה הזרה.
במדינות רבות בעולם נותן החוק תרופה לקשיי שפה של אזרחי המדינה. כך, לדוגמא, בארצות הברית חוקים פדרליים הקובעים בין היתר כי המפרסם ומשווק את שירותיו בשפה זרה, מחויב לגילוי נאות של כל תנאי העסקה באותה השפה, וכי ספק שירות או מוצר מחויב להציע לדוברי שפות אחרות אותה הצעה שיציע לדוברי אנגלית, אחרת יואשם בהפליה. במדינת קליפורניה ישנם סעיפים מיוחדים בדיני החוזים ובנושא התקשרות עסקית בין צרכן למוכר המחייבים העתק חוזים בשפה שבה בוצע המשא ומתן בין הספק לצרכן בתחומי עסקאות רבים. מוסדות האיחוד האירופי מחויבים למתן שירות בכל אחת מ-27 השפות הרשמיות של האיחוד, וכל אזרח של האיחוד האירופי זכאי לפנות ולקבל תשובה ממוסדות האיחוד בשפתו.
במצב הקיים, ספקים רבים משווקים את מרכולתם בשפת הלקוח ובלבד שיצליחו לבצע מכירה. אולם, חוזה ההתקשרות ומתן השירות לאחר המכירה הם בשפה העברית שכן, לתפיסת הספקים, חולשת השפה קיימת רק בשלב השיווק והמכירה.
לפיכך, הצעת חוק זו מבקשת להטיל חובה על יצירת מסמך מסכם של העסקה בשפה שבה התנהלו תהליכי השיווק והמכירה של המוצר או השירות. הצעת החוק מחייבת מתן שירות לאחר מכירה בשפה בה התנהלה המכירה. מטרת ההצעה אינה לכפות על הספקים שירות בכל השפות, כי אם למנוע מצבים שבהם השיווק מתבצע בשפת הלקוח, בעוד המכירה והחוזה הנלווה לה נערכים בשפה העברית, וכך גם מתן השירות הנלווה לאחר הרכישה.
החוק ישפר את מעמדם של צרכנים רבים במדינה, ובפרט את מעמדם של צרכנים ישראלים שעלו מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, אשר בשל גילם וקשיי קליטה אינם שולטים בשפה העברית ברמה מספקת, וכן את מעמדם של צרכנים אזרחי מדינת ישראל הערבים, ששליטתם בשפה העברית דלה.
הצעת החוק אינה מבקשת לשנות את הגדרת השפות הרשמיות במדינת ישראל, כי אם לאפשר קיום עסקים הוגנים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
א' בשבט התשע"ו – 11.1.16
תיקון סעיף 13ה 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 13ה(ב), המילים "בעברית או" – יימחקו.
תיקון סעיף 14ג 2. בסעיף 14ג(ב) לחוק העיקרי, המילים " בעברית או" – יימחקו.
תיקון סעיף 18א 3. בסעיף 18א(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) מתן השירות בשפה שבה התבצעה המכירה;".