קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/481/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק ארגון הפיקוח על העבודה (תיקון – פרסום מידע בדבר תאונות עבודה ומחלות מקצוע), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. עשר דקות – להציג לנו את הצעת החוק. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. בבקשה, אדוני. עשר דקות. דב חנין (הרשימה המשותפת): גברתי היושבת-ראש, תודה רבה לך, אדוני השר, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת היום הצעת חוק שלי ושל חברי שעוסקת בסוגיה חברתית ואנושית ממדרגה ראשונה – תאונות עבודה. זוהי מציאות שאי-אפשר להשלים אתה: המוות המתמשך, פעם אחר פעם, שבוע אחרי שבוע, וגם השבוע פעם נוספת, בסערה נהרג עובד. זו שגרה שאי-אפשר להשלים אתה; אי-אפשר לחיות עם מצב שבו כמעט בכל שבוע נהרג עובד בתאונות עבודה. ואני לא רוצה למנות את המספר העצום של עובדים שנפצעים, נפגעים, חייהם נהרסים בתאונות עבודה. המכה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, מחייבת פעולה נחרצת של המערכת הציבורית, וקודם כול שלנו, של המחוקקים. והצעת החוק הזאת עוסקת במנגנון שאם נאמץ אותו נוכל להוריד בצורה אמיתית את מספרן של תאונות העבודה בישראל. ההצעה עוסקת בחובה שתוטל על המעביד להעמיד לרשות העובדים במפעל בצורה סבירה ונגישה את עדכוני החקיקה וההנחיות בנושא הבטיחות בעבודה, את המידע הרלוונטי לגבי סיבות ונסיבות של תאונות עבודה ומחלות מקצוע ואת המידע והתיעוד שקשורים בתאונות עבודה שאירעו במפעל ומחלות מקצועיות שחלו בהן העובדים במפעל. המעביד יעמיד לרשות העובדים גם הודעות על אירועים חריגים שהגיעו לידיו על-ידי ועדת הבטיחות או הממונה על הבטיחות במפעל. המעביד גם יעביר כל מידע ותיעוד כאמור לידי ארגון העובדים היציג במפעל, וכשאין ארגון עובדים יציג במפעל הוא יעביר את כל המידע והתיעוד הזה לידי ועד העובדים במפעל. עמיתי חברי הכנסת, השקיפות הזאת חיונית. קודם כול, שקיפות היא חיונית; קודם כול, זכותם של אנשים שעובדים במקומות עבודה לדעת. חובת בעל המפעל להעמיד לרשות העובדים את המידע, את התקנות ואת האינפורמציה שתסייע למנוע תאונות עבודה. המידע הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא במקרים רבים מידע מציל חיים. אבל לא מדובר כאן רק במידע עצמו. הידיעה שלנו היא שחובת הפרסום משנה התנהגות. את זה ראינו, גברתי היושבת-ראש, אחרי שהעברנו כאן בכנסת את חוק מרשם הפליטות לסביבה, חוק שהיה יוזמה שלי. אחר כך גם המשרד להגנת הסביבה הצטרף, והתנהל עליו מאבק קשה פה בכנסת, ואמרו: מידע – למה המידע הזה כל כך חשוב? המידע משנה התנהגות. המידע קודם כול מאפשר למי שנאבק נגד זיהומים לפעול נגד הזיהומים האלה. בדיוק השבוע התפרסמו נתוני המפלס, מרשם הפליטות, לגבי עשרת המפעלים שמככבים בזיהומים סביבתיים בישראל, והמידע הזה, פרסום המידע הזה, מאפשר פעולה. אבל המידע כשלעצמו גם משנה התנהגות. כאשר הגורמים האחראים במפעל ידעו שהם צריכים לפרסם מידע על תאונות עבודה, הם יתנהלו בצורה בטוחה יותר, בצורה קפדנית יותר, בצורה רצינית יותר, בצורה שתשמור יותר על החיים ועל הבטיחות של העובדים במקומות העבודה. מספר הנפגעים בתאונות עבודה גבוה, גבוה מדי. מספר ההרוגים בתאונות העבודה גבוה, גבוה מדי. יש ענפים, גברתי היושבת-ראש, ש"מצטיינים" במספר גבוה במיוחד של תאונות עבודה. ענף כזה הוא, למשל, ענף הבניין, שבו תאונות עבודה הן ביטוי לנורמות בעייתיות ששולטות בתחום הזה. אני מחזיק בידי נייר עמדה שהוכן על-ידי האגף לקידום השוויון בהסתדרות החדשה, אשר מסכם את כל הסוגיה של תאונות העבודה בענף הבניין, מתאר את הסיבות לתאונות האלה: בין היתר, העובדה שיש עובדים שאינם מבינים את השפה, אם אלה עובדים זרים שלא יודעים ולא מבינים את הדרכות הבטיחות שניתנות; היעדר של הדרכות בטיחות – וכאן החובה לפרסם את נורמות הבטיחות הופכת להיות חובה חשובה במיוחד; עבודה לא מוסדרת של קבלנים לא רשומים; מחסור במנהלי עבודה; אכיפה בעייתית ולא יעילה של הנושא בידי הרשויות. זו תמונה עגומה, עמיתי חברי הכנסת, והתמונה הזו מחייבת שורה ארוכה של שינויים, אבל השינוי הזה בתחום השקיפות – חובת פרסום המידע – הוא איזו נקודת ארכימדס שדרכה אפשר יהיה לבצע שינוי אמיתי בתחום הזה. אני רוצה, גברתי היושבת-ראש, לברך מכאן את האגף לקידום השוויון בהסתדרות על העבודה המסורה והרבה שהם עושים בסוגיה הזו של מיגור תאונות העבודה. אני רוצה לומר, זו עבודה קשה, הדרך מסובכת, אבל אסור לנו לוותר, ואנחנו נמשיך בה עד שנעשה פה שינוי אמיתי. אנחנו קיבלנו תמיכה רבה בהצעת החוק הזו. הזכרתי את האגף לקידום השוויון בהסתדרות החדשה; אני רוצה להזכיר גם את ארגון העובדים "קו לעובד", את המכתב שלהם, והם במכתב מפרטים למה חובת הפרסום הזו כל כך חיונית. אנחנו משוכנעים שאם החוק הזה היה מתקבל הוא היה מעלה את רמת הפיקוח והאכיפה על מקומות העבודה, הוא היה מבטיח שעובדים יהיו מודעים יותר לסכנות הנשקפות להם וגם לאמצעים שעליהם לנקוט כדי להימנע מתאונות, והדבר הזה גם הוא יתרום באופן משמעותי להפחתת מספר התאונות. זה יביא את מקומות העבודה להקפיד ולשמור על כל נוהלי הבטיחות, ולדבר הזה כמובן יש משמעות של הצלת חיים רבים. וכמובן, זה יקל על צוותי החקירה השונים, במקרה של תאונת עבודה, ויבטיח את קיומו של מידע מתועד, מה שגם ייעל את היכולת לנהל הליך משפטי ולהביא במידת הצורך את האשמים בהתרחשות תאונת העבודה לדין. עמיתי חברי הכנסת, הצורך להימנע מתאונות עבודה הוא קודם כול צורך אנושי, הוא קודם כול צורך חברתי, הוא קודם כול הצורך להגן על החיים ועל הבריאות של אנשים. אבל לדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, יש גם משמעות כלכלית גדולה מאוד. אנחנו מדברים ב-2013 בלבד על עלות כלכלית של 16 מיליארד שקלים. 16 מיליארד שקלים, העלות הכלכלית של תאונות העבודה – זו העלות של תאונות העבודה למשק. ואני מדבר על נתונים שהוצגו לכנסת בצורה רשמית. זה כולל גם את התשלומים הישירים לנפגעי התאונות, הוצאות ריפוי ושיקום ותשלומי ביטוח לאומי, וכמובן גם את כל ההוצאות העקיפות, הנזקים למבנים ולציוד, המחליפים לעובדים שנפגעו וכדומה. זה כסף עצום, עמיתי חברי הכנסת. לכן אני ציפיתי שכשהצעת החוק הזאת תגיע לשולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה, כל השרים, ובראשם שר האוצר, יתמכו בהצעה כאיש אחד ויעבירו אותה לכנסת בתמיכת הממשלה, כדי שאכן נתחיל להתמודד כאן בצורה ראויה עם תאונות העבודה, עם המגפה הזו של תאונות העבודה. לצערי הרב, מטעמים שאני לא בדיוק הבנתי עד הסוף, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק הזו. בעקבות ההחלטה הזו אני פתחתי בדיאלוג עם שר הכלכלה, שהוא גם הממונה על התחום, השר דרעי, ואנחנו סיכמנו שאנחנו נמשיך בהידברות ובהסכמה לקדם פתרון, כי שנינו מסכימים שחייבים לעשות כאן שינוי גדול, וכנראה לא תהיה ברירה אלא לעשות אותו גם בחקיקה. אז ברוח החיובית הזו – ואני רוצה לציין לברכה ובחיוב את הנכונות של השר דרעי – אנחנו נמשיך בדיאלוג הזה. אני מקווה שנחזור עם תוצאות חיוביות במהרה לכנסת, ואז גם נקיים את ההצבעה על החוק. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כפי שציינתי, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, אלא אם כן תגיעו להבנות עוד קודם. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הגבלת מספר תלמידים - - -. סליחה.