קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – קורס דיאלוג רב-תרבותי), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/1644/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – קורס דיאלוג רב-תרבותי), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, עשר דקות להצגת הצעת החוק שלך. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): גברתי היושבת-ראש, חברים נכבדים, האמת היא שהנושא שאני מציע היום כהצעת חוק לא היה אמור בכלל להיות ממוסגר בחקיקה אם באמת כחברה היינו דואגים לקיים מה שחברה רב-תרבותית מקיימת; לא היינו צריכים הצעת חוק שתרצה לעגן קורס שמדבר על מפגש בין יהודים וערבים בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה אם זה היה מתקיים בפועל; לא היינו צריכים הצעת חוק על הצורך להשתמש בשפה הערבית במוסדות להשכלה הגבוהה אם זה היה מתקיים בפועל; לא היינו צריכים הצעת חוק על ייצוג של סטודנטים ערבים בתוך אגודות הסטודנטים אם זה היה מתקיים בפועל. ולכן, במציאות שהמוסדות להשכלה גבוהה בעצם משקפים בעיקר את התרבות ואת הזהות של קבוצת הרוב, וקבוצת המיעוט, סטודנטים ערבים בתוך המוסדות הללו, אינם מרגישים את השייכות, אינם מרגישים שהם בבית, אינם מרגישים ביחס שוויוני בתוך המוסדות הללו, נאלצתי לחשוב על רעיונות איך מגבשים בהצעת חוק הגנה על הרב-תרבותיות שצריכה להתקיים במוסדות ההשכלה הגבוהה והגנה על זכותם של הסטודנטים הערבים להרגיש בבית ולהרגיש שייכים בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה. לכן ההצעה שלי מדברת על מוסדות חינוך רב-תרבותיים, מוסדות חינוך רב-תרבותיים להשכלה גבוהה, שבתוכם סטודנטים יהודים וערבים ירגישו שהם שווים. אני חושב שאחד הדברים החשובים שאמורים להתקיים באקדמיה זה אותו מפגש שהאקדמיה צריכה ליזום בין שתי קבוצות האוכלוסייה הזו: בין סטודנטים יהודים לסטודנטים ערבים. ואני רוצה להגיד לכם, כפי שאתם יודעים: הרי ההזדמנות הראשונה שמתאפשרת במפגש בין סטודנטים יהודים וערבים, בין צעירים יהודים וערבים, היא בקמפוס. הרי לפני כן כל אחד הולך לבתי-הספר – בין בתי-ספר בשפה הערבית, בתי-ספר בשפה העברית. ולכן השאלה: האם יש תפקיד למוסדות ההשכלה הגבוהה במפגש החברתי והלאומי והרב-תרבותי הזה, או שפשוט המוסדות להשכלה הגבוהה אין להם שום משימה כאן? אני דוגל בגישה שאומרת שלמוסדות להשכלה הגבוהה יש אחריות ליזום את המפגש השוויוני הזה בגובה העיניים, ומפגש יאפשר גם שיח, דיאלוג מכבד בין שתי קבוצות האוכלוסייה. ולכן הסעיף המרכזי שאני מציע בהצעת החוק אומר שמוסד, מוסד להשכלה גבוהה, יבטיח שיתקיים במסגרתו קורס דיאלוג יהודי–ערבי, שיהיה פתוח לתלמידים מכל החוגים. הקורס יפגיש סטודנטים יהודים וערבים ויעסוק בהיכרות חברתית ותרבותית הדדית, תוך מתן דגש לחשיבות ההידברות בין הקבוצות. פשוט משהו בסיסי, משהו טריוויאלי, ורק מצער שזה לא קורה בפועל. הצורך לקיים את המפגש הזה רק עולה מהניסיון של התקופה האחרונה, שהמתח הוא בעצם הכותרת ביחסי יהודים וערבים. אני רוצה לומר שההצעה הזו היא במסגרת חזון למוסדות רב-תרבותיים, היא חזון יותר כולל, והחזון הזה כולל עוד כמה אלמנטים שאני משתף אתכם בהם: 1. דיברתי על החובה להבטיח בכל מוסד להשכלה גבוהה קורס שמפגיש סטודנטים יהודים וערבים; זה נדבך ראשון בתפיסה שלי. נדבך שני הוא הבטחת שימוש בשפה הערבית בכל המוסדות להשכלה גבוהה, תרגום כל האתרים באינטרנט, שימוש בשפה הערבית בשילוט, לרבות שילוט ההכוונה, שימוש בשפה הערבית גם בשמות הבניינים וכדומה. מוסדות רב-תרבותיים גם צריכים להכיר ברב-תרבותיות שמתקיימת בתוך המוסד, ולכן המוסדות הללו, מוסדות להשכלה הגבוהה, צריכים להכיר גם בחגים של העדות הערביות, של הסטודנטים הערבים, ולכן גם צריך פשוט להכיר בחגים על-ידי כך שלא יתקיימו לימודים בחגים המרכזיים של העדה המוסלמית, של העדה הנוצרית, בדיוק כפי שלא מתקיימים לימודים בחגיהם של הסטודנטים היהודים. אני יודע שיש מוסדות להשכלה גבוהה שהיו חלוצים בעניין הזה, כמו אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית, ואני קורא לכל המוסדות להשכלה גבוהה לאמץ את ההסדר שבחגים העיקריים של הסטודנטים הערבים לא יתקיימו לימודים. מדובר בכמה ימים לאורך השנה. מוסדות להשכלה גבוהה שהם רב-תרבותיים צריכים גם להעסיק ייעוץ אקדמי, או יועץ אקדמי, יועצת אקדמית, בשפה הערבית, כדי שסטודנטים ערבים יוכלו גם לקבל ייעוץ בשפת האם שלהם, במיוחד סטודנטים שנה א', שנתקלים גם בקשיי שפה ובקשיי הבנת הדקויות כשהם מתקבלים ללימודים בשנה הראשונה. מוסדות להשכלה גבוהה שהם רב-תרבותיים צריכים להבטיח ייצוג הולם לסטודנטים הערבים ולאזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות ובמוקדי ההשפעה בתוך המוסדות הללו. אני מתייחס בעיקר לשלוש רמות של הבטחת ייצוג הולם: קודם כול, להבטיח ייצוג הולם בקרב אגודת הסטודנטים. אגודת הסטודנטים, שיהיה בה גם ייצוג הולם, משמעותי, לציבור הסטודנטים הערבים, כדי שיוכלו גם להיות שותפים לניהול החיים התרבותיים והאקדמיים בתוך הקמפוס. מוסדות להשכלה גבוהה רב-תרבותיים צריכים להבטיח גם ייצוג הולם לאזרחים הערבים במסגרת הסגל האקדמי. אני לא יודע אם אתם מודעים לכך, אבל שיעורם של המרצים הערבים בקרב המרצים בישראל אינו עולה על 3%. שיעורם של המרצים הערבים בתוך הסגל האקדמי בישראל אינו עולה על 3%, זה במקרה הטוב. ולכן, יש כאן גם קריאה להבטיח ייצוג הולם – לא חסרים מרצים ערבים, לא חסרים מרצים ערבים מצטיינים, ומוסד אקדמי שמכבד את עצמו צריך לדאוג לייצוג הזה. צריך גם לדאוג לייצוג של האזרחים הערבים בסגל המינהלי של המוסדות להשכלה גבוהה. אני יכול לספר לכם, למשל, על הדוגמה של אוניברסיטת חיפה, שבה הסטודנטים הערבים מהווים כמעט שליש מציבור הסטודנטים באוניברסיטה, וכשאנחנו בודקים מה קורה בסגל המינהלי – מאות של מועסקים, והייצוג של העובדים הערבים בסגל המינהלי אינו מגיע ל-1%. ממש, לא מגיע ל-1%. אני חושב שמצב כזה הוא בהחלט לא רק לא שוויוני, אלא הוא גם שערורייתי מהבחינה הזאת שבמקום שמוסדות להשכלה גבוהה יהיו מובילים בהבטחת מוסד רב-תרבותי ומוסד מכבד ומוסד שמאפשר את המפגש הזה בין יהודים לערבים, הם מפגרים בהרבה תחומים, כפי שהעליתי עד עכשיו. נקודה אחרונה במסגרת הזאת, שאני רוצה להעלות – עד היום אין ולו מוסד אקדמי אחד בתוך היישובים הערביים. בתוך היישובים הערביים יש כמה מוסדות שהם בעיקר להכשרת מורים, אבל עד היום אין ולו מוסד אקדמי אחד בתוך היישובים הערביים. ולכן, אני קורא למועצה להשכלה גבוהה, אני קורא לחברי חברי הכנסת, לפעול כדי שיוקם מוסד להשכלה גבוהה בתוך יישוב ערבי. מוסד להשכלה גבוהה ייתן הרגשה ביתית לסטודנטים הערבים, אבל גם יהיה פתוח לסטודנטים יהודים, גם לסטודנטים מחו"ל, ויכול להיות באמת מודל למוסד להשכלה רב-תרבותי. אני רוצה לומר שיש יוזמה מאוד מבורכת וחשובה של מוסד כזה בנצרת, זאת המכללה האקדמית בנצרת, והיא הבסיס שיכול להתהוות להקמת מוסד כזה. ולכן, אני קורא למשרד החינוך ואני קורא למל"ג להבטיח שהמוסד האקדמי נצרת באמת יתפתח ויצליח להיות המוסד האקדמי הראשון שמוקם ביישוב ערבי, ואולי גם עם הזמן המוסד הזה יתפתח להיות האוניברסיטה הערבית או הערבית–יהודית הראשונה במדינת ישראל. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. ישיב סגן שר החינוך חבר הכנסת מאיר פרוש. סגן שר החינוך מאיר פרוש: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת יוסף ג'בארין, הצעת החוק שאתה מעלה כאן נדונה כבר בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה לפני כמה ימים, ב-25 באוקטובר 2015. ועדת השרים, לאחר דיון, החליטה לדחות, להתנגד להצעת החוק. אני אסביר גם מהם הנימוקים, מדוע המשרד סבור שאי-אפשר או לא צריך לתמוך בהצעת החוק - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: הוא רוצה להעביר את זה להצעה לסדר-היום, לא? סגן שר החינוך מאיר פרוש: הוא רוצה לשמוע נימוקים, ואם הוא ישתכנע וירצה ללכת על הצעה לסדר-היום - - - שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: נראה לי שאם אתה מציע לו להפוך את זה להצעה לסדר-היום, הוא יסכים. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): - - - סגן שר החינוך מאיר פרוש: השר – זוכר אני, כשהיית חבר כנסת ולא היית מצליח בסוף להעביר חוקים, היית במשך שנים אומר שוב ושוב ושוב, עד שבסוף האסימון נופל. חבר הכנסת ג'בארין מתחיל היום בנושא הזה. הוא חבר כנסת חדש, הוא יעשה את זה פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, בסוף האסימון ייפול. שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ: מקבל. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): חשוב לשמוע את הנימוקים. כי אם הממשלה הייתה מסכימה - - - סגן שר החינוך מאיר פרוש: הצעת החוק הזאת מבקשת לקבוע בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, כי מוסד להשכלה גבוהה יקיים קורס דיאלוג יהודי–ערבי שיעסוק בהיכרות חברתית ותרבותית הדדית. על-פי חוות הדעת של היועצים המשפטיים במל"ג, יש בהצעה הזו כדי לפגוע בעקרון החופש האקדמי הנתון למוסדות להשכלה גבוהה. עקרון החופש האקדמי הוא עיקרון שמעוגן בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958. העיקרון הזה מקנה למוסד חירות אקדמית ומינהלית לנהל את ענייניו על-פי צרכיו ומגן עליו גם מפני התערבות חיצונית או פנימית. משכך, כל התערבות בתוכני הלימוד במוסדות האקדמיים באמצעות חקיקה, תהא מטרתה אשר תהא, פסולה. חקיקה מסוג זה שוחקת את עקרון החופש האקדמי ומהווה פגיעה באחד הערכים המרכזיים והיסודיים של מערכת ההשכלה הגבוהה. אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ג'בארין, אני כחבר כנסת זוכר שעמדה פה, מעל במת הכנסת, שרת החינוך ודיברה על תוכניות שיש לה מול מגזרים מסוימים, והיא עמדה בתוקף על כך ואמרה שאנחנו נוביל וננהיג מדיניות כזאת או אחרת, ואני מכיר מגזרים כאלה שמאז שנאמרה האמירה הזאת – והיא נאמרה בדרך של "אנחנו נכפה" ו"אנחנו נדרוש" ו"אנחנו נקבע" – המשרד לא התקדם בשום דבר. זאת אומרת, יש גם היגיון במה שאני אמרתי, שכאשר אתה בא וקובע בחוק, זה יכול גם לעבוד כבומרנג ולעבוד כנגד. אם אתה מדבר על שכנוע, על שיחה, מבקשים – כל הדברים האלה, יכול להיות שזה קורה, אם כי אני לא בטוח, כמו שאתה מבקש להציע; אבל לקבוע את זה בחוק, את הדבר הזה, גם שהוא נוגד את החוק ואת העיקרון הזה של החופש שיש למוסדות האלה, זה גם נוגד את התפיסה שהמשרד סבור שכך צריך לנהוג. לכן, אני הייתי מציע שבמקום שנצביע על זה, אם לקבל את הצעת החוק שלך או לדחות אותה, הייתי מציע, אם תסכים שנעביר את זה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, ואז יתקיים דיון על הדבר הזה. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): השר יקדם המלצה של ועדת החינוך - - - סגן שר החינוך מאיר פרוש: אני לא יכול לתת לך שום דבר מראש ולומר לך שיקדמו הצעה כזאת או אחרת. כרגע, בשלב זה, אמרתי בדיוק מה המשרד סבור, וגם הסברתי לך את ההיגיון בדבר הזה. אבל ודאי שאתה לא יכול לפתח את הדיאלוג כאן במליאה, או, נניח, בנוסח של הצבעה לכאן או לכאן. אז אני מציע שאולי בוועדת החינוך תעלה את הנושא הזה. יבואו אנשים, יבוא המשרד, ינסו להתווכח, ואולי על-ידי זה תקדם יותר את הדבר הזה. לכן אני מציע, אם אתה מסכים – והבנתי שאתה גם רוצה שאנחנו נציע – שזה יהפוך להצעה לסדר-היום ויעבור לוועדת החינוך. היו"ר טלי פלוסקוב: האם אתה מסכים? יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): מסכים. היו"ר טלי פלוסקוב: יופי. תודה. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אז בעד זה בעד העברה לוועדת החינוך, ונגד זה נגד. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לסגן שר החינוך. אני מבינה, לפי ההסכמה הדו-צדדית, שהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – קורס דיאלוג רב-תרבותי) עוברת כהצעה לסדר-היום לוועדת החינוך, התרבות והספורט. אני מבקשת – הצבעה. מי בעד? הופעלה ההצבעה על העברת הנושא לוועדת החינוך כהצעה לסדר-היום. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 26 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – קורס דיאלוג רב-תרבותי), התשע"ה–2015, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 26 בעד, שניים נגד. ההצעה עוברת כהצעה לסדר-היום לוועדת החינוך.