קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/231/20; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התשע"ה–2015, של חבר הכנסת עמר בר-לב וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת עמר בר-לב, תציג לנו את ההצעה. עשר דקות שלך, אדוני. עמר בר-לב (המחנה הציוני): תודה רבה, היושבת-ראש. יש שיר של הזמר מוקי. הוא כותב ושר: "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק". על הפרפראזה הזאת, לגבי המשכן הזה, אני אומר: כולם מדברים על שוויון, אף אחד לא מדבר על צדק. כולם מדברים בססמאות. אנחנו יודעים לעשות ססמאות, סטיקרים, פלקטים, אבל כשזה מגיע לתכל'ס צריך לחפש את זה במקום אחר. הצעת החוק שמונחת היום לפניכם נוגעת לכוח הפוליטי של סיעת הבית היהודי. אני רואה שאין כאן נציגים של הבית היהודי - - - יאיר לפיד (יש עתיד): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): יש? אוקיי, סגן השר. יאיר לפיד (יש עתיד): לא המון זמן הוא יהיה בבית היהודי. אבל בינתיים הוא עוד חלק מזה. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: - - - יאיר לפיד (יש עתיד): - - - של הבית היהודי. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אז היא נוגעת לכוח הפוליטי שלכם. אומנם כל חברי ועדת שרים לחקיקה הצביעו נגד החוק הזה שלי. בעניין הזה הצלחתי ליצור קונסנזוס בקואליציה. אבל אין ספק שיש כאן הרבה פוליטיקה פנימית מתחת. אני רוצה לתאר לכם את גודל העיוות באמצעות דוגמה. הדוגמה אמיתית, הדמויות היפותטיות: חייל אחד – בואו נקרא לו נדב, שם בדוי – מתגייס בגיל 18, משרת 32 חודש בקרבי, מסתכן בשטח, טוחן שמירות, לא רואה את הבית. החיים שלו נמצאים ב"הולד" במשך 32 חודשים. אחר כך הוא משתחרר, מקבל אומנם מענק שחרור ופיקדון, אבל זה לא מספיק לו בשביל הלימודים באוניברסיטה, ולכן הוא מקדיש עוד בערך שנה לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות כדי לחסוך את הכסף הזה. חייל שני – לצורך העניין נקרא לו מיכאל, שם בדוי – מתגייס בגיל 19 לאחר דחיית שירות של שנה. לאחר החיול לצה"ל הוא מתחיל ללמוד בישיבה במשך שנה. אחרי השנה הזאת הוא באמת מתגייס לצה"ל למשך 17 חודש בלבד. ב-17 החודשים האלה אותו חייל – קרבי, לוחם, עושה את כל ההכשרות – באמת, להוריד את הכובע; אבל בתום 17 חודש הוא חוזר לישיבה, עדיין מחויל, למשך 20 חודשים נוספים. עם שחרורו מצה"ל – אבל הוא עדיין בישיבה, מחויל – הוא מתחתן, בדרך כלל שנה אחרי זה; מקבל תשלומים שנקראים תשמ"ש – תשלום חודשי של בערך 2,500 שקל לחודש; שנה אחרי זה, במזל טוב נולד לו ילד – התשמ"ש עולה ל-4,359 שקלים לחודש - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): - - ובגיל 23 בערך הוא משתחרר מצה"ל. מוטי, תכף אני אגיע גם אליך. אל תדאג. בתקופה שהוא לומד בישיבת ההסדר, מיכאל מקבל תשלומים והטבות נוספות כיוון שהוא עדיין חייל: הוא זכאי לנסיעות חינם ברכבת, הוזלה בתחבורה הציבורית וכן הלאה. כשהוא משתחרר הוא מקבל מענק שחרור שווה-ערך לארבע שנות שירות בערך. הוא שירת בפועל בצה"ל 17 חודשים, אבל הוא מקבל מענק שחרור כאילו הוא שירת ארבע שנים; וזה בהשוואה לאותו נדב, ששירת באמת 32 חודש וקיבל את המענק הראוי ל-32 חודש. אז אני שואל אתכם, זה נראה לכם סביר? וכפי שאמרתי, אני מעריך את מיכאל. הוא חייל קרבי, הוא מלח הארץ, חייל אמיץ. נכון שיש כאלה שגם את זה לא עושים, ויש כאלה שגם משתמטים מצה"ל מכל מיני סיבות כאלה ואחרות. אבל אני שואל, האם מיכאל תרם יותר מנדב? והתשובה היא לא. לכן אסור לעשות איפה ואיפה בין חיילים, בוודאי בין שני חיילים ששניהם סוחבים את אותה אלונקה שנקראת ביטחון מדינת ישראל. הצעת החוק שמונחת היום לפניכם מנסה להסדיר את העוול ולמנוע את האי-שוויון המתמשך הזה. אז מדוע הממשלה מתנגדת לחוק? וזאת כבר הפעם השנייה שהיא מתנגדת לחוק, כי גם בכנסת הקודמת היא התנגדה. הסיבה היא שחלק נכבד מבחורי ישיבות ההסדר הם הבסיס הפוליטי-מפלגתי של הבית היהודי. צריך לומר את האמת: במקום לתקן את העוול ההיסטורי, שלפיו גברים חילונים – וחרדים, דרך אגב, אלה שמתגייסים – משרתים כמעט פי-שניים מחיילי ישיבות ההסדר, במקום זה מעדיף השר בנט את צרכיו הפוליטיים על הביטחון. מפלגת הבית היהודי עושה שימוש פוליטי שיטתי בחיילי ישיבות ההסדר, תוך הישענות על כספי הציבור הישראלי ובניגוד מוחלט לפקודות הצבא. לצערי, יש לא מעט דוגמות בהיסטוריה – לפחות מעשר השנים האחרונות. זה התחיל מהפגנות תלמידי ישיבות ההסדר, בעודם מחוילים, נגד ההתנתקות; זה נמשך בעצומה של תלמידי ישיבות ההסדר – לא כולם, חלקם – בזמן שהם לבשו מדים, בישיבות, נגד החלטת ממשלה להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון. זוכרים? הייתה החלטה כזאת בזמנה - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): - - ועד לישיבה שתלמידיה לקחו חלק פעיל בהקמת מאחז בלתי חוקי - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): - - וכל זה – מוטי – כל זה נוסף על קריאתם של כמה רבנים – לשמחתנו, כמובן, לא כולם, וזה מיעוט – לישיבות ההסדר - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): - - להתגייס בבחירות למען הבית היהודי. אז אם זה לא גיס פוליטי שנבנה בתוך הצבא, תסבירו לי מה זה גיס פוליטי. לפני כשנתיים, בעודי חבר בוועדת שקד, שנקראה הוועדה לשוויון בנטל, הופיעו שר הביטחון וגם הרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף בני גנץ, בוועדה ואמרו שצה"ל צריך שהחבר'ה מישיבות ההסדר ישרתו לפחות 24 חודשים. הם הסבירו את זה ש-17 החודשים הראשונים הם בעיקר הכשרה, וכאשר מגיעים לשלב המבצעי הם יוצאים לישיבה, וצה"ל צריך אותם. ביטחון ישראל צריך אותם. פה במליאה מדי יום צועקים מהאגף הימני, כמו שצעקו גם עכשיו, את המילים – עכשיו לא צעקו את זה – "סכנה ביטחונית", "סכנה קיומית", ו"חובתנו להגן על עצמנו" וכן הלאה. אני מסכים, יש הרבה סכנות למדינת ישראל. אבל במבחן המעשה כאן במשכן הזה הפוליטיקה מנצחת, לא הצרכים האמיתיים של מדינת ישראל. חבר הכנסת יוגב – קראת לי קריאות ביניים – אתה בכל ישיבה של ועדת החוץ והביטחון, או כמעט בכל ישיבת ועדת החוץ והביטחון, קורא להחזיר את השירות של חיילי צה"ל מ-32 חודש ל-36 חודש. למי אתה מתכוון? כמובן, אתה מתכוון בעיקר לחיילים החילונים. אז אני מזכיר לך, קורא לך, למען ישיבות ההסדר - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): - - מה עם הדרישה של הרמטכ"ל להאריך את זה מ-17 ל-24 חודש? מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני מדבר על - - - אבל בהידברות - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): לסיום, אני רוצה - - - קריאה: - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): בהידברות. אתה בכנסת כבר שלוש שנים וחצי כמוני? מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): היה לך מספיק זמן להידברות. היה לך מספיק זמן בהידברות לדאוג לכך שישיבות ההסדר ישרתו 24 חודש. אילן גילאון (מרצ): - - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): אז בוא לא נזרוק ססמאות שאין מאחוריהן שום דבר. מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): לסיום, אני רוצה לומר שההצעה המונחת לפניכם כן מבקשת ליצור מצב יותר שוויוני ואיננה מתעלמת מהצרכים ומההכרה שלימוד תורה הוא ערך לאומי יהודי וישראלי. היא לא מתעלמת מזה, ולכן ההצעה שמונחת כאן אומרת שצעיר, חבר או בן ישיבת ההסדר יתחיל את שירותו ב-12 חודשים של לימודים תורניים, אחרי זה יתגייס לשירות פעיל ל-24 חודש, ואחרי 24 חודשים יחזור לישיבה לעוד שמונה חודשים – 24 ועוד שמונה, למיטב ידיעתי, זה 32, זהה לחוק השירות של גברים אחרים – ואחרי זה יצא לדרכו. רוצה להמשיך ללמוד בישיבה? ילמד בישיבה, אבל אין סיבה שמשלם המסים הישראלי יממן את זה, ואין סיבה שהוא ייחשב באותו זמן לחייל. לכן אני אומר לשר בנט וגם לחבר הכנסת יוגב וגם לסגן שר הביטחון: הקרב על הבית צריך להיות הקרב לשוויון וצדק, ולא הקרב על העלייה להר. ומילה אחרונה, אני רוצה להודות לחברי, לחברי הכנסת עפר שלח ואלעזר שטרן – שיושב עכשיו שבעה במות אמו, ובהזדמנות זו אני שולח לו מכאן תנחומים – על השותפות המלאה בהגשת הצעת החוק ובמאבק שאנחנו עושים, וכמובן ליתר חברי הכנסת שהצטרפו להגשת הצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. ישיב סגן שר הביטחון חבר הכנסת אלי בן-דהן. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: גברתי יושבת-ראש הישיבה, חברי חברי הכנסת, הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת עמר בר-לב. הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי מסלול השירות של בני ישיבות ההסדר ישתנה, כך – אפשר קצת שקט פה? היו"ר טלי פלוסקוב: חברי הכנסת ליד רחל עזריה, כל חברי הכנסת שנמצאים בסוף האולם, אנחנו מבקשים שקט, גם בצד הימני של האולם, פיזית כמובן. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי מסלול השירות של בני ישיבות ההסדר ישתנה, כך שלימודיהם בישיבת ההסדר ושירותם הצבאי יפעלו באופן הבא: לימוד של 12 חודשים בישיבת ההסדר, לאחר מכן שירות של 24 חודשים, ולאחריהם שמונה חודשים שבהם יבחר החייל בין המשך שירות צבאי לבין לימוד בישיבת ההסדר. בנוסף, בגין חודשי הלימוד בישיבת ההסדר לא יתקבלו הטבות שונות, כגון תשמ"ש וצבירת מענק שחרור. בהזדמנות זו, תרשו לי לומר כמה מילים על ישיבות ההסדר. הרוב המוחלט של החיילים הלומדים בישיבות ההסדר משרתים שירות קרבי ביחידות הקרביות ביותר בצבא ההגנה לישראל. לא רק זה, אלא שגם לאחר מכן, כשהם נקראים לשירות המילואים, הם ממשיכים להתייצב לשירות במשך שנים רבות קדימה, גם כבעלי משפחות. עמר בר-לב (המחנה הציוני): כמונו, גם אנחנו בעלי משפחות. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: אני מציע לך, נכבדי, תבדוק את אחוזי משרתי המילואים ותראה - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): תבדוק אם אני בעל משפחה, תבדוק את זה. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: אני לא אספר לך שאני, כאב לשישה ילדים, במשך שנים רבות שירתי בשירות המילואים 50 יום כל שנה. איציק שמולי (המחנה הציוני): מה זה קשור אליך? מה זה קשור אליך? סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: עם שישה ילדים, כולם נפטרים משירות מילואים – לא נכון. מיקי לוי (יש עתיד): זה בסדר גמור, אנחנו מאוד מכבדים - - סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: אז תכבד. מיקי לוי (יש עתיד): - - אבל מה זה רלוונטי ל-24 חודש? איציק שמולי (המחנה הציוני): למה לך זאת פריבילגיה, אבל זאת דרישת סף ממני? למה? סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: תן לי לסיים. לא מעט מישיבות ההסדר ממוקמות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל וביישובי קו העימות, על כך אין חולק. קריאה: גם אני. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: ישיבות ההסדר מהוות אבן שואבת לצעירים מרחבי המדינה המגיעים בתחילה למטרת לימודים ומספר לא מבוטל מהם נטמעים בקהילה והופכים לחלק בלתי נפרד ממנה. שני ראשי עיר בדרום ובצפון הם בוגרי ישיבות ההסדר בעריהם שהחליטו לקבוע את ביתם שם ולתרום לחברה ולקהילה בעבודה ציבורית. גם בדברי ההסבר להצעת החוק הוכרה חשיבות פרק הלימוד בישיבות ההסדר ומסלול השירות המשולב. כבר כיום משרתים בני ישיבות ההסדר שירות צבאי פעיל של 17 חודשים, ורבים מהם, כאמור, בשירות קרבי משמעותי. בעבר הביע שר הביטחון את דעתו כי ראוי מבחינה ערכית שהשירות הצבאי יחול על כולם בשוויון מלא וכי יפעל למען מטרה ראויה זו. יחד עם זאת, אך לפני שנה חוקקה הממשלה את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, שקבע בין השאר את מספר חודשי השירות הפעיל של בני ישיבות ההסדר. ההצעה לתקן שוב בהצעת חוק פרטית את חוק שירות ביטחון, וזאת בטרם יבשה הדיו על החקיקה החדשה וטרם הותקנו התקנות מכוחה, היא בלתי סבירה בנסיבות העניין. בנוסף, ראוי כי גם בעתיד תיקונים לחוק ייעשו בהצעת חוק ממשלתית. לאור כל אלה, החליטה הממשלה להתנגד להצעת החוק, ועל כן אני מבקש מהכנסת שתדחה את קידומה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לסגן שר הביטחון. רבותי, על-פי בקשת הממשלה, אנחנו שוב עוברים להצבעה שמית. אלקטרונית? רגע, יש שינוי? קריאה: - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אתה מבקש. בבקשה, חבר הכנסת עמר בר-לב, יש לך עוד שלוש דקות. נכון לרגע זה ההצבעה תהיה אלקטרונית, אז לא לצאת מהאולם. עמר בר-לב (המחנה הציוני): נכבדי סגן שר הביטחון, גם אני בעד הצעת חוק ממשלתית שתתקן את העיוות הזה. אני בהחלט בעד, אבל לומר שאין מקום להצעת חוק פרטית כזאת בזמן שהממשלה לא מובילה הצעת חוק כזאת, בזמן שהממשלה נותנת גיבוי לעיוות כזה, להיעדר שוויון, לצערי זה תירוץ. ציפי לבני (המחנה הציוני): - - - הבית היהודי לא שינה את עמדותיו וגם - - - עמר בר-לב (המחנה הציוני): אני גם מאוד מעריך – אמרתי את זה בדברי – את זה שבני ישיבות ההסדר משרתים 17 חודש, באמת כל הכבוד, אני מעריך את זה, אבל אנחנו משרתים 32 חודש היום, וגם אנחנו בעלי משפחות, ועם כל הכבוד לישיבות הסדר בפריפריה, יש הרבה פעילויות בפריפריה; יש חברי כנסת שחיים בפריפריה. אני בכלל לא רוצה להזכיר את שנת י"ג, מה שנקרא בזמנו שנת שירות, שחלק גדול מצעירים חילונים לפני השירות בצבא ואחרי סיום כיתות י"ב יוצאים בהתנדבות או לשנת שירות או למכינות קדם-צבאיות בפריפריה, שגם הן עוסקות הרבה בפעילות חברתית, ואחרי זה משרתים את שלוש השנים, אז, ועכשיו 32 חודש. אז לכן בואו נשים את הדברים על השולחן: הצעירים של ישיבות ההסדר זה גיס פוליטי בתוך צה"ל, וזאת הסיבה שאתם רוצים לשמר אותו ולטפח אותו, זאת הסיבה האמיתית. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. אנחנו עוברים להצבעה. יושב-ראש הקואליציה, הצבעה אלקטרונית עדיין? קריאה: - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אני מבקשת מחברי הכנסת לחזור למקומותיכם. רבותי, נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 39 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שירות בני ישיבות הסדר), התשע"ה–2015, נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: 26 חברי כנסת בעד, 39 נגד. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - - - יעל גרמן (יש עתיד): הצבעתי בעד. היו"ר טלי פלוסקוב: יעל גרמן מבקשת לרשום את ההצבעה שלה בעד. גם שרן השכל מבקשת להוסיף אותה להצבעה, כנגד. עוד מישהו? זהו? הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – בני ישיבות הסדר), התשע"ה–2015, לא עוברת.