קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד השפות הערבית והעברית), התשע"ה–2015 [הצעת חוק פ/1405/20; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר בצלאל סמוטריץ: הצעה רביעית שהוצמדה, הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד השפות הערבית והעברית), התשע"ה–2015. אדוני, מכאן או מהמקום? מכאן. חבר הכנסת חסון – אבל אני רק מבקש מחברי הכנסת: אם זה מהמקום, זה דקה. אי-אפשר לדבר מהמקום כדי שזה לא יעבור את המכסה ואז לדבר שלוש דקות. ומשפט אחרון: פה, המושג משפט אחרון, בבית הזה, מקבל משמעות מאוד רחבה. אז דקה, אדוני, בבקשה. יואל חסון (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, אני שמח שאני מצטרף לאחת מהצעות החוק החשובות שהכנסת הזאת מעבירה כאן בירושלים. בעיני, הצעות החוק האלה הן נקודות אור, נקודת אור גדולה באופל שאנחנו נמצאים בתוכו היום במערכת היחסים בין המיעוט הערבי לבין הרוב היהודי כאן במדינת ישראל. ואתה יודע מה? הצעת החוק הזאת היא קרן אור כי היא גם עומדת מול אותם אנשים כמו חבר הכנסת גטאס, לדוגמה, פירומן סדרתי, שעלה היום עם כובע, מסתתר, להר-הבית, הכול כדי לחמם את האווירה, הכול כדי להלהיט את האווירה הטעונה גם ככה בירושלים. ודווקא הצעת החוק הזאת, בעיני, מוכיחה כמה אפשר אחרת; כמה חבר הכנסת גטאס הוא בדיוק מה שמדינת ישראל לא צריכה; הוא בדיוק איך אנחנו לא צריכים להתנהל. הצעת החוק הזאת, שבאמת מגיעה מכל קצוות הבית, מוכיחה שאנחנו צריכים לחיות כאן ביחד, במדינה יהודית ודמוקרטית, שיודעת לכבד את המיעוט שבה, לדבר גם בשפתו ולחיות כאן באווירה אחרת. תודה רבה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו נצביע על כל הצעת חוק בנפרד. הצעה ראשונה – אה, סליחה, סליחה, סליחה. סגן שר החינוך, חבר הכנסת, הרב, ישיב על כל ההצעות ביחד. בבקשה, הרב. סגן שר החינוך מאיר פרוש: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי המציעים, קודם כול, ככלל, אני חושב, כאשר הקואליציה היא בעד החוק, היא ודאי לא אומרת שהיא בעד כל המלל ובעד כל דברי ההסבר שיש בכל הצעת חוק, בכל הצעה, גם אם דברי ההסבר הם בעל-פה או בכתב. באופן אישי – אני רוצה לומר את הדעה האישית שלי: אני ודאי נגד ניסיון לכלול או לכפות שפה זרה נוספת, לפחות, ודאי שלא – כפי שהוצע באחת ההצעות – במוסדות החרדיים. המוסדות החרדיים לומדים לפי המסורת שלהם, ללא כל שינוי. ואני מספר שבשעתו, כאשר היישוב היהודי היה מצומצם, וגר בעיקר בירושלים, הרבנים דאז הוציאו חרם על מי שלמד במוסד החינוכי שפה זרה. אני חושב גם שבמוסדות החרדיים לא נדרשים ללמוד את השפה הערבית כדי להתקרב. אנחנו גאים ביהדות שלנו ובאמונה שלנו, אבל אנחנו לא מתגרים בערבים; אנחנו גם לא רוצים לפגוע בערבים. יש וצריך שיהיו יחסי ידידות הוגנים. ואני אומר את כל זה כדי להביע התנגדות לדבריו של המציע הראשי, חבר הכנסת אורן חזן, שהביע תקווה פה לפני כמה דקות להנפת דגל ישראל על מסגד אל-אקצא. אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא מה שאמרתי, הרב פרוש. אתה עושה לי עוול. זה לא מה שאמרתי. אמרתי: להרים דגל ישראל בהר-הבית. יש הבדל עצום. בהר-הבית ייבנה בית-המקדש במהרה בימינו – לא עכשיו - - - סגן שר החינוך מאיר פרוש: הבנתי. תודה על התיקון. אנחנו, לפי ההלכה, מנועים מלעלות להר-הבית כל עוד לא נגאלנו והמשיח לא בא. זו האמונה, ואני רוצה לומר אותה. לגופו של עניין, הצעת החוק הזאת נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה ב-25 באוקטובר 2015. החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה טרומית בלבד, ובכפוף להסכמת המציעים – ואני אקריא עוד מעט את שמותיהם – שלא יקדמו את הצעת החוק לאחר הקריאה הטרומית, ולהחזירה לוועדת השרים לענייני חקיקה. משרד החינוך רואה חשיבות רבה בחיזוק השפות, בהתייחס לשני המגזרים, ככלי ליצירת בסיס לדיאלוג, לסובלנות ולחיים משותפים. רק לאחרונה יצא השר בתוכנית לחיזוק השפה העברית במגזר הערבי, "עברית על הרצף". במסגרתה כבר מהשנה החלו תלמידי המגזר הערבי ללמוד עברית כמקצוע חובה כבר מגן-הילדים ועד כיתה י"ב. מטרת התוכנית של המשרד היא שיפור שליטת התלמידים בשפה העברית, בדגש על חיזוק מיומנויות ההאזנה והדיבור. אנחנו מאמינים שידיעת העברית תאפשר צמצום פערים חברתיים ותהווה מנוף לקידום חברתי-כלכלי של המגזר הערבי ומפתח להשתלבות בחברה הישראלית מבחינה כלכלית ותרבותית. מדובר בתוכנית שעלותה מוערכת ב-30 מיליון ש"ח, והיא תיושם בהדרגה החל מהשנה. גם במגזר העברי ניתן דגש על לימודי השפה הערבית. חשיבותה הרבה של השפה הערבית למדינת ישראל ולאזרחיה נובעת ממרקם האוכלוסייה במדינת ישראל, ממיקומה הגיאו-פוליטי של המדינה, ובעיקר מהצורך בהידברות ובקיום דיאלוג וחיים משותפים בין דוברי השפות השונות. אשר על כן, לימודי הערבית הם חובה בכיתות ז'–ט', ובמחוזות צפון, חיפה והדרום מקצוע הערבית מוגדר כמקצוע חובה החל מכיתה ה', בשל מרקם האוכלוסייה. נוסף על אלה, בחטיבות העליונות לתלמידים יש אפשרות לבחור ולהרחיב את לימודי השפה הערבית ולגשת לבגרות גם בהיקף של חמש יחידות לימוד. לסיכום, העיקרון הגלום בהצעת חוק זו הוא בעל חשיבות, ועל כן בחרה הממשלה לתמוך בו בקריאה טרומית, בייחוד בעת הזאת. לאור האמור, אבקש מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק הזאת, כפי שאני מקריא, של חבר הכנסת אורן חזן, של חבר הכנסת עיסאווי פריג', של חבר הכנסת איל בן ראובן וחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ושל חבר הכנסת יואל חסון. על אלה הקואליציה תצביע בעד, ועל ההצעה של חברת הכנסת זועבי – אנחנו נגד. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): למה אתם נגד? היו"ר בצלאל סמוטריץ: תודה רבה לסגן השר. אנחנו עוברים להצבעות. אנחנו מצביעים על כל הצבעה בנפרד. עליזה, לא צריך לצעוק. אה, סליחה, סליחה, סליחה. חבר הכנסת מוטי יוגב ביקש רשות לנמק את התנגדותו לחוק. חבר הכנסת יוגב, שלוש דקות לרשות אדוני. בבקשה. מרדכי יוגב (הבית היהודי): ברשות היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת - - - קריאות: - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: רק שנייה. חבר הכנסת יוגב, אני מבקש לעצור. חברת הכנסת זועבי, אנחנו נתנו לך לדבר בנחת, אז עכשיו בבקשה לאפשר לחבר הכנסת יוגב לדבר. חברת הכנסת. חברי הכנסת. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חברת הכנסת זועבי, אולי תדברו מאחור? חברת הכנסת זועבי, תדברו מאחור, זה מפריע. חבר הכנסת עודה, תנהלו משא-ומתן מאחור, שנוכל להמשיך את הדיון. תודה. בבקשה. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אסביר את התנגדותי לחוקים כולם שמחייבים את לימוד השפה הערבית, בוודאי מכיתה א'; והיא לא נובעת מהרצון שלי כן לדו-קיום וכן לדעת את השפה הערבית. אני חושב שזה נצרך. ואני אומר, אהלן וסהלן, ואני אומר, הלוואי שנדע כולנו. יחד עם זאת, כשמנסים לא להיות פופוליסט, הרי שעות הלימוד בבית-ספר הן מאוד מצומצמות; בוודאי בכיתות הנמוכות. לפעמים הן מגיעות לארבע, חמש ושש, או בהרחבה לשבע ושמונה. יואל חסון (המחנה הציוני): לקרוא לך "פאשיסט" זו מחמאה, תאמין לי. זה פשוט לא ייאמן. לא ייאמן שהיית איש חינוך בישראל ואתה רואה את עצמך עד היום איש חינוך. לא ייאמן. אילן גילאון (מרצ): - - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): יואל חסון, לא ביקשתי שתחנך אותי, אבל אם אתה דווקא רוצה, אתה מוזמן. אני הגעתי למסקנה שאותך אי-אפשר לחנך ולכן אני לא מתייחס. יואל חסון (המחנה הציוני): אל תחנך אף אחד. אל תחנך אף אחד. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): אי-אפשר לחנך אותך. מרדכי יוגב (הבית היהודי): כבוד היושב-ראש, כבוד היושב-ראש, תן לי להבהיר את עמדתי. ולכן, מתוך הכרת ערך השפה הערבית – ואני באמת מכיר ומעריך, אבל אני חושב שלשים כחובה זה עומס שהוא בלתי אפשרי על תוכנית הלימודים. יש ליבה הכרחית שאני חושב שהיא חייבת להיות, מקצועות המתמטיקה והאנגלית, התורה לאנשים דתיים או מקצועות אחרים: אזרחות והשפה העברית, כמובן. לשים את השפה הערבית גם היא כחובה? אני באופן אישי התנסיתי בכך עם השפה הצרפתית בשנות בית-הספר היסודי. לאיש מאתנו בכיתה לא הייתה היכולת להכיל גם וגם וגם. ועל כן אני חושב שללמוד ערבית זה דבר מצוין וחשוב מאוד, אבל לשים אותו - - - יואל חסון (המחנה הציוני): כן, אבל ב"ברליץ", לא בבית-הספר. ב"ברליץ". ממש יאנוש קורצ'אק אתה. מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - - אבל לשים אותו, והלוואי – ואני גם למדתי ערבית. אני גם למדתי ערבית - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת חסון, אתה דיברת. מרדכי יוגב (הבית היהודי): - - אבל אני סבור שלשים זאת כחובה זה איננו נכון, וגם יהיה קשה ליישם. יואל חסון (המחנה הציוני): אז תצביע נגד הממשלה, שתומכת בזה. מרדכי יוגב (הבית היהודי): על כן אני מציע לחברי ללמוד ערבית, לעודד את לימוד השפה הערבית, לראות עוד ועוד מגמות של ערבית, ואפילו לשלם על כך כסף, כדי שזה יהיה ממומן למי שרוצה בכך. ובפריפריה ללמד ערבית, כן. אבל לא כחובה שמחייבת את כלל המערכת. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת יוגב - - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): זה נכון גם לניסיונות לכפות דברים אחרים. פשוט, לא מהצורך לכפות – זה לא יהיה יעיל וזה לא יקרה בסוף. חבל. תודה. יואל חסון (המחנה הציוני): חס וחלילה, שלא תבין מה הם אומרים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת יוגב. רגע, רגע, חבר הכנסת יוגב, אני מבקש ממך להודיע לאיזו מחמש ההצעות אתה מתנגד. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני מתנגד לכל הצעה שמנסה לכפות את לימוד הערבית כחובה במסגרת הלימודים. היו"ר בצלאל סמוטריץ: אנחנו צריכים לדעת לאיזו הצעה. חבר הכנסת יוגב, לאיזו הצעה מהחמש? מכיוון שאחר כך, מי שאתה – יש לו - - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני מתנגד - - - אורן אסף חזן (הליכוד): תתנגד להצעה שלי. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני מתנגד להצעתו של ידידי חבר הכנסת אסף אורן חזן כדי שתהיה לו רשות דיבור. אני מתנגד להצעתו של עיסאווי פריג', שגם לו – אהלן וסהלן – תהיה רשות דיבור. היו"ר בצלאל סמוטריץ: לא, לא. הצעה אחת. מרדכי יוגב (הבית היהודי): ואני מתנגד להצעתה של חברת הכנסת - - - היו"ר בצלאל סמוטריץ: חבר הכנסת יוגב, אתה צריך להתנגד להצעה אחת. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אז של אורן חזן, של אורן חזן. תודה. היו"ר בצלאל סמוטריץ: בסדר, של אורן. הוא אמר, להצעה של אורן. חבר הכנסת יוגב, רק שהבנתי אותך נכון – אתה מתנגד להצעתו של חבר הכנסת אורן חזן. גם חבר הכנסת איציק שמולי ביקש לנמק את התנגדותו. נשמח אם תאמר לנו גם לאיזו הצעה אתה מתנגד. שלוש דקות לרשות אדוני. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שקרה כאן עכשיו דבר חמור, אדוני היושב-ראש. יש חמש הצעות שהן זהות לגמרי האחת לשנייה. עלתה לכאן חברת הכנסת זועבי והדגישה שהיא הגישה את הצעת החוק הזו, בדיוק את הצעת החוק הזו, גם בכנסת הקודמת וגם בכנסת שהייתה לפניה. מאיזו סיבה מחליטה הממשלה, מחליטה הקואליציה כולה, לתמוך בארבע הצעות חוק ולפסול באופן אינדיבידואלי, שלא ממין העניין, בניגוד, תוך מניעים זרים לכוונת החוק, את הצעת החוק של חברת הכנסת זועבי. באופן שהוא לא ממין העניין. זה דבר מסוכן, שכולכם אמורים לצאת כנגדו. כי היום פוסלים חבר כנסת אחד ומחר יפסלו את השני. אתם יודעים, אני מרגיש ממש נוח לעלות לכאן ולדבר אתכם כי יש דברים, גם ביום הזה, שקרו – אדוני, תעשה שקט. היו"ר יואל חסון: אני עוד לא השתלבתי בעניין. חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. איציק שמולי (המחנה הציוני): יש דברים שקורים במציאות המטורפת של מדינת ישראל וקרו גם היום בבוקר, וחברי כנסת, גם מהימין וגם מהשמאל, עמדו פה וגינו את זה בשפה ברורה. אז בעניין הזה יש לנו שפה משותפת. אבל מכאן ועד להגיע למקום שבו פוסלים מראש הצעות של חבר או חברת כנסת רק בגלל מי שהוא, זה דבר חמור מאוד. ואדוני סגן שר החינוך, לעלות לכאן, ומעל בימת הכנסת להודיע לנו שפוסלים מראש הצעת חוק של חברת כנסת, מבלי לטרוח להסביר לבית למה עושים את זה – אין אקט שהוא מכוער יותר מהדבר הזה. אתה אמון על החינוך במדינת ישראל. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהמציאות פה עולה – היא מעבר לכל דמיון. ובמשפט הסיכום שלי, אדוני היושב-ראש, אני פונה לחברי הכנסת בקואליציה, לאלה שעוד יש להם טיפת שכל בין הרקות, ומבקש מהם: אל תיתנו יד לעניין הזה. יש לכם עוד כמה דקות להשפיע על מה שקורה פה. אל תיתנו יד לדבר הזה. זה דבר מסוכן, זה דבר חמור, ואסור להסכים לו. אין שום קשר, שום קשר בין מה שהיה בבוקר – שגם אני התנגדתי לו – לבין מה שקורה כאן עכשיו. אין שום קשר. היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת שמולי, אתה צריך להגיד לי לאיזה הצעה אתה מתייחס. איציק שמולי (המחנה הציוני): צריך לשים גבול – אני אגיד לך – לקיצוניות, לטירוף, גם כשזה מגיע מהצד השמאלי וגם במקרה הזה, כמו שזה מגיע עכשיו, מהכיוון הימני. אני אתנגד באופן טכני להצעה של חבר הכנסת חזן. אני תומך באופן עקרוני בכל הצעות החוק. הצעות החוק הן זהות. אני ביקשתי לעלות לכאן ולדבר ואני חייב להתנגד לאחת מהן. תודה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון, את גם רוצה להתנגד? חבר הכנסת שמולי – חברת הכנסת זהבה גלאון, תמתיני שנייה בבקשה – אתה חייב לומר הצעת חוק אחרת, כי הייתה כבר התנגדות להצעה של חבר הכנסת חזן. אתה חייב להצהיר הצהרה אחרת, אחרת זה בניגוד לתקנון, חבר הכנסת שמולי. חברת הכנסת גלאון, בבקשה. זהבה, למי את מתנגדת? את צריכה להגיד עכשיו. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש – מאה אחוז; אני מתנגדת להצעה של מפלגת העבודה וחבר הכנסת שמולי מתנגד להצעה של מרצ, בסדר? חברי חברי הכנסת – יש לי רעש. היו"ר יואל חסון: סליחה, אני מבקש. חברי הכנסת ולא חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת מגל, נא לשבת. חבר הכנסת סלומינסקי, נא לשבת. חבר הכנסת יוגב, נא לשבת. חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת זוהר, אני מבקש ממך לשבת. תודה רבה. השר ליצמן, אם תוכל לשבת בבקשה, אני אודה לך. שר הבריאות יעקב ליצמן: - - - היו"ר יואל חסון: פשוט אני אוהב לקרוא לך "השר ליצמן". כן, בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדברים הנכוחים והחשובים של חבר הכנסת שמולי. כל פעם שחשבתי שהגענו לתחתית התהום המוסרית, אנחנו מגלים שאין גבול לעומק התחתית הזאת. חבורה של קואליציה עלובה; אין לי דרך אחרת להגדיר את זה. עלובה. אתם יודעים מה זה עלובה? מה שעשיתם עכשיו, קוראים לזה נקמה. אין דרך אחרת להגדיר את זה. כשיש חמש הצעות חוק חשובות, חשובות, שמבקשות באמת להביע תמיכה בלימוד השפה הערבית, אתם מתנקמים בחברת הכנסת זועבי מפני שהיא מייצגת קבוצה מסוימת, רשימה מסוימת? מה, אנחנו עושים כאן חקיקה של נקמה? לאן עוד תגיעו? אתם לא מתביישים? איפה צחי הנגבי, יושב-ראש הקואליציה? איך אתה יכול, סגן השר פרוש, לעמוד כאן על הדוכן ולהגיד: אנחנו תומכים בכל ההצעות, ובהצעה של חברת הכנסת זועבי אנחנו לא תומכים? יואב קיש (הליכוד): היא לא הסכימה - - - זהבה גלאון (מרצ): היא הסכימה. היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת קיש - - יואב קיש (הליכוד): אז שתעלה ותגיד. מירב בן ארי (כולנו): - - - היו"ר יואל חסון: - - אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. זהבה גלאון (מרצ): היא הסכימה. חברי חברי הכנסת, יש רגעים שגם חברים בודדים בקואליציה צריכים - - - יואב קיש (הליכוד): שתעלה ותגיד את זה - - - זאב בנימין בגין (הליכוד): לא צריך. היא אומרת. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): זה תוקן. הנה. היו"ר יואל חסון: הנה, חבר הכנסת בגין, המצפון של סיעת הליכוד כנראה - - זאב בנימין בגין (הליכוד): לא, לא, לא - - - היו"ר יואל חסון: - - שינה את ההחלטה. זהבה גלאון (מרצ): אוקיי, חברי חברי הכנסת - - - זאב בנימין בגין (הליכוד): - - - אם יהיה שינוי בהצעתה. היו"ר יואל חסון: ואתה המצפון של סיעת הליכוד, חבר הכנסת בגין. זאב בנימין בגין (הליכוד): עזוב את השטויות. אם יש שינוי - - זהבה גלאון (מרצ): חברי - - - קריאה: זה לא - - - זאב בנימין בגין (הליכוד): - - אם חברת הכנסת זועבי מסכימה, תודיע על זה לראש הקואליציה. מסכימה לשנות. אורן אסף חזן (הליכוד): זהבה, למה - - - זהבה גלאון (מרצ): קודם כול - - - אורן אסף חזן (הליכוד): זה לא זה, זה לא זה, זהבה. זה המצפון. היו"ר יואל חסון: פעם ראשונה, פעם ראשונה. קריאה: למה - - - היו"ר יואל חסון: יש לו סניוריטי. אין מה לעשות. זאב בנימין בגין (הליכוד): שאלה מצוינת. יפעת שאשא ביטון (כולנו): כבוד היושב-ראש - - - היו"ר יואל חסון: חברים, נא לאפשר לזהבה גלאון – שנייה, נא לאפשר לזהבה גלאון לסיים - - אורן אסף חזן (הליכוד): זהבה - - - היו"ר יואל חסון: - - ואז, אם הקואליציה תשנה את עמדתה, היא תודיע את זה. דוד ביטן (הליכוד): - - - תתנצל. היו"ר יואל חסון: תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, תודה רבה. דוד ביטן (הליכוד): - - - זה לא מקובל. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם הקואליציה תשנה את דעתה באופן מסודר. לא היינו צריכים להגיע - - - מירב בן ארי (כולנו): - - - טלי פלוסקוב (כולנו): - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - היו"ר יואל חסון: חברת הכנסת שאשא ביטון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. נחמן שי (המחנה הציוני): תגידו תודה שיש פה כמה קולות שפויים בבית הזה - - - המטומטמת הזאת - - - מירב בן ארי (כולנו): - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - היו"ר יואל חסון: חברת הכנסת בן ארי, פעם ראשונה. דוד ביטן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת ביטן, אני מבקש. קריאה: להבא. אורן אסף חזן (הליכוד): להבא - - - היו"ר יואל חסון: זכותה להגיד מה שהיא רוצה. חבר הכנסת חזן, שב בבקשה. לא לעמוד. זהבה גלאון (מרצ): אתם רוצים גם לסתום לי את הפה? זה – לא תצליחו. לא תצליחו. דוד ביטן (הליכוד): - - - דוד אמסלם (הליכוד): - - - זה סגנון? סגנון נקי - - - נחמן שי (המחנה הציוני): תשנה את ההחלטה. מה זה? זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חבל. קודם כול, אני רוצה לברך את הקואליציה אם היא חוזרת בה. קריאה: שתדבר בסגנון נקי. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר יואל חסון: לא. חבר הכנסת - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - שנעביר. דוד ביטן (הליכוד): - - - לדבר בסגנון נקי. לא ייתכן - - - זהבה גלאון (מרצ): אני רוצה לברך את הקואליציה אם היא חוזרת בה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה. חבר הכנסת ביטן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. דוד ביטן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: פעם שנייה. דוד ביטן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: אז די. דוד ביטן (הליכוד): היא לא יכולה לדבר ככה. היו"ר יואל חסון: היא יכולה כל מה שהיא רוצה. אני מבקש ממך. דוד אמסלם (הליכוד): לא, לא. לא נכון. היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. אנחנו בסדר. אנחנו - - - דוד אמסלם (הליכוד): לא. היא מעליבה אותנו סתם. למה? זה הסגנון שלה? מה זה הדבר הזה? היו"ר יואל חסון: טוב, תודה. פעם ראשונה. דוד אמסלם (הליכוד): אם מחר היא תקלל אותנו, זה בסדר? היו"ר יואל חסון: אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. די. יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - היו"ר יואל חסון: גברתי, אני אוסיף לך עוד שתי דקות. זהבה גלאון (מרצ): אדוני - - - היו"ר יואל חסון: אני מוסיף לך עוד שתי דקות. בבקשה. קריאות: - - - היו"ר יואל חסון: תיתנו לה לסיים. אורן אסף חזן (הליכוד): אולי - - - זהבה. רוצים להעביר - - - היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. נא לשבת במקומך. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: מספיק. קריאה: שתתבייש לה. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חבל שנאלצנו, גם חבר הכנסת שמולי וגם אני, לעלות לדוכן כדי להביא לשינוי העמדה של הקואליציה. טוב שהקואליציה עשתה את זה. קריאה: - - - אורן אסף חזן (הליכוד): זהבה, די. ציפי חוטובלי (הליכוד): - - - זהבה גלאון (מרצ): אל תנהלו מדיניות של נקמה. לא מתנקמים בחקיקה. דוד ביטן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: לא, אני לא יכול. התקנון לא מאפשר. זהבה גלאון (מרצ): לא באופן הזה. זו לא הדרך. ככה הכנסת לא מתנהלת. אורן אסף חזן (הליכוד): זהבה, מספיק. - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - זהבה גלאון (מרצ): לא פועלים לגופו של איש ולא לגופה של אישה. אורן אסף חזן (הליכוד): את הסכמת. הסכמת. דוד אמסלם (הליכוד): - - - דוד ביטן (הליכוד): - - - זהבה גלאון (מרצ): כן, כן. לא תסתמו לי את הפה. לא יעזור לכם. לא יעזור לכם. דוד אמסלם (הליכוד): - - - תראי איך את מדברת. דוד ביטן (הליכוד): איזה סגנון זה? אורן אסף חזן (הליכוד): - - - בלי סיבה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה. זהבה גלאון (מרצ): לא יכול להיות - - - היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך. חבר הכנסת ביטן, אתה יושב-ראש ועדת הכנסת, אני לא רוצה לקרוא אותך בקריאה שלישית. בבקשה. דוד אמסלם (הליכוד): לא - - - היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת אמסלם. דוד אמסלם (הליכוד): מעליבים אותנו - - - היו"ר יואל חסון: אתה לא נעלב כל כך מהר. בוא, בוא, אנחנו מכירים אותך. קריאה: לא. מה זה? זה - - - היו"ר יואל חסון: תודה, תודה, תודה. דוד אמסלם (הליכוד): היא לא מתביישת? היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת - - - זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני רוצה - - - דוד ביטן (הליכוד): - - - זאב בנימין בגין (הליכוד): היא שינתה - - - יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - היו"ר יואל חסון: אני מבקש להירגע. אני מבקש להירגע. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - תבקש ממנה להתנצל. היו"ר יואל חסון: מה פתאום להתנצל? חבר'ה, תירגעו. דוד אמסלם (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: מספיק. די. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש - - - היו"ר יואל חסון: מספיק. אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תצא החוצה בבקשה. אורן אסף חזן (הליכוד): לא יודעים מה זה להתנצל. היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת אמסלם, צא החוצה בבקשה. אורן אסף חזן (הליכוד): לא יודעים מה זה להתנצל. היו"ר יואל חסון: מספיק. אני אוציא פה את כולכם. מספיק. (חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.) אורן אסף חזן (הליכוד): - - - להתנצל - - - היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. חבל שלא תהיה כאן כשיצביעו על החוק שלך. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני נרגשת לשמוע איך ציפור הנפש - - היו"ר יואל חסון: שוב, ציפור הנפש. זהבה גלאון (מרצ): - - נפגעת. איך ציפור הנפש נפגעת. מה פוגע יותר, כשמבקשים לפסול הצעה לגופה של אישה ולא משיקולים ענייניים, או כשאומרים לכם את האמת בפרצוף? אני שמחה ששיניתם - - - דוד ביטן (הליכוד): אין סגנון דיבור? - - - טלי פלוסקוב (כולנו): - - - זהבה גלאון (מרצ): אני שמחה ששיניתם את ההחלטה שלכם, ואני מקווה שתלמדו לקח מזה. מירב בן ארי (כולנו): - - - מה? מה הסיפור? מה? היו"ר יואל חסון: תודה רבה. אני מודה לך. חבר הכנסת אחמד טיבי רוצה להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון. בבקשה. אני לוקח את זה אישית, אבל בכל זאת אני אאפשר לך. בבקשה. אתה בסוף תוכל להגיד. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש – אורן. אורן אסף חזן (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: אני לא יכול. אין אפשרות. תשאל אותה אם היא מאפשרת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות עומדות לרשותך. יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): תודה רבה. אולי פחות. אדוני היושב-ראש – איתן, איתן. אדוני היושב-ראש, כששמעתי את סגן שר החינוך חשבתי שנפלה טעות טכנית. שאלתי אותו, והוא אמר שההתנגדות שלו היא בגלל שחברת הכנסת זועבי לא הסכימה לתאם. שאלנו אותה, והיא אומרת שהיא מסכימה לתאם ולא פניתם אליה. היא תעלה ותגיד שהיא מסכימה לתאם. יפעת שאשא ביטון (כולנו): - - - קריאות: - - - אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): ההצעה היא הצעה דומה - - - ועצם ההבדלה מלכתחילה - - דוד ביטן (הליכוד): לא מבדילים. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): - - הייתה בעייתית, מה שגרם לאנשים לחשוב שיש שיקולים זרים, לגופו של אדם ולא לגופו של חוק. דוד ביטן (הליכוד): - - - תגיד לה. היא כל הזמן - - - אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): לכן, אני מברך על השינוי המסתמן בעמדה שלכם, וחברת הכנסת זועבי - - צחי הנגבי (הליכוד): - - - זאב בנימין בגין (הליכוד): השינוי אצל חברת הכנסת זועבי. השינוי הוא - - - אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): - - בהחלט תעלה ותגיד - - היו"ר יואל חסון: לאפשר לחבר הכנסת בגין - - - אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): - - את מה שהאחרים אמרו, ובא להצעה הזאת גואל. תודה רבה. יצחק הרצוג (המחנה הציוני): "ובא לציון גואל". מה, מה עם ציון? אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): לציון - - - היו"ר יואל חסון: אוקיי. אנחנו כרגע נאפשר לכל המציעים שהתנגדו להצעות שלהם להגיב על ההתנגדויות. כל אחד שלוש דקות. הראשון, חבר הכנסת חזן – אה, חבר הכנסת חיליק בר. אתה חתום על ההצעה, בבקשה. חבר הכנסת חיליק בר, בבקשה. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת אורן חזן ואת חברתי חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון על כך שהיו היוזמים הבכירים יחד אתי של הצעת החוק הזאת. ולך, אורן, אני גם רוצה להגיד מזל טוב ליום ההולדת, וברוח החוק: סטנה חילווה, יא ג'מיל. באמת שיהיה רק טוב. אבל אני רוצה להגיד לידידי מוטי ולחברים בימין: שכשאורן בא והרים את הכפפה, יחד עם יפעת, של החוק החשוב הזה, זה היה מתוך הבנה, ויפעת הגדירה את זה יפה, שמרוויחים פה פעמיים: בפעם הראשונה, כי מבינים שיש פה מרקם חברתי רגיש וחשוב, שיש פה 20% ערביי ישראל – מה לעשות, חלק אוהבים את זה וחלק לא, אבל זאת עובדה. הם פה, הם חלק מהחברה שלנו. אנחנו צריכים להכיר אותם, אנחנו צריכים להבין אותם, אנחנו צריכים לדבר אליהם, וגם לדבר את שפתם. בכנסת ערבית זו שפה רשמית; ראוי שתהיה גם במערכת החינוך. אתה יודע מה, מוטי יוגב? אמרה יפעת שאשא ביטון נכון: גם ברמה הביטחונית. אני חושב שכדאי שאנחנו נבין שאנחנו חיים במזרח התיכון, ובלי קשר לרמה הביטחונית, זאת השכונה שלנו. אנחנו חלק מהמשפחה הזאת. אנחנו לא באירופה. יכול להיות שכדי להבין את האזור הרגיש הזה יותר טוב, אתם יודעים מה, צריך ללמוד ערבית, כי מדברים פה בערבית. אבל לך, מוטי יוגב, יש לי הדבר הכי חשוב להגיד. הרי אתה במעשיך - - - אורן אסף חזן (הליכוד): - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לא, בכלל לא תוקף אותו. אתה במעשיך, הגלויים והסמויים, מקדם פה יחד עם חברים אחרים מדינה דו-לאומית, שבה יותר מ-50% ממדינת ישראל - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני לא נגד ערבית. אני בעד, אבל לא בכפייה. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - יהיו תושבי ישראל – יהיו ערבים. מרדכי יוגב (הבית היהודי): תן עידוד שילמדו. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לכן אני חושב שכמיעוט - - - מרדכי יוגב (הבית היהודי): אני אומר לך וליושב-ראש: אני בעד לימוד ערבית. היו"ר יואל חסון: תודה. זה לא מה שאמרת. מרדכי יוגב (הבית היהודי): אבל שיעודדו את זה, ולא בכפייה. היו"ר יואל חסון: תודה. נא לשבת. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אני חושב שלשיטתך – והלוואי ואמן שהאל יעזור לנו ושיטתך לא תתקבל ולא תהיה פה מדינה דו-לאומית – אבל לשיטתך, לאן שאתה מוביל אותנו, אנחנו, כמיעוט יהודי במדינה דו-לאומית עתידית עם רוב ערבי, ודאי שצריכים ללמוד ערבית. אורן אסף חזן (הליכוד): הם - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): אז אנחנו נעשה שני דברים: 1. נעשה - - - אורן אסף חזן (הליכוד): אל תעוות את החוק. יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): - - - למנוע מדינה דו-לאומית, כדי שיהיו פה שתי מדינות, אחת לעם היהודי, עם מיעוט ערבי שאנחנו צריכים להבין אותו, ואחת לעם הפלסטיני – אגב, עם מיעוט יהודי שאני מקווה שיהיה לכם, ולכן גם אתם תצטרכו להבין אותו. החלטת החוק הזאת, ואת זה יודע אורן, יפעת, ואני שמח שגם הקואליציה, היא החלטת חוק היסטורית. יש בה חשיבות ומשמעות אדירה לחיים שלנו בישראל, לגשר שאפשר להוות פה בינינו לבין אזרחי ישראל. ואתם יודעים מה? המשפט האחרון, אדוני. דווקא בימים האלו, שדם נשפך ברחוב – לא רק בגלל זה, אבל גם מפני שאין הבנה, אפילו מינימלית ובסיסית, בינינו לבין אזרחי ישראל הערבים ובינינו לבין שכנינו הפלסטינים – הצעת החוק הזאת מקבלת משנה תוקף יותר חשוב. ולכן אני רוצה להצדיע ולהודות לכל החברים בקואליציה, וכמובן באופוזיציה, על התמיכה בחוק הזה. לאורן, ליפעת, שיזמו אתי את הצעת החוק. תודה רבה, אמן, והיא גם תעבור, תקודם ותיושם בבתי-הספר שלנו. תודה. היו"ר יואל חסון: תודה, חבר הכנסת בר. חבר הכנסת עיסאווי פריג'. שלוש דקות. עיסאווי פריג' (מרצ): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברים, אני לא תיארתי לעצמי שהצעת החוק הזאת עולה ואמורה לעשות את המהומה שהייתה. חשבתי לתומי שהצעת החוק תעלה, יהיה יום חגיגה לכנסת, חמש הצעות חוק, כולם מכירים בחשיבות לימוד השפה הערבית, ופתאום קם לו מאיזה מקום חבר כנסת שלא מפסיק להפתיע אותנו, מוטי יוגב, עם ה-D-9 שלו, עולה לכאן, והוא רוצה להביא גם שרפה. כולה ביקשנו לאפשר לאזרחי מדינת ישראל ללמוד ערבית. זה מה שביקשנו. על מה כל המהומה הזאת? למה חבר הכנסת שמולי וחברת הכנסת זהבה צריכים לעלות לכאן ולהשתמש בביטויים שיעצבנו אתכם? למה? למה אתם צריכים להגיע למצב כזה? למה? למה? דוד ביטן (הליכוד): - - - על מה אנחנו מצביעים? עיסאווי פריג' (מרצ): אני הפסקתי להיות מופתע מאיש משיחי, קיצוני, נציגו של הימין ההזוי, הסהרורי, בבית הזה. הוא מוביל אותנו למקומות חשוכים וממשיך את דרכו גם בהצעת חוק זו. חברים, בואו נעשה מזה יום חגיגה, יום של הישג, יום של דף חדש. כי – איך אמר? יצא לו, לאורן. יכול להיות – תראה, יציאה כזו, יכול להיות שתוביל למשהו טוב. אמר: ח'טוה אולא לסאלם. אורן – אם הוא הבין את המשמעות. אמר אורן בערבית: הצעת החוק הזאת ח'טוה אולא לסאלם, יעני, צעד ראשון לשלום. אורן אסף חזן (הליכוד): לשלום. נכון, איוא. עיסאווי פריג' (מרצ): אני אמרתי שלא תזמינו אותו לוועדת משמעת על השימוש במילה שלום. אורן אסף חזן (הליכוד): אל תדאג, זו מילה שימושית. עיסאווי פריג' (מרצ): אורן, אמרו לך שאם לא היית היה צריך להמציא אותך? היום הוכחת, בצעד חיובי, שגם העברת הצעת חוק יפה. חברים, תודה, בואו נעשה את זה באהבה ובאהדה. נפתח ידיים, כי זה שינוי מהותי, שמחייב אופטימיות. תודה, אדוני. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך, חבר הכנסת פריג'. אני חייב להגיד – חברת הכנסת חנין זועבי, גם את יכולה שלוש דקות להשיב למתנגדים, ובזמן הזה גם להגיד אם את מקבלת את נוסח הממשלה ואת בקשת הממשלה, כפי שהתבקשת כאן, כדי שהממשלה תביע את עמדתה – צריך לומר לזכותו של חבר הכנסת חזן, שכנראה אם הוא לא היה מציע את ההצעה הזאת, כל ההצעות האחרות לא היו עוברות, כי הקואליציה לא הייתה תומכת. אנחנו צריכים גם להכיר בעובדה הזאת. למרות הכול זה יום חגיגי. תמר זנדברג (מרצ): זה דבר טוב שהקואליציה תומכת פרסונלית? היו"ר יואל חסון: מה לעשות, הם עושים את החלוקה הזאת. אנחנו מצטערים שהם עושים אותה, אבל הם עושים. תמר זנדברג (מרצ): צריך להתקומם נגד זה, לא לקבל את זה כמובן מאליו. זה לא בסדר. היו"ר יואל חסון: אני לא מקבל את זה, אבל זה המצב. תמר זנדברג (מרצ): לא, אבל זה לא בסדר. היו"ר יואל חסון: נכון. חנין זועבי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מודה, קודם כול, לכל אחד שתמך בהצעה הזאת, ולכל אחד שנאם פה מול מה שהתרחש ומול העמדה של הקואליציה. הגשתי חוק כמו שאר החוקים, ואני מסכימה להצעות של הממשלה איך להתקדם עם החוק הזה ולהחרגת החינוך החרדי מהחוק. תודה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה. אני רוצה לאפשר לחבר הכנסת איל בן ראובן; הייתה גם התנגדות לחוק שלו – על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון. שלוש דקות. הצעת החוק של חבר הכנסת חזן, השותף שלה חיליק בר, גם הוא שותף ראשי בהצעת החוק, יוזם ראשי. אורן אסף חזן (הליכוד): יפעת שאשא ביטון. היו"ר יואל חסון: ויפעת שאשא ביטון. שלוש דקות. בבקשה, אדוני. איל בן ראובן (המחנה הציוני): כבוד היושב-ראש, חברים וחברות, אני אהיה קצר מאוד. חברים, הייתי מצפה שהדיון פה, בנושא לימוד השפה הערבית, שעבר גם את ועדת השרים, יהיה שיח שונה, יהיה שיח שמזמין משהו אחר ממה שאנחנו שומעים פה כל כך הרבה, ויוריד קצת מהמתחים שאנחנו כל כך רוצים להתקדם ובאמת להוריד מהם. תראו, אני קורא לכולם להצביע בעד כל חמש ההצעות, ואני מציע לכולנו מכאן, מהבמה הזאת, ולכל מי שיושב כאן, בואו ניתן דוגמה לאזרחי ישראל, שחוזים בנו כרגע על המסך, דוגמה של רצון טוב, של שיתוף פעולה, של חיים משותפים, ובואו ננסה לעשות מהחוק הזה משהו אחר, משהו שמזמין את מה שהחברה הישראלית כל כך צריכה. תודה רבה. היו"ר יואל חסון: תודה רבה לך, חבר הכנסת בן ראובן. הייתה גם התנגדות לחוק שלי, אבל אני מוותר על האפשרות שלי להתייחס לעובדה. אנחנו עוברים כעת לסדרת הצבעות. הצעת החוק הראשונה שעולה להצבעה: של חבר הכנסת אסף אורן חזן וקבוצת חברי הכנסת – הזכרתי, חברת הכנסת שאשא ביטון וחבר הכנסת חיליק בר, יוזם ראשי בחוק, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית). הצבעה עכשיו. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 59 בעד הצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יואל חסון: הצעת החוק עברה. 59 בעד, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה ותועבר לוועדת החינוך להכנה לקריאה הראשונה. הצעת חוק נוספת: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), של חבר הכנסת עיסאווי פריג' וחברי כנסת נוספים. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית במוסדות חינוך תיכוניים), התשע"ה–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יואל חסון: 57 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך. דב חנין (הרשימה המשותפת): - - - אני בעד. היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת דב חנין מודיע שהוא הצביע בעד. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), של חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה עכשיו. בבקשה. הצבעה מס' 8 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יואל חסון: 54 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם הצעת החוק הזאת תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החינוך והתרבות. הצעת חוק נוספת: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד עברית וערבית), של חבר הכנסת איל בן ראובן. צחי הנגבי (הליכוד): תוסיף את הצבעתי. היו"ר יואל חסון: אני אוסיף את קולו של חבר הכנסת הנגבי להצעתה של חברת הכנסת חנין זועבי. עכשיו אנחנו מצביעים על ההצעה של חבר הכנסת איל בן ראובן ושל חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. בבקשה. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 55 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע"ה–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יואל חסון: 55 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעה זו תועבר לדיון בוועדת החינוך. הצבעה נוספת – צחי הנגבי, מוסיפים את קולך גם להצעה זו. הצעה נוספת ואחרונה, הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד השפות הערבית והעברית), הצעתו של חבר הכנסת יואל חסון. הצבעה עכשיו. יצחק הרצוג (המחנה הציוני): - - - לא מסרב. היו"ר יואל חסון: אני מודה לך, אדוני ראש האופוזיציה. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד השפות הערבית והעברית), התשע"ה–2015, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. היו"ר יואל חסון: 56 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. מוסיפים את קולו של חבר הכנסת הנגבי. גם זו תועבר לוועדת החינוך והתרבות להכנה לקריאה ראשונה. איוב קרא (הליכוד): - - - היו"ר יואל חסון: חבר הכנסת איוב קרא, אני מוסיף את קולך בעד. תודה רבה. חברי חברי הכנסת, הכנסת בהחלט העבירה חוק חשוב היום, שבאמת יכול לשנות את החברה הישראלית, ואני מברך על העובדה שזה היה כאן באמת מקיר לקיר.