קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) (הרחבת סמכויות ועדת האתיקה), התשע"ו–2015;
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 42) (חיוב חבר הכנסת בנזק כספי שגרם לרכוש הכנסת), התשע"ו–2015
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/602); נספחות.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) (הרחבת סמכויות ועדת האתיקה), התשע"ו–2015, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת דוד ביטן. חבר הכנסת דוד ביטן.
קריאה:
רגע.
היו"ר יצחק וקנין:
אין רגע, רבותי. חבר הכנסת דוד ביטן. אמשיך בסדר-היום.
יואל חסון (המחנה הציוני):
זה יורד מסדר-היום. הוא לא פה.
היו"ר יצחק וקנין:
לצערי, כל הצעות החוק זה דוד ביטן. הצעות חוק חסינות חברי הכנסת.
יואל חסון (המחנה הציוני):
ככה מתייחסים?
היו"ר יצחק וקנין:
אנא מכם. חבר הכנסת יואל חסון, תן לי לנהל את הישיבה כמו שצריך.
רבותי, הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 42) (חיוב חבר הכנסת בנזק כספי שגרם לרכוש הכנסת), התשע"ו–2015, לקריאה ראשונה, רבותי. יציג – גם פה. רבותי, כל ההצעות הן דיון משולב. לצערי, יושב-ראש ועדת הכנסת איננו, ואין גם מישהו מטעמו שיציג את זה. הצעת ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 9, 16, 22, 24, 34, 39, 41, 82, 91, 96, 97, 118, 121 ו-126 לתקנון הכנסת. רבותי, סוף-סוף הגיע חבר הכנסת דוד ביטן. רבותי, אנחנו נתחיל מסעיף 15, מאחר שהדיון הוא דיון משולב – אני חוזר להצעה בסעיף 13: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) (הרחבת סמכויות ועדת האתיקה), התשע"ו–2015, קריאה ראשונה.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
זה אסור לפי התקנון.
היו"ר יצחק וקנין:
רבותי, כל החוקים הם בדיון משולב.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
11–12 זה דיון משולב.
היו"ר יצחק וקנין:
אני מנהל את הישיבה, וזה שיקול דעתי שלי, לכן אני מאפשר לו כן להציג את הצעת החוק.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
אני מתנצל, אבל יצאתי לחמש דקות.
הנושא הראשון זה חוק חסינות חברי הכנסת, תיקונים מס' 41 ו-42.
כבוד היושב-ראש, אני מתכבד להציג לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם ועדת הכנסת. שתי ההצעות עוסקות בסמכויות הוועדה, ועדת האתיקה, והסנקציות שהיא רשאית להטיל על חברי הכנסת מכוח חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
כיום החוק מסמיך את ועדת האתיקה, ברוב של שלושה לפחות מארבעת חבריה, להטיל סנקציות על חבר כנסת, החל מהערה ונזיפה וכלה בהגבלות על פעילותו בכנסת והרחקתו מישיבות מליאת הכנסת והוועדות. ואולם, הוועדה מוסמכת לשלול שכר מחבר כנסת רק בשל היעדרות מעבר לתקופה הקבועה בחוק או בשל הפרת הכללים בעניין עיסוק נוסף אסור, ולא בשל כל הפרה של כללי האתיקה.
בהצעה הראשונה, תיקון מס' 41, מוצע להרחיב את סמכויות ועדת האתיקה ולקבוע כי במקרה שבו היא קבעה שחבר כנסת הפר כלל מכללי האתיקה הפרה חמורה, ובשל כך הורחק מישיבות מליאת הכנסת או ועדות הכנסת, היא תהיה רשאית להורות, בהחלטה מנומקת, על שלילת שכרו בעד תקופת ההרחקה – כולה או חלקה – שלא תעלה על חודש. החלטה בדבר שלילה כאמור בפעם הראשונה בעניינו של חבר כנסת מסוים תתקבל פה-אחד, על-ידי כל ארבעת חברי הוועדה, ובפעמים הבאות, ככל שיהיו – ברוב של שלושה מתוך ארבעה.
בהצעה השנייה, תיקון מס' 42, מוצע לקבוע כי במקרה שבו קבעה ועדת האתיקה כי חבר כנסת הפר כלל מכללי האתיקה וגרם בכך נזק לציוד של הכנסת ממשכן הכנסת, ועשה זאת בכוונה לגרום לו נזק כאמור, או צפה כאפשרות סבירה את קרות הנזק, תוכל הוועדה, נוסף על הסנקציה שהטילה עליו, לקבוע כי סכום הנזק – כולו או חלקו – ינוכה משכרו, בדרך שתקבע הוועדה, עד לתקרה של 10,000 ש"ח.
בשתי ההצעות נקבעו איזונים שנועדו מצד אחד להרחיב את סמכויות ועדת האתיקה ולהביא לצמצום הפרת כללי האתיקה, ומצד שני להבטיח שהפגיעה שיכולה להיגרם לחבר כנסת כתוצאה מהחלטת ועדת האתיקה תהיה סבירה.
אני מבקש את אישור הכנסת לשתי הצעות החוק בקריאה ראשונה והחזרתן לוועדת הכנסת לשם הכנתן לקריאה שנייה ושלישית.
עיסאווי פריג' (מרצ):
למה הגעתם למסקנה - - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
הגענו למסקנה בגלל שהיום אין לוועדת האתיקה בעצם סמכות ממשית; מה שיש לה זה אפשרות לתת השעיה, נזיפה, דברים מהסוג הזה. אני בכלל חושב שהשעיה היא פרס לחבר כנסת; היא פרס, מכיוון שהוא לא צריך לבוא לעבודה – רק להצבעות – והוא מקבל את המשכורת שלו. זה פרס מבחינתי, זה לא עונש. אין לה כלים להתמודד מול הפרות חמורות של כללי האתיקה, ואני חושב שמן הראוי – וזה בתיאום עם ועדת האתיקה – שבמקרה הזה ועדת האתיקה תהיה מוסמכת לתת מעבר לעונשים שיש היום.
אנחנו צמצמנו ואמרנו, בשיקול דעת, יחד עם האופוזיציה – הסכמנו שבפעם הראשונה צריך שזה יהיה פה-אחד, למרות שהיום אין חובת פה-אחד בהחלטות ועדת האתיקה, אבל בפעם השנייה, אם הוא עבר שוב הפרה חמורה, נחזור לכלל הרגיל של שלושה מתוך ארבעה.
הדבר השני: היו מקרים בעבר – לא הרבה, לא מדובר בהרבה מקרים – היו מקרים בעבר שחבר כנסת עשה איזושהי פעולה שגרמה נזק. פעם היה מקרה, למשל, שאחמד טיבי שפך מים וגרם נזק של כ-20,000 שקל למחשבים ולמה שהיה מתחת לזה, ולא היה צריך לשלם, והכנסת מימנה את התיקון, ואנחנו חושבים שזה לא ראוי. הסכמנו, כמובן, שאי-אפשר להטיל על חבר כנסת קנס כספי משמעותי. סיכמנו בינינו, חברי ועדת הכנסת, על עד 10,000 שקל. זה לא שיקול שלנו כחברי כנסת.
קריאות:
- - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
מה זה? צריכים להבין דבר אחד: ועדת האתיקה היא שתקבע את הכללים, לא ועדת הכנסת ולא חברי הכנסת. ועדת האתיקה לא עובדת בחלל ריק; היא עובדת גם עם יועצים משפטיים שמסייעים בידה. החלטות ועדת האתיקה ניתנות לבחינה בבית-המשפט. ולכן, אני חושב שמן הראוי – אנחנו שמרנו על האיזונים הראויים. הוועדה תוכל להטיל עונשים ראויים על חברי הכנסת, ועדיין זכויות חברי הכנסת נשמרות, מצד שני.
לכן, אנחנו מבקשים במקרה הזה – ורוב חברי הכנסת הסכימו לתיקונים האלה בוועדת הכנסת – אנחנו מבקשים לאשר את ההצעות האלה בקריאה ראשונה ולהחזיר אותן לוועדת הכנסת להמשך דיון.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת דוד ביטן. כאמור, רבותי, אנחנו פותחים את הדיון על הצעות החוק. הדיון יהיה משולב; הצבעה נפרדת על כל הצעת חוק. הדוברת הראשונה, חברת הכנסת זהבה גלאון – מוותרת; חבר הכנסת אחמד טיבי – איננו. רבותי, מי שלא יהיה לא יהיה, אני לא אתן חזרה. חבר הכנסת דב חנין, שלוש דקות לרשותך. אחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. שלוש דקות לרשותך.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, תודה לך, עמיתי חברי הכנסת, כשתיכתב פעם ההיסטוריה של הכנסת, יגיעו גם אל הלילה הזה – לילה שבו עברו כאן, הייתי אומר, באופן סדרתי, חוקים שפוגעים בזכויות, מצמצמים עקרונות, מכרסמים ביסודות הדמוקרטיה. וגם, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שההיסטוריונים שיכתבו על הלילה הזה ישאלו את עצמם מה קרה לכנסת, מה קרה לחברי הכנסת שכך הם נחפזו לצמצם את הזכויות שלהם, את ההגנה שלהם, את המעמד שלהם. ואני אענה לכם, עמיתי חברי הכנסת: ככה נראה גל של התלהמות.
הצעת החוק הזאת, אגב, התחילה עם רעיונות אפילו יותר קיצוניים ויותר מופרכים, כמו בכלל לפגוע בעוזרים הפרלמנטריים – אולי אותם להעניש כאשר חבר הכנסת עובר עבירה אתית. אני שמח שבמהלך הדיונים בוועדת הכנסת הצעקה שהתעוררה שם גרמה להורדת חלק מהרעיונות מסדר-היום, ואנחנו נשארנו ברעיון של שלילת המשכורת.
עמיתי חברי הכנסת, גם כאשר חבר כנסת מוענש בהשעיה מהכנסת, הוא עדיין צריך להגיע לכנסת ולהשתתף בהצבעות. זה מה שהוא צריך לעשות אם הוא רוצה לבטא את עמדותיו ואת עמדות בוחריו. איך אפשר? איך אתם מתארים לעצמכם שחבר הכנסת יעשה את זה – בהתנדבות גמורה? האם זו הדרך שבה הרוב רוצה לייצר נורמות ולהשליט את הנורמות שלו על חברי כנסת?
עמיתי חברי הכנסת, אם היינו במצב נורמלי, הייתי מוכן לדון באופן פתוח על כל סנקציה נגד חבר כנסת שעובר עבירה אתית. אבל אנחנו איננו במצב נורמלי; אנחנו במצב – חבר הכנסת שי, אדוני היושב-ראש, החברים שלך בסיעת העבודה כל כך מתרגשים שאני אפילו לא שומע את עצמי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נחמן - - -
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אנחנו מתלבטים אם לתמוך במה שאתה אומר.
מיכל בירן (המחנה הציוני):
אני אתך. אני מנסה לשכנע.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
את צודקת. אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, במצב נורמלי הייתי תומך בהחמרה של סנקציות נגד חברי כנסת שעוברים עבירות אתיות, אבל אנחנו איננו במצב נורמלי. ואנחנו צריכים להסתכל על המצב שבו אנחנו נמצאים בעיניים פקוחות. היום, גם כללי האתיקה הם דרך להתחשבנות עם חברי כנסת שעושים מעשה שאיננו מקובל על הרוב. פעם, כאשר הכנסת נוצרה, אדוני היושב-ראש, ניתנה לחברי הכנסת חסינות. החסינות ניתנה בדיוק כדי שחברי כנסת מהמיעוט יוכלו לעשות דברים כל כך מרגיזים, כל כך מקוממים, שאפשר בכלל היה להעמיד אותם לדין פלילי, ולכן ניתנה להם חסינות כדי להגן עליהם.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
לא בגלל זה החסינות.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
איפה אנחנו ואיפה החסינות? בדיוק בשביל זה החסינות.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נא לסיים.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
בדיוק בשביל זה החסינות, חבר הכנסת בר-לב.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
איפה אנחנו ואיפה החסינות? היום אנחנו נמצאים בעולם הפוך לחלוטין. היום אנחנו נמצאים בעולם שבו חברי הכנסת יכולים לעמוד לדין שדה, בטריבונל שדה מהיר, לקבל סנקציה של עשרות אלפי שקלים קנס בלי שהם הורשעו בשום עבירה, בלי שנעשה נגדם שום הליך פתוח – כל זה בחסות כללי אתיקה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה.
דב חנין (הרשימה המשותפת):
אני מציע לחברי הכנסת לחשוב היטב, לשקול היטב, ולהצביע נגד.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה רבה, חבר הכנסת חנין. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – עבד אל חכים חאג' יחיא. אני מבקש להקפיד על הזמנים. בבקשה, גברתי, שלוש דקות.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, תודה, חברי כנסת נכבדים, האמת, למדתי שאחד הערכים החשובים בדמוקרטיה זה להגן על זכותו של המיעוט, ולאו דווקא לתת חסינות ולתת כוח יתר לרוב כדי לדרוס ולרמוס את המיעוט כאשר הוא מנסה לבטא את דעותיו - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חברים, נא לשמור טיפה על השקט. בבקשה. תודה. אתם מפריעים. חבר הכנסת גילאון, גם אתה. תודה.
עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת):
- - לתת בעצם לרוב את הזכות לרמוס את זכותו של המיעוט להביע את דעותיו, ולהתנהג, ולנסות להביא את המסרים שהוא רוצה ושהוא נבחר על-ידי הבוחר כדי להגיע אתם לבית-הנבחרים ולנסות לקדם אותם.
בעצם, כאשר מגינים על החוק הזה, אומרים – ושמעתי גם את יושב-ראש ועדת הכנסת, שאומר שוועדת האתיקה היא שתדון בנושא. בעצם, בית-המשפט שחבר הכנסת יעמוד מולו יהיה ועדת האתיקה, ואנחנו צריכים להאמין שמה שיהיה נר לרגלי ועדת האתיקה זה הצדק וההתחשבות בדעת המיעוט, ולנסות להבין אותה, כאשר כולנו יודעים שוועדת האתיקה היא ועדה שמייצגת בעצם כוח פוליטי מסוים; היא בעצם בעצמה מבטאת ומהווה השתקפות של הדעה הרווחת בתוך הבית הזה, כנראה לצערנו עדיין קיימת כרוב, והיא תבטא את זה תוך כדי התהליך הזה שבו היא תנסה לשפוט את חברי הכנסת.
למה בעצם מביאים החוק הזה היום? האם הוא באמת כדי להגן על הנורמות והאתיקה של הבית הזה, או כדי לשמור על האפשרות להשתיק כל קול שנשמע אחרת ושמביא דעה אחרת? זה המשך לסדרת החוקים שאנחנו כנראה נצטרך לעבור דרכם לא רק בלילה הזה אלא גם בלילות הבאים, סדרת חוקים שמטרתה להנציח מצב קיים, שמטרתה לתת יותר כוח לרוב לרמוס את מה שנשאר מהאפשרויות של הבעת דעה שונה, הבאת אמת אחרת, או לפחות, לפחות נקודת מבט מזווית אחרת למציאות שאנחנו קיימים בה.
אפשר להגיד שחבר כנסת – בעצם הורידו את זה רק לשלילה של שכר. וכל ההתדיינות כאילו העניין עכשיו הוא האם להוריד שכר או לא להוריד שכר; האם אנחנו עובדים כאשר אנחנו מורחקים או לא; האם אפשר להיות חבר כנסת על-תנאי, או ברגע שאתה נבחרת, אתה כבר נבחרת ואתה חבר כנסת; או נבחרת, את חברת כנסת ואת צריכה למלא את תפקידך – ולא רק בהצבעות בתוך הכנסת? אנחנו מקבלים את השכר הזה. נכון שאפשר להתדיין עליו, אבל בעצם אם נתמקד בדיון הזה, אנחנו רק מסיטים את הדעת ואת העיניים מהאמת שצריכים לדבר עליה, שיש ניסיון שוב ושוב ושוב לכרסם במה שנשאר מהמרווח הדמוקרטי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה רבה, חברת הכנסת סלימאן. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. חבר הכנסת חאג' יחיא אחריו, ואחריו – חברת הכנסת רוזין.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני לאט-לאט מגיע למסקנה שצריך לבטל את חסינותם של כל חברי הכנסת. אנחנו לא צריכים את החסינות הזאת. היא פוגעת בנו; היא מצמצמת את זכותנו לפעילות פוליטית ואת זכותנו להבעת דעה. כל הזמן מביאים יותר חוקים ויותר נהלים שמצמצמים את פעולתו של חבר הכנסת לעומת אזרח רגיל. היום אזרח רגיל, מוסלמי, יכול לבקר במסגד אל-אקצא; חבר כנסת מוסלמי – אסור לו ללכת שם; היום לי אסור להגיד כל מיני דברים פוליטיים, כי ועדת האתיקה עומדת עם שוט כדי להעניש. ואפילו בית-משפט יכול להעניש אותי כחבר כנסת בכל מיני סיטואציות, בזכות להיות מועמד, בכל מיני דברים כאלה, כי אני חבר כנסת. אם לא הייתי חבר כנסת זה היה מותר. דעה שאני אביע כאן או שאני אביע בתקשורת ואזרח אחר יביע אותה עמדה – אני יכול להיות צפוי לעונש של שלילת משכורת והוא לא. בשביל מה צריך חסינות?
איזה מין ועדת אתיקה? זה פוליטיקה, ואין אתיקה פה, בוועדת האתיקה הזאת. זו ועדת אתיקה ללא אתיקה; היא טריבונל פוליטי, משפט שדה פוליטי – שמענישים בכיוון אחד על עמדות פוליטיות. מעולם לא הואשם איש ימין על עמדתו הפוליטית. הואשמו, נכון, והוענשו על ניבול פה או דברים כאלה, אבל על עמדה פוליטית? אף פעם לא. ואנחנו, על עמדה פוליטית, יותר מפעם ופעמיים ושלוש הורחקנו והוענשנו.
ועכשיו רוצים להוסיף: אפשר לשלול משכורת. אני אומר לכם, בימים טרופים אלה, אם היה הדבר הזה בידיה של הוועדה, היא הייתה משתמשת בזה לרוב, כי האווירה המתלהמת מגיעה לכנסת. ובכנסת היא מתלהמת עוד יותר, וכשזה מגיע לוועדה – עוד יותר. כל אחד רוצה להוכיח את הפטריוטיזם שלו ואת זה שהוא נאמן, ושהוא שונא ערבים יותר מאחרים, ושהוא לא, חס וחלילה, בעד דמוקרטיה, אלא בעד דיקטטורה ושלילת זכויות, כי זה, איך אומרים, סחורה שיש לה פופולריות.
לכן אני מציע להוריד, להצביע נגד הצעת החוק הזאת, ואני מציע שיהיה דיון רציני: בשביל מה צריך חסינות של חבר כנסת כאשר החסינות פועלת נגד חבר הכנסת ומצמצמת את מרחב פעולתו במקום להרחיב אותה. תודה רבה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, אדוני. חבר הכנסת חאג' יחיא – אינו נוכח. חברת הכנסת רוזין, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת עפר שלח, וחברת הכנסת זנדברג אחריו. ישראל אייכלר. מי שלא נמצא, יימחק מרשות דיבור. בבקשה, גברתי, שלוש דקות.
מיכל רוזין (מרצ):
לילה טוב לכולנו.
כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, אני חייבת לומר שהצעות החוק האלה שמציעים כאן – וחבר הכנסת ביטן יודע, התנגדתי להן ארוכות גם בדיון בוועדת הכנסת – הן בעייתיות מאוד בעיני. אני לא נחשבת בכנסת לפורעת חוק ולא כמי שמשתוללת או מועמדת להיות קליינטית של ועדת האתיקה. ואני מבינה גם את התסכול של ועדת האתיקה, שהם לא יודעים איך לעצור את פרץ ההתנהגות – כפי שהם מתארים זאת – השלילית של חברי הכנסת. אבל זהו לא תפקידם. זהו לא תפקידם. מדובר בוועדה פוליטית-פנימית של הכנסת. אתם לא שופטים. אף אחד לא מינה אתכם לשפוט, ולכן, כן, יש גבולות ויש סייגים למה שאתם יכולים להכריע בו ולמה שאתם יכולים לעשות ולמה שאתם יכולים להטיל על חברי כנסת. והגבולות האלה הם סבירים, לאור העובדה שמדובר בוועדה פנימית-פוליטית.
ולכן, כאשר אתם מדברים על שלילת שכר של חברי כנסת, אני חושבת שיש פה פגיעה מהותית בעצמאות חברי הכנסת. ואני רוצה לומר – חברי דב חנין אמר שמדובר על זה שגם אם משעים חבר כנסת, הוא עדיין צריך להגיע לכנסת. זה לא רק זה – חבר כנסת נבחר על-ידי הציבור; הציבור הוא שנתן לו את המנדט להיות פה, לא אף אחד מאתנו. ולכן, גם כאשר הוא אינו מגיע לכנסת וגם כאשר הוא לא נמצא בוועדות או במליאה הוא עדיין נבחר ציבור, הוא עדיין משרת את הציבור שלו. ולא אנחנו נחליט כיצד הוא משרת את הציבור שלו. ולכן, לשלול ממנו שכר זה לפגוע בתפקידו כנבחר ציבור ולפגוע בציבור ששלח אותו לכאן, ואני חושבת שזו חריגה מסמכותה של ועדת האתיקה.
גם בנושא נזק לרכוש, הרי כל העניין של כוונה ליצור נזק – הרי לא מדובר פה בחברי כנסת שנכנסים פה לאולם עם גרזן ומתחילים לשבור כיסאות. מדובר בחברי כנסת שמנסים להביע את עמדתם בדרך שאפשר להתווכח אם היא מקובלת, לא מקובלת. ישב פה עד לפני רגע סגן השר פרוש, שכבל את עצמו באזיקים, אני מזכירה לכם, למיקרופון בכנסת התשע-עשרה. הוא לא התכוון שייווצר נזק למיקרופון, אבל ברגע שהסדרנים משכו אותו בכוח כדי להוציא אותו, אזי נגרם נזק למיקרופון.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אז שוועדת האתיקה תטיל קנס על הסדרנים.
מיכל רוזין (מרצ):
היא תטיל קנס על הסדרנים? הכנסת צריכה לקחת בחשבון שיכולים לקרות מקרים. כמו שנגרם נזק לרכב שאנחנו נוסעים בו, כמו שקורים דברים אחרים, יש נזק, ויש ביטוח לכנסת.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
יש השתתפות עצמית.
מיכל רוזין (מרצ):
לא יכול להיות שחבר כנסת, במסגרת תפקידו, כשהוא מנסה להביע את עמדתו בדרכים כאלה, בין שהן מקובלות עלי ובין שלא; בין שהוא קושר את עצמו ובין שהוא שופך מים – הוא לא מתכוון עכשיו. הוא לא לקח את המיקרופון והוציא אותו. והשאלה של כוונת מכוון – האם הוא התכוון ליצור נזק? עכשיו ועדת האתיקה תצטרך לשבת ולעשות משפט: האם הוא התכוון במה שהוא עשה לגרום נזק?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נא לסיים.
מיכל רוזין (מרצ):
אני חושבת שאלה סמכויות שלא צריכות להיות בידי ועדת האתיקה, בידי ועדה פוליטית. אני חושבת שאם רוצים לתבוע אותו אפשר ללכת לבית-דין ולתבוע אותו על נזקים כספיים כאלה או אחרים. בוודאי לא ועדה שלנו, פנימית, צריכה להכריע בדברים האלה. זו חריגה מהסמכות. לפעמים, כשאין לנו כלים להתמודד, זה לא אומר שכל כלי כשר. תודה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חברת הכנסת רוזין. חבר הכנסת שלח – אינו נמצא; זנדברג – אינה נמצאת; אייכלר, טלב אבו עראר. יואל חסון – בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. אחריו – חברת הכנסת לביא.
יואל חסון (המחנה הציוני):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני כבר שנים מוטרד משחיקת מעמדו של חבר הכנסת. אחד העקרונות הבסיסיים של הפעילות והעבודה של חברי הכנסת זה באמת מה שמקנה לנו גם חוק החסינות, כמובן, וגם חופש הפעולה.
אומנם, לצערי, חופש הפעולה הזה נבחן ומאותגר שוב ושוב על-ידי חברי הכנסת – על-ידי חברי כנסת מכל סיעות הבית ומכל הצדדים – וזה, לצערי, מה שמוביל לשחיקה ומייצר כל הזמן עוד רצונות של עוד רגולציה שמצמצמת את חופש הפעולה של חברי הכנסת.
אני קודם כול מצטער מאוד שאנחנו מגיעים למצבים כאלה, ואני חושב שבהקשר הזה חברי הכנסת צריכים, לגבי הסעיף הזה – אני לא מדבר על סעיף הנזק, תכף אני אגיד מילה על זה – לדחות את הסעיף הזה ולהצביע נגד. אני חושב שזאת הגברת סמכות דרמטית. היא כזאת שמטילה – ראינו מצבים בעבר שוועדת האתיקה לא תמיד הייתה מאוזנת, ועדת האתיקה לא תמיד התנהלה לפי כללים שרצינו. היה אפילו מצב שאני זוכר, שיושב-ראש כנסת נאלץ להחליף – אומנם זה נעשה באלגנטיות, אבל להחליף – יושב-ראש ועדת אתיקה. אנחנו צריכים להיזהר, בכל זאת מדובר כאן בגוף פנימי שלנו שיושבים בו חברי כנסת ואנשים פוליטיים. וצריך להיזהר מבחינת היכולת שלנו להגביל את תפקוד חברי הכנסת. נושא השכר הוא עניין שבוודאי מגביל, ובוודאי עם העובדה שנדרש המשך הפעילות, לפחות בכל הקשור להצבעה. לכן, אני לא הייתי מצביע בעד הסעיף הזה.
אני מציע לחברי הכנסת – תראו, אני בפעם הראשונה נבחרתי לבית הזה ב-2006. כשאני מסתכל היום – ואני בדקתי את זה – על מעמד חברי הכנסת מבחינת היכולות, הסמכות, האפשרות של ההשפעה, אנחנו נמצאים במגמת ירידה; אנחנו נמצאים במגמת ירידה. בסוף, תזכרו שהכנסת היא נציג הריבון, וממנה בכלל שואבת הממשלה את הכוח – ראש הממשלה והשרים. שום דבר לא יכול לקרות ללא חברי הכנסת. ולכן, להפוך את חברי הכנסת לסוג של מכונות הצבעה – חברת הכנסת ברקו, אפרופו מכונות הצבעה – להפוך את חברי הכנסת למכונות הצבעה, להגביל את יכולת הפעולה שלהם, להגביל את חופש הפעולה שלהם, להגביל את האפשרות שלהם לייצר בחופש שניתן להם את היכולת לייצג את הבוחרים שלהם - -
ענת ברקו (הליכוד):
- - -
יואל חסון (המחנה הציוני):
- - זה, אדוני היושב-ראש, תקדים בעייתי שלא הייתי נכנס אליו.
ענת ברקו (הליכוד):
- - -
יואל חסון (המחנה הציוני):
מילה אחרונה בנושא הטכני.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
ממש אחרונה.
יואל חסון (המחנה הציוני):
ממש אחרונה. בנושא הטכני, אני לא יודע מה זה ואיך אבחנו מה בכוונה, מה לא בכוונה, אם קלקל את המיקרופון בכוונה, אם הוא לא קלקל את המיקרופון בכוונה; אם נשפכו לו מים כי הוא התכוון להתיז אותם על חבר כנסת, או כי הם סתם פשוט נשפכו ושרפו את המיקרופונים. לא יודע. נראה לי שנכנסים פה לשטחים אפורים. אבל זה לא מה שמטריד אותי. מה שמטריד אותי באמת זה ההצעה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חבר הכנסת חסון. חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נמצאת. עיסאווי פריג'. חבר הכנסת פריג' – נמצא. בבקשה, אדוני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
להתיז ספריי מותר?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
מה?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
ספריי, להתיז ספריי.
יואל חסון (המחנה הציוני):
כל עוד זה - - - אבל אם זה לעיניים של חבר כנסת - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת פרוש, אזיקים אסור, את זה אני יכול להגיד לך.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מישהו מוכן להביא את הקבלה – שזה אכן נשבר?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אזיקים אני יודע שאסור.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מישהו מוכן להביא קבלה – שזה אכן נשבר? מישהו מוכן להביא קבלה כזאת?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
שמה?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שאכן המיקרופון נשבר?
איציק שמולי (המחנה הציוני):
למה, אתה תשלם?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני לא יודע.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אל תהיה בטוח.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני זוכר את הסצנה, אבל אני לא יודע אם זה נשבר או לא.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - - שהיה נזק.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בבקשה, אדוני.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
שלוש דקות.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - חברים, אני לא מופתע מחבר הכנסת דוד ביטן, ולא מאורן חזן, ולא מירון מזוז, ולא מאמסלם. הכול צפוי. אצלכם הכול מותר.
דוד ביטן (הליכוד):
גם אתה צפוי. גם אתה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
מה זה? מה זה ככה?
עיסאווי פריג' (מרצ):
אצלכם הכול מותר. הכללים - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
מה זה הדבר הזה?
עיסאווי פריג' (מרצ):
אבל כשאני שומע בצד שחבר הכנסת עמר בר-לב - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
התרגלת שאומרים לך הכול בפרצוף.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - אני יושב ובאוזן שומע שהוא תומך ונותן רוח גבית, נותן את ההכשר ואת תעודת ההכשר לדבר כזה, אני שואל - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אני מדבר אחריך. חכה, אולי.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - אני שואל את עצמי כמה וכמה שאלות. תראה, אנחנו הפסקנו להיות מופתעים, כי גם בית-המשפט, השופטים – השופטים – הרשו לעצמם כאן להעניש אותנו. הענישו אותנו בשני מובנים: הביאו חקיקה לקצוב ענישה ולחדד ענישה, ואין לך, אדוני השופט, שיקול דעת, והביאו את זה בצד האחר, צד האיום: שופט שלא ינהג על-פי כללים מסוימים – השר לביטחון פנים, אני לא יודע לאן הוא נעלם – אנחנו לא נקדם אותו. אם עשו את זה לשופטים - - -
יואל חסון (המחנה הציוני):
אדוני, אין שר במליאה. דבר כמה שאתה רוצה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
כן, נכון.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
יואל, אתה רוצה להחליף אותי פה?
עיסאווי פריג' (מרצ):
זו סוגיה מאוד חשובה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה לא נכון. זה לא נכון.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אם הרימו יד, והרימו קול, והרימו חקיקה על הרשות השופטת, מי אנחנו שלא ניפגע מכם? עשיתם את זה, איימתם, וזה עבר. עכשיו באים אלינו.
אנחנו נבחרי ציבור. אלפי אנשים כל אחד ואחד מאתנו מייצג; שליחי ציבור שצריכים להיות תחת הרחמים של חבר הכנסת דוד ביטן, ששייך לגוף פוליטי אחר, כדי להפעיל את חוק ההשתקה על-פי הרוח הגבית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הרי הוא שר התקשורת, שמצפצף על בג"ץ. בג"ץ אמר לו: אסור לך להחזיק ביותר מתיק אחד. הוא מחזיק חמישה תיקים: ראש ממשלה, שר תקשורת, שר לשיתוף פעולה אזורי, כלכלה וחוץ. מצפצף. למה שלא יצפצף עלינו? ואנחנו ניתן לו יד? ניתן לו יד לחוק ההשתקה, לחוק סתימת הפיות? ועוד נגיד שחבר הכנסת, יש לו חסינות? על איזה חסינות, על איזה כלאם פאד'י אנחנו מדברים?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נא לסיים.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לא. לא, אדוני, אין שר. אני מדבר – כל השיחה, ואין שר.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
זו החלטה שלי, אבל אני אוסיף לך עוד דקה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לא, אין. אין שר.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת ביטן, אני מבקש לקרוא לשר.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אין. אין שר. אין. תן לנו את הכבוד הראוי. אתה לא יכול לעשות לנו את זה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
הוא ביקש לאכול משהו בחוץ.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אז מה?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני מוסיף לך דקה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
בסדר, נפל בחלקי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אל תחליט בשבילי איך לנהל את המליאה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לא, בכיף, אבל באמת, גם אתה עלינו?
אורן אסף חזן (הליכוד):
אתה לא חייב לתת לו, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תמשיך בינתיים לדבר.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אז אני שואל אתכם - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חזן, אתה רוצה לשתות קפה בחוץ? התגעגעת?
אורן אסף חזן (הליכוד):
מאיים?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
כן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
מאיים?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
כן, אני מאיים עליך.
עיסאווי פריג' (מרצ):
חוק סתימת הפיות - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - - הבסיס לכלום ושום דבר. עד כאן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - והפגיעה, step by step, בחסינות שלנו – אסור שניתן להם יד, אדוני.
אורן אסף חזן (הליכוד):
יש שר במליאה. נגמר הזמן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
סוגיה נוספת - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
משפט סיכום. יש שר במליאה, יש שר. משפט סיכום.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תם הזמן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תן לי דקה. אני אסיים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני נותן לך משפט. משפט.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לגבי סעיף 42, חברים - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
תם הזמן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - תאונת דרכים - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני מוסיף לו דקה, חבר הכנסת חזן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - בכל תאונת דרכים יש השתתפות עצמית.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני עושה רעש, תוסיף לו עוד עשר דקות. אתה היושב-ראש, לא אני.
עיסאווי פריג' (מרצ):
וואלכ, תפסיק.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נוספה לך בזכות אורן חזן דקה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תפסיק כבר.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
עכשיו תמשיך לצעוק.
עיסאווי פריג' (מרצ):
אתה מפריע. תפסיק.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תמשיך לצעוק.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא מפריע לו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אז די. תן לו לדבר. בחייאת דינכ.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - - אני, יש לי את כל הלילה, חביבי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בסדר, יש לך את כל הלילה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
באים כאן - -
מיכל בירן (המחנה הציוני):
אל תאיים, אורן. אל תאיים.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - ומביאים הצעה לחוק - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני לא מאיים.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - לפגוע לנו בכיס, כאילו לפגוע לנו בכיס, זה ישתיק אותנו. לא, אדוני. לא, ידידי עמר בר-לב, זה לא יפגע בנו. לא ישתיקו אותנו. לא המשכורת הביאה אותנו לכאן; הביאו אותנו לכאן חופש הביטוי והדמוקרטיה שאתה מאמין בה, ולא ועדת אתיקה ולא דוד ביטן, שיבוא לכפות עלינו. זה מה שהביא אותנו לפה, לא 10,000 ולא 5,000. תקבעו מה שאתם רוצים. נמשיך להגיד את דעתנו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אם אפשר, את כל המשכורת. תפסיקו עם ההסתה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
נמשיך להגיד את דעתנו. אז, חברים, נכון שלזילות אין גבול, מתברר כאן - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
משפט סיכום.
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - אבל די. די - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
הייתה לך שעה לדבר, אתה מדבר על - - -
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - זילות. זילות. חושך. אתם עושים מהבית הזה חושך.
אורן אסף חזן (הליכוד):
נגמר הזמן, תודה רבה. נגמר הזמן.
עיסאווי פריג' (מרצ):
חושך. די.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אתם עושים חושך - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חזן, אנחנו שמענו שיש לך את כל הלילה, ואנחנו יודעים שאתה טוב בחיי לילה, הכול בסדר. עכשיו תירגע ותן לנו לנהל את המליאה, בסדר? באמת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
כן, אתה גם אמרת את זה בגאווה. הכול בסדר. אנחנו רוצים לסיים את הדיון בצורה מכובדת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
למה היושב-ראש צוחק?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
זה בכלל לא מצחיק. האמת היא שזה בכלל לא מצחיק.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני רוצה לדעת למה היושב-ראש צוחק. מה? מה? מה קרה, היושב-ראש?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אוסאמה סעדי.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אינו נוכח.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת סעדי – אינו נוכח. חברי הכנסת אראל מרגלית, באסל גטאס. עמר בר-לב, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת גרמן, שאינה נוכחת. יוסף ג'בארין, אסף אורן חזן - -
עיסאווי פריג' (מרצ):
אני רוצה לשמוע את - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
- - וקארין אלהרר – אחרונה. אם הם לא יהיו פה, אז עוד שניים: חזן - - -
קריאות:
- - -
אילן גילאון (מרצ):
- - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
בואו נתחיל מהחלק הקל. החלק הקל זה החלק השני של החוק – חבר כנסת גרם לנזק. הוא לא התכוון אבל הוא גרם לנזק, אני לא רואה סיבה שהוא לא ישלם על הנזק שהוא גרם. אני חניתי במקום חניה אסור – לא שמתי לב. לא כי רציתי להיות פושע; לא שמתי לב וקיבלתי קנס ממשטרת ישראל, ואני צריך לשלם את הקנס הזה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
זה לא אותו דבר.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אז מה? זה שאני משלם את הקנס מונע ממני את תפקידי הפרלמנטרי? החופש, החסינות – היא לא ניתנה לדברים האלה. לכן, אם חבר כנסת – בוודאי אם זה בכוונה, אבל גם אם זה לא בכוונה – גרם לנזק משמעותי, אז בהחלט לא אוטומטית הוא לא צריך לשאת בשום נזק. אני גם לא אומר שאוטומטית הוא צריך לשאת בנזק, אבל זה בהחלט דבר ששווה לדבר עליו - -
מיכל רוזין (מרצ):
ומי יחליט - - -
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
- - ובשביל זה יש את ועדת האתיקה.
זהבה גלאון (מרצ):
בשביל זה יש את ועדת האתיקה?
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אני מציע, אפשר בכלל ללכת לקיצון, לקיצוניות. אם ועדת האתיקה היא רק כלי פוליטי כנגד האופוזיציה, אז בוא נבטל את ועדת האתיקה בכלל.
קריאה:
נכון.
עמר בר-לב (המחנה הציוני):
אני לא חושב שמישהו כאן מציע לבטל את ועדת האתיקה. השאלה היא איזה כלים יש לוועדת האתיקה בידיים; האם חלק מהכלים הם הכלים הקיימים או האם יש להוסיף עוד כלים שקשורים בקנס כזה או אחר. זו שאלה בהחלט מעניינת, שאלה בהחלט רלוונטית, ואני לא בטוח שאוטומטית התשובה היא לא; בהחלט יש על מה לחשוב. תודה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חבר הכנסת בר-לב. חברת הכנסת גרמן – אינה נמצאת. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה. שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת אורן חזן, ואחריו – קארין אלהרר. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת גלאון. בבקשה, אדוני, יש לך שלוש דקות.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דיבר קודם לכן חברי לסיעה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ותהה מדוע אנחנו צריכים את החסינות כאשר כל הזמן מכרסמים בה. אבל האמת היא שיכול להיות שכשמדברים על חברי כנסת, בדרך כלל אחד הדברים שישר קופצים לנו זה החסינות של חברי הכנסת, שמתגאים באותה חסינות: לא עושים חיפוש, אפשר להיכנס למקומות, אפשר להיכנס אפילו למשכן הכנסת עם הרכב. אני דווקא בגישה שעל החסינות הזאת אסור לוותר וצריך רק לחזק אותה, ולכן אני תוהה, חבר הכנסת ביטן – חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת דוד ביטן - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת ביטן, קורא לך - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
שלוש פעמים קראתי לך. אני תוהה פשוט מה הביא אותך להחלטה הזאת של ועדת הכנסת. בדרך כלל, כשמביאים הצעה שאמורה לכרסם בחסינות של חברי כנסת – משהו שאמרתי שאנחנו מתגאים בו במליאה הזו, אז צריך להיות פשוט עם סיבה. אז אתה מגיע ואומר, צריך פשוט לשלול שכר של חבר כנסת, עד חודש ימים. מה מביא אותך להחלטה שנחשבת יחסית קיצונית כזאת – לפגוע בשכר של חבר כנסת? זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, אבל תסביר לנו מה הסיבה. סתם, על פגיעה חמורה, אני עושה את זה?
אני חושב, חבר הכנסת ביטן, עם כל הכבוד, זה פשוט זילות של חסינות חברי הכנסת. זה פשוט זילות. אתה היית אמור לבוא לכאן ולשכנע אותנו, ולעבוד קשה, כדי להגיד למה בכלל אתה עושה את זה, למה אתה רוצה לכרסם בחסינות, כשאני מצפה ממך כיושב-ראש ועדת הכנסת דווקא לחזק אותה.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
אני גם מחזק כשצריך, תאמין לי.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
לא, אבל אתה עמדת כאן ולא אמרת כלום לגבי הצורך בזה. אני רוצה להגיד לך - -
קריאות:
- - -
עיסאווי פריג' (מרצ):
- - - במשמרת שלך - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
- - ששינויים בתקנון, חקיקה חדשה – כל שינוי אמור לענות על בעיה מסוימת. זה לא בגלל שאני חושב שזה נכון, אלא אתה אומר לנו מה הבעיה, וכדי להתמודד עם הבעיה הזאת אתה מביא את ההצעה הזאת, ואז מבינים את זה.
במציאות, גם של הכנסת הזאת – ואולי של קודמתה, ואולי גם של קודמתה – אני חושב שיש קושי מאוד משמעותי בכל מחשבה על צמצום חסינות חברי הכנסת, כי מי שנפגע בדרך כלל מהעבודה של ועדת האתיקה – ואני מזמין אתכם לבדוק את ההתנהלות ואת מי מביאים בפניה ומה הנושאים – זה בדרך כלל חברי כנסת, הייתי אומר, מהאופוזיציה, אבל בעיקר מקבוצות מיעוט ובעיקר מהמפלגות, הייתי אומר, הערביות או הערביות-יהודיות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תהית אולי פעם למה?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תן לו לסיים. עוד עשר שניות. תן לו לסיים, בבקשה. נו, באמת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני רק תוהה אם הוא מבין למה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני לא רוצה להוסיף לו זמן.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
מה, מה השאלה שלך?
אורן אסף חזן (הליכוד):
נשאלה שאלה בשקט, לא בריב.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
מה השאלה שלך?
אורן אסף חזן (הליכוד):
האם תהית פעם למה באמת אותה קבוצה שאתה מדבר עליה היא שנזכרת בוועדת האתיקה?
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
אני אומר לך מה התשובה. אני אומר לך מה התשובה: כי הם לא נמצאים בקונסנזוס של השיח בישראל - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
זהו.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
- - וזה מאוד לגיטימי לא להיות בקונסנזוס. ואני רוצה להגיד לך עוד דבר חשוב לגבי החסינות: החסינות ברמה ההיסטורית והאידיאולוגית נועדה להגן על חברי הכנסת שהם במיעוט ובאופוזיציה - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
אבל היא לא נועדה - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
- - כדי לא לתת לקבוצת הרוב וכדי לא לתת לקואליציה לפגוע - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
אבל היא לא נועדה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן, תודה. נא לסיים.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
- - בחברי הכנסת הללו. ולכן, דווקא בגלל השאלה שלך, בגלל מה ששאלת - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - - כדי לפגוע במדינה.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
דווקא בגלל מה ששאלת, אני אומר לך שכל הרעיון הזה של החסינות נוצר כדי להגן על המשכן ועל חברי הכנסת - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
אבל לא - - -
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
- - שמייצגים את הציבור ולא לאפשר לקואליציה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, אדוני. נא – סיימת.
קריאות:
- - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
אילן גילאון (מרצ):
מה זה הבריונות הזאת - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
מה הוא מדבר אלי ככה - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן, אתה הבא בתור. אני לא רוצה להוציא אותך עכשיו. אתה מעיר את הדיון סתם - -
קריאות:
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
- - בעשר השניות האחרונות של הדובר, ואז אתם שואלים למה אני מוסיף זמן. אז תכבד מבוגרים ממך, לא יזיק לך, וב. תירגע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
תכבד את עצמך - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חבל, אתה הבא בתור.
אילן גילאון (מרצ):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
- - - תכבד אותו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בסדר. זה לא נותן לך זכות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בסדר, אז תירגע.
אורן אסף חזן (הליכוד):
עם כל הכבוד, אני לא פניתי אליו ולא דיברתי.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
הוא חצוף.
זהבה גלאון (מרצ):
- - - כל הזמן. די.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת):
ולכן אני אומר: זו הצעה פסולה. אף אחד לא ביקש להרחיב את הסמכויות של ועדת האתיקה, לא הצבעתם על שום צורך לעשות את זה, ולכן מלכתחילה לא היה מקום להביא את זה להצבעה. תודה רבה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חבר הכנסת ג'בארין. חבר הכנסת חזן, בבקשה, שלוש דקות. חברת הכנסת אלהרר, אני מבין, לא פה. אחריו – חברת הכנסת גלאון, אחרונת הדוברים, ואז תהיה תשובתו של חבר הכנסת ביטן.
קריאה:
אורן - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
יש לך בול שלוש דקות. אתה יודע מה זה בול? בול שלוש דקות.
יואל חסון (המחנה הציוני):
יש פה חברי כנסת שהם מכונות הצבעות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מסתבר שיש פה חבורה של אנשים יפי-נפש, ששייכים לקבוצה מאוד מאוד מצומצמת - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):
יש מכוערי-נפש.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - של מפלגה מאוד מאוד מצומצמת - - -
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):
יש מכוערי-נפש.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אם אתה יכול לדבר בעברית נעימה, שנבין אותך, ותגמגם ברור.
מירב בן ארי (כולנו):
- - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
יש פה חבורה של אנשים ששייכים לגוף מאוד מאוד מצומצם, גם בחברה הישראלית, למפלגה מאוד מאוד מצומצמת, שכנראה שכחה שהם חלק מהעם היהודי. מפלגת מרצ, מה קרה? לא נעים לכם לשמוע שאני שם את האמת בפרצוף של המפלגה הפלסטינית המאוחדת? מה קרה? כואב לכם לשמוע? החסינות נועדה לשמור על חברי הכנסת, אבל היא לא נועדה לפגוע במדינה; היא לא נועדה להיות כלי להכפיש את חיילי צה"ל; היא לא נועדה להיות כלי כדי לפגוע בגבולותינו. חברים, להתעורר. יפי הנפש ממרצ, לא ניתן לכם. זה בסדר שאתם מאחדים אתם פעולה. לא עוד הרבה זמן - - -
בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי):
אורן - - - להתעורר ב-11 בלילה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תנו לו, תנו לו לסיים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני, אחרי שחבר הכנסת הזה עם האות השביעית, שלא נזכיר את שמו, הרשה לעצמו לכנות אותי בשם גנאי, אני יכול להגיד לו: חביבי, אני כבר אמרתי לך עשר פעמים, ואמשיך להגיד לך את זה פעם אחרי פעם: אם אתם לא תתנהגו יפה אנחנו נעניש אתכם, ואם אתם לא תדעו את מקומכם אנחנו נראה לכם את מקומכם. ואם היום נשאלה השאלה – שאל פה חבר הכנסת נחמן שי קודם: איך אותם פלסטינים מסכנים, איך הם יכולים כאשר אנחנו לא נותנים להם שום מוצא - -
מיכל בירן (המחנה הציוני):
אורן, זה מביש שאתה מדבר ככה - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - אז אני רוצה לגלות לכם סוד: יש מוצא. יש גשר אלנבי שאפשר לחצות אותו לירדן; יש מעבר ברפיח; יש שער לעזה. אני אישית מוכן לממן לכם את הכרטיס, חד-כיווני. אחלה של מוצא, בכיוון אחד.
קריאה:
- - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
תאמין לי, אני יכול לספר לך שהדרך שאתה תבחר בה, אם צריך גם אפרוס לך שטיח אדום מחוץ לגבולות המדינה.
חברי חבר הכנסת דוד ביטן, אני רוצה להגיד לך תודה. אני אומר לך, תשמע, אני פעם אחרי פעם מתפעל. הציבור בישראל לא מבין עד כמה העבודה שלך חשובה, עד כמה אתה משקיע.
עיסאווי פריג' (מרצ):
לתפארת הליכוד, אורן חזן. לתפארת - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני רוצה להגיד לך תודה. זה לא רק אני, זה גם חברי הכנסת האחרים, שקצת קשה להם לפרגן לך. לפעמים אוכל אותם שהם לא היו אלה שנלחמו באותם חבורת – אמרתי לפני כמה ימים את המילה פושטק, אז אמרו לי שהיא לא פרלמנטרית, אז אגיד את זה בצורה יותר מעודנת: חבורת פורעים שמשתמשים בחסינות, בכיסא, בכל מה שהם מקבלים פה, ובשררה, כדי להכפיש את המדינה. מקומכם לא אתנו, ואנחנו נעשה את הכול כדי להוציא אתכם, בראש ובראשונה מבית-המחוקקים של מדינת ישראל – מדינה יהודית, ביתם ומבטחם של העם היהודי - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
נא לסיים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - ובשלב מאוחר יותר גם מגבולותינו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני אסכם ואגיד, ברשותך, אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
משפט אחרון.
אורן אסף חזן (הליכוד):
הפריעו לי פה רבות, רק שאתה לא אמיץ דייך להשתיק פה את האנשים.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
בסדר. משפט אחרון.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אתה עושה פה איפה ואיפה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן, אני נותן לך משפט אחרון. יש לי הרבה מה להגיד על מה שאמרת, אבל אני לא אגיד. משפט אחרון.
אורן חזן (הליכוד):
אתה יודע שאני ואתה חברים טובים, משתפים פעולה, רק תהיה מספיק אמיץ לשמור עלי. תראה איך הם מתפרעים, מבזים את כנסת ישראל.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אז אני נותן לך משפט אחרון. בבקשה. חברים - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
משפט אחרון. אני אגיד שאני אמרתי שכשאני רואה את חנין זועבי אז רע לי על הלב. היא לא לבד – גם כשאני רואה אותך רע לי על הלב, ואני מקווה שסוף-סוף יינקטו למולכם צעדים קשים. כן, ייקחו לך את המשכורת, ואני גם אפעל כדי שגם את הבית שלך, שבנוי על קרקע חקלאית בצורה בלתי חוקית, אנחנו נהרוס. תודה רבה.
עיסאווי פריג' (מרצ):
תעיף אותו מכאן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חברת הכנסת זהבה גלאון, אחרונת הדוברים, ואחריה – יו"ר הוועדה דוד ביטן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - - הוא שר בממשלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
דוד ביטן רשם את המחמאות של אורן חזן - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, על זה נאמר: האוזן סובלת הכול.
אורן אסף חזן (הליכוד):
על זה נאמר: ויפתח ה' את פי האתון.
ג'מאל זחאלקה (הרשימה המשותפת):
- - - חמש. זה אשתי והבנות שלי.
יואל חסון (המחנה הציוני):
ממתי מדברים בלי שר במליאה? איפה שר?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אבקש לקרוא לשר. איפה הוא?
אורן אסף חזן (הליכוד):
איך אתה לא מתבייש, איך?
זהבה גלאון (מרצ):
חברי הכנסת, כמה מושכלות יסוד שאני רוצה להעלות כאן, בעיקר לחברי מהאופוזיציה, פחות לחברי מהקואליציה: החסינות ניתנה לחברי הכנסת כדי שהם יוכלו לממש את חופש הביטוי שלהם, כדי שהם יוכלו לממש את חופש הביטוי גם אם הביטוי מקומם.
אורן אסף חזן (הליכוד):
רגע - - -
זהבה גלאון (מרצ):
עד עכשיו - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת חזן, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. אתה מגזים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה, חבר הכנסת חזן. חבר הכנסת חזן, אני באמת התאפקתי. תירגע, תן לה לדבר. אני לא רוצה להוציא אותך מהמליאה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה לא הוגן. איפה הצדק? למה להם לא קראת? רק לי?
זהבה גלאון (מרצ):
- - עמדנו ושמענו כאן את ההתלהמות שלך. עכשיו שלא תעז. אני מזהירה אותך שלא תעז.
אורן אסף חזן (הליכוד):
את מזהירה אותי?
זהבה גלאון (מרצ):
כן, אני מזהירה אותך. בדיוק. כדאי שתלמד כמה מושכלות יסוד, חבר הכנסת חזן. תלמד היטב, אבל. החסינות ניתנה לחברי הכנסת – אני חוזרת – כדי שיוכלו לממש את חופש הביטוי שלהם, גם אם הביטוי מקומם. גם אם הביטוי מקומם.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני מסכים אתך.
זהבה גלאון (מרצ):
והחסינות נועדה בעיקר לחברים מהאופוזיציה, שהם לא במפלגת השלטון, שיוכלו לפעול – אל תענה לי – כדי שיוכלו לפעול כדי לממש את זכות הביטוי שלהם.
אורן אסף חזן (הליכוד):
יש לי שאלה.
זהבה גלאון (מרצ):
באה עכשיו ועדת הכנסת ואומרת שני דברים – ואני רוצה בעיקר לחברי באופוזיציה – אומרת שני דברים: בואו ונטיל סנקציה כספית, ובמקרה של נזק בואו נחייב את חבר הכנסת. איפה הבעיה, חבר הכנסת עמר בר-לב?
יואל חסון (המחנה הציוני):
יש עוד כמה אנשים פה חוץ מחבר הכנסת חזן. למה את לא מדברת לכולם?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אתה מוכן בבקשה לאפשר לה לדבר?
זהבה גלאון (מרצ):
זו תחרות קשה, אורן חזן מס' 2.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני יכול לארגן לשניכם קפה בחוץ. אין בעיה.
ענת ברקו (הליכוד):
- - - כזאת מורה.
אורן אסף חזן (הליכוד):
היא לא מורה. מורה - - -
זהבה גלאון (מרצ):
זו תחרות קשה, להיות אורן חזן מס' 2.
אורן אסף חזן (הליכוד):
מה זה הדבר הזה? סליחה, אני מבקש הודעה אישית.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אל תתחיל אתי, חבר הכנסת חזן.
זהבה גלאון (מרצ):
כשחבר הכנסת בר-לב עובר עבירה, יש דין פלילי. אם, כמו שנתת את הדוגמה קודם, הוא פוגע באוטו או יש עוולה אזרחית, יש טריבונל אזרחי שיכול לנקוט את ההליכים האלה נגדו. באים כאן היום, אחרי שישבה ועדה בראשותו של השופט זמיר בזמנו וקבעה כללי אתיקה לחברי הכנסת, שהכנסת הזאת – גם עכשיו חבר הכנסת רוזנטל הגיש הצעה מקיפה שמאמצת את ההמלצות של השופט זמיר – הכנסת הזאת מבקשת שלא לקבל אותן, או בעצם דואגת שלא לקבל אותן.
באים ואומרים: בואו נחזק קבוצה של ועדת האתיקה, שיש לי הערכה רבה, נניח אפילו לקבוצה הקיימת; יש לי הערכה רבה לכל אחד מהחברים, אבל זו קוניונקטורה פוליטית מזדמנת שמבקשים לתת לה עכשיו כוח בחקיקה, כוח שלא יכול להיות לה. היא לא יכולה להפוך מוועדת אתיקה, שצריכה לפעול על-פי כללי אתיקה, לטריבונל שיפוטי שיקבע סנקציות, שיופנה רק כלפי חברי כנסת מסוימים – בדרך כלל הם יהיו מהאופוזיציה. זה פשוט להשתגע. הכנסת לא יכולה להשתגע ולפגוע בחסינות של עצמה ולצמצם את החסינות של עצמה. חבר כנסת עושה משהו במזיד, שובר את המיקרופון – קודם כול, יש ביטוח לכנסת – שיעמידו אותו לדין פלילי. אבל להשתמש בכללי אתיקה כדי לפגוע בחסינות חברי כנסת לקבוצה שהיא לא קבוצה שמייצגת, שהיושב-ראש בחר אותה שתהיה ועדת האתיקה – אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. תודה רבה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חברת הכנסת גלאון.
חבר הכנסת חזן, אני לא מאשר את הבקשה מהסיבה הפשוטה: היא לא העליבה אותך. אתה דיברת פה חוקית וגם לא חוקית מעל הבמה. היא אמרה שזו תחרות קשה להיות אורן חזן 2. זו לא העלבה, אולי זו מחמאה אפילו.
אורן אסף חזן (הליכוד):
היא אמרה את זה - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
- - - הייתי נותן לך. אתה יודע, אני לא - - -
אורן אסף חזן (הליכוד):
- - אחרי כל מילות הגנאי שנפלטו באולם.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
חבר הכנסת דוד ביטן יסכם את הדיון המשולב, ונעבור להצבעה על כל אחת.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אתה לא הוגן.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אני אדבר אתך על מה הוגן ומה לא הוגן.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אתה עושה פה איפה ואיפה. קראת אותי לסדר - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אולי יגיע היום שגם אתה תשב פה – אני לא יודע אם זה כן או לא; אולי – ואז אתה תפעיל שיקולים אחרים.
אורן אסף חזן (הליכוד):
זה לא משוש חיי. אני עושה את עבודתי נאמנה גם בלי לשבת שם.
נחמן שי (המחנה הציוני):
הוא סגן מושעה, בעצם.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
לא, הוא סגן לא פעיל כשאנחנו טוחנים שמירות בגללו, כי הוא גם תופס מקום וגם לא עושה משמרות.
אורן אסף חזן (הליכוד):
אני גם עוזר בדברים שאתה רוצה להעלות על סדר-היום. בוא, תכבד.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אורן חזן, תודה. תודה. יסכם יו"ר ועדת הכנסת דוד ביטן את הדיון המשולב, ונעבור להצבעה על כל אחת מההצעות בנפרד. בבקשה. חבר הכנסת חזן, אתה בקריאה שנייה. אני מאוד לא רוצה - - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
קודם כול, אומנם אני חבר כנסת חדש, אבל לדעתי חברי הכנסת צריכים לשמש דוגמה. אם הם עשו איזשהו דבר שלא שמר על כבוד הכנסת – מדובר פה על הפרות חמורות של אתיקה או על איזשהו נזק שהם עשו – יש טעם ויש היגיון, גם ציבורי וגם אחר, להעניש אותם על כך.
אתם פשוט עברתם לדבר שלא קשור לחוק הזה. זה שזה נמצא בחוק החסינות לא אומר שפוגעים בחסינות. יש חסינות שהיא מהותית, שהיא חשובה, ויש דברים פורמליים. אף אחד לא פוגע לא בחופש הביטוי, לא בחופש התנועה ולא בדברים מהסוג הזה, שזו בעצם החסינות המהותית. תסתכלו על התיקון בחוק, הוא לא מתייחס לזה בכלל. אני לא יודע למה הגעתם לנקודה הזו, שאנחנו מתכוונים לפגוע או פוגעים בעניין הזה.
נחמן שי (המחנה הציוני):
אנחנו מסתכלים קדימה.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
לא צריך להסתכל קדימה. אנחנו מסתכלים - - -
מיכל רוזין (מרצ):
אבל מה יקרה לחברי הכנסת אם לא - - -?
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
לא הפרעתי לכם. אני מוכן לענות גם על השאלות האלה, אין לי בעיה.
מיכל רוזין (מרצ):
על מה השעו חברת כנסת אם לא על חופש הביטוי?
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
השופט – קודם כול, אני אומר: אנחנו לא נוגעים פה בחסינות המהותית. זה שאנחנו עכשיו מתקנים את סמכויות ועדת האתיקה, שנמצאת בחוק החסינות, זה עדיין לא אומר שאנחנו פוגעים בחסינות המהותית, ואנחנו לא עושים את זה בחוק הזה.
עכשיו, אנחנו גם – אני לא יודע למה קפצו חברי הרשימה הערבית ומרצ. אמרנו פה משהו על ערבים? אמרנו משהו על שמאלנים? לא אמרנו שום דבר. דרך אגב, זה בדיוק העניין – ועדת האתיקה מורכבת מהרכב של כל הסיעות. יש, דרך אגב, נציג מהרשימה שלכם בוועדת הזאת. כתבנו, וקיבלתי את הרוויזיה של חברי מפלגת העבודה בעניין הזה. נכון שאני רציתי את זה יותר חמור, אבל התוצאה שהגיעה היא פחות חמורה. קיבלתי את זה, כי זאת הייתה העמדה של החברים.
אני רוצה להגיד לכם דבר אחד פשוט: כדי להעניש צריך פה-אחד בפעם הראשונה, וזה לא קל להשיג פה-אחד. זה כנראה במקרה מאוד חמור של הפרת אתיקה – זה יהיה המקרה שוועדת האתיקה תעשה את העונש הזה. זה – 1. 2. אם אדם עבר את זה פעמיים, אין שום סיבה לתת לו את ההגנה של פה-אחד.
דבר נוסף, השופט זמיר – הוא לא חבר בליכוד, הוא לא חבר בש"ס – השופט זמיר, בדוח שהוא הוציא בזמנו, קבע במפורש, הוסיף מדרג חדש של ענישה, ואתם יכולים לראות את זה בדוח שלו. המדרג אומר שהוא רוצה להוסיף סמכות לוועדת האתיקה לשלול משכורת אחת. אם השופט זמיר קבע במדרג את התוספת הזאת, אז מי אני ומי אנחנו פה שנבוא ונגיד שלא צריך לעשות את זה?
ולכן אני אומר: אתם הולכים על חבל דק. לא קבענו - - -
זהבה גלאון (מרצ):
זה לא מדויק.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
מדויק להפליא. אני יכול להראות לך, אשלח לך את זה מחר. הוא אמר את זה במפורש.
זהבה גלאון (מרצ):
- - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
נכון, על משהו אחר.
זהבה גלאון (מרצ):
הוא אמר מכלול.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
אבל הוא אמר, הוא הוסיף – גם הוא עמד על העניין שוועדת האתיקה זה כלי ריק, אין בו שום דבר. יושבים אנשים, עושים דיונים, ומה הם יכולים להגיד: נזיפה? השעיה – כשההשעיה זה בעצם פרס למקבל: הוא גם יכול שלא להיות בכנסת וגם לא יכתבו שהוא לא נמצא, כי הוא בהשעיה.
זהבה גלאון (מרצ):
השופט זמיר הציג מכלול.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
רבותי, חבר כנסת צריך לבוא לעבוד למען הציבור.
זהבה גלאון (מרצ):
תן לי לענות לך במשפט אחד, אדוני.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
בבקשה. אתה רוצה לתת לה?
היו"ר יחיאל חיליק בר:
אתה המחליט.
קריאה:
זה לא דיון בוועדה פה, נו.
זהבה גלאון (מרצ):
השופט זמיר הציג מכלול של הצעות שכשמקבלים אותן כעסקת חבילה, כל אחת עומדת בפני עצמה.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
אני - - -
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה.
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
קראתי את הדוח של - - -
זהבה גלאון (מרצ):
מה שאתם עשיתם – בודדת סעיף אחד - - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
חברת הכנסת גלאון, אני מבודד, בוודאי שאני מבודד, מכיוון שאתם טוענים טענה שאומרת שאם אני מוסיף את הנושא של שלילת שכר אני פוגע בחסינות. באיזו חסינות פגעתי? פגעתי בחופש התנועה? פגעתי בחופש הדיבור? וגם חופש הדיבור זה לא חופש להסתה, אבל אנחנו לא ניכנס לזה כרגע; בשביל זה יש חוקים אחרים.
אילן גילאון (מרצ):
- - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
אז מה שאני אומר: כל הטענות שלכם על פגיעה בחסינות, אין בהן שום דבר, זו לא הייתה הכוונה שלנו. גם השופט זמיר הוסיף את המדרג הזה של ענישה של שלילת משכורת. זה לא פוגע בחבר הכנסת. מה לעשות, שיעבוד בהתנדבות באותו החודש. לא יקרה לו שום דבר. שייצג את הציבור שלו בהתנדבות.
ולכן אני אומר שאנחנו - - -
קריאה:
- - -
דוד ביטן (יו"ר ועדת הכנסת):
וגם תסמכו על ועדת האתיקה. דרך אגב, ההחלטות של ועדת האתיקה ניתנות לביקורת בבית-המשפט. אם לא מוצא חן בעיני מישהו, שיטרח ויגיש בקשה בבית-משפט ויגיד שהוועדה פסקה לא נכון.
דרך אגב, הם גם צריכים לפסוק שזה חמור, הם גם צריכים להשעות אותו, ורק אחר כך, בנימוקים מיוחדים שיירשמו, שניתנים לביקורת שיפוטית – לא שלי, לביקורת שיפוטית – רק אז ניתן לשלול לו את המשכורת.
לכן, אני מבקש לקבל את התיקון הזה. הוא תיקון ראוי, הוא לכבוד הכנסת, ואתם לא צריכים לחשוב שזה נגד מישהו.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
תודה, חבר הכנסת דוד ביטן.
עכשיו נעבור להצבעה על כל אחת מההצעות בנפרד. כרגע נצביע על הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) (הרחבת סמכויות ועדת האתיקה), התשע"ו–2015, מטעם ועדת הכנסת, בקריאה ראשונה. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 37
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22
נגד – 18
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) (הרחבת סמכויות ועדת האתיקה), התשע"ו–2015, לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
22 בעד, 18 נגד. אני קובע כי הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 41) עברה בקריאה ראשונה, ותועבר כמובן להמשך טיפול בוועדת הכנסת.
אנחנו עוברים עכשיו להצעה השנייה – הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 42) (חיוב חבר הכנסת בנזק כספי שגרם לרכוש הכנסת). אני עובר להצבעה. נא להצביע. נא להצביע.
הצבעה מס' 38
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23
נגד – 16
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 42) (חיוב חבר הכנסת בנזק כספי שגרם לרכוש הכנסת), התשע"ו–2015, לוועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר יחיאל חיליק בר:
23 בעד, 16 מתנגדים. אני קובע כי גם הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 42) עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכנסת להמשך טיפול. תודה.