הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 574903 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יעל גרמן איימן עודה יעקב פרי איציק שמולי עודד פורר עיסאווי פריג' שרן השכל יחיאל חיליק בר מיקי לוי דב חנין איתן כבל עליזה לביא רועי פולקמן איילת נחמיאס ורבין קסניה סבטלובה מירב בן ארי נחמן שי מנואל טרכטנברג אלי כהן יוסי יונה יצחק הרצוג יעקב מרגי אראל מרגלית עמיר פרץ אמיר אוחנה יואל חסון איתן ברושי חנין זועבי סתיו שפיר יעל כהן-פארן עבד אל חכים חאג' יחיא מרב מיכאלי איל בן ראובן סופה לנדבר שלי יחימוביץ' עאידה תומא סלימאן עבדאללה אבו מערוף אורלי לוי אבקסיס זאב בנימין בגין באסל גטאס דוד ביטן נורית קורן יוסף ג'בארין מיכל רוזין יואב קיש אילן גילאון ציפי לבני מיכל בירן זהבה גלאון אלעזר שטרן מכלוף מיקי זוהר תמר זנדברג יואל רזבוזוב ענת ברקו רוברט אילטוב חיים ילין אברהם נגוסה מאיר כהן יאיר לפיד אורן אסף חזן _____________________________________________ פ/2581/20 הצעת חוק איסור המתת כלבים בריאים והרחבת חובות הדיווח של רופא וטרינר עירוני (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2016 דברי הסבר מדי שנה מומתים בישראל מאות כלבים בריאים, חלקם מומתים בשל שיקולים כספיים של המדינה והרשויות המקומיות וחלקם – בהחלטות שרירותיות ברמה המקומית. אין סיבה להשלים עם המתה המונית זו של כלבים כאשר ישנן אפשרויות אחרות שאינן מחייבות המתה, כגון: עידוד אימוץ והשקעה בכלביות. חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002, ופקודת הכלבת, 1934, כוללים סדרה של סמכויות המאפשרות להמית כלבים בקלות דעת. כך לדוגמא, סעיף 4(4) לפקודת הכלבת מאפשר להמית כלב שלא שוחרר ממאורת בידוד על ידי בעליו בתוך חמישה ימים מיום הכנסתו למאורת הבידוד וסעיף 7א לפקודת הכלבת מאפשר להמית כל כלב מעל גיל שישה חודשים אם לא קיבל חיסון כלבת. בשנים האחרונות קיימת מגמה חיובית ורצויה של הכרה בערך חייהם של בעלי החיים ובזכויותיהם. לפיכך, מוצע לאסור על המתה של כלבים בריאים בישראל על ידי הרשויות לפי החוק והפקודה האמורים. עם זאת, הצעת החוק מאפשרת המתת כלבים במקרים חריגים שבהם, בין השאר, הכלב תוקף ומסכן באופן משמעותי את חייו של בעל סמכות או במקרים בהם הכלב חולה במחלה מסכנת או סובל מפציעה אנושה. בנוסף, הצעת החוק מרחיבה את חובת הדיווח של רופא וטרינר עירוני ומחייבת גם דיווח חודשי על מספר הכלבים ששהו בכלביה, זמן השהייה של כל כלב וסיבת יציאתו מהכלבייה. תחילתו של התיקון המוצע שלושה חודשים מיום פרסומו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב בשבט התשע"ו – 1.2.16 תיקון חוק להסדרת הפיקוח על כלבים 1. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 – (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (1) בסעיף 6(ה), פסקה (2) – תימחק; (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: (2) בסעיף 8(א), אחרי פסקה (4) יבוא: "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; "(5) מספר הכלבים ששהו במאורת הרשות; דיווח כאמור יימסר אחת לחודש; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (6) זמן שהייה של כל כלב במאורת הרשות; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (7) מסירת כלב ממאורת הרשות, החזרה לבעליו או המתה לפי הוראות סעיף 14(ג) והסיבה למסירתו או להמתתו."; (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: (3) במקום סעיף 14 יבוא: "איסור המתת כלב "איסור המתת כלב "איסור המתת כלב 14. (א) רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר, העושה שימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, לא ימית כלב. (א) רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר, העושה שימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, לא ימית כלב. (א) רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר, העושה שימוש בסמכויותיו לפי חוק זה, לא ימית כלב. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) – (1) רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר רשאי להמית כלב בעת תפיסתו מכוח סמכות הנתונה לו, אם בשל התנהגותו של הכלב לא ניתן לתפסו בלי שתישקף סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, שלו או של זולתו, ובלבד שעשה כל שביכולתו כדי לתפוס את הכלב, לרבות שימוש בחצי הרדמה; (1) רופא וטרינר עירוני, מפקח או שוטר רשאי להמית כלב בעת תפיסתו מכוח סמכות הנתונה לו, אם בשל התנהגותו של הכלב לא ניתן לתפסו בלי שתישקף סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, שלו או של זולתו, ובלבד שעשה כל שביכולתו כדי לתפוס את הכלב, לרבות שימוש בחצי הרדמה; (2) רופא וטרינר עירוני רשאי להמית כלב במקרים אלה: (2) רופא וטרינר עירוני רשאי להמית כלב במקרים אלה: (א) הכלב נגוע במחלה מדבקת לפי סעיף 7 לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"א–1985 וקיימת סכנה מוחשית שידביק בני אדם או כלבים אחרים; (ב) הכלב חולה במחלה סופנית ללא מרפא הגורמת לו סבל; (ג) הכלב פצוע באורח אנוש ונגרם לו סבל בשל כך וקורב לוודאי שהפציעה תביא למותו."; (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. (4) בסעיף 17(א), המילים "ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה)" – יימחקו. תיקון פקודת הכלבת 2. בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – בפקודת הכלבת, 1934 – (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (1) בסעיף 4, פסקה (4) – תימחק; (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (2) בסעיף 5 – (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (א) המילים "נשכו אדם יותר מפעם אחת או שלדעתו הם משתוללים או" – יימחקו; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (ב) במקום "נשכו הכלב, החתול או הקוף, איזה אדם יותר מפעם אחת או כי הם משתוללים או" יבוא "הכלב, החתול או הקוף"; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (3) סעיף 7א – בטל; (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. (4) סעיף 10 – בטל. תחילה 3. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.