הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 572903
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יחיאל חיליק בר רויטל סויד
קסניה סבטלובה עבדאללה אבו מערוף
מיכאל אורן מירב בן ארי
יפעת שאשא ביטון קארין אלהרר
דוד ביטן דב חנין
יואב קיש יואל רזבוזוב
שרן השכל תמר זנדברג
טלי פלוסקוב מיקי לוי
יצחק וקנין אלעזר שטרן
רועי פולקמן איילת נחמיאס ורבין
ישראל אייכלר חיים ילין
אורן אסף חזן עיסאווי פריג'
אברהם נגוסה נחמן שי
איתן כבל איל בן ראובן
איציק שמולי מיכל בירן
יואל חסון
______________________________________________
פ/2571/20
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור על נקיבת מחיר שלא ניתן לשלמו במעות שבמחזור),
התשע"ו–2016
דברי הסבר
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן החוק), קובע כי "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל עניין מהותי בעסקה" (להלן – הטעיה). החוק קובע עוד כי קיימת חשיבות לפרסום, הצגה ונקיבה של המחיר הכולל של הנכס או השירות באופן ברור.
בתחילת שנות ה-90 בנק ישראל ביטל המעה "אגורה", ובשנת 2008 את המעה "5 אגורות". בהתאם לכך, נקבע בסעיף 45 לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010, כי משניתן צו ביטול למעה, כל אימת שיש לשלם במזומנים סכום שלא ניתן לשלמו במעות שבוטלו, יש לעגל את הסכום כמפורט באותו סעיף. כאמור, הוראות הסעיף מתייחסות לתשלום במזומנים בלבד.
מאז ביטול האגורות כהילך חוקי, הועברו תלונות רבות של צרכנים הקובלים על ההטעיה בהצגת מחיר במטבע שאינו הילך חוקי, שכן במקרים רבים בהם הצרכנים משלמים במזומן, הם אינם מקבלים עודף ועל כן נגבה מהם מחיר גבוה מהמחיר המוצג. יתרה מכך, גם במקרים בהם הצרכנים משלמים בכרטיס אשראי, אף כי רישומית יש לרשום בחשבון הסופי את המחיר שהוצג על המוצר, העוסקים מעגלים את המחיר למחיר גבוה יותר. לדוגמה, הצגת מחיר 49.99 שקלים חדשים כאשר בפועל התשלום בכסף מזומן יעמוד על 50 שקלים חדשים. הצגת מחירים זו נועדה להציג מצג שווא של מחיר נמוך יותר, כאשר בפועל מעוגלים סכומים אלה כלפי מעלה.
על כן, אי נקיבה ופרסום בהילך לא חוקי מהווה הטעיה, שכן מדובר במחיר שאינו קיים, אינו אמיתי וכל כולו יצירת מצג שווא של מחיר זול יותר.
בהנחיה שפרסם הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בנובמבר 2013, קבע הממונה כי הצגה, נקיבה או פרסום מחיר על מוצר או שירות במעות שיצאו משימוש, מהווה עבירה של הטעיה לפי סעיף 2 לחוק.
לפיכך, בהצעת החוק מוצע לקבוע איסור על עוסק לפרסם או לנקוב מחיר של נכס או שירות אשר כולל שטר כסף או מעות שבוטלו, ולא ניתן לשלם באמצעותם. למען הסר ספק, במקום בו מדובר במוצר הנרכש על פי יחידת מידה (כגון קילוגרם, ליטר, וכו'), מחירו הסופי בקופה יכול להיות מחיר שמסתיים באגורות וזאת בהתאם לכמות הקנייה של הצרכן. במקרה כזה, בתשלום המבוצע במזומן, יחולו כללי העיגול.
מטרת הצעת חוק זו להפסיק את ההטעיה ולחייב עוסקים לנקוב מחירים שניתן לשלם אותם במלואם, ללא עודף, בשטרות ובמעות שבשימוש. בכך, הצעת החוק מעגנת את הוראות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת (פ/407) ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2248).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אבשלום וילן (פ/2994/17) ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/2834/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3614/18) ועל ידי חברת הכנסת רונית תירוש (פ/4528/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/1064/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב בשבט התשע"ו – 1.2.16
תיקון סעיף 17ד 1. בחוק הגנת הצרכן התשמ"א–1981, בסעיף 17ד, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא בהילך חוקי שניתן לשלם בו בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה–1985, ולא יפרסם או ינקוב בשטר כסף או במעות שבוטלו.".