הצעת חוק לדיון מוקדם

פ/2606/20 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת ניסן סלומינסקי בצלאל סמוטריץ' פ/2606/20 הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון – ניוד זכויות באזור סיכון), התשע"ו–2016 דברי הסבר בשנת 2005 אושרה על ידי ממשלת ישראל תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 38 שמטרתה להביא לחיזוק בניינים שנבנו לפני שנת 1980 מפני רעידות אדמה, באמצעות תמריץ בדמות מתן זכויות בנייה מוגדלות, מתוך ההנחה כי שוויין הכלכלי של זכויות אלה יממן את חיזוק המבנים הישנים. החל משנה זו בוצעו תיקוני חקיקה שונים לעידוד יישום התכנית בדמות הסרת חסמים ומתן הטבות. בדיעבד הסתבר, כי תמ"א 38 אינה ניתנת ליישום באזורי הפריפריה, עקב שווי קרקע נמוך באזורים אלו. כתוצאה מכך, זכויות הבנייה הניתנות על פי התמ"א אינן מאפשרות את ביצוע עבודות החיזוק. גם הגדלת הזכויות מעבר לשתי קומות וחצי לא תאפשר את חיזוק הבניינים שכן אין ביקוש לדירות באזורים אלו מחד גיסא, ומאידך גיסא, שווי הדירות באזורים אלו הן עלות הבנייה בתוספת רווח קבלני עם ערך שווי קרקע מינימאלי. הצעת החוק מאפשרת היתכנות כלכלית לביצוע תמ"א 38 בפריפריה באזורים המועדים לרעידות אדמה. הגדלת הערך הכלכלי של זכויות הבנייה יושג באמצעות ניוד הזכויות הניתנות כתמריץ באזורים בהם לזכויות הבנייה יש שווי כלכלי גבוה יותר אשר יאפשר את מימון חיזוק המבנים בפריפריה. ניוד הזכויות יעשה אך ורק לאחר ביצוע בפועל של חיזוק הבניין ממנו מנוידות הזכויות. על מנת למנוע ציפוף של אזורי הביקוש באמצעות ניוד זכויות מכוח תיקון זה, מוצע להטיל מגבלות על ניוד הזכויות. בין היתר, היקף הזכויות המנוידות לא יעלה על 15% מזכויות הבנייה הקיימות במגרש אליו מועברות הזכויות. כמו כן מוצע, כי שר הבינוי והשיכון יקבע בצו מכסות לזכויות הבנייה שניתן לנייד, תוך חלוקת המכסות בין תחומי ועדות התכנון המקומיות השונות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באדר א' התשע"ו – 15.2.16 תיקון סעיף 1 1. בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי "בחוק זה" יבוא: (1) אחרי "בחוק זה" יבוא: (1) אחרי "בחוק זה" יבוא: (1) אחרי "בחוק זה" יבוא: (1) אחרי "בחוק זה" יבוא: ""אזור סיכון" – אזורים בעלי מקדם תאוצה אופקי 0.225 ומעלה, בהתאם למפה המצורפת לתקן הישראלי 413 לעמידות מבנים ברעידת אדמה;"; ""אזור סיכון" – אזורים בעלי מקדם תאוצה אופקי 0.225 ומעלה, בהתאם למפה המצורפת לתקן הישראלי 413 לעמידות מבנים ברעידת אדמה;"; ""אזור סיכון" – אזורים בעלי מקדם תאוצה אופקי 0.225 ומעלה, בהתאם למפה המצורפת לתקן הישראלי 413 לעמידות מבנים ברעידת אדמה;"; ""אזור סיכון" – אזורים בעלי מקדם תאוצה אופקי 0.225 ומעלה, בהתאם למפה המצורפת לתקן הישראלי 413 לעמידות מבנים ברעידת אדמה;"; (2) אחרי ההגדרה "בית משותף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "בית משותף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "בית משותף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "בית משותף" יבוא: (2) אחרי ההגדרה "בית משותף" יבוא: ""בניין באזור סיכון" – בניין למגורים באזור סיכון שבו לפחות שמונה יחידות בשתי קומות או שהוא בן שלוש קומות ויותר שבו למעלה מחמש יחידות דיור;". ""בניין באזור סיכון" – בניין למגורים באזור סיכון שבו לפחות שמונה יחידות בשתי קומות או שהוא בן שלוש קומות ויותר שבו למעלה מחמש יחידות דיור;". ""בניין באזור סיכון" – בניין למגורים באזור סיכון שבו לפחות שמונה יחידות בשתי קומות או שהוא בן שלוש קומות ויותר שבו למעלה מחמש יחידות דיור;". ""בניין באזור סיכון" – בניין למגורים באזור סיכון שבו לפחות שמונה יחידות בשתי קומות או שהוא בן שלוש קומות ויותר שבו למעלה מחמש יחידות דיור;". הוספת סעיף 10א 2. אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: "ניוד זכויות באזור סיכון "ניוד זכויות באזור סיכון "ניוד זכויות באזור סיכון 10א. (א) בבקשה למתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש משותף כאמור בסעיף 5 לבניין באזור סיכון, יהיו רשאים בעלי הדירות שבבניין או היזם מטעמם (בחוק זה – בעל הזכויות), לבקש כי תוספת זכויות הבנייה, בהתאם לתכנית החיזוק שאינה מנוצלת במסגרת הבקשה להיתר הבנייה (בחוק זה – הזכויות הבלתי מנוצלות) בבניין זה (בחוק זה – הבניין הנותן), תנויד למגרש או לבניין אחר (בחוק זה – המגרש המקבל). (ב) מוסד התכנון יציין בהיתר הבנייה לביצוע עבודה ברכוש משותף כאמור בסעיף 5 בבניין באזור סיכון את היקף הזכויות הבלתי מנוצלות (בחוק זה – הזכויות המנוידות); ניצול הזכויות המנוידות יותר רק לאחר גמר ביצוע עבודת החיזוק וקבלת תעודת גמר לבניין הנותן; לעניין זה, "תעודת גמר" – כמשמעותה בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל–1970. (ג) הפטורים וההקלות במיסוי, החלים על מכירת הזכויות בהתאם לתכנית החיזוק, יחולו גם לגבי העברת הזכויות המנוידות, ליזם המבצע את עבודות החיזוק. (ד) ניצול הזכויות המנוידות מבניין נותן, יבוצע לבקשת בעל הזכויות שתוגש למוסד התכנון שבתחום שיפוטו נמצא המגרש המקבל; לבקשה יצורף היתר הבנייה ותעודת גמר לעבודה ברכוש המשותף על פי תכנית החיזוק שניתנו לבניין הנותן וכן אישור ממוסד התכנון שבתחום שיפוטו נמצא הבניין הנותן, כי הזכויות המנוידות מועברות למגרש המקבל וכי זכויות אלו לא נוידו למגרש מקבל אחר. (ה) לא תוגש בקשה לניוד הזכויות המנוידות, שבה הזכויות המנוידות הן בהיקף העולה על חמישה עשר אחוזים מסך זכויות הבנייה של המגרש המקבל, אולם מוסד התכנון רשאי לאשר, מטעמים מיוחדים, היקף גדול יותר של הזכויות המנוידות. (ו) לא ניתן יהיה לנייד זכויות בלתי מנוצלות למגרש מקבל אם המגרש המקבל זכאי לזכויות בנייה מכוח תכנית החיזוק; ואולם, מוסד התכנון רשאי לאשר ניוד זכויות בלתי מנוצלות כאמור מטעמים מיוחדים. (ז) שר השיכון יקבע, בצו, מפעם לפעם, את מכסות זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות שניתן לנייד למגרשים מקבלים, תוך חלוקת המכסות בין תחומי ועדות התכנון המקומיות השונות."