הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 576062 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת שרן השכל ______________________________________________ פ/2639/20 הצעת חוק איגודי ערים (תיקון – הרחבת סמכויות), התשע"ו–2016 דברי הסבר חוק איגודי ערים עבר מספר שינויים מהותיים במרוצת השנים. אחד השינויים הגדולים נעשה בשנת 2004 כאשר שונה סעיף 10 לחוק והעניק לאיגוד הערים מעמד עודף על מעמדה של הרשות המקומית בנושאים בהם הועברו אליו הסמכויות והתפקידים. במסגרת זו שוחררו הרשויות המקומיות מחובותיהן לגבי כל אחד מהעניינים שהועברו לסמכות האיגודים. לצד האחריות הכבדה שהוטלה על איגודי הערים כתוצאה משינוי סעיף 10 האמור, לא שונו סמכויות האיגודים בהתאם והסעיף המאפשר להם להתקין חוקי עזר לשם ביצוע תפקידם נשאר מצומצם. כך, כיום סעיף 14 לחוק אינו מאפשר לאיגוד הערים לגבות אגרות והיטלים לצורך פעילותו השוטפת, לביצוע תפקידיו או לשימוש בסמכויותיו. האפשרות היחידה לגבות אגרות והיטלים לפי הסעיף היא אם מדובר בכיסוי הוצאות "מפעל" שהקמתו היא מתפקידי האיגוד, אך פרשנות הסעיף מאפשרת לגבות אגרות רק במקרים מצומצמים, ובחוסר התאמה לאחריות שהוטלה על האיגודים מכוח סעיף 10. בנוסף, לאחר עיגון עיקרון "המזהם ישלם" במסגרת החקיקה והסדרת סמכות איגודי ערים כגוף מפקח ואוכף במסגרת חוק הרשויות המקומיות (סמכות פקחים – אכיפה סביבתית), התשס"ח–2008 – עולה הצורך לאפשר לאיגודי הערים הנושאים בנטל, בעיקר בתחומים הסביבתיים, לגבות אגרות והיטלים לשם מימון פעילותם השוטפת ומימוש הסמכויות שהוטלו עליהם במסגרת החוק. לפיכך מוצע, כי איגודי הערים יוכלו לקבוע בחקיקת עזר את הסמכות לגביית אגרות והיטלים למימון פעילותם השוטפת. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דני דנון (פ/2683/18; אושרה בדיון מוקדם ביום י"ד בשבט התשע"א (19 בינואר 2011)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג באדר א' התשע"ו – 22.2.16 תיקון סעיף 14 1. בחוק איגודי ערים, התשט"ו–1955, בסעיף 14, הסיפה החל במילים "ובלבד שלא" – תימחק.