הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 576291
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס
שרן השכל
______________________________________________ פ/2680/20
הצעת חוק גיל פרישה לאישה (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2016
דברי הסבר
בינואר 2004 התקבל בכנסת חוק שעיקרו העלאת גיל הזכאות לפנסיה לנשים וגברים. בעוד לגברים עלה גיל הזכאות לפרישה בשנתיים מ-65 ל-67, הרי שלנשים הועלה גיל הפרישה הראשוני ב-4 שנים מגיל 60 ל-64. הכנסת קבעה אמנם בחוק כי תוקם ועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים, אולם במקביל נקבע גם מנגנון אוטומטי המאפשר את העלאת גיל הפרישה ל-64. שינוי זה של גיל הפרישה הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על ציבור הנשים העובדות בישראל.
הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף פעולה עם ארגון נעמ"ת, שהצביע עוד בטרם התקבל החוק כי יש לבחון את כל השלכותיו על שוק העבודה בכלל ועל ציבור הנשים בפרט, וכי בהתאם להמלצות דוח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה מהעבודה בראשות השופטת שושנה נתניהו (להלן – דוח נתניהו), יש לפעול להחלתם של מנגנוני בקרה וקידום שוויון, בדרך של חקיקת חוק לעידוד תעסוקת נשים בגילאים המבוגרים וייסודה של ועדת מעקב שתבטיח השוואת זכויות לנשים בשוק העבודה, מבחינת שיעורי העסקתן של נשים ופערי השכר בינן לבין עובדים גברים. להמלצות חשובות אלה אין זכר בחוק גיל פרישה, ובלעדיהן דחיית גיל הפרישה רק מביאה עמה הרחבה ניכרת של מעגל העוני בקרב נשים.
נשים, על פי כל הנתונים, הן עדיין סקטור מופלה לרעה בשוק העבודה בכלל ובגילאים המבוגרים בפרט. כך, מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה, עולה כי חרף עלייה של ממש ברמת ההשכלה של נשים ובאחוז השתתפותן בשוק העבודה, מעמד האישה והשוויון בשוק העבודה עדיין רחוקים מלהשביע רצון. יתרה מכך, נשים נפלטות משוק העבודה טרם הגיען לגיל 60. לפיכך, דחיית גיל הזכאות לפנסיה, ללא יצירת תשתית רצינית של תעסוקה שווה וראויה לנשים, דנה ציבור גדול של נשים לחיי עוני ומחסור עד הגיען לגיל הזכאות הראשון.
בנוסף, אחוז גבוה מאד של נשים מועסקות בתחומים עתירי שחיקה כגון מטפלות וסייעות בגנים, אחיות בבתי חולים, פועלות תעשייה בקווי יצור וכדומה. במקצועות אלה, הן טובת העובדת והן טובת המערכת, מחייבת מתן אפשרות לפרישה מוקדמת. העלאת גיל הפרישה גורמת לתופעה קשה ובלתי אנושית: מחד גיסא, העובדת אינה מסוגלת להמשיך בעבודתה, ומאידך גיסא, אינה זכאית לגמלה פנסיונית ואף לא לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי. חוק גיל פרישה הביא לדחייה בגיל הפרישה אך לא קבע חובה להמשיך ולהעסיק את העובדת והעובד. כתוצאה מכך נוצר מצב בו עובדים, ובעיקר עובדות, מוצאים עצמם מפוטרים מעבודתם, ובשל הפליית גיל סמויה או גלויה, אין להם כל סיכוי אמיתי להיקלט במקום עבודה חלופי.
יתרה מכך, נשים עובדות אינן יכולות לפרוש פרישה מוקדמת, בשל הקנס הכבד המוטל על פי ההוראות המסדירות את הפנסיה על כל עובדת הפורשת בטרם עת: העובדת מאבדת נתח ניכר מהפנסיה בגין כל שנת הקדמה בפרישה. נשים, בדרך כלל, גם צוברות פחות זכויות פנסיה מגברים, בשל היותן אימהות והמטפל העיקרי בבית. כך הן נפגעות פגיעה כפולה ומכופלת.
מכל האמור לעיל עולה כי דחיית גיל הפרישה הראשון לנשים לגיל 64 מהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור הנשים ונוגדת את זכויות היסוד של נשים לשוויון הזדמנויות, לקניין ולקיום בכבוד.
לפיכך יש לשנות את חוק גיל פרישה באופן שגיל הפרישה הראשון לנשים יהיה 62 לכל היותר.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/2984/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ (פ/1086/18), על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/531/18), על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3168/18), ועל ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/3391/18).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/783/19; פ/61/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר א' התשע"ו – 29.2.16
תיקון חוק גיל פרישה 1. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 –
(1) בסעיף 3, במקום "ובכפוף להוראות פרק ד' – גיל" יבוא "וגיל";
(2) בסעיף 6(3), במקום הסיפה החל במילה "בכפוף" יבוא "גיל 62";
(3) פרק ד' – בטל;
(4) בתוספת, בחלק ב', במקום הקטע החל במילים "מאי 1947" ועד המילה "64" יבוא "מאי 1947 ואילך 62".
תיקון חוק הביטוח הלאומי 2. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בלוח א'1, בחלק א', בטבלה שכותרתה "לאישה", במקום הקטע החל במילים "מאי 1947" ועד המילה "64", יבוא "מאי 1947 ואילך 62".