הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,533 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 573263 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מיכל רוזין תמר זנדברג אלעזר שטרן מרב מיכאלי סתיו שפיר עיסאווי פריג' עבדאללה אבו מערוף אוסאמה סעדי אחמד טיבי יעל גרמן מיקי לוי עאידה תומא סלימאן עפר שלח זהבה גלאון ציפי לבני ______________________________________________ פ/2677/20 הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ביטול תיקון מס' 2 והחלת חופש מידע), התשע"ו–2016 דברי הסבר חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ־ישראל (תיקון מס' 2), התשע"ו–2015 (להלן – התיקון), שעסק בהאצלת סמכויות שלטוניות לחטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, נולד בחטא ונועד להכשיר בדיעבד התנהלות לא תקינה בת שנים רבות. לאורך השנים ממשלות ישראל השתמשו בחטיבה להתיישבות כצינור להעברת כספים, שהגיעו למעל לחצי מיליארד שקלים חדשים (שהפכו אותה לאחד הגופים המתוקצבים ביותר במדינה), ולביצוע פעולות בלא חובת דיווח, פיקוח ושקיפות לציבור ולנבחריו. תיקון החקיקה הועבר תוך התעלמות מטיוטת דוח ביקורת בנושא "הפעלת התכנית האסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות" (מכתב שנשלח מיוסף שפירא, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, לבנימין נתניהו, ראש הממשלה, וליהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, (19.11.2015)). מבקר המדינה התייחס לחטיבה להתיישבות באומרו "השתלשלות העניינים בנושא זה מעידה על חשש לכשל חמור בסדרי משילות". חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הביעה אף היא הסתייגות חריפה מהתנהלות הממשלה באמצעות החטיבה להתיישבות ("ככה (כבר) לא בונים חומה": צבר אנומליות בקשר שבין החטיבה להתיישבות לבין המדינה" (משנה ליועץ המשפטי לממשלה 26.2.2015)). הוקמה ועדת מנכ"לים לבחינת הנושא, אשר טרם פרסמה את מסקנותיה. בית המשפט העליון קבע כי ועדת המנכ"לים היא המקום הנכון ליישב את המחלוקת בין הגורמים השונים באותה העת. הממשלה מצדה עקפה את כל אלו על ידי תמיכה בהצעת חוק פרטית זו וקבעה עובדות בשטח. מן הראוי היה לעכב כל שינוי במעמד החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית לפחות עד קבלת המלצותיה של ועדת המנכ"לים. התיקון כאמור העניק לחטיבה סמכויות קביעת מדיניות החורגות מן הראוי בגוף שאינו ממונה כחלק מממשלה נבחרת, ומאפשר לחטיבה לשאת בתפקידים המצויים בליבת הסמכות השלטונית. יש בכך משום פגיעה בריבונות הממשלה ובמשילותה. זאת תוך אי-הכפפת החטיבה לחובות המוטלות על רשות ציבורית. לאור האמור, הצעת החוק מבקשת לבטל את אותו תיקון החקיקה שאינו תואם את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. במהלך הדיונים בתיקון עלה הצורך בהחלת חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע), על החטיבה להתיישבות, כמו על שאר הגופים אשר ממלאים תפקידים ציבוריים. התיקון אמנם החיל את חובת חופש המידע לענייני ניהול הכספים בלבד, אך תחולה מצומצמת זו אינה הולמת את היקף התקציב או את סוג התפקידים אשר החטיבה ממלאת בשם המדינה. בדיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת סביב נוסח התיקון לחוק, התבטאו בצורה ברורה אנשי החטיבה להתיישבות עצמם, ובראשם מנכ"ל החטיבה מר דני קריצ'מן, ואמרו כי אין להם התנגדות להחיל את חוק חופש המידע על החטיבה. כיום, חוק חופש המידע חל באופן מלא על גופים רגישים וביטחוניים כגון צה"ל, משרד הביטחון והמשטרה, כמו גם על גופים פרא-ממשלתיים כגון תאגיד עירוני. יש להחיל אפוא את חוק חופש המידע לאלתר ובאופן מלא על החטיבה להתיישבות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר א' התשע"ו – 29.2.16 ביטול סעיף 6ב 1. בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952‏‏, סעיף 6ב – בטל. תיקון חוק חופש המידע 2. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 2, בהגדרה "רשות ציבורית", במקום פסקה (9ג) יבוא: "(9ג) "החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, בהתאם לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג–1952."