הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2016 במרס2 1027 כ"ב באדר א' התשע"ו עמוד 604 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2016-הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו 593 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מבוא 813 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נספח לדברי ההסבר 593 מבוא השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך נטילת משכנתה לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים, עסקאות מימון פיננסיות - פעילותו מורכבות ועוד. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. סיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון. חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים אך גם חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה. חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות. אינטרס החייבים, - דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. עליהם ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. כל אלה דורשים הסדרה חקיקתית מקיפה ועדכנית. מדברים אלה עולה החשיבות הרבה לחיי הכלכלה המודרנית בקיומם של דיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיתמכו בערכים שעליהם מושתתת החברה, יקנו ודאות לשוק, וכן יתאימו לסביבה הכלכלית שבה הם פועלים. דיני חדלות הפירעון הקיימים היום בישראל אינם משיגים מטרות אלה. הם מבוססים על פקודות מנדטוריות פקודת פשיטת הרגל), ופקודת החברות - (להלן1980- פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- ארכאיות . 1986 פקודת החברות). פקודות דומות נהגו באנגליה אך בוטלו כבר בשנת- (להלן1983-[נוסח חדש], התשל"ג חוק החברות). מובן שלא ניתן לבסס - (להלן1999-הליכי הבראת חברות מוסדרים כיום בחוק החברות, התשנ"ט משטר משפטי מודרני על פקודות שנחקקו על סמך עקרונות שנהגו והיו רלוונטיים לתחילת המאה הקודמת. אכן, במהלך השנים, נערכו כמה תיקונים בפקודות. גם חוק החברות תוקן, במהלך השנים ובכלל זה בשנים האחרונות, ונעשו בו כמה תיקוני חקיקה הנוגעים להסדרי חוב והבראת חברות אשר הסדירו כמה מהנושאים לחוק 18 ' תיקון מס- ) (להלן490 ' (ס"ח התשע"ב, עמ2012-), התשע"ב18 'הבוערים (ראו: חוק החברות (תיקון מס לחוק 19 ' תיקון מס- ) (להלן493 ' (ס"ח התשע"ב, עמ2012-), התשע"ב19 'החברות) וחוק החברות (תיקון מס החברות)). ואולם אלה היו תיקונים נקודתיים בלבד. חלק מהחסר הושלם באמצעות הסדרים שיפוטיים שאינם מתאימים להסדרה כוללת ושיטתית של התחום. המצב שנוצר אינו רצוי. דיני חדלות הפירעון מוסדרים בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, דבר שפוגע בחייבים, בנושים ובמשק כולו. רפורמה מקיפה בדיני חדלות הפירעון- הצעת החוק הצעת החוק נועדה לתקן את המצב המתואר לעיל. היא מציעה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק מבקשת ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות. - לצד הסדרת הדין המהותי, מבקשת הצעת החוק לערוך שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום. הדין הקיים יוצר הפרדה בין הליכי חדלות פירעון של יחידים להליכי חדלות פירעון של תאגידים, לצד הסדר מיוחד להליכי הבראה. ריבוי דברי החקיקה יצר במקרים רבים קשיים פרשניים בנוגע לקשרי הגומלין בין ההסדרים החקיקתיים השונים. נוסף על כך, חלק מההסדרים החלים כיום על יחידים, שונים מאלה החלים על חברות, בלי כל טעם ענייני לכך. 594 אמנם, תכליות דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים אינן זהות. הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. הבדלים אלה משפיעים על מבנה ההליכים ועל האיזונים שיש לעשות במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב. ואולם, קיימות סוגיות רבות ומהותיות בדיני חדלות הפירעון המשותפות ליחידים ולתאגידים, שבהן רצוי שיחול דין זהה. במטרה לתת מענה הן לצורך באחידות והן לצורך בהסדרים ייחודיים במקרים המתאימים, מוצע ליצור יחידים ותאגידים. בתוך אותה מסגרת מוצע לקבוע - מסגרת חקיקתית אחת אשר תכלול את שני סוגי החייבים הסדרים שיעסקו בהיבטים הייחודיים הנוגעים לתאגידים וליחידים. הצעת החוק מבקשת ליצור הסדר אחיד שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע בשלב זה שלא להחיל את הוראות החוק המוצע על אגודות שיתופיות, עמותות וחברות לתועלת הציבור ורשויות מקומיות. תאגידים אלה דורשים התאמות ושינויים שיתאימו לתכליות ולמטרות של פעולותיהן השונות. הסדרתם של דיני חדלות הפירעון לגבי תאגידים אלה תיעשה בנפרד, על בסיס העקרונות שבהצעת החוק. מטרות החוק המוצע לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולספק מקור פרנסה לעובדיו ולספקים שהתקשרו אתו וכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. - את גבו ותורם במגוון מעגלים הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי–תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה. לכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק המוצע כלי אכיפה חדשים שאינם קיימים בדין הקיים. ואולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב. המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. ההסדרים בחלקם אינם ברורים ולוקים בחסרים רבים. המבקש ללמוד את הדין הקיים מדברי החקיקה יתקשה להבין כיצד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, מהי תכליתם, כיצד הם מסתיימים ומהם ההסדרים המדויקים החלים עליהם. מי שמבקש ללמוד את דיני חדלות הפירעון הקיימים נדרש להסתמך במידה רבה על תורה שבעל פה ועל פרקטיקות מקובלות שהתפתחו בתחום. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 595 ,ביסוסו של תחום משפטי שלם על תורה שבעל פה פוגעת ביכולת של השחקנים לדעת את כללי המשחק להבינם ולתכנן את צעדיהם בהתאם. היא פוגעת גם ביכולת להסדיר את התחום באופן רוחבי, מתוך ראייה משקית כוללת, ומותירה אותו להתפתח בדרך קזואיסטית, ממקרה למקרה. החוק המוצע מבקש לתקן מצב דברים זה ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה. מבנה החוק המוצע וחידושים עיקריים החוק המוצע כולל ארבעה עשר חלקים. נסקור עתה את הנושאים שבהם עוסקים החלקים ואת החידושים העיקריים שבהם. חלק א': עקרונות ופרשנות לחלק הראשון שני פרקים. הפרק הראשון קובע את עקרונות היסוד של החוק המוצע. הפרק השני מגדיר את המונחים המשמשים את החוק כולו. חידוש מרכזי בחלק זה מצוי בהגדרת חדלות הפירעון. החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים. להצעת החוק. סעיפים אלה קובעים כי, ככלל, נושה עתידי, 109– ו9 נדבך נוסף של בחירה זו נמצא בסעיפים לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. הבחירה במבחן התזרימי כמבחן לחדלות הפירעון יחד עם הקביעה כי, ככלל, נושה יוכל להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון רק כאשר לא שולם לו חוב במועד, מייצרות נקודת כניסה ברורה להליכי חדלות הפירעון אשר תקנה לשוק ודאות ויציבות. ההסדר המוצע לעניין זה מבוסס על אחד הלקחים העיקריים שנלמדו מהליכי חדלות הפירעון והסדרי החובות בשנים האחרונות. העדרה של נקודת כניסה ברורה הביאה לא אחת לחוסר בהירות לגבי זכויותיהם של הנושים. חידוש נוסף בחלק זה נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. לפי הדין הקיים מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית משפט מחוזי. מספרם של הליכי חדלות הפירעון של יחידים גדל בשנים האחרונות במאות אחוזים. בדיקה שנערכה בהנהלת בתי המשפט מההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי הם הליכי חדלות פירעון. עובדה זו 50%–העלתה כי למעלה מ הביאה לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים. בדיקה של מהות ההליכים ואופיים מלמדת כי ברוב המכריע של המקרים אין הצדקה אמיתית לניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך, חלק גדול מההליכים המתנהלים כיום בבית המשפט המחוזי הם הליכים שמתאימים במהותם להכרעות של גורמים מינהליים ואינם דורשים הכרעות שיפוטיות. המדובר בעיקר בהחלטות שתכליתן לנהל ולפקח על התנהלותו היומיומית של החייב במהלך ההליכים ולא דורשות הכרעות סבוכות. לאלה יש להוסיף גם את השינוי התפיסתי הנזכר לעיל ולפיו אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי. שינוי תפיסתי זה משליך גם על סיווגו של ההליך. אין מדובר בהליך מעין עונשי שתכליתו להרתיע או להעניש את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של שוק האשראי. גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו. מטעמים אלה מוצע לערוך רפורמה יסודית בכל הנוגע לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. ראשית מוצע להעביר את הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 596 נוסף על כך, מוצע להעביר את החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון לניהולו של הכונס הרשמי הממונה). כך, הממונה יהיה אחראי - הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן- או בשמו המוצע על ניהולם השוטף של ההליכים, ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן יהיו בסמכותו של בית משפט השלום. לצד השינוי בסמכות העניינית ביחס להליכי חדלות פירעון של יחידים מוצע לקבוע כי הליכי חדלות שקלים חדשים) יתנהלו במלואם לפני רשם 150,000 פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לגבי חייבים אלה יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון. להצעה זו כמה תכליות נוספות. ראשית, היא נועדה לפשט את הליכי חדלות הפירעון של בעלי חובות נמוכים אשר ברובם המכריע כבר נמצאים במערכת ההוצאה לפועל. שנית, מדובר בכמות גדולה מאוד של חייבים שכאמור נגד מרביתם מתנהלים כבר הליכי גבייה בהוצאה לפועל. העברת הטיפול בחייבים אלה בין המערכות השונות אינה צעד יעיל בנסיבות העניין. זאת בעיקר נוכח העובדה שכבר קיימת מערכת בעלת מאפיינים מעין שיפוטיים שמכירה את החייב וברוב המכריע של המקרים טיפלה בו לאורך תקופה. שלישית, ההסדר המוצע ייצור איזון בין הליכי חדלות הפירעון המוצעים בתזכיר שהם מוטי הפטר ושיקום לבין אינטרס הנושים לגביית חובם ומניעת שימוש וניצול לרעה בהליכי חדלות הפירעון. מערכת ההוצאה לפועל נתפסת כמערכת מוטת גבייה ועל כן הפקדתה על הליכי חדלות פירעון של יחידים בעלי חובות נמוכים תסייע בשמירת אינטרס הנושים וסינונם של חייבים המבקשים לנצל לרעה את דיני חדלות הפירעון כדי להתחמק מתשלום חובותיהם. רביעית, הדבר ישפר את יכולתה של המערכת ליישם את התיקון ולהתמודד עם העברתם של חלק גדול מההליכים המתנהלים כיום בבתי המשפט אל מערכת מינהלית. הפקדת הטיפול בחייבים הקטנים יחסית במערכת ההוצאה לפועל תחלק את נטל הטיפול בחדלי פירעון יחידים בין רשות האכיפה והגבייה לממונה ותסייע לאחרון להתמודד עם המשימות כבדות המשקל שהחוק המוצע מפקיד בידיו. היא אף תאפשר לממונה להתמקד בטיפול בהליכים מורכבים או בהיקף גדול. חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד החלק השני עוסק בניהול הליכי חדלות פירעון של חייב שהוא תאגיד. החידוש העיקרי בחלק זה הוא בקביעת נקודת פתיחה משותפת להליכי שיקום ולהליכי פירוק. בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד את תוכנו של משטר חדלות הפירעון שיחול על החייב. על פי המוצע, בקשה לפתיחת הליכים תוגש באופן אחיד. בית המשפט יכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן יקבל הכרעה לגבי מסלול הטיפול בתאגיד. במקרה שבו קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך הראוי, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה של התאגיד לתקופה קצרה ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול כדי להבריא את התאגיד או לפעול לפירוקו. כך, הצורה הטכנית של הגשת הבקשה לא תכתיב עוד את המסלול המשפטי הבלעדי של הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. בית המשפט הוא שיקבע את המסלול המתאים על בסיס הנתונים שיובאו לפניו. לחוק החברות שעסק בהבראה ושיקום 19 'בחלק זה מוטמעים גם תיקוני החקיקה שנחקקו במסגרת תיקון מס של חברות. תיקונים אלה הוטמעו לעתים בשינויי נוסח, במטרה לפשטם, ובמקצת המקרים תוך שינוי ההסדרים. חלק ג' : הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד החלק השלישי לחוק המוצע עניינו בניהול הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד. הקו המנחה של חלק זה הוא ראייתם של הליכי חדלות הפירעון של יחיד כהליכים שבהם שיקום החייב הוא תכלית מרכזית. המבנה המוצע של ההליך מכוון להשגת תכלית זו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 597 .החידוש העיקרי בחלק זה הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מינהליים שקלים חדשים יתנהלו במלואם 150,000 הליכי חדלות פירעון בבקשות חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך של עד לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. בשאר ההליכים יהיה הממונה אחראי על ניהולם השוטף של הליכי חדלות הפירעון. חידוש מרכזי נוסף הוא מבנה ההליכים. על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד. עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. תכנית השיקום תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית. חלק ד': הנשייה בחלק זה מוצע להסדיר את כלל היבטי הנשייה. חלק זה חל הן על יחידים והן על תאגידים. הוא מגדיר את היקף הנכסים שייכלל בנכסי קופת הנשייה (המאסה), את הליך ההגשה של תביעות חוב וההכרעה בהן, את מעמדם של הנושים המובטחים ואת סדרי הנשייה. אחת מתכליותיו העיקריות של החוק המוצע היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה. אין ספק כי למהלך זה ערך חברתי רב אך הוא טומן בחובו גם סיכון לעליית מחיר האשראי וצמצום היצע האשראי לעסקים ועל כן השינוי המוצע בעניין זה משמעותי מחד גיסא, אך זהיר ומתון מאידך גיסא. החידוש העיקרי בהקשר זה טמון בביטול הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה. חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ומוצע לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת מוצע להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי. זאת משום שכספים אלה אינם שייכים לחייב (המנכה) והוא משמש רק צינור להעברתם לרשויות. באופן דומה, מוצע להותיר את דין הקדימה גם לגבי חובות מס ערך מוסף, שכן גם כספי המע"מ מוחזקים בידי המוכר במעין נאמנות בעבור רשויות המס. עוד מוצע להותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם. הסדר זה נועד להתמודד עם החשש שרשות המסים תימנע מלפרוס חובות מס לאחר ביטול דין הקדימה ובכך תיפגע יכולתם של חייבים לפרוס את חובות המס שלהם ולצלוח משברים כלכליים זמניים. נוסף על כך, מוצע להגביל את כוחם של בעלי שעבוד צף ולקבוע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף. תכליתה של הצעה זו היא קידום עקרון השוויון 75%–לסכום השווה ל בין הנושים גם על חשבון הנושים המובטחים. היא מהווה גם מהלך משלים לביטול החובות בדין קדימה כיוון שביטולם של החובות בדין קדימה בלא מהלך זה עלול היה להביא להגדלת החלק המגיע לבעלי השעבוד הצף בלבד, בלי לשפר את מצבם של הנושים הכלליים. זאת משום שבעל השעבוד הצף קודם לנושים הכלליים בסדר הפירעון, ועל כן הוא היה קודם להם גם לגבי חלק הנשייה ש"השתחרר" בעקבות צמצום דין הקדימה. כדי למנוע זאת, מוצע לצמצם גם את היקף הנכסים שמהם יכול להיפרע בעל שעבוד צף וכך ליצור מעין צינור להעברת החובות שלגביהם בוטל דין הקדימה לנושים הכלליים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 598 .ההוראה היא פרוספקטיבית ולכן לא תחול על הלוואות ושעבודים שנוצרו לפני מועד חקיקתו של החוק לשם כך מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם יום הפרסום) יחולו הוראות הדין הקיים, לרבות דיני הקדימה. - ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק המוצע (להלן נוסף על כך, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום (לדוגמה במיחזור הלוואות) יחול הדין הישן למשך חמש שנים מיום הפרסום בלבד. יובהר כי הוראה זו תחול ברמה התאגידית, כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן, יחול הדין הישן לעניין דין הקדימה והשעבוד הצף לגבי כל התאגיד וכלל חובותיו. הוראת מעבר זו תסייע גם להטמיע את השינוי המוצע בצורה מדורגת. חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם ההוראות המוצעות בחלק זה עוסקות במעמד הנושים וזכויותיהם בהליכי חדלות הפירעון. הן מבהירות כי מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד וכי השליטה על ההליכים נמצאת בידי הנאמן ובית המשפט. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הכונס הרשמי) בהליכי חדלות פירעון. החוק - חלק זה עוסק בתפקידיו ובסמכויותיו של הממונה (היום המוצע מעגן את מעמדו של הממונה כזרוע של המדינה שתפקידיו המרכזיים הם שמירת האינטרס הציבורי הממונה על הליכי - ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון וניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. שמו המוצע מבטא את מעמדו ואת סמכויותיו החדשות על פי החוק המוצע. - חדלות פירעון ושיקום כלכלי נוסף על כך, במטרה לאפשר לממונה לפקח באופן יעיל על הליכי חדלות הפירעון ולמנוע את ניצולם לרעה, מוצע להעניק לממונה סמכויות אכיפה לגבי עבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון. סמכויות אלה מוסדרות בחלק י"א להצעת החוק. חלק ז': סמכויות בית המשפט חלק זה עיקרו בניסוח עדכני של סמכויות בית המשפט בדיני חדלות הפירעון הקיימים. הוא אינו מציע חידושים משמעותיים מלבד השינוי בסמכות העניינית שהוזכר לעיל. חלק ח': אחריות נושאי משרה בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון חלק זה קובע הוראות לעניין אחריות נושאי משרה בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון אך טרם החל בהליכים פורמליים. החידוש העיקרי בנושא זה הוא הקביעה כי על דירקטורים בתאגיד שנמצא בחדלות פירעון לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. הוראה זו כוללת את אחד החידושים העיקריים בהצעת החוק הנוגעים למערך התמריצים של נושאי משרה בתאגיד הנמצא בקשיים כלכליים. חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים ההוראות המוצעות בחלק זה נועדו לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין–לאומיים. הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים כוללים מקרים שבהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות, או מקרים שבהם הנושים של החייב או חלקם הם נושים ממדינה זרה. חלק זה מבוסס על עבודה ), אשר במסגרתה פותח חוק UNCITRAL( שנעשתה בוועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט מסחרי בין–לאומי ).UNCITRAL Model Law on Cross-Border Insolvency( לדוגמה להסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים ניהול עסקים ונכסים בכמה מדינות. - חלק זה נועד להתמודד עם אחת ההשלכות של הכלכלה הגלובלית מדובר בהשלמת חסר בחוק הישראלי שלא נתן עד כה מענה ראוי לשינויים בכלכלה העולמית. חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים חלק זה עוסק בהסדרי חוב שאותם מבקש החייב לעשות שלא במסגרת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. הפרקים הראשון והשני אינם חדשניים ומבוססים על הדין הקיים. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 599 לחוק18 'הפרק השלישי עוסק במינוי מומחה בהסדרי חוב בחברות איגרות חוב ומבוסס על תיקון מס החברות. לאור ההתפתחות שחלה בשנים האחרונות בעולם הסדרי החוב והתמחותם של השחקנים בתחום, מוצע להרחיב את שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטה אם למנות מומחה וכן להגמיש את נקודת הזמן שבה יש למנות את המומחה, כפי שיפורט בהרחבה בדברי ההסבר לפרק זה. הפרק הרביעי עוסק בניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד. זהו פרק חדשני והוא מבוסס על המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל, שמינה שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ועל טיוטת חוק הסדרי חובות (תיקוני חקיקה), ), ומיישמת 2015 ביולי12( , אשר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה, ביום כ"ה בתמוז התשע"ה2015-התשע"ה את המלצות הוועדה. ההצעה נועדה לאפשר לתאגיד לבצע הסדר חוב בשלב מוקדם, עוד בטרם חדלות הפירעון, במטרה לעצור את ההידרדרות בשלב מוקדם לטובת כל בעלי העניין בתאגיד. חלק י"א: עונשין הפרק הראשון בחלק זה קובע הוראות עונשין. הוראות העונשין בדין הקיים מנוסחות בצורה ארכאית ומסורבלת. נוסף על כך, חלק גדול מהעבירות הן למעשה עבירות של קבלת דבר במרמה ועל כן כפולות ומיותרות. החוק המוצע בא לתקן קשיים אלה, לנסח בדרך עדכנית את העבירות הקיימות כיום ולהשמיט את העבירות המיותרות. הפרק השני מעניק לממונה סמכויות אכיפה ביחס לעבירות הקשורות להליכי חדלות פירעון. הענקת סמכויות אכיפה לממונה שהוא הגורם האחראי על תחום חדלות הפירעון ובעל המומחיות בתחום תסייע לאכיפה יעילה יותר מול מי שמנסים לנצל לרעה את דיני חדלות הפירעון. למהלך זה חשיבות רבה. הרחבת מסלול השיקום שבחוק המוצע עלולה להביא אתה גם הגדלה של הניסיונות לנצל לרעה את אפשרות השיקום. על כן, בד בבד עם הרחבת מסלול השיקום יש חשיבות להרחבת כלי האכיפה וההרתעה לשם התמודדות עם תופעות אלה. חלק י"ב: שונות חלק זה מסדיר בעיקר את נושא הערעורים, את הסמכת בתי משפט השלום לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים ואת סמכותו של שר המשפטים לקבוע תקנות לעניין החוק המוצע. חלק י"ג: תיקונים עקיפים מוצע לתקן את דברי החקיקה הכוללים התייחסות לדיני חדלות פירעון או שההסדרים הקבועים בהם נוגעים לדינים אלה. בכלל זה מוצע לבטל את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. להצעת החוק. כיום מוסדרים הליכי פירוק של חברה 360 במקביל מוצע לתקן את חוק החברות, בסעיף בפקודת החברות, הן כאשר מדובר בפירוק הנובע מחדלות פירעון והן בפירוק של חברה סולבנטית. הצעת החוק מבקשת להפריד את הסדרתם של שני נושאים אלה. הליכי חדלות פירעון של חברה שאינה סולבנטית, לרבות פירוקה, יוסדרו בחוק המוצע ואילו שאר הפירוקים יוסדרו בחוק החברות. התיקון המוצע לחוק החברות מסדיר הליכי פירוק אלה והוא כולל בתוכו הסדרים לגבי פירוק בידי בית משפט של תאגיד שאינו חדל פירעון וכן פירוק מרצון בידי בעלי המניות. הוראות פקודת פשיטת הרגל וההוראות בפקודת החברות ובחוק החברות שמוצע לבטלן בהצעת חוק זו מובאות בנספח לדברי ההסבר. חוק ההוצאה - (להלן1967-תיקון מרכזי נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז להצעת החוק. תיקון זה נועד להשלים את ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים (בחוק 361 לפועל), בסעיף )). הוא 2497 ' (ס"ח התשע"ו, עמ2015-) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ו47 'ההוצאה לפועל (תיקון מס מצטרף להצעה להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע. נוסף על התיקונים המתוארים לעיל, יש מספר רב של חוקים שתיקונם נדרש כדי להתאים את המונחים הקיימים כיום בחקיקה לאלה שבחוק המוצע. הצעת החוק כוללת בשלב זה רק חלק מתיקונים אלה, בעיקר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 600 בהסדרי החקיקה שבהם יש חשיבות רבה לבהירות חקיקתית. שאר התיקונים יושלמו בהמשך הליכי החקיקה בכנסת, במהלך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה חלק זה קובע הוראות תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות שעה. מכיוון שהחוק המוצע מבצע שינוי מהותי בדיני חדלות הפירעון, הן בדין המהותי והן בצד המינהלי, נדרשת תקופת הסתגלות והיערכות ליישומו של החוק. על כן מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק תידחה בשנה. חידוש נוסף בחלק זה הוא הוראת השעה לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], להצעת החוק. לפי הוראת שעה זו תהיה לעובדי החייב 375 חוק הביטוח הלאומי), בסעיף- (להלן1995-התשנ"ו זכות לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי גם בהליכי שיקום ולא בפירוק בלבד. מדובר בתיקון חשוב אך הוא עלול להיות מנוצל לרעה והוא אף כרוך בעלות תקציבית לא מועטה. לכן מוצע לקבוע תיקון זה כהוראת שעה למשך שלוש שנים שבמהלכן ייבחנו השלכותיו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 601 התוכן עמוד 604 חלק א': עקרונות ופרשנות 604 פרק א': עקרונות יסוד 606 פרק ב': הגדרות 614 חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד 614 פרק א': תחולה 615 פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה 620 פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים 623 פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו 626 פרק ה': הקפאת הליכים 628 מינויו, תפקידו וסמכויותיו- פרק ו': הנאמן 628 סימן א': מינוי הנאמן 632 סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו 638 פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי 638 סימן א': כללי 639 סימן ב': הפעלת התאגיד 639 סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה 643 סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה 647 סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה 649 סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי 654 סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי 655 סימן ה': מעבר הליכי לפירוק 655 פרק ח': פירוק 656 חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד 656 פרק א': תחולה והוראות כלליות 661 פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד 664 פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה 666 פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים 667 פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים 668 מינויו, תפקידו וסמכויותיו- פרק ו': הנאמן 668 סימן א': מינוי הנאמן 671 סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 602 674 ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי- פרק ז': תקופת הביניים 674 סימן א': הגבלות 676 סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד 680 סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה 680 סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים 682 פרק ח': צו לשיקום כלכלי 682 סימן א': תוכן הצו 684 סימן ב': חובת תשלומים 688 סימן ג': הפטר לאלתר 688 סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו 691 פרק ט': הפטר 693 פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר 694 פרק י"א: שונות 697 פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך 697 סימן א': כללי 700 סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים 704 סימן ג': צו לפתיחת הליכים 706 סימן ד': שונות 708 חלק ד': הנשייה 708 פרק א': תביעות חוב 710 פרק ב': קופת הנשייה 710 סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה 711 סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה 714 פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם 715 פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה 717 פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה 717 סימן א': כללי 717 סימן ב': סדר הפירעון 721 סימן ג': אופן החלוקה 722 פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות 722 סימן א': נושה מובטח 727 סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות 728 סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון 729 סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 603 730 חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם 735 חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי 738 חלק ז': סמכויות בית המשפט 741 חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון 743 חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים 743 פרק א': הגדרות ותחולה 746 פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל 748 פרק ג': הכרה בהליך זר 751 פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר 752 פרק ה': הליכים מקבילים 754 פרק ו': שונות 754 חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים 754 פרק א': הגדרות ותחולה 756 פרק ב': אישור הסדר חוב 758 פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב 761 פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד 765 חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה 765 פרק א': עונשין 766 פרק ב': סמכויות אכיפה 767 חלק י"ב: שונות 770 חלק י"ג: תיקונים עקיפים 807 חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה 809 תוספת ראשונה 812 תוספת שנייה 812 תוספת שלישית 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 604 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2016-הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו חלק א': עקרונות ופרשנות פרק א': עקרונות יסוד מטרת החוק .1 חוק זה בא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או - העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; )1( ;להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים )2( .לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים )3( 'חלק א החלק הראשון מחולק לשני פרקים. הפרק הראשון קובע את עקרונות היסוד שבבסיס החוק ומגדיר את מונחי "חדלות פירעון" ו"חדל פירעון". - היסוד שילוו את החוק הפרק השני הוא פרק ההגדרות המגדיר את שאר המונחים המרכזיים שילוו את החוק. פרק א': עקרונות יסוד סעיף זה הוא סעיף המטרה של החוק. הסעיף 1 סעיף משרטט את היקף תחולתו של החוק ואת המטרות שהוא מבקש להגשים. החייבים שבהם עוסק החוק הליכי חדלות פירעון של יחידים מוסדרים כיום בפקודת פשיטת הרגל, הליכי חדלות פירעון של חברות מוסדרים כיום בפקודת החברות, ואילו הליכי הבראת חברות מוסדרים כיום בחוק החברות. כדי לתת מענה הן לצורך באחידות והן לצורך בהסדרים ייחודיים במקרים המתאימים, מוצע ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תכלול יחידים ותאגידים. במקביל, מוצע לקבוע בתוך אותה מסגרת חקיקתית חלקים ייחודיים שיעסקו בהיבטים הייחודיים הנוגעים לתאגידים וליחידים. עם זאת, החוק המוצע עוסק בחברות ושותפויות בלבד. הליכי חדלות פירעון של תאגידים אחרים דוגמת עמותות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות דורשים התאמות ושינויים שיתאימו לתכליות ולמטרות פעולותיהן השונות. הסדרתם של דיני חדלות הפירעון לגבי תאגידים אלה תיעשה בנפרד, על בסיס העקרונות שבהצעת החוק. להשלמת התמונה בעניין זה יש לציין להצעת החוק מאפשר לשר להחיל בצו את 354 כי סעיף הוראות החוק, כולן או חלקן, גם על חבר בני אדם שאינו חברה או שותפות. כמו כן הוראות סדר הפירעון שבחלק ד' להצעת החוק יחולו גם על תאגידים אחרים. טיפול כולל בכל שלבי חדלות הפירעון החוק המוצע מסדיר את כל היבטי חדלות הפירעון של החייב, החל מהסדרי החוב וחובות נושאי המשרה בתקופה שקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון, המשך בהליכי ההבראה והשיקום וכלה בפירוקו של חייב שהוא תאגיד וחיסול פעילותו. תכליתה של הסדרה רחבה זו במסגרת חקיקתית אחת נובעת מההבנה כי את הטיפול בחדלות הפירעון יש להתחיל עוד קודם לפתיחת ההליכים הפורמליים. המטרה היא יצירת תמריצים אשר יסייעו לצמצם את הסיכוי לכניסה למצב של חדלות הפירעון או למנוע אותו מבעוד מועד. מטרות החוק החוק המוצע מונה שלוש מטרות להליכי חדלות הפירעון: המטרה הראשונה היא להביא, ככל האפשר, לשיקומו הכלכלי של החייב. כאמור, שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך הוא נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. כך לדוגמה, שיקום התאגיד והמשך פעילותו במשק עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ולהוות מקור פרנסה לספקים שהתקשרו אתו ובכך להביא תועלת גדולה למשק ולחברה. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית עוסקת בהליכי חדלות פירעון של יחידים. בהליכים אלה לתכליות החברתיות מקום מרכזי. חייב הנמצא בחדלות פירעון מנוע במקרים רבים מהאפשרות להשתתף בחיי המסחר והכלכלה. לחדלות הפירעון עלולה להיות גם השלכה קשה על חייו הפרטיים, ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 605 חדלות פירעון .2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון .3 הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי (א) צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, - חוק זה (בחוק זה בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, (ב) הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. .2 .חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם חדלות פירעון .3 הוכרז, בצו, כי חייב הוא חדל פירעון וכי ייפתחו לגביו הליכי חדלות פירעון לפי (א) צו לפתיחת הליכים), יוסדרו יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, - חוק זה (בחוק זה בהתאם להוראות לפי חוק זה, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון. הכרזה כי חייב הוא חדל פירעון פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא חדל פירעון תהיה ביוזמת החייב, (ב) הנושה או היועץ המשפטי לממשלה. על חיי משפחתו ועל כבודו. לכן המטרה השלישית של החוק המוצע, שהיא מטרה מרכזית בהליכי חדלות הפירעון של יחידים, היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש אשר יאפשר את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים בישראל. החוק המוצע מבקש לקבוע מבחן ברור וקל 2 סעיף ליישום, ככל האפשר, לחדלות הפירעון של החייב. המבחן המוצע הוא העדר יכולתו של החייב לשלם את חובותיו במועדם. חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבמסגרתו חייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. במהלך השנים התפתחו במשפט שני מבחנים לבחינת חדלות הפירעון: המבחן המאזני והמבחן התזרימי. המבחן המאזני בוחן את סך נכסי החייב לעומת סך התחייבויותיו. כאשר סך התחייבויות החייב גדול מסך נכסיו, הרי שבהתאם למבחן זה נחשב החייב לחדל פירעון. לעומתו, המבחן התזרימי בוחן אם החייב יוכל לקיים את התחייבויותיו בהגיע המועד לקיומן. מבחן זה מתמקד ביכולת הפירעון של החייב ולא בערך נכסיו ברגע נתון. הדין הקיים לא הכריע בין מבחנים אלה. הפסיקה מצדה הכירה הן במבחן המאזני והן במבחן התזרימי כמבחנים קבילים להוכחת חדלות הפירעון של תאגיד (ראו ). 119 )1( מדינת ישראל נ' בן ציון, פ"ד ל173/75 למשל: ע"פ למבחן המאזני יתרון על פני המבחן התזרימי בכך שהוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב במבט כולל ומקיף, ומאפשר הצגת תמונה מלאה יותר. ואולם לצד יתרון זה, סובל המבחן המאזני מחיסרון משמעותי הנובע מהמורכבות שביישומו. בחינת מאזנו הכלכלי של החייב מחייבת במקרים רבים הערכות שווי כלכליות מורכבות, אשר פעמים רבות אינן מדויקות. הערכות אלה עלולות לייצר מחלוקות המחייבות דיונים ארוכים ויקרים, אשר פוגעים בוודאות המשפטית והעסקית. לכן, על אף היותו של המבחן המאזני מבחן כולל ומקיף יותר, מוצע לזנוח מבחן זה ולאמץ את המבחן התזרימי כמבחן הבלעדי לחדלות הפירעון. הצעה זו מצטרפת למגמה הכללית של הצעת החוק, המעדיפה הסדרים פשוטים וברורים המקדמים את הוודאות. 109– ו9 נדבך נוסף של הצעה זו נמצא בסעיפים להצעה, הקובעים כי נושה עתידי יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים רק בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. קביעת המבחן התזרימי כמבחן לחדלות הפירעון יחד עם הקביעה כי, ככלל, נושה יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק כאשר לא שולם לו תשלום במועד, מייצרות נקודת כניסה ברורה להליכי חדלות הפירעון אשר תקנה לשוק ודאות ויציבות. ביטול המבחן המאזני מונע מנושים עתידיים (למעט במקרים שתוארו לעיל) תרופה חקיקתית במקרים שבהם טרם הגיע מועד התשלום של חובות התאגיד, אך כבר ברור לנושים כי התאגיד לא יוכל לשלמם. הפתרון לקושי זה מצוי בעולם החוזי. נושים אלה יוכלו להשתמש בהגנות חוזיות, דוגמת תניות להעמדה לפירעון מיידי, שיסייעו להם להגן על עניינם במקרים אלה. להצעת החוק מגדיר את המונח הכלכלי 2 סעיף 3 סעיף להצעה עוסק בתוצאה 3 "חדלות פירעון". סעיף המשפטית של ההכרזה כי חייב הוא חדל פירעון. "חדל פירעון" הוא הסטטוס המשפטי של חייב אשר הוכרז עליו צו לפתיחת הליכים.- ככזה באמצעות צו עם מתן הצו לפתיחת הליכים ועד תום הליכי חדלות הפירעון, יעוצבו היחסים המשפטיים בין החייב לנושים בהתאם להוראות החוק המוצע, ולא לפי ההסכמים החוזיים והוראות הדין שחלו על החייב והנושים עד למועד מתן הצו. העיקרון היסודי של דיני חדלות הפירעון הוא כי החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו מתוך - במאוחד- של החייב עם נושיו באופן קולקטיבי ראייה כוללת של מצבו הכלכלי וזכויותיהם של הנושים. זאת בניגוד למצב המשפטי שחל עד למועד זה, שבמסגרתו אופן ההתנהלות היה פרטני, מול כל נושה ונושה. עיקרון זה מודגש במילה "במאוחד" שבסעיף קטן (א). סעיף קטן (ב) כנוסחו המוצע עוסק בזהות הזכאים להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מכיוון שהדין הייחודי החל על חדלי פירעון מעצב בעיקר את זכויות החייב והנושים, מוצע כי הם אלה שיהיו זכאים להגיש את הבקשה. מאחר שיש מקרים שבהם אין לחייב ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית, מוצע שגם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 606 פרק ב': הגדרות הגדרות .4 - בחוק זה אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא - "אורגנים", של תאגיד תפקיד מקביל בשותפות; - ""בית משפט בית המשפט המחוזי - לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד )1( ;שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו בית משפט השלום - לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד )2( במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום353 כאמור בסעיף בית משפט השלום בירושלים;- עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - ""הגנה הולמת לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס )1( שמירת ערך הבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת- שיש לגביו זכות עיכבון התמורה שהיה - "הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "ערך הבטוחה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז' לחלק ב' ולעניין חייב שהוא ;158 שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף- יחיד פרק ב': הגדרות מאחר שהחוק המוצע- "להגדרה "אורגנים 4 סעיף עוסק הן בחברות והן בשותפויות, יש להבהיר מהם האורגנים של גופים אלה. מוצע לקבוע כי לגבי חברה ייחשבו כאורגנים, האורגנים הקבועים בחוק החברות. אלה הם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון, רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין. לעניין שותפויות, מוצע לקבוע כי האורגנים של שותפות יהיו הגופים הממלאים תפקידים המקבילים לתפקידים שממלאים האורגנים בחברה. הליכי חדלות פירעון, הן של - "להגדרה "בית משפט יחידים והן של תאגידים, מנוהלים כיום בבית המשפט המחוזי. כתוצאה מכך נוצר עומס רב על מערכת בתי המשפט אשר נדרשת להתמודד עם אלפי תיקי פשיטת רגל בשנה. לעומס זה השלכות קשות הן על מערכת בתי המשפט והן על החייבים. לכך יש להוסיף כי אין הצדקה עניינית לניהולם של כל הליכי חדלות הפירעון בערכאה גבוהה כבית המשפט המחוזי. במטרה לשנות מצב דברים זה, מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לעניין הליכי חדלות פירעון של יחיד יהיה בית משפט השלום, ואילו הליכי חדלות הפירעון של תאגיד יתנהלו לפני בית המשפט המחוזי. הבחירה בחלוקה בין יחידים לתאגידים לעניין זה נובעת מהקושי הקיים ביישום המבחנים המקובלים בדין האזרחי לסמכות עניינית בתיקי חדלות פירעון. מבחנים אלה מבוססים בעיקרם על ההיקף הכספי של הסכסוך, ואולם בתיקי חדלות פירעון קשה לאמוד את ההיקף הכספי של החובות במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. הדבר בעייתי במיוחד כאשר המבקש הוא נושה שאינו יודע מהו סך החובות הכללי של החייב או מהו היקף נכסיו. הוא מבחן - מבחן זהות החייב- המבחן המוצע חלופי המבוסס על ההנחה כי במרבית המקרים ההיקפים הכספיים של הליכי חדלות פירעון של יחידים נמוכים מאלה של הליכי חדלות הפירעון של תאגידים, ועל כן מתאימים יותר להתברר בבית משפט השלום. ההגדרה מתייחסת גם לסמכות המקומית של בית המשפט שבו יתנהלו הליכי חדלות הפירעון של החייב וקובעת כי בהעדר מחוז מתאים לניהול הליכי חדלות פירעון של יחיד, תידון הבקשה בעניינו בבית משפט השלום לחוק 353 בירושלים. להוראה זו יש להוסיף את סעיף המוצע הקובע הוראות לעניין בית משפט השלום שיהיה מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. כך לא כל בית משפט שלום יהיה מוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים אלא רק בתי משפט מסוימים שיתמחו בתחום. ההגדרה המוצעת מבוססת - "להגדרה "הגנה הולמת א לחוק החברות 350 בעיקרה על הגדרת מונח זה בסעיף ) להצעת החוק, בכמה 16(360 כנוסחו ערב ביטולו בסעיף שינויים והבהרות. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 607 הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך- לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות )2( לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; ;233 כמשמעותן בסעיף- ""הוצאות הליכי חדלות הפירעון החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, - ""החלטה מינהלית לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך- לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות )2( לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; ;233 כמשמעותן בסעיף- ""הוצאות הליכי חדלות הפירעון החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, - ""החלטה מינהלית לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל; החוק המוצע מעניק לנאמן, בתנאים הקבועים בסימן ב' לפרק ז' לחלק ב', את האפשרות למנוע מהנושה המובטח לפעול למימוש בטוחותיו, ואף להשתמש בהן בעצמו. זאת כאשר הנאמן מבקש להפעיל את נכסי החייב כדי להביא לשיקומו הכלכלי. בכך מעדיף החוק המוצע את טובתם של כלל הנושים ואת שיקומו של החייב על פני בעל השעבוד המבקש לפעול באופן עצמאי ולממש את בטוחתו. ואולם הגבלתו של הנושה המובטח מלממש את הבטוחה עלולה לפגוע באותו נושה, אם בגלל האופן שבו משתמש הנאמן בבטוחה (לרבות האפשרות למכירת הנכס או לשעבודו) ואם בגלל האפשרות לירידת ערכה. כדי למנוע פגיעה זו, מוצע לקבוע כי תנאי למניעתו של הנושה המובטח ממימוש בטוחתו היא קיומה של הגנה הולמת כלומר שמירת ערך הבטוחה.- לנושה המובטח הנושה המובטח זכאי להגנה הולמת משום שנמנע ממנו לממש את בטוחתו. לכן, על ההגנה שלה הוא זכאי לדמות את התוצאה שהיתה מתקבלת אם הנושה אכן היה מממש את בטוחתו. ההגדרה המוצעת להגנה הולמת מחדדת שלוש נקודות בהקשר זה: ראשית היא קובעת כי שמירת ערך הבטוחה יהיה בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס. רמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס המובטח היא אחד מהשיקולים של הנושה המובטח בניהול סיכוני האשראי שלו. על כן, על בית המשפט להתחשב, בין השאר, בעניין זה. שנית, היא קובעת לעניין חישוב ערך הבטוחה, כי הערך שלגביו זכאי הנושה המובטח להגנה יהיה "שווי מימוש". כלומר השווי שהיה מתקבל לו היה בית המשפט מאפשר לנושה לממש את הנכס המשמש כבטוחה, באופן עצמאי, ושלא במסגרת הפעלת החייב. שווי המימוש נמוך משוויו של הנכס כאשר הוא נמכר במהלך העסקים הרגיל. שווי המימוש אף אינו כולל את הערך המוסף שהיה יכול להיות לנכס המשועבד אם היה נמכר כחלק מכלל פעילותה של החברה, הנמכרת, כעסק חי. הטעם לכך הוא שאם הנושה היה מממש את בטוחתו, הוא לא היה נהנה מערכה של הבטוחה כנכס שהוא חלק מעסק פעיל ומתפקד, או כנכס שנמכר במהלך העסקים הרגיל. זאת מכיוון שבמקרה זה לא היה ניתן להמשיך ולהפעיל את העסק כעסק חי. שלישית, על פי ההגדרה המוצעת מועד חישוב ערך הבטוחה הוא המועד שבו נבחנת טענת ההגנה ההולמת ושבו הנושה היה מממש את הנכס לו בית המשפט היה מורה על פירוק התאגיד או על הפסקת פעילות עסקו של החייב אם היה מתברר כי אין אפשרות להעניק לנושה את ההגנה ההולמת. זאת כיוון שעל ההגנה ההולמת לדמות את התוצאה שהיתה מתקבלת לו הנושה המובטח היה מממש את בטוחתו. א 350 יש לציין כי ההגדרה "הגנה הולמת" שבסעיף לחוק החברות מעניקה לבית המשפט גמישות רבה יותר בקביעת המועד הקובע לחישוב ערך הבטוחה. הגמישות נועדה לתת מענה למקרים שבהם יקבע בית המשפט כי יהיה זה מוצדק יותר לקבוע מנגנון אחר לחישוב ערך החוב המובטח. החוק המוצע מצמצם גמישות זו, זאת כחלק מהמגמה הכללית שלו, להגביר את הפשטות והוודאות של ההליך, גם במחיר פגיעה מסוימת בהתאמה למקרי קצה ייחודיים. נושא נוסף שמתחדד בהגדרה המוצעת הוא שההגנה ההולמת חלה גם לעניין נושים בעלי זכות עיכבון. הדבר להצעת החוק שלפיה מעמדו 253 נדרש לאור הוראת סעיף של בעל זכות עיכבון יהיה דומה לזה של בעל שעבוד. מוצע לקבוע כי החלטה - "להגדרה "החלטה מינהלית מינהלית היא כל החלטה של רשות מינהלית במסגרת מילוי תפקידה על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל. ההגדרה מבוססת על הגדרת המונח בחוק בתי חוק בתי - (להלן2000-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס משפט לעניינים מינהליים). השימוש בהגדרה זו ובהגדרה "הליך מינהלי" בחוק המוצע הוא בעיקר כאשר יש צורך להבהיר את גבולות הגזרה של הליכי חדלות הפירעון. הטיפול בחייב במסגרת דיני חדלות הפירעון מוגבל למערכת היחסים שבין החייב לנושיו בלבד ואינו משליך על הסביבה הרגולטורית שבה פועל החייב או על כפיפותו לחובות הדין הפלילי והמינהלי. הבהרה זו היא חלק מתפיסה רחבה, שלפיה המשטר הרגולטורי שלו כפוף החייב מחוץ להליכי חדלות הפירעון אינו צריך להשתנות או לסגת כתוצאה מכך שנפתחו כנגד החייב הליכי חדלות פירעון. על החייב מוטלת החובה להתאים את עצמו לדרישות החוק. תפיסה זו תואמת את רשם הקבלנים נ' ש.י.א. 10547/05 ההלכה הפסוקה בע"א ).9.9.2012 ,רפאל פרויקטים בע"מ (פורסם בנבו ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 608 הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, הליך לפי חוק המרכז לגביית קנסות- ""הליך גבייה וכל הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות 1‏)או הליך לפי פקודת המסים (גבייה גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה; הליך שמנהלת רשות מינהלית, במסגרת מילוי תפקידה הציבורי לפי - ""הליך מינהלי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית; הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת - ""הליכי חדלות פירעון עד לביטולו: - הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד - לעניין חייב שהוא תאגיד )1( ;חיסולו מועד ההפטר;- לעניין חייב שהוא יחיד )2( ;' כמשמעותו בחלק י- ""הסדר חוב כמשמעותו בפרק ט' לחלק ג';- "הפטר", לגבי חייב שהוא יחיד הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לפי דין או הסכם ובכלל - ""הפרשי הצמדה וריבית זה ריבית פיגורים; כמשמעותה בפרק ה' לחלק ב', ולגבי - לגבי חייב שהוא תאגיד- ""הקפאת הליכים );3(121 כמשמעותה בסעיף- חייב שהוא יחיד - ""חבר התאגיד בעל מניה;- בחברה )1( ; שותף- בשותפות )2( ;2 כאמור בסעיף- ""חדלות פירעון חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין - ""חוב שטרם הגיע; הליך גבייה הוא הליך שמנהל - "להגדרה "הליך גבייה גוף בעל סמכויות גבייה לפי דין. הליכים אלה כוללים את ההליכים המתנהלים במערכת ההוצאה לפועל, במרכז לגביית קנסות והליכים לפי פקודת המסים (גבייה). חוקים אלה הם החוקים העיקריים המעניקים סמכויות גבייה, ואולם קיימים גם חוקים נוספים הקובעים סמכויות גבייה לפקודת העיריות). במטרה 315 מקבילות (לדוגמה סעיף לכלול גם סמכויות אלה בהגדרה מוצע לקבוע כי הליך גבייה יכלול גם הליך לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים לפי דיני ההוצאה לפועל, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, , ופקודת המסים (גבייה).1995-התשנ"ה הליך מינהלי הוא כל הליך - "להגדרה "הליך מינהלי שמנהלת רשות מינהלית במסגרת מילוי תפקידה. הליך כזה יכול להיות הליך מינהלי או הליך מעין שיפוטי. ההגדרה כוללת גם הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית, דוגמת עררים או עתירות על הליכים מינהליים. מוצע כי מועד תחילתם - "להגדרה "הליכי חדלות פירעון יהיה - הן לגבי יחידים והן לגבי תאגידים- של ההליכים מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. לעומת זאת, מועד סיומם של ההליכים שונה לגבי יחידים ולגבי תאגידים. לעניין יחידים, מוצע כי סיומם של ההליכים הוא במועד מתן ההפטר. החל ממועד זה מופטר החייב מחובות העבר שלו והוא רשאי לצאת לדרך חדשה. לעניין תאגיד, - יש שתי אפשרויות לסיומם של הליכי חדלות הפירעון פירוק או שיקום. סיום הליכי חדלות הפירעון יהיה במועד השלמת אחד מן ההליכים האלה. אפשרות נוספת לסיום הליכי חדלות הפירעון, היא ביטולם. הצעת החוק מתייחסת לתאגידים שהם - "להגדרה "חבר חברות או שותפויות. מוצע להגדיר מיהו חבר בכל אחד מסוגי התאגידים ולקבוע כי חבר בחברה הוא בעל מניה וחבר בשותפות הוא שותף. למונח זה חשיבות רבה בחוק המוצע. - "להגדרה "חוב חלק מרכזי בהליכי חדלות הפירעון עוסק באופן שבו מחולקים נכסי החייב בין הנושים, לשם פירעון חובות החייב. כדי שחלוקה זו תהיה הוגנת יש לקחת בחשבון את .1399 ), (א1374 )חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע 1 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 609 ;234 כמשמעותו בסעיף- ""חוב בדין קדימה ;237 כמשמעותו בסעיף- ""חוב דחוי ;235 כמשמעותו בסעיף- ""חוב כללי חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע - ""חוב מובטח ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: - ""חוב עבר החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; )1( ,הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים )2( ;גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת )3( הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח )4( ;הלאומי ), עד למועד 4( ) עד1( הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות )5( ;פירעונו ;234 כמשמעותו בסעיף- ""חוב בדין קדימה ;237 כמשמעותו בסעיף- ""חוב דחוי ;235 כמשמעותו בסעיף- ""חוב כללי חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע - ""חוב מובטח ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס; חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה: - ""חוב עבר החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה; )1( ,הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים )2( ;גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת )3( הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון; חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח )4( ;הלאומי ), עד למועד 4( ) עד1( הפרשי הצמדה וריבית שנוספו לחוב כאמור בפסקאות )5( ;פירעונו הוודאיים והמותנים, הקצובים - כלל חובותיו של החייב ושאינם קצובים, עתידיים ושמועד פירעונם הגיע. לשם כך מוצע להגדיר באופן רחב את המונח חוב כך שיכלול את כל חובותיו של החייב. הגדרה זו מחליפה לפקודת פשיטת הרגל. היא 1 את ההגדרה "חבות" שבסעיף כוללת בתוכה את כל הרכיבים שבהגדרה האמורה אך מנוסחת בשפה משפטית עדכנית. שינוי משמעותי לעומת הדין הקיים נוגע לחובות ) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חבות 1(72 נזיקיים. סעיף בנזיקין לתשלום סכום בלתי קצוב אינה בת תביעה בהליכי פשיטת רגל. לעומת זאת, על פי המוצע בהצעת החוק, גם חובות נזיקיים יהיו חובות בני תביעה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של החייב ולנהל את ההליכים באופן מאוחד, המתייחס לכלל חובותיו של החייב. אכן ייתכנו מצבים שבהם הליך התביעה הנזיקית מורכב ואינו מתאים לניהול במסגרת הליכי חדלות פירעון. במקרים אלה יוכל בית המשפט להשתמש ) להצעת החוק ולהוציא את ניהול 5(29 בסמכותו לפי סעיף התביעה הנזיקית ממסגרת הליכי חדלות הפירעון. להצעת החוק, 363 להשלמת המהלך, מוצע בסעיף - לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן21 לבטל את סעיף פקודת הנזיקין) המסדיר הגשת תביעות נזיקיות בידי פושט הרגל ונגד פושט הרגל. מוצע להגדיר חוב מובטח כחוב - "להגדרה "חוב מובטח עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס. יתרת החוב דינה כדין שאר חובות החייב שאינם מובטחים. הגדרה זו משמשת בעיקר בפרק ו' של חלק ד', העוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות, ובכללם נושים בעלי חוב מובטח המכונים נושים מובטחים. דיני חדלות הפירעון מחלקים את - "להגדרה "חוב עבר חובות החייב לשתי תקופות: חובות עבר וחובות שנצברים במהלך ההליכים. חלק מרכזי של הליכי חדלות הפירעון נועד להסדיר את פירעון חובות העבר של החייב. לעומת זאת החובות הנצברים במהלך ההליכים, ייחשבו בדרך כלל להוצאות הליכי חדלות פירעון, אשר להן מעמד מיוחד ודין קדימה. הבדל יסודי זה במעמד חובות העבר לעומת החובות שנצברים במהלך ההליכים מחייב הגדרה ברורה שתבחין בין סוגי חובות אלה. מוצע לקבוע ארבעה סוגים של חוב עבר. הסוג החמישי הוא הפרשי הצמדה וריבית המתווספים לכל אחד מסוגים אלה. הסוג הראשון כולל חוב שהחייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. הצירוף "שהחייב חב בו" אין משמעו כי מדובר בחוב שהגיע מועד פירעונו אלא שהחוב הוא בגדר "חוב" כהגדרתו בהצעת החוק. לכן, תחת חלופה זו נכללים כל חובות החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות חובות מותנים ועתידיים. הסוג השני כולל חוב הנובע מפעולותיו של החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. תחת סוג זה נכללים חובות שנוצרו רק לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים אך נובעים מפעולות שביצע החייב לפני מתן הצו. דוגמה לחוב כזה הוא קנס פלילי שהוטל על החייב לאחר מתן צו פתיחת ההליכים בשל עבירה שביצע החייב עובר למתן צו פתיחת ההליכים. הרציונל הוא שגם חובות אלה נובעים מפעולותיו של החייב לפני מתן צו פתיחת ההליכים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 610 ;175 חובות כאמור בסעיף- ""חובות שאינם בני הפטר ;2‏1995- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- ""חוק הביטוח הלאומי ;3‏1967- חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- ""חוק ההוצאה לפועל ;4‏1999- חוק החברות, התשנ"ט- ""חוק החברות - חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- ""חוק המרכז לגביית קנסות ;5‏1995 ;6‏1967- חוק המשכון, התשכ"ז- ""חוק המשכון ;7‏1977- חוק העונשין, התשל"ז- ""חוק העונשין ;8‏1968- חוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""חוק ניירות ערך ;9‏1961- חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- ""חוק פסיקת ריבית והצמדה יחיד או תאגיד החב חוב;- ""חייב ועל כן מן הראוי לתת לנושים באותם חובות את אותו היחס והמעמד שניתן לחובות שהתגבשו קודם למתן הצו לפתיחת הליכים. בעניין זה משנה החוק המוצע את הדין הקיים שלפיו המועד לסיווגו של קנס כספי כחוב עבר הוא מועד מתן גזר הדין ולא מועד ביצוע העבירה (ראו למשל: שכטר נ' הנאמן בפשיטת רגל של א.שכטר, פ"ד 106/60 ע"א ).1961( 173 טו הסוג השלישי כולל חוב הנובע מהפרת התחייבות של החייב שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. זאת בתנאי שההתחייבות שהופרה היא התחייבות שהחייב התחייב בה טרם מתן הצו, וההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון. דוגמה לכך היא הפרת התחייבות חוזית של חייב לספק סחורה לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, כאשר במסגרת הצו לפתיחת הליכים נקבע כי החייב לא ימשיך להפעיל את עסקיו. חובות אלה נוצרו אמנם מפעולה שנעשתה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ואולם מאחר שפעולה זו נובעת באופן ישיר מחדלות הפירעון של החייב, הרי שאם יינתן לחובות אלה מעמד עדיף של הוצאות הליכי חדלות פירעון, יזכה אותו נושה ביתרון לא הוגן לעומת שאר הנושים המחזיקים בחוב עבר. על כן מוצע לקבוע כי גם חובות אלה ייחשבו לחובות עבר. הסוג הרביעי כולל חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה בידי המוסד לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. עם מתן הצו לפתיחת הליכים, משלם המוסד לביטוח הלאומי גמלה לנושים שהם עובדים של החייב, לפי כללים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי. עם התשלום, עוברות זכויותיו של הזכאי לגמלה (כלפי החייב) לידי המוסד לביטוח הלאומי, לצורך גבייתה מנכסי קופת הנשייה. כיוון שהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי אינו נכלל במובהק באחת ההגדרות הכלליות ל"חוב עבר", מוצע להגדירו במפורש כ"חוב עבר". ) חל על כל אחד מסוגי חוב העבר ומבהיר 5( סעיף קטן כי גם הפרשי הצמדה וריבית, לרבות ריבית פיגורים, שנוספו לפי דין או הסכם לכל אחד מסוגי חוב העבר הנזכרים, מהווה חוב עבר. הבהרה זו דרושה שכן בהתאם להצעת החוק ריביות שונות נמצאות במיקום שונה בסדר הפירעון. בנוסף, לא ניתן להיפרע מריבית הפיגורים כחלק מהחוב המובטח. סעיף קטן זה נועד להבהיר כי הוראות אלה אינן גורעות ממעמדן של הריביות כחלק מחוב העבר באופן כללי. חובות החייב אינם נעצרים ואם החוב צובר ריבית מכוח דין או חוזה, צבירת הריבית נמשכת. כניסת החייב להליכים משפיעה על האפשרות לגבות את החובות, אך אינה פוגעת בחוב עצמו. החוק המוצע עוסק בחדלות פירעון - "להגדרה "חייב של יחידים ותאגידים כאחד, אך יש בו חלקים העוסקים ביחידים בלבד או בתאגידים בלבד. בחלקים העוסקים בחייבים שהם תאגידים, מכונה חדל הפירעון "התאגיד". בחלקים העוסקים בחייבים שהם יחידים, מכונה חדל הפירעון "היחיד". בחלקים העוסקים בשני סוגי החייבים, מכונה חדל הפירעון "החייב". .210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 2 .116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 3 .189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 4 .170 'ס"ח התשנ"ה, עמ 5 .48 'ס"ח התשכ"ז, עמ 6 .226 'ס"ח התשל"ז, עמ 7 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 8 .192 'ס"ח התשכ"א, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 611 ;266 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף- ""הממונה - ""המרשם מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;- לגבי חברות )1( ; הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות- לגבי שותפויות )2( ;125 או33 מי שמונה לפי סעיפים- ""נאמן כל הממלא תפקיד דומה - כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות- ""נושא משרה בשותפות וכן שותף כללי; מי שהחייב חב לו חוב;- ""נושה ;243 כמשמעותו בסעיף- ""נושה מובטח מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;- ""נכס ;251 כמשמעותו בסעיף- ""נכס הכפוף לשיור בעלות כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד';- ""נכסי קופת הנשייה ;231 כמשמעותו בסעיף- ""סדר הפירעון ; 10‏1975- פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה- ""פקודת השותפויות צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו - "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג'; - ""קרוב בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות - לגבי יחיד )1( ,וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; ;266 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף- ""הממונה - ""המרשם מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;- לגבי חברות )1( ; הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות- לגבי שותפויות )2( ;125 או33 מי שמונה לפי סעיפים- ""נאמן כל הממלא תפקיד דומה - כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות- ""נושא משרה בשותפות וכן שותף כללי; מי שהחייב חב לו חוב;- ""נושה ;243 כמשמעותו בסעיף- ""נושה מובטח מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;- ""נכס ;251 כמשמעותו בסעיף- ""נכס הכפוף לשיור בעלות כמשמעותם בפרק ב' לחלק ד';- ""נכסי קופת הנשייה ;231 כמשמעותו בסעיף- ""סדר הפירעון ; 10‏1975- פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה- ""פקודת השותפויות צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו - "צו לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא יחיד הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח' לחלק ג'; - ""קרוב בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות - לגבי יחיד )1( ,וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה נכד או נכדה, לרבות חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד; החוק המוצע מתייחס לכמה סוגי - "להגדרה "המרשם תאגידים. מוצע להגדיר מהו המרשם הרלוונטי לכל אחד מסוגי התאגידים. על פי המוצע לגבי חברות, המרשם יהיה - המרשם המתנהל לפי חוק החברות, ולגבי שותפויות הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות. לעניין חברות מפנה ההגדרה - "להגדרה "נושא משרה המוצעת להגדרת נושא משרה בחוק החברות. לעניין שותפויות מוצע לקבוע כי נושא משרה יהיה כל הממלא תפקיד דומה בשותפות לתפקיד שממלא נושא משרה בחברה לפי חוק החברות, וכן שותף כללי. הגדרה זו היא למעשה תמונת מראה - "להגדרה "נושה של ההגדרות "חייב" ו"חוב". נושה של החייב הוא מי שהחייב חב לו חוב. מוצעת הגדרה רחבה, שנועדה לכלול - "להגדרה "נכס את כל סוגי הנכסים הקיימים, לרבות זכויות רכושיות וזכויות שאינן מוחשיות. יובהר כי ההגדרה כוללת גם נכסים הנמצאים מחוץ לישראל. ההגדרה המוצעת מחליפה את ההגדרה "נכסים" לפקודת פשיטת הרגל. היא מנוסחת בדרך 1 שבסעיף עדכנית יותר, אך כוללת את כל הנכסים שנכללו תחת הגדרת "נכסים" בפקודה האמורה. המונח "קרוב" משמש בחוק המוצע - "להגדרה "קרוב בשני הקשרים. הראשון נוגע למינוי בעל תפקיד, לגביו מבקשת ההצעה לקבוע, במסגרת ההוראות לעניין ניגוד עניינים, גם התייחסות לקרובו של בעל התפקיד. השני נוגע לביטול עסקאות שקדמו לתחילת ההליכים. כאן מוצע לקבוע כי התקופה שבה יהיה ניתן לבטל עסקאות שנעשו עם קרובים תהיה ארוכה יותר. מאחר שמדובר בהקשרים שבהם הקרבה מעלה חשש להתנהלות בעייתית בין הקרובים, מוצע להגדיר את המונח קרוב באופן רחב. לעניין יחיד מוצע לקבוע כי ההגדרה "קרוב" תכלול כל אחד מהקרובים האלה: בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות ילדים ונכדים חורגים, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד. לעניין תאגיד מוצע לכלול בהגדרה "קרוב" חבר בני אדם הנשלט על ידו, או חבר בני אדם הנשלט בידי .549 ', עמ28 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 10 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 612 : כל אחד מאלה- לגבי תאגיד )2( חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט (א) בידי בעל השליטה בו; נושא משרה בתאגיד או קרובו; (ב) בעל מניה מהותי - לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות (ג) כהגדרתו בחוק האמור; שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק - לגבי שותפות מוגבלת ציבורית (ד) בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, "שותפות - "מוגבלת ציבורית", "שותף כללי", "שותף מוגבל" ו"יחידת השתתפות א לפקודת השותפויות;65– ו1 כהגדרתם בסעיפים חבר - )לגבי כל תאגיד שאינו כאמור בפסקאות משנה (ג) ו–(ד (ה) התאגיד; רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים - ""רשות מינהלית הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, - ""הרשם לפי העניין; כהגדרתה בחוק ניירות ערך;- ""שליטה ;11‏ כהגדרתו בפקודת החברות- ""שעבוד צף שעבוד שאינו שעבוד צף;- ""שעבוד קבוע שמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל;- "שיקום כלכלי", של תאגיד בעל השליטה או בעל השליטה בתאגיד וכן נושא משרה בתאגיד או קרובו. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם חבר בתאגיד ייחשב לקרוב. זאת למעט לגבי חברה ציבורית שבה ייחשב לקרוב רק בעל מניה מהותי. הבחנה דומה מוצעת גם לגבי שותפות מוגבלת ציבורית. ההגדרה רשות מינהלית - "להגדרה "רשות מינהלית שאובה מההגדרה "רשות" בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. מכיוון שהחוק המוצע מתייחס לכמה - "להגדרה "הרשם סוגי תאגידים יש צורך להגדיר מיהו הרשם הרלוונטי לכל אחד מסוגי התאגידים. ההצעה קובעת כי לגבי חברה הרשם יהיה רשם החברות לפי חוק החברות, ולגבי שותפות הרשם יהיה רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות. לפי ההגדרה "שליטה" בחוק ניירות - "להגדרה "שליטה חוקניירות ערך), שמוצע - (להלן1968-ערך, התשכ"ח להפנות אליה, שליטה היא היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת בתאגיד, וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד. מוצע להפנות להגדרה הקיימת - "להגדרה "שעבוד צף בפקודת החברות. יש לציין כי בימים אלה נמצאת על (הצעות 2015-שולחן הכנסת הצעת חוק המשכון, התשע"ה ). ההצעה צפויה לבטל את 902 'חוק הממשלה התשע"ה, עמ החלקים הנוגעים לשעבודים בפקודת החברות ולהחליפם בחוק משכון מודרני. כאשר יושלם הליך החקיקה יותאמו ההגדרות הרלוונטיות להגדרות שיקבע חוק המשכון החדש. מוצע להגדיר את - להגדרה "שיקום כלכלי" של תאגיד המונח "שיקום כלכלי" של תאגיד, כשמירת עסקו של התאגיד כעסק פעיל. זאת כדי להבהיר שהכוונה במונח זה היא לשיקום מהותי, להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, גם אם האישיות המשפטית של התאגיד משתנה כאשר עסקיו נמכרים לתאגיד אחר. הבהרה זו חשובה מאחר שבמקרים לא מעטים נעשה שיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו העסקית לגורם שלישי בלא שימור המסגרת התאגידית המקורית של החייב. ההגדרה המוצעת נועדה להבהיר כי גם שיקום זה הוא בגדר שיקום כלכלי. .761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 11 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 613 ; שר המשפטים- ""השר - ""תאגיד חברה, כמשמעותה בחוק החברות, למעט חברה לתועלת הציבור )1( ;א לחוק האמור345 כמשמעותה בסעיף שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות; )2( ;12‏1981- כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""תאגיד בנקאי תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד - "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב'; קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי - ""תשלום עונשי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי. ; שר המשפטים- ""השר - ""תאגיד חברה, כמשמעותה בחוק החברות, למעט חברה לתועלת הציבור )1( ;א לחוק האמור345 כמשמעותה בסעיף שותפות, כמשמעותה בפקודת השותפויות; )2( ;12‏1981- כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""תאגיד בנקאי תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד - "תכנית לשיקום כלכלי", לגבי חייב שהוא תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג' לפרק ז' בחלק ב'; קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי - ""תשלום עונשי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, למעט ריבית פיגורים או קנס פיגורים שהתווסף לחוב שאינו תשלום עונשי. מוצע לקבוע כי הוראות החוק יחולו - "להגדרה "תאגיד על כמה סוגים של תאגידים: חברה ציבורית או חברה שאינה ציבורית, למעט חברה לתועלת הציבור, ושותפות רשומה או בלתי רשומה, ציבורית או שאינה ציבורית. להצעת החוק, מוצע להסמיך את השר 354 כמו כן, בסעיף להחיל את הוראות החוק המוצע, בצו, על חבר בני אדם שאינו תאגיד לפי ההגדרה המוצעת, בדומה להוראות לפקודת החברות.380 סעיף מוצע להפנות להגדרת המונח - "להגדרה "תאגיד בנקאי , המסדיר את רישוי 1981-בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א פעילותם של תאגידים בנקאיים. הגדרה זו כוללת כל תשלום - "להגדרה "תשלום עונשי אשר הוטל כסנקציה על החייב בידי רשות שיפוטית או מינהלית. ההתייחסות בהצעת החוק לתשלומים עונשיים נובעת מייחודם של תשלומים אלה. תשלומים אלה אינם באים לפצות את הרשות שהטילה את התשלום על חסרון כיס שנוצר לה אלא לפגוע בכיסו של החייב כסנקציה על פעולה שביצע. לכן, אם ישולמו התשלומים העונשיים מקופת הנשייה הרי שאלה יבואו על חשבון שאר הנושים כך שלמעשה הניזוקים מאותם התשלומים יהיו הנושים ולא החייב. תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם התכלית שבבסיס התשלום העונשי. מן העבר השני, גם מתן הפטר מחובות אלה אינו ראוי. ערך השלטת החוק ואכיפתו באורח שוויוני על כל אדם חל גם לגבי חייב שהוא חדל פירעון. מתן הפטר מתשלומים עונשיים בהליכי חדלות פירעון אינו עולה בקנה אחד עם ערכים אלה. הוא גם עלול להביא לכך שהליכים אלה 5735/09 ישמשו מקלט לעבריינים (ראו לעניין זה: עא ). 17.4.2012( עיריית טבריה נ' סינואני הצעת החוק מבקשת לקבוע פתרון מאוזן שייתן מענה לשתי התכליות האלה. כדי לשמור על ערך השוויון בפני (א) כי לא יהיה ניתן 175–(ב) ו89 החוק מוצע לקבוע בסעיפים לקבל הפטר מתשלומים עונשיים במסגרת הליכי חדלות פירעון של יחיד, וכי לא יהיה ניתן לפטור את התאגיד מתשלומים עונשיים במסגרת אישור תכנית לשיקום כלכלי. מנגד, וכדי שתשלומים עונשיים אלה לא יבואו על חשבון כי מעמדם של 237 שאר הנושים, מוצע לקבוע בסעיף תשלומים אלה יהיה של חובות דחויים וישולם רק לאחר ששאר הנושים יקבלו את מלוא נשייתם. כמו כן, מוצע לקבוע כי קנסות וריביות פיגורים שהתווספו לחוב שאינו תשלום עונשי, לא ייחשבו לתשלום עונשי. זאת מכיוון שעיקרו של החוב במקרה זה אינו עונשי. .232 'ס"ח התשמ"א, עמ 12 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 614 חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד פרק א': תחולה תחולה .5 הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד (בחלק (א) התאגיד).- זה לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי תאגיד, אלא אם כן מתקיים (ב) לגביו, ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, אחד מאלה: הוא רשום בישראל כתאגיד; )1( ;הוא מנהל עסקים בישראל )2( .יש לו נכסים בישראל )3( חלק ב': צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד ותוצאותיו חלק זה עוסק בהליכי חדלות פירעון של כללי תאגידים. החלק מסדיר את ההליכים החל מהגשת הבקשה לפתוח בהליכים ועד לסיום ההליכים, בשיקום התאגיד או בפירוקו וחיסולו. בדין הקיים הליכי פירוק והליכי הבראה נפתחים בשני מסלולים נפרדים אשר מוסדרים בחקיקה נפרדת: הליכי שיקום כלכלי מוסדרים בחוק החברות ואילו הליכי פירוק מוסדרים בפקודת החברות. לבחירה בפתיחה בהליך הבראה או בהליך פירוק יכולה להיות השפעה רבה על אופן הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. כך, הפותח בהליך מכתיב במידה רבה את דרך הטיפול המשפטית בתאגיד בלא בדיקה פרטנית לגבי דרך הטיפול המתאימה. תוצאה זו אינה רצויה, שכן על דיני חדלות הפירעון לנתב את התאגיד להליכים המתאימים ביותר בעבורו. על ניתוב זה להיגזר ממצבו הכלכלי של התאגיד ולא מההליך שבו בחר מגיש הבקשה. החוק המוצע משנה מצב זה. על פי המוצע, יחלו הליכי חדלות הפירעון בהליך מאוחד שבו ייקבע אם התאגיד חדל פירעון. רק לאחר הכרעה זו יחליט בית המשפט על הדרך שבה נכון לטפל בחדלות הפירעון של הליכי שיקום או הליכי פירוק. במקרה שבו - התאגיד קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך המתאים, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה קצרה של התאגיד ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול לשיקום התאגיד או לפירוקו. החוק המוצע מסדיר את הליכי חדלות הפירעון של שותפויות במסגרת ההסדר החל על תאגידים. זאת בשונה מהדין הקיים שבו מוסדרים הליכי חדלות הפירעון של שותפויות בפרק ז' לפקודת פשיטת הרגל, בהתאם לדין החל על יחידים. הטעם לכך הוא ששותפות היא תאגיד ועל כן תכליות דיני חדלות הפירעון המתאימות לה הן תכליות של דיני חדלות הפירעון של תאגידים ולא של יחידים. לחלק ב' שמונה פרקים. הפרק הראשון מגדיר את תחולת החוק; הפרק השני עוסק בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים ובדיון בבקשה; הפרק השלישי עוסק בהגבלות ובסעדים הזמניים שבית המשפט רשאי להעניק עד להחלטה בבקשה למתן הצו לפתיחת הליכים; הפרק הרביעי קובע את תוכנו של הצו לפתיחת הליכים ואת תוצאותיו; מכאן ואילך עוסקים הפרקים בתוצאות השונות של הצו לפתיחת הליכים. הפרק החמישי עוסק באחת התוצאות הקפאת ההליכים; - העיקריות של הצו לפתיחת הליכים הפרק השישי עוסק במינוי הנאמן הממונה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, תפקידיו וסמכויותיו; הפרק השביעי עוסק בשיקום התאגיד וכולל הוראות לגבי הפעלת התאגיד עד להכנת התכנית לשיקום הכלכלי ובדרך לגיבוש ואישור התכנית וכן הוראות לגבי שיקום התאגיד שלא בדרך של תכנית; הפרק השמיני עוסק בפירוק התאגיד. פרק א': תחולה בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי חלק זה חל על 5 סעיף תאגידים בלבד ולא על יחידים. ) קובע את הזיקות המקומיות 3( ) עד1()סעיף קטן (ב הנדרשות כדי לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד. תכליתן של הזיקות המוצעות היא לבחון אם מדינת ישראל היא המקום המתאים לניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי התאגיד. לכן קיומן של הזיקות ייבחן במועד הגשת הבקשה. החלופה - מוצע לקבוע שלוש זיקות חלופיות הראשונה מתקיימת אם התאגיד רשום בישראל. זיקה זו היא המקבילה התאגידית לזיקת התושבות. טעם נוסף לקביעת זיקה זו הוא מכיוון שהליכי חדלות פירעון של תאגיד עשויים להסתיים בפירוקו וחיסולו של התאגיד, סמכות הנתונה למדינה שבה התאגד התאגיד. חלופות נוספות המקימות גם הן זיקה מספיקה לישראל לצורך ניהול הליכי חדלות פירעון, הן כאשר התאגיד מנהל עסקים בישראל או כאשר התאגיד מחזיק נכסים בישראל. הרחבת ההגדרה גם לתאגיד המנהל עסקים בישראל נועדה להרחיב את סמכותו של בית המשפט לנהל הליכי חדלות פירעון גם לגבי חברות שאין להן נכסים בישראל. הרחבה זו עולה בקנה אחד עם המגמה העדכנית SYBIL GERMANY PUBLIC 2706/11 בפסיקה (ראו: ע"א ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 615 פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה הרשאים להגיש בקשה .6 :אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד התאגיד; )1( ;נושה )2( .היועץ המשפטי לממשלה )3( בקשת התאגיד .7 :התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה (א) הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )1( . שקלים חדשים25,000 סך חובותיו עולה על )2( בקשת התאגיד יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב בחובות (ב) התאגיד מכוח חברותו בו. פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה .6 :אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד הרשאים להגיש בקשה התאגיד; )1( ;נושה )2( .היועץ המשפטי לממשלה )3( .7 :התאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בהתקיים שניים אלה (א) בקשת התאגיד הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )1( . שקלים חדשים25,000 סך חובותיו עולה על )2( בקשת התאגיד יכול שתוגש גם בידי חבר התאגיד אם חבר התאגיד חב בחובות (ב) התאגיד מכוח חברותו בו. ) בע"מ (פורסם 1975( נ' הרמטיק נאמנותCO. LIMITED ). כמובן, שמתן הסמכות לבית המשפט לנהל4.9.15 ,באר"ש הליכי חדלות פירעון לגבי תאגידים אלה אינו מונע מבית המשפט לבחון אם בנסיבות המקרה הספציפי ישראל היא הפורום הנאות לניהול ההליכים. כהשלמה להסדר המוצע בסעיף זה, מוצע לקבוע, בחלק ט' להצעת החוק, הוראות לעניין הליכי חדלות שיספקו תשתית משפטית לניהולם - פירעון בין לאומיים היעיל של הליכים אלה. פרק ב': בקשה לצו לפתיחת הליכים והדיון בה המוצע קובע כי הרשאים להגיש בקשה 6 סעיף 6 סעיף לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד הם התאגיד, נושיו או היועץ המשפטי לממשלה. התאגיד והנושים הם בעלי העניין הישירים בהליכי חדלות פירעון ומכאן זכותם להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים. הקניית האפשרות להגשת בקשה לפתיחת הליכים ליועץ המשפטי לממשלה מבוססת על אחריותו לשמירת האינטרס הציבורי. משום כך, מוצע להגביל את האפשרות להגשת בקשה בידי היועץ להצעת החוק, למקרים 11 המשפטי לממשלה, בסעיף שבהם קיים אינטרס ציבורי בכך. סעיף קטן (א) קובע שני תנאים להגשת בקשה 7 סעיף לצו לפתיחת הליכים על ידי התאגיד. התנאי הראשון הוא שהתאגיד נמצא במצב כלכלי של חדלות פירעון, או שהצו נדרש כדי למנוע כניסה למצב של חדלות הפירעון. התנאי השני נועד להבהיר כי תאגיד רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם לפני שהוא חדל פירעון, אך רק אם ההליכים נדרשים כדי למנוע את חדלות הפירעון. ) לחוק החברות קובע כי בית 1()ב(ב350 נציין כי סעיף המשפט רשאי להורות על הקפאת הליכים ולפתוח בהליכי הבראה אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה. ההגדרה בחוק החדש מבוססת על הגדרה זו אך מנוסחת באופן מצמצם יותר, כך שאין די בכך שיש בהליכים כדי לסייע לשיקומו של התאגיד אלא יש צורך להראות כי ההליכים נדרשים למניעת חדלות הפירעון של התאגיד. ההוראה המוצעת יוצרת איזון ראוי יותר בין החשיבות שבמתן אפשרות לשימוש בכלים הייחודיים שמעניקים הליכי חדלות הפירעון ובכללם הקפאת ההליכים לשם שיקום התאגיד, לבין הפגיעה בנושים שהליכים אלה יוצרים. תנאי נוסף לפתיחת הליכים בידי התאגיד הוא שסך שקלים חדשים. תנאי 25,000 חובותיו של התאגיד עולה על זה נועד למנוע ניהול הליכים לצורך טיפול בחובות נמוכים שאינם מצדיקים את העלויות הכרוכות בכך. סעיף קטן (ב) עוסק בזהות הגורם בתאגיד, הרשאי 259 להגיש בקשה לחדלות פירעון בשם התאגיד. סעיף לפקודת החברות קובע היום כי כל משתתף רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון. הצעת החוק מבקשת לשנות הוראה זו ולקבוע כי רק התאגיד יוכל להגיש את הבקשה. לפתיחה בהליכי חדלות הפירעון השלכה מרחיקת לכת על התאגיד ועל כלל החברים בו וכן על נושיו, ולכן יש צורך בקבלת החלטה קולקטיבית של החברים בתאגיד על פתיחתו של ההליך. הדרך שבה תתקבל ההחלטה תיקבע בדין הייעודי המסדיר את פעילות התאגיד. מחלוקת בין חברי התאגיד על עצם הגשת הבקשה לפתוח בהליכים תיפתר אף היא לפי הדין הכללי החל על התאגיד. לעיקרון זה נקבע חריג, הנוגע למצב שבו חבר התאגיד חב בחובות התאגיד מכוח חברותו בו, דוגמת שותפות. במקרה זה לחדלות הפירעון של התאגיד השלכה ישירה על חבר התאגיד שהוא שותף כללי ועל נכסיו הפרטיים. על כן ראוי לאפשר לו ליזום פתיחה בהליכי חדלות פירעון. לכן, ביחס לחברים מסוג זה מוצע כי גם הם יהיו רשאים להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון בשם התאגיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 616 בקשה להפעלת התאגיד במסגרת צו לפתיחת הליכים .8 תאגיד רשאי, במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, לבקש מבית המשפט להורות (א) על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכלול התאגיד מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי (ב) ויפרט את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה. (ג) בקשת נושה .9 נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות (א) פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות החזקה . 10 שבסעיף נושה רשאי לציין במסגרת בקשה לצו לפתיחת הליכים, את העדפתו לעניין פירוק (ב) התאגיד או שיקומו הכלכלי ולצרף את הצעתו לעניין זה. נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת (ג) הליכים אלא אם כן קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. הצעת החוק מבקשת ליצור מסלול מאוחד סעיפים לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי לאפשר 17– ו8 לבית המשפט לקבוע את מסלול הטיפול הנכון פירוק או שיקום, בלא קשר לדרך שבה נפתחו - בתאגיד ההליכים. ואולם להעדר השליטה על תוצאות ההליך עלול להיות אפקט מצנן על המוטיבציה של התאגיד לפתוח בהליכי שיקום, גם כאשר התאגיד סבור כי שיקומו אפשרי. זאת מהחשש שבית המשפט לא יקבל את עמדת התאגיד ויורה על פירוקו. 8 כדי לצמצם אפקט מצנן זה, מוצע לקבוע, בסעיף המוצע, כי התאגיד יוכל לבקש מבית המשפט, במסגרת הבקשה לצו לפתיחה בהליכים, להורות על הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי. אם בית המשפט יסבור כי אין די במתווה הראשוני שהגיש התאגיד במסגרת הבקשה (ראו הסבר להלן) כדי להוות בסיס כלכלי מספק להורות על הפעלתו, ייתן בית המשפט לתאגיד הזדמנות לחזור בו מבקשתו או לתקנה. מתן האפשרות לתאגיד לחזור בו מבקשתו מצמצם את חוסר הוודאות לגבי התוצאות האפשריות של בקשתו לפתוח בהליכים. להצעת התאגיד להפעלתו במסגרת הליכי חדלות הפירעון יש לצרף מתווה ראשוני לשיקום הכלכלי, וכן את מקורות המימון להפעלתו בתקופת ההפעלה. הנוסח המוצע מדגיש כי די במתווה שיקום ראשוני וכללי בלבד. זאת מכיוון שמדובר בשלב התחלתי של ההליכים, שבו נבחנת האפשרות להורות על הכנת מתווה לשיקום בלבד ולא נבחנת תכנית השיקום עצמה. יצוין כי לתקנות החברות 38– ו7 בהתאם לדין הקיים (ראו: תקנות תקנות - (להלן2002-(בקשה לפשרה או הסדר), התשס"ב החברות (בקשה לפשרה או הסדר)) מוטלת חובה לערוך פירוט מלא ורחב של תכנית ההבראה בבקשה לצו הקפאת הליכים. ואולם כאמור, פירוט כזה אינו אפשרי בשלב זה של ההליכים. עם זאת, על האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד להיות ברורים ומפורטים, זאת כדי להבטיח כי הפעלת התאגיד לא תחמיר את הפגיעה בנושים. סעיף זה מונה את התנאים להגשת בקשה 9 סעיף בידי נושה. על פי המוצע, נושה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רק כאשר התאגיד נמצא בחדלות פירעון. זאת בניגוד לבקשה המוגשת בידי התאגיד עצמו, אשר יכולה להיות מוגשת גם כאשר ההליכים נדרשים כדי למנוע את חדלות הפירעון. הטעם לכך הוא שבקשה למתן צו לפתיחת הליכים בידי נושה משמעותה בקשה לכפות על האורגנים של התאגיד להתפרק מסמכויותיהם ולהעביר את התאגיד לניהולו של נאמן. ההצדקה לבקשה זו נובעת מכך שהתאגיד אינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו. לכן רק כאשר התאגיד כבר נמצא בחדלות פירעון ואינו יכול לפרוע את חובותיו לנושיו מתגבשת זכותם של הנושים לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. מוצע להבהיר בסעיף קטן (ב) כי נושה רשאי, במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים, לציין האם הוא מעדיף שהתאגיד יופנה למסלול של פירוק או של שיקום כלכלי, ולצרף את הצעתו לעניין זה. להצעה זו אין נפקות בדין. תכליתה להבהיר כי אין לפרש את זכותו של התאגיד כהסדר שלילי 8 לבקש את הפעלת התאגיד לפי סעיף המונע מנושה לצרף הצעה לבקשתו לצו לפתיחת הליכים. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג) כי נושה עתידי לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים אלא בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. הטעם לכך הוא הרצון לקבוע נקודת זמן ברורה וודאית לזכאות הנושה לפתוח בהליכים, כפי שהוסבר כבר בדברי ההסבר להצעת החוק. כמו כן, החרגת מקרים אלה מהכלל 2 לסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 617 חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה .10 בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא (א) בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: 25,000 הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על )1( ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד30 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך שמתקיימים כל אלה: אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה (א) אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה (ב) חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; )2( לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום7 הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף )3( שקלים25,000 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על4 לפי סעיף חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה סכום העולה על )4( שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין25,000 . שקלים חדשים25,000 הסכום שנותר לתשלום עולה על- קוים בחלקו בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון, יפרט הנושה (ב) מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב (ג) אינו נובע מחדלות פירעון של התאגיד. .10 בבקשה לצו לפתיחת הליכים שמגיש הנושה, חזקה היא כי התאגיד נמצא (א) בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה: חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה 25,000 הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על )1( ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד30 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך שמתקיימים כל אלה: אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה (א) אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה (ב) חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום; מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם; )2( לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום7 הומצאה לתאגיד אזהרה לפי סעיף )3( שקלים25,000 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על4 לפי סעיף חדשים והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה סכום העולה על )4( שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין25,000 . שקלים חדשים25,000 הסכום שנותר לתשלום עולה על- קוים בחלקו בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון, יפרט הנושה (ב) מדוע אין די בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב (ג) אינו נובע מחדלות פירעון של התאגיד. שלפיו נושה עתידי אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, נועדה למנוע מהחייב לנצל לרעה את חסימת דרכם של הנושים לבית המשפט. בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים אינה מותנית בקיומו של סך מזערי של חובות. זאת בניגוד לבקשת תאגיד לצו לפתיחת הליכים שבו קיים תנאי סף זה. לאבחנה זו שני טעמים עיקריים. הראשון הוא הקושי של הנושים לאמוד את כלל חובותיו של התאגיד באופן מדויק. הטעם השני הוא הרצון לאפשר לנושים שהם עובדי התאגיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם כאשר מדובר בתאגידים בעלי חובות נמוכים. זאת בעיקר כדי שהעובדים יוכלו לממש את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי המעניק גמלה בהליכי חדלות פירעון לחובות בגין שכר עבודה שלא שולם לפי לחוק הביטוח הלאומי. 182 סעיף הסעיף קובע חזקות שבהן יכול הנושה להשתמש10 סעיף כדי להוכיח שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון. חזקות אלה נדרשות מכיוון שבמקרים רבים אין בידי הנושה מידע מספק כדי להוכיח את חדלות פירעונו של התאגיד. מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) ארבע חזקות חלופיות להוכחת חדלות הפירעון של התאגיד. חזקות אלה מבוססות לפקודת החברות, 258 על החזקות הקבועות היום בסעיף אך נעשו בהן כמה שינויים. ), 1()החזקה הראשונה, הקבועה בסעיף קטן (א מתקיימת כאשר הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום שקלים חדשים והתאגיד לא 25,000 חוב שסכומו עולה על שילם את אותו החוב בתוך שלושים ימים. זאת אף שמדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת בתום לב, ושאין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת המצדיקה את אי–התשלום. תנאי נוסף הוא שהבקשה למתן צו לפתיחת הליכים תוגש בתוך שלושה חדשים ממועד מסירת דרישת התשלום לתאגיד. הצירוף "אין מחלוקת בתום לב על החוב" שבסעיף )(א) נועד להבהיר כי החזקה מתקיימת רק כאשר 1()קטן (א קיומו של החוב והחובה לשלמו ברורים לשני הצדדים. גם התנאי ולפיו אין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב, שבאותו סעיף קטן, נועד לאותה המטרה. לפי הדין הקיים ניתן לראות חברה כחדלת פירעון ) 1(258 שקלים (ראו סעיף5 אם לא שילמה סכום של לפקודת החברות). מדובר בסכום נמוך מאוד שלא ראוי לבסס עליו חזקת חדלות פירעון. על כן מוצע לשנות סכום שקלים חדשים שהוא סכום משמעותי שיש 25,000–זה ל בו כדי להעיד על כך שהתאגיד חדל פירעון לכאורה. בהקשר זה יובהר כי סכום מינימום זה אינו מונע מנושים בעלי חובות נמוכים יותר להגיש בקשת חדלות פירעון שאינה מתבססת על חזקת חדלות הפירעון. אפשרות נוספת העומדת לרשות נושים אלה, היא לשלוח יחד ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 618 בקשת היועץ המשפטי לממשלה .11 היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה. צירוף מסמכים לבקשה לצו לפתיחת הליכים .12 המבקש צו לפתיחת הליכים יצרף לבקשתו תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה .13 הודעה על הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תפורסם לציבור בדרך ובמועד (א) שיקבע השר. שקלים 25,000 דרישות תשלום שסכומן הכולל עולה על חדשים. ), קמה 2()החזקה השנייה, הקבועה בסעיף קטן (א כאשר מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם. מצב זה מהווה חזקה לכאורה לכך שהתאגיד נכשל ביכולתו לפרוע את חובותיו. ), קמה 3()החזקה השלישית, הקבועה בסעיף קטן (א כאשר נפתחו הליכי גבייה כנגד התאגיד. הרציונל שבבסיס חזקה זו דומה במהותו לרציונל שבבסיס החזקה הראשונה. זאת משום שנקיטת הליכי גבייה כנגד התאגיד מלמדת על כך שלכאורה התאגיד אינו יכול לשלם את חובותיו. לכן גם ביחס לחזקה זו, מוצע כי היא מתקיימת רק אם מדובר שקלים חדשים. 25,000 בחובות העולים על ), קמה 4()החזקה הרביעית, הקבועה בסעיף קטן (א כאשר בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם שקלים חדשים, ופסק הדין 25,000 לנושה סכום העולה על לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין לא קוים שקלים 25,000 הסכום שנותר לתשלום עולה על- בחלקו חדשים. במקרה שבו ניתן פסק דין של בית משפט, ברור לכאורה שהחוב אינו שנוי במחלוקת והתאגיד מודע לחוב, לכן אין צורך בשליחת דרישת תשלום מאת הנושה ומדובר בחזקה נפרדת. תכליתן של חזקות חדלות הפירעון היא לסייע לנושה להוכיח כי התאגיד חדל פירעון, ואולם נושים עלולים לנסות ולעשות בהן שימוש לרעה כאמצעי לחץ לגבייה. במטרה לצמצם אפשרות זו, מוצע לקבוע כי בבקשה לצו לפתיחת הליכים המבוססת על אחת מהחזקות הקבועות בסעיף יפרט הנושה מדוע הוא מבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ומדוע אין די בהליכי גבייה אחרים כדי להביא לגביית חובו. השימוש במילה "יפרט" מבהיר כי אין הכוונה לכך שעל הנושה להוכיח כי הליכי גבייה אחרים אינם אפקטיביים בנסיבות הבקשה, אלא להסביר מדוע יש הצדקה לפתוח בהליך חדלות פירעון ולא בהליך גבייה. החזקות שמוצע לקבוע בסעיף זה אינן חזקות חלוטות להיותו של התאגיד בחדלות פירעון. יכולות להיות סיבות אחרות לאי–תשלום החוב בידי התאגיד. קביעתן של חזקות אלה נועדה לאפשר לנושי התאגיד לבסס את עילת חדלות הפירעון של התאגיד בדרך פשוטה ויעילה. זאת משום שבמקרים רבים קיימים פערי מידע בין התאגיד לבין נושיו, שאינם מאפשרים לנושים לדעת לאשורו את מצבו הכלכלי המלא של התאגיד. חזקות אלה מעבירות למעשה את נטל הראיה לתאגיד שנדרש להוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון. סעיף קטן (ג) המוצע מבהיר עניין זה וקובע כי החזקה שעליה מבוססת בקשת הנושה ניתנת לסתירה על ידי התאגיד, אם התאגיד מסוגל להוכיח כי אי–תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעון. מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי 11 סעיף גם הוא להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים כאשר קיים אינטרס ציבורי בפתיחת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד. סמכות דומה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה לפקודת החברות. אותו סעיף 261 לפי הדין הקיים, בסעיף אינו מציין עילת חדלות פירעון כאחת העילות שלגביהן מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשת פירוק, ואולם בית המשפט פירש את הסמכות ככוללת גם מקרים בנק ארץ ישראל 577/74 של חדלות פירעון (ראו למשל: ע"א ). כעת, 6 )2( בריטניה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כט מוצע לקבוע זאת במפורש. עוד מוצע כי יחולו על בקשה זו ההוראות החלות על בקשת נושה. זאת מכיוון שבדומה לנושה, גם היועץ המשפטי לממשלה הוא גורם חיצוני לתאגיד. יובהר כי החלת ההוראות מתייחסת לכלל ההוראות החלות על בקשת נושה, לרבות לעניין סעדים זמניים. ) להצעת 9(360 כהשלמה לסעיף זה, מוצע, בסעיף החוק, במסגרת התיקון לחוק החברות העוסק בפירוק חברה שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון, להקנות ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה מטעמי ז(ב) לחוק החברות כנוסחו 342 צדק ויושר (ראו: סעיף ) האמור). 9(360 המוצע בסעיף מוצע לקבוע כי בקשה לצו לפתיחת הליכים 12 סעיף תאומת בתצהיר. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע אילו מסמכים נוספים יידרש מגיש הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים לצרף לבקשתו לצורך הוכחת תנאי הסף להגשת הבקשה. הליכי חדלות פירעון הם הליכים קולקטיביים13 סעיף המשפיעים על כל בעלי העניין בתאגיד. גם למי שאינו בעל עניין בתאגיד יכול להיות עניין בידיעה על ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 619 ,מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה (ב) גם לתאגיד.- ואם המגיש הוא הנושה כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה ולהעתיקה; (ג) השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. הגשת התנגדות לבקשה .14 אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים. השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו (ב) בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב .15 שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים .16 ,דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קיום הדיון. תיקון בקשת התאגיד וחזרה ממנה . 17ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד, כאמור , וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, 8 בסעיף שהוגש, כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה. החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים .18 ,מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים (א) ייתן צו לפתיחת הליכים. על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי (ב) הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים: ,מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה לממונה מיד עם הגשתה (ב) גם לתאגיד.- ואם המגיש הוא הנושה כל אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי לעיין בבקשה ולהעתיקה; (ג) השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. .14 אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים. הגשת התנגדות לבקשה השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו (ב) בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. .15 שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב .16 ,דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר קיום הדיון. דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים . 17ביקש התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלת התאגיד, כאמור , וסבר בית המשפט כי אין במתווה הראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, 8 בסעיף שהוגש, כדי להוות בסיס כלכלי מספק למתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד, יאפשר לתאגיד לתקן את המתווה הראשוני שהגיש או לחזור בו מבקשתו לצו, בתוך התקופה שיורה. תיקון בקשת התאגיד וחזרה ממנה .18 ,מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים (א) ייתן צו לפתיחת הליכים. החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי (ב) הוא לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים: הפתיחה בהליכים כדי שיוכל להחליט האם וכיצד לנהל עסקים מול התאגיד שעלול להימצא בחדלות פירעון. כדי להביא לידיעת הציבור כי הוגשה בקשה לפתיחה בהליכים מוצע לקבוע חובת פרסום הודעה על הגשת הבקשה בדרך ובמועד שיקבע השר בתקנות. לעניין הבקשה עצמה מוצע לקבוע כי על מגיש הבקשה להעבירה באופן מיידי לממונה, בהיותו הגורם הממשלתי האמון על שמירת האינטרס הציבורי בהליכי חדלות פירעון, וכן לתאגיד, אם מגיש הבקשה הוא נושה. עוד מוצע להעניק לכל בעל עניין העלול להיפגע ממתן הצו זכות עיון בבקשה וכן זכות להעתיקה. הוראות לעניין זה ייקבעו בידי השר בתקנות. מוצע לקבוע, כי כל מי שעלול להיפגע ממתן14 סעיף הצו יהיה רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות לבקשה. ההוראות לעניין סדרי הגשת ההתנגדות ואופן הגשתה יוסדרו בתקנות שיקבע השר. להגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים עלולה15 סעיף להיות השלכה קשה על בעלי העניין בתאגיד, במיוחד כאשר מוגשת בקשת סרק בידי נושה. כדי לצמצם שימוש לרעה בבקשות למתן צו לפתיחת הליכים מוצע להעניק לבית המשפט את הסמכות לחייב את מי שהגיש בקשה בחוסר תום לב, בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. מובן כי סעיף זה אינו גורע מהזכות להגיש תביעה בשל עוולה נזיקית שנגרמה בשל הגשת בקשת סרק, ככל שהתקיימו יסודות העוולה. להכרעה מהירה בבקשה לצו לפתיחת הליכים 16 סעיף חשיבות רבה. עד להכרעה נתונים עסקי התאגיד בחוסר ודאות אשר עלול להכביד מאוד על יכולתו להמשיך ולפעול באופן תקין. גם נושי התאגיד עלולים להיות בתקופה זו בחוסר ודאות שיקשה על התנהלותם. לכן מוצע לקבוע כי הדיון בצו לפתיחת ההליכים יתקיים בהקדם האפשרי ובית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון. לפי הדין הקיים יש לבית המשפט שיקול דעת18 סעיף רחב בהחלטה אם לתת צו פירוק לגבי חברה לפקודת החברות). גם לעניין צו הקפאת 263 (ראו סעיף ב לחוק החברות) אינו 350 הליכים, הדין הקיים (ראו סעיף מגביל את שיקול הדעת של בית המשפט במתן הצו. למתן שיקול דעת רחב לבית המשפט במתן הצו חשיבות רבה. הוא מאפשר לבית המשפט לתת מענה ייחודי למקרים מורכבים שבהם מתן הצו אינו פתרון מיטבי ולהתאים את ההליך לנסיבות המקרה. ואולם לשיקול דעת רחב זה גם חיסרון משמעותי והוא הפגיעה בוודאות. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 620 מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות )1( להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד; אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. )2( פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים ביצוע עסקאות חריגות ממועד הגשת הבקשה עד להכרעה בה .19 תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט. סעד זמני .20 הוגשה לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט, לבקשת (א) סעד זמני), - התאגיד או נושה, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה (בפרק זה אם שוכנע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת : 18 הליכים כאמור בסעיף לוודאות ולקביעתם של כללי משחק ברורים ויציבים ערך רב לפיתוחו של שוק אשראי משוכלל. ודאות משפטית תאפשר לתאגיד ולנותני האשראי שלו לכלכל את צעדיהם בעת מתן האשראי ולתמחרו כראוי. על הדין לאזן בין שני אינטרסים נוגדים אלה. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הכלל יהיה שאם הוכח לפני בית המשפט שמתקיימים התנאים להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יהיה עליו לתת את הצו. בכך מקדמת ההצעה את עקרון הוודאות. ואולם לכלל זה מוצע גם לקבוע חריג. חריג זה מתקיים אם בית המשפט משתכנע שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן עצם מתן הצו יפגע בשיקום התאגיד ושאין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. במקרה כזה יש הצדקה לדחות את הבקשה למתן הצו, על אף התקיימות התנאים להגשת הבקשה וזאת כדי לאפשר את שיקומו היעיל של התאגיד. דוגמה אפשרית לחריג זה היא כאשר אי–יכולתו של התאגיד לשלם את חובותיו משקפת קושי תזרימי זמני וקצר ולא חדלות פירעון מהותית. פתיחת הליכי חדלות פירעון במקרה זה עלולה דווקא לפגוע באפשרות לשיקומו של התאגיד. הנוסח המוצע מתייחס לאפשרות זו וקובע )) כי במסגרת בחינת התקיימותו של החריג 1()(בסעיף קטן (ב רשאי בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית הכוללת של התאגיד. זאת כדי להבהיר כי בית המשפט רשאי, במסגרת בחינת התקיימותן של נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו יפגע בשיקומו הכלכלי של התאגיד, לבחון את מצבו הפיננסי של התאגיד באופן רחב, לרבות מצבו המאזני. פרק ג': הגבלות וסעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים התקופה שממועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת כללי תקופת - הליכים ועד להכרעה בה (להלן הביניים) יוצרת סיכונים וקשיים בכל הנוגע להתנהלות התאגיד ונושיו. בתקופת הביניים עלול התאגיד להיתקל בקשיים מול ספקים ונותני אשראי. בנוסף, הוא עלול להיות חשוף לפעולות גבייה של נושים שונים שינסו לשפר את מצבם לפני מתן הצו. מבחינת הנושים, הרי שבתקופה זו הם עלולים להיות חשופים לפעולות שיבצעו התאגיד או נושים אחרים שלו, אשר יביאו לפגיעה במצבם ולהקטנת מסת הנכסים של התאגיד. כדי להתמודד עם קשיים אלה יש צורך לאפשר לבית המשפט לתת סעדים זמניים למשך תקופת הביניים. סעדים אלה דומים במידה רבה לסעדים הקבועים בתקנות סדר תקנות סדר הדין - (להלן1984-הדין האזרחי, התשמ"ד האזרחי). ואולם בשל המאפיינים הייחודיים של ההליכים מוצע לקבוע הוראות ספציפיות לעניין הסעדים הזמניים לפי חוק זה. יובהר כי אין בכך כדי למנוע מבית המשפט לתת סעדים זמניים בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי. מוצע כי תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו 19 סעיף לפתיחת הליכים, לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט. ההצעה נועדה לאזן בין החשיבות של המשך פעילותו העסקית הסדירה של התאגיד בתקופה שלאחר הגשת הבקשה, לבין ההבנה שמדובר בתקופה מסוכנת ורגישה בעבור הנושים. לכן, מוצע לקבוע כי במהלך תקופה זו ישמור התאגיד על "סטטוס קוו" וימשיך לנהל את עסקיו הרגילים אך לא יבצע עסקאות חריגות אלא באישור בית המשפט. מגבלה זו שונה משאר הסעדים הזמניים שניתן לקבל לפי פרק זה בכך שהיא חלה על כל תאגיד שהוגשה לגביו בקשה לצו לפתיחת הליכים, ואין צורך להגיש בקשה נפרדת כדי להחילה. לסעיף קטן (א) 20 סעיף סעיף קטן זה קובע את הסעדים הזמניים שבית המשפט רשאי להעניק בתקופת הביניים. הסעדים הקבועים ) של סעיף קטן (א) מובאים במדרג עולה 3( ) עד1( בפסקאות בהתאם למידת ההתערבות בעצמאות התאגיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 621 איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית )1( ;המשפט מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה )2( ; בית המשפט יקבע את33 על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; )3( - ניתן סעד זמני כאמור );2( ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (א) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז', כולן או חלקן, (ב) לעניין הפעלת התאגיד; יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של (ג) התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת (ב) ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר: את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם )1( ;למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, )2( .ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית )1( ;המשפט מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה )2( ; בית המשפט יקבע את33 על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סעיף תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני; איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; )3( - ניתן סעד זמני כאמור );2( ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (א) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז', כולן או חלקן, (ב) לעניין הפעלת התאגיד; יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של (ג) התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד. בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת (ב) ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר: את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם )1( ;למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, )2( .ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש הסעד המתון ביותר הוא מניעת עסקאות מסוימות )). סעד 1( או התניית ביצוען באישור בית המשפט (פסקה זה עשוי להינתן כאשר עולה חשש שהתאגיד עלול לבצע עסקאות להברחת נכסים והעדפת נושים, או עלול לבצע פעולות אחרות שעלולות לפגוע בנושים. סעד זה יכול להצעת החוק, 19 לחול על עסקאות שההגבלה שבסעיף המחייבת אישור מראש של בית המשפט לעסקאות חריגות, אינה חלה עליהן. סעד נוסף ומשמעותי יותר הוא מינויו של נאמן זמני )). על פי המוצע ייקבע היקף תפקידיו וסמכויותיו 2( (פסקה של הנאמן הזמני בידי בית המשפט בהתאם לנסיבות העניין. הדבר יאפשר לבית המשפט להתאים את הסעד הזמני לנסיבות וכן למתן את הפגיעה בתאגיד הכרוכה במינוי נאמן זמני. היקף סמכויותיו של הנאמן הזמני יכול לנוע בין מינויו כמשקיף או כמפקח על פעילות התאגיד ועד לניהולו של התאגיד בדומה לנאמן קבוע. אף שמדובר בסעד זמני בלבד, ייעשה מינוי הנאמן להצעת החוק. 33 הזמני לפי ההוראות הקבועות בסעיף זאת, כיוון שהוראות ניגוד העניינים והכשירות רלוונטיות גם כאשר מדובר בנאמן זמני וכיוון שלעתים קרובות הנאמן שמונה במסגרת הסעד הזמני ממשיך בכהונתו גם לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. סעד אפשרי נוסף הוא הטלת איסור על פירעון חובות )). סעד 3( העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגדו (פסקה זמני זה מחיל למעשה משטר קולקטיבי על ניהול חובות התאגיד, ומקדים את המשטר המשפטי שיחול על התאגיד אם יינתן צו לפתיחת הליכים. בגלל הפגיעה בנושים הכרוכה במתן סעד זה, מוצע לקבוע כי יחד עם מתן הסעד ימנה בית המשפט נאמן זמני לתאגיד. מכיוון שסעד זה דומה במידה רבה לתוצאה הנובעת מפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומכיוון שיחד עם מתן הסעד ממונה נאמן זמני לתאגיד, מוצע לקבוע כי במקרה זה יראו את מועד מתן הסעד הזמני כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים. עוד מוצע לקבוע לעניין זה כי בית המשפט רשאי להחיל את הוראות סימן ב' לפרק ז' לעניין הפעלת התאגיד. זאת כדי לאפשר לתאגיד להמשיך בפעילותו עד להכרעה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. לסעיף קטן (ב) מוצע לפרט את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטתו אם לתת סעד ומה יהיה סוג הסעד שיינתן והיקפו. הרשימה המפורטת בסעיף קטן זה אינה רשימה סגורה ובית המשפט רשאי לשקול שיקולים נוספים. שיקולים אלה מבוססים על תקנות סדר הדין האזרחי (ראו לתקנות סדר הדין האזרחי). נציין כי בימים אלה 362 תקנה נערך תיקון נרחב בתקנות סדר הדין האזרחי. לכשיותקנו התקנות החדשות תיבחן התאמת המבחנים למתן סעד זמני לפי חוק זה למבחנים שייקבעו לכך בתקנות סדר הדין האזרחי. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 622 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת30 סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על (ג) 30 הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על ימים. אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי (ד) .13‏1984-תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד סעד זמני במעמד צד אחד .21 בקשה למתן סעד זמני תידון במעמד הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם (א) שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שהשהיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לתת במעמד - צד אחד );3( ) עד1()(א20 סעד זמני כאמור בסעיף- לבקשת התאגיד )1( סעד זמני שעניינו איסור על ביצוע עסקה מסוימת או- לבקשת נושה )2( .)1()(א20 התניית ביצועה באישור מאת בית המשפט, כאמור בסעיף הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם (ב) העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר. ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם (ג) ימים מיום נתינתו.14–האפשרי ולא יאוחר מ לסעיף קטן (ג) תפקידו של הסעד הזמני לשמש סעד זמני בלבד. במטרה לצמצם את משך תקופת הביניים שבמהלכה יחול הסעד הזמני, מוצע לקבוע כי אורכה של תקופה זו לא ימים. לתקופה זו תתאפשר הארכה אחת בלבד, 30 יעלה על ימים. כך שתקופת 30 לתקופה שגם היא לא תעלה על הביניים תוגבל לשישים ימים לכל היותר. התקופה הקצרה מתיישבת עם אימוץ המבחן התזרימי, הפשוט יותר ליישום. לסעיף קטן (ד) מוצע להבהיר ולקבוע כי, כאמור, אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להעניק סעדים זמניים אחרים לפי תקנות סדר הדין האזרחי. הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות לתת סעד21 סעיף זמני במעמד צד אחד. סעד זה נדרש כשיש דחיפות מיוחדת למתן הסעד הזמני, וכאשר השהייתו של מתן הסעד עד לדיון במעמד הצדדים עלולה לסכל את מתן הסעד או לגרום למבקש הסעד נזק חמור. ההליכים שמוצע ב(ד) לחוק החברות, 350 לקבוע בסעיף זה מבוססים על סעיף והמבחנים שמוצע לקבוע בו זהים למבחנים למתן סעד במעמד צד אחד לפי תקנות סדר הדין האזרחי (ראו תקנה לתקנות סדר הדין האזרחי).366 במתן סעד במעמד צד אחד, לא ניתנת למשיב ההזדמנות להשיב לבקשה, ולכן נדרשת זהירות במתן הסעד. משום כך מוצע להבחין בין הסעדים במעמד צד אחד שניתן לתת לבקשת התאגיד לבין הסעדים במעמד צד אחד שניתן לתת לבקשת נושה. כך, לעניין בקשת סעד זמני במעמד צד אחד בידי נושה מוצע לקבוע, בסעיף קטן ), כי יהיה ניתן להעניק רק סעד זמני שעניינו איסור 2()(א על ביצוע עסקה מסוימת, או התניית ביצועה באישור בית המשפט. סעד זה נותן לנושה מענה מיידי לעצירת עסקאות בעייתיות שהתאגיד עלול לבצע עד לדיון במעמד הצדדים. זאת תוך פגיעה מצומצמת יחסית בתאגיד ובחבריו. ), כי 1()מנגד, בבקשת תאגיד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א ניתן לתת כל סעד זמני, לרבות מינוי נאמן והקפאת הליכים. סעדים אלה יכולים להיות נחוצים לתאגיד שדרושה לו הקפאת הליכים מיידית כדי למנוע את התמוטטותו. הנפגעים העיקריים מסעד של מינוי נאמן הם התאגיד וחבריו אשר השליטה בתאגיד ניטלת מהם עם מינויו. לכן החשש לניצול לרעה של סעד כזה בידי התאגיד עצמו הוא נמוך. עוד מוצע לקבוע חובת פרסום הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד וכן חובת מסירת הודעה על מתן סעד כאמור לכל אדם העלול להיפגע מכך. זאת משום שתוצאותיו של הסעד הזמני דומות לתוצאות הצו לפתיחת הליכים ומתן הסעד הזמני מלמד שקיימות ראיות לכאורה להתקיימות התנאים למתן צו לפתיחת הליכים בעניין התאגיד. לאחר מתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר ימים מיום נתינתו, זאת כדי לאפשר לבעלי העניין 14–מ להשמיע את עמדתם. .2220 'ק"ת התשמ"ד, עמ 13 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 623 עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי עומד .22 הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה (א) הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש בקשה לעיכוב).- את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט (ב) העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תידון הבקשה לעיכוב בבית - תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את (ג) (ב).20 השיקולים המנויים בסעיף הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. (ד) פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי .23 :בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה (א) אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:- הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי )1( ;יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד (א) קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; (ב) .22 הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והיה תלוי ועומד באותה השעה (א) הליך נגד התאגיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים התאגיד או נושה לבקש בקשה לעיכוב).- את עיכוב ההליך עד להחלטה בבקשה (בסעיף זה עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי עומד היה ההליך נגד התאגיד תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט (ב) העליון, תידון הבקשה לעיכוב בבית המשפט שבו מתנהל אותו הליך; היה ההליך תידון הבקשה לעיכוב בבית - תלוי ועומד בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. בהחלטתו בבקשה לעיכוב לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את (ג) (ב).20 השיקולים המנויים בסעיף הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. (ד) פרק ד': תוכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו .23 :בצו לפתיחת הליכים יורה בית המשפט על אחד מאלה (א) החלטה על פירוק התאגיד או על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:- הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי )1( ;יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד (א) קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד; (ב) ההוראה המוצעת בסעיף זה משלימה את22 סעיף הוראות הסעיפים העוסקים בסעדים זמניים. סעיף זה מאפשר עיכוב זמני של הליכים שיפוטיים פרטניים התלויים ועומדים בעניינו של התאגיד, אם הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים וטרם הוכרע בה. עם מתן הצו לפתיחת הליכים חלה הקפאת הליכים המונעת ניהול הליכים משפטיים מחוץ להליכי חדלות הפירעון שלא באישור בית המשפט. לעומת זאת, לפני מתן הצו אין הצדקה לעכב את ההליכים באופן אוטומטי, שכן כלל לא ברור שיינתן צו לפתיחת הליכים. ההחלטה על עיכוב ההליכים לפי הוראות הסעיף המוצע נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך שמבקשים לעכב, אלא אם כן מדובר בהליך המתנהל בבית משפט השלום או בבית הדין לעבודה. ההחלטה לגבי הליך זה תתקבל בידי בית המשפט המחוזי שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לעכב הליכים לפי סעיף זה, דומים במהותם לשיקולים במתן סעד זמני, ועל כן מוצע לקבוע כי בית המשפט ישקול, בין (ב) להצעת החוק 20 השאר, את השיקולים המנויים בסעיף לעניין מתן סעד זמני. עיכוב ההליכים לפי סעיף זה לא חל על הליכים פליליים או מנהליים. זאת משום שגם מתן צו לפתיחת הליכים אינו יכול לעכבם. לפקודת 264 נוסחו המוצע של הסעיף מבוסס על סעיף החברות. פרק ד': תכנו של צו לפתיחת הליכים ותוצאותיו חידוש מבני מרכזי בחוק המוצע הוא קביעתה23 סעיף של נקודת כניסה אחת להליכי חדלות פירעון. בנקודה זו מתקבלת ההכרעה על חדלות הפירעון של התאגיד וממנה מנותב התאגיד להפעלה לשם שיקומו הכלכלי, או לפירוקו. עניין זה הוסבר בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה. החלטת בית המשפט אם להפעיל את התאגיד לשם שיקומו הכלכלי או להורות על פירוקו המיידי, היא אחת ההחלטות המהותיות ביותר בהליך חדלות הפירעון וממנה נגזר אופיו של ההליך כולו. לכך יש להוסיף גם כי במקרים רבים מדובר בהחלטה בלתי הפיכה, בעיקר כאשר ההחלטה היא להורות על פירוק התאגיד. לכן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יקבל את ההחלטה מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים ובמסגרתו. הסעיף קובע את התנאים להחלטת בית המשפט על הפעלת התאגיד או פירוקו. התנאים המוצעים נועדו לאזן בין הרצון לשקם את התאגיד לבין הצורך להגן על נושיו ולמנוע פגיעה נוספת בהם או בבעלי עניין אחרים בתאגיד. ) מוצע לקבוע כי כדי שבית המשפט 1()בסעיף קטן (א יורה, בצו לפתיחת הליכים, על הפעלת התאגיד, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: א.  יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד. הפעלתו של התאגיד כרוכה, כמעט מיניה וביה, בסיכונים ועל כן תנאי לאישור ההפעלה הוא כי לשיקומו של התאגיד סיכוי סביר. ב.  יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. הפעלת התאגיד לאחר מתן הצו נעשית בפיקוחו ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 624 ;אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים (ג) אם מצא כי לא מתקיים אחד התנאים האמורים- פירוק התאגיד )2( .)1( בפסקה הפעלת התאגיד תהיה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים, כפי שיורה (ב) בית המשפט; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חדשים כל אחת, אם מצא כי ההארכה נדרשת לשם הכנת התכנית לשיקום כלכלי או מכירת פעילותו העסקית של התאגיד. החלטה על הפעלה זמנית של התאגיד .24 סבר בית המשפט כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת (א) התאגיד וכי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים, אך אין בפניו את מלוא המידע הדרוש כדי להחליט האם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, יורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלתו הזמנית של התאגיד שבמהלכה יגיש לו הנאמן חוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד. ימים; השר רשאי 30 חוות דעתו הראשונית של הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך (ב) לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו. בית המשפט יחליט על הפעלת התאגיד או פירוקו בהקדם האפשרי לאחר קבלת (ג) חוות דעתו הראשונית של הנאמן. של בית המשפט ובאישורו ובמסגרתה יכול התאגיד להמשיך בפעילותו העסקית ואף ליצור התחייבויות חדשות, בין השאר, לספקים ועובדים. יש חשיבות רבה לכך שיהיה מקור לקיום התחייבויות אלה. משום כך מוצע לקבוע כי תנאי לכך שבית משפט יורה על הפעלת התאגיד הוא קיומם של אמצעים למימון הפעלת התאגיד. יובהר כי אין הכרח בהזרמת מימון חיצוני כתנאי להפעלת התאגיד וניתן, במקרים המתאימים, להסתמך על מקורותיו הפנימיים של התאגיד כדי לממן את הוצאות ההפעלה. ג.  אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד תפגע בנושים. תנאי זה נועד ליצירת איזון ראוי בין הרצון לשקם את התאגיד לבין הצורך למנוע את הגדלת הפגיעה בנושים. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, תקופת ההפעלה לא תעלה על תשעה חודשים. כמו כן, לבית המשפט תהיה סמכות להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים בכל פעם. תכליתה של הוראה זו היא להגביל את הזמן שבמהלכו ניתן להפעיל את התאגיד במסגרת הליכי חדלות הפירעון ולהבהיר כי מדובר במצב ב(ב) לחוק החברות.350 זמני. הוראה זו מבוססת על סעיף ההחלטה אם לנתב את התאגיד לפירוק או 24 סעיף לשיקום היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בהליכי חדלות פירעון. ואולם לעתים קבלת ההחלטה צריכה להסתמך על מידע שלא נמצא לפני בית המשפט במועד מתן הצו. במצב כזה, על בית המשפט ללמוד ולנתח את מצבו הכלכלי הכולל של התאגיד כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי ההליך המתאים לו ולכך נדרש זמן נוסף. סעיף זה עוסק בסיטואציה זו. הרציונל שבבסיס הוראת הסעיף המוצע הוא העדפה של הפעלת התאגיד על פני פירוקו כל זמן שלא ברור אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד. זאת כמובן בכפוף להבטחת עניינם של הנושים ושאר בעלי העניין בהליכים. הטעם לכך הוא כפול. ראשית כחלק מהתפיסה הרחבה שאותה מבקש החוק המוצע לקדם, של העדפת השיקום על פני הפירוק. טעם נוסף הוא החשש מכך שהפסקת פעילותו של התאגיד תגרום לנזק בלתי הפיך שלא יאפשר את שיקומו של התאגיד. לכן מוצע לקבוע כי אם סבר בית המשפט כי מתקיימים ) להצעת החוק, אך 3(–) ו2()(א23 התנאים המנויים בסעיף אין לא נמצא לפניו מלוא המידע הדרוש כדי להחליט אם יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הוא יהיה רשאי להורות על הפעלה זמנית של התאגיד על ידי הנאמן. הנאמן יבחן את מצבו הכלכלי של התאגיד, ויגיש לבית המשפט חוות דעת ראשונית לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד שתאפשר לבית המשפט לקבל את ההחלטה בדבר הפעלת התאגיד או פירוקו. חוות הדעת של הנאמן בשלב זה היא ראשונית בלבד. מאחר שמדובר בתקופת ביניים, מוצע להגביל אותה בזמן 30 ולקבוע כי חוות דעת הנאמן תוגש לבית המשפט בתוך ימים. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע את הפרטים שעל הנאמן לכלול בחוות דעתו. החלטת בית המשפט תתקבל בהקדם האפשרי לאחר קבלת חוות הדעת הראשונית של הנאמן. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 625 תוצאות צו לפתיחת הליכים .25 - עם מתן צו לפתיחת הליכים (א) נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות )1( ;הליכי חדלות הפירעון, בלבד לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם )2( ;להוראות חוק זה יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה'; )3( בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד בהתאם )4( .'להוראות פרק ו על אף הוראות סעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד (ב) מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר. פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק .26 הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד (א) שיקבע השר. מבקש הצו ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, (ב) בדרך ובמועד שיורה. .25 - עם מתן צו לפתיחת הליכים (א) תוצאות צו לפתיחת הליכים נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של התאגיד והוצאות )1( ;הליכי חדלות הפירעון, בלבד לא ייפרעו חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם )2( ;להוראות חוק זה יוקפאו ההליכים נגד התאגיד בהתאם להוראות פרק ה'; )3( בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של התאגיד בהתאם )4( .'להוראות פרק ו על אף הוראות סעיף קטן (א), אין בצו לפתיחת הליכים כדי לפטור את התאגיד (ב) מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר. .26 הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד (א) שיקבע השר. פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק מבקש הצו ימציא העתק מהצו לממונה, וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, (ב) בדרך ובמועד שיורה. לסעיף קטן (א)25 סעיף סעיף קטן זה קובע את תוצאות הצו לפתיחת הליכים. תוצאות אלה הן אבני היסוד של המשטר המשפטי הייחודי החל על התאגיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים בכל הנוגע ליחסיו עם הנושים. עקרון יסוד במשטר חדלות הפירעון הוא המעבר מהליכים יחידניים להליכים קולקטיביים. החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים מוסדרים יחסיו של התאגיד עם נושיו תחת מסגרת כוללת וקולקטיבית הקובעת את סדר פירעון החובות ואת ההליכים שניתן לנקוט לשם פירעונם. עקרון יסוד זה בא לידי ביטוי בשלוש התוצאות הראשונות של הצו לפתיחת הליכים שמוצע לקבוע בסעיף קטן זה. התוצאה הראשונה היא שממועד מתן הצו יעמדו נכסי קופת הנשייה לפירעון חובות העבר והוצאות הליכי חדלות הפירעון בלבד. התוצאה השנייה היא כי חל איסור על פירעון חובות העבר של התאגיד מנכסי קופת הנשייה, שלא בהתאם להוראות החוק המוצע. איסור זה חל הן על פירעון חובות באמצעות פעולות גבייה של הנושים והן באמצעות פעולות שמבצע התאגיד עצמו. מכאן ואילך, פירעון חובות העבר של התאגיד תהיה אך ורק בהתאם להוראות החוק המוצע. ברור כי איסור זה עוסק במערכת היחסים שבין החייב עצמו לבין נושיו בלבד ואין בו כדי למנוע מגורם שלישי לפרוע את חובות התאגיד. התוצאה השלישית, המשלימה את האיסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד שלא בהתאם להוראות החוק המוצע, היא הקפאת ההליכים נגד התאגיד. משמעותה של הקפאת ההליכים היא שלא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכים כנגד התאגיד. היקפה של הקפאת ההליכים יידון באופן מפורט בדברי ההסבר לפרק ה' לחלק ב'. התוצאה הרביעית של הצו לפתיחת הליכים היא מינויו של נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון. החל ממתן הצו לפתיחת הליכים ניטלת השליטה בתאגיד מהאורגנים שלו ועוברת לנאמן הנכנס בנעלי האורגנים של התאגיד. תפקידיו של הנאמן הם להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו או לפירוקו של התאגיד. תפקידיו וסמכויותיו של הנאמן יפורטו בדברי ההסבר לפרק ו' לחלק ב'. לסעיף קטן (ב) הליכי חדלות הפירעון אמנם קובעים משטר משפטי ייחודי החל על התאגיד, ואולם משטר זה תחום למערכת היחסים שבין החייב לבין נושיו בלבד. המשטר הרגולטורי שלו כפוף החייב מחוץ להליכי חדלות הפירעון אינו משתנה או נסוג כתוצאה מכך שנפתחו כנגד החייב הליכי חדלות פירעון. על החייב מוטלת החובה להתאים את עצמו לדרישות החוק. (לעניין זה ראו גם דברי ההסבר להגדרה להצעת החוק). עיקרון זה נקבע 4 "החלטה מינהלית" בסעיף בסעיף קטן זה הקובע כי אין בצו לפתיחת ההליכים כדי לפטור את החייב מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין ובכלל זה החלטה מינהלית. חריג לכך מתקיים כאשר החובה שבדין החלה על התאגיד מחייבת אותו לשלם חוב עבר. כך לדוגמה, כאשר חלה על התאגיד חובת תשלום מס במועד שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. במקרה זה מוצע לקבוע כי חובת התשלום תוקפא וזאת כדי שלא תפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון בין הנושים. יש צורך להביא לידיעת הציבור כי ניתן לגבי סעיפים התאגיד צו לפתיחת הליכים, וזאת משום28 עד26 שיש גורמים רבים המנהלים יחסים עסקיים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 626 ציון ההליכים במסמכי התאגיד .27 ניתן צו לפתיחת הליכים יצוין הדבר בכל מסמך מטעם התאגיד, כל עוד מתקיימים לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון. הודעה לרשם .28 מיד עם מתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום על כך הערה במרשם. פרק ה': הקפאת הליכים הקפאת הליכים נגד התאגיד .29 - הקפאת ההליכים נגד התאגיד עם מתן צו לפתיחת הליכים משמעה כי לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך )1( בהליכי גבייה שטרם הושלמו; לעניין זה, יראו הליך גבייה כהליך שהושלם, לגבי בתשלום החוב - בקבלת התמורה בעד מכירתם בידי הנושה, ולגבי עיקול חוב- נכסים לנושה; מימוש נכס מנכסי קופת הנשייה המשועבד בשעבוד קבוע וגיבוש שעבוד צף, )2( שנעשו להבטחת פירעון חובות העבר של התאגיד, וכן העברת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות מהתאגיד לבעל הנכס והחזקה בנכס שחלה לגביו זכות עיכבון, יהיו כפופים למגבלות ולהוראות הקבועות בפרק ו' לחלק ד', והכל גם אם החלו הליכים כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; לא יהיה ניתן לשעבד נכס מנכסי קופת הנשייה לשם הבטחת פירעון חובות העבר )3( של התאגיד, או לבצע כל פעולה בנכס משועבד המקנה לשעבוד, לפי דין, תוקף כלפי צדדים שלישיים; עם התאגיד ולמצבו הכלכלי יש חשיבות בעבורם. לשם כך מוצע לקבוע כמה הוראות כמפורט להלן. (א) להצעת החוק מוצע לקבוע חובת פרסום 26 בסעיף הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, בדרך שיקבע השר בתקנות. (ב) להצעת החוק מוצע לקבוע כי עם מתן 26 בסעיף הצו לפתיחת הליכים ישלח מבקש הצו העתק ממנו לממונה ולכל אדם אחר שעליו יורה בית המשפט. להצעת החוק מוצע לחייב את התאגיד 27 בסעיף לציין את עובדת היותו של התאגיד בהליכי חדלות פירעון בכל מסמך מטעמו. להצעת החוק מוצע לקבוע כי הרשם 28 בסעיף הרלוונטי לתאגיד ירשום הערה במרשם בנוגע למתן הצו לפתיחת הליכים. פרק ה': הקפאת הליכים להקפאת ההליכים תפקיד מרכזי בהליכי כללי חדלות הפירעון. החל מהרגע שבו נודע לנושים על קשייו הכלכליים של התאגיד הם עשויים לנסות ולפעול במהירות כדי לגבות את חובם. מהלכים אלה עלולים ליצור "מרוץ נושים" ולפגוע בעקרון השוויון בין הנושים. מרוץ זה אף עלול לפגוע ביכולתו של התאגיד להשתקם. לכן, בהליכי חדלות הפירעון יש חשיבות רבה להקפאת ההליכים הפרטניים שמנהלים הנושים כנגד התאגיד, ולהחלת משטר משפטי קולקטיבי שבו מוסדרים יחסי הנושים עם החייב באופן כולל ומאוחד. להקפאת ההליכים חשיבות נוספת כאשר מדובר בתאגיד המבקש להשתקם. היא מעניקה לתאגיד "אורך נשימה" המאפשר לנאמן לנסות ולגבש הסדר עם הנושים השונים, ולהביא לשיקום התאגיד. הקפאת ההליכים חלה על פי המוצע על סוגי 29 סעיף הליכים שקיומם עלול לפגוע בעקרון השוויון בין הנושים, או לפגוע ביכולתו של התאגיד לשקם את עצמו. סוג ההליכים הראשון שאליו מתייחסת הקפאת )). הליכי גבייה הם 1( ההליכים הוא הליכי גבייה (פסקה הליכים שנושה זכאי להפעיל כנגד חייב בהתאם לדין 4 (ראו גם דברי ההסבר להגדרה "הליכי גבייה" בסעיף להצעת החוק). הקפאת ההליכים כוללת את כל שרשרת הגבייה עד להשלמתם של הליכי הגבייה. מוצע להגדיר את השלמת ההליכים כמועד שבו מקבל הנושה את כספו, דהיינו המועד שבו אין צורך לנקוט עוד בכל פעולה לתשלום החוב. גם "הליך גבייה שהושלם" אינו חסין מפני האפשרות שבית המשפט יבטל את הליך הגבייה, בין השאר, אם יתברר כי ההליך הוא בגדר פעולה להעדפת נושים לפי להצעת החוק. לעניין זה ראו הסבר מפורט בדברי 219 סעיף ההסבר לסימן ב' לפרק ב' בחלק ד' להצעת החוק, העוסק בביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה. הליכים מסוג שני הכפופים להקפאת ההליכים הם הליכים למימוש נכסים מנכסי קופת הנשייה המשועבדים בשעבוד קבוע, הליכים לגיבוש שעבוד צף, העברת חזקה בנכס הכפוף לתניית שיור בעלות וכן החזקה בנכס שחלה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 627 לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, וכל עיקול שהוטל על )4( נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף בטל;- )א לפקודת המסים (גבייה12 לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית )5( המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. הקפאת הליכים נגד אדם שלישי .30 הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות גם 29 חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו )1( ;הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה, וכל עיקול שהוטל על )4( נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף בטל;- )א לפקודת המסים (גבייה12 לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית )5( המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. .30 הקפאת הליכים תחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות גם 29 חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה: הקפאת הליכים נגד אדם שלישי בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו )1( ;הכלכלי והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום )). בהקשר זה משמעות הקפאת 2( לגביו זכות עיכבון (פסקה ההליכים היא שהליכים אלה יהיו, מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים, כפופים לתנאים ולמגבלות הקבועים בפרק ו' לחלק ד' להצעת החוק העוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות. בדומה להקפאת הליכי הגבייה, מוצע לקבוע כי הקפאת ההליכים ביחס לנושים המובטחים תחול גם אם ההליכים המנויים בסעיף זה החלו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. ההליך השלישי שחלה לגביו הקפאת הליכים על פי המוצע הוא האפשרות לשעבד נכס של התאגיד כדי )). הקפאת 3( להבטיח את פירעון חובות העבר שלו (פסקה ההליכים בעניין זה משמעה גם הקפאת האפשרות להשלים שכלול של שעבוד שטרם הושלם שכלולו לפי הוראות הדין החלות עליו. נקודת המבחן המוצעת לעניין זה היא אם הוקנה לשעבוד תוקף כלפי צד שלישי. כלומר, הקפאת ההליכים מונעת את ביצוע של כל פעולה שתקנה לשעבוד תוקף כלפי צדדים שלישיים. תוצאתה של הוראה זו היא כי שעבוד יקנה לבעל השעבוד עדיפות בהליכי חדלות הפירעון רק אם הושלם שכלולו לפי הוראות הדין החלות לעניין שכלולו, טרם מתן הצו לפתיחת ההליכים. ההליך הרביעי המוקפא עם מתן הצו לפתיחת הליכים הוא הליך להטלת עיקול על נכס מנכסי קופת )). עיקול הוא סעד דיוני שנועד להבטיח 4( הנשייה (פסקה כי בעל הנכס לא יבצע דיספוזיציות בנכס, אשר עלולות למנוע מהנושה להיפרע מהחייב. עם מתן הצו לפתיחת הליכים מכונסים כל נכסי החייב בידי הנאמן, תחת פיקוח בית המשפט, לשם פירעון חובות החייב. לכן החל משלב זה אין כל צורך בעיקולים. מאותו הטעם, מוצע לקבוע כי גם עיקולים שהוטלו על נכסי החייב עובר למתן הצו לפתיחת הליכים, יתבטלו עם מתן הצו. חריג לכלל זה הוא עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף א לפקודת המסים (גבייה), המוטל על נכס של החייב. 12 לעיקול זה מעמד כשל משכון, והוא מקנה לנושה המחזיק בו עדיפות על פני נושים אחרים. ביטולו של עיקול זה יפגע במעמד העדיף שהוקנה כדין לנושה הזכאי לו. לכן, מוצע כי הכלל שלפיו עיקולים החלים על נכסי התאגיד בעת מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו בטלים, לא יחול על עיקול מסוג זה. סוג ההליכים החמישי המוקפא הוא הליכים משפטיים )). הקפאת הליכים אלה 5( המתנהלים נגד התאגיד (פסקה נועדה לרכז את כל הדיונים המשפטיים הקשורים לתאגיד בבית משפט אחד כדי לנהלם ביעילות ובמהירות. זאת, כדי למנוע בזבוז של משאבי התאגיד ולאפשר הבנה מהירה ככל האפשר של תמונת המצב המלאה לגבי מצבת חובותיו של התאגיד, וכן כדי למנוע כפל הליכים. חריג לכלל זה יתקיים על פי המוצע אם מצא בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי מדובר בהליך משפטי שמחמת טבעו או מורכבותו, ראוי לנהלו בנפרד מהליכי חדלות הפירעון. הליכים נגד צדדים שלישיים אינם חלק מההליך 30 סעיף הקולקטיבי המתנהל בין התאגיד לנושיו במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לכן, ככלל, אין הצדקה לעיכוב הליכים כאלה במסגרת הקפאת ההליכים. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יש חשיבות לעיכוב ההליכים נגד צדדים שלישיים. זאת בעיקר כאשר מדובר בהליכים אשר שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד, והקפאתם חיונית לצורך קידום שיקומו הכלכלי של התאגיד. לפיכך מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לעכב גם הליכים נגד צד שלישי, או חלק מההליכים נגדו, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, ובלבד שיתקיימו שני התנאים האלה: א.  בית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, והקפאת ההליכים נגד אותו אדם חיונית לצורך השיקום. תנאי זה קובע את הקשר המהותי בין הקפאת ההליכים לגבי הצד השלישי לבין שיקומו של התאגיד.- תכליתו של הליך חדלות הפירעון ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 628 ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב )2( .התאגיד סייג לתחולה על הליכים פליליים ומינהליים .31 הקפאת הליכים לא תחול על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים למעט הליכי גבייה. הקפאת תקופת ההתיישנות .32 התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי .14‏1958-חוק ההתיישנות, התשי"ח מינויו, תפקידו וסמכויותיו - פרק ו': הנאמן סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן .33 בית המשפט ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת (א) הליכים. ב.  ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מחובות התאגיד. תנאי זה מגביל את הקפאת ההליך נגד הצד השלישי למקרים שבהם מדובר בהליכים שלובים במהותם בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד. הוא נועד, בין השאר, למנוע ניסיונות לקשירה מלאכותית בין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד להליכים אחרים המתנהלים בעניינם של צדדים שלישיים. מוצע לקבוע כי הקפאת ההליכים לא תחול על 31 סעיף הליכים מינהליים או פליליים, למעט הליכי גבייה. הרציונל שבבסיס ההוראה המוצעת הוסבר בהרחבה בדברי ההסבר להגדרה "החלטה מינהלית" (ראו דברי להצעת החוק). ההוראה נועדה להבהיר כי 4 ההסבר לסעיף תאגיד בהליכי חדלות פירעון כפוף לדין המינהלי והפלילי בדומה לכל תאגיד אחר. לעיקרון זה חשיבות מיוחדת ביחס להליכים פליליים. עקרון שלטון החוק ואכיפתו באורח שוויוני על כל אדם, חל גם ביחס לחייב שהוא חדל פירעון. הקפאתם של הליכים פליליים כאשר מתנהלים הליכי חדלות פירעון עלול להביא לכך שהליכים אלה ישמשו מקלט לעבריינים. לכן, אין מקום להקפיא או לעצור את הליכים פליליים המתנהלים לגבי תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. הוראה זו מיישמת את שנקבע לעניין זה מדינת ישראל נ' א.מ. תורג'מן 9008/01 בפסיקה (ראו: רע"פ ). 799 ,)פ"ד נז(ז חריג לכלל זה הוא כאשר מדובר בהליכי גבייה. במקרה זה, המשכם של הליכי הגבייה יפגע בסדר הפירעון ובעקרון השוויון ביו הנושים, ועל כן מוצע לקבוע כי הליכים אלה יוקפאו. הסדר זה מקביל להסדר שמוצע להצעת החוק ביחס לחובתו של התאגיד 25 לקבוע בסעיף לקיים כל הוראה לפי דין מלבד חובה לשלם חוב עבר. מוצע לקבוע כי תקופת הקפאת ההליכים לא32 סעיף תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק . כלומר, מרוץ ההתיישנות 1958-ההתיישנות, התשי"ח ייעצר באופן זמני עם פתיחת הקפאת ההליכים, ויימשך לאחר סיומם. ההוראה המוצעת מבוססת על הוראת סעיף ב(ה) לחוק החברות כנוסחו היום.350 מינויו תפקידו וסמכויותיו- פרק ו': הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים ניטלת השליטה כללי בתאגיד מידי האורגנים שלו ועוברת לנאמן. הנאמן ממונה בידי בית המשפט ומשמש זרועו הארוכה בניהול ההליכים. הוא זה שאחראי על יישום הליכי חדלות הפירעון בהתאם להוראותיו והנחיותיו של בית המשפט. פרק ו' עוסק בנאמן ומפרט את הליך מינויו, את תפקידיו ואת סמכויותיו. בדין המשווה קיימות שתי גישות לגבי נטילת השליטה בתאגיד מידי האורגנים שלו עם מתן הצו לפתיחת הליכים. גישה אחת גורסת כי נכון להותיר את השליטה בתאגיד בידי האורגנים שלו, בעיקר בהליכי שיקום, זאת משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהנהלת התאגיד מכירה טוב יותר מכל גורם אחר את מבנה התאגיד ופעילותו, ועל כן סיכוייו של התאגיד להשתקם גדולים יותר כאשר הנהלתו נותרת על מקומה. הסיבה השנייה נוגעת למערך התמריצים של האורגנים של התאגיד. הטענה היא כי נטילת השליטה מידי האורגנים של התאגיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים, מהווה תמריץ שלילי לפתוח בהליכים. זאת בשל החשש של האורגנים של התאגיד מאיבוד השליטה. תמריץ שלילי זה עלול להשהות את מועד כניסתו של התאגיד להליכים ובכך לפגוע בסיכוייו להשתקם. גישה אחרת גורסת כי הותרת סמכויות האורגנים של התאגיד בהליכי חדלות הפירעון בידי האורגנים עצמם אינה נכונה, וכי יש להפקיד את ניהול ההליכים בידי גורם אובייקטיבי. הטענה המרכזית של התומכים בגישה זו, היא שהחל ממועד מתן צו לפתיחת הליכים על התאגיד להתנהל בראש ובראשונה לטובת הנושים ולא לטובת בעלי המניות. בהתאם לגישה זו, האורגנים המקוריים של התאגיד אינם מסוגלים לנהל את התאגיד בדרך זו מכיוון שעד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים הם פעלו למען .112 'ס"ח התשי"ח, עמ 14 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 629 רשימת- (בסימן זה37 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף (ב) הנאמנים). הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת (ג) הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים. רשימת- (בסימן זה37 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף (ב) הנאמנים). הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת (ג) הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים. בעלי המניות. קושי זה מתעצם במצב שבו יש לתאגיד בעל שליטה דומיננטי שמינה את נושאי המשרה בו. קושי נוסף עולה, במצב שבו קיים חשש כי האורגנים של התאגיד נשאו באחריות לחדלות הפירעון של התאגיד. הפקדת ניהול ההליכים בידי הנהלת התאגיד שכיהנה ערב חדלות הפירעון עלולה לפגוע בתקינות ההליכים וביכולתו של בית המשפט לבחון את הסיבות לקריסתו של התאגיד. החוק המוצע מבקש לקבוע הסדר המאזן בין שתי גישות אלה. נקודת המוצא היא מינויו של נאמן חיצוני לניהול ההליכים. ואולם ניתן לחרוג מכלל זה ולמנות נושא משרה בתאגיד כנאמן, אם בית המשפט ישתכנע שיהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין במינוי ם)-כדי לפגוע בנושים (ראו לדוגמה לעניין זה: פרק (י Hadassah ' הסתדרות מדיצינית הדסה נ14554-02-14 .))11.02.2014( Women’s Organization of America Inc .במקרים אלה יש למנות נאמן נוסף ואובייקטיבי על אף האפשרות למינוי נושא משרה בתאגיד לנאמן, החוק המוצע אינו מאפשר להותיר את התאגיד בלא מינוי נאמן כלל. זאת בשל החשיבות שבמינויו של בעל תפקיד שישמש זרועו הארוכה של בית המשפט, ויהיה אחראי על יישומם הראוי של ההליכים. בכך סוטה החוק המוצע ד לחוק 350 במידה מסוימת מההסדר הקבוע היום בסעיף החברות, המאפשר, בתנאים מסוימים, להחיל הקפאת הליכים בלא מינוי בעל תפקיד. החוק המוצע אמנם מצמצם את האפשרות למינויו של נושא משרה לבעל תפקיד, אך מציע מסלול נוסף שיאפשר לנושאי המשרה לשמור על שליטתם בתאגיד. בפרק ד' לחלק י' לחוק המוצע מוצע להוסיף מסלול להסדר חוב לתאגיד המבקש לפתוח בהליכים להסדר חוב בשלב מוקדם של הקשיים הכלכליים, תוך הותרת השליטה בתאגיד בידי האורגנים שלו. במסגרת מסלול זה אכן לא ניתן לתאגיד סעד של הקפאת הליכים, אך מוענקות לו הגנות אחרות לצורך ניהול משא ומתן לקראת נועד, - של ניהול משא ומתן מוגן- הסדר חוב. מסלול זה בין השאר, לתמרץ את נושאי המשרה בתאגיד להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם בלי לחשוש מנטילת השליטה בתאגיד מידיהם. ההסבר והרקע לקביעתו של מסלול זה יובא בדברי ההסבר לפרק העוסק בו. סימן א': מינוי הנאמן לזהותו של בעל התפקיד השלכה משמעותית 33 סעיף על הליכי חדלות הפירעון, ולשחקנים השונים בהליכים אינטרסים מנוגדים בעניין. למרות זאת, מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון אינו מוסדר כיום בחקיקה. העדרה של ההסדרה החקיקתית, ריבוי האינטרסים בשאלת זהותו של בעל התפקיד והמשמעות הכלכלית שיכולה להיות למינוי נאמן כזה או אחר הביאה לעתים לתוצאות שאינן מיטביות. החוק המוצע מבקש לתקן מצב דברים זה. מינוי הנאמן לפי הדין הקיים מבוסס במקרים רבים על הצעות הצדדים להליך בלבד. פרקטיקה זו מעוררת קושי. ראשית, מכיוון שמדובר בשוק קטן, ומאחר שחלק לא מבוטל מהנושים הם שחקנים חוזרים, קיים חשש שיופעלו לחצים על הנאמן לפעול לטובת נושה כזה או אחר. בנוסף, מנגנון המבוסס על הצעות הנושים והתאגיד בלבד עלול לפגוע ביכולתם של נאמנים חדשים להיכנס לתחום, לפגוע בהתפתחותו של הענף וכן להקשות על בית המשפט למנות לתפקיד אדם שהוא מוצא מתאים. החוק המוצע מבקש לשנות זאת וליצור הסדרה שתבטיח הליכי מינוי אובייקטיבים, שוויוניים ושקופים. עיקרה של ההצעה הוא בקביעת רשימה סגורה של נאמנים, שממנה יהיה ניתן לבחור בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון. הרשימה תוכל לכלול גם סיווגים לסוגי תיקים שונים בהתאם לקריטריונים שיקבע השר. את רשימת הנאמנים תגבש ועדה מקצועית, בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים. בניית הרשימה בידי ועדה אמורה למנוע את החשש מהפעלת לחצים על הנאמנים. להסבר מפורט על אודות הרכב הועדה ראו דברי ההסבר להצעת החוק.37 לסעיף בחירת הנאמנים מתוך הרשימה, בכל בקשה לצו לפתיחת הליכים, תיעשה בהתאם להליך המתואר להלן. הליך הבחירה המוצע נועד לאזן בין הצורך במינוי בעל תפקיד אובייקטיבי שלא יהיה נתון ללחצים לבין רצונם הלגיטימי של בעלי העניין בהליך להציע מועמדים שזוכים לאמונם. להסכמת בעלי העניין בדבר זהותו של בעל התפקיד יכולה גם להיות השפעה חיובית וחשובה על שיתוף הפעולה שלהם בהליך ובקידומו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 630 בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין (ד) תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים (ה) מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה בית המשפט כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. נאמן זמני .34 ,לא ניתן למנות את הנאמן עם מתן הצו לפתיחת הליכים, ימנה בית המשפט נאמן זמני מתוך רשימת הנאמנים, שיכהן עד למינוי הנאמן. מינוי הממונה לנאמן .35 .בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך מינוי התאגיד או נושא משרה לנאמן .36 בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן גם אם אינו כלול ברשימת (א) הנאמנים, אם שוכנע, לאחר שנתן לנושים הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים; בית המשפט יקבע את סמכויותיו ואת חובותיו של נאמן כאמור בהתחשב, בין השאר, בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו של נושא המשרה בתאגיד. מעבר לזאת יש לזכור גם כי הנאמן משמש כידו הארוכה של בית המשפט. על כן מן הראוי שהסמכות הסופית למינויו תהיה בידי בית המשפט, אשר ימנה לתפקיד אדם שהוא מוצא מתאים. בהתאם לעקרונות אלה מוצע לקבוע בסעיף קטן (ג) כי הממונה יציע לבית המשפט כמה מועמדים מתוך הרשימה כך שלבית המשפט תתאפשר גמישות בקבלת ההחלטה על המינוי. יודגש כי הצעת הממונה היא בגדר המלצה בלבד ובית המשפט רשאי לקבלה או שלא לקבלה. עם זאת, סביר כי להמלצתו של הממונה יהיה משקל רב בעיני בית המשפט, שכן מדובר בגורם מינהלי ואובייקטיבי האמון על טובת הציבור בהליכי חדלות הפירעון. מסיבה זו, ומאחר שהממונה הוא חלק מרשות מינהלית ועליו לפעול בשוויוניות ובשקיפות, מוצע כי הממונה יקבע אמות מידה שוויוניות להמלצה על נאמנים ויפרסמן באתר האינטרנט שלו. מכיוון שמינוי נאמן המקובל על הצדדים להליך יכול לשפר את סיכויי ההצלחה של ההליך, מוצע שגם הנושים והתאגיד יוכלו להציע לבית המשפט מועמד מטעמם, כל עוד הוא נמנה על הרשימה. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ד), הוראות המגבילות את האפשרות למנות נאמן העלול להימצא בניגוד עניינים, ולהבהיר כי מדובר גם בניגוד עניינים שנובע מקשרים אישיים או כלכליים עם אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. לבסוף מוצע, בסעיף קטן (ה), לאפשר לבית המשפט למנות כמה נאמנים, ולקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהם. מינויים של כמה נאמנים יתאפשר רק כאשר קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך וכן כאשר התאגיד או נושא משרה בו מתמנה לנאמן. לעתים לא ניתן למנות נאמן קבוע מיד עם מתן 34 סעיף צו לפתיחת הליכים. מוצע כי בנסיבות כאלה, ימנה בית המשפט נאמן זמני מתוך רשימת הנאמנים. זאת מכיוון שלא ניתן להותיר תאגיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים בלא נאמן, האמון על יישומם של הליכי חדלות הפירעון. (ד) לפקודת החברות, במקרה שבו 300 לפי סעיף 35 סעיף בית המשפט נתן לחברה צו פירוק ולא מינה לה מפרק, הכונס הרשמי ישמש מפרק זמני עד שאדם לאותה פקודה, 304 אחר ימונה למפרק. כמו כן, לפי סעיף משפונתה משרתו של מפרק ועד מינוי מפרק אחר תחתיו בידי בית המשפט, ימלא את מקומו הכונס הרשמי. בעקבות השינוי בסמכויותיו ותפקידיו של הממונה לפי החוק המוצע, מוצע שלא לאפשר את מינויו של הממונה כ"ברירת מחדל". עם זאת כאשר מדובר בתאגיד שלהליכי חדלות פירעון לגביו יכולה להיות השלכה משמעותית על האינטרס הציבורי יש חשיבות לכך שהליכי חדלות הפירעון ינוהלו בידי רשות מינהלית האמונה על טובת הציבור. דוגמאות לכך הן כאשר מדובר בתאגיד העוסק במתן שירות חיוני, או בכזה שלקריסתו עלולות להיות השלכות חברתיות קשות. במקרים אלה מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי למנות את הממונה לנאמן. כפי שהוסבר בדברי ההסבר הכלליים לפרק 36 סעיף זה, ההצעה נוקטת גישה ולפיה, ככלל, בהליכי חדלות פירעון יש למנות נאמן חיצוני ליישום הליכי חדלות הפירעון. עם זאת, במקרים מסוימים יכול להיות יתרון במינויו של נאמן המכיר את עסקי התאגיד, אשר יוכל לקדם את ההליכים ביעילות רבה יותר בהשוואה לנאמן חיצוני. לכן מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 631 מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת (ב) הנאמנים, ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. רשימת הנאמנים .37 :רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם (א) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )1( ;שני נציגים של הממונה )2( ;נציג לשכת עורכי הדין )3( .נציג לשכת רואי החשבון )4( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו (ב) , והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה 15‏1955-רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. השר רשאי, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי (ג) סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה )1( כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה )2( .ושינויה לרבות גריעה ממנה מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת (ב) הנאמנים, ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. .37 :רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם (א) רשימת הנאמנים שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )1( ;שני נציגים של הממונה )2( ;נציג לשכת עורכי הדין )3( .נציג לשכת רואי החשבון )4( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו (ב) , והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה 15‏1955-רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. השר רשאי, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי (ג) סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה )1( כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה )2( .ושינויה לרבות גריעה ממנה למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להליכי חדלות הפירעון וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים. כאשר בית המשפט ממנה נושא משרה כנאמן, עליו לקבוע את סמכויותיו ואת חובותיו באופן שמתחשב בניגוד העניינים האפשרי בין תפקידו כנאמן, לתפקידו הקודם כנושא משרה. מוצע להחריג מינוי זה מרשימת הנאמנים, שכן אין סיבה שאדם שעד כה כיהן כנושא משרה בחברה יימנה על רשימת הנאמנים. מינויו של נושא משרה לנאמן עלול להיתפס כבעייתי וכמוטה מבחינת הנושים. לכן מוצע לקבוע כי מינוי כזה ייעשה רק לאחר שניתנה לנושים ההזדמנות להביע את עמדתם. בנוסף, מוצע לקבוע כי אם מונה נושא משרה לנאמן, ימנה בית המשפט נאמן נוסף מרשימת הנאמנים ויקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. זאת, משום שלעתים קרובות יש ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו הקודם של נושא המשרה לבין תפקיד הנאמן. כך לדוגמה לעניין בדיקת התנהלותם של נושאי המשרה. ד 350 הסדר זה מבוסס על ההסדר הקבוע כיום בסעיף לחוק החברות, אך סוטה ממנו בשני עניינים. ראשית בכך שההסדר המוצע אינו מאפשר את הותרת התאגיד בלא מינוי בעל תפקיד ושנית בכך שכאשר ממונה נושא משרה לבעל תפקיד בתאגיד יש צורך במינוי נאמן נוסף ואין די במפקח. לנאמן תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון. 37 סעיף ליכולותיו המקצועיות ולכישוריו יכולה להיות השפעה מכרעת על הצלחת ההליך או כישלונו. לאור זאת, ולאור נימוקים נוספים אשר פורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק זה, מוצע לגבש רשימת נאמנים שמתוכה ימונו הנאמנים. הרשימה מעגנת את מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות הפירעון כבעל מומחיות בניהול הליכים מסוג זה. מוצע להסמיך את השר למנות ועדה לקביעת רשימת הנאמנים. זאת במטרה לגבש את הרשימה על בסיס אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות. חברי הוועדה יהיו שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, שיכהן כיושב ראש הוועדה, שני נציגים של הממונה, נציג לשכת עורכי הדין בישראל ונציג לשכת רואי החשבון. כל אלה, גורמים המכירים היטב את הליכי חדלות הפירעון וכן את הכישורים הנדרשים מבעל התפקיד בהם. מוצע לקבוע בחוק תנאי כשירות לנאמנים הנכללים ברשימת הנאמנים כשיר להיכלל מי שהוא - ברשימה חבר לשכת עורכי הדין או שיש בידו רישיון לפי חוק , שהוא בעל ניסיון של חמש 1955-רואי חשבון, התשט"ו שנים לפחות. הטעם לתנאים אלה הוא האחריות הכבדה המוטלת על כתפי הנאמן. .26 'ס"ח התשט"ו, עמ 15 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 632 ערובה .38 .הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של בית המשפט שכר הנאמן .39 השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם. הודעה לרשם .40 .מיד עם מינויו ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו כפיפות הנאמן .41 .הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו (א) הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי (ב) תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. תפקיד הנאמן .42 תפקיד הנאמן לפעול לפירוק התאגיד או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו (א) הכלכלי, הכול בהתאם לצו לפתיחת הליכים. - במסגרת תפקידו, הנאמן (ב) יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )1( ;'יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד )2( יגבש- אם הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי )3( ;, ויפעל ליישומה58 את הדרך המיטבית לשיקומו, כאמור בסעיף יפעל למימוש נכסי קופת - אם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד )4( .'הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', ולחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד עוד מוצע שלא ייכלל ברשימת הנאמנים אדם שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הממונה לכהן כנאמן. תנאי זה נקבע בין השאר מאחר שבמסגרת תפקידו יש לנאמן גישה למידע רגיש ולכספם של אחרים. בנוסף, מוצע להסמיך את השר לקבוע, בהמלצת הממונה, הוראות לגיבוש רשימת הנאמנים, הכוללות בין השאר תנאי כשירות נוספים. מאחר שיש סוגים שונים של הליכי חדלות פירעון מוצע לאפשר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכים. כמו כן מוצע להסמיך את השר, בהמלצת הממונה, לקבוע כללים לסדרי עבודתה של הוועדה, בין השאר לגבי פרסום הרשימה ושינויה, ובכלל זה גריעה ממנה. יצוין כי חלק מההוראות המוצעות מעוגנות כיום בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים תקנות החברות (כללים - (להלן1981-ושכרם), התשמ"א בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)). הסעיף קובע כי על הנאמן להפקיד ערובה38 סעיף להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של בית המשפט. במסגרת זו יקבע בית המשפט את גובה הערובה, ואת הנסיבות שבהן ניתן לחלטה. הסעיף מבוסס לפקודת פשיטת הרגל.46 על סעיף מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין 39 סעיף שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין ההליך לקביעתם. יצוין כי כיום מוסדרים נושאים אלה בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם). מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן, על הנאמן 40 סעיף לשלוח הודעה על דבר מינויו לרשם. הוראה זו נועדה לתת פומביות למינויו של הנאמן. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו הסעיף מגדיר את מעמדו של הנאמן בהליך. 41 סעיף הנאמן אינו שלוחם של הנושים או של התאגיד, אלא זרועו הארוכה של בית המשפט והוא פועל מטעמו. בהתאם לכך, הוא כפוף להוראותיו ולהנחיותיו של בית המשפט. ברור כי כפיפות זו אינה עומדת בסתירה לחובות הגינות ותום לב, לצד חובות זהירות ומיומנות החלות על הנאמן. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. תפקידו של הנאמן הוא ליישם את הליכי חדלות 42 סעיף הפירעון. הוא אמון על פירוקו של התאגיד או על הפעלתו לטובת שיקומו הכלכלי. נוסף על הגדרת תפקיד כללית זו מונה הסעיף המוצע גם את הפעולות העיקריות שעל הנאמן לבצע במסגרת תפקידו: א.  הכרעה בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד' להצעת החוק. להכרעה בתביעות החוב מקום מרכזי בהליכי חדלות הפירעון שכן היא הקובעת את היקף זכותו של כל נושה. בתפקיד זה משמש הנאמן כגורם מעין שיפוטי; ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 633 הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה, לנאמן .43 עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לצורך ביצוע תפקידו. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור בית משפט .44 :הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד (א) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; )1( ;העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו )2( ;פירעון חוב לנושים מסוג מסוים )3( ,פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו )4( ;שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות )5( .בית המשפט אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. (ב) .43 עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא ישתמש בהן במידה הדרושה לו לצורך ביצוע תפקידו. הקניית סמכויות האורגנים ונושאי המשרה, לנאמן .44 :הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור בית משפט בלבד (א) סמכויות שהפעלתן טעונה אישור בית משפט תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד; )1( ;העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו )2( ;פירעון חוב לנושים מסוג מסוים )3( ,פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו )4( ;שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה כל סמכות אחרת הטעונה אישור בית המשפט לפי חוק זה או לפי הנחיות )5( .בית המשפט אישור בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. (ב) ב.  כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד' להצעת החוק. תפקידו של הנאמן בהקשר זה הוא לאתר ולאסוף את כל נכסי התאגיד כדי שיעמדו לפירעון החובות, ולנהלם באופן שישיא את ערכם עד סיום ההליכים; ג.  במקרה שבית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, הנאמן יבחן חלופות לשיקום התאגיד ויגבש את הדרך המיטבית לשם לחוק המוצע הקובע 58 כך. זאת בהתאם להוראות סעיף מהן דרכי השיקום הכלכלי. כמו כן, הנאמן יפעל ליישום הליכי השיקום של התאגיד; ד.  מימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' בחלק ד' להצעת החוק וחלוקתם בין הנושים לפי פרק ה' באותו חלק. פעולה זו נדרשת בהליכי חדלות פירעון שבמסגרתם הורה בית המשפט על פירוק התאגיד. בהליכי פירוק, על הנאמן לממש את נכסי קופת הנשייה ולחלק את התמורה בין הנושים בהתאם לסדר הנשייה. מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן יעברו לידי43 סעיף הנאמן כלל הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד. תפקידו של הנאמן הוא לנהל את כלל ענייני התאגיד ועל כן עם כניסתו לתפקיד מופקעות סמכויותיהם של האורגנים המקוריים ועוברות לנאמן. הקניית הסמכויות לנאמן היא רחבה אך השימוש שרשאי הנאמן לעשות בסמכויות אלה מוגבל למידה הנדרשת לו לשם מילוי תפקידו. זאת משום שבניגוד למנהל של חברה סולבנטית אשר שיקול דעתו העסקי הוא רחב, נאמן בהליכי חדלות פירעון יונק את סמכויותיו מהצו לפתיחת הליכים ומהחלטת בית המשפט. פעולותיו של הנאמן מכוונות כולן להגשמת התכלית אשר לשמה מונה. לכן, אף אם להלכה סמכויות הניהול שמוקנות לנאמן הן רחבות, למעשה היקף שיקול דעתו לנהל את התאגיד מוגבל למידה הנדרשת לו למילוי תפקידו. היקף סמכויותיו של הנאמן מאפשר לו לקבל כל44 סעיף החלטה בנוגע לתאגיד, ובכלל זה לקבל החלטות ולקחת סיכונים שעלולים לפגוע בנושים. עם זאת מוצע לחייב את הנאמן במקרים מסוימים, לקבל את אישור בית המשפט להפעלת סמכותו. מדובר בפעולות מהותיות שעשויות להיות להן השלכות ניכרות על עתיד התאגיד, על נושיו ועל הסיכוי שהליכי חדלות הפירעון יגשימו את מטרתם. קביעת סוגי הפעולות שדורשות אישור מראש לעומת אלה הנמצאות בגדרי שיקול דעתו של הנאמן מבוססת על העיקרון ולפיו הניהול השוטף של התאגיד יהיה בידי הנאמן. ואולם פעולות מהותיות או החלטות עקרוניות יתקבלו לאחר שנשמעו עמדות הממונה, הנושים הרלוונטיים ובעלי עניין נוספים. כדי שלא לסרבל את עבודתו של הנאמן יתר על המידה, מוצע לקבוע כי אישורו של בית המשפט יכול להינתן גם לסוג של פעולות ולא לכל פעולה ספציפית. זאת, כדי לאפשר לנאמן את חופש הפעולה והגמישות הנחוצה לו לשם ביצוע תפקידו. להלן רשימת הסמכויות שמוצע לקבוע כי על הנאמן לקבל את אישור בית המשפט בטרם הפעלתן, והנימוקים לקביעתן: א.  תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד. הליכים אלה עלולים להיות מורכבים, ממושכים ויקרים ולא רצוי שהנאמן יקבל החלטה לגביהם בלא אישורו של בית המשפט; ב.  העסקת אדם מטעם הנאמן. הנאמן הוא מינוי של בית המשפט, שנעשה בהתבסס על סגולותיו האישיות. על כן, ככלל, עליו לבצע את תפקידו בעצמו. אם הנאמן מבקש להסתייע באחר לצורך מילוי תפקידו, עליו לקבל את אישור בית המשפט לכך; ג.  פירעון חוב לנושים מסוג מסוים. פירעון חוב לנושים מסוג מסוים בלבד עלול לרוקן את קופת הנשייה ואף להוות העדפת נושים. לכן יש צורך באישורו של בית המשפט לפעולה רגישה זו; ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 634 דוח על מצב עסקי התאגיד .45 ,הנאמן רשאי לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד, להגיש לו, בתוך תקופה שיורה דוח על מצב עסקי התאגיד; בדוח יפורטו נכסי התאגיד, חובותיו והתחייבויותיו, פרטי זהותם של הנושים וכל מידע אחר שיורה הנאמן, הדרוש לו לשם מילוי תפקידו; דין ההוצאות הכרוכות בעריכת הדוח, כפי שיורה הנאמן, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. דרישת נכסים ומסמכים של התאגיד .46 הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת (א) הנאמן יש לתאגיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו. היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או (ב) .254 המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף מחלוקת לעניין זכות התאגיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו (ג) תתברר בבית המשפט שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון. בדיקת נכסי התאגיד המוחזקים בידי אחר .47 היה נכס של התאגיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן. ד.  פשרה מהותית עם נושה או חייב של התאגיד לגבי גובה החוב ואופן תשלומו. לפשרה עלולות להיות השלכות משמעותיות על ההליך ועל קופת הנשייה. נוסף על כך, פשרה עם נושה של התאגיד יכולה להוות העדפת נושים ואילו פשרה עם חייב של התאגיד מהווה פגיעה בנושים אחרים. גם פשרה שאינה נוגעת לגובה החוב אלא דוחה את מועד הפירעון או קובעת צורת תשלום שונה, עלולה להשפיע על היקף נכסי קופת הנשייה ובכך גם על מצבם של שאר הנושים. לכן מוצע כי טרם ביצוע פשרה שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה, יקבל הנאמן את אישור בית המשפט לכך יצוין כי ניסוח הסעיף "רך" לפקודת החברות הדורש 307 יותר מנוסחו הקיים של סעיף את אישור בית המשפט בכל פשרה ולא רק בפשרה שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה. זאת, כדי לא לפגוע במרחב הפעולה של הנאמן יתר על המידה; ה.  בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע כי על הנאמן לקבל את אישורו גם לפעולות נוספות שהוא מבקש לבצע. חלופה זו נועדה להקנות לבית המשפט את האפשרות לעצב את הפעולות שידרשו את אישורו בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התיק. היא אינה מיועדת לפעולות שגרתיות. זאת, כדי להימנע מהכבדת יתר על בעל התפקיד, במיוחד כאשר עליו לבצע פעולות במהירות יחסית ובמהלך העסקים הרגיל. בידי נושאי המשרה שכיהנו בתאגיד קיים מידע45 סעיף רב על אודות עסקי התאגיד, ולעתים הם היחידים שמחזיקים במידע זה. למידע מפורט בדבר עסקי התאגיד חשיבות רבה להליכי חדלות הפירעון. לכן, מוצע להקנות לנאמן סמכות לדרוש ממי שהיה נושא משרה בתאגיד, דוח על מצב עסקי התאגיד. על הדוח לכלול את כל המידע הרלוונטי לצורך הליכי חדלות הפירעון ועבודת הנאמן, כאמור בסעיף. זאת, כדי לאפשר לנאמן ולבית המשפט לקדם את ההליכים על סמך מידע עדכני ומהימן. יובהר כי הנאמן רשאי לדרוש מידע זה גם מנושאי משרה שעדיין מועסקים בתאגיד, אם יש כאלה, ואולם במקרים כאלה הנאמן יוכל לדרוש את המידע מתוקף תפקידו כמחזיק סמכויות האורגנים בתאגיד, ואין צורך בהוראת חוק מפורשת לשם כך. לעריכתו של דוח כזה יכולות להיות עלויות משמעותיות. מכיוון שתכליתו של הדוח היא לקדם את הליכי חדלות הפירעון, מוצע להבהיר כי הוצאות אלה ישולמו מנכסי קופת הנשייה ודינן כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. מדובר בהבהרה בלבד, שכן ניתן לסווג הוצאות אלה כהוצאות הליכי חדלות הפירעון גם לפי לחוק המוצע, המגדיר מהן הוצאות 233 הוראות סעיף הליכי חדלות הפירעון. לפקודת החברות.292 סעיף זה מבוסס על סעיף אחד מתפקידיו של הנאמן הוא לכנס את נכסי46 סעיף קופת הנשייה. כדי שהנאמן יוכל למלא תפקיד זה מוצע לקבוע כי הוא רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שלדעת הנאמן יש לתאגיד זכות בו. על מחזיק הנכס או המסמך להעביר אותו במועד שיציין הנאמן. סמכות זו נדרשת לנאמן כחלק מתפקידו לכנס את נכסי התאגיד. אם נתגלעה מחלוקת בין מחזיק המסמך לנאמן בדבר זכות התאגיד בנכס, תתברר מחלוקת זו לפני בית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון. דרישת העברת נכס או מסמך עלולה לעמוד בסתירה לזכותו של המחזיק בנכס או במסמך, להחזיק בו כעיכבון לחוק המוצע.254 עד שישולם חובו. עניין זה מוסדר בסעיף לתקנות החברות (פירוק), 36 הסעיף מבוסס על תקנה תקנות החברות (פירוק)).- (להלן1987-התשמ"ז לחוק המוצע מקנה לנאמן את הזכות 46 סעיף47 סעיף לדרוש לקבל לידיו את נכסי התאגיד. ואולם לעתים זכות זו מוגבלת בשל זכותו של המחזיק להחזיק ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 635 דרישת מידע .48 ,לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו. מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים .49 על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי (א) או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור , אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי 48 בסעיף של התאגיד: מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, - לעניין תאגיד בנקאי )1( ;כפי שיורה בית המשפט מידע בדבר נכסיו של התאגיד. - לעניין רשות המסים )2( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים (ב) מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, (ג) אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע - בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך (ד) שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים. השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע (ה) יורה בית המשפט - מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות על דרכי מסירת המידע. .48 ,לצורך ביצוע תפקידו רשאי הנאמן לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד שהתאגיד או נושא משרה בו היו רשאים לקבלו. דרישת מידע .49 על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי (א) או לרשות המסים בישראל למסור לנאמן מידע כמפורט להלן, גם אם לא מתקיים האמור , אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לו לברר את מצבו הכלכלי 48 בסעיף של התאגיד: מידע מתאגיד בנקאי ומרשות המסים מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, - לעניין תאגיד בנקאי )1( ;כפי שיורה בית המשפט מידע בדבר נכסיו של התאגיד. - לעניין רשות המסים )2( בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים (ב) מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, (ג) אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע - בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך (ד) שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים. השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע (ה) יורה בית המשפט - מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות על דרכי מסירת המידע. בנכס, לדוגמה כעיכבון (שדינו כדין שעבוד). במקרים אלה זכותו של הנאמן לקבל את הנכס לידיו תוגבל. מוצע לקבוע כי בכל מקרה תהיה לנאמן הזכות לבדוק את הנכס. זאת כדי שלכל הפחות יהיה בידי הנאמן מלוא המידע לגבי הנכס. לפקודת פשיטת 129 הסעיף המוצע מבוסס על סעיף הרגל בנוסחו היום. כדי שהנאמן יוכל לבצע את תפקידיו 48 סעיף כהלכה הוא נדרש לאסוף את מלוא המידע הרלוונטי על התאגיד ועל פעולתו. לשם כך מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לדרוש כל מידע הנוגע לענייניו של התאגיד, שהתאגיד או נושאי משרה בו היו רשאים לקבלו. מדובר בסעיף מבהיר בלבד, מכיוון שלנאמן מוקנות כל סמכויות האורגנים של התאגיד בהתאם להוראות סעיף . למרות זאת מוצע לקבוע באופן מפורש סעיף שיסמיך 43 את הנאמן לדרוש מידע כאמור בשל מרכזיותו וחשיבותו של איסוף המידע בידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון. לחוק המוצע מעניק לנאמן את הסמכות48 סעיף49 סעיף לדרוש כל מידע שהתאגיד היה רשאי לדרוש. לעתים מידע זה אינו מספיק כדי לברר באופן מלא את מצבו הכלכלי של התאגיד. כך לדוגמה, ייתכן כי מידע על אודות צד שלישי הנמצא בקשרי מסחר עם התאגיד, יהיה בעל חשיבות רבה להליכי חדלות הפירעון, ולמרות זאת, זהו מידע שהתאגיד לא יכול תמיד לקבלו. הגופים העיקריים שלהם מידע כאמור הם התאגידים הבנקאיים ורשות המסים. ואולם הן על התאגידים הבנקאיים והן על רשות המסים מוטלת חובת סודיות. חובת הסודיות של התאגידים הבנקאיים ורשות המסים משרתת תכליות חשובות, ולכן הפגיעה בה צריכה להיעשות באופן מאוזן. הסעיף המוצע מבקש לקבוע מנגנון כזה. מוצע לקבוע כי מסירת מידע מרשות המסים או מתאגיד בנקאי תיעשה לפי הוראת בית המשפט בלבד. בית המשפט בבואו להורות על מסירת המידע יערוך את האיזון הנדרש בין חשיבותו של המידע להליכי חדלות הפירעון לבין החשיבות שבשמירת חובת הסודיות של התאגיד הבנקאי ושל רשות המסים. עוד מוצע לקבוע כי המידע שיימסר מהתאגיד הבנקאי יהיה מידע הנוגע לנכסיו, חובותיו ועסקיו של התאגיד, זאת כדי להבהיר שאין הכוונה למסירת תוצרי עבודה פנימיים של התאגיד הבנקאי. לעניין מסירת המידע מרשות המסים מוצע לקבוע כי מידע שיימסר מרשות המסים יהיה מידע הנוגע לנכסי התאגיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 636 בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות (ו) המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. סמכות חקירה .50 (ד) כי חקירה כאמור באותו סעיף תתבצע באמצעות281 הורה בית המשפט לפי סעיף הנאמן, תהיה נתונה לנאמן סמכות החקירה כאמור, הכול בכפוף להוראות אותו סעיף ולאופן ולתנאים שהורה בית המשפט. שמירה על סודיות .51 הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו או על פי צו של בית משפט. דוחות הנאמן .52 ,הנאמן יגיש לבית המשפט ולממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה (א) תביעות החוב שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, והפעולות שביצע במסגרת תפקידו. הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך (ב) בית המשפט או הממונה. בית המשפט או הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע (ג) מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. הממונה רשאי לקבוע כללים לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת (ד) הדוחות והפרטים שייכללו בהם. כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. כמו כן מוצע לקבוע לגבי מסירת מידע מרשות המסים הוראות נוספות שתכליתן להבטיח כי לא יהיה במסירת המידע כדי לפגוע בפעילות האכיפה של רשות המסים, וכי על הנאמן לעשות מאמץ סביר להשיג את המידע בדרך אחרת, טרם פנייתו לדרך זו. כמו כן מוצע לקבוע כי מידע שנמסר לפי סעיף זה יימסר לידי הנאמן בלבד, ורק במקרה שהתאגיד הבנקאי או רשות המסים הסכימו לכך, המידע יועבר גם לנושים. הגבלה זו נועדה להבטיח כי הפגיעה בסודיות תהיה מידתית. עוד מוצע להסמיך את השר ושר האוצר לקבוע תקנות לעניין דרכי מסירת המידע לפי סעיף זה. אם לא יותקנו תקנות, יקבע בית המשפט את דרכי מסירת המידע. לבסוף, מוצע לקבוע כי בית המשפט ייתן את החלטתו לגבי מסירת המידע לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות המסים להביע את עמדתם בעניין. א לפקודת פשיטת הרגל.60 הסעיף מבוסס על סעיף (ד) לחוק המוצע מאפשר לבית המשפט281 סעיף50 סעיף לבצע חקירה של אדם באמצעות הנאמן. לשם השלמות, מוצע לקבוע סמכות זו גם בסימן ב' המפרט את תפקידי הנאמן וסמכויותיו. זאת מכיוון שמדובר בתפקיד מרכזי של הנאמן, המופקד בידיו על ידי בית המשפט. במסגרת מילוי תפקידו הנאמן נחשף למידע רב. 51 סעיף מידע זה יכול להיות מידע מסחרי רגיש, או מידע הנוגע לבעלי עניין בתאגיד או לנושאי משרה בו. מוצע לקבוע כי על הנאמן ועל כל אדם הפועל מטעמו תחול חובת סודיות לגבי המידע שיגיע אליו במסגרת מילוי תפקידו, והוא יגלה אותו לאחר רק במידה הדרושה לביצוע תפקידו, או על פי צו של בית משפט. להצעת 258 הוראה משלימה לעניין זה נמצאת בסעיף החוק, המסדיר את זכויות הנושים לעיין במסמכי התאגיד ובמסמכים הנמצאים בידי הנאמן. מוצע לחייב נאמן להגיש דוחות תקופתיים לבית52 סעיף המשפט ולממונה על אודות פעילותו. הדוחות התקופתיים יוגשו מדי שנה אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה על הגשת דוחות בתדירות גבוהה יותר. בנוסף, על פי המוצע רשאים בית המשפט או הממונה להורות לנאמן להגיש דוח מיוחד על אירוע מסוים הנוגע להליכי חדלות הפירעון. מוצע להסמיך את הממונה לקבוע כללים לעניין דוחות הנאמן כדי לשמור על סטנדרט דיווח אחיד וראוי. ההצעה לקבוע עניין זה בכללי הממונה ולא בתקנות של השר נובעת מהמומחיות הנדרשת לקביעת כללים אלה, ומתפקידו של הממונה כאחראי על התנהלות הנאמנים. על הדוחות לשקף לכל בעלי העניין בהליכים את עבודת הנאמן והתקדמותו. לכן מוצע לקבוע כי כל בעל עניין בהליכים רשאי לעיין בדוחות הנאמן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין זכות העיון. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 637 שיתוף פעולה עם הנאמן .53 מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו. פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן .54 מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו .55 ,בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא (א) כי מתקיים אחד מאלה: הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )1( ;נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע )2( .חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו )3( החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת (ב) הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו. (ג) סיום כהונתו של נאמן .56 סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של (א) פעילותו. נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, (ב) כי החיסול נרשם במרשם, - 99 ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף יורה על סיום כהונתו של הנאמן. הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. (ג) .53 מי שהיה נושא משרה בתאגיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו. שיתוף פעולה עם הנאמן .54 מי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן .55 ,בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא (א) כי מתקיים אחד מאלה: התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )1( ;נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע )2( .חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו )3( החלטת בית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את עמדת (ב) הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה בית המשפט אחר במקומו. (ג) .56 סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט ולממונה דוח מסכם של (א) פעילותו. סיום כהונתו של נאמן נוכח בית המשפט, לאחר קבלת עמדת הממונה, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, (ב) כי החיסול נרשם במרשם, - 99 ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד כאמור בסעיף יורה על סיום כהונתו של הנאמן. הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. (ג) כדי שהנאמן יוכל לבצע את עבודתו נאמנה הוא 53 סעיף נדרש לשיתוף פעולה ממי שהובילו את פעילות התאגיד עובר להליכי חדלות הפירעון. לשם כך מוצע להטיל על מי שהיה נושא משרה בתאגיד חובה לסייע לנאמן ולשתף פעולה עמו, בכל הדרוש לו לשם מילוי תפקידו. הנאמן פועל תחת פיקוחו של בית המשפט וכפוף 54 סעיף להוראותיו ולהנחיותיו. למרות זאת, הנאמן הוא האמון על הניהול היומיומי של הליכי חדלות הפירעון, ובתפקידו זה עליו לקבל החלטות רבות בהתאם לשיקול דעתו. החלטות אלה עלולות לפגוע בנושים, בחייב או בצדדים אחרים. מוצע לאפשר למי שנפגע או עלול להיפגע מהחלטותיו או מפעולותיו של הנאמן, או מפעולה שבכוונתו לעשות, לפנות לבית המשפט בבקשה שיבטל את ההחלטה, ישנה אותה, או ייתן כל הוראה אחרת. מוצע להקנות לבית המשפט את הסמכות 55 סעיף להפסיק את כהונתו של הנאמן. בקשה כזו יכולה לבוא מצדו של הנאמן המבקש להתפטר מתפקידו, או מצדו של כל בעל עניין אחר המבקש להפסיק את כהונתו של הנאמן. הקניית הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לבית המשפט בלבד נועדה לחזק את עצמאותו של הנאמן ולמנוע אפשרות להפעלת לחצים עליו. העילות להפסקת כהונה של נאמן בידי בית המשפט הן, על פי המוצע, אם הנאמן אינו ממלא את תפקידו באופן ראוי, אם נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע או אם חדל להתקיים בנאמן אחד מתנאי הסף למינויו. עוד מוצע לקבוע כי על בית המשפט לתת לנאמן הזדמנות להשמיע את עמדתו טרם הפסקת כהונתו, וכן לקבל את עמדת הממונה בעניין טרם קבלת ההחלטה. אם מתפנית משרתו של הנאמן, על בית המשפט למנות נאמן אחר תחתיו, בהתאם לעיקרון הכללי שלפיו אין להותיר תאגיד בהליכי חדלות פירעון בלא נאמן כלל. מוצע לקבוע כי עם סיום כהונת הנאמן, יגיש 56 סעיף הנאמן דוח מסכם על עבודתו. הדוח יוגש לבית המשפט ולממונה. עוד מוצע כי אם מצא בית המשפט, לאחר שקיבל את עמדת הממונה בדבר, כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, גם כי החיסול - ואם הורה בית המשפט על חיסול התאגיד נרשם כדין, הוא יורה על סיום כהונת הנאמן וממועד זה תסתיים כהונתו. התניית סיום התפקיד ברישום חיסול התאגיד נועדה להבטיח כי הנאמן יסיים את כל תפקידיו בהתאם לדין. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן ישלח לרשם הודעה על סיום כהונתו. זאת כדי להבטיח כי המידע המופיע במרשם יהיה מעודכן ומדויק. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 638 פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי סימן א': כללי הפעלת התאגיד בידי הנאמן .57 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד והורה בית המשפט על הפעלתו (בפרק (א) תאגיד בהפעלה), יפעיל הנאמן את עסקי התאגיד כדי לאפשר את המשך קיומו - זה כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי, ויחולו לעניין ההפעלה הוראות סימן ב'. , יורה בית המשפט 24 הורה בית המשפט על הפעלה זמנית של התאגיד לפי סעיף (ב) על ההוראות לפי סימן ב' שיחולו לעניין ההפעלה, בהתחשב במידת נחיצותן להפעלה הזמנית. דרכי השיקום הכלכלי .58 במקביל להפעלת התאגיד יפעל הנאמן לגיבוש דרכי השיקום הכלכלי של (א) התאגיד. שיקום כלכלי של תאגיד יכול שיהיה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי, בדרך של (ב) מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור, או שילוב ביניהן. פרק ז': הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי פרק זה עוסק בכל הנושאים הנוגעים לשיקומו כללי הכלכלי של התאגיד, החל מהפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי ועד להליכי אישור התכנית לשיקום כלכלי, אם הורה בית המשפט לשקם את התאגיד באופן זה. הפרק מחולק לחמישה סימנים. הסימן הראשון עוסק בדרכי השיקום הכלכלי. הסימן השני עוסק בהפעלת התאגיד. סימן זה כולל הוראות הנוגעות להפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. הוא מבוסס בעיקרו על תיקון לחוק החברות בשינויי נוסח, וכן בכמה שינויים 19 'מס מהותיים כפי שיפורט להלן. הסימן השלישי עוסק בתכנית לשיקום כלכלי. סימן זה כולל הוראות לעניין גיבוש ההצעות לתכנית לשיקום כלכלי, הגשתן לבית המשפט וההליך הדרוש לאישורן. סימן זה מבוסס בעיקרו על הוראות פרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות כנוסחו היום, אך גם בו נערכו שינויי נוסח וכן כמה שינויים מהותיים. הסימן הרביעי קובע הוראות לעניין מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי והוראות לעניין חלוקת תמורת המכירה בין הנושים. הסימן החמישי עוסק במעבר להליכי פירוק אם נכשל הליך השיקום. סימן א': כללי לחוק המוצע קובע כי אם בית המשפט 23 סעיף57 סעיף שוכנע כי יש סיכוי סביר לשיקומו של התאגיד וכי הפעלתו לא תפגע בנושים, עליו להורות על הפעלת המוצע משלים את 57 התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. סעיף וקובע את תכלית הפעלתו של התאגיד 23 הוראות סעיף והיקפה. כך, בהתאם לסעיף קטן (א) המוצע, על ההפעלה להיעשות בדרך שתאפשר את קיומו של התאגיד כעסק פעיל עד לשיקומו הכלכלי. החשיבות שבהמשך קיומו של התאגיד כעסק פעיל נובעת מכך שגיבושו של מתווה לשיקומו הכלכלי של תאגיד והוצאתו לפועל יכולים להימשך זמן רב. הפסקת פעילותו של התאגיד עד למועד זה עלולה להביא לקריסתו הסופית ולסתום את הגולל על האפשרות לשיקומו. על כן יש חשיבות רבה להימשך הפעלתו של התאגיד עד להשלמת שיקומו. לחוק המוצע קובע כי אם לבית המשפט אין 24 סעיף די מידע כדי לקבל החלטה על הפעלת התאגיד או פירוקו, הוא רשאי להורות על הפעלה זמנית שלו עד לאיסוף המידע הנדרש. מוצע, בסעיף קטן (ב) כנוסחו המוצע, לקבוע כי מסגרת ההפעלה במקרה של הפעלה זמנית זו, תהיה מצומצמת יותר. סמכויות ההפעלה של התאגיד המוקנות לנאמן ולבית המשפט בפרק זה, יופעלו רק ככל שהן דרושות להפעלה הזמנית ורק במידה הנדרשת לשם כך. זאת בהתחשב בכך שטרם הוחלט אם ניתן לשקם את התאגיד ומאחר שהסמכויות הללו רחבות והפעלתן עלולה לפגוע בנושים או בצדדים שלישיים. מוצע לקבוע כי במקביל להפעלת התאגיד, 58 סעיף הנאמן יפעל לגיבוש של דרכי השיקום הכלכלי של התאגיד וכן להבהיר מהן הדרכים לשיקומו הכלכלי של התאגיד. מוצע לקבוע כי שיקום כלכלי של תאגיד יכול להתבצע בשתי דרכים. דרך אחת היא באמצעות תכנית לשיקום כלכלי. הדרך השנייה היא באמצעות מכירת פעילותו העסקית של התאגיד בלא תכנית כאמור. בנוסף, תיתכן גם דרך המשלבת בין שתי דרכים אלה. ההבדל העיקרי בין חלופת התכנית לחלופת המכירה נוגע לאופן החלוקה. במקרה של תכנית לשיקום כלכלי, מאחר שהתכנית מאושרת בידי הנושים ובידי בית המשפט, אין הכרח לעמוד בסדרי הנשייה, ואלה נקבעים בהתאם להוראות התכנית. לעומת זאת כאשר השיקום מתבצע באמצעות מכירת פעילותו העסקית של התאגיד ובלא תכנית לשיקום כלכלי, יש לחלק את התמורה המתקבלת בהתאם לסדרי הפירעון הקבועים בחלק ד' לחוק המוצע. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 639 סימן ב': הפעלת התאגיד סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה עסקאות חריגות .59 הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות .60 היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור .253– ו252 ,245 בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות שימוש, השכרה - ומכירה במהלך עסקים רגיל .61 - הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה (א) לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד )1( קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של (א) התאגיד; לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה (ב) הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; סימן ב': הפעלת התאגיד סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה .59 הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות. עסקאות חריגות .60 היה תאגיד בהפעלה יחולו על מימוש נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע, גיבוש שעבוד צף, מסירת נכסים שיש לגביהם זכות עיכבון וקבלת חזקה בנכסים הכפופים לשיור .253– ו252 ,245 בעלות, המגבלות הקבועות בסעיפים הגבלות על נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות .61 - הנאמן רשאי, במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה (א) נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור שימוש, - בעלות השכרה ומכירה במהלך עסקים רגיל לעשות שימוש בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד )1( קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, או להשכירו, אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: השימוש או ההשכרה אינם נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של (א) התאגיד; לאחר השימוש או ההשכרה לא יהיה בנכס כדי להבטיח הגנה (ב) הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; ייתכנו גם מקרים שבהם מתבקש שילוב בין שתי החלופות המתוארות, ואז יתבצע השיקום בדרך המשלבת בין שתי הדרכים. דוגמה לכך היא במקרה שבו מבקשים למכור את הפעילות העסקית של התאגיד אך לחלק את התמורה בדרך שונה מסדרי הפירעון לפי חלק ד' לחוק המוצע. במקרה זה יש צורך לאשר את החלוקה כתכנית לשיקום כלכלי. יצוין כי לא תמיד ניתן לדעת עם תחילת ההליכים מה היא דרך השיקום המתאימה. על כן מוצע שלא לקבוע את דרך השיקום יחד עם הצו לפתיחת הליכים ולהותיר לבית המשפט ולנאמן גמישות בעניין זה. סימן ב': הפעלת התאגיד הפעלתו של תאגיד הנמצא תחת משטר של כללי חדלות פירעון מחייבת הסדרים ייחודיים. זאת משום שההפעלה דורשת במקרים רבים שימוש בנכסים משועבדים, יצירת התקשרויות חוזיות חדשות והמשך קיומן של התקשרויות קודמות, מכירת מלאי ולעתים אף נטילת אשראי. לפעולות אלה עשויות להיות השלכות על נושי התאגיד ועל ההליכים בכללותם. על כן, יש צורך לקבוע הוראות שיסדירו את מכלול הנושאים הקשורים להפעלת התאגיד עד לגיבושה של התכנית לשיקום כלכלי ואישורה או עד לשיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו. סימן משנה א': פעולות ועסקאות בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה הפעלת התאגיד לפי פרק זה היא זמנית במהותה 59 סעיף ונועדה למנוע הידרדרות במצבו הכלכלי של התאגיד עד להשלמת גיבוש תכנית לשיקום כלכלי ואישורה או עד השלמת שיקומו הכלכלי של התאגיד בדרך של מכירת פעילותו. לכן, ככלל, הפעלת התאגיד בשלב זה צריכה להתמקד בפעילותו השוטפת של התאגיד ולא בביצוע שינויים מהותיים בפעילות התאגיד או במכירת חלקים מפעילותו, פעולות שייתכן שיוחלט לבצען במסגרת תכנית שיקום סדורה. לכן מוצע לקבוע כי כל עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה שהיא בגדר עסקה חריגה, תיעשה רק באישור בית המשפט ולאחר שבית המשפט נוכח כי העסקה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. מקרה נוסף שבו ייתכן אישור בית המשפט לעסקה חריגה הוא כאשר מדובר במכירת פעילותו העסקית של התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. במקרה זה, המכירה היא היא שיקומו של התאגיד. כדי שהדרישה לאישור זה לא תפגע ביעילות ההליכים, מוצע להסמיך את בית המשפט לתת מראש אישור לסוג מסוים של עסקאות. הפעלת התאגיד כיחידה כלכלית אחת מחייבת סעיפים בדרך כלל להותיר את כל נכסי התאגיד בידי 65 עד60 התאגיד. לשם כך יש צורך לקבוע מגבלות על היכולת של נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות לפעול באופן פרטני לגביית חובם, וכן לאפשר לנאמן לעשות שימוש באותם נכסים. נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות הם נושים מובטחים בשעבוד קבוע או צף, נושים בעלי נכס הכפוף לשיור בעלות ונושים בעלי זכות עיכבון. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 640 למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס )2( הכפוף לשיור בעלות, ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, אלא )(א) או (ב);1( אם כן הוכח לבית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה למכור נכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, )3( :ובכלל זה כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה הנושה המובטח הסכים לכך; (א) בית המשפט אישר את המכירה לאחר ששוכנע כי מתקיימים שניים (ב) אלה: המכירה נדרשת לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; )1( יש בתמורה שתתקבל בעד הנכס או בכל נכס שיירכש בתמורה )2( נכס חלופי), כדי להבטיח הגנה הולמת- כאמור (בסימן משנה זה לנושה המובטח או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. )(ב) יכול שיינתן מראש, דרך כלל או לגבי 3()אישור בית המשפט לפי סעיף קטן (א (ב) סוגים של נכסים משועבדים. מגבלות אלה מעכבות את הנושים בעלי זכויות הפירעון המיוחדות מלפעול באופן מיידי לגביית חובם באמצעות הנכס שיש להם זכות פירעון מיוחדת לגביו. עיכוב זה עלול לפגוע בזכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. כמו כן, השימוש בנכס בידי הנאמן עלול לפגוע בזכויותיו של בעל זכות הפירעון המיוחדת. לכן, יש לקבוע הוראות שיאזנו בין אינטרס שיקום התאגיד לבין זכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. נקודת המוצא של ההסדר המוצע היא שניתן לעכב נושה בעל זכות פירעון מיוחדת מלפעול לגביית חובו, ואף לעכב את אותו הנושה מלעשות שימוש בנכס אשר לגביו יש לו זכות פירעון ייחודית, וזאת אם מתקיימים שני תנאים מצטברים: א.  ניתנת לנושה הגנה מפני פגיעה בערך הנכס שעלולה להיגרם כתוצאה מעיכוב הגבייה או מהשימוש בנכס. להצעת 4 הגנה זו היא ההגנה ההולמת המוגדרת בסעיף החוק; ב.  הנכס או השימוש בו נדרשים לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. מבנה זה, של מתן אפשרות לעכב את המימוש ולעשות שימוש בנכסים הכפופים לנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות בכפוף לשני תנאים אלה, שזור לאורך כל הוראות החוק המוצע העוסקות בנושים בעלי זכויות הפירעון המיוחדות. ההבדל באופן השימוש בתנאים אלה בהקשרים השונים בחוק המוצע נוגע בעיקר לקביעתה של ברירת מחדל בדבר התקיימותם של התנאים, כלומר, האם הנאמן יכול להשתמש בנכס עד שהנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת דורש להפסיק את השימוש, או שעל הנאמן לקבל אישור מראש לפני השימוש. ההוראות הקבועות בסעיפים אלה מבוססות על תיקון לחוק החברות. לכן נעמוד כעת בקצרה בלבד על 19 'מס הוראות החוק המוצעות. מגבלה על מימוש נכסים וקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות עם מתן הצו לפתיחת הליכים והוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד, מוגבלת זכות הפירעון של הנושים המובטחים, הנושים בעלי נכס הכפוף לשיור בעלות והנושים בעלי זכות עיכבון. עיקרה של מגבלה זו לגבי נושה בעל שעבוד או נושה שהוא בעליו של נכס הכפוף לשיור בעלות, מתבטאת בדרישה לקבלת אישור בית המשפט כדי לפעול למימוש הנכס המשועבד, או לפעול לקבלת החזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות. בית המשפט ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי אין לנושה הגנה הולמת, או כי מימוש הנכס או קבלת החזקה בו לא יפגעו באפשרות לשיקומו הכלכלי של להצעת החוק).252– ו245 התאגיד (ראו: סעיפים הוראה דומה מוצע לקבוע גם לגבי זכות העיכבון, להצעת החוק. ואולם ביחס לנושה בעל זכות 254 בסעיף עיכבון מוצע לקבוע כי נדרשת הוראה פוזיטיבית של בית המשפט לבעל זכות העיכבון להעביר את הנכס לידי הנאמן בהתקיים התנאים האמורים. זאת בניגוד לנושה בעל שעבוד או בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, שלגביהם ברירת המחדל היא הותרת הנכס בידי הנאמן. ההבדל נובע מכך שבמקרה של נושה מובטח ונושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות, הנכס נמצא בידי הנאמן. לעומת זאת, במקרה של נושה בעל זכות עיכבון, הנכס מעוכב בידי הנושה ויש צורך בהוראה פוזיטיבית שתחייב אותו להעביר את הנכס לידי הנאמן. הוראות אלה קבועות בפרק ו' לחלק ד' להצעת החוק ויוסברו בהרחבה בדברי ההסבר לאותו פרק. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 641 נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות שימוש, השכרה - ומכירה שלא במהלך עסקים רגיל .62 הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש (א) בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה: הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך; )1( )1( בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות )2( .))(ב3()(א61 ) של סעיף2(–ו אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה (ב) .59 לפי סעיף נכס משועבד שהוא מזומנים, פיקדונות או ניירות ערך סחירים .63 תשלום באמצעות נכס המשועבד בשעבוד קבוע או שחל עליו שעבוד צף, שהוא מזומנים, פיקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה, יראו אותו לעניין סעיפים כמכירה.62– ו61 .62 הנאמן רשאי, שלא במהלך העסקים הרגיל של תאגיד בהפעלה, לעשות שימוש (א) בנכס מנכסי קופת הנשייה שהוא נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשיור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת, בהתקיים אחד מאלה: נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות שימוש, השכרה - ומכירה שלא במהלך עסקים רגיל הנושה או הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות הסכים לכך; )1( )1( בית המשפט אישר זאת לאחר ששוכנע כי מתקיים האמור בפסקאות )2( .))(ב3()(א61 ) של סעיף2(–ו אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהצורך באישור בית המשפט לעסקה חריגה (ב) .59 לפי סעיף .63 תשלום באמצעות נכס המשועבד בשעבוד קבוע או שחל עליו שעבוד צף, שהוא מזומנים, פיקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה, יראו אותו לעניין סעיפים כמכירה.62– ו61 נכס משועבד שהוא מזומנים, פיקדונות או ניירות ערך סחירים שימוש ומכירת נכסים משועבדים ונכסים הכפופים לשיור בעלות לעניין שימוש בנכסים משועבדים או נכסים הכפופים שימוש), מוצע לקבוע - לשיור בעלות או השכרתם (להלן ) להצעת החוק כי יהיה ניתן לעשות בהם 1()(א61 בסעיף שימוש במהלך העסקים הרגיל של התאגיד. זאת אלא אם כן הוכח לבית המשפט כי השימוש לא נדרש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד, או כי השימוש יפגע בהגנה ההולמת הניתנת לנושה. ) להצעת 2()(א61 הוראה דומה מוצע לקבוע בסעיף החוק גם לגבי מכירתו של נכס שחל עליו שעבוד צף, ולגבי מכירתו של נכס הכפוף לשיור בעלות. זאת מכיוון שפעולות אלה הן חלק ממהלך העסקים הרגיל של התאגיד. לכן, ההנחה היא כי בהוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד טמון ממילא גם מתן אפשרות ביצוען של פעולות אלה. לעניין מכירתו של נכס שהוא נכס המשועבד בשיעבוד ) להצעת החוק) להפוך את 3)(א61 קבוע, מוצע (בסעיף ברירת המחדל ולקבוע כי מכירה של נכס כאמור תיעשה רק לאחר אישור בית המשפט. בית המשפט ייתן את אישורו אם הנושה המובטח הסכים לכך, או אם בית המשפט נוכח כי המכירה נדרשת לשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי אין בה כדי לפגוע בהגנה ההולמת הניתנת לבעל השעבוד. הוראה דומה הדורשת אישור מוקדם של בית המשפט נקבעה גם ביחס למכירתו של נכס שחל עליו שעבוד צף, וביחס לנכס הכפוף לשיור בעלות, כאשר מדובר בשימוש 62 או במכירה שלא במהלך העסקים הרגיל (ראו סעיף להצעת החוק). פעולות אלה חורגות מהפעלתו השוטפת של התאגיד ועל כן יש לקבל את אישור בית המשפט לכך שהן עומדות בתנאים המצדיקים את הפגיעה בנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת. להצעת החוק, כי כאשר 63 מוצע להבהיר, בסעיף הנאמן משתמש במזומנים, פקדונות כספיים, ניירות ערך סחירים או נכס דומה שהם נכסים המשועבדים בשעבוד קבוע או שחל עליהם שעבוד צף לשם תשלום, ייחשב לחוק המוצע. 62– ו61 התשלום כמכירה לעניין סעיפים להצעת החוק, כי בכל 64 עוד מוצע לקבוע, בסעיף מקרה שבו נמכר נכס משועבד במסגרת הפעלת התאגיד כשהוא נקי משעבוד, תעקוב זכותו של הנושה לתמורה שתתקבל בעד הנכס אם זו ניתנת לזיהוי או לעקיבה. זכות העקיבה מונעת את הפגיעה בזכויותיו של הנושה בעל זכות הפירעון המיוחדת כתוצאה ממכירת הנכס שממנו הוא זכאי להיפרע באופן ייחודי. זכות זו מהווה למעשה חלק מההגנה ההולמת הניתנת לנושה, ומאפשרת לו לקבל את ההגנה ההולמת כנגד מלוא התמורה שמתקבלת בעבור הנכס שנמכר. אשראי חדש כדי להפעיל את התאגיד, יש צורך במקרים רבים, להצעת החוק, לקבוע 65 במימון נוסף. מוצע, בסעיף הוראות הנוגעות לקבלת אשראי חדש ולשימוש בנכסי התאגיד לצורך קבלת האשראי. אשראי חדש מגדיל את היקף חובותיו של התאגיד ועל כן מוצע לקבוע כי נטילת אשראי חדש תותנה בקבלת אישור מבית המשפט. עוד מוצע לקבוע כי ככלל יהיה מעמדו של האשראי החדש כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. כלומר, תוקנה לו עדיפות על שאר נושי התאגיד. מעמד זה נועד להקל על קבלת האשראי והוא מוצדק מכיוון שתכלית קבלת האשראי היא לאפשר את הליך שיקומו של התאגיד לטובת כל הנושים. במקרים שבהם הענקת מעמד של הוצאות הליכי חדלות פירעון ועדיפות על שאר נושי התאגיד אינה מספיקה לתאגיד כדי לקבל אשראי חדש, הנאמן יהיה רשאי, באישור בית המשפט, ליטול אשראי חדש שיובטח בשעבוד על נכס מנכסי התאגיד. במטרה לצמצם את הפגיעה בנושים המובטחים, מוצע לקבוע כי על הנאמן לנסות ולקבל אשראי כנגד שעבוד על נכס שאינו משועבד ואינו כפוף לשיור בעלות. אם לא ניתן לקבל אשראי כנגד שעבודם של נכסים אלה, ואם בית המשפט שוכנע כי האשראי חיוני לשיקום ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 642 עקיבת זכויות .64 הנכס המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד- (בסעיף זה62 או61 נמכר נכס לפי סעיפים או זכות אחרת, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים הכפופים לשיור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון החוב המובטח או להבטחת תשלום התמורה בעד הנכס הכפוף לשיור בעלות, ואולם הנושה או הבעלים של הנכס לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי. אשראי חדש .65 בית המשפט רשאי להתיר לנאמן להתקשר בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם (א) מימון פעילותו של התאגיד בהפעלה, או לקבוע מסגרת אשראי שהנאמן יהיה רשאי ליטול לשם מימון הפעילות כאמור, והכול למטרות ובתנאים שיקבע בית המשפט אשראי חדש).- (בסעיף זה דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי (ב) הוראות סעיף קטן (א), כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, (ג) שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס הכפוף לשיור בעלות, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס הכפוף לשיור בעלות להיפרע מהתאגיד בשל אי–תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש. שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, (ד) שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית לשיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי קופת הנשייה, שהוא נכס משועבד או נכס הכפוף לשיור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס, לפי העניין. בית המשפט לא יתיר לנאמן ליטול אשראי חדש כאמור בסעיף קטן (ד), אלא אם כן, (ה) לאחר שעבוד הנכס לפי אותו סעיף קטן, יהיה בנכס המשועבד או בנכס הכפוף לשיור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. הודעה על בקשת הנאמן לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי התאגיד, כולם או (ו) חלקם, כפי שיורה בית המשפט. הכלכלי, רשאי הוא להתיר לנאמן ליטול אשראי כנגד שעבוד נכס שכבר משועבד לנושה קיים. שעבוד הנכס יקנה לספק האשראי החדש את אותה דרגת עדיפות שמוקנית לנושה הקיים. בכל מקרה, שעבודו של נכס משועבד או של נכס שכפוף לתניית שימור בעלות, כפוף למתן הגנה הולמת לנושה, ולא תותר פגיעה בנושה המובטח בלא מתן הגנה הולמת. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 643 סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה הגדרת חוזה קיים .66 חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו- "בסימן משנה זה, "חוזה קיים קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו .67 הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, לפי הוראות סימן משנה זה. הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים .68 חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי (א) הוראות סימן משנה זה. פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון לא יביאו (ב) להתבטלות של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה, או שנקבעה בו הוראה המקנה זכות ביטול. ביטול חוזה קיים בהסכמה .69 הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים. הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו בידי הנאמן .70 , יודיע על67 ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו, כאמור בסעיף (א) כך לצד השני לחוזה. לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור (ב) - בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה ימים ממועד מתן הצו לפתיחת 90 בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך הליכים לגבי התאגיד; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון. סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה .66 חוזה שתאגיד בהפעלה הוא צד לו, שמועד כריתתו- "בסימן משנה זה, "חוזה קיים קדם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו עד אותו מועד. הגדרת חוזה קיים .67 הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים, גם אם אין לו עילה לביטולו, לפי הוראות סימן משנה זה. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו .68 חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד, אלא לפי (א) הוראות סימן משנה זה. הגבלת זכות הביטול של הצד השני לחוזה קיים פתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד או היותו בחדלות פירעון לא יביאו (ב) להתבטלות של חוזה קיים ולא יקנו לצד השני לחוזה זכות לבטלו, גם אם נקבע בחוזה כי החוזה יתבטל בנסיבות אלה, או שנקבעה בו הוראה המקנה זכות ביטול. .69 הנאמן והצד השני לחוזה קיים רשאים להסכים בכל עת במהלך הליכי חדלות פירעון על ביטולו של חוזה קיים. ביטול חוזה קיים בהסכמה .70 , יודיע על67 ביקש הנאמן לבטל חוזה קיים שאין לו עילה לביטולו, כאמור בסעיף (א) כך לצד השני לחוזה. הליכים לביטול חוזה קיים שאין עילה לביטולו לא הסכים הצד השני לביטולו של החוזה בתוך זמן סביר מהודעת הנאמן כאמור בידי הנאמן (ב) - בסעיף קטן (א), רשאי הנאמן להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הביטול (בסעיף זה ימים ממועד מתן הצו לפתיחת 90 בקשה לאישור ביטול), ובלבד שהבקשה תוגש בתוך הליכים לגבי התאגיד; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה אם מצא כי הדבר מוצדק לאור מורכבות הליכי חדלות הפירעון. סימן משנה ב': חוזים קיימים של תאגיד בהפעלה סימן משנה זה עוסק בסמכותו של הנאמן כללי להמשיך בהתקשרות בחוזים קיימים במהלך תקופת הפעלת התאגיד גם כאשר יש לצד השני לחוזה זכות חוזית להפסיק את ההתקשרות. גם סימן משנה זה לחוק החברות אך נעשו 19 'מבוסס בעיקרו על תיקון מס בו שינויי נוסח רבים ואף כמה שינויים בהסדרים עצמם. זאת כדי להפוך את ההסדרים לפשוטים וודאיים יותר. סימן משנה ב' עוסק בחוזים קיימים. חוזים סעיפים קיימים הם חוזים שהתאגיד בהפעלה הוא צד 76– ו66 להם, שנכרתו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים ושביצועם טרם הושלם עד מועד מתן הצו. להצעת החוק יש לקרוא יחד עם66 את סעיף להצעה, הקובע כי הוראות סימן ב' לעניין חוזה 76 סעיף קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שבוטל כדין בסמוך לפני מועד תחילת הליכי חדלות הפירעון אם ביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו באותו מועד. סעיף 66 זה נועד למנוע את האפשרות לעקוף את הוראות סעיף להצעת החוק באמצעות ביטולו של החוזה בסמוך לפתיחת ההליכים. מסיבה זו מוצע שלא לקבוע תקופה מדויקת שבמהלכה יתייחסו לחוזה כאל "חוזה קיים" אלא להותיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט בהתחשב בנסיבות. ביטול חוזה קיים סעיפים סעיפים אלה קובעים את סמכותו של הנאמן, 70– ו67 באישור בית המשפט, לבטל חוזה קיים גם אם אין עילה לביטולו. תכליתה של סמכות הביטול היא לאפשר לנאמן להפסיק התקשרויות לא יעילות ולהשיא ערך לטובת קופת הנשייה כולה. ביטולם של חוזים בידי הנאמן סוטה מעקרונות דיני החוזים הכלליים שאינם מכירים בהפרה יעילה כעילה מוצדקת לביטול חוזה, ואולם בנושא זה קובעים דיני חדלות הפירעון הוראות ייחודיות אשר סוטות מהוראות הדין הכלליות. הטעם לכך הוא הרצון למנוע את הגדלת חובותיו של התאגיד והעמקת הפגיעה בנושים. זאת במיוחד משום שמעמדם של החובות שיצטברו ואשר נובעים מהמשך ההתקשרות החוזית הוא מעמד עדיף של הוצאות הליכי חדלות פירעון. במקרה שמדובר בחוזה שאינו מקדם את הליכי חדלות הפירעון ואת שיקומו הכלכלי של התאגיד, לטובת כלל הנושים, אין הצדקה להקניית מעמד עדיף לחובות הנובעים מהחוזה, ועל הנאמן להפסיק את ההתקשרות. זכות הביטול של חוזה בידי הנאמן אין משמעה כי הצד השני לחוזה לא יהיה זכאי לפיצוי בשל ביטול החוזה. ואולם מעמדו של פיצוי זה הוא כשל חוב עבר ועל כן הצד ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 644 לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישור הביטול בתוך התקופה האמורה (ג) בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש את הבקשה במועד מאוחר יותר רק אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. בית המשפט רשאי לאשר את ביטול החוזה לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות (ד) להשמיע את עמדתו, אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים. משבוטל חוזה קיים לפי סעיף זה, יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחיובים של (ה) התאגיד לפי החוזה, ואולם לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ואת נכסיו. הליכים לביטול חוזה קיים בידי הצד השני לחוזה .71 ,היתה לצד השני לחוזה קיים זכות לבטלו בשל הפרתו בידי התאגיד, וביקש לבטלו (א) יודיע על כך לנאמן. מסר הצד השני לחוזה קיים הודעה לנאמן כאמור בסעיף קטן (א), וסבר הנאמן כי (ב) המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד, רשאי הנאמן לבקש ימים ממועד מסירת ההודעה, כי יורה על המשך קיום החוזה 45 מבית המשפט, בתוך בקשה להמשך קיום החוזה); בית המשפט רשאי לקצר או - (בסעיף זה72 לפי סעיף להאריך את התקופה כאמור אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. לא הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה בתוך התקופה האמורה (ג) בסעיף קטן (ב), יבוטל החוזה בתום אותה תקופה. החלטת בית המשפט בבקשת הנאמן להמשך קיום החוזה ותוצאותיה .72 (ב), רשאי71 הגיש הנאמן לבית המשפט בקשה להמשך קיום החוזה, לפי סעיף (א) בית המשפט להורות על המשך קיומו של החוזה הקיים בידי הצדדים לו אם שוכנע כי המשך קיומו של החוזה דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכי התאגיד יקיים את חיוביו לפי החוזה ממועד החלטת בית המשפט על המשך קיומו ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים לפי חוזה קיים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. השני לחוזה יוכל להיפרע רק מנכסי קופת הנשייה יחד עם שאר נושי התאגיד. , על נאמן המבקש לבטל 70 על פי המוצע בסעיף חוזה קיים להודיע על כוונתו זו לצד השני לחוזה. אם לא הסכים הצד השני לביטול רשאי הנאמן להגיש בקשה לבית המשפט לאישור הביטול. ימים ממועד מתן 90–המועד להגשת הבקשה מוגבל ל הצו לפתיחת הליכים. זאת כדי לאפשר לנאמן די זמן לבחון את מכלול החוזים של התאגיד ולהחליט לגבי כל חוזה אם יש להמשיכו או לפעול לביטולו, ועם זאת לא לפגוע יתר על המידה ביכולת של הצד השני לחוזה לכלכל את מעשיו ולנהל את סיכוניו. עם זאת, במקרים שבהם מדובר בהליכים מורכבים רשאי בית המשפט להאריך את התקופה כדי לאפשר לנאמן לקבל החלטה מושכלת גם במקרה של תאגיד שהוא צד לחוזים רבים. כמו כן, במקרה שבו השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לנאמן קודם לכן, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל הימים.90 חוזה קיים גם לאחר תום תקופת בטרם קבלת ההחלטה על ביטול החוזה על בית המשפט לאפשר לצד השני לחוזה להשמיע את עמדתו. מוצע לקבוע כי בית המשפט יאשר את ביטול ההתקשרות רק אם מצא כי הביטול יביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים כולם, או אם מצא כי הביטול נדרש לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד. עוד מוצע לקבוע כי לא יהיה בביטול כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר, אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את התאגיד ונכסיו. הוראה זו נועדה להפוך את הפגיעה הנגרמת מביטול החוזה למידתית בכך שהיא מאפשרת לשמר חלק מזכויות וחבויות הצד השני לחוזה, או גורמים נוספים, על אף ביטולו. סעיף זה תכליתו להבהיר כי המגבלות הקבועות 69 סעיף בסימן משנה זה אינן פוגעות ביכולתם של הנאמן ושל הצד השני לחוזה, להסכים ביניהם על ביטולו של חוזה קיים. מדובר בהוראה מבהירה בלבד. כפיית המשך קיומו של חוזה קיים על הצד סעיפים השני לחוזה 72– ו71 ,68 סעיפים אלה עוסקים באפשרות לכפות על הצד השני לחוזה להמשיך בהתקשרות, אף שעומדת לו עילה לביטולו של החוזה. תכליתו של ההסדר המוצע היא לאפשר לתאגיד להמשיך את ההתקשרויות החוזיות ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 645 בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה (ב) למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי. הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד (ג) השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט.- להמשך קיום החוזה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים .73 לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט (א) , יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, 72 על המשך קיומו לפי סעיף ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי (ב) התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב כדין הוצאות הליכי - עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין חדלות הפירעון. על אף הוראות סעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים, לנאמן, בבקשה שיודיע (ג) לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא (א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, 71 מבקש לבטלו כאמור בסעיף ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. בית המשפט לא יורה על המשך קיומו של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה (ב) למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי. הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים, לא יבוטל החוזה בידי הצד (ג) השני לו בשל הפרה שביצע התאגיד קודם לכן; דחה בית המשפט את בקשת הנאמן יבוטל החוזה במועד החלטת בית המשפט.- להמשך קיום החוזה .73 לא בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, לרבות אם הורה בית המשפט (א) , יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, 72 על המשך קיומו לפי סעיף ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי חוזה קיים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים בוטל חוזה קיים לפי הוראות סימן משנה זה, יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי (ב) התאגיד לפי החוזה, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד למועד ביטולו, כדין חוב כדין הוצאות הליכי - עבר, ואם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין חדלות הפירעון. על אף הוראות סעיף קטן (ב), פנה הצד השני לחוזה קיים, לנאמן, בבקשה שיודיע (ג) לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה, או הודיע הצד השני לחוזה קיים לנאמן כי הוא (א), יהיה דין ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי החוזה, 71 מבקש לבטלו כאמור בסעיף ממועד הבקשה או ההודעה כאמור עד להחלטה לעניין ביטול החוזה או המשך קיומו, לפי העניין, כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. שקשר לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כדי לאפשר לו להמשיך את פעילותו העסקית השוטפת ולמנוע את קריסתו. הוראות אלה, בדומה להוראה המאפשרת לנאמן לבטל חוזים קיימים, קובעות הסדר ייחודי להליכי חדלות פירעון שאינו עולה בקנה אחד עם הדין הכללי. הצעת החוק מעדיפה בהקשר זה את אינטרס השיקום על פני הוראות הדין הכלליות המאפשרות לצד השני לבטל את החוזה. עם זאת, נקבעו בה הוראות שונות המבטיחות כי אין בכפייתו של המשך ההתקשרות כדי לפגוע בצד השני לחוזה פגיעה שאינה מידתית. משום כך הסעיפים המוצעים אינם חלים על חוזה למתן שירות אישי. זאת משום שכאשר מדובר בחוזה למתן שירות אישי, הרי שלא ניתן לכפות על הצד השני לחוזה את המשך ההתקשרות בניגוד לרצונו. סעיפים אלה אינם חלים על גם על חוזה עבודה או חוזה למתן אשראי. הוא כי הזכות לביטול 68 הכלל שמוצע לקבוע בסעיף חוזה בהתאם לדין הכללי, לא עומדת לצד לחוזה עם תאגיד חדל פירעון שבית המשפט הורה על הפעלתו לשם שיקומו הכלכלי. ביטול החוזה מוסדר במסגרת דיני חדלות הפירעון בהתאם לאיזונים הקבועים בסימן משנה זה. עוד קובע אותו סעיף, כי חדלות פירעון או פתיחה בהליכי חדלות פירעון אינן עילה לביטול חוזה, וזאת אף אם נקבע אחרת בחוזה שבין הצדדים. הוראה זו נועדה למנוע את התמוטטות התאגיד מיד עם כניסתו להליכי חדלות פירעון עקב ביטולן האוטומטי של התקשרויותיו החוזיות. ההליך לביטול חוזה על ידי צד שני לחוזה קיים, קבוע להצעת החוק ומונה כמה שלבים:71– ו70 בסעיפים א.  על הצד השני המבקש לבטל את החוזה להודיע לנאמן על כוונתו זו; ב.  לנאמן עומדת האפשרות להסכים לביטול החוזה, או לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה על המשך קיום החוזה וימנע מהצד השני לבטלו; ג.  אם הנאמן מבקש להמשיך את קיום החוזה עליו ימים מיום מסירת 45 להודיע על כך לבית המשפט בתוך ההודעה בידי הצד השני. קציבת תקופה זו נובעת מהרצון לאזן בין הצורך במתן תקופת זמן מספקת לנאמן לבחון את הבקשה, לבין הצורך של הצד השני לחוזה בוודאות שתאפשר לו לכלכל את צעדיו. בית המשפט רשאי לקצוב תקופה אחרת, קצרה או ארוכה יותר, בהתאם לנסיבות העניין; ד.  אם הגיש הנאמן בקשה להמשך קיום החוזה, רשאי בית המשפט להורות על המשך קיום החוזה. זאת אם שוכנע כי המשך קיומו דרוש לשיקומו הכלכלי של התאגיד או שיביא להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים, וכי התאגיד יקיים את חיוביו ממועד ההחלטה ואילך. שילובם של שני תנאים אלה יוצר את האיזון הראוי בין הצורך בשיקומו של התאגיד לבין החובה שלא לפגוע, בשם השיקום, בצד השני לחוזה. סעיף זה עוסק במעמדן של ההוצאות לקיום 73 סעיף חיובי התאגיד לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. העיקרון המנחה בבסיס ההסדר המוצע הוא שבמקרה שבו הצד השני לחוזה ממשיך בקיום החוזה בהתאם להוראות בית המשפט או הנאמן, יש להתייחס לחוזה ככזה הנדרש להמשך הפעלת התאגיד ועל כן דינן של הוצאות קיום חיובי החוזה יהיה כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 646 פגיעה בשל הפרת חוזה קיים שקדמה להחלטה על ביטול או המשך קיום .74 בוטל חוזה קיים ונפגע אדם בשל הפרת החוזה בידי התאגיד שנעשתה לפני (א) ביטולו או מחמת הביטול יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר. ונפגע הצד השני 72 הורה בית המשפט על המשך קיומו של חוזה קיים לפי סעיף (ב) לחוזה בשל הפרתו בידי התאגיד לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, יראו אותו כנושה של התאגיד כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב עבר, ואולם רשאי בית המשפט להורות כי דין סכום הפגיעה כאמור כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון אם שוכנע כי הפרדת החיוב שהופר לפני החלטת בית המשפט מהחיוב שקוים לאחריה, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, וכי הצד השני לחוזה מקיים את חיוביו לפי החוזה בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. המחאת זכויות וחבויות לפי חוזה קיים .75 , רשאי בית המשפט לאשר16‏1969-על אף הוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט (א) המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה גם בלא הסכמת הצד - הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת (ב) קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. תחולה על חוזה שבוטל בסמוך לפני מתן הצו לפתיחת הליכים .76 ההוראות החלות לפי סימן משנה זה על חוזה קיים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חוזה שהתאגיד בהפעלה היה צד לו, שבוטל כדין בסמוך לפני מועד מתן הצו לפתיחת הליכים ושביצועו טרם הושלם בידי הצדדים לו במועד ביטולו. בהתאם לעיקרון זה, מוצע לקבוע כי אם לא בוטל חוזה קיים במהלך הליכי חדלות הפירעון, בין משום שהנאמן לא ביקש לבטלו ובין משום שבית המשפט כפה על הצד השני לחוזה להמשיך בהתקשרות, דינן של ההוצאות לקיום חיובי התאגיד לפי אותו חוזה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. לעומת זאת, אם בוטל החוזה לבסוף, הרי שביטולו מוכיח כי החוזה לא היה נחוץ להמשך הפעלת התאגיד ועל כן דינן של הוצאות קיום החוזה יהיה כדין חובות עבר. זאת אלא אם כן קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין מוצדק להעניק להוצאות אלה מעמד של הוצאות הליכי חדלות פירעון. ההסדר המתואר לעיל היה עלול להותיר את הצד השני לחוזה בלא ודאות לגבי סיכוייו להיפרע את החוב שנוצר מהמשך קיום החוזה עד להחלטה בעניינו. כך, מצד אחד הוא חייב להמשיך לקיים את החוזה, ומצד שני אם בסופו של יום יחליט בית המשפט שלא להמשיך בהתקשרות, יהיה דינן של ההוצאות שהוציא כדין חוב עבר. תוצאה זו אינה ראויה, שכן היא פוגעת בצד השני לחוזה באמצעות כפייתו להמשך קיום החוזה תוך הגדלת חובות התאגיד כלפיו. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע כי הצד השני לחוזה רשאי לפנות לנאמן כדי שיודיע לו אם בכוונתו לפעול לביטול החוזה. במקרה כזה, יהיה דינן של כל ההוצאות ממועד הפנייה ועד למועד ההחלטה של הנאמן אם להמשיך בהתקשרות או לבטל את החוזה, כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. כך ייעשה גם במקרה שבו מודיע הצד השני לחוזה כי הוא מבקש לבטל את החוזה, וכי הוא ממשיך בו רק בגלל החובה לקבל אישור לביטולו. ביטולו של חוזה קיים אינו פוגע בזכותו של הצד 74 סעיף השני לחוזה לפיצוי בגין ביטול החוזה. מעמדו של חוב זה הוא כחוב עבר, מכיוון שהוא נובע מחדלות הפירעון של התאגיד ואינו חלק מהוצאות השיקום. במקרה שבו הורה בית המשפט על המשך קיום החוזה, הרי שדינם של חובות העבר של התאגיד לצד השני לחוזה, יהיה כדין חוב עבר. זאת, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי הפרדת החיובים אינה סבירה ואינה צודקת יא(ב) 350 בנסיבות העניין. הוראה זו שאובה מהוראת סעיף לחוק החברות. מוצע לאפשר לנאמן להמחות את זכויותיו 75 סעיף וחבויותיו של התאגיד לנמחה, וזאת גם אם הוראות החוזה או הוראות הדין הכללי מונעות המחאה זו. ט(א) לחוק החברות.350 הוראה זו מבוססת על הוראת סעיף .250 'ס"ח התשכ"ט, עמ 16 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 647 סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה הספקת שירותי תשתית .77 - בסעיף זה (א) מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית; - ""ספק תשתיות שירותי חשמל, שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר - ""שירותי תשתית בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית. סיפק ספק תשתיות, שירותי תשתית, לתאגיד, לרבות מכוח חוזה קיים כהגדרתו (ב) , ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור 66 בסעיף גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד. הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום (ג) ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא לספק (ד) לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי (ה) תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי - זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור התשתית. סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה .77 - בסעיף זה (א) הספקת שירותי תשתית מי שעיסוקו בהספקת שירותי תשתית; - ""ספק תשתיות שירותי חשמל, שירותי מים או שירותי תשתית אחרים שקבע השר - ""שירותי תשתית בהתייעצות עם השר הממונה על אסדרת הפעילות בתחום התשתית. סיפק ספק תשתיות, שירותי תשתית, לתאגיד, לרבות מכוח חוזה קיים כהגדרתו (ב) , ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור 66 בסעיף גם אם הפסיק לספקם, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, ימשיך ספק התשתיות לספק את שירותי התשתית לתאגיד. הספקת שירותי התשתית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה בתמורה, בתנאי התשלום (ג) ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירותי תשתית שסופקו לתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להתיר לספק תשתיות שלא לספק (ד) לתאגיד בהפעלה את שירותי התשתית אם שוכנע כי המשך הספקתם אינו דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד. לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) בעד שירותי (ה) תשתית שסיפק לתאגיד בהפעלה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או שוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם להוראות הסעיף הקטן האמור, רשאי בית המשפט לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור, ובכלל להתיר לספק התשתיות שלא לספק את שירותי - זה מתן ערובה, ובאין דרכים כאמור התשתית. סימן משנה ג': הספקת שירותים ומצרכים חיוניים לתאגיד בהפעלה הוראות סימן משנה זה שאובות מהוראות כללי לחוק החברות, בשינויי נוסח 19 'מתיקון מס קלים בלבד. תכליתם של סעיפים אלה היא לאפשר לתאגיד להמשיך בהתקשרויות לקבלת שירותי תשתית ומצרכים חיוניים הנדרשים לצורך המשך הפעלת התאגיד, וזאת אף אם אין לתאגיד חוזים נמשכים עם אותם ספקים. להמשך ההתקשרות עם ספקי שירותים ומצרכים חיוניים יכולה להיות השפעה קריטית על המשך פעילותו של התאגיד כעסק פעיל, ועל כן יש חשיבות רבה בקביעת הוראות שיאפשרו את המשך ההפעלה. הוראות אלה נדרשות גם כדי למנוע מאותם הספקים את האפשרות לנצל את מעמדם ולהתנות את המשך אספקת המוצרים בתנאים שונים, אשר יקשו על המשך הפעלת התאגיד או יחייבו את התאגיד לשלם את חובות העבר שלו, בניגוד לסדר הפירעון. עיקרו של סעיף זה בקביעה כי על ספק שירותי77 סעיף ספק תשתיות) להמשיך ולספק - תשתית (להלן את אותם שירותים לתאגיד, גם לאחר שניתן לגביו הצו לפתיחת הליכים. תכליתו היא למנוע את קריסתו של התאגיד כתוצאה מסירובם של ספקי תשתיות להמשיך ולספק לתאגיד את שירותי התשתית. לכן, שירותי התשתית שבהם עוסק הסעיף הם תשתיות מים וחשמל, שהן תשתיות בסיסיות לפעילות עסקית, וכן שירותים אחרים שקבע השר בהתייעצות עם הממונה על אסדרת אותה פעילות. הסעיף קובע כי על ספק התשתיות להמשיך ולספק לתאגיד את שירותי התשתית באותם התנאים שהיו נהוגים ביניהם ערב מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד או כפי שיורה בית המשפט. זאת כדי למנוע מהספק לשנות את התנאים לרעת התאגיד רק כתוצאה מכך שהוא נמצא בהליכי חדלות פירעון. ככלל, לא אמור להיות חשש מכך שהתאגיד לא יוכל לשלם בעבור שירותים אלה. זאת משום שעם מתן הצו לפתיחת הליכים נמצא התאגיד בפיקוחו של בית המשפט. בית המשפט מוסמך להורות על המשך הפעלת התאגיד, אך הוראה זו מותנית בכך שיש אמצעים למימון הוצאות ההפעלה. לכן, כרוכה בהוראת בית המשפט על הפעלת התאגיד גם ההכרעה על כך שהתאגיד יוכל לשלם את הוצאות ההפעלה, ובכלל זה את הוצאות שירותי התשתית. עם זאת, במקרה שבו מתברר כי יש חשש סביר שהתאגיד לא יוכל לשלם בעבור שירותי התשתית רשאי ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 648 הספקת שירות או מצרך חיוני .78 שירות או מצרך הדרושים להמשך פעילותו- "בסעיף זה, "שירות או מצרך חיוני (א) .77 של תאגיד בהפעלה, למעט שירותי תשתית כהגדרתם בסעיף סיפק אדם לתאגיד, שירות או מצרך חיוני, שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו (ב) , ערב מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, או בסמוך לפני המועד האמור 66 בסעיף גם אם הפסיק לספקו, והיה התאגיד לתאגיד בהפעלה, רשאי בית המשפט להורות ספק חיוני) להמשיך ולספק לתאגיד בהפעלה את השירות או - לאותו אדם (בסעיף זה המצרך החיוני אם מתקיימים כל אלה: המשך הספקת השירות או המצרך החיוני דרוש לצורך שיקומו הכלכלי )1( ;של התאגיד בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק החיוני בספק אחר באופן מיידי )2( ;או שיש קושי מיוחד לעשות כן הספק החיוני מסרב להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני )3( מטעמים בלתי מוצדקים או מתנה את המשך ההספקה בתנאים בלתי סבירים לעומת התנאים המקובלים בשוק; לעניין זה יראו בין השאר טעמים אלה כטעמים בלתי מוצדקים: היותו של התאגיד בקשיים כלכליים; (א) קיומם של הליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד; (ב) אי–תשלום חוב עבר בידי התאגיד; (ג) בית המשפט שוכנע כי התמורה בשל הספקת השירות או המצרך החיוני )4( תשולם בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת תשלום התמורה כאמור ובכלל זה מתן ערובה. בית המשפט לקבוע הוראות שיבטיחו זאת ואף להורות על הפסקת השירותים, אם לא מצא דרך שתבטיח את התשלום. מקרה נוסף שבו רשאי בית המשפט להתיר לספק התשתיות שלא לספק לתאגיד את שירותי התשתית הוא אם נמצא כי המשך אספקת השירותים אינו נדרש לשיקומו של התאגיד. במקרה זה לא קיים עוד טעם בכפיית ספק התשתיות להמשיך ולספק את השירות. סעיף זה עוסק בספקי שירותים או מצרכים78 סעיף חיוניים. לספקים אלה עשויים להיות חוזים קיימים עם התאגיד. במקרה זה יחולו על ההתקשרות הוראות סימן משנה ב' לפרק זה שעניינו חוזים קיימים. סעיף זה נועד להתמודד עם מקרים שבהם אין לתאגיד חוזה קיים עם ספק השירותים או המצרכים החיוניים. עיקרו של הסעיף בקביעת תנאים מסוימים שבהתקיימם חייב הספק להמשיך ולספק לתאגיד את השירות או המצרך החיוני. תכליתה של חובה זו דומה לחובה שמוצע לקבוע ביחס לספקי תשתיות וכמוה נועדה לסייע לתאגיד להשתקם. ואולם בשונה מההסדר המוצע לגבי ספקי תשתיות, במקרה זה נדרשת הוראה פוזיטיבית של בית המשפט המחייבת את הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים החיוניים. זאת משום שנדרשת הכרעה שיפוטית לגבי התקיימותם של תנאים מסוימים, כמפורט להלן, לגבי אותו ספק. התנאים הנדרשים על פי המוצע כדי לחייב את הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים הם אלה: א.  השירות או המצרך דרוש לצורך שיקומו הכלכלי של תנאי זה הוא התנאי המהותי שקושר בין אותו - התאגיד שירות או מצרך לשיקום הכלכלי של התאגיד; ב.  בנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק או שיש תכליתו של תנאי זה להבטיח - קושי מיוחד לעשות כן כי יש צורך בהמשך ההתקשרות עם אותו הספק עצמו והתאגיד לא יכול להחליף את אותו הספק; ג.  סירובו של הספק להמשיך ולספק את השירותים או המצרכים אינו מוצדק. לעניין זה קובע הסעיף כי אם רצונו של הספק להפסיק את ההתקשרות נובע רק ממצבו הכלכלי של התאגיד או מאי–תשלום חוב עבר, יראו את הסירוב כסירוב מטעם בלתי מוצדק. כפיית הספקת השירותים מוגבלת לתקופה של שישים ימים. זאת כדי לאזן בין אינטרס התאגיד להשתקם לבין חופש החוזים של הספק וזכותו להחליט עם מי להתקשר. עם זאת, בית המשפט רשאי על פי המוצע להאריך תקופה ימים כל אחת, אם 60 זו לתקופות נוספות שלא יעלו על שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 649 הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה שיורה בית (ג) ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי 60 המשפט ושלא תעלה על תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט. בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג), (ד) ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק 60 לתקופה שלא תעלה על החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (ב). דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני .79 78– ו77 דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן .80 ,בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, הכול בהתאם להוראות סימן זה. גיבוש הצעות לתכנית .81 לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא (א) ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור. בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את (ב) התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. הספקת השירות או המצרך החיוני לפי סעיף קטן (ב) תהיה לתקופה שיורה בית (ג) ימים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים, בתמורה, בתנאי 60 המשפט ושלא תעלה על תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או כפי שיורה בית המשפט. בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ג), (ד) ימים כל פעם, אם שוכנע כי אין אפשרות להחליף את הספק 60 לתקופה שלא תעלה על החיוני בלי לפגוע בשיקומו הכלכלי של התאגיד וכי ממשיכים להתקיים התנאים שבסעיף קטן (ב). .79 78– ו77 דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני לפי סעיפים כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון. דין התמורה בעד הספקת שירותי תשתית או שירות או מצרך חיוני סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי .80 ,בשיקום כלכלי של תאגיד הנעשה באמצעות תכנית לשיקום כלכלי יפעל הנאמן במקביל להפעלת התאגיד, להכנת התכנית ולאישורה בידי הנושים, בידי חברי התאגיד ככל שאישורם נדרש, ובידי בית המשפט, הכול בהתאם להוראות סימן זה. הכנת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנאמן .81 לשם גיבוש הצעות לתכנית לשיקום כלכלי רשאי הנאמן, בין השאר, לנהל משא (א) ומתן עם הנושים ועם כל בעל עניין אחר בהליכי חדלות הפירעון, וכן לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה לתכנית או לפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות כאמור. גיבוש הצעות לתכנית בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את (ב) התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. מוצע לקבוע כי התמורה בעד הספקת שירותי 79 סעיף תשתית ושירותים או מצרכים חיוניים דינה כדין הוצאות הליכים. מדובר בסעיף מבהיר בלבד משום שהוצאות אלה נכללות ממילא בגדר הוצאות ההליכים. סימן ג': תכנית לשיקום כלכלי תכנית לשיקום כלכלי היא אחת מדרכי השיקום כללי האפשריות לפי חוק זה. הוראות סימן זה מסדירות את כלל ההיבטים הנוגעים לתכנית לשיקום הכלכלי. זאת החל בגיבוש ההצעות והבאתן לאישור, המשך בהסדרת אישור התכנית לשיקום כלכלי וכלה בקביעת כוחה של תכנית שאושרה והדרכים ליישומה. הסעיפים המוצעים בסימן זה מבוססים על הוראות יג לחוק החברות כנוסחו היום. הבדל 350– ו350 סעיפים צורני שיש לעמוד עליו בהקשר זה הוא שבהצעת החוק מוסדרים ההליכים לאישור תכנית לשיקום כלכלי בנפרד מהליכים לאישור הסדר חוב שנעשה מחוץ לבית המשפט. ההסדר החל על אישור תכנית לשיקום כלכלי קבוע בסימן זה ואילו ההסדר המוצע לגבי הסדר חוב שנעשה מחוץ לבית המשפט קבוע בחלק י' להצעת החוק. זאת בניגוד לדין הקיים שבו מוסדרים שני ההליכים באותם סעיפים בחוק החברות. זהו הבדל צורני בלבד ותכליתו לפשט את מבנה החוק. הפעלת התאגיד אינה מטרה בפני עצמה, אלא סעיפים אמצעי שנועד לאפשר לנאמן "אורך נשימה" 81– ו80 .לשם גיבוש התכנית לשיקום כלכלי של התאגיד לכן מוצע כי לאחר שבית המשפט הורה בצו לפתיחת הליכים על שיקום התאגיד בדרך של תכנית לשיקום כלכלי, על הנאמן לפעול במקביל להפעלת התאגיד לגיבוש תכנית לשיקום כלכלי ולהבאתה לאישור בהתאם להוראות סימן זה בהקדם האפשרי. הנאמן הוא הגורם האמון לפי החוק המוצע על גיבוש התכנית לשיקום כלכלי ועל כן החובה לפעול לגיבושה ולאישורה של התכנית מוטלת עליו. הדרכים לגיבוש התכנית לשיקום כלכלי מגוונות ועל הנאמן לפעול בדרך הנראית לו נכונה ביותר. כדי להבהיר זאת, מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי, בין השאר, לנהל משא ומתן עם גורמים חיצוניים, לפנות לכל אדם בבקשה להציע הצעה ולפרסם לציבור הזמנה להציע הצעות לשם גיבוש התכנית. מוצע להבהיר כי בעת גיבוש ההצעות לתכנית לשיקום כלכלי, על הנאמן להביא בחשבון, בין השאר, את תביעות החוב שעתיד להגיש המוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. חובתו של הנאמן בעת גיבוש ההצעות כוללת כמובן התייחסות לתביעות חוב עתידיות. עם זאת, מוצע לציין במפורש את תביעות החוב של המוסד לביטוח לאומי שכן הן מוגשות בדרך כלל בשלב מתקדם יותר של ההליכים, לאחר תשלום הגמלה לעובדים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 650 הגשת הצעות לבית המשפט .82 הנאמן יגיש לבית המשפט הצעה, אחת או יותר, לתכנית לשיקום כלכלי, שגיבש (א) , וישלח העתק ממנה לממונה. 81 לפי סעיף הצעת תכנית לשיקום כלכלי תכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינה, (ב) ותתייחס בין השאר לאלה: הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד, לרבות ארגון מחדש )1( ;של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו התמורה המוצעת לכל אחד מסוגי הנושים ולחברי התאגיד, בהשוואה לתמורה )2( .שהיו מקבלים בפירוק התאגיד; התמורה המוצעת יכול שתכלול ריבית פיגורים השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי (ג) ומסמכים שיש לצרף אליה. הבאת הצעה לתכנית לאישור הנושים וחברי התאגיד .83 הוגשה לבית המשפט הצעת תכנית לשיקום כלכלי, יורה על הבאתה לאישור (א) הנושים. עלה סך נכסיו של התאגיד על סך חובותיו והתמורה המוצעת לכל נושה לפי (ב) יורה - הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה בית המשפט על הבאתה גם לאישור חברי התאגיד. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), מצא בית המשפט כי יש בהצעה משום ניצול (ג) לרעה של הליכי חדלות הפירעון, לא יורה על הבאתה לאישור הנושים וחברי התאגיד. מוצע כי עם גיבוש ההצעה, על הנאמן להגיש 82 סעיף אותה לבית המשפט כדי שבית המשפט יחליט אם להביאה לאישור הנושים. הסמכות להגיש הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לבית המשפט נתונה באופן בלעדי לנאמן. זאת בניגוד להסדר החל לגבי הסדרי חוב לפי חלק י' להצעת החוק, שבמסגרתו יכולים גם החייב וגם הנושים להגיש הצעות בתנאים מסוימים. הטעם לכך, הוא שגיבוש התכנית לשיקום כלכלי נעשה תחת פיקוחו של בית המשפט ובאמצעות הנאמן, ועל כן הפקדת הסמכות הבלעדית להגיש את הצעות השיקום בידיו היא הכרחית. לעומת זאת, הסדר החוב לפי חלק י' להצעת החוק נעשה מחוץ לכותלי בית המשפט ואינו מצוי תחת פיקוחו, ועל כן, אין מקום להגבלה כזו. מתן הסמכות לנאמן להחליט אם להעלות הצעה פלונית לפני בית המשפט אם לאו, אין משמעותה כי על הנאמן להחליף את שיקול דעת הנושים בשיקול דעתו, ולמנוע מהם להשתתף בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להצעות שנמצאות על הפרק. לכן, במצב שבו עומדות על הפרק כמה הצעות רלוונטיות, על הנאמן להביא את כולן לפני בית המשפט והנושים. המילים "הצעה, אחת או יותר" שבסעיף קטן (א) נועדו להבהיר נקודה זו. על הנאמן לשלוח עותק מההצעה שהוגשה, לממונה. על הצעת תכנית לשיקום כלכלי לכלול את כל הפרטים הדרושים לבית המשפט ולנושים כדי לקבל החלטה מושכלת לגביה. עליה לכלול, בין השאר, התייחסות לנושאים אלה: - א.  הדרך המוצעת להמשך פעילותו של התאגיד התייחסות לנושא זה חשובה כדי להבין אם הצעת התכנית אכן משאירה את התאגיד כעסק פעיל ובאיזו מידה; ב.  התמורה המוצעת לכל אחד מהנושים ולחברי התאגיד בהשוואה לתמורה שהיו מקבלים אילו פורק ההשוואה לתמורה שהיתה מתקבלת בפירוק - התאגיד נועדה להבהיר מהו הערך המוסף שנוצר לנושים כתוצאה מהבחירה בהליך השיקום, ביחס לתוצאה שהיתה מתקבלת לו נבחר הליך הפירוק, וכיצד ערך מוסף זה מתחלק בין הנושים; לעניין זה מוצע להבהיר כי התמורה המוצעת תוכל לכלול ריבית פיגורים. זאת בהתאם להגדרה "חוב עבר" להצעת החוק הקובעת כי ריבית חוב העבר, 4 שבסעיף לרבות ריבית הפיגורים נחשבת לחלק מחוב העבר. אין מדובר בכלל הפרטים הנדרשים לשם קבלת ההחלטה. לכן, מוצע להעניק לשר סמכות לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעת תכנית לשיקום כלכלי. יצוין כי לתקנות החברות 38– ו7 פרטים כאלה קבועים כיום בתקנות (בקשה לפשרה או הסדר). להליך אישור תכנית לשיקום כלכלי שלושה 83 סעיף שלבים: א.  אישור בית המשפט להעלאת הצעת תכנית השיקום לאסיפות בעלי העניין. ב.  הבאת ההצעה לאישור בעלי העניין באסיפות השונות. ג.  אישור בית המשפט לתכנית שאושרה בידי אסיפות בעלי העניין השונות. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 651 אסיפות סוג .84 אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג (א) אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית - של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע - "המשפט; לעניין זה, "סוג לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד. לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל (ב) נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שבו הוא נושה, או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין. הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך (ג) ההכרעה ביניהן, באסיפות. נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך (ד) מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. השר יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת (ה) כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג. אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד .85 הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי (א) התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן: .84 אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג (א) אסיפות סוג), שיכנס הנאמן לפי הוראת בית - של נושים או חברי התאגיד (בסימן זה קבוצת נושים או חברי תאגיד שלהם עניין משותף בנוגע - "המשפט; לעניין זה, "סוג לתכנית לשיקום כלכלי, המובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים או חברי התאגיד. אסיפות סוג לצורך כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל (ב) נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שבו הוא נושה, או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין. הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך (ג) ההכרעה ביניהן, באסיפות. נושה או חבר תאגיד יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך (ד) מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו. השר יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת (ה) כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג. .85 הצעת תכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי (א) התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן: אישור תכנית בידי הנושים או חברי התאגיד רק לאחר השלמת שלושת השלבים האלה, נחשבת התכנית לתכנית מאושרת, המחייבת את כל בעלי העניין המעורבים בה. הסעיפים הבאים עוסקים בשלבי האישור הללו. להצעת החוק קובע הוראות לעניין הבאת 83 סעיף התכנית לאישור הנושים וחברי התאגיד ולעניין בעלי העניין הזכאים להשתתף באסיפות. לעניין הבאת התכנית לאישור האסיפות, הכלל הוא כי על בית המשפט להביא את ההצעה לאישור בעלי העניין בהסדר. רק במקרה שבו יסבור בית המשפט כי יש בהצעה משום ניצול לרעה של ההליכים, ימנע את הבאת ההצעה לאישור בעלי העניין. (א) לחוק 350 סעיף זה מעגן את הפסיקה לגבי סעיף החברות, אשר קבעה כי תפקידו של בית המשפט בהעלאת ההסדר לאישור האסיפות לא נועד להחליף את שיקול הדעת של בעלי העניין בהסדר. משום כך בית המשפט יימנע מהבאת הצעת הסדר רק במקרים שבהם ימצא כי יש בה משום ניצול לרעה של הליכי אישור הפשרה או מזרחי נ' דן, 25413/01 )ההסדר (ראו לדוגמה: בש"א (ת"א ). 908 )2(2002 מח-אגודה, תק בנוגע לבעלי העניין הזכאים להשתתף באסיפות מוצע לקבוע כי, ככלל, תובא ההצעה לאישור הנושים. הטעם לכך הוא שבעלי העניין העיקריים בתכנית הם הנושים שהתכנית אמורה לקבוע את התמורה שיקבלו. לעומת זאת, חברי התאגיד חדל הפירעון בדרך כלל אינם בעלי עניין בתכנית. זאת משום שכאשר התאגיד חדל פירעון, בדרך כלל ערכו השיורי הוא שלילי, ועל כן אין לבעלי המניות זכות להצביע ולהשפיע על תכנית השיקום. עם זאת ייתכנו מקרים, גם אם נדירים יחסית, שבהם ינוהלו הליכי חדלות הפירעון כאשר ערכו השיורי של התאגיד הוא חיובי, ומכאן שגם ערך זכויותיהם של חברי התאגיד הוא חיובי. במצב מסוג זה, גם חברי התאגיד ייחשבו לבעלי עניין בתכנית, ועל כן יידרש אישורם לקבלת ההסדר. (ב) 83 כדי להכריע בשאלה זו, מוצע לקבוע, בסעיף להצעת החוק, שני מבחנים מצטברים: א.  האם סך נכסיו של התאגיד עולה על סך חובותיו. זהו מבחן חדלות הפירעון המאזני. מאחר שזכותם של חברי התאגיד להשתתף באסיפות ולהשפיע על שיקומו של התאגיד נגזרת מהשאלה אם לתאגיד ערך שיורי חיובי, המבחן הרלוונטי לשאלה זו הוא המבחן המאזני הבוחן את שווי הערך השיורי של התאגיד. זאת, בניגוד לבחינת חדלות הפירעון לצורך הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בידי נושה, הנבחנת בהתאם למבחן התזרימי ;2 מטעמי יעילות וודאות כפי שפורט בדברי ההסבר לסעיף ב.  התמורה המוצעת לכל נושה לפי הצעת התכנית לשיקום כלכלי שווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה. מבחן זה קובע כי כדי שחברי התאגיד יהיו בעלי זכות הצבעה על שיקומו של התאגיד, נדרש כי לא תהיה כל פגיעה בנושים ואלה יקבלו את מלוא חוב העבר שבו הם נושים. השימוש במילה "מלוא" נועד להדגיש כי תנאי להצבעת בעלי המניות הוא תשלום מלא חובות העבר לנושים, לרבות הריבית וריבית הפיגורים. אישור תכנית לשיקום כלכלי נעשה על פי סעיפים המוצע בסימן זה בדרך של כינוס אסיפות נושים 85– ו84 להצעת החוק). החלוקה לאסיפות84 (ראו סעיף סוג נועדה לאפשר לכל קבוצת בעלי עניין להביע את ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 652 ;בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה )1( המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח )2( .ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה למעט מי שנמנעו בהצבעה.- "בסעיף זה, "מצביעים (ב) אישור תכנית בידי בית משפט . 86אושרה הצעת תכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור (א) , יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.85 בסעיף בבואו לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, (ב) שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך ורשאי הוא נוסף על כך לשקול שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור. אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג .87 , רשאי בית המשפט לאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי86– ו85 על אף הוראות סעיפים , אם מתקיימים כל אלה:85 גם אם לא אושרה באסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף בהצעה תמכו, בכל אסיפות הסוג יחד, מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר )1( - "ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים בכל האסיפות; לעניין זה, "מצביעים למעט מי שנמנעו בהצבעה; בית המשפט שוכנע כי הצעת התכנית לשיקום כלכלי הוגנת וצודקת ביחס לכל )2( ,) אסיפה מתנגדת- נושה או חבר תאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בפסקה זו ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: אם לא תאושר ההצעה לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה (א) לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד; ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה (ב) מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה; עמדתה ביחס להסדר ולשמור על האינטרסים הייחודיים שלה. לכן, מוצע לקבוע כי חלוקת אסיפות הסוג תיעשה בהתאם ל"מבחן האינטרסים". כלומר, החלוקה של הנושים לסוגים תיעשה לכל סוג של בעלי עניין משותף ומובחן באופן מהותי מעניינם של שאר הנושים. כוחו של נושה באסיפת הסוג נקבע בין השאר לפי שיעור החוב שבו הוא נושה. במקרים רבים, בעת הבאת הצעת התכנית לשיקום הכלכלי לאישור הנושים וחברי התאגיד, תביעות החוב של הנושים השונים לא נבדקו באופן מעמיק ולא הוכרעו, ושיעור החוב לנושה אינו ידוע בוודאות. מוצע להסמיך את הנאמן להכריע כבר בשלב זה בזכותו של נושה או חבר התאגיד להצביע באסיפת הסוג, ולקבוע את כוח הצבעתו לפי שיעור החוב שבו הוא נושה. במקרה הצורך, תיערך בחינה דומה לגבי זכויות חברי התאגיד. כדי שיהיה ניתן לראות בהצעת תכנית לשיקום כלכלי הצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, נדרש, לפי להצעת החוק, אישור כלל האסיפות לתכנית 85 סעיף המוצעת. אישור תכנית בידי אסיפה תלוי על פי המוצע בכך שהתכנית תאושר בידי רוב המצביעים באסיפה המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה. הדרישה לרוב מקרב המצביעים נועדה למנוע מנושה או מכמה נושים בעלי היקף נשייה משמעותי להחליט באופן בלעדי על תוצאות האסיפה. החובה לאישור התכנית בידי כל האסיפות מקנה כוח רב לכל קבוצת נושים ומאפשר לה להשתמש בזכות הווטו שלה כדי לשפר את מצבה לעומת שאר האסיפות, כתנאי לקבלת אישורה לתכנית השיקום הכלכלי. כדי למנוע זאת, מוצע לאפשר לבית המשפט לאשר את התכנית גם אם זו לא אושרה בידי כל האסיפות, כפי שיוסבר להלן בדברי .88 עד86 ההסבר לסעיפים לאחר אישור התכנית בידי הנושים וחברי סעיפים התאגיד, עליה לבא לאישורו של בית המשפט. 88 עד86 אישורה של התכנית בידי כלל האסיפות אינו תנאי מספיק. לבית המשפט מוקנית הסמכות לאשר את התכנית או שלא לאשרה. בין מכלול השיקולים שישקול ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 653 לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה (ג) אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר - "לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד שתאושר ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס משווי הנכס 25% בניכוי נוסף של- או במימושו, ואם חל על הנכס שעבוד צף .244 בהתאם להוראות סעיף לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה (ג) אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר - "לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד שתאושר ההצעה בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס משווי הנכס 25% בניכוי נוסף של- או במימושו, ואם חל על הנכס שעבוד צף .244 בהתאם להוראות סעיף בית המשפט על פי המוצע, ניתן למנות את הוגנות ההליך, וכן את השלכות התכנית המוצעת על עובדי התאגיד ועל טובת הציבור. במסגרת תכנית לשיקום כלכלי ניתן על פי המוצע לאשר תכנית החורגת מסדרי הנשייה הקבועים בחוק. זאת מאחר שמדובר בהסדר שעליו הסכימו בעלי העניין להצעת החוק, 88 באסיפות. עם זאת, על פי המוצע בסעיף בית המשפט לא יאשר תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי ההצעה שהוצעה לנושה שלא תמך באותה הצעה, היתה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל אותו נושה בפירוק התאגיד. הטעם לכך, הוא שבמקרה מסוג זה ברור שהתכנית המוצעת איננה הוגנת ביחס לאותו נושה. כאמור לעיל, אישורה של התכנית בידי הנושים וחברי התאגיד דורש את אישור כלל האסיפות. דרישה זו עלולה להביא לניצול לרעה של ההליכים ולניסיונות ניצול של האסיפות השונות. כדי למנוע זאת, מוצע לקבוע, להצעת החוק, כי בית המשפט רשאי לאשר 87 בסעיף תכנית גם אם לא אושרה כנדרש בידי כל אסיפות הסוג, ולהקנות לבית המשפט את הסמכות לכפות את התכנית גם על אסיפת נושים שהתנגדה לה. מנגנון זה יסייע גם ליצירתו של משא ומתן ענייני ויפחית את התמריץ של אסיפות הנושים וחברי התאגיד לנצל לרעה את העובדה שנדרשת הסכמתם לתכנית. לשם הפעלת סמכות בית המשפט לכפות תכנית לשיקום כלכלי צריכים להתקיים על פי המוצע שני תנאים מצטברים: בהצעה תמכו בכל אסיפות הסוג יחד, - הראשון מצביעים המחזיקים במצטבר ביותר ממחצית כוח ההצבעה של כלל המצביעים. תנאי זה נועד לוודא שמדובר בתכנית )).1( הוגנת וצודקת שמרבית בעלי העניין תומכים בה (פסקה בית המשפט שוכנע כי התכנית המוצעת היא - השני תכנית הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר בתאגיד )). תנאי זה נועד 2( באסיפת סוג שהתנגדה להסדר (פסקה לוודא, בין השאר, כי אישור התכנית בידי הרוב אינו תוצאה של מתן תמורה עודפת לחלק מאסיפות הנושים על חשבון אסיפות אחרות. במסגרת הבחינה האם התכנית הוגנת וצודקת גם לגבי נושה או חבר תאגיד באסיפה שהתנגדה להסדר, על בית המשפט להשתכנע, בין השאר, כי מתקיימים שלושת )(א) עד 1( התנאים שלהלן. תנאים אלה, הקבועים בפסקה להצעת החוק, מהווים מבחן לכך שמדובר 87 (ג) של סעיף בתכנית המחלקת את קופת הנשייה באופן הוגן: א.  בלא אישור ההצעה, לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד, והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד. אם כתוצאה מאישורה של תכנית לשיקום כלכלי, אחד הנושים שהתנגד לתכנית יקבל תמורה פחותה מזו שהיה מקבל בפירוק, הרי שהתכנית אינה הוגנת כלפיו. זאת, משום שהתכנית מציעה לנושה אחר, שנמצא בסדר הפירעון בעדיפות נמוכה יותר מהנושה המתנגד, תמורה גבוהה יותר. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר שהשיקום לפי התכנית מיטיב עם נושה זה, אלא שהוא נאלץ לממן את השיקום, בעל כורחו; ב.  ההצעה אינה מבטיחה לחברי התאגיד תמורה כלשהי, ואינה מותירה בידיהם נכס שהיה שייך להם מכוח חברותם בתאגיד, אלא אם כן כל נושה באסיפה מתנגדת ייפרע את מלוא חובו. פסקת משנה זו היא למעשה מקרה פרטי של פסקת משנה (א) שכן בהתאם לסדר הפירעון חברי התאגיד זכאים לקבל לידיהם את יתרת נכסי קופת הנשייה רק לאחר פירעון החובות לכלל הנושים. מודגש כי "תמורה" כוללת גם הותרת נכס בידי חבר התאגיד. גם בסעיף זה נועד השימוש במונח "מלוא סכום חוב העבר" להדגיש כי נדרש שכל הנושים יקבלו את מלוא חובם, לרבות הריבית וריבית הפיגורים, לפני בעלי המניות; ג.  ההצעה מבטיחה לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה המתנגדת תמורה שערכה גבוה משווי הנכס המשועבד או מהחוב שבשלו ניתן השעבוד, לפי הנמוך מבין השניים. תנאי זה מבהיר כי נושה המובטח ביתר זכאי להגנה מפני כפיית תכנית לשיקום כלכלי רק עד גובה החוב, ואילו נושה המובטח בחסר זכאי להגנה זו רק עד שווי הבטוחה. שוויו של הנכס המשועבד תלוי גם במועד ובאופן מימושו. לעניין זה מוצע לקבוע כי שווי הנכס ייקבע בהתאם לשוויו כחלק מפעילותו של התאגיד כעסק חי לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי. זאת משום שאנו נמצאים במסגרת של תכנית לשיקום כלכלי, שמטרתה להמשיך לקיים את התאגיד כעסק פעיל וראוי שגם הנושה המובטח ייהנה מפירות השיקום, אם יש כאלה. מאחר שנושה המובטח בשעבוד צף היה רשאי להיפרע, במקרה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 654 סייג לאישור תכנית בידי בית המשפט .88 בית המשפט לא יאשר הצעת תכנית לשיקום כלכלי אם שוכנע כי התמורה שהוצעה לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה אישרה את הצעת התכנית. כוחה של תכנית לשיקום כלכלי שאושרה .89 תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה מחייבת את התאגיד, את חברי (א) התאגיד ואת הנושים. תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה אין בה כדי לפטור את התאגיד (ב) מתשלום עונשי. יישום תכנית לשיקום כלכלי .90 הנאמן יפעל ליישום תכנית לשיקום כלכלי שאושרה לפי סימן זה, ובכלל זה (א) לחלוקת התמורה המתקבלת במסגרת התכנית בין הנושים, בהתאם להוראות התכנית. בית המשפט שאישר תכנית לשיקום כלכלי מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה (ב) בנוגע לפרשנות התכנית או בנוגע ליישומה. החזרת סמכויות לאורגנים ולנושאי המשרה בתאגיד . 91אושרה תכנית לשיקום כלכלי לפי סימן זה, יחזרו הסמכויות שהועברו לנאמן לפי , לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, בהתאם להוראות התכנית ובמועד 43 סעיף הקבוע בה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. הודעה לרשם .92 .מיד עם אישור התכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן העתק ממנה לרשם סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי מכירת פעילות עסקית של תאגיד .93 מכירת פעילותו העסקית של תאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, שלא במסגרת תכנית (א) לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש מאת בית המשפט. משווי 75%–של פירוק התאגיד, רק עד לסכום השווה ל להצעת 244 הנכסים הכפופים לשעבוד הצף (ראו סעיף החוק), מוצע להבהיר שנושה זה זכאי להגנה רק לגבי שיעור החוב שאותו היה רשאי להיפרע בפירוק. 350 הוראות אלה מבוססות על הוראות סעיפים יג לחוק החברות. 350–ו סעיף זה קובע את כוחה של תכנית לשיקום 89 סעיף כלכלי אשר אושרה, וקובע כי התכנית מחייבת את התאגיד, את חברי התאגיד ואת הנושים. סייג לכלל זה מוצע לעניין תשלום עונשי. מוצע לקבוע כי אין בכוחה של תכנית לשיקום כלכלי לפטור את החייב מתשלום עונשי. זאת אף שייתכנו מצבים שבהם הוטלו על התאגיד קנסות או תשלומים עונשיים אחרים, אשר ימנעו ממנו את אפשרות השיקום. בכך מעגנת ההוראה המוצעת עיקרון כללי השזור לאורך כל ההצעה, שלפיו הערכים והתכליות שבבסיס ההליכים הפליליים גוברים על תכליות דיני חדלות הפירעון, וכי כאשר מתקיים מתח בין שתי תכליות אלה, יש להעדיף את התכלית של הדין הפלילי. סעיפים אלה קובעים הוראות לעניין יישום סעיפים להצעת החוק 90 התכנית לשיקום כלכלי. סעיף92 עד90 קובע כי הנאמן הוא האחראי על יישום התכנית לשיקום כלכלי, וכי בית המשפט שאישר את התכנית הוא המוסמך לדון במחלוקות שיתגלעו בנוגע לפרשנותה או ליישומה. הטעם לכך הוא שלעתים תכנית השיקום מורכבת ודורשת פיקוח ובקרה. בית המשפט שאישר את התכנית הוא בית המשפט המתאים לפקח על יישומה ולדון במחלוקות שיתגלעו בקשר אליה. הוראה זו מבוססת על ) לחוק החברות.1(ט350 הוראת סעיף , כי עם אישור התכנית 91 עוד מוצע לקבוע, בסעיף יחזרו סמכויות האורגנים שהועברו לנאמן לאורגנים של התאגיד, וסמכויות נושאי המשרה לנושאי המשרה בו, כאמור בתכנית. זאת אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. מוצע כי מיד עם אישורה, ישלח הנאמן 92 בסעיף העתק מהתכנית לשיקום כלכלי, לרשם. סימן ד': מכירת פעילותו העסקית של תאגיד בלא תכנית לשיקום כלכלי מוצע לקבוע כי מכירת פעילותו העסקית של93 סעיף תאגיד שלא במסגרת תכנית לשיקום כלכלי, טעונה אישור מראש של בית המשפט. בהגדרה "שיקום להצעת החוק) הוצע להבהיר כי שיקום 4 כלכלי" (בסעיף כלכלי יכול להיעשות גם בדרך של מכירת פעילות התאגיד. כיוון שמדובר בעסקה בעלת השפעה כבירה על התאגיד, על הנושים ועל הליכי חדלות הפירעון, מוצע לקבוע שבית המשפט יאשרה מראש. התמורה ממכירת פעילותו העסקית של התאגיד הופכת לחלק מנכסי קופת הנשייה. לכן, כל עוד חלוקתה לנושים נעשית בהתאם לסדרי הפירעון הקבועים בפרק ה' לחלק ד' להצעת החוק, אין צורך באישור הנושים בדרך של תכנית שיקום לחלוקה. ואולם אם בנסיבות העניין יש ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 655 אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה (ב) שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי. סימן ה': מעבר להליכי פירוק הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק .94 הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן (א) כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו. החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם (ב) של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע. פרק ח': פירוק פעולת הנאמן בפירוק .95 תאגיד- ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה בפירוק), יפעל הנאמן במהירות האפשרית למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו .96 שהתאגיד בפירוק66 לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 73 ,70 ,69 , ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים67 הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף (א), בשינויים המחויבים.74–ו הפעלת התאגיד בפירוק .97 ,בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה (א) ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו. על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן (ב) האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות. אושרה מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לפי סעיף קטן (א), תחולק התמורה (ב) שהתקבלה מהמכירה בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ד', אלא אם כן אושרה לאחר מכן תכנית לשיקום כלכלי. סימן ה': מעבר להליכי פירוק .94 הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ומצא לאחר מכן (א) כי אין סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד או כי המשך הפעלת התאגיד יפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו. הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק החלטת בית המשפט על הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לא תפגע בתוקפם (ב) של חוזה או עסקה שבהם התקשר הנאמן, בהעברת נכס או בתשלום שביצע. פרק ח': פירוק .95 תאגיד- ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט על פירוק התאגיד (בפרק זה בפירוק), יפעל הנאמן במהירות האפשרית למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם לנושים. פעולת הנאמן בפירוק .96 שהתאגיד בפירוק66 לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף 73 ,70 ,69 , ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים67 הוא צד לו, בהתאם להוראות סעיף (א), בשינויים המחויבים.74–ו זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו .97 ,בית המשפט רשאי להורות לנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק, לתקופה שיורה (א) ככל שהדבר דרוש לשם פירוקו. הפעלת התאגיד בפירוק על הפעלת התאגיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז', ואולם הסמכויות לפי הסימן (ב) האמור יופעלו רק ככל שהן דרושות לשם פירוק התאגיד ובמידה שהן דרושות. צורך לחלק את התמורה באופן שונה, יש לאשר את מכירת הפעילות כתכנית לשיקום כלכלי. זאת מכיוון שבמקרה זה, מבקשים לחרוג מסדרי הנשייה ולכך יש צורך באישור בעלי העניין באסיפות. סימן ה': מעבר להליכי פירוק הוראות סימן זה תכליתן להסדיר את האפשרות להעביר את התאגיד להליכי פירוק, אם בית המשפט מוצא כי אין תוחלת בהמשך הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי, או כי המשך ההפעלה יפגע בנושים. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר לבית המשפט להתאים את הליכי חדלות הפירעון להתפתחויות ולשינויים שעשויים להתרחש במהלך ההליכים. מוצע להבהיר כי העברת התאגיד להליכי פירוק כשלעצמה לא תפגע בתוקפן של פעולות שעשה הנאמן יד 350 במסגרת ההפעלה. הוראה דומה קיימת היום בסעיף לחוק החברות. פרק ח': פירוק מוצע לקבוע כי עם החלטת בית 95 בסעיף סעיפים המשפט על פירוק התאגיד, יפעל הנאמן 97 עד95 במהירות האפשרית למימוש נכסי קופת הנשייה ולחלוקתם בין הנושים. תכליתו של סעיף זה היא "פירוק מפעיל" - למנוע פרקטיקה שהיתה נהוגה בעבר שבמסגרתו הופעל התאגיד כעסק פעיל במשך תקופה - ארוכה, ולעתים אף שנים ארוכות, תחת צו פירוק. פרקטיקה זו נבעה במידה רבה מכך שניתוב הליכי חדלות הפירעון, לפי הדין הקיים, להליכי פירוק, נבע במקרים רבים מאופי הבקשה שהוגשה ולא ממצבו הכלכלי של התאגיד. קושי זה אינו קיים בהסדר המוצע בהצעת חוק זו שכן ניתובו של התאגיד לפירוק או לשיקום כלכלי נעשה בהתאם למצבו הכלכלי, ולכן אין עוד צורך בקיומו של מוסד ה"פירוק מפעיל". , 96 לצורך פירוקו היעיל של התאגיד, מוצע, בסעיף להעניק לנאמן את הסמכות לבטל חוזה קיים בהתאם לפרק ביטול חוזים קיימים. יודגש כי הסמכות המוקנית בסעיף זה לנאמן נוגעת אך ורק לביטול חוזה ולא לכפיית המשך קיומו של חוזה. זאת מכיוון, שמטבע הדברים, בפירוק התאגיד אין צורך בכפיית המשך קיומו של חוזה. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך להפעיל את התאגיד במשך תקופה קצרה אם הדבר יידרש לצורך פירוקו. לכן, , כי הנאמן יהיה רשאי, באישור 97 מוצע לקבוע, בסעיף בית המשפט, להפעיל את התאגיד אם הדבר נדרש לצורך פירוקו. במקרה זה יחולו על ההפעלה הוראות ההפעלה שבסימן ב' לפרק ז' (שעניינו הפעלת התאגיד). ההפעלה תיעשה רק לשם פירוק התאגיד ורק במידה הדרושה לכך. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 656 הפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי .98 הורה בית המשפט על פירוק התאגיד ומצא לאחר מכן כי יש סיכוי סביר לשיקומו הכלכלי של התאגיד, כי קיימים אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד וכי הפעלתו לא תפגע בנושים, יורה בצו על הפסקת הליכי הפירוק ועל הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. חיסול תאגיד .99 לאחר השלמת פירוקו של התאגיד יורה בית המשפט, בצו, על חיסולו; ממועד (א) מתן הצו יהיה התאגיד מחוסל. בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכים של תאגיד שחוסל ושל הנאמן, ובלבד (ב) שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות. מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם, והרשם ירשום את דבר (ג) החיסול במרשם; הנאמן יודיע על רישום חיסול התאגיד לבית המשפט ולממונה. ביטול החיסול .100 .נב לחוק החברות342 על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד פרק א': תחולה והוראות כלליות תחולה .101 הוראות חלק זה יחולו על הליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד (בחלק זה (א) היחיד). - תכליתו של סעיף זה להסדיר את האפשרות 98 סעיף להעביר את התאגיד מהליכי פירוק להליכי שיקום כלכלי, אם ימצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק המוצע להפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר לבית המשפט להתאים את הליכי חדלות הפירעון להתפתחויות ולשינויים אשר עשויים להתרחש במהלך הליכי חדלות הפירעון. להצעת החוק מסדיר את חיסולו של 99 סעיף סעיפים התאגיד לאחר השלמת פירוקו. מוצע לקבוע 100– ו99 כי חיסולו של התאגיד ייעשה בצו מטעם בית המשפט, וכי ממועד זה ייחשב התאגיד מחוסל. עם חיסולו של התאגיד, פוקעת ההתאגדות והאישיות המשפטית של לחוק החברות שלפיו 5 התאגיד בטלה. זאת בהתאם לסעיף קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות המצוין בתעודת ההתאגדות, ועד לפקיעת ההתאגדות כתוצאה מחיסולה של החברה. מוצע להטיל על הנאמן חובה להודיע לרשם על החיסול, וכן חובה להודיע על רישום החיסול לבית המשפט. הוראה זו משלימה את ההוראה הקובעת כי הנאמן מסיים את תפקידו רק לאחר רישום החיסול, כדי לוודא שהנאמן, שאחראי על יישום הליכי חדלות הפירעון, ישלים את הפעולות הדרושות לסיומם. להצעת החוק מוצע להחיל לעניין ביטול 100 בסעיף נב 342 החיסול של תאגיד שהוא חברה את הוראות סעיף ) להצעת החוק).9(360 לחוק החברות (כנוסחו המוצע בסעיף חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד חלק ג' להצעת החוק עוסק בחדלות פירעון של כללי חייב שהוא יחיד. היחיד הוא אישיות משפטית טבעית. דיני חדלות הפירעון של יחיד מוסדרים כיום בפקודת פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל היא פקודה . לאורך השנים נערכו 1936 מנדטורית שנחקקה בשנת יצא לה נוסח 1980 בפקודה כמה תיקונים נקודתיים, ובשנת )1980-חדש (פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם פקודת פשיטת הרגל), אך - (להלן בדברי ההסבר לחלק זה מעולם לא נערכה בה רפורמה מקיפה. הדין האנגלי שעליו בחוק 1986 מבוססת פקודת פשיטת הרגל הוחלף בשנת ), אך החוק הישראלי שימר Insolvency Act 1986( מודרני את הדין האנגלי המיושן. מאז חקיקת פקודת פשיטת הרגל חלה התפתחות בתפיסת התכליות של דיני חדלות פירעון של יחידים. בעוד שבעבר התכלית העיקרית של דיני חדלות הפירעון של יחידים היתה השאת ערך החוב שייפרע לנושים, עם השנים התכלית של שיקומו הכלכלי של היחיד הלכה ותפסה מקום מרכזי במטרות של דיני חדלות הפירעון. החוק המוצע מהווה שלב נוסף בהתפתחות ערך השיקום כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים. לערך השיקום יתרונות כלכליים רבים אך מטרתו העיקרית היא ערכית. היא נועדה להעניק לחייב הזדמנות נוספת. השיקום הכלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ויש לחייב, לקרובים לו, לסביבתו - לו תרומה במגוון מעגלים האישית והכלכלית וגם לחברה כולה. הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת גם משינוי תפיסתי בהנחות היסוד של הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. ההנחה שאי–תשלום חוב הוא פגם מוסרי בהתנהלות החייב ועל דיני חדלות הפירעון להעניש או לחנך את החייב אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק. הרחבת ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 657 היקפי האשראי הצרכני כרוכה גם בהגדלת היקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי. זהו סיכון טבעי של שוק האשראי והתממשותו איננה בהכרח תולדה של התנהלות פגומה או לא ראויה. לכן, יש לראות את חדלות הפירעון ככשל אשראי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים של חדלות פירעון הנובעת מהתנהלות פסולה כמו גם מקרים של חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באמצעות הרתעה וכלי אכיפה. החוק המוצע קובע הסדרים לעניין זה ואף מעניק לממונה כלי אכיפה חדשים לצורך כך. ואולם אין להשליך מכך על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או כמי שמתנהלים בחוסר תום לב. תכליות דיני חדלות הפירעון לגבי חייבים יחידים התכליות של דיני חדלות הפירעון לגבי חייבים יחידים בהשוואה לתכליותיהם לגבי חייבים שהם תאגידים, דומות, אך לא זהות. בשני המקרים, התכליות הן השאת שיעור החוב שייפרע לנושים וכן שיקומו הכלכלי של החייב ככל האפשר. ואולם תכלית השיקום הכלכלי לגבי תאגיד משרתת בעיקר את טובת הנושים, שיוכלו להיפרע משיעור גדול יותר של חובם אם התאגיד ישוקם ואף להמשיך בעסקים עמו. כמו כן, יש בה תועלת משקית רחבה. - לעומת זאת במקרה של חייב שהוא יחיד (להלן יחיד) לשיקומו הכלכלי של היחיד מטרה נוספת וייחודית, והיא לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש. זאת לא רק בשל התועלת המשקית והחברתית הגלומה בכך, אלא לתועלת היחיד עצמו. התפתחות החקיקה בנושא ערך השיקום הכלכלי מאז חקיקתה של פקודת פשיטת הרגל חלה התפתחות במרכזיותו של ערך השיקום הכלכלי. אחת המטרות של דיני חדלות הפירעון, בוודאי מבחינת החייב, היא ההפטר שמיטת חובותיו שתאפשר לו התחלה חדשה. המחוקק - התחבט בשאלה אם במקרה שבו הליכי חדלות הפירעון ממלאים אך ורק מטרה זו, ואינם מועילים לנושים משום שאין לחייב נכסים הניתנים לחלוקה, עדיין יש הצדקה לנהל את ההליכים. עד תיקון הפקודה בשנת תשל"ו, ההלכה היתה שאין בעובדה שלחייב אין נכסים כדי למנוע קיום הליכי פשיטת רגל לבקשתו. בשנת תשל"ו תוקנה הפקודה, והתנאים לפתיחה בהליכי פשיטת רגל לבקשת החייב הוחמרו. בתי המשפט פסקו כי לא ניתן לאפשר פתיחה בהליכי פשיטת רגל לבקשת חייב אם אין בהליכים תועלת ממשית לנושים, ואף כי ניתן לבטל הליכים שנפתחו אם מתברר במהלכם שאין בהליכים תועלת לנושים. המשמעות של אי–פתיחה בהליכים לבקשת חייב, או ביטול הליכים שנפתחו לבקשתו, היא שלחייב אין אפשרות לבקש הפטר מחובותיו שכן רק חייב שהוכרז פושט רגל יכול לבקש הפטר. תיקון הפקודה, בפקודת פשיטת הרגל (תיקון ), נועד לחדש 60 ' (ס"ח התשנ"ו, עמ1996-), התשנ"ו3 'מס את ההכרה באינטרס הלגיטימי של החייב לפתוח דף חדש בחייו. התיקון השיב לחייב את האפשרות לבקש לפתוח בהליכי פשיטת רגל לגביו אף אם ההליכים לא יועילו לנושים, ואף קבע כי אם אין בהליך תועלת לנושים, ניתן לתת לחייב, בתנאים מסוימים, הפטר מיידי. חיזוק ערך השיקום בהצעת החוק החוק המוצע נותן חיזוק נוסף לתכלית השיקום הכלכלי של החייב כערך מרכזי בהליך. ביטוי לכך ניתן למצוא לכל אורך הצעת החוק. שמו של החוק מותיר מאחור את המונח "פשיטת רגל" על כל המטען השלילי שהוא מייצג. תכלית השיקום הכלכלי מעוגנת בסעיף המטרות של החוק. ההליכים עצמם קצרים, פשוטים וודאיים יותר ובכך יעודדו חייבים להתמודד עם הקושי הכלכלי שאליו נקלעו, בזמן. הדין הקיים- מבנה הליך פשיטת הרגל על פי הדין הקיים, ניתן לפתוח בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי לבקשת חייב או נושה (סעיפים לפקודת פשיטת הרגל). לא ניתן לפתוח בהליכי 172– ו1 פשיטת רגל רק משום שהחייב נמצא בחדלות פירעון, אלא דרושה עילה המאפשרת פתיחה בהליכים, היא "מעשה לפקודת פשיטת הרגל). 5 פשיטת רגל" שעשה החייב (סעיף עם מתן צו הכינוס, הוא הצו הפותח את הליכי לפקודת פשיטת הרגל), 6 פשיטת הרגל לגבי החייב (סעיף עוברים נכסי החייב לשליטתו של הכונס הרשמי עד לבירור השאלה אם החייב פושט רגל, או עד שיגיע להסדר עם נושיו. צו זה נועד להגן על נכסי החייב ולהקפיא את המצב הקיים ממתן צו הכינוס ועד להחלטה לגבי פשיטת הרגל. בשלב זה של ההליכים נערכת חקירה בעניין מצבו הכלכלי. בשלב זה, הכונס הרשמי מגבש חוות דעת בעניינו של החייב ומצביע על הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי של החייב ועל יכולתו לפרוע את חובותיו. לאחר קבלת חוות הדעת, בית המשפט שוקל אם להכריז על החייב פושט רגל. משמעות ההכרזה היא כי נכסי החייב מוקנים לנאמן וניתנים לחלוקה בין נושיו (סעיף לפקודת פשיטת הרגל). מרגע ההכרזה על החייב כפושט 22 רגל, רשאי הוא לבקש הפטר מחובותיו, אך זהו אינו שלב הכרחי ומובנה בהליך. הקשיים בדין הקיים הדין הקיים מעורר קשיים לא מעטים, ויוצר הליכים מסורבלים שאינם מקנים לצדדים ודאות. במקרים רבים, חוסר הוודאות והסרבול מרתיעים את החייב מלפתוח בהליכי פשיטת רגל כדי להסדיר את חובותיו, אף שהוא בחדלות פירעון. כך חדלות הפירעון מעמיקה וכאשר נפתחים לבסוף ההליכים, מצבו של החייב קשה יותר. להלן יפורטו כמה מהקשיים המרכזיים בדין הקיים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 658 הקושי המרכזי הראשון נובע מניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי. התפיסה עד כה היתה שהליכי פשיטת הרגל צריכים להתנהל בבית המשפט המחוזי, זאת בשל ההשלכות המשמעותיות של הליכים אלה על החייב ונושיו. ואולם בפועל, חלקו הגדול ההליך אינו לובש צורה של הכרעה בסכסוך אלא הוא טכני בעיקרו. זאת בין השאר מאחר שלעתים קרובות הנושים אינם מתעניינים בהליך ואינם מעוניינים לקחת בו חלק. כך, הצו הפותח את ההליכים לבקשת חייב, צו הכינוס, אינו מחייב בדרך כלל הפעלת שיקול דעת שיפוטי מהותי אלא ניתן לאחר אישור הכונס הרשמי שהחייב מילא לפקודת פשיטת 18 את כל התנאים למתן הצו (ראו סעיף הרגל). גם בעניינים אחרים, מקבל בית המשפט, בחלק גדול מהמקרים, את עמדת הכונס הרשמי בלא מתנגדים. ההכרח לפנות לבית המשפט לשם מתן צווים מעכב את ההליך ומכפיף את התקדמותו למועדים שנקבעים במערכת בתי המשפט העמוסה. כמו כן, ניהול ההליך בבית המשפט המחוזי מייקר את ההליך בעבור כל המעורבים בו. התלות במועדי הדיון בבית המשפט כדי להתקדם בשלבים השונים של ההליך, והעדר מועד סיום ברור להליכים, הם בין הגורמים לכך שהליכי פשיטת הרגל נמשכים כיום זמן רב. סרבול זה פוגע הן ביחיד שאינו יכול להמשיך בחייו ונתון בחוסר ודאות, והן בנושים שעלויות ניהול ההליכים נוגסות בשיעור החוב שייפרע להם. פגיעה נוספת היא במשק, מאחר שהחייבים שנמצאים בהליך אינם מסוגלים לתרום לפעילות הכלכלית וכן בשל העומס המוטל על בית המשפט המחוזי, שאינו פנוי לדון בתיקים אחרים. הקושי המרכזי השני נובע מחוסר הוודאות באשר לקבלת ההפטר. מבחינת החייב, ההפטר הוא המטרה המרכזית של ההליכים אך למרות זאת ההפטר אינו חלק מובנה בהליכי פשיטת הרגל. הדין הקיים אינו קובע מהי התקופה שבסיומה, אם בכלל, ניתן לקבל את ההפטר. אין גם כל הוראה אחרת שתכוון את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת מועד ההפטר. קביעתו של ההפטר כהליך נפרד ומאוחר למתן צו פשיטת הרגל והעדרם של קריטריונים ברורים לקבלת ההפטר פוגעים ביחיד ובמערך התמריצים שלו לשתף פעולה עם הנאמן וההליכים. היחיד אינו יודע, במועד מתן צו פשיטת הרגל, מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר, משום שאין כל קריטריון ברור לכך בדין. העדרו של אופק ברור להפטר גם פוגע בהבנתו של היחיד באשר למבנה ההליכים ובתמריץ שלו לשתף פעולה, ואף ליזום, פתיחה בהליכים מלכתחילה. מעבר להליך שחלקו מינהלי בשל קשיים אלה, ובשל הצבת ערך השיקום הכלכלי כמטרה מרכזית של דיני חדלות הפירעון, מוצע להבנות מחדש את הליכי חדלות הפירעון של חייבים יחידים, לשנות את חלוקת העבודה בין הכונס הרשמי לבית המשפט, וכן לקבוע חלוקת סמכויות חדשה בתוך מערכת בתי המשפט עצמה. החידוש העיקרי שהחוק המוצע מבקש לערוך בהקשר זה, הוא העברת חלק מרכזי מהליך חדלות פירעון של יחיד לטיפולו של גורם מינהלי. מוצע להסמיך את הממונה, שמשמש כבר היום גורם מומחה לחדלות פירעון, להיות אחראי על ניהול רוב הליך חדלות הפירעון של היחיד. רק במקרה שהליך חדלות הפירעון נושא אופי של סכסוך, מוצע להעביר את ההכרעה בסכסוך לבית המשפט. במקרים מסובכים יותר, כאשר מתעורר באופן תדיר צורך בבית המשפט כדי שיכריע בסכסוכים בין צדדים להליך חדלות הפירעון, יהיה ניתן להעביר את ניהול ההליך כולו לידי בית המשפט. למרות המעבר להליכים מינהליים, מוצע שהצו המרכזי בהליכים, הצו לשיקום כלכלי, יינתן בידי בית המשפט. צו לשיקום כלכלי משמעותו קביעת תכנית לפירעון חובותיו של היחיד שעם סיומה יופטר היחיד מחובותיו. מתן צו זה כרוך בהפעלת שיקול דעת והצו משנה את מערך הזכויות של היחיד ושל נושיו. לכן, הגורם המתאים למתן הצו הוא בית המשפט. ואולם בשונה מהדין הקיים, מוצע כי בית משפט השלום הוא שיחליט בנושא זה, ולא בית המשפט המחוזי. שינוי משמעותי יותר מוצע בחוק זה לגבי הליכי חדלות פירעון שנפתחים ביוזמת יחיד שחובותיו אינם שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי הליכים 150,000 עולים על אלה יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל. מהלך זה, על התכליות שבבסיסו, יוסבר בהרחבה בדברי ההסבר לפרק י"ב לחלק זה. מבנה ההליך המוצע ההבדל המרכזי בין הדין הקיים לבין הדין המוצע הוא הבניית ההליך, כך שכל חלקיו נועדו להוביל למטרה - הצו לשיקום כלכלי. הצו הפותח את ההליכים- ברורה משמעותו פתיחה בתקופת בדיקה - צו לפתיחת הליכים שמטרתה לספק לבית המשפט בסיס עובדתי לקבלת החלטה והמלצה על תכנית לפירעון החובות. צמתי צו פשיטת הרגל - ההכרעה המשמעותיים ביותר בהליך אוחדו לכדי צו אחד שקובע כיצד יתנהל - וצו ההפטר הטיפול בחדלות הפירעון של החייב וכיצד יסתיים. באופן זה, הליכי חדלות הפירעון מקבלים מטרה ומוקד, דבר שנועד להבטיח שיתנהלו ביעילות ויתרמו להגברת הוודאות. - מוצע שהצו הפותח את ההליכים לבקשת יחיד יינתן בידי הממונה (ראו פרק ב' - צו לפתיחת הליכים לחלק ג' להצעת החוק). אם תוגש בקשה לביטול הצו בידי נושה, הבקשה תידון בבית משפט השלום, שהוא הערכאה המתאימה להכרעה בסכסוכים (ראו פרק ג' לחלק ג' להצעה). ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 659 לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו (ב) אחד מאלה: מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם )1( ;יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא )2( .מנהל עסקים בישראל לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לפי חלק זה לגבי יחיד, אלא אם כן מתקיים לגביו (ב) אחד מאלה: מרכז חייו במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים או במועד מוקדם )1( ;יותר החל בששת החודשים שקדמו למועד האמור, הוא בישראל במועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים יש לו נכסים בישראל או שהוא )2( .מנהל עסקים בישראל כאשר נושה מבקש לפתוח בהליכים ולהכניס את היחיד למשטר של חדלות פירעון, הבקשה תידון בבית משפט השלום. לעניין בקשת נושה, מוצע לוותר על דרישת "מעשה פשיטת הרגל" ולהסמיך את בית המשפט לתת צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה ככל שהחייב חדל פירעון ולא פרע לנושה חוב במועדו. פרק ה' לחלק ג' להצעת החוק עוסק בתוצאות הצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד. על פי המוצע, עם מתן הצו ימונה נאמן לנכסיו של היחיד, יוקפאו ההליכים נגדו ולא יהיה ניתן לפרוע את חובות העבר שלו מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות החוק המוצע. כמו כן, יוטלו על היחיד הגבלות עד לבירור מלא של מצבו הכלכלי, שמטרתן מניעת הגדלת החוב והבטחת ניהולם התקין של ההליכים. עוד מוצע כי עם מינוי הנאמן תיפתח תקופת בדיקה של תשעה חודשים, שבמהלכה יכנס הנאמן את נכסיו של היחיד וינהל אותם, יאסוף מידע לגבי היחיד ויברר את מצבו הכלכלי ואת הסיבות לו. כן יחל הליך של הגשת תביעות חוב, בירורן והכרעה בהן בידי הנאמן (ראו פרק ז' לחלק ג' להצעת החוק). בתום תקופת הבדיקה, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לצו לשיקום כלכלי. ההצעה תתבסס על הבירור העובדתי שערך הנאמן לגבי היחיד במהלך תקופת הבדיקה. מוצע כי הממונה לא ישמש נאמן על נכסי היחיד, אלא ימנה למטרה זו נאמן שהוא אדם פרטי המוכשר לכך ונבחר לתפקיד בקפידה. ראו לעניין זה ביתר הרחבה את דברי ההסבר לפרק ו' לחלק ג' להצעת החוק העוסק בנאמן. בית המשפט יערוך דיון בהצעת הממונה, וייתן צו הצו המשמעותי ביותר בהליך (ראו - לשיקום כלכלי פרק ח' לחלק ג' להצעת החוק). צו לשיקום כלכלי כולל תכנית לתשלום חובות העבר של היחיד מנכסיו ומהכנסתו השוטפת וכן קובע את תקופת התכנית. בתום תקופת התשלומים לפי התכנית יופטר החייב מחובותיו. החוק המוצע מבקש לקבוע כללים מנחים לקביעת אורכה של תקופת התשלומים. הוא קובע ברירת מחדל של שלוש שנים לתקופת התשלומים אך מאפשר לסטות ממנה כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת. כך, על פי המוצע, רשאי בית המשפט לקבוע תקופה ארוכה יותר במקרה שהתנהלותו של היחיד אינה תקינה ומצדיקה את דחיית ההפטר, וכן רשאי הוא שלא לקצוב את התקופה כלל. במקרים מתאימים, רשאי בית המשפט לקבוע כי תקופת התשלומים תקוצר. כמו כן מוצע להותיר בידי בית המשפט סמכות לשנות את תקופת התשלומים כדי ליצור לחייב תמריץ לשתף פעולה עם ההליכים. במקרים שבהם אין טעם בקביעת תקופת תשלומים מאחר שהכנסתו של החייב מספיקה רק לצרכיו הבסיסיים, ואין לו פוטנציאל הכנסה לא ממומש, יהיה ניתן לוותר על התשלומים והחייב יופטר מחובותיו לאלתר. נוסף על השינוי המתואר לעיל במבנה ההליכים לעומת הדין הקיים, מוצע לקבוע בחוק הליך חדלות פירעון מיוחד שיתנהל לפני רשם ההוצאה לפועל. בהליך זה, שמוצע לקבוע בפרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק, יתברר 150,000–עניינם של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך, עד ל שקלים חדשים. חלק ג' להצעת החוק המתואר לעיל מחולק לשנים עשר פרקים. הפרק הראשון קובע את תחולת הפרק והוראות כלליות. פרקים ב' ו–ג' עוסקים בצו לפתיחת הליכים הניתן לבקשת יחיד או נושה. פרק ד' עוסק בסעדים זמניים עד להחלטה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים. פרק ה' קובע את תוצאות הצו לפתיחת הליכים. פרק ו' עוסק במינוי הנאמן, תפקידיו וסמכויותיו לאורך הליכי חדלות הפירעון. פרק ז' עוסק בתקופת הביניים ממתן הצו לפתיחת ההליכים ועד למתן צו השיקום. הפרק קובע את ההגבלות שיחולו על היחיד בתקופת הביניים, את התשלומים שעליו לשלם לקופת הנשייה בתקופה זו והוראות לעניין בדיקת מצבו הכלכלי. פרק ח' עוסק בתוכן הצו לשיקום כלכלי וקובע הוראות לעניין יישומו ושינויו. פרק ט' קובע הוראות לעניין ההפטר. פרק י' קובע הוראות לעניין יחיד שנפטר. פרק י"א הוא פרק השונות ופרק י"ב עוסק בהליכי חדלות הפירעון של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך שיתנהלו על פי המוצע במערכת ההוצאה לפועל. פרק א': תחולה והוראות כלליות מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו על הליכי 101 סעיף חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד. סעיף קטן (ב) קובע את הזיקות הנדרשות כדי לפתוח בהליכים לגבי יחיד בישראל. הזיקות הקבועות בסעיף 5 דומות במהותן לאלה הקבועות לגבי תאגיד בסעיף להצעת החוק. השינוי העיקרי הוא לגבי הזיקה של מרכז ). מוצע לקבוע כי זיקה לישראל 1( החיים הקבועה בפסקה מתקיימת אם מרכז חייו של היחיד במועד הגשת הבקשה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 660 הרשאים להגיש בקשה .102 :אלה רשאים להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד היחיד; )1( ;נושה )2( .היועץ המשפטי לממשלה )3( הגורם המוסמך לדון בבקשה .103 .בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים תוגש לממונה (א) על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו (ב) שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות 150,000 אינו עולה על פרק י"ב. בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצו לפתיחת הליכים, יוגשו (ג) לבית המשפט. או בששת החודשים שקדמו לכך היה בישראל. הרחבת הזיקה גם למצב שבו מרכז חייו של היחיד היה בישראל בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה (וזאת בשונה מהקבוע לגבי תאגידים) נועדה למנוע אפשרות של חייבים להתחמק מפתיחת הליכי חדלות פירעון לגביהם באמצעות שינוי מקום המגורים. כמו כן מוצע לקבוע כי זיקת הסמכות הנדרשת לשם פתיחה בהליכים לגבי יחיד מתקיימת אם הוא מנהל עסקים בישראל או שיש לו נכסים בישראל. לפקודת פשיטת הרגל קובע היום כי ניתן 2 סעיף לפתוח בהליכי פשיטת רגל רק נגד חייב שמלאו לו שמונה עשרה שנה או אם לדעת בית המשפט סביר שהנושים נשאו ונתנו עם החייב כאילו מלאו לו שמונה עשרה שנה. הוראה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הכשרות , הקובע תנאים 1962-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב לאותו 4 אחרים לכשרותן של פעולות קטין (למשל, סעיף חוק קובע כי פעולה של קטין היא אכיפה אם נציגו הסכים לחוק קובע מגבלות לביטול פעולות שנעשו 5 לכך; סעיף לחוק קובע סוגים של 6 שלא בהסכמת נציג הקטין וסעיף פעולות שאינן ניתנות לביטול אף אם נציגו של הקטין לא הסכים להן) ולכן מוצע שלא לקבוע הוראה דומה. התנאים לעניין גילו של החייב והפתיחה בהליכים בשמו או נגדו יהיו בהתאם לדין הכללי. מוצע לקבוע כי מי שרשאים להגיש בקשה לצו 102 סעיף לפתיחת הליכים לגבי יחיד הם היחיד, נושה או היועץ המשפטי לממשלה. הוראה זהה מוצעת להצעת החוק לגבי לתאגידים. 6 בסעיף סעיף זה קובע כי בקשה לצו לפתיחת הליכים 103 סעיף המוגשת בידי יחיד תוגש לממונה ואילו בקשת נושה לצו תוגש לבית המשפט. בקשה לצו לפתיחת הליכים שקלים 150,000–המוגשת בידי יחיד שסך חובותיו נמוך מ חדשים תוגש על פי המוצע לרשם ההוצאה לפועל שהוא הגורם שמוסמך לדון בה (ראו לעניין זה בהרחבה את דברי ההסבר לפרק י"ב בחלק זה). ההבדל בהוראות החלות על בקשת יחיד לעומת אלה החלות על בקשת נושה נובע מההבדל היסודי ביניהן. בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי היחיד אינה מבקשת בהכרח לפגוע בזכויותיהם של נושי היחיד. מתן הצו לפתיחת הליכים אמנם מעביר את גביית חובותיו של היחיד למשטר קולקטיבי אך משטר זה לא נועד לפגוע להשיא את ערך נשייתם. לכן - בנושים אלא להיפך ההכרעה בבקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים אינה בגדר הכרעה בסכסוך, ובהתאם לכך, הגורם שהחוק המוצע מסמיכו לדון בה הוא הממונה. לכך יש להוסיף את העובדה שבפרקטיקה לא מוגשות התנגדויות לחלק ניכר מבקשות היחיד וההכרעה בבקשות אלה במרבית המקרים היא טכנית בעיקרה. אכן, אם נושה מגיש בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים, מוצע שההכרעה בבקשה תעבור לבית המשפט. זאת מאחר שבסיטואציה הזו קיימת מחלוקת בין הנושה לבין היחיד שבה נדרשת הכרעה שיפוטית. לעומת זאת, בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי נושה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע באוטונומיה הכלכלית של היחיד ובהיבטים מסוימים אף בחירותו. לכן, נקודת המוצא לגבי בקשת נושה היא שהיחיד הוא צד המתנגד לבקשה ויש להכריע בה בבית המשפט. בשל הבדל יסודי זה בין בקשת יחיד לבין בקשת נושה מחולקות הוראות חלק זה הנוגעות לבקשת יחיד ולבקשת נושה לפרקים נפרדים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 661 פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד בקשת היחיד לממונה .104 בקשת- היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה (א) יחיד), בהתקיים שניים אלה: הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )1( . שקלים חדשים150,000 סך חובותיו עולה על )2( :לבקשה יצרף היחיד את אלה (ב) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; )1( דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את )2( הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים: פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, (א) לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו; הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים (ב) נגדו; מקצועו והשכלתו; (ג) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, (ד) חובותיהם והתחייבויותיהם של בן–זוגו, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו; כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות )3( :שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד .104 בקשת- היחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה (א) יחיד), בהתקיים שניים אלה: בקשת היחיד לממונה הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו; )1( . שקלים חדשים150,000 סך חובותיו עולה על )2( :לבקשה יצרף היחיד את אלה (ב) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה; )1( דוח המתייחס למועד הגשת הבקשה ולשנתיים שקדמו לו, הכולל את )2( הפרטים כמפורט להלן, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים: פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, (א) לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו; הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים (ב) נגדו; מקצועו והשכלתו; (ג) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם, (ד) חובותיהם והתחייבויותיהם של בן–זוגו, של ילדיו הקטינים וכן של ילדיו הבגירים הגרים עמו, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו הגר עמו; כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים כמפורט בפסקאות )3( :שלהלן ומהגורמים כמפורט בהן פרק ב': צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד ותוספת ראשונה104 סעיף התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בקשת יחיד) זהים לתנאים - בידי היחיד (להלן (א) לחוק המוצע, ואולם יחיד רשאי 7 לבקשת תאגיד שבסעיף 150,000 להגיש בקשה לממונה רק אם סך חובותיו עולה על שקלים חדשים. יחיד שסך חובותיו נמוך מסכום זה, אך עולה שקלים חדשים יגיש את הבקשה לצו לפתיחת 25,000 על הליכים לרשם ההוצאה לפועל (לפי פרק י"ב לחלק ג'). כמו כן, על היחיד לצרף לבקשה תצהיר על כך שמתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה, דוח מפורט בדבר מצבו הכלכלי וכן כתב ויתור על סודיות בעניינים שיפורטו להלן. דרישות אלה נועדו להבטיח כי לממונה יהיה מלוא המידע הנדרש כדי לקבל החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים וכדי לנהל את ההליכים. ) לפקודת פשיטת הרגל כי על 2()(א17 כיום, קובע סעיף החייב לצרף, לבקשת פשיטת רגל, דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס וזו שקדמה לה. כדי לקבוע סטנדרט דיווח קבוע ואחיד ולא ליצור תמריץ להגיש את הבקשה במועד מסוים בשנה במטרה לצמצם את חובת הדיווח, מוצע לדרוש מכלל היחידים להגיש דוח המתייחס לשנתיים שקדמו להגשת הבקשה. הדוח יכלול על פי המוצע הן מידע הדרוש לממונה כדי לקבל תמונה של מצבו הכלכלי של החייב, והן פרטים הדרושים לו כדי לקבוע מהו פוטנציאל ההשתכרות שלו. לפוטנציאל ההשתכרות חשיבות לעניין לעניין גובה התשלום החודשי. על הדוח לכלול גם את הפרטים הידועים ליחיד לעניין נכסיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם של בן זוגו ושל הסמוכים על שולחנו. מידע זה נדרש כדי לאפשר לממונה לקבל תמונה כוללת של מצבו הכלכלי של החייב והתא המשפחתי שלו. כתב ויתור על סודיות, שאותו נדרש היחיד לצרף לבקשה, כולל בתוכו הסכמה לקבלת מידע מרשימת גורמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המוצע, בעניינים המפורטים באותה התוספת. התוספת מבוססת על התוספת השנייה לחוק ההוצאה לפועל בשינויים קלים, ונועדה לאפשר את איסוף מלוא המידע הרלוונטי על אודות החייב תוך שמירה על כבודו ופרטיותו. יודגש כי ההצדקה לאיסוף המידע האמור אינה נובעת מכתב ויתור הסודיות אלא מהצורך בקבלת תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי של היחיד. משום כך גם כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, שבו היחיד אינו חותם על כתב ויתור על סודיות, ניתן לאסוף את אותו המידע. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 662 מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות (א) מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, - הכנסתו , אך למעט רשות המסים וגוף המנוי בטור א' בחלק א' 17‏1981-התשמ"א לתוספת הראשונה; מידע לעניין מצבו הכלכלי וכן מידע לעניין יציאותיו מישראל (ב) מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה - וכניסותיו לישראל בעניינים כמפורט בטור ב' שלצדו. בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו מתגורר היחיד או שבו מצויים מקום (ג) בהתאם - "בירושלים; לעניין זה, "מחוז- עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור לחוק 33 לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף .18‏1984-בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד החלטת הממונה בבקשת יחיד .105 מצא הממונה לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כי מתקיימים התנאים (א) ימים ממועד הגשתה, צו לפתיחת הליכים.30 להגשת הבקשה, ייתן, בתוך סבר הממונה כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל החלטה בבקשה, (ב) רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו לדיון לפניו; דרש ימים ממועד קבלת המידע או תום הדיון.30 הממונה כאמור, ייתן את החלטתו בתוך פרסום הודעה על מתן הצו ומשלוח העתק .106 הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תפורסם לציבור בדרך ובמועד (א) שיקבע השר. תכליתו של כתב ויתור הסודיות היא בעיקר להבהיר ליחיד מבקש הבקשה מה יהיה היקף המידע שייאסף על אודותיו במסגרת ההליכים. מוצע לקבוע כי הממונה יכריע בבקשת היחיד 105 סעיף על בסיס הבקשה והמסמכים שצורפו לה, וזאת טרם קבלת עמדת הנושים. גם כיום, צו הכינוס, הפותח את הליכי פשיטת הרגל, ניתן על בסיס הבקשה שהגיש היחיד ובדיקה ראשונית של 17 הכונס הרשמי, ובלא קבלת עמדת הנושים (ראו סעיפים לפקודת פשיטת הרגל). מוצע להותיר פרקטיקה זו על 18–ו כנה מכמה סיבות: ראשית, כניסה להליך חדלות פירעון מכפיפה את היחיד למשטר נוקשה, גוררת הטלת הגבלות ובעיקר מוציאה מידיו את הסמכות לפעול בנכסיו. את עיקר השפעת הצו סופג היחיד, לכן התמריץ להגיש בקשת סרק כדי להונות נושים, מצומצם יחסית. שנית, התנאים למתן צו לפתיחת הליכים הם ברובם טכניים וניתנים לבירור בקלות יחסית. זאת, בעיקר לאור העובדה שדרישת תום הלב שנכללה בפקודת פשיטת הרגל איננה עוד תנאי למתן צו לפתיחת הליכים ליחיד. שלישית, מתוך רצון לפשט את ההליך ובמטרה להגביר את הוודאות, מוצע לצמצם ככל האפשר את התקופה שבין הגשת הבקשה למתן הצו. מתן אפשרות לכלל הנושים להגיב מחייבת פרסום בדבר הגשת הבקשה ומתן שהות לנושים לגבש עמדה. כמו כן, עצם פרסום הבקשה טרם מתן הצו עלול לפגוע בפרטיותו של היחיד שלא לצורך. לצורך צמצום תקופה זו מוצע גם לקצוב את המועד למתן ההחלטה בידי הממונה. מובן כי לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים תינתן לנושים זכות לדרוש את ביטולו אם יתקיימו העילות לכך. ההכרעה בבקשת היחיד יכולה להתקבל על סמך הבקשה והמסמכים שצורפו לה, ובלי לקיים דיון בנוכחות היחיד. זאת בניגוד להחלטה בדבר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שבה נדרש דיון. הטעם לאבחנה זו נובע מהרצון לייעל ולקצר את הליכי חדלות הפירעון לגבי יחידים. לכך יש להוסיף את העובדה שרוב הליכי חדלות הפירעון המתנהלים לגבי יחידים הם פשוטים יחסית להליכים מקבילים המתנהלים לגבי תאגידים ועל כן אין צורך בקיום דיון בנוכחות היחיד כדי לקבל את ההחלטה בדבר מתן הצו לפתיחת הליכים. במקרה שבו חסרים פרטים כדי להכריע בבקשה, רשאי הממונה לדרוש מהיחיד את המידע הנוסף הדרוש לו או לזמנו לדיון לפניו. מתן צו לפתיחת הליכים מעביר את היחיד 106 סעיף למשטר פירעון חובות קולקטיבי. למשטר זה השלכה על נושיו של היחיד ועל כן ישנה חשיבות ליידע את הנושים בדבר מתן הצו ולאפשר להם לבקש את ביטולו אם הם סבורים שניתן שלא בצדק. זאת במיוחד לאור .128 'ס"ח התשמ"א, עמ 17 .198 'ס"ח התשמ"ד, עמ 18 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 663 .הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו (ב) עיון בצו ובבקשת היחיד .107 , רשאי נושה לעיין106 פורסמה הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף (א) בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם. הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו (ב) לבקשה הנוגעים לעניינם של בן–זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. (ג) בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים .108 ,הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) , בקשה לביטולו; 106 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף45 בתוך המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, לפי הוראות סעיף קטן (א), יחליט בית (ב) המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, ימים מיום ההחלטה.14–יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי. (ג) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, (ד) רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט במסגרת פסיקת ההוצאות. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל (ה) זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. .הממונה ישלח העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו (ב) .107 , רשאי נושה לעיין106 פורסמה הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף (א) בצו וכן בבקשת היחיד ובחלק הדוח והמסמכים הנוגעים לעניינו של היחיד שצורפו לבקשה, ולהעתיקם. עיון בצו ובבקשת היחיד הממונה רשאי להתיר לנושה לעיין בחלקים נוספים מהדוח ומהמסמכים שצורפו (ב) לבקשה הנוגעים לעניינם של בן–זוגו של היחיד או של ילדיו, ולהעתיקם, אם שוכנע כי העיון בהם דרוש לנושה לצורך הגשת בקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. (ג) .108 ,הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) , בקשה לביטולו; 106 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו לפי סעיף45 בתוך המבקש ישלח העתק מהבקשה לממונה. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, לפי הוראות סעיף קטן (א), יחליט בית (ב) המשפט אם להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו, כולן או חלקן, עד להחלטה בבקשה; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו או תוצאותיו במעמד צד אחד, ימים מיום ההחלטה.14–יקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ דיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יתקיים בהקדם האפשרי. (ג) שוכנע בית המשפט כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, (ד) רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט במסגרת פסיקת ההוצאות. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, ובכלל (ה) זה לעניין הפרטים שייכללו בה ואופן המצאתה. המבנה המוצע שלפיו אין לנושים אפשרות להישמע טרם מתן הצו. מאחר שהליכי חדלות הפירעון משפיעים על כלל נושיו של היחיד, גם אם לא ציין אותם בבקשתו, מוצע לקבוע כי יידוע הנושים בהליכי חדלות פירעון של יחידים ייעשה הן בדרך של משלוח הודעה לנושים שמנה היחיד בבקשתו, והן בדרך של פרסום הודעה על מתן הצו. בניגוד להצעת החוק, 26 להסדר המוצע לגבי תאגידים בסעיף חובת משלוח העתק מהצו מוטלת על הממונה, ולא על מבקש הצו. הטעם להבדל נובע מכך שהטלת חובת המשלוח על המבקש, שהוא ברוב המכריע של המקרים היחיד, עלולה להטיל עליו נטל כבד שהוא יתקשה לעמוד בו. לנושים עומדת הזכות לעיין בצו ובבקשת 107 סעיף היחיד כדי שיוכלו לפעול לביטול הצו, אם ימצאו צורך בכך. מאחר שבקשת היחיד כוללת מידע כלכלי רגיש ופרטי מוצע לחלק את זכות העיון של הנושים בבקשת היחיד לשתי רמות רגישות: הרמה הראשונה היא המידע על אודות החייב עצמו. ביחס למידע זה עומדת לנושה הזכות לעיין בלא כל הגבלה. רמת רגישות גבוהה יותר היא כאשר מדובר במידע על אודות מי שאינו היחיד מגיש הבקשה, דוגמת בן זוגו או ילדיו. ביחס למידע זה מוצע לקבוע כי הנושה לא יהיה רשאי לעיין בו. ואולם מוצע כי הממונה יהיה רשאי להתיר לנושה לעיין גם במידע זה אם שוכנע כי המידע נדרש לנושה לצורך הגשת הבקשה לביטול הצו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין זכות העיון בבקשה ובצו. מוצע כי אדם הרואה את עצמו נפגע ממתן הצו 108 סעיף יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול הצו ימים ממועד פרסום ההודעה 45 לפתיחת הליכים בתוך בדבר מתן הצו. הגשת הבקשה לביטול, משמעה שנדרשת הכרעה בסכסוך בין היחיד לבין מגיש הבקשה. בחינת הבקשה יכולה גם לחייב דיון בשאלות עובדתיות ומשפטיות ולכן דורשת הכרעה שיפוטית. לפיכך מוצע לקבוע כי אם הוגשה בקשה לביטול הצו, תעבור ההכרעה בה לידי בית המשפט. השימוש במונח "בקשה לביטול" מוצע במטרה להדגיש שלא מדובר בהליך בעל אופי של ערעור, אלא בתגובת מגיש הבקשה לביטול לבקשת היחיד ).De Novo( לצו, שבית המשפט יקיים בה דיון מחדש עם הגשת הבקשה לביטול, בית המשפט יבחן האם יש להתלות את תוקפו של הצו לפתיחת הליכים או את תוצאותיו. בנסיבות בהן בית המשפט החליט על התליה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 664 פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה בקשת נושה לבית המשפט .109 בקשת- נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים (בחלק זה (א) נושה), אם היחיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול .110 שתיעשה באמצעות החזקה שבסעיף נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו אינו רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת (ב) הליכים, אלא אם כן קיים חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו. חזקת חדלות פירעון בבקשת נושה .110 :בבקשת נושה, חזקה היא כי היחיד נמצא בחדלות פירעון בהתקיים אחד מאלה (א) 25,000 הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על )1( ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד30 שקלים חדשים והחוב לא שולם בתוך שמתקיימים כל אלה: אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת (א) שיש בה כדי להצדיק את אי–תשלום החוב; הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה (ב) חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום; לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום 7 הומצאה ליחיד אזהרה לפי סעיף )2( 25,000 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על4 לפי סעיף שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה; בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה סכום העולה על )3( שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, ובלבד שאם פסק הדין25,000 . שקלים חדשים25,000 הסכום שנותר לתשלום עולה על- קויים בחלקו בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה מדוע אין די (ב) בהליכי גבייה אחרים לפי דין כדי להביא לגביית החוב. חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי–תשלום החוב (ג) אינו נובע מחדלות פירעון של היחיד. צירוף מסמכים לבקשת צו לפתיחת הליכים .111 ;לבקשת הנושה יצרף הנושה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל הנושה לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. במעמד צד אחד, דומה הדבר למתן סעד זמני במעמד צד אחד, לכן יחולו הוראות דומות על קיום דיון בבקשה לסעד זמני במעמד צד אחד. גם הדיון בבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים יתקיים על פי המוצע בהקדם האפשרי. להכרעה מהירה בבקשת הביטול חשיבות רבה, שכן מתן הצו גורר תוצאות קשות מבחינת היחיד. החלטה מהירה בבקשה תורמת גם לוודאות. מוצע כי אם בית המשפט שוכנע כי בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות המשפט, זאת, כדי לצמצם שימוש לרעה בזכות לבקש את ביטול הצו. פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה פרק ג' לחלק ג' להצעת החוק עוסק בבקשת סעיפים - נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד (להלן 118– ו109 בקשת נושה) או בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו כאמור. בקשה לצו לפתיחת הליכים המוגשת בידי נושה או בידי היועץ המשפטי לממשלה היא בקשה שבמהותה מבקשת לפגוע באוטונומיה הכלכלית של היחיד. לכן נקודת המוצא ביחס לבקשה זו היא שהיחיד הוא צד שמתנגד לבקשה ויש להכריע בה בבית המשפט. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 665 משלוח העתק מהבקשה .112 נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה. הגשת התנגדות לבקשה .113 אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) התנגדות לבקשת הנושה. השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו (ב) בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב .114 שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי (א) הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. דיון בבקשת נושה לצו לפתיחת הליכים .115 .דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי (א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד (ב) להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה (ג) ובהתנגדויות לה. החלטת בית המשפט בבקשת נושה .116 מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה, ייתן צו לפתיחת (א) הליכים. על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי (ב) הוא לדחות את הבקשה: מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות )1( ,להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד; אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. )2( פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ועיון בו .117 לעניין פרסום107– ו106 ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו. בקשת היועץ המשפטי לממשלה .118 היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשת נושה. .112 נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא העתק ממנה ליחיד ולממונה מיד עם הגשתה. משלוח העתק מהבקשה .113 אדם העלול להיפגע ממתן צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט (א) התנגדות לבקשת הנושה. הגשת התנגדות לבקשה השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה לעניין הפרטים שייכללו (ב) בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. .114 שוכנע בית המשפט כי בקשה לצו לפתיחת הליכים הוגשה בחוסר תום לב, רשאי הוא לחייב את מגיש הבקשה בכפל הוצאות משפט, במסגרת פסיקת ההוצאות. חיוב בשל הגשת בקשה בחוסר תום לב .115 .דיון בבקשת נושה ובהתנגדויות שהוגשו לה יתקיים בהקדם האפשרי (א) דיון בבקשת נושה לצו לפתיחת בית המשפט רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנושה או הממונה, להזמין את היחיד הליכים (ב) להעיד ולדרוש שיציג מסמכים לפני בית המשפט. בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשה בהקדם האפשרי לאחר הדיון בבקשה (ג) ובהתנגדויות לה. .116 מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים להגשת בקשת נושה, ייתן צו לפתיחת (א) הליכים. החלטת בית המשפט בבקשת נושה על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא בית המשפט כי מתקיימים שניים אלה רשאי (ב) הוא לדחות את הבקשה: מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות )1( ,להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד; לעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון בין השאר את יכולתו הכלכלית הכוללת של היחיד; אין בדחיית הבקשה כדי לפגוע בנושים. )2( .117 לעניין פרסום107– ו106 ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יחולו הוראות סעיפים הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ממנו ועיון בו. פרסום הודעה על מתן הצו, משלוח העתק ועיון בו .118 היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא כי קיים אינטרס ציבורי לכך; על בקשה כאמור יחולו הוראות חלק זה החלות לגבי בקשת נושה. בקשת היועץ המשפטי לממשלה ההוראות המוצעות לעניין בקשת נושה מקבילות להוראות לעניין בקשה נושה של תאגיד. ואולם בעוד שהחזקה הנוגעת למינוי כונס נכסים למרבית נכסי התאגיד ) להצעת החוק) מצביעה על חדלות פירעון 2()(א10 (בסעיף של תאגיד, לגבי יחיד ייתכנו נסיבות אחרות למינוי כונס נכסים למרבית נכסיו. לכן מוצע לא לקבוע חזקה כזו לגבי יחיד. כמו כן, סמכותו של בית המשפט לחייב בכפל הוצאות אדם שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בחוסר תום לב בקשה - הוגבלה בחלק זה לבקשות שהוגשו ביוזמת נושה לביטול צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד ובקשת להצעת 114– ו108 נושה לצו לפתיחת הליכים (סעיפים החוק, בהתאמה). זאת משום שבקשת יחיד לא נידונה לפני בית המשפט אלא לפני הממונה. בנוסף, כיוון שלצו לפתיחת הליכים ישנן השלכות קשות על היחיד לא נראה שיש צורך ביצירת הרתעה כלפיו מפני הגשת בקשות סרק, ואין צורך ביצירת אפקט מצנן נוסף. הליכי חדלות פירעון שנפתחים לבקשת נושה אחד של היחיד ישפיעו גם על נושים נוספים שלו. לכן מוצע שגם צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת נושה יפורסם ויישלח העתק ממנו לנושים, בהתאם להוראות החלות בהקשר זה לעניין צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת היחיד. במטרה לתת מענה למקרים שבהם אין ליחיד ולנושים אינטרס לפתוח בהליכי חדלות פירעון, אך יש בכך תועלת ציבורית, מוצע לקבוע שגם היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחה בהליכים. הוראה זהה להצעת החוק).11 מוצעת גם לגבי חייב שהוא תאגיד (סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 666 פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים סעד זמני במסגרת בקשת נושה .119 הוגשה בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט, לבקשת נושה (א) או היחיד, לתת צו זמני המורה על אחד או יותר מאלה, אם שוכנע כי קיימות ראיות :116 לכאורה לכך שמתקיימים התנאים למתן צו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף איסור לבצע עסקאות מסוימות או התניית ביצוען באישור מאת בית )1( ;המשפט איסור לפרוע את חובות העבר של היחיד והקפאת הליכים נגד היחיד; ניתן )2( - סעד זמני כאמור ימנה נאמן זמני לשם שמירה על נכסי היחיד; על מינוי נאמן כאמור (א) ; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של 125 יחולו הוראות סעיף הנאמן הזמני; יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של (ב) היחיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים; יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז'; בית המשפט (ג) רשאי להורות כי הגבלה אחת או יותר לא תחול אם מצא כי ההגבלה אינה נחוצה לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו. , בשינויים המחויבים.21–(ב) עד (ד), ו20 על סעד זמני יחולו הוראות סעיפים (ב) עיכוב זמני של הליך שיפוטי תלוי ועומד .120 הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והיה תלוי ועומד באותה השעה (א) הליך נגד היחיד בבית משפט או בבית הדין לעבודה, רשאים היחיד או נושה, לבקש מבית המשפט או מבית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך, לעכבו עד להחלטה בבקשה. בהחלטתו על עיכוב הליך לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט או בית הדין לעבודה, (ב) (ב).20 בין השאר, את השיקולים המנויים בסעיף הוראות סעיף זה לא יחולו על הליכים פליליים ועל הליכים מינהליים. (ג) פרק ד': סעדים זמניים עד למתן צו לפתיחת הליכים בבקשת יחיד אין צורך במתן סעדים זמניים. זאת סעיפים משום שמדובר בהליך מינהלי שמתנהל בין 120– ו119 . היחיד לממונה ולא הליך אדוורסרי לעומת זאת, בקשת נושה נידונה בבית המשפט והצד השני להליך הוא היחיד. משום כך יש צורך לקבוע הוראות לעניין סעדים זמניים שיחולו עד להכרעה בבקשה. הסעדים הזמניים המוצעים דומים במהותם לסעדים שמוצע לקבוע בפרק ג' לחלק ב' העוסק במתן סעדים זמניים בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים של תאגיד, בהבדל מרכזי אחד. בהליכי חדלות פירעון של יחידים אין אפשרות לתת סעד מקביל לסעד הניתן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד של מינוי נאמן זמני לתאגיד לשם הבטחת ניהולו התקין ) להצעת 2()(א20 של התאגיד ושמירה על נכסיו (סעיף החוק). סעד זה נועד לאפשר את המשך פעילותו העסקית של התאגיד בלא איסור על פירעון חובות העבר והקפאת הליכים. סעד זה אינו רלוונטי לגבי יחיד שכן גם אם יש ליחיד עסק, העסק אינו אישיות משפטית נפרדת ולכן אין אפשרות לבודד את פעילות העסק מהתנהלותו הכוללת של היחיד. 22 להצעת החוק דומה במהותו לסעיף120 סעיף לחוק המוצע המאפשר עיכוב זמני של הליכים שיפוטיים פרטניים התלויים ועומדים נגד התאגיד, משהוגשה לגבי התאגיד בקשה לצו לפתיחת הליכים. מאחר שההליך לגבי היחיד מתנהל בבית משפט השלום או לפני הממונה, מוצע כי בית המשפט או בית הדין לעבודה שבו מתנהל ההליך שעיכובו מבוקש, ידון בבקשה לעיכוב. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 667 פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים תוצאות צו לפתיחת הליכים .121 - עם מתן צו לפתיחת הליכים נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות )1( ;הפירעון, בלבד לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות )2( ;חוק זה יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים )3( ; ההגבלות בטלות- המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, בהתאם להוראות )4( ;'פרק ו תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז', )5( - שבמהלכה יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז' בהתאם להוראות (א) אותו סימן; הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו (ב) למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'. הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון .122 עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים .121 - עם מתן צו לפתיחת הליכים תוצאות צו לפתיחת הליכים נכסי קופת הנשייה יעמדו לפירעון חובות העבר של היחיד והוצאות הליכי חדלות )1( ;הפירעון, בלבד לא ייפרעו חובות העבר של היחיד מנכסי קופת הנשייה אלא בהתאם להוראות )2( ;חוק זה יוקפאו ההליכים נגד היחיד בהתאם להוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים )3( ; ההגבלות בטלות- המחויבים, ואם הוטלו הגבלות על היחיד במסגרת הליכי גבייה הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, בהתאם להוראות )4( ;'פרק ו תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז', )5( - שבמהלכה יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א' לפרק ז' בהתאם להוראות (א) אותו סימן; הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו (ב) למצבו בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז'. .122 עם מתן צו לפתיחת הליכים, בין לבקשת יחיד ובין לבקשת נושה, יהיה הממונה ממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון פרק ה': תוצאות צו לפתיחת הליכים הסעיף קובע מהן תוצאות מתן הצו לפתיחת 121 סעיף הליכים לגבי יחיד. תוצאות אלה דומות בעיקרן לתוצאות הצו לפתיחת הליכים הניתן לגבי תאגיד, להצעת החוק.25 המנויות בסעיף ההבדל העיקרי בין תוצאות הצו הניתן לגבי תאגיד לעומת הצו הניתן לגבי יחיד נוגע לתקופת הביניים. בהליכי חדלות פירעון של יחידים, בניגוד לאלה של תאגידים, עם מתן הצו לפתיחת הליכים מתחילה תקופת ביניים שבמהלכה על הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד. על בסיס בדיקה זו תגובש בהמשך תכנית השיקום של היחיד. בנוסף, בתקופה זו יחולו על היחיד הגבלות שונות שתכליתן למנוע פגיעה בצדדים שלישיים או בניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון. לעניין זה ראו ביתר הרחבה את דברי ההסבר לפרק ז' לחלק זה העוסק בתקופת הביניים. הבדל נוסף בין הליכי חדלות פירעון של תאגידים לבין הליכי חדלות פירעון של יחידים נוגע למינוי הנאמן. בהליכי חדלות פירעון של תאגידים ממנה בית המשפט את הנאמן. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של יחידים ממונה הנאמן בידי הממונה. יודגש כי מינוי הנאמן בידי הממונה נכון הן במקרה שבו התקבלה ההחלטה על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בידי הממונה, והן במקרה שבו התקבלה הכרעה זו בידי בית המשפט. עניין נוסף שמוצע לחדד הוא הקביעה כי הקפאת ההליכים לגבי היחיד כוללת את בטלות המגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי הגבייה. חלק מהמגבלות אינן רלוונטיות בהליכי חדלות פירעון. כך לדוגמה, המגבלה א לחוק 66 על החזקת רישיון נהיגה שניתן להטיל לפי סעיף ההוצאה לפועל. תכליתה של מגבלה זו היא הפעלת לחץ על יחיד שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כהגדרתו באותו חוק. תכלית זו אינה רלוונטית בהליכי חדלות פירעון לפי חלק זה מאחר שבהליכים אלה מוסדרים חובותיו של היחיד באופן קולקטיבי והוא עצמו אינו רשאי לפרוע את חובותיו שלא במסגרת ההליכים. חלקן האחר של המגבלות חל גם בהליכי חדלות פירעון, אך העילה להטלתן שונה. סיבה נוספת לביטול ההגבלות היא סיבה פרוצדורלית כיום, אם מוטלות על החייב מגבלות זהות בידי ערכאות - שונות, על חייב שמבקש לבטל את ההגבלה באופן זמני לפנות בבקשה נפרדת לכל אחד מן הגופים שהטיל את ההגבלה. מאחר שעם מתן הצו לפתיחת הליכים עוברים ענייניו של היחיד למשטר קולקטיבי, מוצע שגם הסרת ההגבלות המוטלות עליו תבוצע בידי גורם אחד. סעיף זה קובע כי הממונה על הליכי חדלות122 סעיף הפירעון והשיקום הכלכלי הוא הממונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים, גם אם נפתחו בדרך של בקשת נושה בבית המשפט. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 668 הגבלה על נטילת אשראי בידי היחיד .123 יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא יתקשר בעסקה או יבצע פעולה הכרוכות בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו עד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה. ציון הליכי חדלות הפירעון .124 ,הנאמן או כל אדם הפועל מטעמו יציין בכל מסמך שהוא מוציא במסגרת תפקידו (א) כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכות (ב) בקבלת אשראי יעשה כן בשם שלפיו ניתן לו הצו ויציין כי הוא חדל פירעון. מינויו, תפקידו וסמכויותיו- פרק ו': הנאמן סימן א': מינוי הנאמן מינוי נאמן .125 .הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון עם מתן הצו לפתיחת הליכים (א) מוצע לקבוע כי היחיד שניתן לגביו צו חדלות סעיפים פירעון לא יתקשר בעסקת אשראי, או יבצע124– ו123 פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, אלא באישור הממונה. עוד מוצע לקבוע כי אם היחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים מתקשר בעסקת אשראי, עליו לעשות זאת בשם שלפיו ניתן לו הצו ולציין כי הוא חדל פירעון. תכליתן של הוראות אלה היא למנוע פגיעה בצדדים שלישיים שעמם עשוי 346 החייב להתקשר. השלמה להוראות אלה נמצאת בסעיף להצעת החוק הקובע כי הפרת הוראות אלה מהווה עבירה פלילית. מוצע לקבוע כי על הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לציין בכל מסמך כי היחיד נמצא בהליכי חדלות פירעון. להצעת החוק, החלה 27 הוראה זו מקבילה להוראת סעיף לעניין תאגיד. מינויו, תפקידו וסמכויותיו- פרק ו': הנאמן פקודת פשיטת הרגל קובעת כי עם מתן צו כללי הכינוס על הכונס הרשמי לקיים חקירה מקיפה ג לפקודת פשיטת הרגל). 18 בעניינו של החייב (ראו סעיף על בסיס חקירה זו מגיש הכונס הרשמי חוות דעת לבית המשפט והיא משמשת את בית המשפט בהחלטה אם ה 18–ד ו18 להכריז על החייב פושט רגל (ראו סעיפים לפקודת פשיטת הרגל). בפועל, בשנים האחרונות בחלק גדול מתיקי פשיטת הרגל משתמש הכונס הרשמי במנהלים מיוחדים לצורך ביצוע החקירות. מנהלים מיוחדים אלה אינם עובדי המדינה והם ממונים מתוך מאגר מנהלים מיוחדים שהוקם בכונס הרשמי. הכונס הרשמי מפקח על פעילותם של המנהלים המיוחדים ומנחה אותם בעבודתם. הסיבה לשימוש במנהלים המיוחדים היא מחסור בכוח אדם בכונס הרשמי הנובע מהגידול שחל בכמות תיקי פשיטת הרגל בשנים האחרונות. השימוש בבעלי תפקידים חיצוניים לשם הגברת יעילות המערכת אינו ייחודי לתחום פשיטת הרגל. לשוק הפרטי יכולות, גמישות ולעתים אף מקצועיות שאינן קיימות בתוך המדינה. לכן שימוש בידע וביכולות הקיימים בשוק הפרטי יכול לתרום רבות לפעילות המדינה (ראו א לחוק ההוצאה לפועל המסמיך את שר 68 לדוגמה: סעיף המשפטים להשתמש בחוקרים פרטיים כחוקרי הוצאה לפועל). מנגד הפעלת סמכויות שלטוניות בידי גופים פרטיים מגדילה את החשש לשימוש לרעה בסמכויות אלה בשל העדר הפיקוח ואי–הכפיפות של אותם גופים לנורמות האתיות החלות על עובדי מדינה. המודל שמציע החוק המוצע הוא התבססות על נאמנים שאינם עובדי המדינה תוך שמירה על מנגנוני פיקוח ובקרה שיבטיחו את השמירה על זכויותיהם וכבודם של החייבים. הבחירה במודל זה נובעת בעיקר מטעמים יישומיים והבנה שהפקדת הניהול היומיומי של ההליכים בידי עובדי המדינה עלולה לפגוע בסופו של יום בחייבים עצמם. יצוין כי השימוש בנאמנים שאינם עובדי המדינה מקובל בעולם. 2014 על פי נתוני הכונס הרשמי, הוגשו במהלך שנת בקשות לצו כינוס. בשל פישוט ההליכים והסרת 14,497 חסמים בחוק המוצע, ניתן לצפות שבשנים שלאחר כניסתו לתוקף, המספר יגדל. יש להוסיף לכך את ביטול הסמכות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים לפי חוק ההוצאה והוראת שעה)47 'לפועל, בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס (ס"ח 2015-(הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ו לחוק ההוצאה 47 ' תיקון מס- )(להלן2497 'התשע"ו, עמ לפועל). חייבים אלה יפנו במקרים רבים להליכי חדלות פירעון. מדובר במספר רב של חייבים שהמערכות הקיימות כיום אינן מסוגלות לטפל בהם בלא שימוש בגורמים פרטיים. לא ניתן לערוך אלפי בירורים כלכליים בשנה ביעילות ובמהירות כפי שניתן לעשות תוך הסתייעות בבעלי מקצוע שאינם עובדי המדינה. גם אם היה ניתן לטפל בכמות כזו, קיים חשש רב שהדבר יביא להתארכות ההליכים וסרבולם, מה שעומד בניגוד לאחת המטרות ויפגע - ייעול ההליכים ופישוטם- העיקריות של החוק בסופו של יום בעיקר בחייבים עצמם. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 669 , על פי אמות מידה126 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף (ב) שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו. הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו (ג) כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים (ד) שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה הממונה כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. , על פי אמות מידה126 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף (ב) שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו. הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו (ג) כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים (ד) שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך; מינה הממונה כמה נאמנים, יקבע את חלוקת הסמכויות ביניהם. לכן, מוצע כי כל פעילות הניהול היומיומית של הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לרבות חקירת החייב, תיעשה בידי הנאמן. הסמכויות שמוצע להפקיד בידי הנאמן הן סמכויות רחבות, דוגמת הסמכות לחקור את היחיד בדבר מצבו הכלכלי והסמכות לדרוש מידע על אודותיו. מתן סמכויות אלה לגורמים פרטיים מגדיל את הסיכון לשימוש לרעה בהן. זאת בפרט לאור העובדה שמדובר ביחידים חדלי פירעון הנמצאים במצב פגיע ולאור יכולתו של בעל התפקיד להשפיע על תוצאות ההליכים בעניינם. כדי להתמודד עם חששות אלה, מוצע להסדיר באופן הדוק את הליך מינוי הנאמנים, זהותם, ודרך הפיקוח עליהם. מוצע גם להסדיר בקפידה את טיב הפיקוח כדי לאפשר לממונה פיקוח אפקטיבי על הנאמנים, ועם זאת לוודא שהפיקוח אינו משתק את פעולת המערכת. מנגנוני הפיקוח העיקריים המוצעים הם אלה: א.  הוראות לעניין תנאי כשירות הנאמנים והליכי מינויים (ראו סימן א' לפרק ו'); סמכויותיהם - ב.  הגבלת היקף הסמכויות של הנאמנים של הנאמנים לעניין גיבוש תכנית לשיקום כלכלי של היחיד לא יכללו הפעלה של שיקול דעת מהותי. לכן הסמכות להמליץ לבית המשפט על תכנית השיקום תישאר בידי הממונה. תפקידו של הנאמן יתמקד באיסוף החומר העובדתי ובהכנת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד. גם הסמכויות שיהיה רשאי הנאמן להפעיל יהיו מוגבלות. כך לדוגמה המידע שיועבר לידי הנאמן יהיה מוגבל בהיקפו. מידע רגיש במיוחד לגבי היחיד יימסר לממונה בלבד (ראו סימן ב' לפרק ו'); הממונה ינהל מערך פיקוח על - ג.  מערך פיקוח ובקרה פעילותם של הנאמנים. כך לדוגמה, הממונה יפקח על אופן בירור מצבו הכלכלי של היחיד בידי הנאמן (ראו (ד).152 סעיף סימן א': מינוי הנאמן סעיף זה קובע הוראה דומה לזו שמוצע לקבוע 125 סעיף להצעת החוק לעניין מינוי נאמן 33 בסעיף בהליכי חדלות פירעון של תאגיד. ההבדל העיקרי בין ההוראות נוגע לגורמים שניתן להם מעמד בנוגע לקביעת זהות הנאמן. לזהותו של בעל התפקיד השלכה משמעותית על ההליכים, ולצדדים השונים להליך אינטרסים מנוגדים בעניין. החוק המוצע מבקש להסדיר את אופן מינוי הנאמן ולהבטיח הליכי מינוי אובייקטיבים, שוויוניים ושקופים. עיקרה של ההוראה המוצעת בקביעת רשימה סגורה של נאמנים, שממנה יהיה ניתן לבחור בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון. את רשימת הנאמנים תרכיב ועדה מקצועית, בהתאם לקריטריונים אובייקטיביים. הרכבת הרשימה בידי ועדה נועדה לוודא שבבחירת הנאמנים שיופקדו על ענייניהם של יחידים יישקלו שיקולים מקצועיים ויינתן ביטוי לזווית הראייה שכל גורם מביא עמו. לעניין הרכב להצעת החוק.126 הוועדה ראו להלן בדברי ההסבר לסעיף בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יש לנושים ולתאגיד זכות להציע לבית המשפט מועמד לתפקיד הנאמן, מתוך רשימת הנאמנים. לעומת זאת בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד ההחלטה בדבר זהות הנאמן נתונה באופן בלעדי לממונה. הטעם לכך נובע מהסמכויות הרחבות שמוקנות לנאמן לגבי היחיד. מוצע כי הממונה יקבע אמות מידה שוויוניות לבחירת הנאמנים ויפרסמן באתר האינטרנט שלו. זאת כחלק מחובתו כרשות מינהלית לפעול בשוויוניות ובשקיפות. עוד מוצע לקבוע הוראות המגבילות את האפשרות למנות נאמן העלול להימצא בניגוד עניינים. עוד מוצע להבהיר ניגוד העניינים כולל גם ניגוד עניינים שנובע מקשרים אישיים או כלכליים עם אדם אחר שהוא בא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון. לבסוף, מוצע לאפשר לממונה למנות כמה נאמנים, ולקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהם. מינויים של כמה נאמנים יתאפשר רק כאשר מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך. בניגוד להליכי חדלות פירעון של תאגיד, בהליכים לגבי יחיד לא ניתן למנות את היחיד עצמו לנאמן, אף לא בליווי נאמן נוסף. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 670 רשימת הנאמנים .126 :רשימת הנאמנים תגובש בידי ועדה שימנה השר שחבריה הם (א) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש; )1( ;שני נציגים של הממונה )2( ;נציג מנהל רשות האכיפה והגביה )3( .נציג לשכת עורכי הדין )4( כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין והוא בעל (ב) ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן. השר, בהמלצת הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי (ג) סעיף זה ובכלל זה בעניינים אלה: תנאי כשירות נוספים הדרושים לצורך הכללה ברשימה או סייגים להכללה )1( כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם; סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה )2( .ושינוייה לרבות גריעה ממנה ערובה .127 .הנאמן יפקיד ערובה להבטחת אחריותו למילוי תפקידו, להנחת דעתו של הממונה שכר הנאמן .128 השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה ההליך (א) לקביעתם. לנאמן תפקיד מרכזי בהליכי חדלות הפירעון. 126 סעיף ליכולותיו המקצועיות וכישוריו עשויה להיות השפעה מכרעת על הצלחת ההליך או כישלונו. לאור זאת, ולאור נימוקים נוספים אשר פורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק זה, מוצע לקבוע כי תגובש רשימת נאמנים שמתוכה ימונו נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים. הרשימה ממצבת את מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות הפירעון כבעל מומחיות בניהול הליכים מסוג זה. במטרה לגבש רשימה על בסיס אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות, מוצע להסמיך את שר המשפטים למנות ועדה לשם כך. יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי וחבריה יהיו שני נציגים מטעם הממונה, נציג מנהל רשות האכיפה והגבייה ונציג לשכת עורכי הדין בישראל. נציג מנהל רשות האכיפה והגבייה נכלל בוועדה מאחר שהרשימה נועדה גם לשם מינוי נאמנים בהליך המתנהל מול רשם ההוצאה לפועל (לפי פרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק) שלגביו יפורט בהרחבה בהמשך. חברי הוועדה הם גורמים המכירים היטב את הליכי חדלות הפירעון וכן את הכישורים הדרושים מבעל התפקיד בהם. מוצע לקבוע בחוק תנאי כשירות לנאמנים הנמנים על על פי המוצע כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים - הרשימה מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, שהוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות. הטעם לתנאים אלה היא האחריות הכבדה המוטלת על כתפי הנאמן, שלשם מילוי תפקידו בהצלחה עליו להיות בעל כישורים מקצועיים מתאימים וניסיון. עוד מוצע שלא ייכלל ברשימת הנאמנים אדם שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הממונה לכהן כנאמן. תנאי זה נקבע בין השאר מאחר שבמסגרת תפקידו יש לנאמן גישה למידע רגיש ולנכסיו של היחיד, וכן מוקנות לו סמכויות שונות לגבי היחיד עצמו. בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהמלצת הממונה, לקבוע הוראות לגיבוש רשימת הנאמנים, שיכולות לכלול בין השאר תנאי כשירות נוספים וכן דרישה להכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית כתנאי להיכלל ברשימה. מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד ערובה להבטחת סעיפים מילוי תפקידו. עוד מוצע להסמיך את השר 128– ו127 לקבוע הוראות לעניין שכרו של הנאמן להצעת 39– ו38 והוצאותיו. סעיפים אלה מקבילים לסעיפים החוק לעניין נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 671 השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם (ב) מאוצר המדינה. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו כפיפות הנאמן .129 .הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו (א) הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או (ב) להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לממונה, ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט; פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ישלח לממונה העתק מהבקשה. תפקיד הנאמן .130 תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי (א) ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. - במסגרת תפקידו, הנאמן (ב) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש )1( ;'על כך דוח לממונה, בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )2( ;'יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד )3( יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת )4( ;168 התשלומים, כאמור בסעיף יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', בכפוף להוראות )5( ; ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי160 סעיף השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם (ב) מאוצר המדינה. סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו .129 .הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו (א) כפיפות הנאמן הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידו או (ב) להפעלת סמכויותיו לפי חוק זה, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לממונה, ורשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור, בעניינים שהסמכות להחליט לגביהם נתונה לפי חוק זה לבית המשפט; פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ישלח לממונה העתק מהבקשה. .130 תפקיד הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו לשיקום כלכלי (א) ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של הצו לשיקום כלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. תפקיד הנאמן - במסגרת תפקידו, הנאמן (ב) יבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הנסיבות שהובילו למצבו ויגיש )1( ;'על כך דוח לממונה, בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ז יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחלק ד'; )2( ;'יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם לפי פרק ג' לחלק ד )3( יפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה בחובת )4( ;168 התשלומים, כאמור בסעיף יפעל למימוש נכסי קופת הנשייה לפי פרק ד' לחלק ד', בכפוף להוראות )5( ; ובהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי160 סעיף סימן ב': תפקיד הנאמן וסמכויותיו הממונה הוא הגורם האחראי על ניהול הליכי 129 סעיף חדלות פירעון של יחידים. בהתאם מוצע לקבוע כי הנאמן יפעל מטעם הממונה ויהיה כפוף להוראותיו. כמו כן מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לפנות לממונה בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו ולהפעלת סמכותו, או בעניין שלממונה הסמכות להחליט בו על פי החוק המוצע. עם זאת, סמכותו של הממונה להכריע בשאלות העולות במהלך ההליכים מוגבלת. ההכרעה בשאלות מורכבות או בשאלות שעניינן סכסוך בין הצדדים נותרת בידי בית המשפט. בנושאים אלה אין טעם שהנאמן יפנה לממונה, שאינו בעל הסמכות להכריע בהם. על כן מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בנושאים שבהם הסמכות להחליט נתונה לבית המשפט. 41 הוראה זו מקבילה להוראה המוצעת בסעיף להצעת החוק לעניין נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, אלא שביחס ליחיד כפיפותו של הנאמן מורכבת יותר, כפי שהוסבר. סעיף זה קובע מהם תפקידי הנאמן. כאמור בחלק 130 סעיף הכללי של דברי ההסבר לחלק זה, הליכי - חדלות פירעון של יחידים מתחלקים לשתי תקופות תקופת הביניים והתקופה שלאחר מתן הצו לשיקום כלכלי. תפקידו של הנאמן הוא ליישם את הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד לאורך שתי התקופות. על הנאמן לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לשם קביעת תכנית השיקום הכלכלי, לנהל את נכסי קופת לפעול ליישומו. - הנשייה ולאחר מתן הצו לשיקום כלכלי במסגרת תפקידו על הנאמן לבצע, בין השאר את הפעולות האלה: א.  בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו לכך. זאת כדי לגבש את התשתית העובדתית הנדרשת לקביעת תכנית השיקום הכלכלי; ב.  הכרעה בתביעות החוב; ג.  כינוס נכסי קופת הנשייה; ד.  פיקוח על עמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי ובכלל זה עמידתו של היחיד בחובת התשלומים; ה.  מימוש נכסי קופת הנשייה; ו.  חלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 672 יפעל לחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים לפי פרק ה' לחלק ד', ובכפוף )6( .160 להוראות סעיף הקניית סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה, לנאמן .131 הנאמן מוסמך לצורך מילוי תפקידו לבצע כל פעולה בנכסי קופת הנשייה שהיחיד היה רשאי לעשותה, וממועד מינויו של הנאמן היחיד אינו מוסמך לבצע פעולות כאמור, אלא באישור מראש מאת הנאמן; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של פעולות. סמכויות שהפעלתן טעונה אישור של הממונה .132 :הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן באישור הממונה בלבד (א) תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם היחיד; )1( ;העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו )2( ;פירעון חוב לנושים מסוג מסוים )3( פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש )4( ;לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה כל סמכות אחרת הטעונה אישור של הממונה לפי חוק זה או לפי הנחיות )5( .הממונה אישור הממונה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים. (ב) דרישת נכסים ומסמכים של היחיד .133 הנאמן רשאי לדרוש מכל אדם להעביר לידיו נכס או מסמך שברשותו, שלדעת (א) הנאמן ליחיד זכות בו, ואותו אדם יעבירם לנאמן במועד שציין בדרישתו. היתה לאדם זכות עיכבון בנכס או במסמך כאמור בסעיף קטן (א), יימסר הנכס או (ב) .254 המסמך אם הורה על כך בית המשפט לפי סעיף מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו תתברר (ג) בבית המשפט. בדיקת נכסי היחיד המוחזקים בידי אחר .134 היה נכס של היחיד מוחזק בידי אדם אחר, רשאי הנאמן לבדוק את הנכס, לאחר שהודיע לאותו אדם על כוונתו לעשות כן. דרישת מידע .135 .180– ו146 לצורך ביצוע תפקידו מוסמך הנאמן לדרוש מידע בהתאם להוראות סעיפים מוצע להקנות לנאמן את כל הסמכויות לגבי 131 סעיף נכסי קופת הנשייה הנדרשות לו לצורך מילוי לעניין תאגיד 43 תפקידו. הוראה דומה קיימת בסעיף סעיף הקובעת כי הנאמן נכנס בנעלי התאגיד. הסעיף המוצע לעניין יחיד מנוסח בדרך שונה משום שהנאמן אינו נכנס בנעלי היחיד לכל דבר ועניין אלא אך ורק לעניין הטיפול בנכסי קופת הנשייה. לפקודת פשיטת הרגל כי 42 יצוין כי כיום קובע סעיף נכסי החייב מוקנים לנאמן. לעומת זאת, ההסדר המוצע בהצעת החוק לא מקנה את נכסי החייב לנאמן אלא מעניק לנאמן את סמכויות היחיד בנכסי קופת הנשייה. מדובר בשינוי טכני שנועד לשם פישוט ההליכים. עוד מוצע לקבוע כי עם מינוי הנאמן, לא יוכל היחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, אלא באישור הנאמן. הבהרה זו דרושה בשל העובדה שנכסי קופת הנשייה אינם מוקנים לנאמן אלא רק מנוהלים בידו. מכיוון שלעתים יש צורך בהקניית סמכויות ליחיד לגבי הנכסים, לדוגמה במקרה שהיחיד מפעיל עסק, מוצע לקבוע כי הנאמן יוכל לאשר ליחיד לבצע פעולות בנכסי קופת הנשייה, ובכלל זה לאשר לו לבצע סוג מסוים של פעולות. לחוק המוצע מונה פעולות132 סעיף סעיפים וסמכויות שהפעלתן בידי הנאמן דורשת את 134 עד132 לחוק134– ו133 אישורו של הממונה. סעיפים מעניקים לנאמן סמכות לדרוש נכסים ומסמכים של היחיד ולבדקם. על אף שהליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד נמצאים באחריות הממונה, הכרעה במחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או במסמך נתונה לבית המשפט. זאת משום שמדובר בהכרעה בסכסוך. הוראות סעיפים אלה מקבילות להוראות להצעת החוק לעניין 47– ו46 ,44 שמוצע לקבוע בסעיפים נאמן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד. סעיף זה עוסק בסמכותו של הנאמן לדרוש 135 סעיף מידע הנוגע לענייניו הכלכליים של היחיד. איסוף המידע נדרש בעיקר בתקופת הביניים לשם גיבוש התשתית העובדתית לצורך הכנת תכנית השיקום ועל כן נושא זה מוסדר בסימן ב' לפרק ז' לחלק זה העוסק בבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד במהלך תקופת הביניים (ראו גם דברי ההסבר לאותו סימן). עם זאת, יתכן שהנאמן יידרש לאסוף מידע על אודות החייב גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליכים, שכן הוא ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 673 שמירה על סודיות .136 הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או (ב).265 (ב) או258 על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף דוחות הנאמן .137 הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב (א) שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי. הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך (ב) הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי .153 הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע (ג) להליכי חדלות הפירעון. הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת (ד) הדוחות והפרטים שייכללו בהם. כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. שיתוף פעולה עם הנאמן .138 היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל (א) זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים. היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי (ב) שדיווח עליו לפי חלק זה. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן .139 היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה (א) שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. .136 הנאמן וכל אדם הפועל מטעמו לא יעשה שימוש במידע שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של היחיד ושל כל אדם אחר שהמידע נוגע אליו, או (ב).265 (ב) או258 על פי צו של בית משפט או הוראת הממונה לפי סעיף שמירה על סודיות .137 הנאמן יגיש לממונה דוח תקופתי לעניין נכסי קופת הנשייה, תביעות החוב (א) שאישר ותביעות חוב תלויות ועומדות, הפעולות שביצע הנאמן במסגרת תפקידו ועמידת היחיד בתנאי הצו לשיקום הכלכלי. דוחות הנאמן הדוח התקופתי יוגש אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר אם הורה כך (ב) הממונה; הדוח התקופתי הראשון יוגש בתום ששה חודשים ממועד הגשת דוח ממצאי .153 הבדיקה בידי הנאמן לפי סעיף הממונה רשאי לדרוש מהנאמן להגיש לו דוח מיידי על אירוע מסוים הנוגע (ג) להליכי חדלות הפירעון. הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין דוחות הנאמן ובכלל זה לעניין אופן עריכת (ד) הדוחות והפרטים שייכללו בהם. כל בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון רשאי לעיין בדוחות הנאמן ולהעתיקם; (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. .138 היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה ככל הדרוש לצורך מילוי תפקידו ובכלל (א) זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים וייעשה כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים. שיתוף פעולה עם הנאמן היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי (ב) שדיווח עליו לפי חלק זה. .139 היחיד הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או מפעולה (א) שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון. פנייה לבית המשפט או לממונה בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן מופקד על יישום התכנית לשיקום כלכלי ועל עמידתו של היחיד בתכנית. לכן מוצע להקנות לנאמן את סמכות דרישת המידע כסמכות כללית שאינה תלויה בשלב שבו נמצא היחיד בהליכים. לחוק המוצע מטיל על הנאמן חובת 136 סעיף סעיפים סודיות לגבי המידע שברשותו. חובה זו נדרשת138 עד136 לאור רגישות המידע שאוסף הנאמן על היחיד ומשפחתו. לחוק המוצע מטיל על הנאמן חובה להגיש 137 סעיף לממונה דוחות תקופתיים, בתדירות כמפורט באותו סעיף. לחוק המוצע מטיל על היחיד חובה לשתף 138 סעיף פעולה עם הנאמן. חובה זו הכרחית לשם קיומם התקין של ההליכים. אי–קיומה של חובה זו יכול להוביל להפסקת ההליכים או להארכת תקופת התשלומים, בהתאם לנסיבות העניין. ההוראות המוצעות בסעיפים אלה דומות (בשינויים להצעת 53 עד51 מחויבים) לאלה המוצעות בסעיפים החוק, לעניין הליכי חדלות פירעון של תאגידים. סעיף זה קובע את זכות ההשגה על החלטות 139 סעיף 54 הנאמן (ראו הוראה מקבילה בסעיף להצעת החוק לעניין הליכי חדלות פירעון של תאגידים). ואולם לגבי יחידים מוצע לערוך הבחנה בין השגה שמגיש היחיד להשגה שמגיש צד שלישי. השגה של היחיד תוגש לממונה ואילו השגה של צד שלישי תוגש ישירות לבית המשפט. הטעם לכך הוא שהממונה הוא האחראי על הנאמן ועבודתו ועל כן הוא הגורם המתאים להשגה על החלטות הנאמן. עם זאת, כאשר אדם אחר רואה את עצמו נפגע, הרי שההכרעה בעניין לובשת אופי של סכסוך בין צדדים. לכן, מוצע שבמקרה זה בית המשפט יהיה הגורם המוסמך להכריע בהשגה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 674 אדם אחר הרואה את עצמו נפגע או עלול להיפגע מהחלטה של הנאמן או (ב) מפעולה שעשה או שבכוונתו לעשות, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה או הפעולה או לתת כל הוראה אחרת שיראה לנכון; העתק מהבקשה יישלח לממונה וליחיד. התפטרות הנאמן או העברתו מכהונתו .140 בית המשפט רשאי להפסיק את כהונתו של הנאמן, לבקשת הנאמן או אם מצא (א) כי מתקיים אחד מאלה: הנאמן אינו ממלא את תפקידו כראוי; )1( ;נבצר מהנאמן למלא את תפקידו דרך קבע )2( .חדל להתקיים בנאמן תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו )3( החלטת הבית המשפט על הפסקת כהונתו של הנאמן תינתן לאחר שקיבל את (ב) עמדת הממונה בעניין ולאחר שנתן לנאמן הזדמנות להשמיע את טענותיו. התפנתה משרתו של הנאמן, ימנה הממונה אחר במקומו. (ג) סיום כהונתו של נאמן .141 .סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לממונה דוח מסכם של פעילותו (א) נוכח הממונה כי הנאמן סיים לבצע את תפקידו, יורה על סיום כהונתו של הנאמן. (ב) ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי- פרק ז': תקופת הביניים סימן א': הגבלות ההגבלות .142 בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד עד מתן צו לשיקומו הכלכלי (בחלק תקופת הביניים) יחולו על היחיד הגבלות אלה: - זה הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, )1( ;, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל19‏1952-התשי"ב עיכוב יציאת היחיד מן הארץ; )2( מוצע לקבוע הוראות לעניין התפטרות הנאמן סעיפים והעברתו מתפקידו. ההוראות המוצעות 141– ו140 מקבילות להוראות המוצעות בסעיפים להצעת החוק לעניין הליכי חדלות פירעון של 56– ו55 .תאגידים ומבוססות על אותן תכליות ממתן צו לפתיחת הליכים עד - פרק ז': תקופת הביניים מתן צו לשיקום כלכלי תקופת הביניים היא התקופה שממתן צו כללי לפתיחת הליכים ועד למתן צו לשיקום כלכלי. בשלב זה אין עדיין תמונה מלאה לגבי התנהלותו של היחיד ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הנאמן. לכן, יש צורך בקביעת הגבלות שיסייעו למנוע את שיבוש ההליכים או את צבירתם של חובות נוספים בידי היחיד. סימן א' לפרק זה עוסק בנושא זה. בתקופת הביניים על הנאמן לבחון את מצבו הכלכלי של היחיד ואת הסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון. על הנאמן להעביר את ממצאיו לממונה כדי שזה יגבש על בסיסם הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ליחיד. סימנים ב' ו–ג' לפרק זה עוסקים בנושאים אלה. כל זמן שלא ניתן צו לשיקום כלכלי הרי שאין עדיין תכנית כלכלית שתתווה את הליך שיקומו וניהול נכסיו של היחיד. לכן יש צורך בקביעת הוראות מיוחדות לתקופת הביניים שיסדירו את ניהול נכסיו של החייב והכנסותיו בתקופה זו. בכך עוסק סימן ד' לפרק זה. סימן א': הגבלות צו לפתיחת הליכים מקפיא את הליכי הגבייה 142 סעיף שנוהלו נגד היחיד בידי הנושים. ואולם בשלב זה המידע על אודות היחיד והתנהלותו חסר ויש צורך בנקיטת אמצעים שימנעו את השימוש לרעה בהליכים בידי היחיד. המגבלות שמוצע לקבוע בסעיף זה נועדו להגשים מטרה זו. המגבלה הראשונה שתחול על היחיד על פי המוצע )). עיכוב זה נדרש כדי 2( היא עיכוב יציאתו מהארץ (פסקה שהיחיד לא ינצל את הצו לפתיחת הליכים כדי לברוח א לפקודת 57 מהארץ ומנושיו. הוראה זו קיימת כיום בסעיף פשיטת הרגל כסמכות שבשיקול דעת לבית המשפט, אך בפרקטיקה היא מוטלת כדבר שבשגרה על חייבים שניתן לגביהם צו כינוס לפי פקודת פשיטת הרגל. השלמה .260 'ס"ח התשי"ב, עמ 19 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 675 -הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א )3( ;20‏1981 הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב, בעצמו או באמצעות אחר; לעניין )4( - הגבלה זו , למעט כרטיס 21‏1986- כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- ""כרטיס חיוב (א) חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד; דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד, למעט לעניין (ב) הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה. הסרת הגבלות .143 הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות (א) או142 להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר - לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת (ב) ערבות. על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן (ג) מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. -הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א )3( ;20‏1981 הגבלת היחיד משימוש בכרטיס חיוב, בעצמו או באמצעות אחר; לעניין )4( - הגבלה זו , למעט כרטיס 21‏1986- כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו- ""כרטיס חיוב (א) חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד; דין ההגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת היחיד, למעט לעניין (ב) הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה. .143 הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות (א) או142 להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה אחת או יותר מההגבלות שבסעיף הסרת הגבלה), אם מצא כי הדבר - לקבוע כי ההגבלה תחול באופן חלקי (בסעיף זה מוצדק בנסיבות העניין. הסרת הגבלות הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת (ב) ערבות. על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן (ג) מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. להגבלה זו היא ההגבלה המוצעת על קבלה או החזקה )).1( של דרכון (פסקה הגבלה שנייה עוסקת בהגבלת פעילותו הכלכלית של היחיד באופן שעלול להגדיל את חובותיו. כך, מוצע לקבוע כי היחיד יהיה לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק חוק שיקים - (להלן1981-שיקים ללא כיסוי, התשמ"א )). משמעותה של קביעה זו היא שעל 3( ללא כיסוי) (פסקה היחיד יחולו מגבלות שונות באשר לפעילותו הבנקאית. א(א) לפקודת פשיטת 42 הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף ) לחוק שיקים ללא כיסוי.1ג(א3 הרגל ובסעיף המגבלה השלישית מונעת מהיחיד את השימוש )). תכליתה של מגבלה זו היא 4( בכרטיס אשראי (פסקה למנוע מהיחיד את האפשרות להתקשר בעסקאות הכרוכות א(ב) 42 בנטילת אשראי. הוראה מקבילה קיימת כיום בסעיף לפקודת פשיטת הרגל. מוצע לקבוע במפורש כי היחיד רשאי להחזיק בכרטיס חיוב שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד. זאת כדי להקל על התנהלותו היומיומית של היחיד ומכיוון שאין בכך פוטנציאל להעמקת חדלות הפירעון או להפרת המגבלה על התקשרות בעסקת אשראי. א לפקודת פשיטת הרגל מעוגנת 42 יש לציין כי בסעיף מגבלה נוספת על החייב והיא איסור על ייסוד תאגיד או על היותו של החייב בעל עניין בתאגיד. מוצע שלא לקבוע מגבלה זו, משום שהיא אינה נדרשת כדי להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם היחיד. צד שלישי שמתקשר עם תאגיד ממילא אינו יכול להסתמך על כך שיהיה ניתן לפרוע את חובות התאגיד מנכסיהם של בעלי העניין בו לאור עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד. בנוסף מגבלה זו עלולה לפגוע באופן קשה בסיכוייו של היחיד להשתקם. לכן, מוצע שלא לכלול מגבלה זו בהצעת החוק. ההגבלות שמוצע לקבוע בסימן זה, כמפורט 143 סעיף לעיל, מוטלות על כל יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. ואולם עם התקדמות ההליכים נצבר בידי הנאמן והממונה מידע נוסף בדבר התנהלותו של היחיד ומידת הצורך בהמשך תחולת ההגבלות. לעתים ההגבלות או חלקן אינן מתאימות לנסיבותיו של המקרה ויש צורך להסירן באופן מיידי. בנוסף, ייתכנו גם מצבים שבהם מתעורר צורך לצמצם את היקפה של המגבלה או להסירה לתקופה מוגבלת, זאת בפרט לאור משך הזמן הארוך של ההליכים. כך לדוגמה במקרה שבו על החייב לצאת מהארץ בשל צורך רפואי או עניין חשוב אחר. לכן מוצע להעניק לממונה את הסמכות להסיר מגבלה אחת או יותר, באופן מלא או חלקי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את הסרת המגבלה בתנאים ובכלל זה בהפקדת ערבות. מאחר שהמגבלה נועדה, בין השאר, להגן על הנושים, מוצע .136 'ס"ח התשמ"א, עמ 20 .187 'ס"ח התשמ"ו, עמ 21 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 676 סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד בדיקת המצב הכלכלי של היחיד .144 עם מינויו יחל הנאמן בבדיקה מקיפה בעניין מצבו הכלכלי של היחיד ובכלל זה בעניין הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, בעניין הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו, ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי, הכל בהתאם להוראות סימן זה (בסימן זה בדיקת המצב הכלכלי).- דוח היחיד על מצבו הכלכלי .145 ימים14 יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, יגיש לנאמן, בתוך (א) ממועד מתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי במועד מתן הצו ובשנתיים שקדמו לו; הדוח יוגש בטופס שקבע השר ויאומת בתצהיר הנתמך במסמכים ויפורטו בו נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו של היחיד, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, פרטי זהותם של נושיו, הליכים לפי חוק ההוצאה לפועל ותביעות שהוא מנהל או המתנהלים נגדו ופרטים לעניין מקצועו והשכלתו. נושה רשאי לעיין בדוח שהגיש היחיד ובמסמכים שצורפו לו ולהעתיקם; השר (ב) רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. דרישת מידע בידי הנאמן .146 לשם בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ובמידה הנדרשת לשם כך, רשאי הנאמן לדרוש ) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור 3()(ב104 מכל גורם המנוי בסעיף לידיו את המידע. דרישת מידע בידי הממונה .147 מצא הממונה, מיוזמתו או לבקשת הנאמן, כי אין די במידע שבידי הנאמן כדי להשלים את בדיקת המצב הכלכלי של היחיד, רשאי הוא, אם סבר כי המידע נחוץ לשם השלמת הבדיקה ובמידה הנדרשת לשם כך לדרוש מגורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת הראשונה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו. העברת מידע לממונה ממערכת ההוצאה לפועל .148 מנהל מערכת ההוצאה לפועל יעביר לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי בלשכות ההוצאה לפועל; לשם כך יודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד. שהממונה יוכל להסירה לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרים שבהם נדרשת הסרת ההגבלה באופן מיידי, מוצע שהממונה יוכל להסירה בלי לתת לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרה כזה, יודיע הממונה לנושים על הסרת ההגבלה, לאחר מעשה. סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד תפקידו העיקרי של הנאמן בתקופת הביניים 144 סעיף הוא בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד והנסיבות שהובילו למצבו הכלכלי. הוראות סימן זה כוללות הוראות לעניין הבדיקה, דרכי איסוף המידע בידי הנאמן והוראות לעניין שיתוף הפעולה של היחיד עם הנאמן במהלך הבדיקה. מוצע לחייב יחיד המגיש בקשה למתן צו 145 סעיף לפתיחת הליכים לצרף לבקשה דוח בדבר מצבו הכלכלי וכן פרטים בדבר מצבם הכלכלי של בני ביתו. דוח זה אינו מוגש בהליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד הנפתחים לבקשת נושה. מכיוון שלדוח זה חשיבות רבה לצורך קבלת תמונה מלאה על מצבו הכלכלי של היחיד מוצע לקבוע כי כאשר ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, על היחיד להגיש ימים ממועד מתן הצו. 14 דוח על מצבו הכלכלי בתוך ואולם בשונה מהדוח המוגש בידי היחיד במסגרת בקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים, דוח זה לא יכלול על פי המוצע פרטים בדבר בני ביתו של היחיד. הטעם לכך הוא שבבקשת נושה מדובר בהליך שנכפה על היחיד ועל כן יש לצמצמם את מידת הפגיעה בפרטיותו. (ב) לחוק 153 להוראה זו יש לצרף גם את הוראת סעיף המוצע שלפיה הממונה רשאי לדחות לנאמן את מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה אם היחיד לא הגיש את הדוח לפי סעיף זה. עיכוב זה בהגשת דוח ממצאי הבדיקה יגרור בעקבותיו גם את עיכובה של קביעת התכנית לשיקום כלכלי והפטר היחיד מחובותיו. הוראה זו מבוססת על כך שהמידע שנמסר בדוח הכרחי לגיבוש התשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי של היחיד. בנוסף, היא נועדה לתמרץ אותו להגיש את הדוח במועד. איסוף מידע על אודות היחיד והתנהלותו סעיפים הכלכלית הוא רכיב הכרחי ומרכזי לצורך עד 146 .יצירת תמונה שלמה ומלאה על אודותיו 151– ו148 ואולם איסוף המידע גם פוגע בפרטיותו של ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 677 העברת מידע לפי הוראת בית משפט .149 על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי (א) או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד: מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע - לעניין תאגיד בנקאי )1( ;, כפי שיפורט בצו147– ו146 שניתן לקבל לפי סעיפים מידע כמפורט להלן:- לעניין רשות המסים )2( ;מידע בדבר נכסי היחיד (א) מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח (ב) שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו. בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים (ב) מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, (ג) אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע - בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך (ד) שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד. על אף הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר לממונה (ה) בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד. השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע (ו) יורה בית המשפט - מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות על דרכי מסירת המידע. בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות (ז) המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. .149 על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות לתאגיד בנקאי (א) או לרשות המסים בישראל למסור מידע כמפורט להלן, אם שוכנע כי מסירת המידע נדרשת כדי לסייע לנאמן לברר את המצב הכלכלי של היחיד: העברת מידע לפי הוראת בית משפט מידע הנוגע לענייניו של היחיד, הנוסף על המידע - לעניין תאגיד בנקאי )1( ;, כפי שיפורט בצו147– ו146 שניתן לקבל לפי סעיפים מידע כמפורט להלן:- לעניין רשות המסים )2( ;מידע בדבר נכסי היחיד (א) מידע על סכום ההכנסה של בן זוגו של היחיד וכל פרט אחר בדוח (ב) שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי ליחיד וחי יחד עמו. בית המשפט יורה על מסירת מידע מרשות המסים לפי סעיף זה רק במקרים (ב) מיוחדים ומטעמים שיירשמו ולאחר שנוכח כי לא עלה בידי הנאמן להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו וכי אין במסירת המידע כדי לחשוף את מקורות המידע של רשות המסים או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המסים. בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בבקשה למסירת מידע מרשות המסים, (ג) אף בלא נוכחות הנאמן, וכן לקבוע כי המידע - בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים יימסר באופן שימנע את חשיפת מקורותיו. מידע שבית המשפט הורה על מסירתו לפי סעיף זה יימסר לנאמן בלבד, בדרך (ד) שהורה בית המשפט, אלא אם כן הסכימו התאגיד הבנקאי או רשות המסים למסירתו גם לנושים או ליחיד. על אף הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בית המשפט להורות כי המידע יימסר לממונה (ה) בלבד, אם סבר כי הדבר מוצדק לשם הגנה על פרטיות היחיד. השר ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי מסירת מידע (ו) יורה בית המשפט - מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף זה; לא נקבעו תקנות על דרכי מסירת המידע. בית המשפט ייתן הוראות לפי סעיף זה לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי או לרשות (ז) המסים, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו. היחיד ועלול לפגוע בכבודו. על כן יש ליצור מנגנון מאוזן שיאפשר איסוף מידתי של המידע על אודות החייב בלי לפגוע בכבודו מעבר לנדרש. לשם כך מוצע לקבוע מתווה מדורג שעל פיו מידע כלכלי על אודות היחיד שהוא מידע רגיש פחות, באופן יחסי, יימסר לידי הנאמן. אם אין די במידע זה ונדרש מידע נוסף ומפורט יותר על אודות התנהלות היחיד לשם השלמת בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, מוצע להסמיך את הממונה, ולא הנאמן, לדרוש מידע נוסף על אודות היחיד. מידע נוסף זה כולל פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של החייב ופירוט הוצאותיו בכרטיסי אשראי. כמו כן מוצע כי משהודיע הממונה למנהל מערכת ההוצאה לפועל על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד, יעביר מנהל מערכת ההוצאה לפועל לממונה את כל המידע הנוגע ליחיד המצוי בלשכות ההוצאה לפועל. העברת מידע ממערכת ההוצאה לפועל חשובה להליכי חדלות הפירעון. היא תסייע למנוע עבודת איסוף כפולה ועלויות מיותרות. ואולם מאחר שמידע זה עלול לכלול גם מידע רגיש על אודות החייב, מוצע כי מידע זה יועבר לידי הממונה בלבד. 151 מוצע לקבוע הוראה משלימה לסעיף זה בסעיף להצעת החוק, שלפיו המידע שיועבר לממונה, ולא לנאמן, יישמר בידי הממונה, והממונה יהיה רשאי למסרו לידי הנאמן רק אם שוכנע שהמידע חיוני לצורך בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד. סעיף זה קובע הוראה לעניין קבלת מידע לגבי 149 סעיף היחיד מרשות המסים ומתאגיד בנקאי. א 60 הוראות סעיף זה דומות בעיקרן להוראות סעיף לפקודת פשיטת הרגל. הוראה מקבילה מוצע לקבוע בסעיף להצעת החוק לגבי הליכי חדלות פירעון של תאגיד.49 יצוין כי בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד, בניגוד להליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, הנאמן לא נכנס בנעלי ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 678 חובת מסירת מידע .150 מי שהתבקש למסור מידע לפי סימן זה לנאמן או לממונה, חייב על אף האמור בכל דין, למסרו לידיו. העברת מידע מהממונה לנאמן .151 מידע שנמסר לממונה לפי סימן זה, יעבירו הממונה לנאמן אם שוכנע כי המידע דרוש לצורך בדיקת המצב הכלכלי של היחיד. סמכות בירור .152 הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה (א) כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש. בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך רשאי הנאמן למסור (ב) ליחיד את הפרוטוקול רק לאחר סיום הבירור ולאחר שהסתיימו כל החקירות המתנהלות הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד. 281 לפי סעיף השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה. (ג) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים. (ד) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף (ה) רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.281 היחיד לכל דבר ועניין. על כן נדרשות הוראות מפורשות לגבי כל פריט מידע שהנאמן רשאי לדרוש מרשות המסים ומתאגיד בנקאי. הסעיף מטיל חובה על מי שהתבקש, לפי 150 סעיף הוראות סימן זה, למסור מידע לנאמן או לממונה, על אף האמור בכל דין. סעיף זה עניינו בסמכויות הבירור המוקנות 152 סעיף לנאמן. כלי מרכזי לאיסוף המידע על אודות היחיד והתנהלותו הכלכלית הוא הבירור הפרונטלי. ואולם בירור זה, במיוחד כשהוא נעשה בידי גורם פרטי, עלול לפגוע ביחיד. לכן יש לעצב מנגנונים שישמרו על זכויותיו של היחיד. עניין זה נדון לעיל בחלק הכללי של דברי ההסבר לפרק ו'. מוצע לקבוע, בהתאם לעקרונות שנידונו בדברי ההסבר שם, הוראות שיאזנו בין הצורך לקיים בדיקה מעמיקה, יסודית ויעילה של מצבו של היחיד, לבין הצורך להגן על זכויותיו. מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי לזמן את היחיד לבירור אלא אם כן מצא הממונה כי קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו נדרש. ככלל, היחיד הוא מקור מידע מרכזי על אודות נכסיו ומצבו הכלכלי. לכן, אין ליטול מידיו של הנאמן את הכלי המרכזי העומד לרשותו לצורך ביצוע תפקידו, אלא בנסיבות מיוחדות, שבהן הבירור אינו נדרש. הבירור יבוצע על פי המוצע בידי הנאמן, ויתועד בפרוטוקול שיימסר לידי היחיד. מאחר שבמסגרת בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד דרושות לעתים חקירות נוספות, מעבר לבירור עם היחיד עצמו, מוצע לאפשר לנאמן שלא למסור את הפרוטוקול ליחיד כאשר צפויות חקירות של אנשים נוספים. זאת כדי לא לפגוע בניהול תקין של החקירות. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור וכן לקבוע כי הממונה יפקח על אופן הבירור בידי הנאמנים. כדי ליצור מנגנון פיקוח בר ביצוע, מוצע כי הממונה לא יפקח על כל בירור ובירור, אלא יערוך פיקוח כללי על אופן ניהול הבירור, למשל באמצעות בדיקות תקופתיות. סמכות הבירור של הנאמן מוגבלת על פי המוצע לבירור בעניינו של היחיד בלבד. אם מצא הנאמן כי נדרשת חקירה של אדם אחר הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקיום חקירה זו. במקרה זה, תתבצע החקירה בבית לחוק המוצע.281 המשפט בהתאם להוראות סעיף יצוין כי בדין הקיים מוסדרת סמכות הבירור בסעיף ג לפקודת פשיטת הרגל ומכונה "חקירה". השינוי 18 המוצע של המונח ל"בירור" אין כוונתו להפחית מכוחו של כלי החקירה, אלא להתאים את המינוח לגורם שמוסמך איש מקצוע שאינו עובד המדינה. גם במסגרת - להפעילה הבירור, על היחיד להתייצב לבירור ולשתף פעולה עם הנאמן. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 679 דוח ממצאי הבדיקה .153 עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים (א) ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של דוח ממצאי הבדיקה).- היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש (ב) הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל .145 אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה: (ג) נכסי קופת הנשייה; )1( ;תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות )2( ;פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה )3( פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת )4( ;'נכסים מקופת הנשייה או לברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב' לפרק ב' בחלק ד פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות; )5( .התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי )6( .מקצועו והשכלתו של היחיד )7( הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי (ד) לעיין בדוח. היחיד רשאי להעביר לממונה את התייחסותו לדוח באופן ובמועד שיקבע השר. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן (ו) עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו. .153 עם סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מתום תשעה חודשים (א) ממועד מינוי הנאמן, יגיש הנאמן לממונה דוח ובו ממצאיו לעניין מצבו הכלכלי של דוח ממצאי הבדיקה).- היחיד והנסיבות שהובילו למצבו (בפרק זה דוח ממצאי הבדיקה הממונה רשאי לדחות את המועד להגשת דוח ממצאי הבדיקה אם סבר כי יש (ב) הצדקה לכך עקב מורכבות הבדיקה או בשל אי–שיתוף פעולה מצד היחיד, לרבות בשל .145 אי–הגשת דוח בידי היחיד לפי סעיף דוח ממצאי הבדיקה יתייחס בין השאר לאלה: (ג) נכסי קופת הנשייה; )1( ;תביעות החוב שאישר הנאמן, ותביעות חוב תלויות ועומדות )2( ;פעולות שביצע הנאמן במהלך תקופת הבדיקה )3( פעולות שביצע היחיד הנחזות להיות פעולות להעדפת נושים, לגריעת )4( ;'נכסים מקופת הנשייה או לברחת נכסים, כמשמעותן בסימן ב' לפרק ב' בחלק ד פעולות היחיד והנסיבות שבשלהן נוצרו החובות; )5( .התנהלות היחיד במהלך התקופה שבה נערכה בדיקת מצבו הכלכלי )6( .מקצועו והשכלתו של היחיד )7( הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד ויודיע לנושים על הגשתו; כל נושה רשאי (ד) לעיין בדוח. היחיד רשאי להעביר לממונה את התייחסותו לדוח באופן ובמועד שיקבע השר. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דוח ממצאי הבדיקה ובכלל זה לעניין אופן (ו) עריכת הדוח והפרטים שייכללו בו, ולעניין ההודעה לנושים על הגשת הדוח וזכות העיון בו. לחוק 281 להשלמת התמונה יובהר כי לפי סעיף המוצע ניתן לזמן את היחיד גם לחקירה בצו של בית המשפט, כאשר הדבר נדרש. מוצע כי בסיומה של תקופת הבדיקה יגיש 153 סעיף הנאמן דוח על אודות ממצאי הבדיקה. בדוח זה על הנאמן לפרט את מלוא ממצאיו לגבי מצבו הכלכלי של היחיד, מקצועו והשכלתו והנסיבות שהובילו אותו למצבו. על הנאמן לפרט בדוח גם פרטים בדבר התנהלותו של היחיד במהלך תקופת הביניים. כמו כן, יכלול הדוח התייחסות לפעולות של היחיד שהנאמן סבור כי הן עולות כדי העדפת נושים, גריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה או הברחת נכסים. נתון זה, ונתונים נוספים, יובאו בחשבון בעת קביעת התכנית לשיקום כלכלי. על פי המוצע, יידרש הנאמן לפרט בדוח גם פעולות נוספות שביצע במהלך תקופת הבדיקה, דוגמת בדיקת תביעות חוב ופעולות אחרות לכינוס נכסי קופת הנשייה. כדי שתגובש תכנית לשיקום כלכלי מהר ככל האפשר, מוצע לקבוע כי על הנאמן להגיש את דוח ממצאי הבדיקה בתוך תשעה חודשים ממועד מינויו. מדובר בתקופת זמן לא קצרה, אך זו נדרשת לנאמן בהתחשב בכך שעליו לבצע בדיקה מעמיקה בעניינו של היחיד. יודגש כי מדובר בתקופה מרבית. ואין מניעה לכך שהנאמן יגיש את הדוח קודם לכן, אם בשל הנסיבות נדרשה לו תקופת בדיקה קצרה יותר. במקרים מורכבים או כאשר היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מוצע כי הממונה יוכל לדחות לנאמן את מועד הגשת הדוח. דוח ממצאי הבדיקה מהווה את התשתית העובדתית העיקרית לקביעת תכנית השיקום הכלכלי של היחיד. על כן, מוצע לכלול בו פרטי מידע הרלוונטיים להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' לחלק זה, ולשיקולים שבית המשפט ישקול כדי להחליט לגבי תקופת התשלומים, גובה צו התשלומים ועוד. מסיבה זו, ליחיד ולנושיו עניין רב בתוכן הדוח. לכן מוצע לקבוע כי העתק מהדוח יימסר ליחיד וכי כל נושה יהיה רשאי לעיין בו. עוד מוצע לקבוע כי היחיד יוכל להעביר את התייחסותו לדוח לממונה, באופן ובמועד שיקבע השר. זאת מאחר שהדוח מתמקד ביחיד ובפעולותיו וראוי שבמקרה שהממונה מציע צו לשיקום כלכלי, תיפרש לפניו התמונה המלאה, גם מנקודת מבטו של היחיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 680 סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה הצעת הממונה .154 ימים מהמועד שמסר לו הנאמן את דוח60 הממונה יגיש לבית המשפט, בתוך (א) הצעת - ממצאי הבדיקה, הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד (בסימן זה הממונה). הצעת הממונה תכלול התייחסות לכל העניינים שיש לכלול בצו לשיקום כלכלי (ב) - לפי פרק ח', וכן את הממצאים שעל בסיסם גובשה ההצעה ובכלל זה הממצאים לפי דוח ממצאי הבדיקה; )1( התקיימות תנאים שבשלהם יש להטיל על החייב חובת תשלומים לפי סימן )2( ;ב' לפרק ח' או לתת לו הפטר לאלתר לפי סימן ג' לפרק האמור התקיימות תנאים שבשלהם ניתן להאריך או לקצר את תקופת התשלומים )3( .163 לפי סעיף הממונה ימסור ליחיד את הצעתו, יודיע לנושים על הגשת ההצעה ויעמידה (ג) לעיונם; השר יקבע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף קטן זה. תגובת היחיד והנושים להצעת הממונה .155 היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר. סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים תשלום דמי מחיה בתקופת הביניים .156 עם מתן צו לפתיחת הליכים או בהקדם האפשרי לאחר מכן יקבע הממונה דמי (א) (א) שיוקצו ליחיד מעת לעת במהלך תקופת הביניים, 162 מחיה כהגדרתם בסעיף מהשתכרותו מעבודה או מכל מקור אחר. סימן ג': הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי והדיון בה סימן זה עוסק בהצעת הממונה לבית המשפט כללי לגבי תוכנו של הצו לשיקום כלכלי. דוח ממצאי הבדיקה של הנאמן כולל את התשתית העובדתית הנדרשת לגיבוש התכנית לשיקום כלכלי אך אינו כולל המלצה או הצעה לגבי תכנית השיקום שיש לגבש על בסיס תשתית עובדתית זו. הסיבה לכך היא שההכרעה לגבי תכנית השיקום ופרטיה היא הכרעה ערכית המאזנת בין אינטרס הנושים לבין אינטרס היחיד. לכן אין זה ראוי שהנאמן, שהוא גורם פרטי, ימליץ עליה לבית המשפט. לאור האמור מוצע להפקיד בידי הממונה את הסמכות לגבש הצעת תכנית לשיקום כלכלי של יחיד ולהגישה לבית המשפט. לגיבוש ההצעה בידי הממונה יתרון נוסף והוא ראיית הרוחב שיש לו לגבי כלל החייבים בהליכי חדלות פירעון. מוצע לקבוע כי הממונה יגיש לבית המשפט סעיפים ימים מהיום שקיבל 60 את הצעתו בתוך155– ו154 מהנאמן את דוח ממצאי הבדיקה. קציבת לוחות הזמנים נועדה להביא לכך שלחייב תיקבע תכנית לשיקום כלכלי במהירות האפשרית. את ההצעה שגיבש הממונה עליו להעביר ליחיד וכן להודיע לנושים על הגשתה ולהעמידה לעיונם. היחיד והנושים רשאים להגיש לבית המשפט את תגובתם להצעת הממונה במועד ובאופן שיקבע השר. סימן ד': הוראות שונות לתקופת הביניים עם מתן הצו לפתיחת הליכים עוברים כל נכסי 156 סעיף היחיד לניהולו של הנאמן. נכסים אלה כוללים גם נכסים וכספים נוספים שיקבל היחיד עד לסיומם של הליכי חדלות הפירעון. לכן, גם הכנסתו השוטפת של היחיד אמורה לכאורה לעבור לניהולו של הנאמן. מצב זה עלול היה להשאיר את היחיד בלא אמצעי מחיה. כדי לאפשר ליחיד לחיות בכבוד גם בתקופת הביניים, מוצע לקבוע כי במהלך תקופה זו, יקצה הממונה ליחיד, מעת לעת, סכום לצורכי מחייתו ומחיית התלויים בו. סכום זה יוקצה ליחיד מהשתכרותו מעבודה או מהשתכרותו ממקור אחר, ויכונה על פי המוצע "דמי מחיה". חלופה אחרת לדאגה לצורכי מחייתו של היחיד היא באמצעות החרגת הכנסתו השוטפת של היחיד, כולה או חלקה, מנכסי קופת הנשייה. במצב זה, היחיד יקבל את משכורתו לידיו, יותיר בידו את דמי המחיה, ויעביר תשלומים עתיים לנאמן כפי שיורה הממונה. שתי חלופות לפקודת פשיטת הרגל.111 אלה מבוססות על הוראות סעיף כמו כן, מוצע להבהיר כי הממונה אינו רשאי לקבוע לחוק 311 או303 כי גם גמלה שמקבל היחיד מכוח סעיפים הביטוח הלאומי (שלפיהם גמלה אינה ניתנת להעברה או עיקול ואינה מוקנית לנאמן או לממונה בהליכי חדלות פירעון) תיכלל בנכסי קופת הנשייה. עם זאת, גמלה כאמור תובא בחשבון כהכנסה בקביעת דמי המחיה של היחיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 681 הממונה רשאי להורות כי השתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר (ב) שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה. לחוק הביטוח 311 או303 אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים (ג) הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר (ד) לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה (ה) ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. כללי דמי מחיה בכבוד .157 השר יקבע כללים לחישוב דמי המחיה בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות כללי המחיה בכבוד).- ליחיד ולתלויים בו כדי להתקיים בכבוד (בחלק זה הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים .158 הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, לבקשת היחיד (א) או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. הממונה רשאי להורות כי השתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר (ב) שממנה משולמים דמי המחיה, כולה או חלקה, לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה וכי היחיד יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את היתרה בתשלומים עתיים באופן שיורה הממונה. לחוק הביטוח 311 או303 אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים (ג) הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר (ד) לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת היחיד או נושה, לשנות את גובה דמי המחיה (ה) ואופן תשלומם אם מצא כי השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. .157 השר יקבע כללים לחישוב דמי המחיה בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות כללי המחיה בכבוד).- ליחיד ולתלויים בו כדי להתקיים בכבוד (בחלק זה כללי דמי מחיה בכבוד .158 הממונה יורה על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, לבקשת היחיד (א) או בהסכמתו, אם שוכנע כי הפעלת העסק לא תפגע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו, ורשאי הוא להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולקבוע מגבלות בהפעלתו כדי להבטיח את עניינם של הנושים. הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים להסבר בדבר דרך קביעת דמי המחיה והתשלומים להצעת החוק.162 העתיים ראו דברי ההסבר לסעיף מוצע להסמיך את בית המשפט, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים נוספים מתוך נכסי קופת הנשייה הדרושים ליחיד או לתלויים בו. הוראה זו נדרשת משום שתקופת הביניים צפויה להימשך קרוב לשנה, ובמהלכה יכולות להיווצר נסיבות שבהן היחיד והתלויים בו זקוקים לסכומים נוספים. מתן הסמכות לפי סעיף זה לבית המשפט, ומתן האפשרות לנושים להביע את עמדתם, נובעת מכך שהעברת סכומים אלה נוגסת בנכסי קופת הנשייה ופוגעת בנושים. מוצע כי הממונה יוסמך לשנות את גובה דמי המחיה לבקשת היחיד או ביוזמתו, בשל שינוי נסיבות או בשל גילוי עובדות חדשות המצדיקות זו. הוראה זו מאפשרת לממונה את הגמישות המתחייבת מאופיים של הליכי חדלות הפירעון ומשכם. על גובה דמי המחיה ליצור איזון בין צרכיו של 157 סעיף היחיד ומשפחתו להתקיים בכבוד, ובין זכותם של הנושים. קביעת גובה דמי המחיה דורשת מומחיות וידע שלא תמיד נמצאים בידי הנאמן, הממונה או בית המשפט. עובדה זו, יחד עם העדרם של קריטריונים או אמות מידה אחידים בדין הקיים לקביעת דמי המחיה, גרמה לכך שנוצרו פערים בגובה התשלום של חייבים בעלי מאפיינים אובייקטיביים דומים. בנוסף, העדרם של כללי מובנים לחישוב דמי מחיה ונתונים סטטיסטיים רלוונטיים מביא לא אחת לקביעת תשלום שאינו מתאים באמת ליכולותיו של החייב. מקרים אלה גוררים בעקבותיהם התדיינויות משפטיות רבות המכבידות על החייב ועל המערכת. כדי לפתור קושי זה, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע כללים לחישוב דמי המחיה, בהתאם להוצאות המחיה הבסיסיות הדרושות ליחיד ולתלויים בו לצורך כללי המחיה - קיום בכבוד. מוצע לקרוא לכללים אלה בכבוד. קביעתם של כללים ברורים לחישוב דמי המחיה תגדיל את השוויון בין היחידים ותפחית את העומס המוטל על המערכת המקדישה משאבים רבים לנושא. בהקשר זה יש לציין כי לאחרונה הוגש לשרת המשפטים דוח הוועדה לבחינת תכנית הפירעון בהליך פשיטת הרגל העוסק בנושא זה ומציע כללים מובנים לחישוב דמי המחיה. הוועדה, בראשותו של פרופ' רון חריס, מונתה בידי הכונס ) והגישה לשרה 4.5.2014( הרשמי ביום ד' באייר התשע"ד ). הדוח 16.12.2015( את מסקנותיה ביום ד' בטבת התשע"ו מבוסס על עבודת מטה מקיפה בנושא זה שנערכה בידי הכונס הרשמי. אם יחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים הוא 158 סעיף בעליו של עסק, יכולה להיות להמשך הפעלתו של העסק תועלת לנושים ולקופת הנשייה. בנוסף, להפעלת העסק גם חשיבות אישית וסוציאלית שהיא מעבר לתועלת הכלכלית שניתן להפיק מהפעלתו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 682 הממונה רשאי להורות על הפעלת עסקו של היחיד במהלך תקופת הביניים, בידי (ב) הנאמן או מי מטעמו, גם בלא הסכמת היחיד, אם שוכנע כי ההפעלה תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. על הפעלת עסקו של היחיד יחולו הוראות סימן ב' לפרק ז' בחלק ב', בשינויים (ג) המחויבים. זכות הנאמן לבטל חוזה קיים שאין עילה לביטולו .159 שהיחיד הוא צד66 לנאמן תהיה נתונה הסמכות לבטל חוזה קיים כהגדרתו בסעיף (א), 74– ו73 ,70 ,69 , ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים67 לו, בהתאם להוראות סעיף בשינויים המחויבים. מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם באישור הממונה .160 במהלך תקופת הביניים לא יממש הנאמן נכס מנכסי קופת הנשייה ולא יפעל לחלוקת הנכסים כאמור אלא באישור מראש מאת הממונה. פרק ח': צו לשיקום כלכלי סימן א': תוכן הצו צו לשיקום כלכלי .161 , ולאחר שקיים דיון בהצעתו, יקבע154 לאחר הגשת הצעת הממונה לפי סעיף (א) בית המשפט, בהקדם האפשרי, בצו לשיקום כלכלי שייתן, תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. בצו לשיקום כלכלי יקבע בית המשפט, בין השאר, הוראות בעניינים אלה: (ב) מאחר שיש בהמשך הפעלת העסק תועלת בעבור היחיד שאינה בהכרח תועלת כלכלית מוצע לקבוע כי אם היחיד מעוניין בהפעלת העסק, הרי שאין צורך להראות כי הפעלת העסק תגדיל את קופת הנשייה ודי בכך שהממונה שוכנע כי לא יהיה בהפעלה כדי לפגוע בשיקומו הכלכלי של היחיד או בנושיו. הממונה רשאי להתנות את הפעלת העסק בתנאים ולהטיל מגבלות על הפעלתו, כדי להבטיח שהפעלת העסק לא תפגע בנושים. לעומת זאת כאשר היוזמה להפעלת העסק אינה מגיעה מכיוונו של היחיד, הרי שיש להראות כי הפעלה זו תשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים. זאת כדי למנוע מצב שבו היחיד יפעיל את עסקו לחינם. במקרים כאלו מוצע לאפשר את הפעלת העסק גם על ידי הנאמן או אדם מטעמו, אם היחיד אינו מעוניין בהפעלה. זאת, משום שכפיית היחיד להפעיל את עסקו בניגוד לרצונו אינה ראויה. מוצע להחיל על הפעלת עסקו של היחיד את הוראות סימן ב' לפרק ז' בחלק ב' להצעת החוק, העוסקות בהפעלתו של תאגיד. מוצע לקבוע לעניין חוזים שהיחיד הוא צד 159 סעיף להם הוראה מקבילה לזו שמוצע לקבוע להצעת החוק, המקנה לנאמן סמכות לביטול 96 בסעיף חוזים בהליכי פירוק של תאגיד. תקופת הביניים היא תקופה זמנית שבמהלכה 160 סעיף יש להסדיר את ניהול נכסיו והכנסותיו של היחיד עד למתן הצו לשיקום כלכלי המתווה את הליך שיקומו וניהול נכסיו של היחיד. לכן יש צורך לנקוט זהירות ביחס למימוש נכסי היחיד בתקופה זו כך שלא יפגעו באפשרות לשיקומו הכלכלי של היחיד. מנגד, ייתכנו מצבים שבהם אין כל טעם להשהות את מימוש הנכסים. על כן מוצע שלא למנוע את מימוש הנכסים בתקופת הביניים אלא לקבוע כי הדבר ידרוש אישור מראש מאת הממונה. פרק ח': צו לשיקום כלכלי סימן א': תוכן הצו ויישומו תכליתו העיקרית של הליך חדלות הפירעון כללי מבחינת היחיד היא ההפטר. ההפטר פוטר את היחיד מחובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב מחדש בחיי הכלכלה. שניים מהנושאים העיקריים שבהם שונה הצעת החוק מהדין הקיים הם ההפטר והתכנית לשיקום כלכלי של היחיד. זאת בשל קשיים בדין הקיים שעליהם נעמוד בקצרה מיד. לפי הדין הקיים הכרזת פשיטת הרגל אינה כוללת התייחסות להפטר. כך, עם מתן צו פשיטת הרגל מוקנים נכסי החייב לנאמן שתפקידו לממשם ולחלק את תמורתם לפקודת פשיטת הרגל). הכנסתו השוטפת 124 לנושיו (סעיף של היחיד עוברת לנאמן או לחלופין נותרת אצלו והוא 111 צריך לשלם ממנה תשלומים עתיים לנאמן (סעיף לפקודה האמורה). לפי הדין הקיים ההפטר הוא הליך נוסף ונפרד שניתן לנקוט בו לאחר מתן צו פשיטת רגל. פושט הרגל רשאי לפקודה 61 לבקש מבית המשפט הפטר בכל עת (סעיף האמורה). אם בית המשפט נענה לבקשת החייב הוא רשאי לפקודה האמורה). דרך נוספת 62 לתת לו צו הפטר (סעיף לקבלת הפטר היא פנייה של הכונס הרשמי לבית המשפט ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 683 'חובת תשלומים שתחול על היחיד ותיקבע בהתאם להוראות סימן ב )1( חובת התשלומים), ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים- (בחלק זה תקופת התשלומים), ואולם - והתקופה שבה תחול חובת התשלומים (בחלק זה אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג', יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד; , ובהפטר 164 הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף )2( ;)(ב167 בהתאם להוראות סעיף- לאלתר 'חובת תשלומים שתחול על היחיד ותיקבע בהתאם להוראות סימן ב )1( חובת התשלומים), ובכלל זה הוראות לעניין גובה התשלומים- (בחלק זה תקופת התשלומים), ואולם - והתקופה שבה תחול חובת התשלומים (בחלק זה אם מתקיימים ביחיד התנאים למתן הפטר לאלתר לפי סימן ג', יורה בית המשפט בצו לשיקום כלכלי על הפטר לאלתר של היחיד; , ובהפטר 164 הנכסים שייכללו בנכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות סעיף )2( ;)(ב167 בהתאם להוראות סעיף- לאלתר אם סבר כי אין בהמשך ההליכים כדי להביא תועלת א לפקודה האמורה). 67 לנושים (סעיף הדין הקיים אינו קובע מהי התקופה שבסיומה ניתן לקבל את ההפטר. אין גם כל הוראה אחרת שתכווין את שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת מועד ההפטר. זאת ועוד, כיום, היחיד אינו יודע במועד מתן צו פשיטת הרגל מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר משום שאין כל קריטריון ברור לכך. העדרו של אופק ברור להפטר פוגע בהבנתו של החייב את מבנה ההליכים ובתמריץ שלו לשתף פעולה. הוא פוגע גם בתמריץ של היחיד לפתוח בהליכים, גם אם הוא חדל פירעון. החוק המוצע מבקש לחולל שינוי מהותי בנושא זה, ולקבוע בשלב מוקדם ככל האפשר תכנית ברורה ומוגדרת לפירעון חובותיו של היחיד וכן את מועד ההפטר. הצו לשיקום כלכלי נועד לתכלית זו. הוא קובע תכנית לפירעון חובותיו של היחיד ושיקומו הכלכלי. תכנית הפירעון קובעת מה יהיה גובה התשלום החודשי של היחיד לקופת הנשייה, וכמה זמן תימשך תקופת התשלומים. עם עמידתו של היחיד בחובות שהוטלו עליו לפי הצו, יהיה היחיד זכאי להפטר מחובותיו. כך, נקבע מועד ההפטר כבר בצו לשיקום כלכלי. בנוסף, מבקש החוק המוצע לקבוע קריטריונים אחידים וברורים שעל בסיסם יקבע בית המשפט את תכנית השיקום שלפיה ייקבע מועד ההפטר של היחיד. יש לציין כי קביעת הוראות בנוגע למבנה תכנית השיקום הכלכלי ותוכנה יכולה לסייע לצדדים להגיע להסדר חוב מוסכם. זאת מאחר שהצדדים, היחיד והנושים, יוכלו לצפות את תוכנה של התכנית לשיקום הכלכלי וישתמשו במידע זה כדי לנהל על בסיסו את המשא ומתן להסדר החוב. כך, חיזוק הוודאות בהליך תסייע לצדדים להגיע להסדרים מוסכמים. הצו לשיקום כלכלי יקבע את התכנית לפירעון 161 סעיף חובותיו של היחיד ולשיקומו הכלכלי. זו כוללת את חובות העבר של היחיד שישולמו מנכסי היחיד ומההכנסות שיגיעו לידיו במשך תקופה שתיקבע בצו. הצו כולל מסגרת ברורה ומלאה לתשלום חובותיו של היחיד, שעם השלמתה יהיה היחיד מופטר מחובותיו. לשם כך, על הצו לכלול הוראות כמפורט להלן. יובהר כי המונח הפטר אמנם אינו נכלל בתוכן הצו לשיקום כלכלי, אך ההפטר עצמו מהווה חלק בלתי נפרד מהצו. השלמת חובת התשלומים בתקופת התשלומים להצעת החוק פוטרת את היחיד מיתרת 163 הקבועה בסעיף חובותיו. לכן, בתכנית התשלומים כלול למעשה גם ההפטר אם יעמוד בתכנית.- של היחיד מחובותיו להלן רשימת העניינים שאליהם יש להידרש במסגרת הצו לשיקום כלכלי: א.  חובת התשלומים שתחול על היחיד, ובכלל זה גובה התשלומים והתקופה שבמהלכה ישולמו. קביעת תקופת התשלומים והיקף ההכנסות העתידיות שיגיעו לידי היחיד תלויים במצבו הכלכלי והתנהלותו של היחיד. כאשר מאחר - אין טעם בהטלת חובת תשלומים על היחיד שפוטנציאל ההשתכרות שלו מאפשר לו לספק רק את בית המשפט רשאי שלא להטיל עליו - צרכיו הבסיסיים חובת תשלומים ולתת לו הפטר לאלתר. עניינים אלה יוסברו להצעת 167– ו163 עד162 בהרחבה בדברי ההסבר לסעיפים החוק. ב.  אילו נכסים מנכסיו של היחיד ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הוראות בעניין נכסים אלה צריכות להתייחס הן לנכסים הקיימים של היחיד והן לנכסים שיגיעו לידיו במהלך תקופת התשלומים, ולעתים גם לאחריה. ג.  אופן מימוש נכסי קופת הנשייה. ההגבלות ותכליתן - ד.  ההגבלות שיחולו על היחיד מפורטות בסימן א' לפרק ז' כמפורט לעיל בדברי ההסבר לאותו סימן. מאחר שבשלב זה של ההליכים כבר מצוי בידי בית המשפט מידע מלא על התנהלות היחיד, מוצע לקבוע כי ההגבלות לא יוטלו על כל יחיד באופן גורף אלא לפי החלטה פוזיטיבית של בית המשפט. זאת אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חדלות פירעונו. ה.  קביעת חובה להשתתפות בתכנית המכשירה את היחיד להתנהלות כלכלית נכונה. בחלק מהמקרים, קריסתו הכלכלית של היחיד נובעת מטעויות בהתנהלות כלכלית. טעויות אלה נגרמות לא אחת מהעדר ידע. במקרים אלה, חלק משמעותי משיקומו הכלכלי של היחיד יתבצע באמצעות הקניית כלים להתנהלות כלכלית נכונה שיסייעו לו שלא לשוב להליכי חדלות הפירעון. לשם כך מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי לכלול במסגרת הצו לשיקום כלכלי חובת הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה ליחיד, אם מצא כי הדבר נחוץ לצורך שיקומו הכלכלי. בכוונת משרד המשפטים לקבוע מנגנון מסודר להכשרות כלכליות אלה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 684 ;אופן מימוש נכסי קופת הנשייה )3( הגבלות כאמור בסימן א' לפרק ז' או חלקן, שיחולו על היחיד לתקופה )4( שיורה בית המשפט, אם מצא כי ההגבלות נחוצות לצורך הגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו; הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא בית המשפט )5( ;כי הכשרה כאמור נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי של היחיד .175 חובות היחיד שלגביהם לא יחול ההפטר בהתאם להוראות סעיף )6( סימן ב': חובת תשלומים חובת התשלומים וגובהם .162 - בסעיף זה (א) כושר השתכרותו של היחיד מעבודה ומכל מקור אחר, - "כושר השתכרות", של היחיד המחושב על בסיס כללים שיקבע השר ובהתאם לנסיבותיו האישיות של היחיד; הסכום הדרוש ליחיד לצורך מחיה בכבוד, שלו ושל התלויים בו, - ""דמי המחיה המחושב על בסיס כללי המחיה בכבוד ובהתאם לנסיבותיו האישיות של היחיד. בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, בהתאם להוראות (ב) אלה: גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר )1( ;שהופחתו ממנו דמי המחיה ו.  היקף החובות שמהם יופטר היחיד. הפטר היחיד מחובותיו כולל את רוב חובותיו של היחיד, אך לא את 175 כולם. כפי שיוסבר בהרחבה בדברי ההסבר לסעיף להצעת החוק, יש חובות שלא ניתן לקבל לגביהם הפטר. כמו כן, יש חובות שמתן הפטר מהם תלוי בשיקול דעתו של בית המשפט. למרות שצו לשיקום כלכלי אינו פוטר את היחיד מחובות אלה, יש חשיבות רבה בקביעתם של חובות אלה כבר בשלב זה. זאת כדי להעניק ליחיד ולכל בעלי העניין בהליך תמונה ברורה ומלאה לגבי משמעותו של הצו ותוצאותיו. לאור מרכזיותו של הצו מוצע לקבוע כי הוא יינתן רק לאחר דיון בבית המשפט שבמסגרתו ידון בית המשפט בהצעת הממונה לתכנית לשיקום כלכלי. תכנית הפירעון של היחיד מבוססת על הנכסים 162 סעיף שנמצאים בבעלותו של היחיד בעת מתן הצו והנכסים שיוקנו לו במהלך התקופה שתיקבע בתכנית. היא מבוססת גם על חובת תשלומים מהכנסתו השוטפת. לחוק המוצע עוסקים בחובת התשלומים 163– ו162 סעיפים של היחיד וקובעים הוראות לעניין גובה התשלומים ומשך תקופת התשלומים. להצעת החוק, 162 לצורך הוראות אלה מוצע, בסעיף להגדיר כמה מונחים המשמשים בהן. חובת התשלומים - להגדרה "כושר השתכרות", של היחיד של היחיד נקבעת על בסיס כושר השתכרותו. נקודת המוצא היא כי על היחיד להקדיש תקופה מסוימת לפירעון חובותיו לפני שהוא זכאי להפטר. לשם כך יש להגדיר מהו כושר ההשתכרות של היחיד, לחייב אותו למצות את כושר השתכרותו ולהעביר את הסכומים בהתאם, למעט את הנדרש לו לצורכי מחייתו, לקופת הנשייה. יודגש כי כושר ההשתכרות של היחיד אינו השתכרותו בפועל אלא מיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו. זאת מאחר שבשלב זה מוטלת עליו החובה להקדיש את יכולותיו לפירעון חובותיו. פוטנציאל ההשתכרות של אדם הוא נתון שלעתים קשה לקבוע או להעריך. לכן, מוצע להסמיך את השר לקבוע כללים לחישוב כושר השתכרותו של היחיד. מוצע שהכללים יהוו כלי שיסייע לבית המשפט לקבוע את כושר ההשתכרות של היחיד, אך לא יחליפו את שיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט יתאים את התוצאה המתקבלת מהחלת הכללים לנסיבותיו האישיות של היחיד. זאת בין השאר כדי לקבוע תכנית תשלומים שהיחיד יכול לעמוד בה. יש לציין, כי דוח ועדת חריס עסק גם בנושא זה והציע כללים מנחים לקביעת כושר השתכרות. על פי המוצע דמי מחיה הם - "להגדרה "דמי המחיה הסכום הדרוש ליחיד לצורך מחיה בכבוד, שיחושב על 157 בסיס כללי המחיה בכבוד (שקבע השר לפי סעיף להצעת החוק). גם בהקשר זה, הסכום ייקבע בידי בית המשפט על בסיס כללי המחיה בכבוד, אך בית המשפט ישתמש בכללים ככלי עזר, ויתאים את התוצאה המתקבלת מהחלתם לנסיבותיו האישיות של היחיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 685 ), לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר, רשאי בית1( על אף הוראות פסקה )2( ,המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו; לחוק הביטוח 311 או303 אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים )3( הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. תקופת התשלומים .163 .תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי (א) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, (ב) מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות אישיות המצדיקות זאת. על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, (ג) תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: במהלך הליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: )1( ;נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים (א) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ב) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו; (ג) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: )2( הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה שביצע היחיד (א) בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי קיים סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; ), לא היו ליחיד חובות שאינם בני הפטר, רשאי בית1( על אף הוראות פסקה )2( ,המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו; לחוק הביטוח 311 או303 אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים )3( הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם. .163 .תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי (א) תקופת התשלומים על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, (ב) מטעמים שיירשמו, תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים אם התקיימו בחייב נסיבות אישיות המצדיקות זאת. על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, (ג) תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: במהלך הליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: )1( ;נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים (א) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ב) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו; (ג) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה: )2( הוא נוצר כתוצאה מהתחייבות או התקשרות בעסקה שביצע היחיד (א) בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי קיים סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; חובת התשלומים לקופת הנשייה הכנסתו השוטפת של היחיד אמורה להיכלל בנכסי קופת הנשייה. לכן, לכאורה היה על הנאמן להעביר ממנה, מעת לעת, את סכום דמי המחיה ליחיד. אלא שדרך פעולה זו קשה ליישום, ואף עלולה לפגוע בעצמאותו של היחיד, שיידרש לבקש מדי חודש את סכום דמי המחיה מהנאמן. לכן מוצע לקבוע כי הכנסתו השוטפת של היחיד לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה, אלא תועבר לידי היחיד, והוא יידרש להעביר ממנה סכומים עתיים לקופת הנשייה. על פי המוצע יטיל בית המשפט על היחיד חובת תשלומים רק אם יש ליחיד כושר להשתכרות עודפת, ובהתאם לכושר השתכרותו העודפת. הוראה זו עלולה לפגוע בתמריץ של היחיד להגדיל את הכנסתו, שכן הגדלת הכנסתו של היחיד לא תשפר את מצבו הכלכלי אלא ההכנסה העודפת תעבור לתשלום לנושים. כדי למנוע זאת מוצע לקבוע חריג שיאפשר לבית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים שישולמו לקופת הנשייה ייקבע כשיעור מהכנסתו של היחיד, אם מצא בית המשפט כי יהיה בכך כדי לתמרץ את היחיד להגדיל את הכנסתו. כלומר, אחוז מסוים מהסכום שירוויח היחיד בכל חודש ייוותר בידיו, גם אם הוא עולה על דמי המחיה, כך שליחיד יהיה חלק בפירות מאמציו. בדרך זו יצאו גם הנושים וגם היחיד נשכרים מהגדלת הכנסתו של היחיד. בית המשפט לא יוכל לקבוע כאמור אם יש ליחיד חובות שאינם בני הפטר. זאת משום שכל זמן שיש ליחיד חובות שאינם בני הפטר שלא נפרעו, אין מקום להגדיל את ההכנסה שתיוותר בידיו מעבר לדרוש לו לצורכי מחייתו. השאלה המרכזית לגבי תקופת התשלומים היא 163 סעיף משך התקופה. קביעתו של רכיב זה היא ההכרעה הערכית העיקרית בקביעת תכנית הפירעון והשיקום הכלכלי של היחיד. היא זו שקובעת מתי יופטר היחיד מחובותיו ויוכל לצאת לדרך חדשה. החוק המוצע מבקש לקבוע כללים מנחים לקביעת תקופת התשלומים. ההצעה קובעת ברירת מחדל לתקופת התשלומים אך מאפשרת לסטות ממנה כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת. ברירת המחדל היא שמשכה של תקופת התשלומים היא שלוש שנים. שלוש שנים אלה יחד עם התקופה שממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קביעת תכנית הפירעון והשיקום הכלכלי מעמידים את התקופה שעד למתן ההפטר על כארבע שנים. תקופה זו משקפת איזון ראוי בין זכותם של הנושים להיפרע את חובם וחובתו ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 686 הוא נוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של (ב) היחיד; לחוק העונשין;77 מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף (ג) במטרה להעדיף נושה על 221 עד219 היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים )3( ;פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת )4( .הליכי חדלות הפירעון מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור (ד) ), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר 3( ) עד1()בסעיף קטן (ג תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות (ה) שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם לבין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג). של היחיד להשקיע מאמץ לפרוע את חובותיו, לבין הרצון בשיקומו הכלכלי של היחיד. היא גם עולה בקנה אחד עם המגמה בעולם בנושא. קביעת תקופה זו נובעת, בין השאר, מהמעבר מתפיסה שלפיה המצב הכלכלי שאליו הגיע היחיד נגרם באשמתו הבלעדית, לתפיסה הרואה בחדלות הפירעון, בחלק גדול מן המקרים "תאונה כלכלית". בהתאם לגישה זו ניתן לדמות את תקופת התשלומים לחלוקת הנזק מהתממשות הסיכון, בין היחיד והנושים, ואת תקופת התשלומים כסוג של "השתתפות עצמית" בתאונת האשראי שאירעה. בהתאם, התקופה נקבעת מתוך מטרה למצוא שיווי משקל בין החשש מסיכון מוסרי של החייב אם לא יישא כלל באחריות לחדלות הפירעון לבין החשש מהרתעת יתר שתפגע בנכונותם של יחידים ליטול סיכונים ולהביא לפיתוח המשק. התקופה המוצעת בסעיף קטן (א) היא ברירת המחדל, ובית המשפט רשאי לקצרה אם מתקיימת לגבי היחיד נסיבות אישיות המצדיקות זאת. בנוסף, מוצע שבית המשפט יהיה רשאי לקבוע תקופה ארוכה יותר בכמה מקרים המפורטים בסעיף קטן (ג) ו–(ה). חלק מהמקרים מבוסס על הסייגים למתן צו הפטר כפי (ב) לפקודת פשיטת 63 שהם קבועים בדין הקיים, בסעיף הרגל, ואחרים נוספו בשל שינויים במבנה ההליך ובתנאי הכניסה אליו. ניתן לחלק מקרים אלה לכמה קטגוריות: א.  התנהלות לא נאותה של היחיד במהלך ההליכים הוראה זו נועדה לתמרץ את היחיד לשתף - ))1( (פסקה פעולה במהלך ההליכים. היא כוללת התנהגות חסרת תום לב של היחיד במהלך ההליכים, במטרה לנצל את ההליכים לרעה, אי–שיתוף פעולה של היחיד עם הנאמן או הפרת ההגבלות שהוטלו על היחיד. ב.  התנהלות לא נאותה של היחיד לפני ההליכים, כמו למשל ניסיונות להעדפת נושים, לגריעת נכסים מקופת )). 3( הנשייה או להברחת נכסים (פסקה ג.  חובות שיצירתם נגועה בפגם בהתנהלותו של למשל, חובות שהיחיד צבר בשעה שידע, או - היחיד היה עליו לדעת, כי יש סיכוי סביר שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; חוב שנוצר כתוצאה מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד; או חוב שמקורו בפיצוי לנפגע עבירה. ד.  התקיימותן של נסיבות כלכליות מיוחדות שבשלהן אין זה צודק לקבוע חובת תשלומים של שלוש שנים בלבד. כמו כן, ניתן על פי המוצע להאריך את תקופת התשלומים לגבי יחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים בעבר הקרוב, כדי שלא ליצור תמריץ ליחיד להפוך ל"חייב סדרתי". עוד מוצע כי אם מתקיים תנאי מן התנאים המתוארים לעיל בנסיבות מחמירות, או בחוסר תום לב של היחיד, בית המשפט יוכל לקבוע ליחיד תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. הוראות הסעיף המוצע לעניין תום הלב מעבירות את מרכז הכובד בשאלת תום לבו של היחיד מנקודת הכניסה ההכרזה עליו כחדל פירעון, לנקודת - להליכים שהיא היום מועד ההפטר. זהו אחד החידושים שבהצעת - היציאה החוק והוא עולה בקנה אחד גם עם הפסיקה העדכנית (ראו )).14.08.2012( בלום נ' הכנ"ר307/12 לדוגמה: ע"א להעברת מרכז הכובד בנושא תום הלב להפטר כמה טעמים עיקריים. ראשית, טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, המידע שנאסף על אודות היחיד הוא מידע בסיסי בלבד. פעמים רבות, בשלב ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 687 הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת התשלומים .164 כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט (א) . 217 נכס כאמור בסעיף על אף הוראות סעיף קטן (א), השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל (ב) (ב), לא יראו אותה כחלק מנכסי קופת 162 בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף הנשייה. בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו (ג) ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד .165 הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור (א) ), סכומים נוספים מתוך השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, 1()(ב162 בסעיף הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר (ב) לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או לתלויים בו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. .164 כל נכס שיוקנה ליחיד בתקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט (א) . 217 נכס כאמור בסעיף הכללת נכסי היחיד בקופת הנשייה בתקופת על אף הוראות סעיף קטן (א), השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר שעל התשלומים (ב) (ב), לא יראו אותה כחלק מנכסי קופת 162 בסיסה נקבעו התשלומים כאמור בסעיף הנשייה. בית המשפט רשאי להורות כי נכסים מסוימים ייכללו בקופת הנשייה אף אם יוקנו (ג) ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. .165 הממונה רשאי לאשר לנאמן להותיר בידי היחיד, נוסף על דמי המחיה כאמור (א) ), סכומים נוספים מתוך השתכרות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, 1()(ב162 בסעיף הדרושים ליחיד או לתלויים בו, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. העברת סכומים נוספים או נכסים לידי היחיד בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר (ב) לנאמן להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה, אם הם דרושים ליחיד או לתלויים בו ובית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. זה לא ניתן לדעת אם חובותיו של היחיד נצברו בתום לב. לאחר מתן הצו נפתחת תקופת בדיקה, שבמסגרתה בודק הנאמן, בין השאר, את הנסיבות שהובילו לקריסתו הכלכלית של היחיד. לכן, מתאים לקיים את הדיון המהותי בשאלת תום לבו של היחיד בשלב מאוחר יותר בהליך. שנית, תכליתו של הליך חדלות הפירעון אינה רק ההפטר אלא גם ניהול חובותיו ונכסיו של היחיד בצורה קולקטיבית, תוך הגנה על נושים קיימים ועל נושים פוטנציאליים מפני העמקת חדלות הפירעון ויצירת חובות חדשים. ניהול הליך קולקטיבי יעיל יותר מניהול הליכי גבייה בידי כל נושה בנפרד, במיוחד אם נכסי היחיד אינם מספיקים לפירעון חובותיו לכל הנושים. לעניין תכליות אלה אין הבדל בין חייב תם לב לחייב שאינו תם לב. שלישית, העברת הדיון בתום הלב לשלב מתן הצו לשיקום כלכלי מאפשרת לבית המשפט לבחור נקודת איזון המתאימה לנסיבותיו של היחיד שעניינו נדון לפניו. מניעת כניסה להליך מיחיד שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, היא פתרון שאינו מאפשר גמישות. ניתן להניח שיש יחידים שחוסר תום הלב שלהם בצבירת החובות היה כה חמור, עד שמוצדק שלא להעניק להם הפטר כלל. לעומת זאת, קיימים יחידים שחוסר תום לבם מצדיק את הארכת התקופה עד מתן ההפטר, אך לא את מניעתו. ההסדר המוצע בהצעת החוק מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את חוסר תום לבו של היחיד ביצירת חובותיו בשלב מתן הצו לשיקום כלכלי, ולהכריע מהו האיזון הנכון לגבי אותו יחיד. רביעית, לפי הצעת החוק, הצו הפותח את ההליכים לבקשת יחיד יינתן בידי הממונה, ואין זה ראוי לאפשר לערכאה מינהלית לנעול בפני יחיד את שער הכניסה להליכי חדלות הפירעון. להשלמת התמונה יצוין כי החוק המוצע מחריג מתחולת ההפטר חובות מסוימים אשר בשל האופן שבו נצברו, אין הצדקה לתת מהם הפטר (ראו דברי ההסבר להצעת החוק). 175 לסעיף סעיף זה קובע מהם נכסי היחיד שייכללו בנכסי164 סעיף קופת הנשייה וישמשו לפירעון חובות העבר של היחיד. נכסים אלה כוללים את נכסי היחיד החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואת כל הנכסים שיגיעו לידיו 163 עד סיומה של תקופת התשלומים שנקבעה לפי סעיף לחוק המוצע. הקבלה זו יוצרת מתאם בין תקופת התשלומים לתקופה שבה הנכסים שיוקנו ליחיד, ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הטעם לכך הוא שככלל נקודת האיזון בין פירעון חובות העבר לבין יציאתו של היחיד לדרך חדשה זהה לגבי תקופת התשלומים ולגבי התקופה שבה ייכללו נכסי היחיד בקופת הנשייה. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם יש טעם לקבוע תקופה ארוכה יותר לעניין הכללת הנכסים שיגיעו לידי החייב בקופת הנשייה. כך לדוגמה, אם היחיד עתיד לקבל סכום כסף גדול בעתיד ובית המשפט מוצא כי לא יהיה זה נכון שסכום זה לא ישמש לתשלום חובות העבר. לכן, מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע כי נכסים מסוימים ייכללו בנכסי קופת הנשייה גם אם יוקנו ליחיד לאחר תום תקופת התשלומים. הותרת חלק מהכנסתו השוטפת של היחיד בידיו 165 סעיף נועדה לאפשר לו להמשיך להתקיים בכבוד במהלך תקופת התשלומים. לעתים הסכומים הנותרים בידי היחיד (דמי המחיה) אינם מספיקים ויש לו צורך בסכומים נוספים. הסעיף המוצע קובע את מנגנון האישור הנדרש לשם העברת סכומים נוספים ליחיד. מוצע לקבוע כי אם הכנסתו השוטפת של היחיד מספיקה לצרכים הנוספים של היחיד, אזי די באישור הממונה לכך. זאת משום שהותרת סכומים מההכנסה השוטפת בידי היחיד משולה לשינוי זמני בתשלום החודשי, שאותו מוסמך הממונה לערוך. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 688 העברת הכנסה שוטפת ישירות לנאמן .166 ,לא העביר היחיד תשלום מהתשלומים במועד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן (א) להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה על היחיד לשלם את התשלומים, להעבירה, במהלך תקופת התשלומים, ישירות לנאמן. הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יעביר הנאמן לקופת הנשייה את (ב) התשלומים בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי ואת היתרה יעביר לידיו של היחיד. סימן ג': הפטר לאלתר הפטר לאלתר .167 יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה ולא מתקיים לגביו תנאי (א) (ג), לא יטיל 163 מהתנאים שבשלהם ניתן להאריך את תקופת התשלומים לפי סעיף עליו בית המשפט חובת תשלומים וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט', לאלתר. נתן בית המשפט ליחיד הפטר לאלתר, רשאי הוא להורות כי כל הנכסים שיוקנו (ב) ליחיד בתקופה שיורה ושלא תעלה על שלוש השנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, או (א) ו–(ב).164 חלק מהנכסים כאמור, ייכללו בנכסי קופת הנשייה, בכפוף למגבלות שבסעיף הפטר לאלתר יינתן ליחיד לא יותר מפעם אחת בשבע שנים. (ג) (א).162 כהגדרתם בסעיף- "בסעיף זה, "כושר השתכרות" ו"דמי המחיה (ד) סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו יישום הצו לשיקום כלכלי .168 .הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לעומת זאת, אם נדרש להעביר ליחיד סכומים או נכסים מנכסי קופת הנשייה, מוצע לקבוע כי יידרש לשם כך אישור של בית המשפט. האישור יינתן רק לאחר שנתן לנושים הזדמנות להביע את עמדתם. העברת נכסים מנכסי קופת הנשייה לידי היחיד מעבירה לידיו נכסים המיועדים לצורך פירעון חובותיו, ולכן מדובר בהחלטה משמעותית יותר ומוצע להותירה לשיקול דעתו של בית המשפט. על פי ההסדר המוצע בסימן זה, הכנסתו של 166 סעיף היחיד אינה מהווה חלק מנכסי קופת הנשייה, אלא שייכת ליחיד והוא נדרש להעביר ממנה סכומים עתיים לקופת הנשייה. הסדר זה נקבע מטעמי יעילות ובמטרה לשמור על כבודו ועצמאותו של היחיד. ואולם אם היחיד אינו עומד בחובתו להעביר את התשלומים, אין הצדקה לדבוק בהסדר זה. לכן מוצע להסמיך את בית המשפט, לבקשת הנאמן, להורות למי שמשלם ליחיד את ההכנסה שממנה עליו לשלם את התשלומים, להעבירה ישירות לידי הנאמן, אם היחיד אינו עומד בחובת התשלומים שלו. במקרה כזה הנאמן יעביר ליחיד מעת לעת את הסכומים הדרושים לו למחייתו. סימן ג': הפטר לאלתר מוצע להסמיך את בית המשפט להעניק ליחיד 167 סעיף הפטר לאלתר. הפטר זה פוטר את היחיד מכל חובותיו באופן מיידי ועל כן מוצע לקבוע כי צריכים להתקיים לגבי היחיד שלושה תנאים מצטברים, כלכליים וערכיים, כדי שיוכל לקבל הפטר לאלתר. התנאי הראשון הוא כי אין ליחיד כושר להשתכרות עודפת. במקרה זה אין לנושים כל תועלת בהמשך ניהול ההליכים משום שפוטנציאל ההכנסה של היחיד כה נמוך עד שיש בו רק כדי לספק את צרכיו שלו ושל התלויים בו. התנאי השני הוא תנאי ערכי והוא כי לא מתקיים לגבי היחיד אחד מהמקרים המאפשרים להאריך את תקופת התשלומים. התקיימות מקרים אלה מלמדת על פגם בהתנהלותו של היחיד ועל כן אין זה ראוי שהוא יזכה במקרה זה להפטר מיידי. התנאי השלישי הוא שהיחיד לא קיבל הפטר לאלתר בשבע השנים האחרונות. תנאי זה מוצע כדי לא לעודד ניצול לרעה של ההליכים. ככלל, ההפטר לאלתר פוטר את היחיד מכל חובותיו, בכפוף למימוש נכסיו כפי שהם במועד ההפטר. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם אין ליחיד כושר להשתכרות עודפת אך הוא עתיד לקבל נכסים בעתיד. במקרים אלה רשאי בית המשפט להורות כי נכסים אלה יוחרגו מתחולת ההפטר ולכשיגיעו לידי היחיד, ייכללו בנכסי קופת הנשייה. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט גמישות ביצירת איזון בין שיקומו של היחיד לזכותם של הנושים להיפרע את חובם. בכל מקרה לא יורה בית המשפט כאמור לעניין נכסים שממילא אין לכלול בנכסי קופת הנשייה, מאחר שהם דרושים לקיומו הבסיסי של היחיד. סימן ד': יישום הצו לשיקום כלכלי ושינויו מוצע כי הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום 168 סעיף כלכלי ויפקח על עמידת היחיד בתנאיו. זאת כחלק מתפקידו לנהל את הטיפול היומיומי בהליכי חדלות ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 689 הסרת הגבלה באופן זמני .169 הממונה רשאי, לבקשת היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את (א) טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת (ב) ערבות. על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן (ג) מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. שינוי הצו לשיקום כלכלי .170 בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את (א) הצו לשיקום כלכלי, אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי - הוא לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות )1( ;)(ב163 אישיות מיוחדות כאמור בסעיף להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת )2( התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים (ג) או (ד); 163 שבסעיף .167 לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף )3( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקופת (ב) התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו. על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות (ג) או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה. .169 הממונה רשאי, לבקשת היחיד ולאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את (א) טענותיהם, להסיר באופן זמני הגבלה אחת או יותר מההגבלות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הסרת הגבלה באופן זמני הממונה רשאי להתנות את הסרת ההגבלה בתנאים שיורה ובכלל זה בהפקדת (ב) ערבות. על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר הממונה כי הסרת ההגבלה נחוצה באופן (ג) מיידי, רשאי הוא להסירה גם בלי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם; הסיר הממונה הגבלה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לנושים בהקדם האפשרי. .170 בית המשפט רשאי, לאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין, לשנות את (א) הצו לשיקום כלכלי, אם נשתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות, ובכלל זה רשאי - הוא שינוי הצו לשיקום כלכלי לקצר את תקופת התשלומים אם מצא כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות )1( ;)(ב163 אישיות מיוחדות כאמור בסעיף להאריך את תקופת התשלומים לתקופה נוספת או לקבוע כי תקופת )2( התשלומים לא תהיה קצובה בזמן, אם מצא כי מתקיימים התנאים (ג) או (ד); 163 שבסעיף .167 לתת ליחיד הפטר לאלתר אם מצא כי מתקיימים התנאים שבסעיף )3( בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להאריך את תקופת (ב) התשלומים אם מצא כי היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו. על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות (ג) או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה. הפירעון. יישום הצו לשיקום הכלכלי כולל הן טיפול בנכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם לפי הוראות בית המשפט, והן את הפיקוח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו. החשיבות שבפיקוח על עמידתו של היחיד בתנאי הצו נובעת מכך שאי–עמידתו בתנאי הצו יכולה לגרום להארכת תקופת התשלומים, ואף לביטול הצו ולפגיעה בנכסי קופת הנשייה. על פי המוצע, במסגרת הצו לשיקום כלכלי, 169 סעיף יקבע בית המשפט מה יהיו ההגבלות שיחולו על היחיד במהלך תקופת התשלומים. מאחר שתקופת התשלומים תימשך בדרך כלל כמה שנים, ייתכנו מצבים שבהם יהיה צורך לצמצם את היקפה של המגבלה או להסירה לתקופה מוגבלת. כך לדוגמה, במקרה שבו היחיד נדרש לצאת מהארץ בשל צורך רפואי או עניין חשוב אחר. ניהול ההליך לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי נתון בידי הממונה, ולכן מוצע להעניק לו את הסמכות להסיר באופן זמני מגבלה אחת או יותר, באופן מלא או חלקי, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. על פי המוצע רשאי הממונה להתנות את הסרת המגבלה בתנאים ובכלל זה בהפקדת ערבות. מאחר שהמגבלה נועדה, בין השאר, להגן על הנושים, מוצע שהממונה יוכל להסירה לאחר שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרים שבהם הסרת ההגבלה באופן זמני נחוצה באופן מיידי, מוצע כי הממונה יהיה רשאי להסירה גם בלי לתת לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. במקרה כזה, יודיע הממונה לנושים על הסרת ההגבלה, לאחר מעשה. הצו לשיקום כלכלי ניתן על בסיס המידע שיש 170 סעיף לפני בית המשפט במועד מתן הצו. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לשנות את הצו אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות. כמו כן מוצע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על הארכת תקופת התשלומים אם היחיד אינו עומד בחובותיו לפי הצו. מטרתו של סעיף זה היא לאפשר לבית המשפט את הגמישות הנדרשת לאור טבעם המתמשך של הליכי חדלות הפירעון. את הצו לשיקום כלכלי נותן בית המשפט ועל כן, ככלל, הוא זה שמוסמך לשנותו. חריג לכלל זה מוצע לקבוע לעניין הסמכות לשנות את גובה התשלומים, אותה מוצע להפקיד בידי הממונה. הטעם לכך הוא שהחלטה על שינוי גובה התשלומים במקרה של שינוי נסיבות איננה החלטה שיפוטית בעיקרה וניתן להפקידה בידי גורם מינהלי. לכך יש להוסיף גם את העובדה כי שינויים בגובה התשלומים נעשים באופן תכוף יחסית, ועל כן הפקדת סמכות זו בידי הממונה תסייע להפחתת העומס המוטל על מערכת בתי המשפט. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 690 יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד–פעמי או בתשלומים (ד) גבוהים יותר המשתלמים במהלך תקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה. בית המשפט והממונה יקבלו החלטה לפי סעיף זה לאחר שניתנה לנושים הזדמנות (ה) להשמיע את טענותיהם. בקשה לקיצור תקופת התשלומים .171 ,נקבעה ליחיד תקופת תשלומים העולה על שלוש שנים או שאינה קצובה בזמן (א) רשאי בית המשפט, לבקשת היחיד, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, לקצר את תקופת התשלומים אם שוכנע כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי להשיא את שיעור חובותיו שייפרע לנושים. בית המשפט יחליט בבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (א) לאחר שנתן לנושים (ב) הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן והממונה בעניין. דוח מסכם של הנאמן .172 שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים יגיש הנאמן לממונה דוח מסכם (א) לעניין עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה בחובת התשלומים. הנאמן ימסור העתק מהדוח ליחיד והוא יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר. (ב) הארכת תקופת התשלומים בשל אי–עמידה בתנאי הצו לשיקום כלכלי .173 מצא הממונה, לאחר קבלת הדוח המסכם, כי היחיד לא עמד בתנאי הצו לשיקום (א) כלכלי וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים, יגיש לבית המשפט, לא יאוחר מתום תקופת , וימסור ליחיד ולנושים הודעה 170 התשלומים, בקשה לשינוי תנאי הצו כאמור בסעיף על כך. שינוי הצו לשיקום כלכלי, בין בידי בית המשפט ובין בידי הממונה, ייעשה רק לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. כיום יש פרקטיקה ולפיה לאחר שבית המשפט קובע צו תשלומים חודשי, היחיד מציע להוון אותו ולשלם לנושים את הסכום המהוון בבת אחת, כדי לקצר את התקופה שעד למתן ההפטר. הכספים לצורך תשלום בדרך זו חייבים לבוא ממקור חיצוני, שכן נכסיו של היחיד מהווים חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים ממילא לפירעון חובותיו. פרקטיקה זו מיטיבה עם החייב מסיבות ברורות, והיא מיטיבה גם עם הנושים משום שהם מעדיפים לקבל את התשלום מוקדם יותר ולסיים את ההליכים. ואולם למרות יתרונות אלה, קיים חשש שהמקור לכספים המשמשים לתשלום המהוון אינו חיצוני אלא בנכסים של החייב שהחייב הסתירם. במטרה להתמודד עם חשש זה, מוצע לקבוע כי היחיד יוכל להוון את הסכום רק בדרך של שינוי הצו לשיקום כלכלי בידי בית המשפט, ורק לאחר ששכנע את בית המשפט כי מקור התשלום אינו נכס מנכסי קופת הנשייה. לחוק המוצע קובע נסיבות שבהן בית163 סעיף 171 סעיף המשפט יהיה רשאי לקבוע ליחיד תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים. במקרים אלה, מוצע לאפשר ליחיד להגיש לבית המשפט, בתום שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי, בקשה לקיצור תקופת התשלומים. על פי המוצע, בית המשפט יהיה רשאי להיענות לבקשה אם נוכח כי היחיד שיתף פעולה באופן מלא ועשה מאמץ משמעותי לפרוע את חובותיו. סמכות זו נועדה בעיקר למקרים שבהם בעת מתן הצו לשיקום כלכלי, התנהלותו של היחיד או האופן שבו נצברו חובותיו, לא אפשרו לבית המשפט להעמיד את נקודת האיזון בין היחיד לנושים על תקופת תשלומים של שלוש שנים, וחייבו קביעת תקופה ארוכה יותר. לעתים, חלוף הזמן ושיתוף הפעולה של היחיד ירפאו חלק מהפגמים בהתנהלותו של היחיד ויאפשרו לבית המשפט לשקול מחדש מהי נקודת האיזון הראויה. מדובר בהחלטה מרכזית, המשפיעה על זכויות הנושים ועל האינטרס הציבורי. לכן מוצע שבית המשפט יחליט בה רק לאחר שנתן לנושים להביע את עמדתם ולאחר ששקל את עמדת הנאמן שליווה את היחיד במשך תקופת התשלומים ואת עמדת הממונה שאמון על האינטרס הציבורי בהליכים. התכנית לשיקום כלכלי נותנת למעשה ליחיד סעיפים הפטר מחובותיו עם תום תקופת התשלומים. 173– ו172 הפטר זה מבוסס על ההנחה שהיחיד יעמוד בחובותיו לפי הצו, ולכן אם היחיד אינו עומד בחובותיו, יש מקום להאריך את תקופת התשלומים ולדחות את ההפטר. לשם כך נדרשת החלטה שיפוטית שלפיה יש להאריך את תקופת התשלומים בשל אי–עמידתו של ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 691 הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף (ב) קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה. דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא (ג) להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב). פרק ט': הפטר הפטר .174 עם מתן- 167 בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף (א) הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. - אין בהפטר (ב) כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי )1( ;131 סעיף כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף )2( . ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר138 חובות שאינם בני הפטר .175 :ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה (א) תשלום עונשי; )1( חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או )2( ;22‏2001-אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א הגיש הממונה לבית המשפט בקשה לשינוי תנאי הצו לשיקום כלכלי לפי סעיף (ב) קטן (א), תוארך תקופת התשלומים עד להכרעת בית המשפט בבקשה. דחה בית המשפט את בקשת הממונה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא (ג) להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים והנכסים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב). פרק ט': הפטר .174 עם מתן- 167 בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן ליחיד הפטר לאלתר לפי סעיף (א) הצו לשיקום כלכלי, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה. הפטר - אין בהפטר (ב) כדי לגרוע מסמכויות הנאמן לגבי נכסי קופת הנשייה כפי שהוקנו לו לפי )1( ;131 סעיף כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף )2( . ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי החלים גם לאחר ההפטר138 .175 :ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה (א) חובות שאינם בני הפטר תשלום עונשי; )1( חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או מעבירת מין או )2( ;22‏2001-אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א להצעת החוק 173– ו172 היחיד בתנאי הצו. סעיפים קובעים הוראות לעניין זה. לחוק מוצע לקבוע כי הנאמן יגיש לממונה 172 בסעיף דוח מסכם על עמידתו של היחיד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, שלושה חודשים לפני תום תקופת התשלומים. זאת כדי שהממונה יוכל לבחון אם יש מקום להגיש לבית המשפט בקשה להארכת תקופת התשלומים אם היחיד לא עמד בתנאי הצו. העתק מהדוח יימסר על פי המוצע ליחיד והנושים יהיו רשאים לעיין בו. לחוק מוצע לקבוע כי אם מצא הממונה כי 173 בסעיף היחיד לא עמד בתנאי הצו וכי יש בכך כדי להצדיק את שינויים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי הצו ולהאריך את תקופת התשלומים. הממונה ימסור ליחיד ולנושים הודעה על הגשת הבקשה. אם הגיש הממונה בקשה להארכת תקופת התשלומים, הרי שעד להכרעת בית המשפט תוארך התקופה. זאת כדי ליצור רציפות בחובת התשלומים וכדי למנוע מהיחיד אפשרות להתחמק מקיום חובת התשלומים בתקופה שבין הגשת בקשת הממונה להכרעת בית המשפט בבקשה. מטעמים אלה מוצע גם לקבוע כי על הממונה להגיש את הבקשה להארכת תקופת התשלומים לפני תום תקופת התשלומים, כך שרצף התשלומים לא ייפגע. אם בית המשפט ידחה את בקשת הממונה, רשאי הוא להורות לנאמן להשיב ליחיד את התשלומים שהועברו לקופת הנשייה בתקופת הביניים. פרק ח': הפטר עם תום תקופת התשלומים או אם ניתן ליחיד 174 סעיף לחוק המוצע 167 הפטר לאלתר לפי סעיף עם מתן הצו לשיקום כלכלי, מופטר היחיד מחובותיו. - משמעותו של הפטר זה היא שאת חובות העבר של היחיד ניתן לפרוע רק מהנכסים הכלולים בקופת הנשייה והיחיד פטור מכאן ואילך מיתרת החובות. ההפטר אינו פוטר את היחיד מלקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי גם לאחר מועד ההפטר, אם יש כאלה, ואינו פוטר אותו מחובתו לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה. כמו כן, ההפטר פוטר את היחיד בלבד, ואינו משפיע על חובותיהם של אחרים, דוגמת ערבים ליחיד. עניין זה מודגש במילים "יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר". מאחר שנכסי קופת הנשייה ממשיכים לשמש מקור לפירעון חובות העבר, מוצע לקבוע כי סמכויות הנאמן לגבי נכסים אלה יישמרו גם לאחר מתן ההפטר. מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך 175 סעיף חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד. להלן סוגי החובות שמוצע לקבוע כי ההפטר לא יחול לגביהם, והנימוקים לכך: .183 'ס"ח התשס"א, עמ 22 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 692 .חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין )3( - )על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר )1( ,יחול על חוב מזונות, כולו או חלקו, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים; רשאי בית המשפט להורות כי ההפטר לא יחול על חוב שמקורו בחובת )2( לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק לאור77 תשלום פיצויים לפי סעיף מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה. ביטול ההפטר .176 בית המשפט רשאי, בכל עת, להורות כי ההפטר בטל למפרע ולהורות על שינוי (א) הצו לשיקום כלכלי ובכלל זה על הארכת תקופת התשלומים, בהתקיים אחד מאלה: התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לבית המשפט לפני מועד ההפטר )1( ;)(ג) עד (ה163 היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים לפי הוראות סעיף ) או 2()(ב174 היחיד לא סייע לנאמן או לא שיתף עמו פעולה כאמור בסעיף )2( .הפר, לאחר מועד ההפטר, תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי כאמור באותו סעיף ביטול ההפטר אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית (ב) אחרת שנעשו כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו. החרגתו של תשלום עונשי מההפטר - א.  תשלום עונשי נובעת מהתכליות שבסיס הטלתם של התשלומים העונשיים. עניין זה הוסבר בהרחבה בדברי ההסבר להגדרה להצעת החוק;4 "תשלום עונשי" שבסעיף ב.  חוב שנוצר בדרך מרמה, או חוב הנובע מעבירת גניבה, או מעבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות הטעם לאי–מתן הפטר - 2001-נפגעי עבירה, התשס"א מחוב שנוצר בדרך מרמה, הוא שלא יהיה זה צודק לפטור את היחיד מחבות שנוצרה במרמה, שאחרת יצא חוטא נשכר. חוב זה הוכר כחוב שאינו בר–הפטר גם לפי פקודת פשיטת הרגל. החוק המוצע מבקש לכלול בסעיף זה עבירות חמורות נוספות שלא מוצדק לפטור את החייב מחובות שנוצרו בשלהן בשל העדפת האינטרס הציבורי. בעניין זה עוקבת ההצעה אחרי המגמה הקיימת בפסיקה (ראו ));11.01.2015( פלונית נ' שיכמן3083/13 לדוגמה: ע"א בקשר לחוב זה קיים אינטרס חברתי - ג.  חוב מזונות הגובר על אינטרס שיקומו של היחיד; לעניין חוב מזונות, מוצע לאפשר לבית המשפט לקבוע כי ההפטר יחול גם על חוב המזונות במקרים המתאימים ולהתנות זאת בתנאים. סייג זה קיים גם לפי פקודת פשיטת הרגל, ובית המשפט עושה בו שימוש זהיר, במקרים המתאימים (בהקשר זה ראו למשל את פסק דינו של בית גמזו נ' הכנ"ר 1253/06 )המשפט המחוזי בעניין פש"ר (ת"א ), וכן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 02.09.2013( ) שהותיר פסק דין זה03.05.2015( ישעיהו נ' גמזו6456/13 ;על כנו ד.  סוג נוסף של חוב שמוצע שבית המשפט יוכל להחריג מתחולת ההפטר, הוא חוב שמקורו בחובת תשלום פיצויים 1977- לחוק העונשין, התשל"ז77 לנפגע עבירה לפי סעיף חוק העונשין). במקרים רבים האינטרס החברתי - (להלן והציבורי בתשלום חובות אלה גובר על האינטרס שבשיקום החייב, אך לא ניתן לקבוע זאת באופן קטיגורי. לכן מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לקבוע אם חובות אלה ייכללו בהפטר אם לאו, בהתאם למהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה ונסיבותיה. יודגש, כי אם חוב הפיצויים לנפגע עבירה הוא בגדר חוב שנוצר בדרך מרמה או כזה הנובע מעבירת גניבה או עבירת מין או אלימות חמורה, הרי שבכל מקרה לא יחול עליו ההפטר כמפורט לעיל. ) 2()(א69 הסעיף המוצע מבוסס בעיקרו על סעיף לפקודת פשיטת הרגל. מוצע להעניק לבית המשפט סמכות לבטל 176 סעיף למפרע את ההפטר ולהורות על שינוי הצו לשיקום כלכלי אם מתקיים אחד מאלה: א.  התגלו עובדות חדשות שאילו היו ידועות לפני מועד ההפטר היה בהן כדי להאריך את תקופת התשלומים (ולדחות את מועד ההפטר). במקרה זה, התבסס ההפטר על תשתית עובדתית לא נכונה ועל כן אין הצדקה להותירו על כנו; ב.  היחיד הפסיק לשתף פעולה עם הנאמן או הפר את תנאי הצו לשיקום הכלכלי. תחולת ההפטר (בתום תקופת התשלומים) מבוססת על ההנחה שהיחיד נוהג בתום לב ומשתף פעולה. אם הוא אינו פועל בדרך זו, קיימת הצדקה לבטל את ההפטר. הוראה זו משלימה את הוראות סעיפים להצעת החוק העוסקים, בין השאר, בשינוי תנאי 173– ו170 ;התכנית לשיקום כלכלי בשל התנהלותו של היחיד ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 693 פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון .177 נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יחולו (א) לעניין העיזבון הוראות אלה: מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות (ב) בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון), אם התקיימו - סעיף זה (בסעיף זה .186 (א) או104 התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות (ג) .109 אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף- פירעון על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרקים (ד) ב' ו–ג', בשינויים המחויבים. ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ה) (ב) או (ג), יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים )1( ;שניתן לגבי יחיד הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; )2( הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון, יעבור )3( .להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון פרק י': הוראות לגבי יחיד שנפטר .177 נפטר יחיד כשהוא בחדלות פירעון ולא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יחולו (א) לעניין העיזבון הוראות אלה: יחיד שנפטר כשהוא בחדלות פירעון מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה בקשה כי העיזבון ינוהל בהתאם להוראות (ב) בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון), אם התקיימו - סעיף זה (בסעיף זה .186 (א) או104 התנאים להגשת בקשת יחיד לפי סעיפים נושה של הנפטר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות (ג) .109 אם התקיימו התנאים להגשת בקשת נושה לפי סעיף- פירעון על הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון והדיון בה יחולו הוראות פרקים (ד) ב' ו–ג', בשינויים המחויבים. ניתן צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון, לפי בקשה כאמור בסעיפים קטנים (ה) (ב) או (ג), יחולו לגביו ההוראות לפי חוק זה החלות על צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות אלה: הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים )1( ;שניתן לגבי יחיד הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן; )2( הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול העיזבון, יעבור )3( .להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון במטרה להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם היחיד לאחר מועד ההפטר ולפני ביטולו, מוצע לקבוע כי ביטולו של ההפטר למפרע לא יפגע בתוקפן של פעולות שביצע היחיד כדין אחרי מועד ההפטר ולפני ביטולו. פרק ט': הוראות לגבי יחיד שנפטר הוראות הדין לעניין חדלות פירעון של עיזבון כללי שונות בשני היבטים עיקריים מהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד. ההבדל הראשון הוא בכך שהעיזבון אינו אישיות משפטית ועל כן לא ניתן לנהל נגדו הליכי חדלות פירעון. הבדל זה דורש בעיקר התאמות פרוצדורליות. ההבדל השני נוגע לתכלית ההליכים. תכלית שיקומו של היחיד, העומדת במרכז הליכי חדלות הפירעון של יחיד, אינה רלוונטית לגבי עיזבון. לכן תכליתם העיקרית של הליכי חדלות הפירעון של עיזבון היא לחלק את נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדר הפירעון. הוראות סימן זה נועדו לעגן התאמות. מאחר שהעיזבון אינו אישיות משפטית, 177 סעיף לא ניתן לתת לגביו צו לפתיחת הליכים. לכן, מוצע לקבוע כי בהליך חדלות פירעון לגבי עיזבון יינתן צו שייקרא צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון. את הבקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון יוכלו להגיש על פי המוצע מנהל העיזבון או הנושים. על בקשה של מנהל העיזבון יחולו ההוראות החלות על בקשת יחיד. עם זאת מוצע כי בקשת מנהל עיזבון שהיקף חובותיו נמוך, תוגש לממונה ולא לרשם ההוצאה לפועל. זאת מתוך הנחה שהיותו של החייב עיזבון יש בה כדי להוסיף מורכבות להליכים ועל כן ההליך אינו מתאים לניהול בידי רשם ההוצאה לפועל. על בקשת נושה יחולו ההוראות החלות על בקשת נושה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד (ראו פרק ג' לחלק ג' לחוק המוצע). בהליכי חדלות הפירעון של עיזבון קיימים היבטים המאפיינים את הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לצד היבטים המאפיינים את ההליכים לגבי תאגיד. מוצע שהדין שיחול על הליכי חדלות פירעון יהיה הדין החל על הליכי חדלות פירעון של תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו. זאת משום שגם בהליכי חדלות פירעון של עיזבון, תכליתם של ההליכים אינה שיקומו של החייב אלא מימוש הנכסים וחלוקתם בין הנושים. ואולם במקרה של עיזבון, הגורם האחראי על ניהול ההליכים יהיה הממונה ולא בית המשפט. זאת, בדומה לדרך שבה היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון לגבי הנפטר. עוד מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן. לבסוף, מוצע לקבוע כי כל ההליכים המתנהלים בעניינו של העיזבון יעברו להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון. זאת כדי לרכז את ההליכים במקום אחד, וכן מאחר שמרגע שהעיזבון חדל פירעון, עובר מרכז הכובד של ההליכים לחלוקת העיזבון לנושים בהתאם לסדרי הנשייה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 694 יחיד שנפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים .178 נפטר יחיד לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים יימשכו הליכי חדלות הפירעון (ה).177 בהתאם להוראות סעיף פרק י"א: שונות הקצבה לזכאי מזונות .179 היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר (א) מתן צו לפתיחת הליכים, יקציב בית המשפט לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו, מעת לעת, מהשתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת עד למועד מתן - הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר ההפטר בצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לאחר ההקצבה (ב) (ב) יפחתו מהסכום הפטור 162 או סעיף156 דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף .23‏1958-מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין. (ג) סמכויות לדרישת מידע ובירור וסמכות לביטול חוזה קיים, לאחר תקופת הביניים .180 יהיו נתונות להם גם לאחר159 סמכויות הממונה והנאמן לפי סימן ב' לפרק ז' ולפי סעיף תקופת הביניים, ככל הנדרש לצורך המשך הליכי חדלות הפירעון. העברת ניהול ההליכים מהממונה לבית המשפט .181 , הממונה, מיוזמתו או לבקשת היחיד, נושה או הנאמן122 על אף האמור בסעיף (א) רשאי בכל עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. סעיף זה קובע הוראות לעניין יחיד שנפטר 178 סעיף במהלך הליכי חדלות פירעון שהתנהלו לגביו. מוצע לקבוע כי המשך ההליכים יהיה בהתאם להוראות לחוק העוסק בהליכי חדלות פירעון לגבי עיזבון. 177 סעיף זאת משום שגם במקרה זה אינטרס השיקום של היחיד כבר אינו רלוונטי ותכליתם העיקרית של ההליכים היא חלוקת נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדרי הנשייה. פרק י': שונות מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות 179 סעיף שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות, בדומה להקצבת דמי מחיה ליחיד, צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון. זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום. זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת. לכן מוצע לקבוע כי עם מתן הצו לפתיחת הליכים, יקציב בית המשפט לאדם הזכאי למזונות סכום שישולם לו מעת לעת מהשתכרותו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר, או מתוך נכסי קופת הנשייה. מוצע כי הקצבה זו תעמוד בתוקף ותתבצע במשך כל תקופת התשלומים, או עד מועד ההפטר לאלתר, אם ניתן. סכום ההקצבה ייקבע בידי בית המשפט של חדלות פירעון ויכול שיהיה נמוך מהסכום שנקבע במסגרת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. יובהר כי על בית המשפט להקציב את הסכום מיוזמתו, ככל שידוע לו כי הדבר נדרש בשל נסיבותיו של היחיד והזכאים ממנו למזונות. אין צורך בהגשת בקשה מיוחדת בידי הזכאים למזונות, שהם במקרים רבים קטינים, ילדיו של היחיד. לפקודת 128 הוראות סעיף זה מבוססות על סעיף פשיטת הרגל. סימן ב' לפרק ו' מעניק לממונה ולנאמן סמכויות 180 סעיף בדיקה ודרישת מידע בתקופת הביניים. מוצע לקבוע כי סמכויות אלה ימשיכו להיות נתונות להם גם לאחר תקופת הביניים אם הדבר נדרש לצורך המשך ההליכים. הוראה זו דרושה כדי לפקח על עמידתו של היחיד בצו לשיקום כלכלי, כדי לוודא שהיחיד מדווח על שינויי נסיבות שיכול להיטיב עם הנושים, ולשם המשכם התקין של ההליכים. הוראה דומה מוצע לקבוע גם ביחס לסמכות הנאמן לבטל חוזה קיים. הכלל לגבי ניהול הליכי חדלות פירעון של 181 סעיף יחידים הוא כי הליכים אלה ינוהלו בידי הממונה. הטעם לכך הוא שבדרך כלל לא מדובר בתיקים .86 'ס"ח התשי"ח, עמ 23 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 695 נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר (ב) של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. - הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה (ג) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון )1( ;לפי חלק זה הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא )2( .129 רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות שהתבררו כחובות בהיקף נמוך .182 נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי שקלים חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי 150,000–סך חובותיו של היחיד נמוך מ חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד .183 מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי (א) ) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי 1()(ג163 מהתנאים שבסעיף בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה (ב) .121 מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (א) או שופט אחר (ב) של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. - הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה (ג) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון )1( ;לפי חלק זה הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו, והוא )2( .129 רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כאמור בסעיף .182 נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד והתברר במהלך הליכי חדלות הפירעון כי שקלים חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי 150,000–סך חובותיו של היחיד נמוך מ חדלות הפירעון לגבי אותו יחיד. הותרת סמכות בידי הממונה לניהול הליכי חדלות פירעון בשל חובות שהתבררו כחובות בהיקף נמוך .183 מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי (א) ) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי 1()(ג163 מהתנאים שבסעיף בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה (ב) .121 מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי סעיף מורכבים ואין בהם מחלוקות רבות הדורשות שיקול דעת שיפוטי. על כן אין צורך בניהול התיק בבית המשפט. עם זאת, הנחת המוצא אינה נכונה לגבי כלל הליכי חדלות הפירעון של יחידים. ייתכנו הליכים מורכבים או כאלה שמעוררים מחלוקות רבות שדורשות הכרעה שיפוטית. הליכים אלה דורשים התערבות שיפוטית רבה ועל כן אין טעם להמשיך ולנהלם לפני הממונה ולהעביר בכל פעם את ההכרעה הנקודתית בסכסוכים לבית המשפט. על כן מוצע לקבוע כי הממונה, מיוזמתו או לבקשת היחיד, הנושה או הנאמן, רשאי לפנות לנשיא בית משפט השלום, במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, בבקשה להעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. הנשיא או שופט אחר שהנשיא הסמיכו לכך, רשאים להיענות לבקשה אם מצאו כי מפאת מורכבות התיק או לטובת ניהולו היעיל מן הראוי שההליכים ינוהלו בבית המשפט. אם הועבר התיק לבית המשפט, יימשכו ההליכים תחת ניהולו של בית המשפט. במקרה זה, מוצע כי הנאמן יהיה זרועו הארוכה של בית המשפט ולא של הממונה, ויפעל בהתאם להוראות בית המשפט ותחת פיקוחו. הליכי חדלות פירעון של יחיד שהיקף חובותיו182 סעיף שקלים חדשים יתנהלו על פי 150,000– נמוך מ המוצע בחוק זה לפני רשם ההוצאה לפועל (ראו לעניין זה דברי ההסבר לפרק י"ב לחלק ג'). כדי למנוע סרבול ההליכים ומעבר של היחיד בין ערכאות שונות שלא לצורך, מוצע לקבוע כי גם אם מצא הממונה, לאחר שנתן צו לפתיחת שקלים 150,000–הליכים, כי חובותיו של היחיד נמוכים מ חדשים, ימשיך הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון של אותו יחיד, אף כי מראש לא היו אמורים להיות בסמכותו העניינית. תכליתם העיקרית של הליכי חדלות פירעון 183 סעיף שנפתחים לבקשת יחיד היא לקבל הפטר ולסייע ליחיד לחזור ולהשתלב בחיי הכלכלה. אם היחיד אינו משתף פעולה עם ההליכים, מנסה לנצלם לרעה או לא מאפשר את ניהולם התקין הרי שאין הצדקה לסייע לו. לכן מוצע כי במקרים אלה, ולאחר שנתן ליחיד הזדמנות להשמיע את עמדתו, רשאי יהיה בית המשפט לבטל את הצו לפתיחת הליכים של היחיד. מאחר שהסנקציה של ביטול הצו היא סנקציה קשה, מוצע להתוות את שיקול דעתו של בית המשפט כך שיבטל את הצו רק במקרים שבהם התנהלותו של היחיד פוגעת מהותית בניהולם התקין של ההליכים. כדי להגן על צדדים שלישיים שהתקשרו עם הנאמן או עם היחיד לפני ביטול צו לפתיחת הליכים מוצע לקבוע כי ביטולו של הצו לא יפגע בתוקפן של פעולות שבוצעו כדין לפני ביטולו. עילה נוספת לביטול הצו לפתיחת הליכים, היא 286 במקרה שמתברר שהיחיד אינו חדל פירעון (ראו סעיף להצעת החוק). ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 696 ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או (ג) פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צו לפתיחת הליכים (ד) .286 לפי סעיף הליך חדלות פירעון נוסף .184 הצו הראשון) כדי למנוע- אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד (בסעיף זה (א) הצו הנוסף) בשל חובות שאינם חובות - מתן צו לפתיחת הליכים נוסף לגביו (בסעיף זה עבר בהליך חדלות הפירעון הראשון. הוגשה בקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן שמונה בהליך חדלות הפירעון הראשון, (ב) ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה עד להכרעה בבקשה לצו הנוסף. משניתן צו נוסף יאוחדו הליכי חדלות הפירעון של היחיד ויימשכו בהתאם לצו (ג) הנוסף; בית המשפט או הממונה שנתנו את הצו הנוסף רשאים לקבוע במסגרתו הוראות לעניין איחוד ההליכים ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: הכרה בתביעות חוב שהוגשו במסגרת הליך חדלות הפירעון הראשון; )1( העברת סמכויות הנאמן שמונה עם מתן הצו הראשון לנאמן שמונה עם )2( ;מתן הצו הנוסף כל הוראה אחרת שיש בה כדי לסייע לניהול הליך חדלות הפירעון הנוסף. )3( אין במתן צו נוסף כדי לפגוע בתוקפה של כל פעולה שעשה הנאמן בהליך חדלות (ד) הפירעון הראשון. הסדר חוב .185 אין במתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש (א) הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י'. עם אישור הסדר חוב לפי הוראות חלק י', יבוטל הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי (ב) היחיד; אין בביטול הצו כדי לפגוע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. ככלל, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואילך 184 סעיף על היחיד להימנע מלצבור חובות נוספים. ואולם למרות זאת, ייתכן שהיחיד יצבור חובות נוספים גם לאחר מתן הצו. חובות אלה אינם בגדר חובות עבר ואף לא בגדר הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ועל כן אין לנושים בחובות אלה מקור לגביית חובם. במקרה זה, יכולים הנושים לפתוח בהליך חדלות פירעון נוסף לגבי היחיד. במסגרת הליך זה, יהיו חובות היחיד כלפיהם בגדר חובות עבר וכך הם יוכלו להיפרע את חובם מנכסי היחיד. סעיף זה נועד להסדיר את הדין במקרה ההליך - שבו נפתח לגבי היחיד הליך חדלות פירעון (להלן הנוסף) בשעה שכבר מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון ההליך הראשון).- (להלן הכלל המנחה הוא שההליך הנוסף גובר על ההליך הראשון וזה נטמע בתוכו. זאת בעיקר כדי לאפשר לכלול בגדר חובות העבר גם את החובות שנצברו בין מועד פתיחת ההליך הראשון למועד פתיחת ההליך הנוסף. בהתאם, מוצע לקבוע כי עם הגשת הבקשה למתן צו נוסף, יימנע הנאמן בהליך הראשון, ככל האפשר, מכל פעולה בנכסי קופת הנשייה. כדי שלא יהיה צורך, במסגרת ההליך הנוסף, לבצע שוב הליכים שכבר בוצעו במסגרת ההליך הראשון, ובמטרה לייעל את ההליכים, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין איחוד ההליכים. הוראות אלה תכליתן לסייע לניהול ההליך הנוסף. בכלל זה מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע כי תביעות חוב שהוכרו במסגרת ההליך הראשון ייחשבו לתביעות מוכרות גם במסגרת ההליך הנוסף. מוצע להבהיר כי התנהלותם של הליכי חדלות 185 סעיף הפירעון לגבי היחיד אינה מונעת מהיחיד את האפשרות לנסות ולגבש הסדר חוב עם נושיו בכל שלב של ההליכים. על הסדר חוב כזה יחולו הוראות חלק י' לחוק המוצע העוסקות בהסדרי חוב. אישורו של הסדר חוב מוביל על פי המוצע לביטולו של הצו לפתיחת הליכים, שכן אישור הסדר החוב משמעו שינוי סכום החוב המקורי, בהסכמת הצדדים. ביטול הצו אינו פוגע בתוקפן של פעולות שנעשו כדין טרם הביטול. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 697 פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך סימן א': כללי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך .186 , יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך104 על אף הוראות סעיף (א) שקלים חדשים, בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד 150,000 חובותיו אינו עולה על יחיד בעל חובות בהיקף נמוך): - שמתקיימים בו שניים אלה (בפרק זה פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך סימן א': כללי .186 , יחיד רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך104 על אף הוראות סעיף (א) שקלים חדשים, בהתאם להוראות פרק זה, ובלבד 150,000 חובותיו אינו עולה על יחיד בעל חובות בהיקף נמוך): - שמתקיימים בו שניים אלה (בפרק זה יחיד בעל חובות בהיקף נמוך פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך פרק זה בהצעת החוק עוסק בניהול הליכי חדלות כללי פירעון במערכת ההוצאה לפועל. הפרק קובע הוראות לעניין חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, עד שקלים חדשים, וקובע כי הטיפול בהליכי חדלות 150,000 הפירעון של חייבים אלה ייעשה כולו במערכת ההוצאה לפועל. מערכת ההוצאה לפועל נועדה ביסודה לגביית חובות והסמכויות המוקנות לה בדין כיום נגזרות מתכלית זו. ואולם לא אחת מגיעים הליכי הגבייה לידי מיצוי כאשר ברור כי החייב אינו יכול לשלם את חובותיו ולמעשה נמצא בחדלות פירעון. במקרים אלה, על מערכת ההוצאה לפועל לתת פתרון שייתן מענה לחוסר יכולתו של החייב לשלם את חובותיו. המענה העיקרי שניתן לחייבים אלה, עד לאחרונה, לחוק 1'היה הכרזתם חייבים מוגבלים באמצעים לפי פרק ז ההוצאה לפועל. שם נקבע להם הסדר תשלומים לתקופה ממושכת והוטלו עליהם מגבלות כדי שלא יצברו חובות חדשים. ואולם פתרון זה לא מתאים לחייבים שהם הלכה למעשה חדלי פירעון ואין ביכולתם לפרוע את חובם. חייבים אלה נותרים במערכת ההוצאה לפועל, התשלומים שהם משלמים בדרך כלל נמוכים מהריבית שהחוב צובר, כך שהחוב שלהם לא קטן. אמנם, לפי חוק ההוצאה לפועל, על רשם ההוצאה לפועל ליידע חייב שהוא חדל פירעון על האפשרות לפנות א לחוק ההוצאה לפועל) 77 להליכי פשיטת רגל (ראו סעיף אך המציאות מלמדת שמעט מאוד חייבים אכן נוקטים בצעד זה. על רקע קשיים אלה, תוקן לאחרונה חוק ההוצאה לחוק ההוצאה לפועל. 47 'לפועל במסגרת תיקון מס תיקון זה קבע הוראת שעה, שתקפה למשך שלוש שנים, ולפיה הוסמכו רשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים העומדים בתנאים שנקבעו לכך באותו תיקון. עוד נקבע באותו תיקון כי בתום תקופת שלוש השנים של הוראת השעה, לא יהיה ניתן להכריז עוד על חייבים חדשים כחייבים מוגבלים באמצעים, וכך למעשה יבוטל מוסד החייב המוגבל באמצעים. ביטול מוסד החייב מוגבל באמצעים נבע מההבנה שבפועל מוסד זה מונע מחייבים את האפשרות לשיקום. במקביל, ברור היה כי יש צורך ביצירת הסדר מקיף שיחול על חייבים חדלי פירעון הנמצאים במערכת ההוצאה האמור נדחה המועד לביטול 47 'לפועל. במסגרת תיקון מס מוסד החייב מוגבל באמצעים בשלוש שנים. זאת כדי לאפשר את השלמתו של ההסדר לגבי חייבים אלה בחוק המוצע, הסדר שייתן מענה לקשיים הנזכרים. החוק המוצע מבקש להבחין לעניין זה בין יחידים בעלי חובות בהיקף גבוה ליחידים בעלי חובות בהיקף נמוך. ההבחנה המוצעת נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך נמנים בדרך כלל על קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, ונדרשים ליותר סיוע מהמערכת. הסיבה השנייה היא שחובות בהיקף נמוך הם במרבית המקרים חובות צרכניים שהטיפול בהם אינו מורכב ואינו דורש הכרעה בסוגיות משפטיות או עובדתיות מורכבות וניתן לבררם במערכת מינהלית. לעניין חייבים בעלי חובות בהיקף גבוה (שהם חייבים מוגבלים באמצעים) לא מוצע הסדר מיוחד. חייבים אלה, אם הם חדלי פירעון, יוכלו לפנות לממונה ולפתוח בהליכי חדלות פירעון רגילים. ההנחה בבסיס ההסדר המוצע לגביהם היא שברוב המקרים מדובר בחייבים שיש להם את היכולת לפנות להליכי חדלות פירעון ולכן ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים, וכתוצאה מכך, המשך הליכי הגבייה נגדם, יובילו אותם לפתוח בהליכי חדלות פירעון. לעומת זאת, לגבי חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, שקלים חדשים, מוצע לקבוע הסדר 150,000 של עד ייחודי ולפיו הליכי חדלות הפירעון לגביהם יתנהלו במלואם במערכת ההוצאה לפועל. זהו אחד החידושים המבניים העיקריים שבהצעת החוק. להלן כמה מתכליותיו העיקריות: חייבים חדלי - א.  סיוע לחייבים וצמצום ביורוקרטיה פירעון נשארים במקרים רבים במערכת ההוצאה לפועל משום שאינם מכירים את המערכות המשפטיות וההליכים הרלוונטיים בעבורם. לכן, יש חשש שאם חייב שמתנהל נגדו תיק בהוצאה לפועל והוא חדל פירעון, יידרש לעבור ממערכת ההוצאה לפועל להליכי חדלות פירעון אצל הממונה, הוא לא ידע לעשות זאת ויישאר במערכת ההוצאה לפועל בלא מוצא. זאת בפרט לאור העובדה שרובם המכריע של החייבים חדלי פירעון בעלי חובות בהיקף נמוך "מתחילים את דרכם" במערכת ההוצאה לפועל. ריכוז הליכי חדלות פירעון - ב.  קיצור וייעול ההליכים של יחידים בעלי חוב בהיקף נמוך בהוצאה לפועל צפוי אף לייעל ולקצר את ההליך. זאת משום שביחס לרובם המכריע של אותם יחידים כבר מתנהלים הליכים בהוצאה לפועל. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 698 ;הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו נדרש כדי למנוע את חדלות פירעונו )1( . שקלים חדשים25,000 סך חובותיו עולה על )2( ) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי יחיד ייחשב2()על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) שקלים 25,000–לעניין פרק זה כבעל חובות בהיקף נמוך גם אם סך חובותיו נמוך מ חדשים, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. כלומר, מערכת ההוצאה לפועל כבר צברה ידע ו"מומחיות" בעניינם של אותם חייבים, ולכן אין זה יעיל לדרוש מהם לעזוב את מערכת ההוצאה לפועל ולהתחיל לברר את עניינם מחדש לפני בית משפט או הממונה. - ג.  התאמת הערכאה לאופיים המינהלי של ההליכים ניהול הליכי חדלות הפירעון בעניינם של יחידים בעלי חובות בהיקף נמוך אינו מורכב בדרך כלל, ולא נדרשות לניהולם סמכויות שיפוטיות. לפיכך, רשם ההוצאה לפועל יוכל לנהל הליכים אלה במלואם במסגרת הסמכויות המינהליות המסורות לו. לצד זאת, מוצע לתת אפשרות להעביר לבית המשפט הליכי חדלות פירעון המעוררים מורכבות ומחייבים הכרעות שיפוטיות וככאלה אינם מתאימים להתברר בהוצאה לפועל (למשל, הכרעה בזכויות קנייניות). - ד.  איזון בין אינטרס הנושים לבין אינטרס היחיד -מערכת ההוצאה לפועל היא באופייה מערכת מוטת גבייה. ניהולם של ההליכים במערכת זו יסייע לאזן בין אינטרס הנושים לגביית החוב לבין אינטרס היחיד לקבלת הפטר ויבטיח כי רשם ההוצאה לפועל יעניק ליחיד הפטר מחובותיו רק לאחר שמוצו הליכי הגבייה בעניינו. תכלית נוספת של ההסדר - ה.  היערכות ליישום החוק המוצע עניינה שיפור והגברת יכולתן של המערכות הנוגעות בדבר להיערך ליישומו של החוק המוצע. כפי שצוין, בעניינם של מרבית היחידים שלהם חובות בהיקף נמוך ממילא כבר מתנהלים הליכים בהוצאה לפועל. הותרת הטיפול ביחידים אלה בהוצאה לפועל, תחלק את הנטל בין רשות האכיפה והגבייה לבין הממונה. חלוקה זו תאפשר לממונה להיערך למשימות שהחוק המוצע מפקיד בידיו ולהתמקד בניהולם של תיקי חדלות הפירעון הגדולים והמורכבים יותר. להשלמת התמונה יצוין כי אכן מדובר במהלך חדשני, לחוק ההוצאה לפועל נעשה 47 'אך במסגרת תיקון מס כבר מהלך מטרים ודומה לגבי חייבים מוגבלים באמצעים. אותו הסדר נקבע אמנם כהוראת שעה למשך שלוש שנים, והוא חל על חייבים מסוג מסוים, אך הוא מבוסס על אותם עקרונות שמנחים גם את ההסדר המוצע בחוק זה. מבנה ההליך בהוצאה לפועל לפי ההסדר המוצע בפרק זה, יחיד שסך חובותיו אינו 25,000– שקלים חדשים ואינו נמוך מ150,000 עולה על שקלים חדשים ומצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לפרוע את חובותיו, הליכי חדלות הפירעון לגביו יתנהלו לפני רשם ההוצאה לפועל. חייב כזה ייחשב לעניין החוק המוצע יחיד בעל חובות בהיקף נמוך. הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה אפשר שייפתחו בעקבות בקשה שהגיש היחיד לצו לפתיחת הליכים או אם היחיד הגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה לפי חוק ההוצאה לפועל שלפיה הוא אינו יכול לפרוע את חובותיו. הליך לצו לפתיחת הליכים לגבי חייבים אלה, יכלול, בכל מקרה, ניסיון מקדים לגיבוש הסדר תשלומים תחת חסותה של מערכת ההוצאה לפועל. גיבוש הסדר תשלומים בהסכמת היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, או רובם, יביא על פי רוב להשהייתם או לסגירתם של התיקים שנפתחו נגד היחיד בהוצאה לפועל (ראו סימן ב' לפרק זה). במקרים שבהם לא גובש הסדר תשלומים המוסכם על היחיד ועל נושיו, ולא מתקיימים התנאים לאישורו של הסדר תשלומים בהסכמת רוב הנושים, יינתן לחייב צו לפתיחת הליכים (ראו סימן ג' לפרק זה). לאחר שהרשם נתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, יתנהלו הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד באופן שבו מתנהלים הליכים בעקבות צו לפתיחת הליכים הניתן בידי הממונה לפי הוראות חלק ג' לחוק המוצע. ההבדל היחיד בין ההליכים המתנהלים לפי חלק ג' לחוק לבין ההליכים המוסדרים בפרק זה נוגע לסמכויות הגורמים האחראים על ניהול ההליכים. סמכויות אלה יופקדו בידי רשם ההוצאה לפועל. זאת בניגוד להליכים המתנהלים לגבי שאר החייבים, שבמסגרתם מוקנות הסמכויות לממונה ולבית המשפט. פרק זה נועד להסדיר הליכי חדלות פירעון פשוטים שאינם דורשים הכרעות משפטיות מורכבות. לכן, אם מתברר תוך כדי ההליך כי הוא מעורר מורכבות או מצריך הכרעות שיפוטיות (למשל, הכרעה בזכויות של גורם שלישי), יוכל רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט כדי שיבחן אם להעביר את ניהול ההליך מההוצאה לפועל לבית המשפט. סימן א': כללי סעיף זה מגדיר את החייבים שעניינם מוסדר 186 סעיף בפרק זה. הסעיף קובע כי יחידים שסך שקלים חדשים יוכלו 150,000 חובותיהם אינו עולה על לבקש לפתוח בהליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל, ולא אצל הממונה. סך החובות שבשלהם יהיה ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון לפי פרק זה, כולל את החובות שעליהם הצהיר היחיד בבקשתו בין אם נפתחו בשלהם הליכים בהוצאה לפועל, בין אם לאו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 699 פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך .187 :פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכול שתהיה באחת מאלה הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את (א) לחוק ההוצאה לפועל שרואים אותה לפי הסעיף האמור 2א7 החוב הפסוק, לפי סעיף כבקשה לצו לפתיחת הליכים; הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל; הבקשה יכול שתוגש (ב) לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות (ב).104 ; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף189 פירעון כאמור בסעיף ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם ההוצאה לפועל .188 הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו לפני (א) רשם ההוצאה לפועל, ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, הכול בכפוף להוראות פרק זה. .187 :פתיחת הליכים בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכול שתהיה באחת מאלה פתיחת הליכים בידי יחיד בעל הגשת הודעה בידי היחיד לרשם ההוצאה לפועל על כך שאין ביכולתו לשלם את חובות בהיקף נמוך (א) לחוק ההוצאה לפועל שרואים אותה לפי הסעיף האמור 2א7 החוב הפסוק, לפי סעיף כבקשה לצו לפתיחת הליכים; הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל; הבקשה יכול שתוגש (ב) לרשם ההוצאה לפועל בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות (ב).104 ; לבקשה כאמור יצרף היחיד את המסמכים המנויים בסעיף189 פירעון כאמור בסעיף .188 הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו לפני (א) רשם ההוצאה לפועל, ויהיו נתונות לו הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד, הכול בכפוף להוראות פרק זה. ניהול הליכי חדלות הפירעון לפני רשם ההוצאה לפועל סעיף קטן (א) מציב לפני היחיד שני תנאים מצטברים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל: .  התנאי הראשון הוא מצבו הכלכלי של היחיד. תנאי זה 1 זהה לתנאי הקבוע בהליך העיקרי, שלפיו מי שיוכל לפתוח בהליך הוא מי שכבר נמצא במצב של חדלות פירעון או מי שההליכים נדרשים כדי למנוע את כניסתו למצב זה. .  התנאי השני הוא שסך חובותיו של היחיד עולה על 2 שקלים חדשים. ואולם על פי המוצע יוכל רשם25,000 ההוצאה לפועל, אם יש טעמים המצדיקים זאת, לאפשר ליחיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון גם אם סך חובותיו שקלים חדשים. הוראה דומה מצויה כיום 25,000–נמוך מ (א) לפקודת פשיטת הרגל, שלפיו יכול היחיד 17 בסעיף להגיש בקשה לפשיטת רגל רק אם סך חובותיו עולה על שקלים חדשים. ההנמקות שעמדו מאחורי 17,000–סך של כ קביעת דרישה זו בפקודת פשיטת הרגל, נכונות במידה רבה גם לגבי הליכי חדלות פירעון בהוצאה לפועל. במקרה של חובות בהיקף נמוך אין בדרך כלל הצדקה לנהל הליכי חדלות פירעון לגבי חובות אלה. זאת במיוחד בהתחשב במשאבים הכרוכים בניהול הליכי חדלות הפירעון. מטעם זה קובע גם החוק המוצע סכום מינימלי לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, והוא אף גבוה במקצת מזה הקבוע היום בפקודת פשיטת הרגל. ואולם לצד זאת, מותירה הצעת החוק בידי הרשם שיקול דעת לקבל בקשה לצו לפתיחת הליכים אף אם סך חובותיו של היחיד נמוך מסכום זה, וזאת בלא הגבלה. הוראה זו מטרתה שלא לנעול את דלת הליכי חדלות הפירעון לפני החייבים המוחלשים ביותר. האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים 187 סעיף לפי פרק זה נתונה ליחיד בלבד. הליכי חדלות פירעון לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה ייפתחו בכל מקרה רק בבית המשפט. זאת משום שפתיחת הליכים בידי נושה או היועץ המשפטי לממשלה מהווה אינדיקציה למורכבותם של ההליכים ומכאן לכך שאינם מתאימים להליך המתנהל לפני הרשם. כמו כן מוצע לקבוע כי יראו ביחיד שהגיש לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שהוא אינו יכול לפרוע את לחוק ההוצאה לפועל, 2א7 חובותיו (בהתאם להוראות סעיף ) להצעת החוק) כמי שהגיש לרשם 3(361 כנוסחו בסעיף בקשה לצו לפתיחת הליכים. הטעם לכך הוא שבהוצאה לפועל יש חייבים שאינם מכירים את זכויותיהם ואינם יודעים אילו אפשרויות פתוחות לפניהם כדי להתמודד עם חובותיהם. הוספת חלופה זו תחסוך ליחיד את הצורך להגיש בקשה נפרדת, ותאפשר למערכת ההוצאה לפועל לנתבו להליכים המוסדרים בפרק זה. פתיחת הליכים בדרך זו ייחודית לחייבים שנמצאים ממילא בהוצאה לפועל ואשר במהלך הליכי הגבייה מוצאים כי אינם יכולים לשלם את חובותיהם. למעשה מדובר בחייבים הטוענים שהם חדלי פירעון, אך אינם מנסחים זאת בדרך של בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון. ראוי להדגיש, כי פתיחת הליכים בדרך זו מהווה הקלה במישור הפרוצדורלי בלבד. התנאים המהותיים עומדים בעינם גם - לקבלת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי חייבים אלה. על פי המוצע, רשאי היחיד להגיש את בקשתו בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון, ועליו לצרף לה את המסמכים המנויים בסעיף (ב) לחוק המוצע (כך גם אם בקשתו הוגשה בדרך של 104 הודעה על כך שאינו יכול לפרוע את חובותיו). מסמכים אלה כוללים על פי המוצע תצהיר שלפיו מתקיימים בחייב התנאים להגשת הבקשה, ודוח, הנתמך במסמכים, המתייחס למצבו הכלכלי של היחיד במועד הגשת הבקשה ובשנתיים שקדמו לכך. כן נדרש היחיד לצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות והסכמה כי יימסר בעניינו מידע מגורמים המנויים בסעיף. מסמכים אלה נדרשים לרשם ההוצאה לפועל כדי לבחון אם היחיד עומד בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים. המידע נדרש גם בשלבים מאוחרים יותר, שבהם תיבחן ההיתכנות לגבש בעניינו של היחיד הסדר תשלומים. סעיף זה קובע את עיקר הסמכויות שיופקדו 188 סעיף בידי רשם ההוצאה לפועל לשם ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך. לפי פרק זה, הליכי חדלות הפירעון של היחיד יתנהלו בשלמותם בהוצאה לפועל, ולשם כך יש להסמיך את רשם ההוצאה לפועל להפעיל את הסמכויות הנתונות בחוק זה לממונה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 700 על הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל יחולו הוראות (ב) א לחוק ההוצאה לפועל.73–ב ו3 ,א3 סעיפים לשכת ההוצאה לפועל שבה יתנהלו הליכי חדלות פירעון .189 הליכי חדלות פירעון שנפתחו בידי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו בלשכת (א) ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר - הוצאה לפועל נגד היחיד; בהעדר מחוז כאמור בירושלים. - היחיד או שבו מצויים מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור מסלול חדלות פירעון יפעל בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם (ב) (ג) לחוק ההוצאה לפועל; השר יפרסם ברשומות הודעה על לשכות הוצאה 2 בסעיף לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון. סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים החלטת רשם ההוצאה לפועל על הליכים לגיבוש הסדר תשלומים .190 מצא רשם ההוצאה לפועל, לאחר עיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש יחיד (א) בעל חובות בהיקף נמוך ובמסמכים שצורפו לה, כי מתקיימים התנאים להגשת הבקשה, ימים ממועד הגשתה, על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.30 יורה, בתוך ולבית המשפט בניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד. לחוק המוצע קובעים (כפי שיפורט 202 עד203 סעיפים בהמשך דברי ההסבר) אילו סמכויות של בית המשפט ושל הממונה יהיו נתונות בידי רשם ההוצאה לפועל. מאחר שמוצע לעגן את הסמכויות שיהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל בהליכים לפי פרק זה, בחוק זה ולא בחוק ההוצאה לפועל, מוצע להבהיר כי הוראות חוק ההוצאה לפועל לעניין כשירותם של הרשמים, סמכויותיהם, וההגנה שלה הם זכאים, יחולו גם כאשר הרשמים מפעילים את סמכויותיהם לפי חוק זה. סעיף זה קובע את כללי הסמכות המקומית 189 סעיף של לשכות ההוצאה לפועל שבהן יתנהלו הליכי חדלות הפירעון של יחיד לפי פרק זה. על פי המוצע, יתנהלו הליכי חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו מתנהלים מרבית תיקי ההוצאה לפועל של היחיד. במקרים שבהם אין מחוז העונה על תנאי זה (למשל, אם מתנהל נגד החייב תיק אחד בכמה מחוזות או אם מדובר ביחיד שלא נפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל) יתנהלו ההליכים במחוז שבו מתגורר היחיד, או במחוז שבו מרוכזים נכסיו ועסקיו. בנוסף, מוצע כי בהעדר מחוז מתאים לפי הוראות הסעיף, יידון עניינו של היחיד בלשכת ההוצאה לפועל המתאימה במחוז ירושלים. מסלול חדלות פירעון יפעל על פי המוצע בלשכה אחת לפחות בכל אחד מהמחוזות שבהן פועלות לשכות ההוצאה לפועל. סימן ב': גיבוש הסדר תשלומים השינוי המבני העיקרי בהסדר המוצע לגבי כללי הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך הוא קביעת החובה לנסות לגבש הסדר תשלומים. הניסיון לגיבוש הסדר תשלומים ייעשה כשלב ביניים בין הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לבין מתן הצו לפתיחת הליכים. חיוב היחיד לעבור בתחנה זו נועד לשתי תכליות עיקריות. הראשונה היא הרצון לנסות ולסיים את ההליכים במהירות, בלא צורך בהליך חדלות פירעון שכרוך בעלויות רבות, הן לחייב ולנושים והן למערכת המינהלית. תכלית שנייה היא הרצון למצות את האפשרויות לגביית החוב בטרם יינתן ליחיד צו לפתיחת הליכים וכן הרצון להבטיח שלא ייעשה שימוש לרעה בהליכי חדלות הפירעון. הסדר תשלומים לפי סימן זה יתבסס על פי המוצע על מערכת יחסים הסכמית ורצונית בין היחיד לבין נושיו. עם זאת, מוצע לקבוע שבמקרים מסוימים יהיה ניתן לאשר הסדר תשלומים גם בהסכמתם של רוב הנושים, ולא כולם, לפי עקרונות הדומים לאלה הקבועים בחלק י' לחוק המוצע. סימן זה קובע לוחות זמנים ברורים וקצובים לגיבוש הסדר תשלומים. גם זאת, בהתבסס על הרעיון המנחה שהליכי חדלות הפירעון שיש לנהל בהוצאה לפועל הם כאלה שאינם מעוררים מורכבות מיוחדת ולכן ניתן לנהלם בפרקי זמן קצרים וברורים. מוצע לקבוע כי אם רשם ההוצאה לפועל 190 סעיף השתכנע, על בסיס המידע שהיחיד צירף לבקשתו, כי הוא עומד בתנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, הוא יורה על זימונה של ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. עוד מוצע לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לדרוש מן היחיד מידע נוסף או לזמנו לדיון וכך להשלים את התמונה בדבר מצבו הכלכלי לצורך קבלת החלטה. הוראה זו מקנה לרשם סמכות מקבילה לסמכות הממונה 105 בדיון בבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף לחוק המוצע. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 701 סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל (ב) החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו ימים ממועד קבלת המידע 30 לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך או תום הדיון. קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים .191 הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד (א) נציג הרשם) הזמנה לישיבה, - מערכת ההוצאה לפועל שהרשם הסמיכו לכך (בפרק זה ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד (ב) ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם 30 שתתקיים בתוך ינהל את הישיבה. על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם. (ג) לצורך גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין (ד) במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף ) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.3()(ב104 ,השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א), לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו. הסדר תשלומים מוסכם .192 , הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים191 גובש, בישיבה שזומנה לפי סעיף שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה .193 , הסדר תשלומים, אך לא הסכימו191 גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף להסדר כל הנושים שהם צד להסדר, וקיים לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: סבר רשם ההוצאה לפועל כי אין די בבקשה ובמסמכים שצורפו לה כדי לקבל (ב) החלטה בבקשה, רשאי הוא לדרוש מהיחיד מידע נוסף הדרוש לו לשם כך או לזמנו ימים ממועד קבלת המידע 30 לדיון לפניו; דרש הרשם כאמור, ייתן את החלטתו בתוך או תום הדיון. .191 הורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ישלח עובד (א) נציג הרשם) הזמנה לישיבה, - מערכת ההוצאה לפועל שהרשם הסמיכו לכך (בפרק זה ליחיד ולנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. קיום ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים הישיבה לגיבוש הסדר תשלומים תיערך במקום ובמועד שייקבע בהזמנה, ובלבד (ב) ימים מהיום שרשם ההוצאה לפועל הורה על זימונה; נציג הרשם 30 שתתקיים בתוך ינהל את הישיבה. על היחיד מגיש הבקשה להתייצב לישיבה ולשתף פעולה עם נציג הרשם. (ג) לצורך גיבוש הסדר התשלומים, ובמידה הנדרשת לכך, רשאי נציג הרשם לעיין (ד) במסמכים שצירף היחיד לבקשה לצו לפתיחת הליכים ולדרוש מכל גורם המנוי בסעיף ) שברשותו מידע על היחיד כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.3()(ב104 ,השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת מנציגי הרשם, ורשאי הוא (ה) על אף הוראות סעיף קטן (א), לקבוע כי הסמכות הנתונה לפי סימן זה לנציג הרשם תהיה נתונה למי שאינו עובד המדינה, ולקבוע הוראות לעניין כשירותו ושכרו. .192 , הסדר תשלומים שהסכימו לו היחיד וכל הנושים191 גובש, בישיבה שזומנה לפי סעיף שהם צד להסדר, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים, ורשם ההוצאה לפועל יורה על השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. הסדר תשלומים מוסכם .193 , הסדר תשלומים, אך לא הסכימו191 גיבש נציג הרשם, בישיבה שזומנה לפי סעיף להסדר כל הנושים שהם צד להסדר, וקיים לדעת נציג הרשם סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, יעביר את ההסדר שגיבש לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: העברת הסדר תשלומים לדיון בפני רשם ההוצאה לפועל באין הסכמה סעיפים אלה קובעים את האופן שבו תתנהל סעיפים ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, כיצד יאושר 195 עד191 .ההסדר ומהן תוצאותיו של הסדר שאושר להצעת החוק מוצע לקבוע כי בישיבה 191 בסעיף לגיבוש הסדר תשלומים ישתתפו היחיד והנושים שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים. תנאי להתקיימותה של ישיבה להסדר תשלומים הוא שהחייב יתייצב לישיבה וישתף עמה פעולה. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים היא מהלך שהיחיד יוזם כדי להסדיר את חובותיו, ומכאן חובתו לשתף פעולה עם ההליכים. ניהולה של הישיבה להסדר תשלומים יופקד באותו סעיף בידי עובד מערכת ההוצאה לפועל, אשר הוסמך לכך נציג הרשם). מוצע - בידי רשם ההוצאה לפועל (להלן להסמיך את שר המשפטים לקבוע את הכשירות הנדרשת מנציג הרשם (למשל, השכלה או תחום מומחיות). עוד מוצע להסמיכו לקבוע שגם מי שאינו עובד המדינה יוכל לנהל ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים. זאת כדי לאפשר את ניהולם של הליכים אלה גם בידי גורמים חיצוניים, דוגמת עמותות (בדומה למשל להליכי מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת) או להליכים המתנהלים ביחידות הסיוע שהוקמו ליד בתי המשפט לענייני משפחה). לישיבה לגיבוש הסדר תשלומים יזומנו על פי המוצע כל הנושים שצוינו בבקשת היחיד לצו לפתיחת הליכים. מאחר ששלב זה מבוסס על מערכת הסכמית, מוצע לקבוע כי הסדר שיגובש בישיבה זו יחייב רק את הנושים שהגיעו לישיבה והסכימו להיות צד להסדר. להצעת החוק, אם גובש 192 על פי המוצע בסעיף בישיבה הסדר תשלומים המוסכם על היחיד ועל כל הנושים, לא נדרשת מעורבות של הרשם באישור ההסדר, והוא יחייב את היחיד ואת הנושים שהם צד להסכם. כמו כן מוצע, כי לאחר אישור ההסדר, יתאים רשם ההוצאה יורה - לפועל את הליכי ההוצאה לפועל להסדר שנעשה על סגירת התיקים או ישהה את המשך הליכי הגבייה. לחוק מוצע כי אם לא גובש בישיבה הסדר 193 בסעיף תשלומים המוסכם על כל הנושים, ומתקיימים התנאים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 702 ;היחיד הסכים להסדר התשלומים )1( .ההסדר אינו חל על חובות מובטחים )2( זימון אסיפת נושים ודיון בהצעה להסדר תשלומים .194 העביר נציג הרשם לרשם ההוצאה לפועל את הסדר התשלומים שגיבש, רשאי (א) רשם ההוצאה לפועל, אם מצא כי יש סיכוי סביר לאישור ההסדר בהתאם להוראות סימן זה, לזמן אסיפת נושים שתתקיים לפניו לשם דיון בהסדר והצבעה עליו. רשם ההוצאה לפועל יזמן לאסיפת הנושים את הנושים שהם צד להסדר ואת (ב) היחיד, ויצרף לזימון העתק מההסדר; קיבל היחיד זימון כאמור, יתייצב לאסיפת הנושים. באסיפת הנושים יקיים רשם ההוצאה לפועל דיון בהסדר התשלומים שגיבש נציג (ג) הרשם ורשאי הוא לערוך במסגרת הדיון חקירת יכולת ליחיד בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, במעמד הנושים. בתום הדיון בהסדר התשלומים ולאחר שמצא כי היחיד מסכים להסדר וכי אין בו (ד) משום ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, יביא רשם ההוצאה לפועל את ההסדר לאישור הנושים באסיפה. אישור הסדר תשלומים באסיפת הנושים .195 הסדר תשלומים יראו אותו כהסדר שאושר בידי הנושים באסיפת הנושים אם (א) מתקיימים שניים אלה: בהסדר תמכו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל, הנושים )1( ;יחד בשלושה רבעים לפחות מסך החובות כאמור שלהלן, על נציג הרשם להעביר לרשם ההוצאה לפועל את ההסדר שגיבש כדי שהרשם ינסה לגבש הסדר. על פי המוצע, מוקנית לרשם, בניגוד לנציגו, סמכות לאשר הסדר תשלומים גם אם ההסדר אושר בידי רוב הנושים, ולא כולם. זאת בדרך של כינוס אסיפת נושים. אלה התנאים שבהתקיימם יעביר נציג הרשם לרשם את ההסדר שגיבש, כדי שזה ינסה לגבש הסדר תשלומים: א.  נציג הרשם העריך כי קיים סיכוי סביר לאישור הסדר תשלומים באסיפת נושים. תנאי זה נועד לסנן הסדרים שאין סיכוי סביר לאישורם. הצורך בקביעת תנאי זה נובע, בין השאר, מכך שכינוס אסיפה כזו כרוך בהקצאת משאבים ובהארכת משך הליכי חדלות הפירעון, ועל כן מוצע שרק הסדרים שנמצא שיש סיכוי סביר שיאושרו, יובאו לפני אסיפת הנושים. לא ניתן לכפות על היחיד - ב.  היחיד מסכים להסדר הסדר תשלומים בניגוד להסכמתו. לכן אם היחיד אינו מסכים להסדר אין טעם להעבירו לרשם. אישור הסדר - ג.  ההסדר אינו חל על חובות מובטחים תשלומים באסיפת נושים מבוסס על הסכמת רוב הנושים, וזאת בניגוד להסדר שמאושר לפני נציג הרשם המבוסס על הסכמת כל הנושים. מוצע לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל לא יהיה מוסמך לאשר הסדר המבוסס על הסכמה רובנית, אם ההסדר מתייחס לחובות מובטחים. הנימוק לכך נעוץ במורכבות המשפטית הכרוכה בהחלת הסדר תשלומים כפוי על נושים מובטחים. הכרעה במחלוקות אלה חורגת מהסמכויות המינהליות המסורות לרשם, ועל כן מוצע שהסדרי תשלומים שיאושרו באסיפת נושים לפי ההסדר המוצע לא יחולו על נושים בעלי חובות מובטחים. יצוין 86 כי לפי הדין הקיים ואף לפי החוק המוצע (ראו סעיפים להצעת החוק) הסמכות לכפות הסדרי חוב במקרים 324–ו אלה מסורה לבית המשפט, שלו הכלים השיפוטיים להכריע במחלוקות וסוגיות שעשויות להתעורר אגב כפיית הסדר חוב על נושים מובטחים. ד.  הרשם מעריך כי קיים סיכוי סביר לאישור הסדר התשלומים באסיפת הנושים. תנאי זה, בדומה לתנאי הראשון, נועד לסנן הסדרים שאין סיכוי סביר לאישורם. אם לא מתקיימים תנאים אלה הרי ששלב הניסיון לגיבוש ההסדר מסתיים, והרשם ייתן ליחיד צו לפתיחת הליכים. לחוק המוצע, אם התקיימו התנאים 194 לפי סעיף והרשם החליט לזמן אסיפת נושים, יוזמנו אליה היחיד והנושים שהם צד להסדר. על פי המוצע, יוכל רשם ההוצאה לפועל לערוך ליחיד חקירת יכולת במעמד אסיפת הנושים. כך יהיה ניתן לעמוד טוב יותר על מצבו הכלכלי של היחיד והנושים יוכלו להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים באישור או בדחיית הסדר התשלומים שמוצע באסיפה. רשם ההוצאה לפועל יעביר את ההסדר לאישור האסיפה רק אם היחיד הסכים לו ולאחר שהשתכנע שאין בו משום ניצול לרעה של ההליך. סמכות דומה מוענקת לבית המשפט בגיבוש הסדרי חוב לפי חלק י'. סעיף זה קובע את התנאים הנדרשים לאישור 195 סעיף הסדר תשלומים באסיפת נושים (שבהתקיימם יראו את ההסדר כהסדר שאושר בידי האסיפה). מנגנון ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 703 .בהסדר תמכו כל הנושים שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל )2( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע (ב) מניצול לרעה של כוחו. - בסעיף זה (ג) חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן - ""חובות הוצאה לפועל חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח; למעט מי שנמנעו בהצבעה.- ""מצביעים אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה לפועל .196 אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של (א) רשם ההוצאה לפועל. בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר, שיקולים (ב) הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה (ג) לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. כוחו של הסדר תשלומים שאושר .197 אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה (א) לפועל, לפי הוראות סימן זה, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים. .בהסדר תמכו כל הנושים שלהם חובות שאינם חובות הוצאה לפועל )2( נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה הניתנת לו בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע (ב) מניצול לרעה של כוחו. - בסעיף זה (ג) חובות שנפתח לגביהם הליך לפי חוק ההוצאה לפועל וכן - ""חובות הוצאה לפועל חובות לפי פסק דין שניתן לפתוח לגביהם הליך כאמור, גם אם טרם נפתח; למעט מי שנמנעו בהצבעה.- ""מצביעים .196 אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, טעון ההסדר אישור של (א) רשם ההוצאה לפועל. אישור הסדר תשלומים בידי רשם ההוצאה בבואו לאשר הסדר תשלומים, ישקול רשם ההוצאה לפועל בין השאר, שיקולים לפועל (ב) הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. רשם ההוצאה לפועל לא יאשר הסדר תשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה (ג) לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי. .197 אושר הסדר תשלומים בידי הנושים, באסיפת הנושים, ובידי רשם ההוצאה (א) לפועל, לפי הוראות סימן זה, יחייב ההסדר את היחיד ואת אותם נושים. כוחו של הסדר תשלומים שאושר ההכרעה המוצע דומה למנגנון ההכרעה הקולקטיבי הקבוע בחלק י', שלפיו ניתן לכפות הסדר על מיעוט מתנגד בתנאים הקבועים באותו חלק. ואולם בניגוד למנגנון הקבוע בחלק י', מוצע לאפשר את כפיית ההסדר בהליך זה רק לגבי חובות של נושים בהוצאה לפועל. הטעם לכך הוא שמנגנוני ההצבעה המבוססים על דרישת רוב מחייבים הכרעה בדבר גובה החוב כדי לדעת את כוח ההצבעה של כל נושה. לעתים, כדי להכריע מהו חלקו של נושה בחוב, נדרש הליך בירור המחייב הכרעות שיפוטיות שלהן השלכות על זכויותיו הקנייניות של הנושה. הכרעות אלה, שממילא אינן מצויות בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, עשויות להאריך את ההליך ולסבכו, וזאת בניגוד למטרות ההסדר המוצע בפרק זה. לכן, כדי למנוע התדיינות כזו לגבי חובות של נושים הנמנים על קבוצה זו, מוצע לצמצם את סמכותו של הרשם לכפות הסדר על מיעוט מתנגד רק לחובות של נושים בהוצאה לפועל אשר סכומם ברור ומוגדר. להצעת החוק, 195 כתוצאה מכך, מוצע לקבוע, בסעיף כי לצורך אישור ההסדר יחולקו הנושים לשתי קבוצות: קבוצה זו כוללת - א.  קבוצת הנושים בהוצאה לפועל נושים שמנהלים הליכים לגביית חובם מן היחיד בהוצאה לפועל, וכן נושים לפי פסק דין שניתן לגבות בהוצאה לפועל גם אם טרם נפתחו הליכים לגבייתו (הגדרה זו אינה כוללת חובות אחרים שניתן לבצע כפסק דין לפי חוק ההוצאה לפועל). כדי שהסדר יאושר, נדרש שרוב של המצביעים מקרב קבוצה זו, הנושים יחד בשלושה רבעים, לפחות, מחובות היחיד בהוצאה לפועל, יתמכו בהסכם. מנגנון הכרעה זה מבוסס על מנגנון ההכרעה הקולקטיבי הקבוע בחלק י'. ב.  קבוצת הנושים של חובות שאינם חובות הוצאה על הקבוצה זו נמנים נושים שלא מנהלים הליכים - לפועל לגביית חובם בהוצאה לפועל. מוצע כי לצורך אישור הסדר התשלומים באסיפת הנושים, תידרש הסכמתם של כל הנושים הנמנים על קבוצה זו. הסעיף קובע גם, כי על כל נושה לנצל את זכות ההצבעה שניתנה לו בתום ובדרך מקובלת ולהימנע מניצול לרעה של ההליך. דרישות אלה זהות לדרישות הקבועות בחלק י'. מוצע כי הסדר תשלומים שאושר בידי הנושים 196 סעיף באסיפת הנושים ייכנס לתוקף רק לאחר שיקבל גם את אישורו של רשם ההוצאה לפועל. בבואו להחליט אם לאשר את ההסדר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתחשב בשיקולים הנוגעים להוגנות ההליך. הרשם גם רשאי להתנות את אישור ההסדר בכך שהיחיד יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית. רשם ההוצאה לפועל לא יאשר את הסדר התשלומים אם שוכנע כי התמורה שהוצעה בו לנושה שלא תמך בהסדר, נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן ליחיד צו לשיקום כלכלי (לפי פרק ח' לחלק זה). זאת בדומה לקבוע בחלק י' לעניין הסדר חוב של יחיד. מוצע לקבוע כי הסדר תשלומים שאושר בידי 197 סעיף אסיפת הנושים וכן בידי רשם ההוצאה לפועל, יחייב את היחיד ואת אותם נושים שהיו צד ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 704 הסדר תשלומים שאושר כאמור בסעיף קטן (א), אין בו כדי לפטור את היחיד (ב) מהחובות שאינם בני הפטר. אושר הסדר תשלומים כאמור בסעיף קטן (א) יורה רשם ההוצאה לפועל על (ג) השהיית הליכי הוצאה לפועל או סגירת תיקי ההוצאה לפועל, ביחס לחובות היחיד שלגביהם חל ההסדר, הכול בהתאם להוראות ההסדר. שמירת זכות היחיד לגיבוש הסדר חוב .198 אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאפשרות היחיד להגיש הצעה להסדר חוב לפי הוראות חלק י'. סימן ג': צו לפתיחת הליכים מתן צו לפתיחת הליכים בידי רשם ההוצאה לפועל .199 ,לא גובש הסדר תשלומים מוסכם או הסדר שאושר בידי הנושים ורשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סימן ב', ייתן רשם ההוצאה לפועל צו לפתיחת הליכים לגבי היחיד בעל החובות בהיקף נמוך. בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים .200 הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לפתיחת הליכים שנתן רשם ההוצאה לפועל (א) , לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל, 199 לפי סעיף ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן הצו, בקשה לביטולו.45 בתוך , בשינויים 108 על בקשה לפי סעיף קטן (א) והדיון בה יחולו הוראות סעיף (ב) המחויבים. תחולת הוראות החוק .201 , יחולו על199 עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לפי סעיף הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי חוק זה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. לאסיפת הנושים. ההסדר אינו מחייב נושים שלא היו צד להסדר, כמו למשל, נושים בעלי חובות מובטחים. כמו כן, הסעיף מבהיר כי ההסדר לא יחול על חובות שאינם בני הפטר (למשל, קנסות פליליים או חוב מזונות). בנוסף, מוצע כי לא יהיה נתון לרשם ההוצאה לפועל, בהיותו גורם מינהלי, שיקול הדעת הנתון לבית המשפט ביחס לחובות לחוק המוצע. 175 אלה לפי סעיף מוצע להבהיר כי קיומו של פרק זה לא גורע 198 סעיף מהאפשרות העומדת ליחיד לפעול לגיבושו של הסדר חוב שיאושר לפי חלק י׳ לחוק. סימן ג׳: צו לפתיחת הליכים סימן זה מפרט את שלבי ההליך ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הפטר ליחיד. הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יתנהלו החל ממתן הצו בהתאם להוראות החוק המוצע לעניין הליכי חדלות פירעון המתנהלים לפי צו שנתן הממונה. לשם כך, מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל את הסמכויות העיקריות הנתונות לממונה ולבית המשפט לפי החוק. סימן זה מונה גם שורה של סמכויות של הממונה ושל בית המשפט אשר לא יוקנו לרשם ההוצאה לפועל. החרגתן של סמכויות הנתונות בידי בית המשפט נדרשת בעיקר בשל אופייה המינהלי של מערכת ההוצאה לפועל, שאינו מאפשר העברת סמכויות שיפוטיות לרשם. החרגתן של סמכויות הנתונות בידי הממונה נדרשת בשתי סיטואציות עיקריות: הראשונה, במקרים שבהם רשם ההוצאה לפועל הן של הממונה, - ממלא תפקיד כפול בהליך לפי פרק זה הן של בית המשפט; והשנייה, במקרים שבהם סמכויות הממונה לפי החוק קשורות לתפקידו כמי שאמון על שמירת האינטרס הציבורי בניהולם הכללי של הליכי חדלות לחוק המוצע). 268 הפירעון (ראו סעיף סעיפים אלה קובעים את סמכות רשם סעיפים ההוצאה לפועל לתת ליחיד בעל חובות 200– ו199 בהיקף נמוך צו לפתיחת הליכים, וכן את הסמכות לדון בבקשה לביטול הצו. מוצע לקבוע כי על הליכי חדלות פירעון 201 סעיף המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל יחולו אותן הוראות החלות על הליכי חדלות פירעון המתנהלים אצל הממונה בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 705 הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל .202 הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן: הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; )1( ;הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט )2( ;'הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י )3( .הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה לפי פרק ב' לחלק י"א )4( סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום כלכלי .203 הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח', לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך (א) , תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.199 שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי (ב) , ולא יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז'.153 הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל .204 הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו: ;140 הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף )1( הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי פרק ח', למעט הסמכות לאשר לנאמן )2( ;)(ב165 להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה לפי סעיף .202 הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו, למעט הסמכויות כמפורט להלן: הקניית סמכויות הממונה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות כלליות לפי חוק זה; )1( ;הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית משפט )2( ;'הסמכות לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד שנפטר, לפי פרק י )3( .הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות אכיפה לפי פרק ב' לחלק י"א )4( .203 הסמכות לתת צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח', לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך (א) , תהיה נתונה לרשם ההוצאה לפועל.199 שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי סעיף סמכות רשם ההוצאה לפועל לתת צו שיקום רשם ההוצאה לפועל ייתן את הצו לשיקום כלכלי לאחר שקיים דיון בדוח ממצאי כלכלי (ב) , ולא יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז'.153 הבדיקה שהגיש לו הנאמן לפי סעיף .204 הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה כמפורט להלן, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, המתנהלים אצלו: הקניית סמכויות בית המשפט לרשם ההוצאה לפועל ;140 הסמכות להפסיק את כהונתו של הנאמן לפי סעיף )1( הסמכויות לעניין הצו לשיקום כלכלי, לפי פרק ח', למעט הסמכות לאשר לנאמן )2( ;)(ב165 להעביר לידי היחיד סכומים או נכסים מתוך נכסי קופת הנשייה לפי סעיף מוצע לקבוע כי בניהול הליכי חדלות פירעון 202 סעיף לפי פרק זה, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל הסמכויות הנתונות לממונה לפי חוק זה, למעט סמכויות מסוימות המפורטות בסעיף. ברירת המחדל היא שלרשם נתונות כל הסמכויות שמקנה הצעת החוק לממונה, ועל כן מוצע לפרט את סמכויות הממונה שלא יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל, והן: א.  הסמכות לקבוע כללים ולתת הנחיות לפי החוק החוק המוצע מקנה לממונה סמכות לקבוע - המוצע כללים ולתת הנחיות בקשר לניהולם של הליכי חדלות פירעון. סמכות זו של הממונה קשורה בתפקידו בשמירה על האינטרס הציבורי בניהולם של הליכי חדלות פירעון. תפקיד כללי זה אינו מסור בידי רשם ההוצאה לפועל ועל כן מוצע שלא להקנות לו את הסמכויות הכרוכות בביצועו. ב.  הסמכות להיות צד להליכים המתנהלים לפני בית לפי החוק המוצע, רשאי הממונה להיות צד - משפט להליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני בית משפט, מתוקף תפקידיו השונים. סמכות זו אינה מתאימה לרשם ההוצאה לפועל מאחר שעל פי ההסדר המוצע בחוק, ממלא הרשם הן את תפקיד הממונה, הן את תפקיד בית המשפט. ג.  הסמכות לנהל הליכי חדלות פירעון של נפטר, לפי פרק י' לחלק ג'. ד.  הסמכות למנות חוקרים לשם הפעלת סמכויות לחוק המוצע מסמיך את הממונה, 347 סעיף- אכיפה בתנאים מסוימים, למנות מבין עובדיו חוקרים שיינתנו להם סמכויות אכיפה. גם סמכות זו קשורה לתפקידו של הממונה כאחראי על שמירת האינטרס הציבורי בהליכי חדלות פירעון. מוצע לקבוע שרשם ההוצאה לפועל יהיה 203 סעיף מוסמך לתת ליחיד בעל חובות בהיקף נמוך צו לשיקום כלכלי לפי פרק ח' לחוק. סמכות זו נתונה בהליך העיקרי לבית המשפט. ההבדל העיקרי בהליך זה הוא שבניגוד להליך העיקרי, בהליך זה לא מוגשת הצעה של הממונה לצו לשיקום כלכלי. זאת משום שהממונה אינו נוטל חלק בניהול ההליכים. על כן מוצע לקבוע כי לא יחולו בעניין זה הוראות הקבועות בסימן ג' לפרק ז' שעניינן הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי. בסעיף זה מרוכזות ההוראות בדבר סמכויות 204 סעיף בית המשפט שיהיו נתונות בידי רשם ההוצאה לפועל בניהול הליכי חדלות הפירעון לפי פרק זה. מוצע להקנות לרשם ההוצאה לפועל את אותן סמכויות של בית המשפט הנדרשות לשם ניהולו הרגיל של ההליך, ובכלל זה קביעת תכנית התשלומים וההפטר, סמכויות הנמצאות כבר היום בתחום מומחיותו של הרשם (למשל, מימוש שעבודים) וסמכויות שנתונות לו כבר עתה לפי חוק ההוצאה לפועל (למשל, הסמכות לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ). סמכויות בית המשפט לפי חוק זה שלא יוקנו על פי המוצע לרשם ההוצאה לפועל, הן בעיקר סמכויות בעלות ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 706 ;176– ו175 הסמכויות לעניין תחולת ההפטר וביטול ההפטר לפי סעיפים )3( ;183 הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות היחיד, לפי סעיף )4( ;)(ב211 הסמכות לאשר דחיית תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, לפי סעיף )5( , והסמכות לאשר העברת228 הסמכות לאשר משיכת כספים מקופת גמל לפי סעיף )6( ;229 זכות במקרקעין המשמשים למגורי היחיד לפי סעיף ;248 הסמכויות לעניין מימוש נכס משועבד לפי סעיף )7( ;281 סמכות חקירה לפי סעיף )8( ;282 הסמכות לתת צו המורה למי שזומן לבירור או לחקירה להתייצב, לפי סעיף )9( ;283 ) הסמכות לתת צו המורה על תפיסת נכס או מסמך של היחיד, לפי סעיף10( ;284 ) הסמכות לתת ליחיד צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי סעיף11( .286 ) הסמכות לבטל צו לפתיחת הליכים בשל אי–חדלות פירעון, לפי סעיף12( סימן ד': שונות סמכות רשם הוצאה לפועל שלא למנות נאמן .205 רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין; החליט הרשם כאמור ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה. זכותו של נושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל .206 , יפנה נושה לרשם ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת259 על אף הוראות סעיף לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון בעניינים שבסמכותו של רשם ההוצאה לפועל לפי פרק זה. העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לבית משפט .207 רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת היחיד, נושה או הנאמן, רשאי בכל (א) עת לפנות לנשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון של יחיד בעל חובות בהיקף נמוך בבקשה שיעביר את ניהול ההליכים לבית המשפט. אופי שיפוטי. כך, למשל, לא תהיה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לבטל עסקאות או להכריע בזכויותיהם של צדדים שלישיים. סימן ד': שונות מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל 205 סעיף שלא למנות נאמן לנכסי החייב אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין. סמכות זו נדרשת לתיקים שמידת מורכבותם אינה מצדיקה מינוי נאמן, במיוחד בהתחשב בכך שמינויו כרוך בעלויות המצטרפות לתיקו של החייב. במקרים אלה, ימלא רשם הוצאה לפועל את תפקידי הנאמן וסמכויותיו. על פי המוצע בסעיף זה, רשאי נושה לפנות לרשם206 סעיף ההוצאה לפועל בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו שבסמכותו של הרשם. ההוראה הקבועה בסעיף זה לחוק המוצע, 259 מקבילה להוראה שמוצע לקבוע בסעיף אלא שבאותו סעיף, מדובר בפנייה של הנושה לבית המשפט שהוא בעל הסמכות להכריע בשאלות אלה. מאחר שבהליכים לפי פרק זה בעל הסמכות הוא הרשם, מוצע להבהיר כי בהליכים לפי פרק זה, על הנושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בשאלות בנוגע לזכויותיו. מוצע לקבוע הוראות לעניין העברתם של סעיפים הליכי חדלות פירעון שנפתחו במסגרת 208– ו207 . ההוצאה לפועל להתברר לפני בית המשפט כפי שכבר צוין, נועד ההסדר הקבוע בפרק זה בעבור הליכי חדלות פירעון שלא צפויים לעורר מורכבות משפטית או לדרוש הפעלת סמכויות שיפוטיות. מאחר שייתכנו מקרים שבהם ייפתחו בהוצאה לפועל הליכי חדלות פירעון שאינם מתאימים להתברר במסגרת זו, מוצע להסדיר את סוגי המקרים שבהם יועברו הליכי חדלות הפירעון מההוצאה לפועל לממונה ולבית המשפט. לחוק המוצע קובע את המקרים שבהם 207 סעיף מוסמך רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בבקשה להעביר אליו הליכי חדלות פירעון שנפתחו בהוצאה לפועל. בבואו להכריע בבקשת הרשם להעברת ההליכים, על בית המשפט לבחון אם הדבר נדרש בשל מורכבות ההליך או לשם ניהולו היעיל. ההכרעה בשאלה אם להעביר את ההליך נתונה על פי המוצע לבית המשפט נשיא בית משפט השלום במחוז שבו מתנהלים הליכי - . ולא לרשם- חדלות הפירעון או שופט אחר שהוסמך לכך הרשם רשאי לפנות לבית המשפט מיוזמתו, או לבקשת היחיד, הנושה או הנאמן. כלומר, היחיד, הנושה או הנאמן ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 707 נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (ב) או שופט אחר (ב) של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול להליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. - הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה (ג) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון )1( ;לפי פרק זה הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו והוא )2( .רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל לממונה . 208התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לממונה: רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של )1( ; שקלים חדשים150,000 היחיד עולה באופן משמעותי על , לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד 133 הוגשה לבית משפט בקשה לפי סעיף )2( ;בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו נשיא בית משפט השלום שהוגשה לו בקשה לפי סעיף קטן (ב) או שופט אחר (ב) של בית משפט השלום שהוא הסמיכו לכך, רשאי להעביר את ניהול להליכי חדלות הפירעון לבית המשפט אם סבר שמפאת מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט. - הועבר ניהול הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט לפי סעיף זה (ג) יהיו נתונות לבית המשפט כל סמכויות הניהול של הליכי חדלות הפירעון )1( ;לפי פרק זה הנאמן יפעל מטעם בית המשפט ויהיה כפוף להוראותיו ולהנחיותיו והוא )2( .רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות . 208התקיים אחד מאלה, יורה רשם ההוצאה לפועל על העברת ניהול הליכי חדלות הפירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך, לממונה: העברת ניהול ההליכים מרשם ההוצאה לפועל רשם ההוצאה לפועל מצא, במהלך הליכי חדלות הפירעון, כי סך חובותיו של לממונה )1( ; שקלים חדשים150,000 היחיד עולה באופן משמעותי על , לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד 133 הוגשה לבית משפט בקשה לפי סעיף )2( ;בנכס או במסמך שדרש הנאמן להעביר לידיו רשאים לפנות לרשם ההוצאה לפועל בעניין זה, אך לרשם נתון שיקול הדעת אם להפנות את בקשתם לבית המשפט. מוצע לקבוע, כי משהוחלט על העברת הליך חדלות פירעון לבית המשפט לפי סעיף זה, יתנהל ההליך בבית המשפט, ולבית המשפט יהיו נתונות כלל סמכויות ניהול ההליך. לחוק המוצע קובע רשימה סגורה של 208 סעיף מקרים שבהם מוטלת חובה על רשם ההוצאה לפועל להורות על העברת הליכי חדלות הפירעון לבית המשפט. מקרים אלה הם: א.  מצבים שבהם התברר כי היחיד לא עומד בתנאים להגשת בקשה לניהול הליכי חדלות הפירעון בהוצאה 150,000 לפועל, שכן סך חובותיו עולה באופן משמעותי על שקלים חדשים. ב.  אם הוגשה בקשה לבית המשפט לבירור מחלוקת לעניין זכות היחיד בנכס או בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, לגריעת נכסים מקופת הנשייה או להברחת נכסים. בקשות אלה מהוות אינדיקציה לכך שמדובר בתיק מורכב ועל כן מתאים להתברר לפני בית המשפט והממונה ולא במערכת ההוצאה לפועל. עוברת סמכות ניהול 208 במקרים המנויים בסעיף ההליך לממונה ולא לבית המשפט. זאת משום שמקרים אלה אינם אינדיקציה לכך שמדובר בהליך מורכב במיוחד שיש לנהלו בבית משפט אלא לכך שהוא אינו מתאים לניהול לפני רשם ההוצאה לפועל. חלק ד': הנשייה חלק זה מסדיר את פירעון חובותיו של החייב, כללי בין שהוא תאגיד ובין שהוא יחיד. לחלק זה שישה פרקים. הפרק הראשון עוסק בתביעות החוב. הוא קובע את ההליכים להגשת תביעות חוב ולהכרה בהן. הפרק השני עוסק בקופת הנשייה. הוא קובע מהם הנכסים שייכללו בקופת הנשייה וכן הוראות לעניין ביטול עסקאות שנעשו לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. הפרקים השלישי והרביעי עוסקים בכינוס נכסי קופת הנשייה ומימושם. הפרק החמישי עוסק בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים ובסדר הפירעון. הפרק השישי והאחרון עוסק בנושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות. פרק א': תביעות חוב עם מתן הצו לפתיחת הליכים יש לקבוע מהם כללי כלל חובותיו של החייב כדי שיהיה אפשר לפרוע אותם מנכסי קופת הנשייה בדרך שוויונית, בהתאם לסדר הפירעון. לשם כך נדרש מנגנון יעיל שיאפשר הכרעה בכל תביעות החוב של הנושים בצורה מרוכזת. לפקודת החברות 267 לפי הדין הקיים (ראו סעיף - (להלן1985- לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה93 ותקנה תקנות פשיטת הרגל)), הנאמן הוא הגורם המוסמך להכריע בתביעות החוב. מנגנון הכרעה זה שבו מפעיל הנאמן סמכות מעין שיפוטית הוא אחד מהמאפיינים הייחודיים של הליכי חדלות פירעון. תכליתו לייעל את ההליכים ולשמור על עקרון השוויון בין הנושים. החוק המוצע מאמץ מנגנון זה וקובע כי הנאמן יהיה בעל הסמכות להכריע בתביעות החוב. ההסדר המוצע בפרק זה כולל שני חידושים עיקריים לעומת הדין הקיים. החידוש הראשון הוא שגם נושה מובטח נדרש להגיש תביעת חוב. תכליתה של הוראה זו להבטיח כי תביעת החוב של הנושה המובטח תיבחן בידי הנאמן כדי לבדוק אם היא מבוססת. לעניין זה אין כל טעם לאבחן בין נושה מובטח לנושה שאינו מובטח. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 708 הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס )3( .'מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן ב' לפרק ב' בחלק ד חלק ד': הנשייה פרק א': תביעות חוב זכות הנושה לפי תביעת חוב שאושרה .209 תביעת חוב בשל חוב עבר, שאושרה בידי הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה. הגשת תביעות חוב .210 נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך ששה חודשים ממועד (א) .117 או106 ,)(א26 פרסומו של הצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיפים על אף הוראות סעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, (ב) ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה 45 הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר. הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות (ג) נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את התביעה במועד. השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל (ד) זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה, והמסמכים שיש לצרף אליה. תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד לטובתו ואומדן (ה) שוויו ככל האפשר; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו. החידוש השני נוגע להכללתם של חובות נזיקיים ) לפקודת פשיטת הרגל, 1(72 בתביעות החוב. לפי סעיף חובות נזיקיים שאינם קצובים אינם חובות ברי תביעה בפשיטת רגל, ועל כן אינם נכללים בתביעות החוב. מוצע לשנות עיקרון זה ולכלול גם חובות נזיקיים שאינם קצובים בחובות העבר הנפרעים במסגרת הליכי חדלות הפירעון. עניין זה מעוגן בהגדרה "חוב" הכוללת גם חובות שאינם קצובים והוסבר בדברי ההסבר להגדרה זו (ראו דברי להצעת החוק).4 ההסבר לסעיף מוצע לקבוע כי ההכרעה בתביעות אלה תהיה בידי הנאמן, בדומה לכלל תביעות החוב. זאת למרות שלעתים הכרעה בחובות אלה עלולה להיות מורכבת. במקרים סבוכים רשאי בית המשפט להשתמש בסמכותו מכוח סעיף ) להצעת החוק גם לעניין יחיד) 3(121 ) (החלה לפי סעיף5(29 .ולהורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי חדלות הפירעון מוצע לקבוע את העיקרון הכללי שלפיו זכותו209 סעיף של נושה לקבל חלק מנכסי קופת הנשייה מותנית בהגשת תביעת חוב בשל חוב עבר ובאישורה בידי הנאמן. הוראה זו חלה הן על הנושים הכלליים של החייב והן על נושיו המובטחים. סעיף זה קובע את הדרך והמועד להגשת תביעת 210 סעיף חוב. את תביעת החוב יש להגיש על פי המוצע בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של מתן הצו לפתיחת הליכים. קציבתה של תקופה זו נועדה להביא לקיצורם וייעולם של ההליכים מתוך שמירה על זכותם של הנושים למצות את זכויותיהם ולהגיש את תביעות החוב בצורה מלאה. אם הנושה אינו מגיש את תביעת החוב במועד, הוא מאבד את זכותו לתבוע את פירעון חובו. זאת אף אם החוב אינו שנוי במחלוקת. כדי שמגבלה זו לא תפגע בנושה שנמנע ממנו להגיש את תביעת החוב, מוצע לקבוע כי הנאמן יהיה רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם התקיימו נסיבות מיוחדות שבגללן נמנע מנושה להגיש את תביעת החוב במועד. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת החוב והפרטים שיש לכלול בה. יצוין כי הוראות בנושא זה קבועות היום בסימן א' לפרק ד' לתקנות פשיטת הרגל. מוצע לקבוע כי על תביעת חוב של נושה מובטח לכלול גם פירוט של הנכס המשועבד ואומדן שוויו של הנכס המשועבד, ככל האפשר. אומדן שוויו של הנכס המשועבד נדרש כדי להבין אם ערך הבטוחה של הנושה המובטח עולה על ערך החוב או נמוך ממנו. זאת כדי הנאמן או - להכריע בשאלה מי יממש את הנכס המובטח הנושה המובטח (לעניין זה ראו להלן דברי ההסבר לסעיף להצעת החוק).248 השימוש במונח "אומדן" נועד להבהיר כי אין הכוונה להערכת שווי מדויקת אלא להערכה המבוססת על המידע שבידי הנושה המובטח. הבהרה זו חשובה שכן ייתכן שיש נכסים שקיים קושי להעריכם בצורה מדויקת. מטעם זה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 709 הכרעה בתביעות החוב .211 .הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה (א) הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי (ב) פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד, ובלבד שדחיית תביעת החוב תיעשה באישור בית המשפט. הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב; היה (ג) יודיע הנאמן על הכרעתו גם ליחיד.- החייב יחיד תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך מינהלי (ד) או הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא (ד). 210 כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו .212 חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון. .211 .הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה (א) הכרעה בתביעות החוב הנאמן רשאי לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי (ב) פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד, ובלבד שדחיית תביעת החוב תיעשה באישור בית המשפט. הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו בתביעת החוב; היה (ג) יודיע הנאמן על הכרעתו גם ליחיד.- החייב יחיד תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת הליך מינהלי (ד) או הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא (ד). 210 כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף .212 חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו; לעניין סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון. חוב עבר שמועד פירעונו לאחר מתן הצו אף מוצע להשתמש במילים "ככל האפשר" לצד הדרישה לערוך אומדן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אומדן הנכס המשועבד. עוד מוצע לקבוע, כי יהיה ניתן להגיש תביעת חוב לגבי חוב עבר שנוצר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ימים מיום היווצרות החוב, או עד תום שישה 45 בתוך חודשים מיום פרסום הצו לפתיחת הליכים, לפי המאוחר. זאת כדי לתת שהות מספקת לנושה בחוב עבר שנוצר רק לאחר מתן הצו לפתיחה בהליכים להגיש תביעת חוב. כך לדוגמה, החוב למוסד לביטוח לאומי נוצר לאחר שזה שילם את גמלת העובדים לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. אם הגמלה שולמה לאחר חלוף התקופה להגשת תביעות החוב, הרי שיש לאפשר לביטוח הלאומי להגיש לנאמן את תביעת החוב בשלה, במועד מאוחר יותר. זאת, בלי שיידרש לפנות בבקשה מיוחדת לנאמן. סעיף זה קובע את סמכותו של הנאמן לברר את 211 סעיף תביעות החוב ולהכריע בהן. הסמכות המוקנית בסעיף זה לנאמן היא סמכות מעין שיפוטית. סמכותו של הנאמן להכריע בתביעות חוב כוללת גם את הסמכות לדחות תביעת חוב המבוססת על פסק דין שניתן על בסיס קנוניה או תרמית, או בנסיבות אחרות שבהן החוב הפסוק אינו משקף את חובו של החייב. ואולם דחייה של תביעת חוב מטעמים אלה תיעשה באישור בית המשפט. סמכות רחבה זו נועדה לאפשר לנאמן להתמודד עם פסקי דין שאינם משקפים נכונה את חובותיו של החייב. בעניין זה מעגן החוק המוצע את ההלכה הפסוקה )), 1992( )4( גבריאל נ' מכטינגר, פ"ד מו1057/91 (ראו: ע"א אך בשונה מהדין הקיים, דורש את אישור בית המשפט לדחייה. עוד מוצע לחייב את הנאמן להודיע לנושה על ההכרעה בתביעת החוב. אם היה החייב יחיד, יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד. בכל הנוגע לתשלומים שהוטלו במסגרת הליך מינהלי או פלילי, מוצע לקבוע כי על הנאמן לקבל את תביעת החוב אלא אם כן נפלו בהגשתה פגמים פרוצדורליים המצדיקים את דחייתה. זאת כחלק מהתפיסה הרחבה של החוק המוצע ולפיה אין מקום לשינוי בדין המינהלי החל על מי שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון. הוראה זו חלה גם על תביעת חוב שמגיש המוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי שכן גם תשלומים אלה נעשים בידי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תפקידו כרשות מינהלית. גם הוראה זו מעגנת את ההלכה בן–יעקב נ' פקיד השומה 262/76 הפסוקה בעניין (ראו: ע"א )).1976( 475 )1(לגביה מיוחדת, פ"ד לא מוצע לקבוע כי נושה בחוב עבר שמועד פירעונו 212 סעיף חל לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים יוכל לתבוע את החוב כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו. זאת כדי לאפשר לנושה זה להגיש תביעת חוב מיד עם מתן הצו לפתיחת ההליכים. להצעת החוק 236– ו235 ,231 בהתאם לסעיפים מעמדה של ריבית שנצברה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים הוא כדין חובות כלליים. זאת לעומת הריבית שנצברה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים שתשלומה נדחה עד לאחר תשלום כל החובות הכלליים. מכיוון שחובות שטרם הגיע מועד פירעונם עומדים לפירעון מיידי יש צורך להבהיר את מעמדה של הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר על החוב העתידי מיום מתן הצו. מוצע לקבוע כי יראו ריבית זו כריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון, כלומר שתשלומה יידחה עד לאחר תשלום כל החובות הכלליים. כך יושווה מצבו של הנושה העתידי למצבם ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 710 שומת חוב עבר שאינו קצוב .213 .היה חוב עבר חוב שאינו קצוב, ישום אותו הנאמן זכות עיון .214 גם חבר התאגיד, רשאים לעיין בתביעות- הנושה, החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד החוב שהגישו נושים ובהכרעות הנאמן לגביהן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה. ערעור על החלטה בתביעת חוב .215 מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט. פרק ב': קופת הנשייה סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה נכסי קופת הנשייה .216 - נכסי קופת הנשייה יכללו כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים - לגבי חייב שהוא תאגיד )1( וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו, ואם אושרה לגביו תכנית לשיקום כלכלי כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;- , כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים- לגבי חייב שהוא יחיד )2( כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי, וכל נכס הנכלל בנכסי קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי. נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה .217 - היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה נכסים המנויים בתוספת השנייה; )1( . לחוק הביטוח הלאומי311 או303 זכויות לגמלה שחלים עליהן סעיפים )2( של נושים שבמועד מתן הצו לפתיחת הליכים הגיע מועד הפירעון של חובם. חובות שאינם קצובים נכללים, על פי המוצע, 213 סעיף בהגדרת חוב עבר. מכיוון שחובות אלה אינם קצובים מוצע לקבוע כי הנאמן ישום חובות אלה. כאמור בדברי ההסבר הכלליים לחלק זה, במקרים סבוכים רשאי בית המשפט להורות על ניהול ההליך בנפרד מהליכי ) 5(29 חדלות הפירעון. זאת בהתאם לסמכותו מכוח סעיף ) להצעת החוק גם לעניין יחיד).3(121 (החלה לפי סעיף ההכרעה בתביעת החוב מקטינה או מגדילה סעיפים את סך חובותיו של החייב ועל כן משליכה215– ו214 הנושים, החייב- על כל בעלי העניין בהליכים ובמקרה של תאגיד גם חברי התאגיד. לכן מוצע לקבוע להצעת החוק כי אלה יהיו רשאים לעיין 214 בסעיף בתביעות החוב שהוגשו ובהכרעת הנאמן לגביהן. להצעת החוק, כי כל 215 עוד מוצע לקבוע, בסעיף מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת החוב יהיה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט. את זכות הערעור על הכרעת הנאמן ניתן ללמוד גם מסעיף להצעת החוק המקנה לכל מי שנפגע או עלול להיפגע 54 מפעולת הנאמן את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה או לשנותה. לאור חשיבותה של ההכרעה בתביעת החוב לזכויותיהם המהותיות של בעלי העניין בהליכים מוצע לייחד הוראה לגבי זכות הערעור על הכרעת הנאמן בתביעות החוב. פרק ב': קופת הנשייה סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה נכסי קופת הנשייה הם נכסי החייב שישמשו216 סעיף לפירעון חובות העבר שלו בהליכי חדלות הפירעון. קופת הנשייה איננה אישיות משפטית נפרדת אלא רק כינוי לנכסים אלה. בהליכי חדלות פירעון של תאגיד שמסתיימים בחיסולו של התאגיד, כוללים נכסי קופת הנשייה את כל נכסי התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ואת הנכסים שיוקנו לו עד לחיסולו. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של תאגיד שהסתיימו בתכנית לשיקום כלכלי ההצעה אינה קובעת הוראה מפורשת לגבי נכסי קופת הנשייה. אלה יוגדרו בהתאם להוראות התכנית לשיקום כלכלי שעליה הסכימו הצדדים לתכנית. בהליכי חדלות פירעון של יחיד כוללים נכסי קופת הנשייה כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, כל נכס שיוקנה ליחיד עד למתן הצו לשיקום כלכלי, וכל נכס אחר הנכלל בנכסי קופת הנשייה לפי הוראות אותו צו. והתוספת השנייה217 סעיף מוצע להחריג מנכסי קופת הנשייה נכסים - המנויים בתוספת השנייה כנוסחה המוצע (להלן ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 711 נכס שנתפס בהליך גביה שטרם הושלם .218 נתפס נכס במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם הושלם ההליך ), יחולו הוראות אלה:1(29 כאמור בסעיף ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו - אם הנכס טרם נמכר )1( ;לתפיסתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות - אם הנכס נמכר )2( .שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה ביטול פעולה להעדפת נושים .219 )(א בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה )1( או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת נכס או שעבוד נכס, פעולה להעדפת נושה):- בהתקיים כל אלה (בסימן זה .218 נתפס נכס במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים טרם הושלם ההליך ), יחולו הוראות אלה:1(29 כאמור בסעיף נכס שנתפס בהליך גביה שטרם הושלם ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות שהוצאו - אם הנכס טרם נמכר )1( ;לתפיסתו יהיו שעבוד ראשון על הנכס תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו, לאחר ניכוי ההוצאות - אם הנכס נמכר )2( .שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו, בנכסי קופת הנשייה סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה .219 )(א בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה )1( או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת נכס או שעבוד נכס, פעולה להעדפת נושה):- בהתקיים כל אלה (בסימן זה ביטול פעולה להעדפת נושים התוספת השנייה). נכסים אלה הם הנכסים הנדרשים לחייב שהוא יחיד לצורכי מחייתו הבסיסיים או כאלה שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו. עוד מוצע להחריג מנכסי קופת הנשייה זכות לגמלה 311– ו303 שהיחיד זכאי לה, שחלות עליה הוראות סעיפים לחוק הביטוח הלאומי. זכות לגמלה שחלים עליה סעיפים אלה אינה ניתנת להעברה או להקניה, בשל התכליות החברתיות שבבסיסה. תכליתו של סעיף זה לשמור על כבודו של החייב ולהשאיר בידיו את הנדרש לו לצורכי מחייתו בהווה 86 ובעתיד. סעיף זה והתוספת השנייה מבוססים על סעיף לפקודת פשיטת הרגל. ) לחוק המוצע קובע כי הקפאת1(29 סעיף218 סעיף ההליכים חלה, בין השאר, על הליכי גבייה שטרם הושלמו. ההגדרה המוצעת באותו סעיף להליכי גבייה שטרם הושלמו רחבה וכוללת את כל שרשרת הגבייה עד להשלמת הליכי הגבייה, דהיינו המועד שבו מקבל הנושה את כספו. בהתאם, נכסים של החייב שטרם הושלמו הליכי גבייה לגביהם הם חלק מנכסי קופת הנשייה. סעיף זה קובע הוראות משלימות לעניין זה ומסדיר את מעמדן של הוצאות הגבייה בהליכי חדלות הפירעון במקרה שבו נכס נתפס אך הליך הגבייה טרם הושלם. מוצע לקבוע כי אם הנכס כבר נמכר בהליכי הגבייה, תועבר התמורה שהתקבלה ממכירתו לקופת הנשייה בניכוי הוצאות הגבייה. אם הנכס טרם נמכר לא ניתן לנכות את הוצאות הגבייה ולכן מוצע לקבוע כי במקרה זה יהיו הוצאות הגבייה שעבוד ראשון על הנכס. 92 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיפים לפקודת פשיטת הרגל.93–ו סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה סימן זה עוסק בביטול עסקאות או פעולות כללי שביצע החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו. הוראות סימן זה נועדו להביא להגדלת השוויון בחלוקת נכסי החייב בין הנושים. עיקר ההוראות המעגנות את עקרון השוויון בין הנושים נמצא בסדר חלוקת נכסי החייב בין הנושים בסימן ב' לפרק ה' בחלק זה, שעניינו סדר הפירעון. אך בכך אין די כדי להגשים את עקרון השוויון בין הנושים. בדרך כלל, קודמת חדלות הפירעון הכלכלית של החייב למועד הצו לפתיחת הליכים כנגדו. פער זמנים זה מאפשר לחייב להעביר נכסים כאשר הוא כבר בחדלות פירעון, לנושים מסוימים או לאנשים אחרים. כך יכול החייב להעדיף נושים מסוימים על פני אחרים או להבריח את נכסיו מפני הנושים. כדי למנוע זאת, יש צורך בהוראות שיאפשרו לבטל עסקאות שנעשו קודם לפתיחת הליכי חדלות הפירעון הפורמליים. הוראות אלה "מושכות לאחור" את פתיחת הליכי חדלות הפירעון אל נקודת הזמן שבה החל החייב להיות חדל פירעון מבחינה כלכלית. מקובל לחלק את העסקאות שניתן לבטל במסגרת הליכי חדלות פירעון לשתי קטגוריות עיקריות. בקטגוריה הראשונה נכללות פעולות להעדפת אחד הנושים. באמצעותן פורע החייב חוב לאחד מנושיו באופן שמביא להגדלת שיעור החוב שייפרע לאותו נושה לעומת החוב שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון (להלן פעולה להעדפת נושים). פעולה זו מקטינה את היקף - .נכסיו של החייב אך במקביל מקטינה גם את היקף חובותיו לכן, פעולה להעדפת נושים אינה מעמיקה את חדלות הפירעון של החייב, אלא פוגעת בחלוקה השוויונית של נכסי החייב בין הנושים. הקטגוריה השנייה כוללת פעולות שבהן מוענק נכס בידי החייב לאחר, בלא תמורה או בתמורה לא סבירה אשר גורעת את הנכס המועבר מקופת הנשייה. תוצאתה של פעולה זו, בשונה מפעולה להעדפת נושים, היא העמקת חדלות פירעונו של החייב. זאת מאחר שהפעולה מקטינה את מסת הנכסים העומדת לפירעון חובותיו של החייב, אך לא מקטינה במקביל את היקף חובותיו. סעיף זה עוסק בביטול פעולות להעדפת נושים.219 סעיף החידוש העיקרי בסעיף זה לעומת הדין הקיים לפקודת 98 הוא ביטול הדרישה לכוונה להעדפה. לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 712 מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה חודשים לפני (א) מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של שנה לפני המועד האמור, ושסיומה במועד מתן הצו;- החייב במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון; (ב) בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת (ג) החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון. לעניין סעיף זה, חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה )2( .)(א), אלא אם כן הוכח אחרת1( בפסקה בית המשפט לא יבטל פעולה לפי סעיף קטן (א) בהתקיים אחד מאלה: (ב) החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה הולמת )1( ;בנסיבות העניין לפעולה שביצע, שהיא מעבר לפירעון החוב ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל )2( ;הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו היא - לגבי חייב שהוא יחיד )3( לפי פסק דין או חוב לאדם שאינו קרובו של החייב, וגובה החוב אינו עולה על שקלים חדשים.5,000 הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ובשל ההמחאה (ג) היה הנמחה, לעניין אותו חוב, לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות שחלות עליו הוראות פרק ו', רשאי בית המשפט להורות כי לא יוקנו לנמחה, לגבי אותו חוב, זכויות הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים שבסעיף קטן (א). פשיטת הרגל, ניתן לבטל פעולה להעדפת נושה רק אם הפעולה נעשית במטרה לתת עדיפות לאותו נושה או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מטעמו של הנושה. כלומר, על פי הדין הקיים אין די בהוכחת היסודות האובייקטיביים של העסקה, אלא נדרש גם קיומו של תנאי סובייקטיבי של כוונה להעדיף את הנושה. הדרישה להוכחת יסוד סובייקטיבי מקשה על השימוש בהליך זה שכן קיים קושי להוכיח את כוונותיו הסובייקטיביות של החייב בעת ביצוע הפעולה. גם במישור העיוני נראה שאין הצדקה לכך. ביטולן של עסקאות להעדפת נושים נועד לקדם את החלוקה השוויונית בין הנושים ולא לשם מניעת פעולות לא הוגנות של החייב. האם - לכן, המבחן הראוי לעניין זה הוא מבחן התוצאה הפעולה הביאה לפגיעה בעקרון השוויון ולהעדפת נושים, ולא מבחן הכוונה. מטעמים אלה מוצע לבטל את הדרישה ליסוד סובייקטיבי של כוונה להעדיף נושה. אלה התנאים המוצעים לביטול פעולה להעדפת נושה, והנימוקים לקביעתם: הפעולה מעדיפה נושה, כלומר מדובר - א.  סוג הפעולה בפעולה שכתוצאה ממנה זוכה נושה לעדיפות על פני נושים אחרים. הגדרת פעולה לעניין זה רחבה וכוללת כמובן תשלום חוב אך גם כל פעולה אחרת המביאה לאותה התוצאה, דוגמת שעבוד נכס. מאחר שעל פי המוצע אין דרישה לקיומה של כוונה להעדפת נושה הרי שיכולות להיכלל בהגדרה זו גם פעולות שנכפו על החייב דוגמת פעולות גבייה במסגרת הליכי הוצאה לפועל או הליכי גבייה אחרים. פעולה נוספת הניתנת לביטול היא המחאת חוב מנושה לאדם אחר, במקרה שהמחאת החוב מאפשרת לנמחה לשפר את מעמדו בסדר הנשייה (ראו סעיף קטן (ג) המוצע). דוגמה לכך היא במקרה שבו ההמחאה מאפשרת לנמחה לקזז את החוב כנגד חוב אחר שהוא חב לחייב. גם פעולה זו פוגעת בעיקרון השוויון בין הנושים ועל כן מוצע לאפשר לבית המשפט לבטלה. הפעולה בוצעה בתקופה - ב.  מועד ביצוע הפעולה המתחילה שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו שנה - לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב ומסתיימת במועד מתן הצו. תחימת הזמן - לפני מועד זה שבו נעשו העסקאות שניתן לבטל נועדה לאזן בין ההגנה על עקרון השוויון לבין האינטרס הלגיטימי של הנושה לסופיות ולוודאות. ביחס לעסקאות עם קרוב מוצע לקבוע תקופה ארוכה יותר. זאת משום שלאור יחסי הקרבה בין הצדדים לעסקה, עסקאות אלה חשודות יותר ככאלו שנועדו להעניק לקרוב יתרון לא ראוי על פני שאר הנושים. בנוסף, סביר להניח שקרוב של החייב העושה עמו עסקאות מודע לקשיים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 713 ביטול פעולה לגריעת נכסים מקופת הנשייה .220 בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת (א) פעולה - הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה לגריעת נכס מקופת הנשייה): הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; )1( מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת )2( ארבע שנים לפני- הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב במועד מתן הצו;- המועד האמור, ושסיומה במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה )3( .הביא אותו לחדלות פירעון לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף (ב) ), אלא אם כן הוכח אחרת.2()קטן (א .220 בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת (א) פעולה - הליכים, שבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים כל אלה (בסימן זה לגריעת נכס מקופת הנשייה): ביטול פעולה לגריעת נכסים מקופת הנשייה הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין; )1( מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת )2( ארבע שנים לפני- הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי פעולה לטובת קרוב במועד מתן הצו;- המועד האמור, ושסיומה במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה )3( .הביא אותו לחדלות פירעון לעניין סעיף זה, חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה בסעיף (ב) ), אלא אם כן הוכח אחרת.2()קטן (א הכלכליים שבהם נמצא החייב ועל כן אינטרס ההסתמכות שלו חלש יותר. - ג.  מצבו הכלכלי של החייב במועד ביצוע הפעולה במועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון. זאת משום שההצדקה לביטול הפעולה נובעת מכך שהעברת הנכס לנושה היתה על חשבון כלל הנושים ופגעה בעיקרון השוויון. עובדה זו נכונה רק כאשר החייב היה חדל פירעון מבחינה כלכלית במועד ביצוע הפעולה. תנאי זה יכול היה להקשות על הנאמן בבואו לפעול לביטול עסקאות. זאת מאחר שבמקרים רבים קשה להוכיח את המועד המדויק שבו היה החייב בחדלות פירעון מבחינה כלכלית. כדי להקל על הנאמן, מוצע לקבוע חזקה שלפיה בתקופה שחלה בסמוך למתן הצו לפתיחת הליכים דהיינו שלושת החודשים שלפני מועד מתן הצו, ולעניין - שנה לפני המועד האמור, היה החייב בחדלות- קרוב פירעון. חזקה זו ניתנת לסתירה. ביטול הדרישה לכוונה להעדפה והמעבר לקריטריונים אובייקטיביים עלולים לפגוע באינטרס ההסתמכות של הנושים שהיו צד לעסקה. לפגיעה באינטרס ההסתמכות השלכות שליליות לא רק על הנושים שמעוניינים בסופיות בגביית חובם אלא גם על החייב עצמו. הסיכון לביטול עסקאות של החייב עלול לגרום לצדדים שלישיים שלא לנהל עסקים עם החייב ולפגוע ביכולתו להמשיך בפעילות גם במצב של קשיים כלכליים. כדי למנוע זאת מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ב), כי לא יהיה ניתן לבטל פעולה אם מתקיים בה אחד מאלה: א.  החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו כלל זה מכונה "כלל הערך - תמורה הולמת לפעולה שביצע החדש". הוא נועד לחול במקרה שבו מבחינה כלכלית לא נכון להסתכל על הפעולה כהעדפת חוב עבר של הנושה אלא כעסקה חדשה שתמורתה מקבל החייב ערך חדש. כדי להיכלל בגדר חריג זה יש להראות כי התשלום וקבלת הערך החדש התרחשו במקביל. השימוש בביטוי "במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו" נועד להבהיר זאת. ב.  ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים של החייב. החרגת פעולה זו נועדה לאפשר לחייב להמשיך בפעילות הכלכלית השוטפת לפני מתן הצו לפתיחת הליכים. חריג זה מבטיח לספקים, לנותני אשראי ולגורמים נוספים הפועלים מול החייב במהלך העסקים הרגיל, כי התשלומים שמועברים להם הם ודאיים וסופיים. לא יהיה ניתן לבטל פירעון - ג.  לגבי חייב שהוא יחיד חוב אם החוב שנפרע הוא חוב מזונות או חוב שאינו עולה שקלים חדשים לאדם שאינו קרובו של החייב. 5,000 על חריג זה נועד גם הוא לאפשר לחייב שהוא יחיד להמשיך להתנהל בתקופה שלפני מתן הצו לפתיחת הליכים. סעיף זה עוסק בביטול פעולות לגריעת נכסים220 סעיף מנכסי קופת הנשייה. ההצדקה לביטול הענקות בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון נעוצה בצורך לשמור על הנכסים העומדים לחלוקה לנושים. מעת שנכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי חובותיו, החייב מאבד את זכותו לעשות בנכסיו כרצונו ולהעבירם למי שירצה בלא קבלת תמורה ראויה בעבורם. התנאים המוצעים לעניין ביטול פעולה לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה דומים לתנאים המוצעים לעיל לעניין ביטול פעולה להעדפת נושים, וכמוהם, מדובר בתנאים מצטברים. להלן התנאים המוצעים והטעמים להם: א.  העברת הנכס נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין. מוצע כי במקרה שבו העברת הנכס נעשתה תוך קבלת תמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין, יהיה ניתן לבטל את ההעברה. ההתייחסות לתמורה ההולמת בנסיבות העניין נועדה להחריג מקרים שבהם ביצע החייב עסקה בתום לב, שבמסגרתה התמורה שניתנה בעד העברת הנכס היתה פחותה משווי השוק, ואולם בנסיבות העניין לא היה ניתן להשיג בעד הנכס תמורה גבוהה יותר. תופעה זו שכיחה במיוחד בתקופה שבה נמצא החייב בקשיים כלכליים ומוכר נכסים תחת לחץ ובמחירים נמוכים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 714 ביטול פעולה להברחת נכסים .221 בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן הצו (בסימן פעולה להברחת נכס).- זה שמירת זכויותיו של אדם שלישי .222 ביטול פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס, לפי סימן זה, אין בו כדי לגרוע מזכויותיו של אדם שלישי שרכש, לאחר ביצוע הפעולה, זכות בנכס שלגביו בוצעה, בתום לב ובתמורה. תוצאות ביטול פעולה .223 ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה להעדפת נושה, פעולה לגריעת נכס מקופת (א) הנשייה או פעולה להברחת נכס, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה. על אף הוראות סעיף קטן (א) הייתה השבת הנכס לקופת הנשייה בלתי אפשרית (ב) 222 או בלתי צודקת בנסיבות העניין, או נרכש הנכס בידי אדם שלישי כאמור בסעיף ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו של הנכס כפי שיורה בית המשפט.- פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם כינוס נכסי קופת הנשייה .224 'ניתן צו לפתיחת הליכים, יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו' לחלק ב (א) ופרק ו' לחלק ג' כדי לקבל לידו או לפיקוחו את כל הנכסים והמסמכים שלחייב זכות בהם. ב.  הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב בתקופה המתחילה ארבע השנים לפני מועד הגשת - הבקשה. תנאי זה שונה מהתנאי המקביל בעניין העדפת נושים והוא חמור יותר. הטעם לכך הוא שהענקות הן בדרך כלל עסקאות "חשודות" יותר, מאחר שהן מעבירות נכסים מהחייב לגורם אחר בלא תמורה (או בתמורה לא הולמת) בזמן שהחייב נמצא בחדלות פירעון. יצוין כי על פי הדין הקיים ניתן לבטל הענקות שנעשו עד עשר שנים לפקודת פשיטת הרגל). 96 לפני פתיחת ההליכים (ראו סעיף הצעת החוק מצמצמת תקופה זו לטובת הסדר מאוזן יותר בין אינטרס הנושים להגדיל את קופת הנשייה לבין אינטרס ההסתמכות והסופיות של הנעבר. ג.  במועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. הסיבה להוספת החלופה של "ביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון" נועדה לכלול גם מקרים שבהם החייב לא היה בחדלות פירעון אך העברת הנכסים היא שהפכה אותו לכזה. תנאי זה אינו רלוונטי לפעולות להעדפת נושים שכן פעולות אלה לא משנות את היחס בין חובותיו לנכסיו של החייב. גם לגבי תנאי זה מוצע לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה בתקופה שבמהלכה הפעולות ניתנות לביטול, החייב היה חדל פירעון. סעיף זה נועד לאפשר לבית המשפט לבטל 221 סעיף פעולות להברחת נכסים גם אם אינן עומדות בתנאים לביטול פעולות לגריעת נכסים מקופת הנשייה לפי . הפעלתה של סמכות זו מותנית בכך שהפעולה 220 סעיף בוצעה במטרה להבריח את הנכס. תנאי זה הוא תנאי מספיק לביטול ההעברה אף אם החייב לא היה חדל פירעון במועד ההעברה. ביטול פעולות לפי סעיף זה מוגבל לפעולות שבוצעו בתקופה המתחילה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו. מוצע לקבוע כי ביטול הפעולה לא יגרע מזכותו 222 סעיף של צד שלישי שרכש זכות בנכס מהנעבר, בתום לב ובתמורה. כך, גם אם יבטל בית המשפט את הפעולה, לא ייפגע הצד השלישי שרכש זכות בנכס בתום לב ובתמורה. מוצע לקבוע כי אם ביטל בית המשפט פעולה 223 סעיף לפי סימן זה, ייכללו הנכסים שהושבו בשל הביטול, בקופת הנשייה. במקרה שבו לא ניתן להשיב את הנכס בעין לקופת הנשייה, מוצע שמי שלטובתו בוצעה הפעולה ישלם לקופת הנשייה את שוויו של הנכס, כפי שיקבע בית המשפט. פרק ג': כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם סעיף זה קובע כי אחד מתפקידיו העיקריים 224 סעיף הנאמן הוא כינוס נכסי קופת הנשייה לרשותו. עוד מוצע לקבוע כי במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה על הנאמן לבחון בין השאר את תקפם של שעבודים המוטלים על נכסי קופת הנשייה וכן לבדוק אם מתקיימות עילות תביעה שיכולות להוסיף נכסים לקופת הנשייה. פעולות אלה נועדו להגדיל את נכסי קופת הנשייה שיעמדו לפירעון חובותיו של החייב. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 715 במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של שעבודים (ב) המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה. הודעה על נכסים ומסמכים של החייב .225 נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה. ניהול נכסי קופת הנשייה .226 ,הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם (א) בהתאם לכללים שיקבע הממונה. היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לצורך ניהול (ב) נכסי קופת הנשייה. הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים (ג) לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים. עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם הפרשי הצמדה (ד) וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי (ה) חדלות הפירעון. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה מימוש נכסי קופת הנשייה .227 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את תקפם של שעבודים (ב) המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה. .225 נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב, יודיע לנאמן על קיומו של הנכס או המסמך כאמור, ויפעל בהתאם להוראות הנאמן; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הודעה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ואופן מסירתה. הודעה על נכסים ומסמכים של החייב .226 ,הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם (א) בהתאם לכללים שיקבע הממונה. ניהול נכסי קופת הנשייה היה החייב יחיד, רשאי הנאמן, באישור הממונה, להסתייע ביחיד לצורך ניהול (ב) נכסי קופת הנשייה. הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון והמיועדים (ג) לחלוקה לנושים, במקום, בדרך ובמועדים שיורה הממונה; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים. עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות סעיף קטן (ג), ישלם הפרשי הצמדה (ד) וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על הכספים שעיכב. הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת הליכי (ה) חדלות הפירעון. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה .227 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו, יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת הנשייה באופן שישיא את ערכם; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. מימוש נכסי קופת הנשייה במקרים רבים אין בידי הנאמן מידע מלא 225 סעיף על אודות נכסי החייב. כדי לסייע לנאמן לכנס את נכסי קופת הנשייה, מוצע לקבוע כי נושה שבידו נכס או מסמך שלחייב זכות בו חייב להודיע על כך לנאמן אם נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. אין הכוונה לידיעה הקונסטרוקטיבית הנובעת מפרסום הצו לפתיחת הליכים, אלא לידיעה בפועל של הנושה. כמו כן מוצע לקבוע כי לאחר מתן ההודעה, על אותו נושה המחזיק בנכס או במסמך לפעול בהתאם להוראותיו של הנאמן. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. מוצע לקבוע כי הנאמן ינהל את נכסי 226 סעיף קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי, לשם שמירת ערכם ולהשבחתם. זאת, בהתאם לכללים שיקבע הממונה. לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הנאמן להסתייע ביחיד לצורך ניהול נכסי קופת הנשייה. הוראה זו היא חריג לכלל ) לחוק המוצע שלפיו נדרש אישור 2()(א132 הקבוע בסעיף בית המשפט אם הנאמן מבקש להסתייע באחר בביצוע תפקידו, שכן ההסתייעות במקרה זה אינה בבעל תפקיד אחר אלא בחייב עצמו. עם זאת, מוצע כי יידרש אישור הממונה להסתייעות ביחיד וזאת כדי להבטיח כי אין בהסתייעות זו כדי לפגוע בעניינם של הנושים או בעניינו של היחיד. בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך ההליכים לפי הוראות הממונה. המקום, הדרך והמועדים להפקדה ייקבעו על פי המוצע בידי הממונה. הוראה זו מצטרפת להוראת סעיף קטן (ה) המוצע שלפיו הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי כל סכום שקיבל לידיו כנאמן בהליכי חדלות הפירעון. סעיף קטן (ד) קובע כי אם עיכב הנאמן כספים תחת ידו בניגוד להוראות האמורות, עליו לשלם הפרשי הצמדה וריבית על הכספים שעיכב. הוראות אלה נועדו להגביר את הפיקוח על פעולות הנאמן. כמו כן מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים שהפקיד הנאמן בהתאם להוראות הממונה. פרק ד': מימוש נכסי קופת הנשייה מוצע לקבוע כי כאשר הנאמן פועל למימוש 227 סעיף נכסי קופת הנשייה, עליו לפעול בדרך שתשיא את ערכם. עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 716 משיכת כספים מקופת גמל .228 משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על , טעון אישור בית המשפט; בית 24‏2005-שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים, כולם או חלקם, למעט כספים המיועדים למטרת קצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה. הגנת בית מגורים .229 העברת זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם, למגורי (א) חייב שהוא יחיד, טעונה אישור של בית המשפט. בית המשפט יאשר העברת זכות כאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנע כי יהיה לחייב (ב) ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלופי; בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה בהמצאת דירת מגורים אחרת, בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. על אף הוראות סעיף קטן (ב), לעניין מימוש של משכנתה או משכון של מקרקעין (ג) (ג) לחוק ההוצאה 38 המשמשים, כולם או חלקם, למגורי החייב, יחולו הוראות סעיף לפועל, בשינויים המחויבים. הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין (ד) בהן כדי לפגוע בדינים אלה. לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה. במקרה שאושרה לגבי תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, ויש צורך במימוש חלק מנכסיו, יתבצע המימוש בהתאם להוראות התכנית. קופת גמל מהווה חיסכון ארוך טווח. היא נועדה228 סעיף להבטיח את ביטחונו הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר פרישתו משוק העבודה. לכן, יש צורך לקבוע הסדרים ייחודיים לשימוש בנכסים אלה לשם פירעון חובות העבר של היחיד. זאת כדי להבטיח הסדר שמאזן בין אינטרס הנושים לבין הפגיעה שעלולה להיגרם ליחיד כתוצאה מכך. מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן למשוך כספים המגיעים לחייב מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים קופת גמל) - (להלן2005-פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה המיועדת למטרת קצבה ושטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה. זאת כדי שלא לפגוע בחייב יתר על המידה. עוד מוצע לקבוע כי למשיכת כספים מקופות גמל אחרות נדרש אישור בית המשפט. זאת משום שהמשיכה עלולה להוביל לפגיעה בלתי הפיכה בערכו. לפקודת פשיטת 85 סעיף זה מבוסס על הוראות סעיף הרגל. נציין כי בימים אלה נערכת במשרד האוצר עבודת מטה מקיפה בנושא ההגנות לחסכונות ארוכי הטווח. לכשתושלם העבודה, ייבחנו ההשלכות של מסקנותיה גם לגבי הליכי חדלות פירעון. מוצע לקבוע כי מימוש דירת מגוריו של החייב 229 סעיף דורש את אישור בית המשפט. בית המשפט יאשר את מימוש דירת המגורים רק לאחר ששוכנע כי לחייב ולבני משפחתו יוצע מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם דיור חלופי. תכליתה של הוראה זו להבטיח שהחייב ובני ביתו לא ייוותרו בלא קורת גג. הוראות אלה לא חלות על מקרקעין שחלים עליהם דיני הגנת הדייר. דיירים אלה זכאים להגנה רחבה יותר המקנה להם, במקרה של העברת בעלות בנכס, את הזכות להיות דיירים של לחוק הגנת הדייר 33 הבעלים החדשים בנכס (ראו סעיף ). 1972-[נוסח משולב], התשל"ב (ג) לחוק 38 עוד מוצע להבהיר כי הוראות סעיף ההוצאה לפועל העוסק בזכות לדיור חלופי בעת מימוש דירת מגורים שהיא משכנתה או משכון, יחולו גם בהליכי חדלות פירעון. הצורך בהבהרה זו נובע מכך שהחוק המוצע קובע כי הליכי מימוש נכס משועבד יהיו בהתאם להוראות הצעת החוק. זאת בניגוד לדין הקיים ולפיו, למעט במקרה של הפעלת תאגיד לצורך שיקום, יכול היה נושה מובטח להמשיך בהליכי מימוש הבטוחה בהוצאה לפועל בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. משום כך מוצע לקבוע במפורש (ג) לחוק ההוצאה לפועל לעניין הדיור 38 שהוראות סעיף החלופי שלו זכאי הדייר יחולו גם בהליכי מימוש של משכנתה או משכון במסגרת הליכי חדלות פירעון. (ג) לחוק ההוצאה 38 יובהר כי החלת הוראות סעיף לפועל עניינה רק בהגדרת הדיור החלופי שלו זכאי החייב בעת מימוש דירת המגורים, ולא בדרך או בהליכי המימוש. אלה ייעשו בהתאם להוראות החוק המוצע, ובכלל זה לחוק הקובעת באילו מקרים יהיה מימוש 248 הוראת סעיף הנכס באמצעות הנאמן. (ג) לחוק 38 עוד יובהר כי החלת הוראות סעיף (ד) לתיקון 56 ההוצאה לפועל כוללת בתוכה גם את סעיף לחוק ההוצאה לפועל אשר קובע הוראת מעבר לגבי 29 'מס (ג). 38 תחולתו של סעיף הוראות הסעיף המוצע מבוססות על הוראות סעיף א לפקודת פשיטת הרגל.86 .889 'ס"ח התשס"ה, עמ 24 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 717 פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה סימן א': כללי חלוקת נכסי קופת הנשייה .230 ניתן צו לפתיחת הליכים יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן ב' ובאופן הקבוע בסימן ג', ואולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תעשה החלוקה לפי הוראות התכנית. סימן ב': סדר הפירעון סדר הפירעון .231 :חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר הזה בהתאם להוראות סימן א' לפרק ו';- חובות מובטחים )1( ;233 בהתאם להוראות סעיף- הוצאות הליכי חדלות הפירעון )2( ;234 בהתאם להוראות סעיף- חובות בדין קדימה )3( פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה סימן א': כללי .230 ניתן צו לפתיחת הליכים יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע בסימן ב' ובאופן הקבוע בסימן ג', ואולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד תכנית לשיקום כלכלי, תעשה החלוקה לפי הוראות התכנית. חלוקת נכסי קופת הנשייה סימן ב': סדר הפירעון .231 :חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר הזה סדר הפירעון בהתאם להוראות סימן א' לפרק ו';- חובות מובטחים )1( ;233 בהתאם להוראות סעיף- הוצאות הליכי חדלות הפירעון )2( ;234 בהתאם להוראות סעיף- חובות בדין קדימה )3( פרק ה': חלוקת נכסי קופת הנשייה סימן א': כללי הסעיף קובע באילו הליכים יחולקו נכסי קופת230 סעיף הנשייה בהתאם לסדר הפירעון (הקבוע בסימן ב') ובאילו הליכים ניתן לסטות מסדר זה. מוצע לקבוע כי בהליכי חדלות פירעון של יחיד ובהליכי חדלות פירעון של תאגיד שבית המשפט הורה על פירוקו, תיעשה חלוקת נכסי קופת הנשייה בהתאם לסדר הפירעון. לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של תאגיד שמסתיימים באישורה של תכנית לשיקום כלכלי, תיעשה חלוקת נכסי קופת הנשייה בהתאם להוראות התכנית. הטעם לכך הוא שתכנית לשיקום כלכלי היא הסכמית ועל כן ניתן לקבוע במסגרתה הוראות שונות מאלו הקבועות בפרק זה לעניין סדר הפירעון. זאת כמובן בכפוף לתנאים הקבועים בסימן ג' לפרק ז' לחלק ב' העוסק באישור התכנית לשיקום כלכלי. סימן ב': סדר הפירעון סדרי הנשייה בהליכי חדלות פירעון מבוסים כללי על שני עקרונות יסוד, עקרון השוויון ועקרון העדיפות המוחלטת. עקרון השוויון קובע כי הנושים לא יועדפו זה על זה בפירעון חובותיהם. עקרון העדיפות המוחלטת קובע כי במקרה שיש לנושה מסוים עדיפות על נושה אחר, עדיפות זו היא מוחלטת ולכן יש לפרוע את חובות הנושה העדיף במלואם לפני שניתן להתחיל ולפרוע את חובות הנושים האחרים. בין שני עקרונות יסוד אלה קיים מתח מובנה. נקודת האיזון ביניהם נמצאת בליבת הסדרתם של סדרי הנשייה בהליכי חדלות פירעון. הדין הקיים נוטה במידה רבה לטובת עקרון העדיפות המוחלטת. הוא קובע שתי קטגוריות עיקריות לעדיפות. הקטגוריה הראשונה היא הנושים המחזיקים בבטוחות מסוגים שונים. לגביהם קובע הדין הקיים עדיפות מוחלטת לעומת הנושים שאינם מחזיקים בבטוחות. הקטגוריה השנייה למתן עדיפות בדין הקיים כוללת סוגים מסוימים של חובות המכונים חובות בדין קדימה. בדין הקיים מספר רב של חובות בדין קדימה והם זוכים לעדיפות מוחלטת לעומת הנושים בחובות אחרים. חובות בדין קדימה לפקודת פשיטת הרגל ובסעיף 78 מוסדרים כיום בסעיף לפקודת החברות. 354 החוק המוצע מבקש לחולל שינוי מהותי בנושא לצמצם במידה רבה את דיני הקדימה וכן להעביר - זה חלק מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף לטובת הנושים להצעת החוק). 234 הכלליים (ראו דברי ההסבר לסעיף הצמצום המוצע בדיני הקדימה מכוון ברובו הגדול אל דין הקדימה שחל היום על חובות לרשויות שלטוניות. הוא נועד להגדיל את השוויון ואת חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה, אשר הם במקרים רבים הנושים החלשים שאינם מוגנים. החוק המוצע מבקש גם ליטול חלק מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף ולהעבירם לטובת הנושים הכלליים. מהלך זה נועד אף הוא להגברת השוויון. הוא גם נדרש כדי להבטיח שצמצום דין הקדימה אכן יגשים את תכליתו ויגדיל את החלק של הנושים הכלליים. זאת מאחר שלפי סדרי הפירעון, הנושים בדין קדימה קודמים לבעל השעבוד הצף, וזה קודם לנושים הכלליים. לכן ביטולם של דיני הקדימה בלבד עלול היה להביא רק להגדלת החלק המגיע לבעלי השעבוד הצף ולא להטבת מצבם של כלל הנושים. סעיף זה קובע כי הסדר שבו ייפרעו חובות החייב 231 סעיף והוצאות הליכי חדלות הפירעון מנכסי קופת הנשייה יהיה בסדר הבא: א.  חובות מובטחים. ב.  הוצאות הליכי חדלות פירעון. ג.  חובות בדין קדימה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 718 ' בהתאם להוראות סימן א- חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף )4( ;'לפרק ו חובות כלליים; )5( ;236 בהתאם להוראות סעיף- ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון )6( .237 בהתאם להוראות סעיף- חובות דחויים )7( שוויון .232 החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה. הוצאות הליכי חדלות הפירעון .233 :הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן (א) כל החובות הנובעים מפעולות שעשה הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי )1( ;חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים; )2( הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן- לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר )3( ;הוצאות העיזבון וניהולו כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות )4( .הפירעון הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם. (ב) אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי (ג) חדלות הפירעון, ייפרעו ההוצאות מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף. חובות בדין קדימה .234 :החובות המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו לפי סדר עדיפות זה (א) ד.  חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף. ה.  חובות כלליים. ו.  ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון. ז.  חובות דחויים. סעיף זה קובע את עקרון השוויון בין כל הנושים 232 סעיף שבאותה דרגת פירעון. בהתאם לעיקרון זה, ייפרעו כל החובות שבאותה דרגת נשייה בשיעור שווה לפי סכום התביעה שאושרה ובלי כל העדפה. מוצע לקבוע מהם החובות שיהיו בגדר הוצאות 233 סעיף הליכי חדלות פירעון. מעמדן של הוצאות אלה בסדר הפירעון עדיף על מעמדם של חובות המובטחים בשעבוד צף. על כן אם אין די בנכסים שאינם משועבדים לתשלום הוצאות הליכי חדלות הפירעון, הן ישולמו מהנכסים שחל עליהם השעבוד הצף. הוצאות הליכי חדלות הפירעון כוללות את כל ההוצאות הנובעות מפעולות הנאמן במסגרת ההליכים. בנוסף כוללות הוצאות הליכי חדלות הפירעון גם את ההוצאות הכרוכות בניהול ועדת הנושים שתפקידה לסייע להליכים (ראו חלק ה' להצעת החוק). דירוגן הגבוה של הוצאות אלה בסדר הפירעון נועד להבטיח לנאמן וכן למי שמתקשר עם החייב לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים כי חובות החייב כלפיהם ישולמו במועדם. טעם נוסף לכך הוא שהוצאות אלה נדרשות לכלל הנושים כדי להשיא את ערך קופת הנשייה ולחלקה ביניהם. הוצאות נוספות שדינן כדין הוצאות הליכי חדלות פירעון הן הוצאות הנדרשות להלוויית יחיד חדל פירעון שנפטר וכן הוצאות העיזבון וניהולו. תכליתה של הוראה זו היא לשמור על כבודו של היחיד שנפטר. עוד מוצע להבהיר כי בכלל הוצאות הליכי חדלות פירעון תבוא גם כל הוצאה אחרת שלגביה נקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון. כך למשל, לחוק המוצע מאפשר לנאמן לדרוש ממי שהיה 45 סעיף נושא משרה בתאגיד להגיש לו דוח על מצב עסקי התאגיד. ההוצאות הכרוכות בהכנת הדוח ייחשבו להוצאות הליכי חדלות פירעון. על הוצאות הליכי חדלות פירעון להיות משולמות כסדרן ובמועד שנקבע לתשלומן. סעיף זה קובע על אילו חובות יחול דין קדימה. 234 סעיף בעניין זה מוצע שינוי מהותי לעומת הדין הקיים שעיקרו צמצום החובות שיחול עליהם דין קדימה. להלן פירוט החובות שהם חובות בדין קדימה על פי הדין הקיים, והנימוקים שבשלהם מוצע לבטל לגבי חובות אלה את דין הקדימה, או להשאירם: ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 719 25‏ לפקודת מס הכנסה170 או164 סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים )1( (ג) לחוק342 וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי; חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני מתן )2( .הצו לפתיחת הליכים החודשים שקדמו למתן 12–קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב )3( ;הצו לפתיחת הליכים חוב מס שרשות המסים פרסה את תשלומו, בהסכמת החייב, לפני מתן הצו )4( .לפתיחת הליכים אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין (ב) קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף. 25‏ לפקודת מס הכנסה170 או164 סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים )1( (ג) לחוק342 וטרם העביר לרשות המסים, וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי; חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני מתן )2( .הצו לפתיחת הליכים החודשים שקדמו למתן 12–קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב )3( ;הצו לפתיחת הליכים חוב מס שרשות המסים פרסה את תשלומו, בהסכמת החייב, לפני מתן הצו )4( .לפתיחת הליכים אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין (ב) קדימה, ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל השעבוד הצף. מתן רשת ביטחון לעובדים מקובלת - א.  שכר עבודה בדיני חדלות הפירעון בעולם. זאת בעיקר בגלל חולשתו של העובד ביחסיו מול המעסיק. עיקרון זה הוא עיקרון חשוב והחוק המוצע מבקש לשמרו ואף להרחיבו. הדין הקיים קובע זכות קדימה לחובות בשל שכר עבודה. תקרת דין החוב שחל עליו דין קדימה עומדת היום שקלים חדשים. נוסף על כך זכאים העובדים 36,000–על כ גם לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. גמלה זו עומדת היום שקלים חדשים. סכום הגמלה שלה זכאים 112,000–על כ העובדים מהמוסד לביטוח לאומי גבוה אם כן פי כמה מסכום החובות שחל עליהם דין קדימה. לכן, רשת הביטחון העיקרית של העובדים היא למעשה גמלת הביטוח הלאומי ולא דין הקדימה. יתירה מכך, מי שנהנה במרבית המקרים מדין הקדימה הוא הביטוח הלאומי ולא העובד. הטעם לכך הוא שהמוסד לביטוח לאומי, לאחר תשלום הגמלה לעובד, נכנס בנעלי העובד ונהיה לנושה בדין קדימה של החייב. לכן, למעשה, דין הקדימה מקנה יתרון בעיקר לביטוח הלאומי ולא לעובדים. מטעמים אלה מוצע לבטל את דין הקדימה לגבי חובות בגין שכר עבודה. השינוי המוצע לא יפגע ברשת הביטחון המרכזית של העובדים שהיא גמלת הביטוח הלאומי, אלא בעיקר בעדיפות המוקנית כיום לביטוח הלאומי. אכן, תקרת ההגנה של העובדים קטנה ועל כן עובדים שלהם חוב הגבוה מסכום הגמלה לא יזכו בשלו לדין קדימה. ואולם מדובר במיעוט של המקרים, ובכל מקרה גמלת הביטוח הלאומי מספקת רשת הגנה רחבה הגבוהה מהמקובל במדינות רבות בעולם. לחוק המוצע כולל תיקון לחוק 375 יצוין כי סעיף הביטוח הלאומי המרחיב, בהוראת שעה למשך שלוש שנים, את זכאותם של עובדים לגמלה מהביטוח הלאומי. על פי המוצע באותו סעיף, יהיה עובד זכאי לגמלה גם במקרה שניתן לגבי מעסיקו צו לפתיחת הליכים שבו מורה בית המשפט על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, ולא רק בהליכי פירוק. להרחבה בעניין זה ראו דברי ההסבר להצעת החוק.375 לסעיף חובות מס זוכים - ב.  חובות מס ותשלומי חובה אחרים לדין קדימה במספר רב של מדינות. הנימוק למתן זכות קדימה לתשלומי מסים הוא שהמדינה היא נושה לא רצוני. הצדקה נוספת למתן עדיפות לחובות אלה היא תכליתם הציבורית של הכספים. על אף האמור, יש טעמים לביטול דין הקדימה ביחס לחובות אלה. למדינה יכולת פיזור נזק עדיפה בהרבה על שאר הנושים ומן הראוי לפזר את הנזק הנובע מאי–תשלום החוב על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. גם הטיעון שהמדינה היא נושה לא רצוני הוא טיעון קשה, משום שיש נושים לא רצוניים נוספים אשר אינם זוכים לדין קדימה, למשל נושים נזיקיים. מטעמים אלה, מדינות רבות ביטלו או צמצמו את דיני הקדימה החלים על חובות לרשויות שלטוניות. החוק המוצע מבקש לאמץ מגמה זו גם בדין בישראל ולצמצם את דין הקדימה לחובות המס ולתשלומי חובה אחרים. חריג ראשון לצמצום המתואר לעיל הם חובות בשל ניכויים במקור לפי דיני המס או הביטוח הלאומי. כספים שנוכו במקור מהעובדים בידי המעביד (החייב) נמצאים במעין נאמנות אצל המעביד, ועל כן יש הצדקה להשאירם ) להצעת החוק). עדיפות זו 1()(א234 בדין קדימה (ראו סעיף גם מקובלת במרבית המדינות שביטלו או צמצמו את דיני הקדימה כמתואר לעיל. חריג נוסף מוצע לקבוע לגבי קרן חוב מס ערך מוסף החודשים שקדמו למתן הצו 12–לרשות המסים, שנוצרה ב ) להצעת החוק). זאת 3()(א234 לפתיחת הליכים (ראו סעיף משום שגם ביחס לחובות מס ערך מוסף מתקיים הרציונל שלפיו מוחזקים כספי מס ערך מוסף בידי המוכר (המנכה) במעין נאמנות בעבור רשויות המס. הסעיף מתייחס לקרן החוב בלבד. מוצע להוסיף לדין הקדימה חריג שלישי שעניינו חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה את ) להצעת 4()(א234 תשלומם, בהסכמת החייב (ראו סעיף החוק). חריג זה נועד למנוע את החשש שהפגיעה בדין .120 ', עמ6 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 720 חובות כלליים .235 החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים, אינם חובות בדין קדימה (א) ואינם חובות דחויים. החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד למועד (ב) הפירעון וכן ריבית ובכלל זה ריבית פיגורים שנוספה, לפי דין או הסכם, עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון .236 ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון היא הריבית שנוספה לכל חובות העבר (א) של החייב, למעט חובות דחויים, ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד לפירעונם, לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים ושלא ניתן לפרוע מהנכסים המשועבדים. ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון תיפרע בסדר הזה: (ב) ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה; )1( .)1( יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה )2( הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות מס של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. אם כך יקרה, עלולה להיפגע יכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים ולהשתקם. כדי למנוע זאת, מוצע להותיר לרשות המסים את דין הקדימה אם פרסה, בהסכמת החייב, חוב מס שהגיע מועד תשלומו. אין הצדקה להחלת דין - ג.  דמי שכירות של שנה אחת קדימה על חוב זה ועל כן מוצע לבטלו. ד.  חוב מזונות שהחבות בו היא על פי פסק דין, ושמועד האינטרס - פירעונו חל לפני מתן הצו לפתיחת הליכים החברתי שבתשלום חובות אלה הוא הסיבה שבשלה תשלומם נמצא בדרגה עדיפה. לכן מוצע להותיר חוב ) להצעת 2()(א234 מזונות כחוב בדין קדימה (ראו סעיף החוק). בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות בדין קדימה, ייפרעו אלה מהנכסים שחל עליהם שעבוד צף. הסעיף קובע כי החובות הכלליים הם החובות 235 סעיף שאינם מובטחים, אינם בדין קדימה ואינם חובות דחויים. חובות אלה הם למעשה החובות של הנושים ה"רגילים". הסעיף קובע הוראות שונות לעניין הכללת הפרשי הצמדה שנצברים על קרן החוב הכללי ולעניין הריבית שנצברת על החוב הכללי. לעניין הפרשי ההצמדה שנוספו לחובות הכלליים, מוצע לקבוע כי אין הבדל בין הפרשי הצמדה שנצברו עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לאלה שנצברו אחריו. אלה וגם אלה מתווספים לחובות הכלליים עד למועד פירעונם. זאת משום שהפרשי ההצמדה משקפים את ערך הכסף בלבד. לעומת זאת לעניין הריבית מוצע להבחין בין הריבית שנצברה עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים לבין הריבית שנצברה לאחר מועד זה. בהקשר זה מבקש החוק המוצע לערוך איזון בין שתי תכליות: מחד, הרצון לקדם שוויון בין הנושים ולהבטיח כי כל הנושים יקבלו את קרן חובם קודם לתשלום הריבית לנושים. מאידך, ההבנה כי דחיית הריבית באופן גורף או קביעתה של ריבית אחידה לכל חובותיו של החייב אינה משקפת נכונה את מהותה של עסקת האשראי ואינה נכונה מבחינה כלכלית. זאת מכיוון שהריבית החוזית שנקבעה בין הצדדים לעסקת אשראי משקפת את הסיכון שבמתן האשראי באותה עסקה מסוימת. על כן אין זה נכון להחיל את אותה ריבית על כלל עסקאות האשראי של החייב. בהתאם לעקרונות אלה, מוצע לקבוע כי הריבית שנצברת על החובות הכלליים ממועד הצו ואילך אינה בגדר חוב כללי ופירעונה יידחה לאחר תשלום כל החובות הכלליים. כך מובטח עקרון השוויון בין הנושים, ממועד הצו ואילך. לעומת זאת, לעניין הריבית שנצברה על החוב עד מועד מתן הצו לפתיחת הליכים, מוצע לקבוע כי היא תיחשב לחוב כללי ומעמדה בסדר הפירעון יהיה זהה למעמד החוב עצמו. זאת כדי שלא לשנות בדיעבד את זכויותיהם של הצדדים. הצעת החוק משנה בעניין זה את הדין הקיים אשר אינו מכיר בריבית החוזית שצובר החוב עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים וקובע לכלל החובות ריבית אחידה בעד (א) לפקודת פשיטת הרגל). 134– ו75 תקופה זו (ראו סעיפים סעיף זה קובע הוראות לעניין הריבית שנצברה 236 סעיף על חובות העבר של החייב בתקופה שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. כאמור לעיל בדברי ההסבר לסעיף להצעת החוק, מעמדה של ריבית זו בסדר הפירעון 235 נמוך מזה של החובות הכלליים. על כן חוב בשל ריבית שנצברה במהלך הליכי חדלות פירעון ייפרע רק לאחר שכל הנושים הכלליים קיבלו את מלוא חובם. את הריבית שנצברה במהלך ההליכים מוצע לחלק לשני סוגים, שייפרעו האחד לאחר השני. הסוג הראשון הוא ריביות שנצברו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לפי . רק לאחר שכל 1961-חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 721 חובות דחויים .237 :החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו לפי סדר עדיפות זה תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב; )1( חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי- לעניין חייב שהוא תאגיד )2( (ג) לחוק6 התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף החברות או לפי כל דין אחר. סימן ג': אופן החלוקה חלוקת נכסי קופת הנשייה .238 חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ושאינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה. חלוקות ביניים .239 הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש (א) חלוקת ביניים).- נכסי קופת הנשייה (בסימן זה לפני כל חלוקת ביניים ישלח הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן לכל נושה הידוע (ב) לו, אשר טרם הגיש תביעת חוב, וכן יפרסם הודעה על כך בדרך שיקבע השר. הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה: (ג) תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם אושרה; )1( .מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון )2( נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום (ד) שלא קיבל באותה חלוקה, וזאת לפני כל חלוקה נוספת. חלוקה סופית .240 לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה אשר לדעת הנאמן אפשר (א) חלוקה סופית).- לממשם, יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה .237 :החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו לפי סדר עדיפות זה חובות דחויים תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב; )1( חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם חברי- לעניין חייב שהוא תאגיד )2( (ג) לחוק6 התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף החברות או לפי כל דין אחר. סימן ג': אופן החלוקה .238 חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה ושאינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה. חלוקת נכסי קופת הנשייה .239 הנאמן יחלק לנושים, מעת לעת ובהקדם האפשרי, כספים שהצטברו בידו ממימוש (א) חלוקת ביניים).- נכסי קופת הנשייה (בסימן זה חלוקות ביניים לפני כל חלוקת ביניים ישלח הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן לכל נושה הידוע (ב) לו, אשר טרם הגיש תביעת חוב, וכן יפרסם הודעה על כך בדרך שיקבע השר. הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים לאחד מאלה: (ג) תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם אושרה; )1( .מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון )2( נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים, ישלם לו הנאמן כל סכום (ד) שלא קיבל באותה חלוקה, וזאת לפני כל חלוקה נוספת. .240 לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה אשר לדעת הנאמן אפשר (א) חלוקה סופית).- לממשם, יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה חלוקה סופית הנושים יקבלו ריבית זו, תיפרע יתרת הריבית שנוספה לחוב בהתאם לתנאי החוזה. מוצע לקבוע שני סוגים של חובות שייחשבו 237 סעיף לחובות דחויים בהליכי חדלות הפירעון וישולמו רק לאחר השלמת פירעונם של כל שאר חובות החייב. חובות אלה ייפרעו על פי הסדר המוצע בסעיף. הסוג הראשון של חובות דחויים הוא תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב. הטעם לכך שתשלומים אלה ייפרעו רק לאחר השלמת פירעונם של כל שאר חובות החייב הוא כדי שתשלומים עונשיים אלה לא יבואו על חשבון שאר הנושים (ראו הרחבה לעניין זה בדברי ההסבר להגדרה להצעת החוק).4 תשלום עונשי שבסעיף הסוג השני הם חובות לחברי התאגיד שנובעים מחברותם בתאגיד וכן חובות שיש עילה להשעיית פירעונם (ג) לחוק החברות או לכל דין אחר. 6 לפי סעיף סימן ג': אופן החלוקה הסעיף קובע את העיקרון הכללי שלפיו חלוקת 238 סעיף נכסי קופת הנשייה תהיה בדרך של חלוקה שיבצע הנאמן בהתאם להוראות סימן זה. מוצע לקבוע כי על הנאמן לחלק לנושים מעת 239 סעיף לעת את הכספים שהצטברו ממימוש נכסי קופת הנשייה לנושים, בהתאם לסדרי הנשייה ובהקדם האפשרי. כדי שחלוקת ביניים זו לא תפגע בנושים שטרם הושלם הליך אישור תביעת החוב שלהם, מוצע לקבוע כי לפני ביצוע החלוקה ישלח הנאמן הודעה בדבר כוונתו לבצעה לכל נושה הידוע לו, שטרם הגיש תביעת חוב. כמו כן מוצע לקבוע כי הנאמן יפרסם הודעה על כוונתו לבצע חלוקת ביניים. בנוסף, מוצע לקבוע כי הנאמן יעכב תחת ידו את הסכומים הדרושים לתשלום חובות עבר שטרם הושלמו הליכי אישור תביעות החוב לגביהם וכן סכומים הנדרשים למימון הוצאות ההליכים. נושה שלא קיבל תשלום במסגרת חלוקת ביניים בגלל שתביעת החוב שלו טרם אושרה באותו מועד, יזכה לעדיפות בחלוקה הבאה כדי להשוות את מצבו לשאר הנושים. מוצע שלאחר השלמת מימוש כל נכסי קופת 240 סעיף הנשייה שניתן לממשם, לדעת הנאמן, יבצע הנאמן חלוקה סופית של יתרת הכספים שטרם חולקו במסגרת חלוקות הביניים. במטרה לאפשר לנושים שטרם השלימו את ביסוס תביעות החוב שלהם לעשות זאת, מוצע לקבוע כי הנאמן יודיע על כוונתו לבצע חלוקה סופית לכל הנושים שהגישו תביעות חוב ותביעות החוב שלהם טרם הוכרעו. הנאמן יקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 722 לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו (ב) ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לחלק חלוקה סופית, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם. בטרם ביצוע החלוקה הסופית יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן, בדרך (ג) שיקבע השר. אופן ביצוע החלוקות .241 .השר רשאי לקבוע תקנות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה הסופית זכות החייב ליתרה .242 נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות הליכי חדלות הפירעון, תועבר היתרה בהתאם להוראות אלה: ליחיד;- בהליכי חדלות פירעון של יחיד )1( . לחברי התאגיד- בהליכי חדלות פירעון של תאגיד )2( פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות סימן א': נושה מובטח נושה מובטח .243 .נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח (א) ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס (ב) המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון. החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית (ג) פיגורים, קנס פיגורים או תשלום דומה לזה שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים. פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה (ד) ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת החובות. נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המושעבד, יתרת חוב לנושה, (ה) יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים. עוד מוצע כי לפני החלוקה הסופית, יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לערוך אותה, בדרך שיקבע השר בתקנות. מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות 241 סעיף לעניין אופן ביצוע החלוקות. יצויין כי הוראות בנושא זה קבועות כיום בסימן ו' לפרק ד' לתקנות פשיטת הרגל. מוצע לקבוע כי אם נותרו נכסים בקופת הנשייה 242 סעיף לאחר תשלום כל חובות החייב הרי שאלה יחזרו לחייב. כאשר החייב הוא תאגיד, יוחזרו הנכסים לחברי התאגיד, שהם בעלי האינטרס השיורי בו. פרק ו': נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות סימן א': נושה מובטח נושה מובטח הוא נושה שהחוב שהחייב 243 סעיף חב לו הוא חוב מובטח, כהגדרתו המוצעת להצעת החוק. הנושה המובטח זכאי לפרוע 4 בסעיף את חובו מהנכס המשועבד לטובתו, אך זכות זו כפופה למגבלות שמוצע לקבוע בסימן זה. חידוש עיקרי בפרק זה נוגע למעמדה של ריבית פיגורים הנצברת על החוב המובטח. בדין הקיים אין מגבלות על גביית ריבית שנצברה על חוב מובטח, מהנכס המשועבד. לכן, במקרים רבים, התוצאה היא שהריבית על החוב המובטח, ובמיוחד ריביות פיגורים וקנסות הפיגורים, נוגסות בנכס המשועבד כך שכמעט ולא נותר ממנו דבר לנושים הכלליים. הצעת החוק מבקשת לשנות את נקודת האיזון בהקשר זה לטובת הנושים הכלליים. מוצע לקבוע כי ריביות פיגורים או קנסות פיגורים שנוספו לחוב החל ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים לא יצטרפו לחוב המובטח ודינם יהיה כדין ריבית שנצברה במהלך הליכי חדלות הפירעון. הריבית החוזית, לעומת זאת, תצטרף לחוב המובטח והנושה המובטח יהיה רשאי לפרוע אותה מהנכס ששועבד להבטחת פירעון החוב. החוב המובטח הוא החוב עד גובה הסכום שניתן להיפרע מהנכס המשועבד. בהתאם, מוצע לקבוע כי אם התמורה שהתקבלה ממימוש הנכס ששועבד נמוכה מסכום החוב המובטח, יהיה דינה של יתרת החוב לנושה המובטח כדין חוב כללי. לעומת זאת, במקרה שהתמורה ממימוש הנכס המשועבד עולה על סכום החוב המובטח, יועבר ההפרש ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 723 הגבלות לעניין שעבוד צף .244 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, יחולו הגבלות אלה לעניין (א) שעבוד צף: השעבוד הצף יחול, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, רק על נכסים של )1( החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסי השעבוד - נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסעיף זה הצף); נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי )2( מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי75%–השעבוד הצף, רק עד סכום השווה ל תקרת השעבוד), ויחולו הוראות אלה:- השעבוד הצף (בסעיף זה לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל (א) הוראות סעיף זה, יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים; יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד, תשמש (ב) לפירעון החובות הכלליים. .244 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, יחולו הגבלות אלה לעניין (א) שעבוד צף: הגבלות לעניין שעבוד צף השעבוד הצף יחול, עד לסיום הליכי חדלות הפירעון, רק על נכסים של )1( החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכן על התמורה בעד נכסים כאמור או נכסי השעבוד - נכסים חלופיים להם, הניתנים לזיהוי או לעקיבה (בסעיף זה הצף); נושה המובטח בשעבוד צף רשאי להיפרע את החוב המובטח מנכסי )2( מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי75%–השעבוד הצף, רק עד סכום השווה ל תקרת השעבוד), ויחולו הוראות אלה:- השעבוד הצף (בסעיף זה לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח, בשל (א) הוראות סעיף זה, יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים; יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת השעבוד, תשמש (ב) לפירעון החובות הכלליים. בין סכום החוב המובטח לבין התמורה שהתקבלה ממימוש הנכס לנכסי קופת הנשייה, ויהיה ניתן לפרוע ממנו את יתרת חובות החייב. סעיף זה עניינו בצמצום כוחו של הנושה244 סעיף המובטח בשעבוד צף. ההוראה המוצעת כללי בסעיף זה היא אחד החידושים העיקריים שבהצעת החוק ותכליתה להגדיל את השוויון בחלוקת נכסי החייב, בעיקר ביחס לנושים החלשים. ההסדר המוצע בעניין זה משלים את השינויים המוצעים בדיני הקדימה, שנדונו בהרחבה בחלק הכללי של דברי ההסבר לסימן ב' .234 לפרק ה' ולסעיף הצדקה מרכזית בספרות למתן עדיפות לנושים מובטחים על פני שאר הנושים היא שכלול וייעול שוק האשראי. טענה נוספת היא כי הנושים המובטחים מסייעים לפיקוח ובקרה על התנהלות מקבל האשראי ובכך תורמים לכלל הנושים. נטען גם שהקדימות לנושים המובטחים אינה באה על חשבון הנושים שאינם מובטחים, שכן האחרונים תמחרו את סיכוני האשראי שלהם בשיעור הריבית שגבו, וזו מקנה להם פיצוי ראוי לסיכון המוגבר שלהם במקרה של חדלות פירעון. ואולם התוצאה של מתן העדיפות לנושים המובטחים היא שבדרך כלל הנושים המובטחים זוכים לקבל את הרוב המוחלט של נכסי החייב והנושים הכלליים מקבלים נתח קטן מאוד מהם, אם בכלל. תוצאה זו פוגעת בעקרון השוויון שבבסיס דיני חדלות הפירעון. יתירה מכך, במרבית המקרים הנושים הכלליים הם הנושים החלשים יותר שאין בכוחם להגן על עצמם. מדובר בדרך כלל בספקים ובנותני שירותים בהיקף פעילות מצומצם. מתן יתרון מוחלט לנושים המובטחים פוגע באופן קשה בנושים אלה ואף מביא לא אחת את אותם הנושים לחדלות פירעון. גם ההנחה שנושים אלה מתמחרים את הסיכון אינה נכונה. במרבית המקרים עלות העסקה לתמחור מחיר האשראי או להבטחת חובם על ידי שעבוד גבוהה ואינה כדאית בעבורם. כך שגם הטענה כי נושים אלה פיצו את עצמם בריבית שגבו בעד האשראי שנתנו לחייב אינה מדויקת. למעשה, מצב זה מביא לכך שעסקאות של מתן אשראי מובטח "מסובסדות" על ידי הנושים החלשים שאינם יודעים לתמחר את האשראי שלהם. כלומר, הלווה מוזיל את מחיר האשראי שהוא משלם להלוואות המובטחות על חשבונן של הקבוצות שלא יכולות לתמחר את מחיר האשראי שהן נותנות. החוק המוצע מבקש להציע הסדר מאוזן אשר ישמר את היתרונות לנושים המובטחים אך במקביל יבטיח כי גם הנושים הכלליים יזכו לקבל חלק מנכסי החייב בהליכי חדלות פירעון, הכול כפי שיפורט להלן. הגבלת השעבוד הצף לנכסים שהיו של החייב במועד מתן הצו ), כי שעבוד צף יחול על 1()מוצע לקבוע בסעיף קטן (א הנכסים של החייב במועד מתן הצו. כמו כן יחול השעבוד הצף גם על נכסים שיגיעו לחייב ממועד זה ועד סיום הליכי חדלות הפירעון, אך זאת רק אם ניתנו כתמורה בעד נכסים שהיו לחייב במועד מתן הצו או כנכס חלופי להם, ובלבד שהם ניתנים לזיהוי ועקיבה. הוראה זו רלוונטית בעיקר במקרה שבית המשפט מורה על הפעלת התאגיד. תכליתה להביא לכך שהערך המוסף שייווצר בעקבות הפעלת התאגיד יחולק בין כלל הנושים. ניתן להמחיש זאת באמצעות דוגמה: לתאגיד חדל פירעון יש נכס יחיד שהוא מלאי בשווי שקלים חדשים. מלאי זה כפוף לשעבוד צף של נושה 100 א'. בית המשפט מורה על הפעלת התאגיד ועל כן הנאמן מוכר את המלאי, קונה בתמורה חומר גלם, מייצר ממנו מלאי נוסף, מוכר אותו וחוזר חלילה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 724 התמורה- "בסעיף זה, "התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (ב) שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם, להשבחתם ולמימושם. הגבלת מימוש נכס משועבד כשעסקי החייב מופעלים .245 על- ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד (א) הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה, לעניין חייב שהוא יחיד , לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד 158 על הפעלת עסקו כאמור בסעיף- . לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט- לטובתו בשעבוד קבוע, ובשעבוד צף הפעלת התאגיד בתקופה זו יכולה להיות רווחית, מאוזנת או להגדיל את הפסדיו של התאגיד. נתייחס לכל אחת מהחלופות האלה. אם בעל השעבוד הצף חושש כי הפעלת התאגיד תביא להפסד ולפגיעה בשעבוד הצף שלו, עומדת לו האפשרות לבקש מבית המשפט, בכל שלב של ההליכים, הגנה הולמת. בדוגמה הנזכרת לא ניתן לתת לתאגיד הגנה הולמת אם ההפעלה הפסדית (כי המלאי הוא הנכס היחיד של התאגיד) ולכן אם אכן הפעלת התאגיד הפסדית, הפעלת התאגיד תיפסק ובעל השעבוד הצף יוכל לממש את בטוחתו. אם פעילות התאגיד מאוזנת, בעל השעבוד הצף אינו מרוויח ואינו מפסיד מההפעלה. הבטוחה שלו אמנם נמכרת, אך התמורה שמתקבלת בעדה נכנסת תחתיה והיא זו שכפופה לשעבוד. זאת משום שהתמורה המתקבלת היא תמורה בעד נכס שהיה לחייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. החידוש שבחוק המוצע בא לידי ביטוי במקרה שמתממשת האפשרות השלישית שבדוגמה, דהיינו, במקרה שהתאגיד הרוויח ושווי המלאי עלה. במקרה זה, הרי שלכאורה מי שירוויח מההפעלה הוא בעל השעבוד הצף. זאת מאחר שהשעבוד הצף חל על כל מלאי החברה, ואם עלה ערכו של המלאי, עלה בהתאם גם ערך הבטוחה. אלא שתוצאה זו מביאה לכך שהנהנה היחיד מפירות ההפעלה יהיה בעל השעבוד הצף ולא כלל נושי התאגיד. תוצאה זו אינה צודקת. זאת במיוחד מכיוון שהנושה המובטח בשעבוד צף אינו נושא בסיכון שבאי–הצלחת שכן אז הוא רשאי לדרוש הגנה הולמת.- ההפעלה החוק המוצע מבקש לתקן מצב זה ולקבוע כי שווי השעבוד הצף לא יעלה על שווי הנכסים במועד מתן הצו לפתיחת הליכים. כך, ייהנו כלל הנושים מפירות הצלחת ההפעלה. יובהר כי מוצע להחיל הגבלה זו רק בתקופת הליכי חדלות הפירעון. עם סיום ההליכים, אם התאגיד ימשיך לפעול והשעבוד הצף ימשיך לעמוד בתוקפו, הוא יחול גם על נכסים שיגיעו לידי התאגיד לאחר סיום ההליכים. הגבלת פירעון חוב מובטח בשעבוד צף ), מוצע להגביל את החלק מהחוב 2()בסעיף קטן (א שרשאי נושה המובטח בשעבוד צף להיפרע את חובו מנכסי השעבוד הצף. הוראה זו נועדה להגדיל את השוויון בין הנושים ולהשלים את המהלך להעברת נתח מקופת הנשייה מהנושים בעלי דין הקדימה לנושים הכלליים. כאמור בדברי ההסבר לסימן ב' לפרק ה', צמצום דין הקדימה לבדו עלול היה להביא להגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים בעלי השעבוד הצף ולא לנושים הכלליים. לכן נדרש מהלך משלים שיקטין את שיעור החוב שייפרע לנושים בעלי השעבוד הצף כך שצמצום דיני הקדימה ישיג את מטרתו לטובת הנושים הכלליים. מוצע לקבוע כי נושה מובטח בשעבוד צף יהיה זכאי להיפרע את חובו המובטח מנכסי השעבוד הצף (כהגדרתם 75%–)) רק עד לסכום השווה ל1()המוצעת בסעיף קטן (א מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף. זאת לאחר שנוכו מהתמורה ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכם של הנכסים, להשבחתם ולמימושם. יתרת הנכסים תעמוד לפירעון החובות הכלליים. מוצע כי אם לא נפרע לנושה המבוטח בשעבוד הצף מלוא החוב המובטח בשל ההגבלה שסעיף זה מטיל עליו, דין יתרת החוב לנושה זה יהיה כדין חובות כלליים של החייב. להצעת החוק, הקובע 372 על פי המוצע בסעיף הוראת מעבר לעניין זה, הוראה זו תהיה פרוספקטיבית בלבד. כך על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק יום הפרסום) יחולו הוראות הדין הקיים, - המוצע (להלן לרבות דיני הקדימה. בנוסף, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום (לדוגמה במחזור הלוואות) יחול הדין הישן למשך חמש שנים מיום הפרסום בלבד. מוצע לקבוע כי אם הורה בית המשפט, 245 סעיף במסגרת צו לפתיחת הליכים, על הפעלת התאגיד, תוגבל היכולת של הנושים המובטחים לממש את בטוחותיהם. עיקרה של מגבלה זו בדרישה לקבלת אישור בית המשפט כדי לפעול למימוש הנכס המשועבד או לגיבוש שעבוד צף לגביו. בית המשפט ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי אין לנושה המובטח הגנה הולמת, או שמימוש הנכס או גיבושו של שעבוד צף לגביו לא יפגעו באפשרות לשיקומו הכלכלי של התאגיד. תכליתה של הוראה זו לאפשר את הפעלתו של התאגיד לשם גיבוש תכנית לשיקום כלכלי (לעניין זה ראו להצעת החוק). 63 עד59 גם את דברי ההסבר לסעיפים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 725 בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש (ב) השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה: אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי )1( להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף כדי לפגוע באפשרות )2( באפשרות- לשיקומו הכלכלי של החייב שהוא תאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד לשמירת עסקו כעסק פעיל. פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן .246 הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות חוק המשכון, בשינויים המחויבים. הודעה על כוונת מימוש .247 נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו (א) לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה. הודיע נושה מובטח על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו, רשאי הנאמן, (ב) . 246 ימים ממועד קבלת ההודעה, לפדות את הנכס המשועבד כאמור בסעיף14 בתוך הליכי מימוש נכס משועבד .248 (ב), יחולו247 לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף (א) לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה: בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את גיבוש (ב) השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה: אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד הצף כדי )1( להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף כדי לפגוע באפשרות )2( באפשרות- לשיקומו הכלכלי של החייב שהוא תאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד לשמירת עסקו כעסק פעיל. .246 הנאמן רשאי, בכל עת, לפדות את הנכס המשועבד; על פידיון הנכס המשועבד יחולו הוראות חוק המשכון, בשינויים המחויבים. פידיון הנכס המשועבד בידי הנאמן .247 נושה מובטח המבקש לממש נכס המשועבד לטובתו, יודיע לנאמן על כוונתו (א) לעשות כן, ובלבד שהגיש תביעת חוב לפני מתן ההודעה או יחד עמה. הודעה על כוונת מימוש הודיע נושה מובטח על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו, רשאי הנאמן, (ב) . 246 ימים ממועד קבלת ההודעה, לפדות את הנכס המשועבד כאמור בסעיף14 בתוך .248 (ב), יחולו247 לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף (א) לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה: הליכי מימוש נכס משועבד הוראה זו תחול גם לגבי נכסים הדרושים לשמירת עסקו כעסק פעיל.- שהממונה הורה על הפעלתו- של יחיד זכותו של הנושה המובטח בנכס המשועבד 246 סעיף מוגבלת לפירעון חובו. לכן מוצע לקבוע כי הנאמן רשאי בכל עת לפרוע לנושה את החוב המובטח ולפדות את הנכס המשועבד, לפי הוראות חוק המשכון, חוק המשכון). - (להלן1967-התשכ"ז מוצע לקבוע את הפרוצדורה למימוש נכס 247 סעיף משועבד בידי נושה מובטח במקרים שבהם הוא רשאי לממש את הנכס לאחר מתן הצו לפתיחת ההליכים, דהיינו, אם בית המשפט לא הורה על הפעלת עסקו של (ב) 245 החייב או אם מתקיים אחד מהתנאים שבסעיף להצעת החוק. מוצע לקבוע כי על הנושה המובטח להודיע לנאמן על כוונתו לממש את הנכס המשועבד, ובלבד שהגיש תביעת חוב טרם מתן ההודעה או יחד עמה. החל מרגע ימים שבמהלכם רשאי 14 ההודעה מתחילה תקופה של הנאמן לפדות את הנכס המשועבד. הוראה זו נועדה לאפשר לנאמן לפרוע את חובו של החייב ולפדות את הנכס המשועבד, אך זאת באופן שלא יעכב את הנושה המובטח מלגבות את חובו יתר על המידה. סעיף זה מתווה את הדרך למימוש נכס משועבד248 סעיף שלא נפדה בידי הנאמן. מוצע ליצור הבחנה בין הליך המימוש בידי נושה המובטח ביתר לבין הליך המימוש בידי נושה המובטח בחסר. נושה המובטח ביתר הוא נושה ששווי הבטוחה שלו עולה על גובה החוב. במקרה זה יש לנושה המובטח ולנושים הכלליים אינטרסים שונים. לנושים הכלליים יש אינטרס שהנכס המובטח יימכר במחיר גבוה ככל האפשר, שכן ההפרש בין התמורה שהתקבלה בעבור הנכס ובין החוב שהנכס נועד להבטיח את פירעונו, ייכלל בנכסי קופת הנשייה. מנגד, לנושה המובטח אין כל תמריץ להשיא את ערך הבטוחה מעבר לגובה החוב. מבחינתו, כל עוד המחיר שיושג בעד הנכס מכסה את החוב שהחייב חב לו, יש למכור את הנכס מהר ככל האפשר. השונות בין האינטרסים של הנושים המובטחים לאלה של הנושים הכלליים מחייבת שגם הנושים הכלליים יהיו מעורבים בהליך מימוש הבטוחה. ) כי במקרה 1()לשם כך, מוצע לקבוע בסעיף קטן (א ששווי הנכס המשועבד, לפי האומדן שהגיש הנושה המובטח, גבוה באופן מובהק מגובה החוב המובטח, ייעשה מימוש הנכס בידי הנאמן. הטעם לכך שהוראה זו מוגבלת רק למקרים שבהם שווי הנכס המשועבד גבוה במובהק מגובה החוב הוא שקשה לאמוד במדויק את שווי הבטוחה להצעת החוק). כמו כן במצב 210 (ראו דברי ההסבר לסעיף שבו אין הפרש מובהק בין שווי הבטוחה לשווי החוב, מצטמצם הפער בין האינטרסים של הנושה המובטח לאלה של הנושים הכלליים. מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג), כי במימוש נכס משועבד בידי הנאמן, יפעל הנאמן בהתאם להנחיות הנושה המובטח. ואולם אם הנאמן סבור שפעולה לפי הנחיות אלה תפגע בשאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות כיצד לפעול. הוראה זו מאפשרת לנושה המובטח שליטה מסוימת באופן המימוש, אם הדבר אינו פוגע בשאר הנושים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 726 )(ה210 היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי סעיף )1( אומדן שווי הנכס המשועבד) גבוה באופן מובהק מהחוב- (בסעיף קטן זה ימומש הנכס בידי הנאמן;- המובטח לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב המובטח )2( ; ימומש הנכס בידי הנושה המובטח- מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה אינו סביר )3( או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור, רשאי בית המשפט לקבוע בעצמו ) בהתאם לאומדן 2( ) או1( את האומדן, ויחולו על המימוש הוראות פסקאות שקבע. על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לבקשת נושה מובטח, להורות (ב) כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים. במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א) יפעל הנאמן בהתאם (ג) להנחיות הנושה המובטח ואולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים רשאי הוא לבקש מבית המשפט הנחיות לעניין דרך פעולתו. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מימוש נכס משועבד בידי הנושה המובטח (ד) ופיקוח הנאמן ובית המשפט על מימוש כאמור. משכון לחיוב המגיע לגוף מוסדי .249 ) לחוק המשכון, ועל3(17 לא יחולו על משכון כאמור בסעיף248– ו247 הוראות סעיפים מימושו יחולו הוראות החוק האמור. חלוקת התמורה ממימוש נכס משועבד .250 התמורה מפידיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון ההוצאות (א) שהוצאו לשמירת ערכו, להשבחתו ולמימושו, ולאחר מכן תיזקף לכל אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן, בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח: בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע חריג לכלל שבסעיף קטן ). החריג המוצע מאפשר לבית המשפט להורות כי 1()(א הנכס ימומש בידי הנושה המובטח ולא בידי הנאמן. זאת אם מצא בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים. עד כאן עסקנו במקרה שבו שווי הבטוחה גבוה משווי החוב ובאינטרסים השונים שיש לנושה המובטח ולנושים הכלליים כתוצאה מכך. ואולם כאשר שווי הבטוחה נמוך משווי החוב, ככלל, לנושה המובטח ולנושים הכלליים אינטרס זהה. זאת משום שגם לנושה המובטח יש אינטרס לממש את הנכס במחיר גבוה ככל האפשר. לכן, מוצע ), כי במקרה זה יהיה הנושה 2()לקבוע, בסעיף קטן (א המובטח רשאי לממש את הנכס בעצמו. עם זאת, גם במקרה זה יש צורך בפיקוח של הנאמן ובית המשפט על אופן מימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח. לשם כך מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) כי השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח ולעניין פיקוח הנאמן ובית המשפט על המימוש. ההוראות המוצעות בסעיף זה נותנות משקל רב לאומדן שווי הנכס המוגש בידי הנושה בחוב המובטח. מאחר שהנושה המובטח הוא בעל אינטרס בקביעת האומדן (כי מבחינתו עדיף שתוצאת האומדן תהיה שהנכס מובטח ), לאפשר לבית המשפט 3()בחסר), מוצע, בסעיף קטן (א לבקר את האומדן שהגיש הנושה המובטח. כך, במקרים שבהם לא הוגש אומדן, או במקרים שבהם מצא בית המשפט כי האומדן שהגיש הנושה המובטח אינו סביר, מוסמך בית המשפט לקבוע את האומדן בעצמו. ) לחוק המשכון קובע הוראות לעניין 3(17 סעיף249 סעיף מימושו של משכון מופקד, המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי. מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים לחוק המוצע (שעניינן מתן הודעה על כוונה 248– ו247 לממש נכס משועבד והליכי מימושו) לא יחולו על משכון לפי אותו סעיף. על מימושו של משכון כאמור יחולו על פי המוצע ההוראות הקבועות בחוק המשכון לעניין מימוש נכס מאותו סוג. ההוראה המוצעת עולה בקנה אחד גם עם (ראו: הצ"ח 2015- להצעת חוק המשכון, התשע"ה37 סעיף ) המאפשר במקרים מסוימים 902 'הממשלה התשע"ה, עמ מימוש עצמי של משכון בידי גוף מוסדי. מוצע לקבוע כי התמורה ממימוש נכס משועבד 250 סעיף תיזקף תחילה לחשבון הוצאות הליכי המימוש ושמירת ערך החוב המובטח. לאחר מכן תיזקף יתרת התמורה לפירעון הקרן והפרשי הריבית וההצמדה שנוספו ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 727 קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד מועד מתן הצו לפתיחת )1( ;הליכים הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד )2( .)(ג243 לפרעון החוב המובטח כאמור בסעיף הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, (ב) רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו. סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות נכס הכפוף לשיור בעלות .251 :נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; )1( הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה )2( ;בעדו (ב) לחוק המשכון, לא חלות על עסקת המכר.2 הוראות סעיף )3( הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים .252 על- ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד (א) הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה, לעניין חייב שהוא יחיד , לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את 158 על הפעלת עסקו לפי סעיף- .החזקה בנכס, בשל אי–תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים (ב) אחד מאלה: אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות )1( ;להבטחת הגנה כאמור אין בהעברת החזקה כדי לפגוע באפשרות לשיקומו הכלכלי של החייב, )2( . באפשרות לשמירת עסקו כעסק פעיל- שהוא תאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד מועד מתן הצו לפתיחת )1( ;הליכים הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים עד )2( .)(ג243 לפרעון החוב המובטח כאמור בסעיף הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, (ב) רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת התמורה לידיו. סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות .251 :נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה נכס הכפוף לשיור בעלות הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו, לפני מתן הצו לפתיחת הליכים; )1( הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר, לפי הסכם המכירה, עד לתשלום התמורה )2( ;בעדו (ב) לחוק המשכון, לא חלות על עסקת המכר.2 הוראות סעיף )3( .252 על- ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד (א) הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, או הורה הממונה, לעניין חייב שהוא יחיד , לא יקבל בעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות את 158 על הפעלת עסקו לפי סעיף- .החזקה בנכס, בשל אי–תשלום התמורה בעדו בידי החייב, אלא באישור בית המשפט הגבלה על העברת חזקה כשעסקי החייב מופעלים בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות בהתקיים (ב) אחד מאלה: אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים אחרות )1( ;להבטחת הגנה כאמור אין בהעברת החזקה כדי לפגוע באפשרות לשיקומו הכלכלי של החייב, )2( . באפשרות לשמירת עסקו כעסק פעיל- שהוא תאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד לחוב טרם מתן הצו לפתיחת הליכים ולהפרשי הצמדה וריבית שנצברו במהלך ההליכים. זאת, בהתאם לחלקם היחסי של מרכיבים אלה בחוב המובטח. זקיפת הקרן והריבית בהתאם לחלקן היחסי רלוונטית בעיקר לנושה המובטח בחסר. זאת משום שהיא מגדירה כקרן או כריבית. - כיצד תסווג יתרת החוב שלא נפרעה הקביעה כי הזקיפה תיעשה באופן יחסי מביאה לתוצאה מאוזנת. כך, חלק מיתרת החוב יסווג כקרן (ויזכה למעמד של חוב כללי), וחלק אחר ממנה יסווג כריבית (ופירעונו יידחה עד לאחר תשלום כל החובות הכלליים), בהתאם לחלק היחסי של כל אחד ממרכיבים אלה בחוב. לבסוף, מוצע לקבוע כי אם הושלם מימוש הנכס וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה המובטח, יהיה הנאמן רשאי לעכב אצלו את תמורת המימוש עד להכרעה בתביעה. חלופה נוספת שמוצע לקבוע במקרה כזה היא העברת התמורה לידי הנושה המובטח, תמורת ערובה. סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות ההסדר המוצע בסימן זה נועד לאפשר לתאגיד סעיפים בהפעלה להמשיך ולהשתמש בנכסים הכפופים252– ו251 . לשיור בעלות מתוך מתן הגנה הולמת לבעליהם מוצע להחיל על נכס הכפוף לשיור בעלות את אותם הסדרים והגנות החלים על נכסים משועבדים, בשינויים הנדרשים. זאת למרות שמבחינה משפטית אין מדובר בנכס משועבד אלא בנכס שהבעלות בו אינה בידי החייב. כמו כן מוצע לקבוע כי הוראות אלה יחולו גם לגבי נכסים הכפופים לשיור בעלות הדרושים להפעלת עסק של חייב שהוא יחיד, שהממונה הורה על הפעלת עסקו. ההסדר המוצע מעגן את ההסדר הקבוע היום בסימן ב' לפרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות, העוסק בבעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות, בשינויי נוסח בלבד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 728 סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון עיכבון .253 ,נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור; על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות לגבי נושה מובטח, הכול בשינויים המפורטים בסימן זה. סמכות להורות על מסירת נכס מעוכב .254 בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה שיש לו (א) לגביו זכות עיכבון, להעביר את הנכס לנאמן, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: בית המשפט הורה, לעניין חייב שהוא תאגיד, על הפעלת התאגיד לצורך )1( שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לצורך השיקום כאמור, או שהממונה הורה, לעניין והנכס דרוש לצורך שמירת 158 חייב שהוא יחיד, על הפעלת עסקו לפי סעיף עסקו של היחיד כעסק פעיל; ניתנה לנושה הגנה הולמת. )2( סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון זכות עיכבון יכולה להיווצר מכוח הסכם או 253 סעיף לחוק 5 מכוח הדין (לדוגמה: סעיף לחוק המכר, 31 , סעיף1974-חוזה קבלנות, התשל"ד ). 1967- לחוק השומרים, התשכ"ז9 , וסעיף1968-התשכ"ח בדין האזרחי מקנה זכות העיכבון לנושה את הזכות לעכב בידיו נכס של החייב עד לפירעון החוב שחב לו החייב. זכות זו היא זכות דיונית פרוצדורלית (ראו: ע"א רשות שדות התעופה נ' כונס הנכסים של חברת 790/85 )). לעומת1990( 186 )3( התעופה מעוף נתיבי אוויר, פ"ד מד 1 זאת, בהליכי חדלות פירעון קובע הדין הקיים בסעיף לפקודת פשיטת הרגל כי זכות העיכבון הופכת לזכות מהותית ומקנה למחזיק בה מעמד של נושה מובטח. על מעמדה של זכות העיכבון כזכות מהותית בדיני חדלות פירעון נמתחה ביקורת במהלך השנים. הטענה העיקרית היא כי העדיפות שמקנה הדין לזכות העיכבון פוגעת בלא הצדקה בעקרון השוויון. כך לדוגמה, במקרה ששני בעלי מלאכה מבצעים תיקון בעבור החייב. האחד לוקח את הנכס לתיקון אצלו במעבדה והשני מתקנו ברשותו של החייב. זכות העיכבון תעמוד לראשון ולא לשני, ועל כן יזכה בעל המלאכה הראשון לעדיפות בסדר הפירעון על פני בעל המלאכה השני. זאת למרות שאין הצדקה עניינית להבחנה זו. למרות זאת, קבעה הפסיקה כי כל עיכבון הקבוע בחקיקה האזרחית הוא בעל מעמד של נושה מובטח (ראו )). גם 10.6.07( המשביר הישן נ' לוגיסטיקר5789/04 ע"א 2011- להצעת חוק דיני ממונות, התשע"א556 בסעיף הצעת - ) (להלן700 '(הצעות חוק הממשלה התשע"א, עמ חוק דיני ממונות) הוצע לקבוע כי כל עיכבון מכוח חיקוק יהיה במעמד של זכות קניינית. החוק המוצע מבקש לעגן את ההסדר שנקבע לעניין זה בפסיקה, ולקבוע כי בעל זכות עיכבון מכוח חיקוק או מכוח הסכם יהיה במעמד של נושה מובטח. עם התקדמות הליכי החקיקה של הצעת חוק דיני ממונות, ייבחן מחדש מעמדו של העיכבון שנוצר מכוח הסכם גם בהליכי חדלות פירעון. הנימוק העיקרי לקביעה כי זכות העיכבון תזכה את בעליה במעמד של נושה מובטח הוא הצורך במתן הגנה לנותני שירותים וספקים, שהם במקרים רבים נושים קטנים וחלשים. במקרים רבים, היקף העסקאות שמבצעים נותני שירותים וספקים אלה אינו מצדיק רישום שעבוד. מטעם זה, כדי להבטיח את עצמם לא נוהגים נותני השירותים והספקים להשתמש בשעבודים להבטחת חובם אלא בעיכבונות. מתן מעמד לזכות העיכבון בהליכי חדלות פירעון מסייע לנושים אלה להבטיח את פירעון חובם. יש לזכור כי במרבית המקרים, חלק גדול מנכסי החייב משועבד בשעבודים קבועים וצפים. בלא זכות העיכבון, היה הנכס ניתן דווקא לנושים המתוחכמים והמובטחים ולא לנושים הכללים והמתוחכמים פחות. זכות העיכבון מגדילה אם כן את יכולתם של הנושים החלשים להגן על עצמם ולקבל חלק גדול יותר מנכסי החייב על חשבון הנושים המובטחים והמתוחכמים. לכן, הותרתה של זכות העיכבון דווקא מגדילה את השוויון בין קבוצות הנושים השונות. אכן, זכות העיכבון פוגעת בשוויון שבין הספקים ונותני השירותים שיכולים לקחת את הנכס אליהם לבין הספקים ונותני השירותים שלא יכולים לעשות כך. ואולם למרות זאת, בראייה כוללת, יתרונותיה עולים על חסרונותיה. מעמדה של זכות העיכבון הוא כשל נכס 254 סעיף משועבד. לכן, בדומה לדין החל על נכס משועבד, גם ביחס לעיכבון מוצע לקבוע כי במקרה של הפעלת התאגיד לצורך שיקומו יהיה ניתן להורות לנושה המחזיק בנכס שיש לו לגביו זכות עיכבון, להעבירו לידי הנאמן. זאת בכפוף למתן הגנה הולמת למעביר. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 729 היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לצורך הליכי חדלות (ב) הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד גובה עלות ההכנה של המסמך כהוצאות הליכי חדלות הפירעון; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר .26‏ערך כהגדרתו בחוק החברות או שיק כמשמעותו בפקודת השטרות סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז קיזוז .255 נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה: חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; )1( נטילת חובות הדדיים והסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל )2( ;של החייב או הנושה 312 , או לפי סעיפים27‏1980-החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם )3( . לחוק הביטוח הלאומי315 או היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לצורך הליכי חדלות (ב) הפירעון, רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א), ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון עד גובה עלות ההכנה של המסמך כהוצאות הליכי חדלות הפירעון; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר .26‏ערך כהגדרתו בחוק החברות או שיק כמשמעותו בפקודת השטרות סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז .255 נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה, בהתקיים אחד מאלה: קיזוז חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה; )1( נטילת חובות הדדיים והסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך עסקיו הרגיל )2( ;של החייב או הנושה 312 , או לפי סעיפים27‏1980-החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם )3( . לחוק הביטוח הלאומי315 או חריג לכלל זה מוצע לקבוע במקרה שהנכס המעוכב הוא מסמך הדרוש לנאמן לצורך הליכי חדלות פירעון. למסמכים אלה אין בדרך כלל שווי כספי, ולא ניתן למכור אותם בשוק החופשי. היחיד שיש לו צורך בהם הוא הנאמן, והם נדרשים לו לצורך ניהול התאגיד בחדלות פירעון. הערכת שוויים של נכסים אלה כרוכה בקושי רב שכן שוויים האובייקטיבי עשוי להיות נמוך מאוד ולעומת זאת שוויים הסובייקטיבי, כלומר הסכום שכדאי לנאמן לשלם בעבורם, עשוי להיות גבוה הרבה יותר מעלות הכנתם. לכן, מוצע להסמיך את בית המשפט להורות על מסירתם לנאמן של מסמכים הנדרשים לצורך הליכי חדלות פירעון. במקרה כזה, יהיה מעמדו של החוב שלגביו חלה זכות העיכבון, עד גובה עלות הכנת המסמך, כמעמד הוצאות הליכי חדלות פירעון. הוראות אלה יחולו על פי המוצע גם לגבי נכס שדרוש לשימור עסקו של יחיד כעסק פעיל, כאשר הממונה הורה על המשך הפעלתו. סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז זכות הקיזוז מעניקה למחזיק בה קדימות על פני 255 סעיף שאר הנושים. היא מאפשרת לנושה לגבות את מלוא חובו מהחייב באמצעות הקיזוז ובכך מעניקה לו עדיפות על פני שאר הנושים. דיני הקיזוז בהליכי חדלות פירעון מוסדרים כיום לפקודת פשיטת הרגל. התנאי העיקרי הקבוע 74 בסעיף באותו סעיף דורש שהחובות המקוזזים יהיו חובות הנובעים מחובות אשראי או עסקים הדדיים. תנאי נוסף הנדרש לקיזוזם של החובות הוא שהם חובות בני תביעה בפשיטת רגל. שני נימוקים עיקריים מצדיקים הכרה בזכות הקיזוז בהליכי חדלות פירעון: הנימוק המוסרי והנימוק הכלכלי בנק לאומי נ' הסתדרות הרבנים 1226/90 (ראו ע"א )).1995( 177 )1(דאמריקה, פ"ד מט הנימוק המוסרי גורס כי חיובו של פלוני לשלם לקופת הנשייה בשעה שיש לחייב כלפיו חוב אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של צדק. ההצדקה לזכות הקיזוז על פי גישה זו אינה נובעת מיחסי הצדדים בתקופה שעובר לחדלות הפירעון אלא ממצב החובות ההדדיים כפי שהוא במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון. לכן די בכך שקיימים חיובים הדדיים במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון כדי להצדיק את זכות הקיזוז ואין כל חשיבות לנסיבות שבהן התגבשו חיובים אלה. הביקורת העיקרית נגד הנימוק המוסרי היא שאת מערכת שיקולי הצדק וההגינות בהליכי חדלות פירעון יש לנתח בראייה כוללת של כלל הצדדים להליך. ניתוח המביא בחשבון רק את מערכת היחסים שבין החייב לבין הנושה המבקש להפעיל את זכות הקיזוז מתעלם מהשפעתה של זכות הקיזוז על זכויותיהם של נושים אחרים, ועל כן אינו נכון. הנימוק הכלכלי נשען על הטענה שחיי המסחר מבוססים על זכות הקיזוז ולכן פגיעה בזכות הקיזוז תפגע בהבטחת הפעילות השוטפת של החייב בתקופה הקודמת לפתיחת הליכי חדלות הפירעון לגביו. זאת בעיקר מול ספקי שירותים ונותני אשראי המתבססים על זכות הקיזוז במהלך עסקיהם מול החייב. יש טעם רב בביקורת האמורה על הנימוק המוסרי. לפיכך, הצעת החוק מבקשת לבסס את זכות הקיזוז על הנימוק הכלכלי. לכן מוצע להכיר בזכות קיזוז של נושה במקרים שבהם הפגיעה בזכות הקיזוז עלולה לגרום לפגיעה ביכולתו של החייב לקיים חיי מסחר תקינים עובר להליכי חדלות הפירעון. בהתאם לעיקרון זה, מוצע לקבוע כי זכות הקיזוז תקום לנושה באחד משלושת המקרים שלהלן: .12 ', עמ2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 26 .50 'ס"ח התש"ם, עמ 27 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 730 הודעה על זכות קיזוז .256 ימים מהמועד שבו נודע30 נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות בתוך לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם מעמד הנושים .257 ,בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית המשפט (א) הממונה והנאמן, ככל האפשר, בעמדת הנושים המובטחים ושאינם מובטחים. עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או בוועדת הנושים; (ב) היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, תכריע עמדת האסיפה. בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם החלטה אלא (ג) לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם. במקרה - א.  החובות של החייב והנושה כרוכים זה בזה זה ברור שהצדדים הסתמכו על זכות הקיזוז וראו את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם כמערכת שלובה של חובות וזכויות. פגיעה בזכות הקיזוז בנסיבות אלה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להיכנס למערכת מסוג זה. ב.  נטילת החובות ההדדיים וההסתמכות על זכות הקיזוז - היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החייב או הנושה במקרה זה ברור כי לפחות אחד מהצדדים הסתמך על זכות הקיזוז כחלק ממהלך עסקיו הרגיל. פגיעה בזכות הקיזוז בקשר לעסקאות מסוג זה עלולה לפגוע ביכולתו של החייב להתקשר בעסקאות כאלה שכן הצד השני לעסקה לא יוכל להשתמש בזכות הקיזוז שעליה הוא מבסס את עסקיו. ג.  החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, לחוק הביטוח 315 או312 , או לפי סעיפים1980-התש"ם במקרה זה ההסתמכות מבוססת על הוראת - הלאומי חוק ספציפית הקובעת כי רשויות המס והביטוח הלאומי זכאיות לקזז חובות כנגד זכויות. את זכות הקיזוז ניתן להפעיל רק לגבי חובות עבר, כלומר, ניתן לקזז חוב עבר שהחייב חב לנושה מחוב עבר שהנושה חב לחייב. הוראה זו דומה להוראה הקיימת לפקודת פשיטת הרגל. עם זאת, החוק 74 היום בסעיף המוצע אינו מבחין בין חובות מותנים לחובות שאינם מותנים וקובע כי כל חוב עבר ניתן לקיזוז. הטעם לכך הוא שלעניין זכות הקיזוז והתכליות שבבסיסה, אין הבחנה עניינית בין חובות קיימים או מותנים. בנוסף, החרגתם של חובות מותנים מזכות הקיזוז מייצרת תמריץ לנושים בעלי זכות קיזוז לנסות ולהקדים את מועד קיום התנאי כדי שחובם יהפוך ודאי. תמריץ זה עלול לפגוע בהתנהלותו של החייב קודם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים, וכך לפגוע בסיכוייו להשתקם. ההסדר המוצע בעניין זה מבקש 4316/90 לשנות את הדין הקיים בהתאם לפסיקה (ראו: ע"א הספקה חברה מרכזית לחקלאים נ' אגרא אבן יהודה אגודה )). 1995( 133 )2(חקלאית שיתופית פ"ד מט כדי שהנאמן יוכל לדעת באופן מלא מהו מצבו 256 סעיף הכלכלי של החייב, מוצע לחייב נושה שיש ימים מהמועד 30 לו זכות קיזוז להודיע על כך לנאמן בתוך שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים. חלק ה': מעמד הנושים וזכויותיהם חלק זה קובע הוראות בעניין מעמדם של הנושים כללי בהליכי חדלות הפירעון. הליכי חדלות פירעון מתנהלים במידה רבה בעבור הנושים ועל כן יש טעם להקנות להם את הכוח לנהל את ההליכים. אלא שניהול הליכי חדלות פירעון בידי הנושים מעלה כמה קשיים, בעיקר יישומיים, כפי שיפורט להלן. ראשית, הנושים אדישים בדרך כלל להליכים. זאת בעיקר במקרים שבהם התועלת שצפויה לצמוח להם מפיקוח על ההליכים נמוכה מהעלויות הכרוכות בפיקוח. שנית, האינטרסים של הנושים אינם זהים. לכן ניהול ההליכים בידי הנושים עלול להקשות על יכולתם לקבל החלטות. שלישית, הליך כינוס הנושים באסיפות נושים לצורך קבלת החלטות הוא הליך יקר ומסורבל. המעמד המוקנה בהצעת החוק לנושים בהליכי חדלות הפירעון נגזר מהאיזון בין המאפיינים הנזכרים לעיל. ההסדר המוצע נועד לאפשר לנושים לפקח על הליכי חדלות הפירעון בלי לפגוע יתר על המידה בתקינותם ויעילותם של ההליכים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון לא ינוהלו בידי הנושים אלא בידי הנאמן תחת פיקוחו של בית המשפט או הממונה. על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב בעמדתם של הנושים אך ההחלטה הסופית תתקבל על פי המוצע בידי בית המשפט, הממונה כל אחד בהתאם לסמכותו לפי החוק. מעמדם - או הנאמן של הנושים יהיה על פי המוצע מעמד מייעץ בלבד. עם זאת, מוצע להקנות לנושים סמכויות פיקוח מסוימות על ניהול ההליכים בידי הנאמן וכן את ההזדמנות להישמע לפני קבלת החלטות משמעותיות, הכול כמפורט להלן. מוצע לקבוע כי בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי 257 סעיף תפקידיהם על פי החוק המוצע, על בית המשפט, הממונה והנאמן להתחשב ככל האפשר בעמדת הנושים המובטחים והנושים שאינם מובטחים. הוראה זו קובעת את העיקרון שבבסיס חלק זה ולפיו מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 731 זכות עיון במסמכים .258 היה החייב תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או (א) במסמך אחר המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. היה החייב יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי הנאמן, (ב) אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן לפי (ג) ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים 291 או281 ,152 ,50 סעיפים .149– ו49 לפי סעיפים זכותו של נושה לפנות לבית המשפט .259 נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון. כינוס אסיפת נושים .260 .הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים (א) הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית משפט או הממונה או לבקשת ועדת (ב) לפחות מערך תביעות החוב, כדי 25%–הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים. .258 היה החייב תאגיד, רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי התאגיד או (א) במסמך אחר המצוי בידי הנאמן, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. זכות עיון במסמכים היה החייב יחיד, רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי בידי הנאמן, (ב) אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הממונה לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל הנאמן לפי (ג) ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים 291 או281 ,152 ,50 סעיפים .149– ו49 לפי סעיפים .259 נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון. זכותו של נושה לפנות לבית המשפט .260 .הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים (א) כינוס אסיפת נושים הנאמן יכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית משפט או הממונה או לבקשת ועדת (ב) לפחות מערך תביעות החוב, כדי 25%–הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים. הנושים המובטחים יכולים בדרך כלל לייצג את עניינם הפרטי. לעומת זאת ביחס לנושים הלא מובטחים קיימת במקרים רבים בעיית נציג, הנובעת מפיזורם של נושים אלה והאינטרס הכלכלי הקטן שיש להם להשתתף בהליכים. כדי לתת מענה לבעיה זו, מוצע לקבוע כי עמדת הנושים תיקבע באמצעות אסיפת הנושים וועדת הנושים. אלה הם למעשה האורגנים של הנושים שאינם נושים מובטחים. במקרה של סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים, מוצע שעמדת אסיפת הנושים היא שתכריע. כמו כן מוצע להסמיך את בית המשפט להחליט על סוגי עניינים שבהם הנאמן לא יקבל החלטה לפני שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להביע את עמדתה. מנגנון זה נועד, מצד אחד, לאפשר לוועדה להביע את עמדתה בנקודות מפתח בהליך חדלות הפירעון, ומצד שני, לוודא כי פיקוחם של הנושים לא ישתק את פעולת הנאמן ויפגע בניהול התקין של ההליכים. סעיף זה קובע הוראות לעניין זכות העיון של 258 סעיף הנושים במסמכים הנוגעים לחייב. לעניין תאגיד, מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לאפשר לנושה לעיין במסמכים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. הצורך בביקורת שיפוטית על זכות העיון נועד למנוע פגיעה בסודות מסחריים של התאגיד או עשיית שימוש לרעה מסוג אחר בזכות זו בידי הנושים. מטעם זה מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לקבוע תנאים ומגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. לעניין יחיד מוצע לקבוע כי זכות העיון תיקבע בידי הממונה, האחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. במסגרת הפעלת סמכותו זו, על הממונה לבחון גם את הפגיעה בפרטיות הכרוכה במתן זכות העיון במידע. מוצע להבהיר שהוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור או על מידע שנמסר מרשות המסים או מתאגיד בנקאי, כמפורט בסעיף. בנושאים אלה נקבעו בחוק המוצע הגבלות ואיזונים ספציפיים המתאימים לסוגי מידע אלה ולנסיבות העניין. מוצע לקבוע כי כל נושה רשאי להגיש לבית 259 סעיף המשפט בקשה להכריע בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון. הבקשות יוגשו לבית המשפט הן בהליך חדלות פירעון לגבי תאגיד, המתנהל ממילא לפני בית המשפט, והן בהליך כאמור בעניינו של יחיד, שעל ניהולו מופקד הממונה. ההצדקה לפנייה לבית המשפט בשני המקרים טמונה באופי ההכרעה הנדרשת במקרה זה שהיא באופייה הכרעה בסכסוך. לחוק מוצע 206 להשלמת התמונה יוזכר כי בסעיף לקבוע כי בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל, רשאי הנושה לפנות לרשם ההוצאה לפועל בעניינים שבסמכותו של הרשם. מוצע להסמיך את הנאמן לכנס, בכל עת, 260 סעיף אסיפת נושים כדי לשמוע את עמדתם. בנוסף, רשאים על פי המוצע בית המשפט והממונה להורות לנאמן לכנס אסיפת נושים, וכן רשאים ועדת מערך תביעות החוב 25%–הנושים או נושים המחזיקים ב לבקש מהנאמן לכנסה. כינוס האסיפה באופן זה יכול שיהיה לצורך קבלת דיווח מהנאמן על פעולותיו או כדי שהנאמן ישמע את עמדת הנושים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 732 אסיפת נושים ראשונה .261 בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של הנושים בתוך (א) ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה בית המשפט, אלא אם 90 כן הורה בית המשפט או הממונה, כי בנסיבות העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים. בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של הנושים (ב) אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים. הנאמן יכין, עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, דוח ראשוני (ג) לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד כינוס האסיפה; הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר. באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות הפירעון, (ד) ובכלל זה יחליטו בעניינים אלה: האם למנות ועדת נושים; )1( האם לבקש מבית המשפט להורות על החלפת- לגבי חייב שהוא תאגיד )2( .הנאמן שמינה סדרי פעולה של אסיפת הנושים .262 זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח, שהגיש תביעת (א) חוב לפי הוראות חוק זה, לפי ערך תביעת החוב שהגיש. היה חשש כי תביעת חוב שהגיש נושה אינה תואמת את סכום החוב שבו הוא (ב) נושה בפועל וכי התביעה הוגשה מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו, רשאי הנאמן לבחון את התביעה לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה. אסיפת הנושים הראשונה חשובה לשם הנעת 261 סעיף הנושים להשתתף בהליכי חדלות הפירעון. מנגד, כינוסה של אסיפת נושים כרוך בעלויות לא מבוטלות ולכן לעתים הנזק שבכינוסה עולה על התועלת שבכך. לפי הדין הקיים, על הנאמן לכנס אסיפת נושים ראשונה עם מתן צו הכינוס או צו הפירוק, זאת לפי סעיף לפקודת החברות. 308 (א) לפקודת פשיטת הרגל או סעיף26 ואולם הניסיון מראה כי ברובם המכריע של הליכי חדלות פירעון של יחידים הנושים אינם מתייצבים לאסיפה ואין כל תועלת בקיומה. לאור זאת, הנחה הכונס הרשמי שלא לקיים 2009 בחוק המוצע) עוד בשנת- (הממונה אסיפת נושים ראשונה בהליכי חדלות פירעון של יחידים אלא במקרים יוצאי דופן. כמו כן, לעתים גם בהליכי חדלות פירעון של תאגידים אין צורך בכינוסה של אסיפה זו. מוצע לעגן את ההנחיה הנזכרת בחוק המוצע ולקבוע כי בהליכי חדלות פירעון של תאגיד על הנאמן ימים מיום מתן הצו 90 לכנס אסיפת נושים ראשונה בתוך לפתיחת הליכים. זאת אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה כי בנסיבות העניין אין בכך צורך (סעיף קטן (א) המוצע). לעומת זאת, בהליכי חדלות פירעון של יחידים מוצע להפוך את ברירת המחדל ולקבוע כי כינוס אסיפת הנושים הראשונה אינו בגדר חובה. הנאמן יכנסה רק אם סבר כי יש בכך תועלת להליכי חדלות הפירעון (סעיף קטן (ב) המוצע). לקראת אסיפת הנושים הראשונה, מוצע שהנאמן יכין דוח בדבר מצבו הכלכלי של החייב והפעולות שנקט הנאמן ממינויו ועד מועד הכנת הדוח. זאת כדי שיהיה לפני הנושים מידע מעודכן על אודות הליכי חדלות הפירעון. הדוח יועמד לעיון הנושים שבעה ימים לפחות לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה, בדרך שיקבע השר בתקנות. ימים הניתנת לנאמן עד לכינוס אסיפת 90 השהות של הנושים הראשונה נחוצה כדי לאפשר לו להתמקד, עם כניסתו לתפקיד, בפעולות הדחופות הדרושות לקידום הליכי חדלות הפירעון. באסיפה הראשונה נדרשים הנושים להחליט על היקף המעורבות שלהם בהליכי חדלות הפירעון. בכלל זה עליהם להחליט אם למנות ועדת נושים. יצוין כי החלטה זו (א) המוצע, את אישור בית המשפט 263 דורשת, לפי סעיף או הממונה. בנוסף, בהליכי חדלות פירעון של תאגיד על הנושים להחליט באסיפה הראשונה אם לבקש מבית המשפט להחליף את הנאמן. זאת משום שלעתים במועד מינוי הנאמן אין לנושים אפשרות מעשית לבחון ולהמליץ לבית המשפט על זהותו של הנאמן. סעיף זה קובע את סדרי הפעולה של אסיפת 262 סעיף הנושים. מוצע לקבוע כי לשם קבלת זכות ההצבעה באסיפת הנושים די בהגשת תביעת חוב ואין צורך בהכרעה בה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 733 החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב (ג) למעט מי שנמנעו בהצבעה.- "ערך תביעות החוב; לעניין זה, "מצביעים נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת (ד) ויימנע מניצול לרעה של כוחו. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה (ה) הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח. מינוי ועדת נושים .263 אסיפת הנושים רשאית למנות, באישור בית המשפט או הממונה, ועדת נושים (א) שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון. החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, (ב) אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת. בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב (ג) ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים. ימים מיום שמונתה או במועד 30 ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך (ד) אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים (ה) תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר. החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים יחד ברוב (ג) למעט מי שנמנעו בהצבעה.- "ערך תביעות החוב; לעניין זה, "מצביעים נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך מקובלת (ד) ויימנע מניצול לרעה של כוחו. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של אסיפת הנושים ובכלל זה (ה) הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח. .263 אסיפת הנושים רשאית למנות, באישור בית המשפט או הממונה, ועדת נושים (א) שתייצג את עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון. מינוי ועדת נושים החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על חמישה, (ב) אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת. בוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים; בית המשפט רשאי לשנות את הרכב (ג) ועדת הנושים שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים. ימים מיום שמונתה או במועד 30 ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך (ד) אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים; ועדת הנושים (ה) תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר. זאת משום שאסיפות הנושים מתכנסות במקרים רבים בשלבי הפתיחה של ההליכים כאשר תביעות החוב טרם הוכרעו (סעיף קטן (א)). כדי למנוע אפשרות לנצל לרעה כלל זה באמצעות הגשת תביעות חוב "מנופחות", מוצע לקבוע במקרה שבו מתעורר חשש כזה, יהיה הנאמן רשאי לבחון את התביעה לגופה לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה (סעיף קטן (ב)). עוד מוצע לקבוע כי החלטות אסיפת הנושים יתקבלו ברוב רגיל של המשתתפים בהצעה, לפי ערך החוב (סעיף קטן (ג)). על הנושה להשתמש בזכות ההצבעה שלו באסיפת הנושים בתום לב, ולהימנע מניצול לרעה של כוחו (סעיף קטן (ד)). עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין סדרי הפעולה של אסיפת הנושים, ובכלל זה לעניין זכות ההצבעה בה וכן לעניין הצבעה באמצעות שלוח. סעיף זה מבוסס על פרק ג' לתקנות פשיטת הרגל, העוסק באסיפת הנושים. אסיפת הנושים היא בדרך כלל גוף מרובה263 סעיף משתתפים. גוף כזה אינו מתאים לדיונים מורכבים ולפיקוח הדוק על הליכי חדלות הפירעון. כמו כן, כינוסו של גוף כזה עלול להיות כרוך בעלויות גבוהות. מינוי ועדת נושים יכול להוות פתרון הולם לקשיים אלה. ועדת נושים היא גוף קטן ולכן ביכולתה לפקח בדרך יעילה וזולה על ההליכים. יתרון נוסף של ועדת הנושים הוא שניתן למסור לה מידע רגיש על אודות החייב בלי שמידע זה יהפוך להיות פומבי ויפגע בחייב. על כן מוצע לקבוע כי אסיפת הנושים תהיה רשאית למנות ועדת נושים מטעמה שתייצג את עמדת הנושים שאינם מובטחים ותפעל לקידום עניינם. עם זאת מוצע לקבוע כי מינויה של ועדת נושים מותנה באישור בית המשפט או הממונה. הטעם לכך הוא שלמינויה של ועדת נושים גם חסרונות. היא עלולה לפגוע ביעילות ההליכים. בנוסף, הוצאות כינוס ועדת הנושים נופלות על קופת הנשייה משום שמעמדן של הוצאות אלה הוא כמעמד הוצאות הליכי חדלות פירעון. אישורו של בית המשפט או הממונה למינויה של ועדת הנושים יבטיח כי זו תמונה רק במקרים המתאימים. בנוסף, כדי שוועדת הנושים תוכל לפעול בדרך יעילה וחסכונית מוצע לקבוע כי מספר החברים בוועדה יהיה חמישה לכל היותר, אלא אם כן קבע בית המשפט או הממונה אחרת. הוועדה משמשת זרוע ביצוע של אסיפת הנושים, ולכן מוצע כי בהרכב הוועדה יינתן ייצוג הולם לסוגים השונים של הנושים. אם מצא בית המשפט שהרכב הוועדה אינו מייצג באופן הולם את סוגי הנושים, הוא יהיה רשאי לשנות את הרכבה. מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין סדרי הם יוכלו להיקבע - עבודתה של הוועדה, וככל שלא קבע בידי הוועדה עצמה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 734 שמיעת עמדת ועדת הנושים .264 ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן, לפני בית המשפט או לפני (א) הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון. מונתה ועדת נושים, יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק לאחר שנתן (ב) לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים: תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב; )1( ;העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו )2( ;שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה )3( ;נטילת אשראי חדש )4( פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו שיש )5( ;לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה (ג) כי על הנאמן לשמוע 257 כל עניין שעליו החליט בית המשפט לפי סעיף )6( ;את עמדת ועדת הנושים לגביו כל עניין נוסף שקבע השר. )7( מונתה ועדת נושים, יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן רק לאחר (ג) שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה. בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה לפי (ד) סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע את עמדתם. סמכות ועדת הנושים לדרוש מידע .265 בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים לדרוש (א) מהנאמן כל מידע המצוי בידיו והדרוש לה לשם מילוי תפקידה; סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע, ובכלל זה לאסור את מסירתו. מועד ישיבתה הראשונה של הוועדה יהיה במועד שעליו תחליט אסיפת הנושים הממנה את הוועדה, ואם ימים מיום שמונתה.30 בתוך- לא נקבע מועד תפקידה של ועדת הנושים הוא לפעול לקידום 264 סעיף עניינם של הנושים שאינם מובטחים. היא רשאית להציג את עמדת הנושים לפני הנאמן, בית המשפט או הממונה. בנושאים מהותיים שיימנו להלן על הנאמן לתת לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בטרם שיקבל לגביהם החלטה. זאת משום שמדובר בנושאים שיש להם השפעה ניכרת על נכסי קופת הנשייה והליכי חדלות הפירעון. מוצע לקבוע כי ההזדמנות להישמע בנושאים כאלה תינתן בהתאם לנסיבות. זאת, מאחר שפרק הזמן שהנאמן יכול להמתין לעמדת ועדת הנושים בטרם קבלת ההחלטה משתנה בהתאם לסוג ההחלטה ודחיפותה. נושאים אלה כוללים תביעה או התגוננות בהליכים משפטיים בשם החייב; העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך סיוע בביצוע תפקידו; שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה; נטילת אשראי חדש ופשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לחוב, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה. כמו כן יידרש הנאמן לתת לוועדת הנושים אפשרות להשמיע את עמדתה לגבי החלטות מסוגים שקבע בית המשפט או בעניינים נוספים שקבע השר, לפני שיחליט בהן. לבסוף, מוצע לקבוע כי אם מונתה ועדת נושים, ישמע בית המשפט את עמדתה טרם קבלת החלטה לגבי שכרו של הנאמן. ועדת הנושים מייצגת את עניינם של הנושים הלא מובטחים. כדי שתהיה לפני הנאמן תמונה מלאה ומאוזנת מוצע לקבוע כי בכל עניין שבו יש לתת לוועדת הנושים הזדמנות להביע את עמדתה, תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להביע את עמדתם. מוצע כי בהליכי חדלות פירעון של תאגיד, תהיה 265 סעיף ועדת הנושים רשאית לדרוש מהנאמן כל מידע הדרוש לה לשם מילוי תפקידה. בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן, למנוע את מסירת המידע או לקבוע תנאים והגבלות על מסירתו במקרים שבהם עלולה מסירתו לפגוע ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 735 בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור (ב) מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי .266 .השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (א) הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות. (ב) עובד - הממונה המדינה .267 .הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה תפקידי הממונה .268 תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות הפירעון ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה ובכלל זה: בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד, רשאי הממונה להורות לנאמן למסור (ב) מידע לוועדת הנושים, לפי בקשתה, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ורשאי הוא לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי .266 .השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (א) מינוי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות. (ב) .267 .הממונה יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה עובד - הממונה המדינה .268 תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות הפירעון ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה ובכלל זה: תפקידי הממונה בסודות מסחריים של התאגיד או לפגוע בתאגיד בדרך אחרת. בהליכי חדלות פירעון של יחיד עלולה מסירת המידע לפגוע בפרטיותו של היחיד. לכן מוצע כי מסירת המידע לוועדת הנושים תיעשה באישורו של הממונה, לאחר שנוכח כי מסירת המידע מוצדקת בנסיבות העניין. חלק ו': הממונה על הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי חלק זה קובע את תפקידיו וסמכויותיו של כללי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. לפי הדין הקיים, בפרק ד' לפקודת פשיטת הרגל, תפקידו הכונס הרשמי) הוא שמירת - העיקרי של הממונה (כיום האינטרס הציבורי בהליכי חדלות פירעון. תפקידו של הממונה הוא תפקיד ציבורי שהוא ממלא כחלק מהרשות המבצעת. הצורך במעורבותו של גורם מינהלי בהליכי חדלות פירעון, אף שמדובר בהליכים אזרחיים בעיקרם, נובע מהעדר מעורבות מספקת של בעלי העניין בהליכים. זאת משום שבמקרים רבים התועלת הכלכלית הצפויה לנושים מההליך אינה מצדיקה מבחינתם מעורבות פעילה בהליכים. גם החייב, במקרים לא מעטים, אינו משתף פעולה עם ההליך. כתוצאה מכך, הנושים - במקרים רבים השחקנים הטבעיים בהליך מגלים מעורבות מעטה מאוד בהליכים. את הריק - והחייב הזה ממלא הממונה. התפקידים המסורים לממונה לפי החוק המוצע נגזרים מצרכים אלה. נוסף על תפקיד פיקוחי זה, מרחיב החוק המוצע את תפקידיו של הממונה ומפקיד בידיו את ניהולם של הליכי חדלות הפירעון של יחידים (עניין זה נדון בהרחבה בדברי ההסבר לחלק ג' שעניינו הליכי חדלות פירעון של יחידים). עוד מוצע להפקיד בידי הממונה את התפקיד של איסוף המידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לצורכי ניתוח ומחקר. זאת כחלק מתפקידו כאחראי על שמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה. בנוסף, מבקש החוק המוצע להעניק לממונה סמכויות אכיפה לגבי עבירות הקשורות להליכי חדלות פירעון. הענקת סמכויות אכיפה לגורם האחראי על תחום חדלות הפירעון, שהוא בעל המומחיות בתחום, תסייע לאכיפה יעילה יותר כלפי מי שמנסים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. למהלך זה חשיבות במיוחד לאור הרחבת מסלול השיקום שבחוק המוצע. הרחבה זו עלולה להביא אתה גם גידול במספר הניסיונות לנצל לרעה את ההליכים המיועדים לשיקום. על כן, בד בבד עם הרחבת מסלול השיקום, יש חשיבות להרחבת כלי האכיפה וההרתעה שנועדו להתמודד עם תופעות אלה (לעניין זה ראו דברי ההסבר לפרק ב' לחלק י"א להצעת החוק). בשל ההגדרה העדכנית לתפקידיו של הממונה, ובשל הסמכויות החדשות שמוצע להקנות לו, מוצע לכנותו בשם שיהלום את מעמדו החדש: הממונה על הליכי חדלות הממונה.- הפירעון והשיקום הכלכלי, או בקיצור מוצע לקבוע כי את הממונה ימנה שר 266 סעיף המשפטים, וכי הודעה על מינויו תפורסם ברשומות. מוצע לקבוע כי הממונה יהיה עובד המדינה 267 סעיף ויחולו עליו כל הדינים החלים על עובדי (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הכונס 138 המדינה. סעיף הרשמי יפעל לפי הנחיותיו הכלליות של השר והוראותיו ואולם יהיה עם זאת פקיד בית המשפט שאליו סופח. החוק המוצע, לעומת זאת, אינו קובע שהממונה יהיה פקיד בית המשפט. זאת כדי לחדד את העובדה שהממונה הוא חלק בלתי נפרד מהרשות המבצעת וכפוף לכלל הדינים החלים על עובדי הרשות המבצעת. סעיף זה קובע את תפקידיו של הממונה: 268 סעיף על פי המוצע יהיה הממונה אחראי על שמירת התקינות, היעילות וההגינות של הליכי חדלות הפירעון ועל שמירת האינטרס הציבורי של ההליכים. תפקיד זה אינו מוגבל לשמירת עניינם של הנושים בלבד, אלא להגנה על טובת הציבור בכללותו בהליכי חדלות ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 736 ;לפקח על התנהלות הנאמנים )1( ;'לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג )2( .לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לצורכי ניתוח ומחקר )3( סמכויות הנאמן נתונות לממונה .269 .כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן, תהיה נתונה גם לממונה הממונה כצד להליכים .270 הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכי חדלות (א) הפירעון, ורשאי הוא לנקוט עמדה בכל הליך כאמור. בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי הומצאה (ב) הזמנה לממונה. סמכות לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון .271 הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל זה את גם של מי שהיה נושא משרה או - התנהלותו של החייב, ולעניין חייב שהוא תאגיד בעל שליטה בו, ולדווח על כך לבית המשפט. הנחיות הממונה .272 הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם לפי חוק זה. סמכות לדרוש מידע מנאמן .273 הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור. חקירה בדבר התנהלות נאמן .274 ,היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו, יחקור הממונה בדבר (א) ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך שאותה ראוי לנקוט, ובכלל זה על הפחתת שכרו של הנאמן. לשם חקירת התנהלות נאמן, רשאי הממונה לבקש כי בית המשפט יחקור את (ב) הנאמן. פיקוח על הרישומים ודוחות הנאמן .275 .הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים, ויבקרם הפירעון. במסגרת תפקידו זה יידרש הממונה, בין השאר, לפקח על התנהלות הנאמנים, לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים ולאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לצורכי ניתוח ומחקר. הטלת התפקיד של איסוף המידע הנוגע להליכי חדלות פירעון על הממונה נועדה למצב אותו כגוף בעל מומחיות וכמקור מידע בנושאים שעליהם הוא אמון. מוצע לקבוע כי כל סמכות הנתונה לפי חוק זה 269 סעיף לנאמן, תהיה נתונה גם לממונה. סמכויות אלה נדרשות לממונה כדי לפקח על הליכי חדלות הפירעון ועל התנהלות הנאמנים, ולשם מילוי כלל תפקידיו. מוצע לקבוע כי הממונה יהיה צד לכל הליך 270 סעיף המתנהל בבית משפט במסגרת הליכי חדלות פירעון. סמכות זו נובעת גם היא מאחריותו של הממונה לשמירת האינטרס הציבורי בהליכי חדלות הפירעון. לצורך כך, מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח שהומצאה לממונה הזמנה. לעתים חדלות הפירעון של החייב נובעת 271 סעיף מהתנהלות בעייתית של החייב עובר לחדלות הפירעון. מאחר שבמקרים רבים אין לנושים אינטרס כלכלי מספק לבדוק זאת, יש צורך להקנות לגורם מינהלי סמכות בדיקה לגבי התנהלות החייב עובר לחדלות הפירעון. לשם כך, מוצע להסמיך את הממונה לבדוק את נסיבות חדלות הפירעון של החייב ולדווח על כך לבית המשפט. במקרה שהחייב הוא תאגיד, יוסמך הממונה לבדוק גם את ההתנהלות של מי שהיה בעל שליטה בחייב, או נושא משרה בו. לחוק המוצע 291 סמכות זו מצטרפת להוראת סעיף המקנה לבית המשפט סמכות להורות לממונה או לנאמן לברר חשדות בדבר ניהול מרמה של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים. סעיפים אלה עניינם בעיקר בסמכויות הפיקוח סעיפים של הממונה על הנאמנים. 275 עד272 להצעת החוק, מוצע לקבוע כי272 בסעיף הממונה יהיה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת סמכויותיהם. סמכות זו נועדה לאפשר לממונה להכווין את פעילות הנאמנים באופן אחיד וראוי, בין השאר לשם שמירה על השוויון בהליכים. להצעת החוק, כי 273 עוד מוצע לקבוע, בסעיף הממונה יהיה רשאי לדרוש מהנאמן כל מידע הנדרש לו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 737 פנייה לבית המשפט למתן הוראות .276 הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. סיוע לממונה בביצוע תפקידו .277 .נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו (א) החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע (ב) סמכויותיו. עובדי הממונה ונציגיו .278 הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות (א) עובדי המדינה הכפופים לו. על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל (ב) נציג הממונה) - סמכות מסמכויותיו גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה ולשלם את שכרו. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), סמכויות הממונה לפי סעיפים (ג) (ג) יהיו נתונות רק לעובד הממונה 170– ו169 ,)(ה156 ,143 ,)(א139 ,129 ,125 ,122 ,105 .שהשר הסמיכו לכך; השר רשאי לקבוע את תנאי הכשירות לצורך הסמכה כאמור נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו (ד) לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה. הממונה רשאי, לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד (ה) נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה. דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה: (ו) .276 הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה. פנייה לבית המשפט למתן הוראות .277 .נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו (א) סיוע לממונה בביצוע תפקידו החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי תפקידיו וביצוע (ב) סמכויותיו. .278 הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או באמצעות (א) עובדי המדינה הכפופים לו. עובדי הממונה ונציגיו על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי הממונה לבצע תפקיד מתפקידיו או להפעיל (ב) נציג הממונה) - סמכות מסמכויותיו גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה ולשלם את שכרו. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), סמכויות הממונה לפי סעיפים (ג) (ג) יהיו נתונות רק לעובד הממונה 170– ו169 ,)(ה156 ,143 ,)(א139 ,129 ,125 ,122 ,105 .שהשר הסמיכו לכך; השר רשאי לקבוע את תנאי הכשירות לצורך הסמכה כאמור נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו (ד) לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין המדינה. הממונה רשאי, לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן, לדרוש שהנציג ישעבד (ה) נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה. דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה: (ו) מדובר על מידע הנדרש לממונה הן לצורך פיקוח יעיל על עבודת הנאמן והן לצורך פיקוח על הליכי חדלות הפירעון עצמם. להצעת החוק, כי הממונה 274 כן מוצע לקבוע, בסעיף יהיה רשאי לחקור בדבר התנהלותו של הנאמן, אם היה לו חשש שהנאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו. את ממצאיו יגיש הממונה לבית המשפט וימליץ לו על הדרך שבה ראוי להבנתו לנקוט ביחס לנאמן. בין השאר, רשאי הממונה בהקשר זה להמליץ לבית המשפט על הפחתת שכרו של הנאמן. עוד מוצע לקבוע כי הממונה רשאי לבקש מבית המשפט לחקור את הנאמן. להצעת החוק, כי 275 לבסוף, מוצע לקבוע, בסעיף הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים נאמנים, ועל הדוחות שהם מגישים. מוצע לקבוע כי הממונה יהיה רשאי לפנות לבית 276 סעיף המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו לפי החוק המוצע. מוצע להטיל על הנאמן ועל החייב חובה לסייע 277 סעיף לממונה בכל הנדרש לו לשם מילוי תפקידיו וביצוע סמכויותיו. מוצע לקבוע כי, ככלל, רשאי הממונה לבצע 278 סעיף את תפקידיו גם באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו. עוד מוצע לקבוע כי הממונה רשאי לבצע את תפקידיו גם באמצעות מי שאין בינם לבין המדינה יחסי עבודה נציגי הממונה), אך יפעלו לפי הוראותיו ובפיקוחו. - (להלן א לפקודת פשיטת 142 הוראה זו מבוססת על הוראות סעיף הרגל, ויובהר כי היא נוגעת למודל ההעסקה בלבד. בהתאם מוצע לקבוע כי יחולו על נציגי הממונה הדינים החלים על עובדים המדינה המנויים בסעיף קטן (ו) המוצע. עם זאת, חלק מהסמכויות שהחוק המוצע מעניק לממונה הן סמכויות משמעותיות יותר. לגבי סמכויות אלה מוצע לקבוע כי הן יופעלו רק בידי הממונה או בידי עובד הממונה שהשר הסמיכו לכך ולא בידי כל עובדי הממונה. סמכויות אלה כוללות את הסמכות לתת החלטה 105 בדבר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד לפי סעיף לחוק המוצע; תפקיד הממונה כממונה על ניהול הליכי לחוק המוצע; 122 חדלות הפירעון של יחיד לפי סעיף לחוק המוצע; כפיפות 125 הסמכות למנות נאמן לפי סעיף לחוק המוצע; הסמכות 129 הנאמן לממונה בהתאם לסעיף (א) 139 לעניין פניית יחיד שנפגע מפעולת הנאמן לפי סעיף לחוק המוצע; הסמכות להחליט על הסרת הגבלות לפי לחוק המוצע; הסמכות להחליט על 169 (א) או143 סעיף (ה) לחוק המוצע; 156 שינוי גובה דמי המחיה לפי סעיף והסמכות להחליט על שינוי גובה התשלומים לפי סעיף (ג) לחוק המוצע.170 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 738 ;28‏1979-חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם )1( ; ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור- חוק העונשין )2( ;29‏1969-חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט )3( ;30‏1969-חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט )4( -חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט )5( ;31‏1959 ;32‏1971-פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א )6( ., בשינויים המחויבים33‏1963-חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג )7( חלק ז': סמכויות בית המשפט סמכות כללית .279 בית המשפט מוסמך, בכפוף להוראות לפי חוק זה, להחליט בכל שאלה שבמשפט (א) או שבעובדה, המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם מצא כי הכרעה בה נדרשת לצורך ייעול ההליכים כאמור, למעט החלטה בשאלה הנוגעת להליכים פליליים או מנהליים. בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית (ב) משפט אחר. ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל תובענה (ג) שהגיש החייב או שהוגשה נגדו, התלויה ועומדת בבית משפט אחר ושחלה לגביה .121 לפי סעיף- הקפאת הליכים לפי פרק ה' לחלק ב', ולגבי יחיד בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה, לבטלו (ד) או לשנותו, אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. חלק ז': סמכויות בית המשפט מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה מוסמך 279 סעיף להחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה המתעוררת בעניין הליכי חדלות הפירעון אם ההכרעה בה נדרשת לייעול ההליכים. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט לנהל את הליכי חדלות הפירעון באופן יעיל ומהיר. מוצע להחריג מסמכות זו החלטות הנוגעות להליך פלילי או מינהלי. זאת לאור התפיסה של החוק המוצע כי הטיפול בחייב במסגרת דיני חדלות הפירעון תחום למערכת היחסים שבין החייב לנושיו בלבד. הוא אינו משליך על הסביבה הרגולטורית שבה פועל החייב או על כפיפותו לחובות הדין הפלילי והמינהלי. זאת הן לגבי הדין המהותי החל על החייב והן לגבי הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות המינהלית בעניינים אלה. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו של בית משפט אחר. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות שיועברו אליו תובענות שבהן מעורב החייב, ושהקפאת ההליכים חלה עליהן. הוראה זו נועדה לאגד את כל הליכי חדלות הפירעון לפני בית המשפט הדן בהליכי חדלות הפירעון, זאת לשם ייעול ההליכים. לפקודת פשיטת 178 סעיף זה מבוסס על הוראות סעיף הרגל. מאחר שהליכי חדלות הפירעון הם הליכים דינאמיים, ויכולים להמשך מספר שנים, מוצע להסמיך את בית המשפט לעיין מחדש בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי לפקודת פשיטת 181 החוק המוצע. סעיף זה מבוסס על סעיף הרגל, אך שונה בנוסחו. הנוסח המוצע מעגן את עמדת הפסיקה בעניין אופן הפעלת הסמכות והנסיבות שבהן מוצדק להפעילה. .2 'ס"ח התש"ם, עמ 28 .144 'ס"ח התשכ"ט, עמ 29 .103 'ס"ח התשכ"ט, עמ 30 .190 'ס"ח התשי"ט, עמ 31 .421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 32 .50 'ס"ח התשכ"ג, עמ 33 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 739 בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי (ה) לקבוע הוראות לעניין זה. איחוד הליכי חדלות פירעון של תאגיד ושל יחיד .280 בית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכי חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד או נושא משרה בו, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים. חקירה בבית המשפט .281 ,היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו (א) הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב. בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את (ב) האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן. בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על (ג) כל שאלה ששאל בית המשפט. בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה. (ד) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר (ה) לנחקר, ואולם רשאי הנאמן לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות והבירורים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון. צו זימון או מסירה .282 - בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן או הממונה, לתת צו להתייצב לפני - המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן )1( ;הממונה, הנאמן או בית המשפט בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר; השר רשאי (ה) לקבוע הוראות לעניין זה. .280 בית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה הליכי חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד או נושא משרה בו, אם מצא כי הדבר יביא לייעול ההליכים. איחוד הליכי חדלות פירעון של תאגיד ושל יחיד .281 ,היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בדבר נכסיו (א) הוצאותיו, חובותיו, התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית, או כי אדם מחזיק בנכס או במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב, רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב לפניו לחקירה, אם סבר כי החקירה דרושה לצורך הליכי חדלות הפירעון; סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב. חקירה בבית המשפט בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את (ב) האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן. בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו; על הנחקר להשיב על (ג) כל שאלה ששאל בית המשפט. בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן, באופן ובתנאים שיורה. (ד) חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד), תתועד בפרוטוקול שיימסר (ה) לנחקר, ואולם רשאי הנאמן לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות והבירורים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון. .282 - בית המשפט רשאי, לבקשת הנאמן או הממונה, לתת צו צו זימון או מסירה להתייצב לפני - המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן )1( ;הממונה, הנאמן או בית המשפט לעתים חדלות פירעון של תאגיד שלובה 280 סעיף בחדלות הפירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד או נושא משרה בו. לשם ייעול ההליכים במקרה כזה, מוצע לאפשר לבית המשפט המנהל את הליכי חדלות הפירעון של התאגיד לצרף להליכים אלה את הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מוצע להסמיך את בית המשפט לזמן לחקירה 281 סעיף כל אדם, ובכלל זה החייב, אם היה לו יסוד סביר להניח כי יש ברשותו של אותו אדם מידע רלוונטי להליכי חדלות הפירעון. הוראות סעיף זה מבוססות בעיקרן לפקודת פשיטת הרגל.60 על הוראות סעיף החוק המוצע מבקש לבטל בהקשר זה את אפשרות החקירה הפומבית של החייב בידי הנושים המעוגנת כיום לפקודת פשיטת הרגל. זאת מאחר 32 עד27 בסעיפים שמנגנון חקירה זה פוגע בכבודו של החייב ואינו נדרש. עוד מוצע לאפשר לבית המשפט לבצע את החקירות לפי סעיף זה באמצעות הנאמן. הוראה זו מעגנת את עמדת הפסיקה שלפיה בית המשפט רשאי להפעיל את סמכויות לפקודת החברות) 288 החקירה (המוקנות לו היום בסעיף יוסי ינוב 5388/97 באמצעות הנאמן (ראו לדוגמה: רע"א )). הוראה זו נועדה 1998( 205 )1(נ' דן אחיעזר עו"ד, פ"ד נב להעניק כלים לנאמן, הנמצא במקרים רבים בנחיתות מבחינת המידע שבידיו, כדי להשיג את מלוא המידע הנדרש לו לצורך ניהול הליכי חדלות הפירעון. עוד מוצע לקבוע כי חקירה שביצע הנאמן תתועד בפרוטוקול שיימסר לנחקר. לשם ניהולן התקין של החקירות יהיה ניתן למסור את הפרוטוקול רק לאחר סיום כל החקירות והבירורים הנוגעים להליכי חדלות הפירעון. מוצע להסמיך את בית המשפט לתת צו זימון 282 סעיף למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הנאמן או הממונה ולהורות לאותו אדם להתייצב לפניהם לשם קיום הבירור או החקירה. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לתת צו המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לממונה או למסרם, או להתייצב לפניהם.- לנאמן 59 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף לפקודת פשיטת הרגל. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 740 למסרם- המורה למי שנדרש למסור נכס, מסמך או מידע לנאמן או לממונה )2( .לנאמן, לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם סמכות להורות על תפיסה .283 בית המשפט רשאי לתת צו המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר. צו עיכוב יציאה מהארץ .284 בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב שמתנהלים לגביו (א) של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה - הליכי חדלות פירעון, ואם הוא תאגיד בו, לתקופה שיקבע, אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד לצאת מן הארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו. בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב כאמור בסעיף (ב) קטן (א) במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו; ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון ימים מיום מתן הצו.14–במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ בית המשפט רשאי, במקום לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של החייב, להתנות (ג) את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו. סמכות מעצר .285 בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון על מעצרו של חבר התאגיד - לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, ואם הוא תאגיד או מי שהיה נושא משרה בו לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי למנוע ממנו להשתמט מהליכי חדלות הפירעון, להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת, או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב, הסתרתו או השמדתו. ביטול צו לפתיחת הליכים בשל אי– חדלות פירעון .286 מצא בית המשפט, לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים, כי החייב אינו בחדלות (א) פירעון, רשאי הוא לבטל את הצו. בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר הטלה (ב) .121 או25 מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו, לפי סעיפים ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או (ג) פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. מוצע להקנות לבית המשפט סמכות לתת צו 283 סעיף המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון. הוראה זו מבוססת לפקודת פשיטת הרגל.57 על הוראות סעיף מוצא להסמיך את בית המשפט להורות על 284 סעיף עיכוב יציאתו מהארץ של חייב, וביחס גם של חבר התאגיד או נושא - לחייב שהוא תאגיד משרה בו. זאת אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי יציאתו של אותו אדם מהארץ עלולה לסכל את הליכי חדלות הפירעון. מוצע לקבוע גם כי צו עיכוב יציאה מהארץ יכול שיינתן במעמד צד אחד אם שוכנע בית המשפט שקיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מתן הצו. במקרה זה יקיים ימים 14–בית המשפט דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ מיום מתן הצו. א לפקודת 57 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף פשיטת הרגל, ואינן גורעות מסמכותו של בית המשפט לקבוע בצו לשיקום כלכלי מגבלה שעניינה עיכוב יציאה מן הארץ. מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי 285 סעיף להורות על מעצרו של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון או של חבר או נושא משרה בתאגיד כאמור, אם המעצר נדרש כדי למנוע מאותו אדם להשתמט מהליכי חדלות הפירעון או לחבל בהם בדרך אחרת כמפורט בסעיף. תקופת המעצר לא תעלה על פי המוצע על עשרה ימים. 57 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף לפקודת פשיטת הרגל אך משך המעצר צומצם לעומת הקבוע באותו סעיף. מוצע לאפשר לבית המשפט לבטל צו לפתיחת 286 סעיף הליכים שניתן, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון וכן להשהות את הביטול אם הדבר נדרש לשם הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו. כן מוצע לקבוע כי ביטול הצו לא יפגע בתוקפה של פעולה שנעשתה כדין טרם ביטולו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 741 ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן (ד) באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר. חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון הגדרות .287 - בחלק זה חבר בדירקטוריון של חברה או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;- ""דירקטור ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד, ישלח הנאמן (ד) באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם, והרשם יעדכן את המרשם בהתאם; הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר. חלק ח': אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון .287 - בחלק זה הגדרות חבר בדירקטוריון של חברה או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;- ""דירקטור חלק ח': אחריות נושאי משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון חדלות פירעון של תאגיד היא במקרים רבים כללי סופה של תקופה ארוכה שבמהלכה מתדרדר התאגיד מבחינה כלכלית עד שהוא נהיה חדל פירעון. תקופה זו מכונה בספרות המקצועית "אזור חדלות הפירעון" ).Insolvency Zone( אזור חדלות הפירעון מחדד את המתח שבין התאגיד וחברי התאגיד ובין הנושים. חברי התאגיד יעדיפו במקרים רבים לקחת סיכונים כדי לחלץ את התאגיד מהמשבר הכלכלי שאליו נקלע, וזאת גם אם הסיכויים להצלחתם נמוכים. לעומתם, עשויים הנושים להעדיף לצמצם סיכונים בתקופה זו כדי להקטין את הפסדיהם. בנוסף קיים חשש ממעשי מרמה והברחת נכסים שיעשו התאגיד ובעלי העניין בו בתקופה זו. חששות אלה דורשים הסדרה שתבטיח את עניינם של הנושים באזור חדלות הפירעון. הסדרת התנהלותם של נושאי משרה בתאגיד באזור חדלות הפירעון נועדה גם לשם הכוונת פעילותו של התאגיד בתקופה זו. זאת כדי לשפר את הסיכויים לשיקומו הכלכלי של התאגיד או, למצער, להקטין את נזקם של הנושים. החוק המוצע מבקש להתמודד עם נושאים אלה בשני מישורים. המישור האחד הוא האפשרות לבטל עסקאות שנעשו בתקופה זו בידי התאגיד. בנושא זה עוסק סימן ב' לפרק ב' לחלק ד' להצעת החוק, שעניינו בביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה. המישור השני הוא קביעת חובות בקשר להתנהלותם של נושאי משרה בתאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים וקביעת סנקציות בשל הפרתן. בנושאים אלה עוסק חלק זה. החוק המוצע אינו קובע חובת אמון ישירה של הדירקטורים כלפי הנושים כל זמן שהתאגיד אינו בהליכי חדלות פירעון. עניין זה נמצא בלב הדיון האקדמי והמשפטי בנושא אזור חדלות הפירעון. אכן, יש טעם רב בקביעה שהחל מהרגע שבו התאגיד נמצא בחדלות פירעון, תחול חובת אמון של הדירקטורים גם כלפי הנושים. זאת משום שאין לתאגיד ערך שיורי חיובי ועל כן עליו להתנהל לטובת נושי התאגיד. למרות זאת, מוצע שלא לקבוע חובת אמון ישירה של הנושים כלפי הדירקטורים כל זמן שהתאגיד אינו נמצא בהליכי חדלות פירעון, וזאת מכמה טעמים כמפורט להלן. ראשית, הטלת חובת אמון בשלב זה עלולה לפגוע בסיכויי השיקום של התאגיד ולגרום לדירקטורים להתנהל בצורה מתגוננת שתמנע מהתאגיד נטילת סיכונים ראויים שעשויים להביא לשיקומו. שנית, הנושים אינם מקשה אחת. הם בעלי אינטרסים שונים ולעתים אף מנוגדים. שונות זו תקשה מאוד על יכולתם של הדירקטורים לפעול בהתאם לאינטרסים שונים אלה. שלישית, החובה לדאוג לטובת הנושים היא חובה כללית ומעורפלת, ואף אם תוטל על הדירקטורים, יקשה עליהם ליישמה. בנוסף, בחינת עמידתם של הדירקטורים בחובותיהם אלה נעשית, במקרים רבים, רק לאחר שהחברה כבר הפכה חדלת פירעון, ולא בזמן אמת. בחינה בדיעבד של התנהלות הדירקטורים, מעצם טיבה, עלולה להיות מוטה. רביעית, הוספת חובה כלפי נושים נוסף על החובה החלה עליו כלפי בעלי המניות, עלולה להציב את הדירקטור בפני קונפליקט במקרה שחובות אלה עומדות בסתירה זו לזו. במקום זאת, מוצע להטיל על הדירקטורים חובת זהירות שתחייב אותם לנקוט באמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. חובה זו תחול על דירקטור משנודע לו, או משהיה עליו לדעת, שהתאגיד בחדלות פירעון. החוק המוצע מצמצם את התקופה שבמהלכה חלה חובה זו למועד שבו התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא לתקופה שבה קיים חשש או סבירות לחדלות פירעון להצעת החוק). אכן, צמצום 288 של התאגיד (ראו סעיף החובה לתקופה זו בלבד אינו מטיל חובה, לפי סעיף זה, על דירקטור שלא פעל למניעת חדלות הפירעון של התאגיד. למרות זאת מוצע שלא להרחיב את חובתו של הדירקטור לתקופה הקודמת למועד שבו היה התאגיד לחדל פירעון. זאת כדי לצמצם את ניגודי האינטרסים שבפניהם יעמוד הדירקטור ולהקל עליו למלא את חובותיו. להצעת החוק, 290– ו289 בנוסף, מוצע לעגן בסעיפים הוראות שעניינן הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד וניהול מרמה של נושא משרה, הקבועות היום בסעיפים לפקודת החברות, בשינויים מסוימים, כפי 374– ו373 .שיפורט להלן להצעת החוק מוצע להטיל על 288 בסעיף סעיפים דירקטור שלא פעל לצמצום היקף חדלות 288– ו287 הפירעון של התאגיד אחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. זאת מהטעמים שפורטו בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 742 . ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו- ""ניהול מרמה אחריות דירקטור שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון .288 ידע דירקטור או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט (א) אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי דירקטור יישא באחריות לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו. לעניין סעיף זה, חזקה כי דירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות (ב) הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן: קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; )1( ;ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב )2( .פתיחה בהליכי חדלות פירעון )3( , לא יישאו הדירקטורים338 החליט תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי סעיף (ג) של התאגיד באחריות לנזקים כאמור בסעיף קטן (א). הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד .289 מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד אשר מקימה (א) עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי הוא, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את נהכס לתאגיד. חבר התאגיד, נושא משרה בתאגיד, - לעניין סעיף זה, "בעל תפקיד", בתאגיד (ב) הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. החובה לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון מוטלת רק על דירקטור בחברה ועל מי שממלא תפקיד דומה בשותפות, ולא על כל נושאי המשרה בתאגיד (ראו להצעת החוק). 287 ההגדרה המוצעת ל"דירקטור" בסעיף זאת משום שהדירקטורים הם בעלי היכולת לכוון את פעילות התאגיד ולפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון. מהות החובה החלה על הדירקטור היא לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה של חדלות הפירעון. חובה זו אינה מוגדרת באופן ברור ועלולה להקשות על הדירקטורים לדעת כיצד בדיוק עליהם לנהוג. כדי לצמצם ) להצעת החוק שורה 1()(ב288 קושי זה, מוצע למנות בסעיף של פעולות שביצוען, יחד עם נקיטת אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד, יקימו חזקה שהדירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום חדלות הפירעון. ואלו הפעולות: א.  קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים. ב.  ניהול משא ומתן עם הנושים לשם הגעה להסדר חוב. ג.  פתיחה בהליכי חדלות פירעון. (ג) להצעת החוק חזקה 288 בנוסף מוצע לקבוע בסעיף חלוטה שלפיה הדירקטורים ייחשבו למי שעמדו בחובתם לפי סעיף זה, אם התאגיד החליט על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי פרק ד' לחלק י' לחוק המוצע. הטעם לכך הוא שאחד התנאים לפתיחה במשא ומתן מוגן היא יכולתו של התאגיד לפרוע את חובותיו שנה קדימה. לכן, אם התאגיד החל במשא ומתן מוגן, קמה חזקה חלוטה לכך שהדירקטורים נקטו את הפעולות הנדרשות למניעה או צמצום חדלות הפירעון במועד מתאים. החובה לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון חלה מהמועד שבו ידע הדירקטור או שהיה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון. קיים קושי לקבוע בצורה אובייקטיבית ומדויקת את נקודת הזמן שבה עובר תאגיד ממצב של סולבנטיות למצב של חדלות פירעון. לכן מוצע כי נקודת הזמן שממנה תחול החובה תיקבע בהתאם ליכולותיו הסובייקטיביות של הדירקטור, שהוא בעל היכולת המיטבית לדעת את מצבו של התאגיד לאשורו. יהיה ניתן לתבוע דירקטור שהפר את חובתו לפי סעיף זה רק לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד (א) להצעת החוק). זאת במטרה למנוע 288 (ראו סעיף מהנושים לנסות ולהשפיע על פעילות התאגיד לפני שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, באמצעות הגשת תביעה נגד הדירקטורים. מוצע לקבוע כי במקרה שבו מצא בית המשפט 289 סעיף כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד, המקימה עילה לחייב את בעל התפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד, רשאי בית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון להורות לו לעשות כן. תכליתו העיקרית של ההסדר המוצע היא לקבוע מסגרת דיונית מהירה ויעילה לתביעת בעלי עניין בתאגיד שהפרו את חובתם כלפי התאגיד. משום כך מוצע להגדיר לעניין זה את המונח "בעל תפקיד" ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 743 ניהול מרמה של נושא משרה .290 מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להורות לגביו אחד או יותר מאלה: לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול )1( ;המרמה לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על )2( .חמש שנים בירור בדבר ניהול מרמה של נושאי משרה .291 התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט. תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור .292 הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד לחוק החברות.106 להוראות סעיף חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים פרק א': הגדרות ותחולה הגדרות .293 - בחלק זה .290 מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד, היה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להורות לגביו אחד או יותר מאלה: ניהול מרמה של נושא משרה לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול )1( ;המרמה לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על )2( .חמש שנים .291 התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש את ממצאיו לבית המשפט. בירור בדבר ניהול מרמה של נושאי משרה .292 הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות בניגוד לחוק החברות.106 להוראות סעיף תחולה על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין לאומיים פרק א': הגדרות ותחולה .293 - בחלק זה הגדרות באופן רחב ולכלול בו חבר בתאגיד, נושא משרה בתאגיד, נאמן ומי שפעל מטעמו וכן כונס נכסים. לפקודת החברות.374 סעיף זה מבוסס בעיקרו על סעיף סעיף זה עוסק בניהול מרמה של נושאי המשרה 290 סעיף של התאגיד. מוצע לעגן בסעיף זה את האפשרות להטיל אחריות על נושא משרה שהיה שותף לניהול מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת הליכים. הוראות הסעיף חלות על כל נושאי המשרה בתאגיד. להצעת החוק הקובע 288 זאת, בניגוד להוראות סעיף הוראות לעניין דירקטורים בלבד. הטעם לכך הוא שסעיף זה עוסק במקרה של ניהול מרמה אשר כל נושא משרה בתאגיד יכול להיות שותף לו. אם מצא בית המשפט כי נושא משרה היה שותף לניהול מרמה של התאגיד, בתקופה שקדמה למתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, רשאי הוא להטיל על נושא משרה אחריות לחובות התאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה. יצוין כי לפי הדין הקיים ניתן להטיל אחריות על נושא המשרה לכל חבויותיו של התאגיד. אחריות זו התפרשה 125/89 בפסיקה כאחריות בעלת אופי עונשי (ראו ע"א 441 )4(חברת קופל טורס נ' עיזבון המנוחה רוזנברג פ"ד מו )). החוק המוצע מבקש לבטל את ההיבט העונשי 1992( ולקבוע את האחריות המוטלת על נושא המשרה כאחריות אזרחית בלבד. בהתאם, מוצע להגביל את היקף האחריות לנזקים שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה. סעד אחר שמוצע להסמיך את בית המשפט לתת בהקשר זה הוא להורות על פסילת נושא המשרה מלשמש נושא משרה בתאגיד לתקופה שיורה ושלא תעלה על חמש שנים. הוראה זו תכליתה להטיל סנקציה על נושא המשרה וכן להגן על הציבור מפני נושא משרה שפעל במרמה. לפקודת 373 סעיף זה מבוסס בעיקרו על הוראת סעיף החברות. מוצע לקבוע כי אם מתעורר, במסגרת הליכי 291 סעיף חדלות הפירעון, חשד לניהול מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה, לגבי התקופה שקדמה לצו לפתיחת הליכים, רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לבצע בירור בנושא ולהגיש לבית המשפט את ממצאיו. יובהר כי סמכות זו היא סמכות רשות ואינה תנאי לפתיחה בהליכים לגבי נושאי משרה שניהלו במרמה את התאגיד. 298 הוראה זו מבוססת בעיקרה על הוראת סעיפים לפקודת החברות. 299–ו מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו גם על 292 סעיף "דירקטור צללים", דהיינו על מי שממלא בפועל תפקיד של דירקטור. חלק ט': הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים ההסדר שמוצע לקבוע בחלק ט' לחוק המוצע כללי נועד לאפשר התמודדות יעילה יותר עם הליכי חדלות פירעון שיש להם היבטים בין–לאומיים. החקיקה הישראלית כמעט שאינה מסדירה היבטים בין– לאומיים של דיני חדלות הפירעון, ובתי המשפט השלימו את החסר בפסיקה. הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים הם הליכים שבהם לחייב חדל הפירעון יש נכסים בכמה מדינות, או שחלק מהנושים אינם אזרחי המדינה שבה מתנהל הליך חדלות הפירעון. חלק זה מבוסס על עבודה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 744 , ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים באותה4 כהגדרתו בסעיף- ""בית המשפט בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום, בירושלים, לפי העניין;- הגדרה מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק - ""בעל תפקיד זר של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה; שנעשתה בוועדת ארגון האומות המאוחדות למשפט ), אשר ישראל חברה בה UNCITRAL( מסחרי בין–לאומי ושבמסגרתה פותח חוק לדוגמה להסדרת הליכי חדלות UNCITRAL Model Law on ,פירעון בין–לאומיים Cross-Border Insolvency (http://www.uncitral.org/ pdf/english/texts/insolven/1997-Model-Law-Insol- .) חוק המודל- ) (להלן2013-Guide-Enactment-e.pdf הצורך בהסדרת הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים בחוק הלך וגדל עם השנים, ככל שהכלכלה הישראלית הפכה לחלק מהכלכלה העולמית. העדר הסדרה של הליכי חדלות פירעון בעלי היבטים בין–לאומיים עלול להביא לקושי בשיקום עסקים בין–לאומיים אשר נקלעים לקשיים כלכליים. זאת בשל העדר כלים המאפשרים חלוקה יעילה והוגנת של נכסי החייב בין הנושים, וכן בשל פגיעה ביכולת להשיא את ערכם של אותם נכסים. בנוסף, אי–הוודאות לגבי תוצאות הליכי חדלות פירעון בין– לאומיים מהווה תמריץ שלילי להשקעות בין–לאומיות. בעיה נוספת שהולכת ונעשית נפוצה בהקשר זה היא הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים. העולם המודרני מקל על ביצוע פעולות כאלה, ומגדיל את הפיתוי לבצען. מנגנון שיתוף הפעולה הבין–לאומי שמוצע לקבוע בחלק זה, נועד להתמודד גם עם תופעה זו. חלק זה מטרתו לקבוע מנגנון יעיל לטיפול בהליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, וכן לקדם את המטרות האלה: שיתוף פעולה בין הרשויות המוסמכות במדינת ישראל לבין הרשויות המוסמכות במדינות זרות המנהלות הליכי חדלות פירעון בין–לאומיים; שיפור הוודאות המשפטית בנוגע לתחומי מסחר והשקעות; הגנה על האינטרסים של כלל הנושים ובעלי העניין בהליך ובכללם החייב; הגנה על נכסי החייב והשאת ערכם; וכן סיוע בשיקום עסקים הגנה על השקעות - השרויים במצוקה כלכלית, ובדרך זו ושימור תעסוקה. חוק המודל מסדיר, בין השאר, סוגיות בדיני ראיות, אשר עשויות להתעורר בממשק שבין בעל תפקיד זר או רשות מוסמכת זרה במדינה שבה נפתח הליך חדלות הפירעון לבין רשות מוסמכת במדינה אחרת שבה נדרש לבצע פעולות במסגרת ההליך. ככלל, סוגיות מסוג זה לא הוסדרו בחלק זה, מאחר שהן מוסדרות כיום בתקנות לביצוע אמנת האג (ק"ת 1977-(ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז תקנות לביצוע אמנת האג). - ) (להלן1940 'התשל"ז, עמ תקנות אלה חלות גם על חלק זה, ובמקרים שבהם תתעורר שאלה משפטית בנוגע לדיני הראיות בהליכי חדלות פירעון בין–לאומיים, יחולו התקנות לביצוע אמנת האג. חוק המודל אומץ במדינות רבות והוא מהווה היום סטנדרט בין–לאומי מוכר. לכן מוצע לקבוע הסדרים הנצמדים ככל האפשר להסדרים שנקבעו באותו חוק. הסדרים אלה יוצרים ודאות בעבור גורמים בין–לאומיים בהליכי חדלות הפירעון. פרק א': הגדרות ותחולה ותוספת שלישית293 סעיף מוצע להגדיר את המונחים הרלבנטיים להליכי כללי חדלות פירעון בין לאומיים. ההגדרות המוצעות למונחים "הליך זר" ו"בעל תפקיד זר" קובעות את היקף התחולה של החלק. כדי שהליך זר יוכר בישראל, או כדי שיתאפשר שיתוף פעולה בין–לאומי בהתאם להוראות חלק זה, וכן כדי שלבעל תפקיד זר תוקנה גישה לרשות מוסמכת בישראל, נדרש כי ההליך הזר ובעל התפקיד הזר יקיימו את המאפיינים כמפורט בהגדרות. ההגדרות המוצעות למונחים הנזכרים מנוסחות בצורה כללית וזאת במטרה להימנע משימוש בביטויים שעשויות להיות להם משמעויות טכניות שונות במדינות שונות. הדבר נועד למנוע צמצום בלתי מכוון של קשת ההליכים הזרים שעשויים לזכות להכרה בישראל, כמו גם סיבוכים מיותרים בהמרת המונחים המקצועיים המשמשים בחוקים של מדינות זרות למונחים בחוק זה. כך למשל, למונח "הליך" בהקשר של חדלות פירעון עשויות להיות משמעויות שונות בדיניהן של מדינות שונות, אך מוצע להגדירו בצורה רחבה כך שיכלול כל הליך שמעורב בו חייב במצוקה כלכלית חמורה. ההגדרות המוצעות בסעיף זה מבוססות על ההגדרות לחוק המודל.2 שבסעיף על פי המוצע, "בית משפט" לצורך - "להגדרה "בית משפט להצעת 4 חלק זה זהה לבית המשפט כהגדרתו בסעיף החוק. ואולם מאחר שבהליכים לפי חלק זה ייתכנו מקרים שבהם הסמכות המקומית אינה ברורה, מוצע לקבוע סמכות שיורית. מוצע לקבוע כי לבית המשפט המחוזי בירושלים תהיה סמכות מקומית בהליכים לגבי תאגידים, ולבית משפט השלום בירושלים תהיה סמכות מקומית בהליכים לגבי יחידים. מוצע לקבוע כי בעל תפקיד - "להגדרה "בעל תפקיד זר זר יהיה מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי הפירוק או השיקום של החייב, גם אם מונה לכך באופן זמני. הכוונה היא לגורם הממלא תפקיד הדומה לתפקיד הנאמן לפי החוק המוצע, אף אם תפקידו או הסמכויות שניתנו לו לפי הדין הזר אינן זהות לאלה של הנאמן. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 745 ;' הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג- "הכרה", בהליך זר הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות - ""הליך זר פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים - ""הליך זר משני החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; - ""הליך זר עיקרי לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית;- ""מדינה זרה בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון - ""רשות מוסמכת בישראל גם רשם ההוצאה לפועל;- לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך - ""רשות מוסמכת זרה זר או אחראית לניהולו. תחולה .294 :הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל )1( ;או מנאמן, בקשר להליך זר ;' הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג- "הכרה", בהליך זר הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות - ""הליך זר פירעון, ושבמסגרתו מוסדרים יחסיו של החייב עם נושיו, במאוחד, ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו; הליך זר שאינו הליך זר עיקרי, המתנהל במדינה זרה שבה מקיים - ""הליך זר משני החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית; הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב; - ""הליך זר עיקרי לעניין זה, יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו, אלא אם כן הוכח אחרת; לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה, המנוי בתוספת השלישית;- ""מדינה זרה בית המשפט או הממונה, ולעניין הליכי חדלות פירעון - ""רשות מוסמכת בישראל גם רשם ההוצאה לפועל;- לגבי יחיד בעל חובות בהיקף נמוך רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח על הליך - ""רשות מוסמכת זרה זר או אחראית לניהולו. .294 :הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה תחולה רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות המוסמכת בישראל )1( ;או מנאמן, בקשר להליך זר במטרה לאפשר גמישות, מוצע לקבוע שגם מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה ייחשב לבעל תפקיד זר. מוצע לקבוע כי הכרה בהליך - להגדרה "הכרה" בהליך זר זר תיעשה בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג'. מוצע לקבוע כי הליך זר הוא הליך - "להגדרה "הליך זר שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון. במסגרת הליך זה מוסדרים יחסיו של ונכסיו - במאוחד- החייב עם נושיו באופן קולקטיבי וענייניו נתונים לאחריותה או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה. זאת, למטרת שיקומו הכלכלי של החייב או פירוקו. ההגדרה נועדה לכלול הליכים הדומים באופיים להליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע אף אם אינם זהים להם. הליך ייחשב ל"הליך זר" בין אם נפתח ונוהל בידי בית המשפט ובין אם בידי גוף מינהלי. זאת משום שההגדרה ל"רשות מוסמכת זרה" מתייחסת הן לרשות שיפוטית והן לרשות מינהלית. הגדרות אלה - "להגדרות "הליך זר משני" ו"הליך זר עיקרי עניינן סמכות בין–לאומית. מטרתן לקבוע מהן הזיקות בין חייב למדינה, המצדיקות הכרה בהליך המתקיים במדינה זו כהליך עיקרי או כהליך משני. מוצע לקבוע כי הליך זר עיקרי הוא הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של החייב. לעניין זה מוצע לקבוע חזקה הניתנת לסתירה שלפיה רואים את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו. הליך זר משני הוא הליך זר שאינו הליך עיקרי, המתנהל במדינה זרה, שבה מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים, הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית. מוצע להגדיר מדינה זרה גם - "להגדרה "מדינה זרה כשטח הנמצא מחוץ לישראל ואינו מדינה זרה, אם הוא מנוי בתוספת השלישית לחוק המוצע. בתוספת זו מוצע למנות את טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג ).Hong Kong Special Administrative Region( מוצע לקבוע שבית- "להגדרה "רשות מוסמכת בישראל המשפט או הממונה הם הרשות המוסמכת בישראל. בנוסף, מוצע שבהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל היקף חובות ייחשב גם רשם ההוצאה לפועל לרשות מוסמכת. - נמוך יובהר כי הכללתו של רשם ההוצאה לפועל בהגדרה זו נוגעת להליכי חדלות פירעון המתנהלים לפניו בלבד ולא להליכי הוצאה לפועל. המוצע מונה את סוגי המקרים 294 סעיף 294 סעיף שחלק זה חל בעניינם. השימוש במילה "סיוע" בסעיף זה מתייחס למגוון רחב של מצבים, שבהם מגישה רשות מוסמכת זרה בקשה לרשות מוסמכת בישראל לביצוע פעולות לפי חלק זה. הסעיף מונה הן מקרים שבהם גורמים זרים מבקשים סיוע מגורמים בישראל בקשר ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 746 הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה או מבעל )2( ;תפקיד זר, בקשר להליכי חדלות פירעון הליכים זרים והליכי חדלות פירעון מתנהלים במקביל לגבי אותו חייב או )3( ;שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין לפתוח )4( .בהליכי חדלות פירעון או להשתתף בהליכים כאמור פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל פניית בעל תפקיד זר לרשות המוסמכת בישראל .295 .בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל סמכות שיפוט מוגבלת .296 פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לבית המשפט אין בה כשלעצמה כדי להקנות לבית המשפט סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב, אלא למטרה שלשמה נעשתה הפנייה. פתיחה בהליכי חדלות פירעון בידי בעל תפקיד זר והשתתפותו בהליכים .297 בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי (א) החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר, אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה. להליך זר, והן מקרים שבהם גורמים בישראל מבקשים סיוע מגורמים זרים בקשר להליך חדלות פירעון המתנהל בישראל. כמו כן, יחול חלק זה גם במקרה שמתנהלים לגבי אותו חייב, במקביל להליכי חדלות פירעון בישראל, גם הליכים זרים, או במקרה שמתנהלים בעניינו כמה הליכים זרים. הסעיף מתייחס גם למקרה שגורמים זרים מעוניינים לפתוח בהליכי חדלות פירעון בישראל או להשתתף בהליכים אלה. לחוק 1 ההוראה המוצעת לעניין זה מבוססת על סעיף המודל. פרק ב': גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים לרשות המוסמכת בישראל לחוק, 9 סעיף מוצע זה, המבוסס על סעיף 295 סעיף המודל מבטא את עיקרון "הגישה הישירה" של בעל תפקיד זר לרשות מוסמכת בישראל. הוראה זו נועדה לשחרר את בעל התפקיד הזר מן הצורך לעמוד בדרישות פורמליות כגון קבלת רישיון או היעזרות בנציגים קונסולריים כדי לפנות לרשות המוסמכת בישראל. סעיף זה נועד להבטיח כי בית המשפט 296 סעיף בישראל לא ייטול סמכות שיפוט על כלל נכסי החייב או עסקיו, אך ורק על סמך העובדה שבעל התפקיד הזר הגיש בקשה להכרה בהליך זר. הסעיף מבהיר כי הגשת בקשה להכרה בהליך זר כשלעצמה אינה מספיקה כדי להקנות לבית המשפט בישראל סמכות שיפוט לגבי בעל התפקיד הזר בעניינים שאינם קשורים לבקשה. ההוראה נועדה לתת מענה לחשש אפשרי מצד בעלי תפקידים זרים ונושים זרים, שאינם בקיאים בדין הישראלי, בנוגע לאפשרות שייחשפו, כתוצאה מהגשת בקשה לפי חלק זה, להפעלת סמכות שיפוט "חובקת כל" מצד בית המשפט בישראל. עם זאת, ההגבלה שמטיל סעיף זה על סמכות השיפוט בנוגע לבעל התפקיד הזר אינה מוחלטת. הגבלה זו נועדה להגן על בעל התפקיד הזר רק במידה הנדרשת כדי לאפשר לו גישה לבית המשפט בישראל. לשם כך, היא מבטיחה כי הופעה לפני בית המשפט בישראל למטרת בקשה להכרה בהליך זר, לא תחשוף את כלל הנכסים שמצויים בשליטתו של בעל התפקיד הזר לסמכות השיפוט של בית המשפט בישראל. ההוראה המוצעת אינה פוגעת באפשרות שלבית המשפט תוקנה סמכות שיפוט בעניינו של בעל התפקיד הזר או בעניין נכסים המצויים בשליטתו לפי עילות אחרות הקיימות בדין הישראלי. מעבר לכך, בעל תפקיד זר שיבקש סעד מרשות מוסמכת בישראל יהיה כפוף לתנאים שתקבע הרשות המוסמכת לגבי הסעד שיינתן (ראו דברי ההסבר (ב) להצעת החוק).305 לסעיף 10 ההוראה המוצעת לעניין זה מבוססת על סעיף לחוק המודל. לסעיף קטן (א) 297 סעיף מוצע לאפשר לבעל תפקיד זר להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר (שבמסגרתו מונה בעל התפקיד). עם זאת, מוצע להבהיר כי עצם מתן האפשרות להגיש בקשה כאמור אינו משפיע על התנאים המהותיים הנדרשים לפתיחת הליך חדלות פירעון, אלא רק נועד להסיר מדרכו של בעל התפקיד הזר מכשול פרוצדורלי בלבד. הזכות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים עומדת לבעל התפקיד הזר ואינה מותנית בהכרה קודמת בהליך הזר. הסיבה לכך היא שלפתיחה בהליך חדלות פירעון ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 747 בעל תפקיד זר רשאי להשתתף בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב (ב) שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר. מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון .298 נושים זרים) וזכויותיהם לעניין פתיחה- מעמדם של נושים ממדינה זרה (בחלק זה (א) בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל. אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, (ב) ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל .299 נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות (א) המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין. או 106 ,26 הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים (ב) תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:117 ;המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה )1( .הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח )2( בעל תפקיד זר רשאי להשתתף בהליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי החייב (ב) שלגביו מתנהל ההליך הזר, אם בית המשפט הכיר בהליך הזר. .298 נושים זרים) וזכויותיהם לעניין פתיחה- מעמדם של נושים ממדינה זרה (בחלק זה (א) בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם, זהים למעמדם ולזכויותיהם של נושים מישראל. מעמדם של נושים זרים בהליכי חדלות פירעון אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר הפירעון, (ב) ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כלליים, אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל. .299 נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות (א) המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לרבות בדרך של פרסום ההחלטה לציבור, תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה, אלא אם כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים, המתאימה בנסיבות העניין. יידוע נושים זרים על החלטה של רשות מוסמכת בישראל או 106 ,26 הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים (ב) תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:117 ;המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה )1( .הדרישה מנושה מובטח, לפי חוק זה, להגיש תביעת חוב לגבי חובו המובטח )2( עשויה להיות השפעה מכרעת במקרים שבהם קיים צורך דחוף בשימור נכסי החייב. 11 הוראות סעיף קטן זה מבוססות על הוראות סעיף לחוק המודל. לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם מתקיים בישראל הליך חדלות פירעון לגבי חייב שמתנהל לגביו הליך זר, רשאי בעל התפקיד הזר להשתתף בהליך. הוא אף רשאי להגיש במסגרתו בקשות בנוגע לסוגיות כגון הגנה על נכסי החייב, מימושם או חלוקתם, או בנוגע לתיאום עם ההליך זר. 12 הוראות סעיף קטן זה מבוססות על הוראות סעיף לחוק המודל. סעיף קטן (א) המוצע מגלם את העיקרון שלפיו 298 סעיף נושים זרים) לא - נושים ממדינה זרה (להלן יופלו לרעה לעומת נושים מישראל בהליכי חדלות פירעון. סעיף קטן (ב) המוצע מבהיר כי עקרון אי–ההפליה שבסעיף קטן (א) אינו מחייב שוויון מלא בדירוג הנושה הזר בסדר הפירעון. כך, אין מניעה כי יהיה לחוב לרשות מס ישראלית דין קדימה ולחוב לרשות מס זרה לא יהיה דין קדימה. עם זאת עקרון השוויון מחייב כי חוב לנושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות כללים רק משום שזהו חוב לנושה זר. על כן לחובות לנושים זרים יש לתת מעמד כשל חוב כללי אלא אם כן מדובר בחוב שמעמדו היה נמוך יותר לו היה חוב לנושה ישראלי. כך לדוגמה דירוגה של ריבית שנצברה 231 בהליכי חדלות פירעון נמוך משל חובות כלליים (סעיף להצעת החוק) ועל כן גם כאשר מדובר בחוב ריבית לנושה זר דירוגה יהיה נמוך משל החובות הכלליים). לחוק המודל.13 הוראה זו מבוססת על הוראות סעיף מוצע לקבוע חובה ליידע נושים זרים על 299 סעיף החלטות שהתקבלו בידי הרשות המוסמכת בישראל, בהודעה פרטנית. בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף שלפיו יש לתת לנושים זרים יחס שווה לזה הניתן 298 המוצע ליידע נושים299 לנושים מקומיים, מחייב סעיף זרים מקום שבו נדרש יידוע כזה לגבי נושים ישראליים. היות שפרסומים לציבור בישראל נגישים פחות בעבור נושים זרים, מוצע כי לנושים הזרים תימסר הודעה פרטנית. ואולם מוצע להותיר בידי בית המשפט בישראל שיקול דעת להורות על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים. הדבר נועד לאפשר גמישות, למשל במצבים שבהם מסירת הודעה פרטנית כרוכה בעלות מופרזת או תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. במטרה לקדם את יעילות ההליך ומהירותו ולספק לנושים הזרים מספיק זמן להיערך, הסעיף לא דורש כי הפנייה תיעשה בדרך פורמלית ספציפית, כגון פנייה באמצעות ערוצים דיפלומטיים, אשר נהוגה לעתים בהקשרים אחרים. סעיף קטן (ב) קובע כי בהודעה על מתן הצו לפתיחת 117 או106 ,26 הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים לחוק המוצע, ייכללו, נוסף על הפרטים שיש לכלול בהודעה המפורסמת לציבור בישראל, גם הפרטים האלה: המועד להגשת תביעות חוב והמען שאליו יש להגישן וכן העובדה שעל פי החוק המוצע גם נושה מובטח חייב בהגשת תביעת חוב לגבי חובו המובטח. זאת, משום שבחלק מהמדינות נושה מובטח אינו נדרש להגיש תביעת חוב, ונושים זרים אינם מודעים בהכרח להוראה זו בדין הישראלי. לחוק 14 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 748 פרק ג': הכרה בהליך זר הגשת בקשה להכרה בהליך זר .300 בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר (בחלק זה (א) בקשת הכרה).- :לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה (ב) תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, המתנהלים לגבי )1( ;החייב אחד מאלה: )2( עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך הזר ולמנות (א) את המבקש לבעל תפקיד זר; מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו של ההליך (ב) הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר. הכרה בהליך זר .301 הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך זר כהליך (א) זר עיקרי או כהליך זר משני, אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: )  ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;1( .)  מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר2( .(ב)  בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי .302 )(א הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה: )1( ;השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו (א) השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו. (ב) פרק ג': הכרה בהליך זר מוצע לאפשר לבעל תפקיד זר להגיש לבית300 סעיף המשפט בקשה להכרה בהליך זר. ההליך המוצע בפרק זה יוצר הסדר ספציפי ומתאים יותר להיבטים הייחודיים של הכרה בהליכי חדלות פירעון זרים. ההסדר המוצע שואף לתת מענה לקשיים שעלו בפסיקה בישראל בעניין קליטתן של החלטות זרות הניתנות בהליכי חדלות פירעון, תוך התייחסות לסוגיות שונות שנדונו בפסיקה נ' תבל Warner Bros 8946/04 בהקשר זה (ראו למשל: ע"א לוין נ' זוהר (פורסם 1297/11 ) וע"א1.8.2010 ,(פורסם בנבו )). סעיף זה אינו גורע מהאפשרות לעשות 29.12.13 ,בנבו במקרים 1958-שימוש בחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח המתאימים. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע את דרישות הליבה הפרוצדורליות להגשת בקשה להכרה בהליך זר. הוראה זו נועדה ליצור בהירות וודאות בנוגע למסמכים הנדרשים לשם הגשת בקשה זו. כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר לחלק זה, ככל שיתעוררו שאלות משפטיות הקשורות לדיני הראיות, יש לפנות לתקנות לביצוע אמנת האג. על פי המוצע, על בעל התפקיד הזר לצרף לבקשת ההכרה תצהיר שבו יפרט את כל ההליכים הזרים המתנהלים לגבי החייב, הידועים לו. כמו כן עליו לצרף לבקשת ההכרה עותק של החלטת הרשות המוסמכת לפתוח בהליך הזר ולמנותו לבעל תפקיד זר, או לצרף מסמך מטעם הרשות המוסמכת המאשר את ניהולו של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר. לחוק 15 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. מוצע כי אם הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה 301 סעיף בהליך זר, יכיר בית המשפט בהליך הזר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני. זאת אם שוכנע שההליך הזר הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני, ואם שוכנע כי מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר. החלטת בית המשפט תינתן על פי המוצע בהקדם. לסעיף קטן (א) 302 סעיף מוצע כי עם ההכרה בהליך כהליך זר עיקרי, יורה בית המשפט על השהיית פירעון חובות החייב והקפאת ההליכים נגדו. כמו כן יורה בית המשפט על השהיית כל העברת זכות של החייב בנכס, או שעבוד הזכות. על פי המוצע יינתנו הסעדים בהיקף ולתקופה שהיו ניתנים לו ניתן בעניינו של החייב צו לפתיחת הליכים. סעדים אלה מתחייבים באופן אוטומטי מההכרה (ב) 302 בהליך זר עיקרי. זאת בניגוד לסעדים לפי סעיפים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 749 ) יהיו בהיקף ולתקופה1( השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה )2( .שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון )3( .לגבי החייב (ב)  נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על - ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות )1( ;פירעון למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, ורשאי בית המשפט למנות את )2( ;בעל התפקיד הזר לנאמן להורות על מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו )3( ;וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. )4( (ג)  הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. תוצאות ההכרה בהליך זר משני .303 הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד (א) עד (ג), אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת 302 כאמור בסעיף ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. ) יהיו בהיקף ולתקופה1( השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה )2( .שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי חדלות פירעון )3( .לגבי החייב (ב)  נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, לאחר שהכיר בהליך זר עיקרי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על - ערכם של נכסי החייב, ובכלל זה להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי חדלות )1( ;פירעון למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, ורשאי בית המשפט למנות את )2( ;בעל התפקיד הזר לנאמן להורות על מסירת מידע בעניין נכסי החייב, התנהלותו, עסקיו, התחייבויותיו )3( ;וחובותיו, בכפוף להגבלות הקבועות בחוק זה לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. )4( (ג)  הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים בישראל ולפעול לחלוקתם, ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. .303 הכיר בית המשפט בהליך זר משני, רשאי הוא, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד (א) עד (ג), אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת 302 כאמור בסעיף ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. תוצאות ההכרה בהליך זר משני לחוק המוצע שהם סעדי רשות, כלומר, סעדים שבית 303–ו המשפט רשאי, אך אינו חייב, להורות עליהם. מתן סעדים אלה באופן אוטומטי נועד לאפשר לגורמים הרלוונטיים לנקוט את הצעדים הדרושים לניהול יעיל של הליך חדלות פירעון בין–לאומי. ) של סעיף קטן (א) המוצע נועדה להבהיר 3( פסקה ) של אותו סעיף קטן כדי למנוע 2(–) ו1( כי אין בפסקאות פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החייב לפי הדין הישראלי. אם אכן ייפתחו לגבי החייב הליכים כאלה, יחולו הוראות לחוק המוצע שעניינו בתיאום בין ההליך הזר 313 סעיף להליך חדלות הפירעון. לסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) בסעיף קטן (ב) מוצע לאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת כדי לתת סעדים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (א), וכן להפעיל סמכויות נוספות הנתונות לו מכוח החוק המוצע. זאת אם מצא כי הדבר נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירת ערכם של נכסי החייב. במסגרת זאת, רשאי בית המשפט להפעיל כל סמכות הנתונה לו בהליכי חדלות פירעון לפי החוק, למנות נאמן לניהול נכסי החייב בישראל, להורות על מסירת מידע לגבי החייב בכפוף למגבלות החוק המוצע וכן לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון. כמו כן, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת בעל התפקיד הזר, על מימוש נכסי החייב וחלוקתם בידי בעל התפקיד הזר או בידי אדם אחר. זאת אם שוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בנושים בישראל. להשלמת התמונה יצוין כי להצעת החוק מוצעות כמה הוראות שנועדו 305 בסעיף להבטיח את ההגנה על בעלי עניין ישראליים לפני העברת הנכסים לידי בעל התפקיד הזר. 20 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיפים לחוק המודל.21–ו מוצע כי לאחר שהכיר בית המשפט בהליך זר 303 סעיף כהליך זר משני, הוא יהיה רשאי לתת כל אחד מהסעדים האוטומטיים שהיה עליו להורות עליהם (א) להצעת החוק) לו הכיר בהליך כהליך זר 302 (לפי סעיף עיקרי. זאת, אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך, וכי הסעד נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב. תוצאות ההכרה בהליך זר עיקרי שונות מתוצאות ההכרה בהליך זר משני, משום שבמסגרת הליך זר עיקרי אמור בעל התפקיד הזר לנהל את כלל נכסי החייב. לעומת זאת במסגרת הליך זר משני האינטרסים של בעל התפקיד מצומצמים יותר. לכן, רצוי שהסעדים הניתנים בהליך זר ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 750 סעדים זמניים .304 ,הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל התפקיד הזר (א) (א) 302 לפני החלטתו בבקשה, לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים המנויים בסעיף , לפי העניין (בחלק זה 119 או20 עד (ג) או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים סעד זמני).- .21–(ב) ו–(ד) ו20 על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים (ב) בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה, אם יש במתן הסעד (ג) כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי. הוראות לעניין סעד זמני או סעד הניתן לפי שיקול דעת בית המשפט .305 בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני, לעניין מתן סעד לפי סעיפים (א) סעד שבשיקול דעת) או לעניין שינוי של סעד כאמור, אלא - (בחלק זה303 (ב) או302 לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי עניין אחרים בהליך. בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת אם (ב) מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. בעל תפקיד זר וכל מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד שבשיקול (ג) דעת רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו. השתתפות בעל תפקיד זר בהליך שהחייב צד לו .306 הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה, רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר, למעט הליך שהקפאת הליכים לא חלה עליו לפי חוק זה. משני לא יפריעו לניהול ההליכים האחרים בעניינו של החייב. הוראות סעיף זה מבוססות גם הן על הוראות סעיף לחוק המודל. עם זאת מוצע לקבוע בסעיף נפרד את 21 תוצאות ההכרה בהליך זר משני. זאת בניגוד לחוק המודל הקובע באותו סעיף את תוצאות ההכרה בכל הליך זר. הפרדה זו נועדה ליצור אכסניה ייחודית לתוצאות ההכרה בהליך זר משני, מתוך רצון להגביר את בהירותו של ההסדר המוצע בחלק זה ולהקל על השימוש בו. בסעיף קטן (א) מוצע להסמיך את בית המשפט, 304 סעיף שהוגשה לו בקשה להכרה בהליך זר, לתת (א) עד (ג) 302 את הסעדים שהוא מוסמך לתת לפי סעיף להצעת החוק, גם באופן זמני. כמו כן, מוצע להסמיך את לחוק 20 בית המשפט לתת סעדים זמניים המנויים בסעיף המוצע, וכן סעדים זמניים במסגרת בקשת נושה לפי סעיף לחוק. 119 בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני אם יש במתן הסעד כדי לפגוע בהליך זר עיקרי. הוראה דומה מוצע לקבוע בסעיף ) להצעת החוק. הטעם לכך הוא שאם יש הליך זר 1(314 עיקרי תלוי ועומד, כל סעד שיינתן לטובת הליך זר משני חייב לעלות בקנה אחד עם ההליך הזר העיקרי, ולכל הפחות לא לפגוע בניהולו. יצוין כי לטובת התיאום עם הליך עיקרי זר במתן סעד זמני, טרם ההכרה בהליך הזר, ) לחוק המוצע) 1()(ב300 נדרש בעל התפקיד הזר (לפי סעיף לצרף תצהיר שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו, אשר המתנהלים לגבי החייב. לחוק 19 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. ההוראה המוצעת בסעיף זה נועדה להתוות305 סעיף את האיזון שנדרש בית המשפט לערוך בין השיקולים למתן סעד שבשיקול דעת, לבקשת בעל תפקיד זר, לבין האינטרסים של בעלי העניין שהסעד עשוי להשפיע עליהם. מוצע כי בית המשפט לא ייתן סעד לפי סעיפים לחוק המוצע, שהם סעדים שבשיקול 304 או303 ,)(ב302 דעת, אלא לאחר ששוכנע כי ניתנת הגנה ראויה לעניינם של כלל הנושים, החייב ובעלי העניין האחרים בהליך. סעיף קטן (ב) המוצע מאפשר לבית המשפט להתנות מתן סעדים אלה בתנאים וזאת כדי לאפשר לו להתאים את הסעדים לנסיבות פרטניות שעשויות לחול. עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג), כי מי שרואה את עצמו נפגע מסעד שבשיקול דעת, ובכלל זה בעל התפקיד הזר, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו. לחוק 22 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. הוראה זו נועדה לאפשר לבעל התפקיד הזר 306 סעיף בהליך זר שקיבל הכרה לפי הוראות חלק זה להיות צד להליכים שהחייב צד להם ושיש בהם כדי להשפיע על ההליך הזר. היא חלה על בעל תפקיד זר של הליך זר עיקרי והליך זר משני כאחד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 751 עדכון על שינויים .307 בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו. פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר .308 הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה (א) ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים .294 בסעיף הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר (ב) , במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף 294 בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף להוראות הרשות המוסמכת בישראל. קשר ישיר .309 הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל (א) תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, (ב) לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. דרכים לשיתוף פעולה .310 , רשאית הרשות המוסמכת309– ו308 לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים - בישראל, בין השאר למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה; )1( .307 בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על כל שינוי מהותי שחל בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה, לרבות שינוי הנוגע למינויו, וכן על ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב, שנודע לו עליו. עדכון על שינויים פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר .308 הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה (א) ועם בעל תפקיד זר, ישירות או באמצעות הנאמן, בכל עניין מהעניינים המפורטים .294 בסעיף שיתוף פעולה בין הרשות המוסמכת בישראל והנאמן לבין רשות מוסמכת זרה ובעל הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר תפקיד זר (ב) , במסגרת סמכויותיו לפי חוק זה ובכפוף 294 בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף להוראות הרשות המוסמכת בישראל. .309 הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל (א) תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. קשר ישיר הנאמן רשאי, במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל, (ב) לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון. .310 , רשאית הרשות המוסמכת309– ו308 לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים - בישראל, בין השאר דרכים לשיתוף פעולה למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה; )1( חריג לעיקרון זה הוא כאשר מדובר בהליכים שהקפאת הליכים לא חלה עליו, דוגמת הליכים מינהליים או פליליים. הליכים אלה אינם קשורים להליכי חדלות הפירעון של החייב ועל כן אין מקום לתת לבעל התפקיד הזר להיות צד להם. לחוק 24 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. לעתים, לאחר הגשת הבקשה להכרה בהליך 307 סעיף זר או לאחר מתן ההכרה בהליך כאמור, יכולים להתרחש שינויים בהליך הזר אשר ישפיעו על ההחלטה להכיר באותו הליך או על סעדים שניתנו על בסיס ההכרה בו. כך לדוגמה, אם ההליך הזר התבטל, או הפך מהליך פירוק להליך שיקום. ייתכן גם שזהות בעל התפקיד הזר תשתנה. לאור זאת, מוצע לחייב את בעל התפקיד הזר להודיע לבית משפט על שינויים שחלו בהליך הזר. עם זאת, ההסדר המוצע מביא בחשבון את העובדה ששינויים טכניים בסטטוס של ההליך הזר או בתנאי המינוי של בעל התפקיד הם דבר שכיח, ושרק חלק מן השינויים האלה הוא כזה שעשוי להשפיע על ההחלטה להעניק סעד או להכיר בהליך. לכן, מוצע לדרוש מבעל התפקיד הזר ליידע את בית המשפט רק על שינויים מהותיים או על הליכים זרים נוספים המתנהלים לגבי החייב, שנודע לבעל התפקיד הזר עליהם. מוצע להרחיב את חובה זו גם לפרק הזמן שלאחר הגשת הבקשה להכרה בהליך הזר. המידע נועד לסייע לבית המשפט לשקול אם יש צורך לשנות סעד שכבר ניתן כדי לתאם בין הליך זר שכבר הוכר על ידי בית המשפט, לבין הליך זר שהוגשה בשלו בקשה להכרה. לחוק 18 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. פרק ד': שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר מוצע לאפשר לרשות המוסמכת בישראל (בית סעיפים המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, 309– ו308 לפי העניין) לפנות באופן ישיר, ולבקש מידע וסיוע באופן ישיר, מרשות מוסמכת זרה או מבעל תפקיד זר. הסמכה זו נועדה לייתר שימוש בפרוצדורות שגוזלות זמן רב. הרשות המוסמכת יכולה על פי המוצע לפעול גם באמצעות הנאמן. אפשרות זו נדרשת במקרים שבהם על הרשות המוסמכת בישראל לפעול בדחיפות. כמו כן מוצע לאפשר, מסיבות דומות, גם שיתוף פעולה בין נאמנים ובעלי תפקידים זרים. מוצע לקבוע כי על הרשויות 308 בנוסף, בסעיף המוסמכות בישראל ועל הנאמן לפעול בשיתוף פעולה מרבי בנוגע להליכים המתנהלים לפי פרק זה. הוראות סעיפים אלה מבוססות על הוראות סעיפים לחוק המודל.26– ו25 מוצע לקבוע כמה דרכים אפשריות לקידום 310 סעיף 309– ו308 שיתוף הפעולה הנזכר בסעיפים לחוק המוצע. התיבה "בין השאר" נועדה להבהיר כי מדובר ברשימה פתוחה, שלא נועדה להגביל דרכים אפשריות נוספות לשיתוף פעולה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 752 ;לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר )2( ;לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם )3( לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון והליכים זרים המתנהלים במקביל לגבי )4( .אותו חייב, או בין כמה הליכים זרים המתנהלים לגביו במקביל פרק ה': הליכים מקבילים הגבלת הליכי חדלות פירעון עם הכרה בהליך זר עיקרי .311 הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי: לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים בישראל; )1( הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים )2( של החייב כפי שיורה בית המשפט, ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד'. הכרה בהליך זר חזקת - עיקרי חדלות פירעון בהליכי חדלות פירעון .312 הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי, חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון לעניין ; חזקת חדלות 109 או9 התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים הפירעון כאמור ניתנת לסתירה. סעדים בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל .313 הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון, לא יורה בית (א) אם יש בכך כדי לפגוע בניהול הליכי 304 עד302 המשפט על מתן סעד לפי סעיפים חדלות הפירעון. במסגרת הדרכים האפשרויות לקידום שיתוף הפעולה ניתן למנות אדם או גוף שיפעלו כדי לקדם את שיתוף הפעולה עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר, לקבוע דרכי התקשרות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר, לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם וכן לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון בישראל והליכים זרים מקבילים או בין כמה הליכים זרים מקבילים המתנהלים בעניינו של אותו חייב. לחוק המודל.27 הוראה זו מבוססת על הוראות סעיף פרק ה': הליכים מקבילים הכרה בהליך זר עיקרי אינה מונעת פתיחה 311 סעיף בהליך חדלות פירעון הנוגע לאותו החייב, בשתי מגבלות. המגבלה הראשונה היא כי תנאי לפתיחת ההליכים בישראל היא כי החייב מחזיק בנכסים בישראל. המגבלה השנייה היא כי הליכי חדלות פירעון בישראל יוגבלו לנכסים הנמצאים בישראל או לנכסים אחרים של החייב המצויים מחוץ לישראל כפי שיורה בית המשפט ככל שהדבר דרוש לצורך שיתוף פעולה ותיאום עם ההליכים הזרים. האפשרות להורות כי הליכי חדלות הפירעון יחולו גם לגבי נכסים של החייב שאינם נמצאים בישראל נועדה למקרים מיוחדים. כך לדוגמה, במקרה שלחייב יש עסקים פעילים במדינה אחרת וניתן למכור את נכסי החייב בישראל ובמדינה הזרה יחד, במסגרת מכירת הפעילות העסקית כולה, או במקרה שהחייב הבריח נכסים מישראל למדינה זרה. 28 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות על סעיף לחוק המודל. כדי לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב, יש312 סעיף להוכיח שהוא נמצא בחדלות פירעון. מוצע לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, כי חייב נמצא בחדלות פירעון, מרגע שניתנה הכרה בהליך זר עיקרי שמתנהל לגביו. על בסיס חזקה זו ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי החייב בישראל. יודגש כי חזקה זו לא תקום אם ההכרה ניתנה להליך זר משני. הסיבה לכך היא שפתיחת הליכי חדלות פירעון במדינה שאינה המדינה שבה מצוי מרכז ענייניו של החייב, אינה מעידה בהכרח על כך שראוי שהחייב יהיה כפוף לדיני חדלות פירעון במדינות אחרות. הוראה זו נועדה לחסוך זמן להוכחת חדלות הפירעון של החייב במצבים שבהם כבר מתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון במדינה שבה מצוי מרכז ענייניו. עם זאת, בית המשפט אינו כבול להחלטה של הרשות המוסמכת הזרה והוא רשאי לדחות את הבקשה לצו לפתיחת הליכים אם נסתרה החזקה. לחוק 31 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. סעיף זה מנחה את בית המשפט כיצד עליו לטפל 313 סעיף במקרים שבהם מתנהלים לגבי החייב גם הליכים זרים וגם הליכי חדלות פירעון, בעת ובעונה אחת. העיקרון העיקרי שמוצע לעגן בסעיף זה הוא שפתיחה בהליכי חדלות פירעון לא מונעת או מבטלת את ההכרה בהליך זר. עיקרון זה חיוני להשגת מטרות חלק זה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 753 נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית (ב) ויתאימם או יבטלם אם יש בהם 304 עד302 המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל .314 התנהלו הליכים לפי חלק זה, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה: - הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי )1( יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה (א) בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי; לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, (ב) לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי; הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי )2( בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לצורך תיאום כאמור. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל .315 נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל (א) אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר. נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר, יבחן בית (ב) ויתאימם או יבטלם אם יש בהם 304 עד302 המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. .314 התנהלו הליכים לפי חלק זה, לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב, יחולו הוראות אלה: סעדים בהליכים זרים המתנהלים במקביל - הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי )1( יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת הכרה (א) בהליך זר משני, לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי, ורשאי הוא לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי; לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך זר משני, (ב) לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי, אם יש בו כדי לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי; הכיר בית המשפט בהליך זר משני, ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני נוסף, רשאי )2( בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך תיאום בין ההליכים, ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן, לצורך תיאום כאמור. .315 נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, לא יהיה זכאי לקבל תשלום בשל (א) אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב, כל עוד שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר. פירעון חובות בהליכי חדלות פירעון ובהליך זר המתנהלים במקביל עם זאת, שומר ההסדר המוצע בסעיף זה על העדיפות של הליכי חדלות הפירעון על פני ההליכים הזרים, בלי לקבוע היררכיה מפורשת ביניהם. מתן העדיפות להליכי חדלות הפירעון בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט לא יורה, במסגרת ההכרה בהליך זר, על מתן סעדים שיפגעו בהליכי חדלות הפירעון. כמו כן, אם נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר ההכרה בהליך הזר, על בית המשפט לבחון מחדש את הסעדים שניתנו בעקבות ההכרה ולהתאים אותם או לבטלם אם הם פוגעים בהליכי חדלות הפירעון. עם זאת, הסעדים אינם פוקעים מאליהם עם הפתיחה בהליכי חדלות פירעון. זאת כדי שלא לפגוע שלא לצורך ביכולתו של בית המשפט לשתף פעולה וליישם את שיקול לחוק המוצע.304 עד302 הדעת הנתון לו לפי סעיפים יובהר בהקשר זה כי לבית המשפט סמכות כללית (ד) לחוק המוצע. 279 לעיין מחדש בהחלטותיו מכוח סעיף ההסדר המוצע בסעיף זה לא בא לגרוע מסמכות כללית זו אלא להוסיף נסיבות שבהן תיערך בחינה כזאת. לחוק 29 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. במקרה שבו הכיר בית המשפט בהליך זר 314 סעיף משני ולאחר מכן הכיר בהליך זר עיקרי לגבי אותו חייב, מוצע כי הוא יעיין מחדש בסעד זמני שנתן או בסעד שבשיקול דעת ויהיה רשאי לשנותו או לבטלו. זאת אם הסעד שניתן פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי. עוד מוצע כי לאחר ההכרה בהליך זר עיקרי, בית המשפט לא ייתן סעד במסגרת הליך זר משני אם הוא פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי. במקרה שבית המשפט הכיר בשני הליכים זרים משניים המתנהלים במקביל, הוא יהיה מוסמך לתת כל סעד שבשיקול דעת לשם תיאום בין ההליכים, או לבטל או לשנות סעד שנתן לצורך התיאום. הוראה זו נועדה לאפשר לבית המשפט להתמודד עם מצבים שבהם מתנהלים לגבי החייב הליכים ביותר ממדינה זרה אחת, בידי יותר מבעל תפקיד זר אחד. סעיף זה חל בין אם מתנהל לגבי החייב הליך חדלות פירעון ובין אם לא מתנהל לגביו הליך כזה. אם נוסף על כך שמתקיימים לגבי החייב יותר משני הליכים זרים, מתנהל לגביו גם הליך חדלות פירעון, יצטרך בית המשפט לנהוג בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם המוצע גם יחד. 313 להוראות סעיף ההוראה המוצעת בסעיף זה דומה במטרתה להוראה להצעת החוק. המטרה המרכזית 313 שמוצע לקבוע בסעיף בשתיהן היא יצירת שיתוף פעולה, תיאום ועקביות בנוגע לסעדים שיינתנו בהליכים השונים. לחוק 30 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. סעיף זה נועד להבטיח כי לא ייפרע לנושה 315 סעיף מסוים שיעור גבוה יותר מהחוב בהשוואה לשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון, בשל כך ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 754 אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכויותיו של נושה מובטח או נושה בעל (ב) זכות קניינית. פרק ו': שונות סייג תקנת הציבור .316 על אף הוראות חלק זה רשאית הרשות המוסמכת בישראל להימנע מהפעלת סמכות עד 302 ומתן סעד לפי סעיפים301 לפי חלק זה, ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף , אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או הוכח לבית המשפט כי 304 :מתקיים אחד מאלה ההליך הזר התנהל במרמה; )1( האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא )2( .היתה סבירה לדעת בית המשפט סיוע לפי דין אחר .317 אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר, לפי כל דין. חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים פרק א': הגדרות ותחולה הגדרות .318 - בחלק זה הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר או סוג - ""הסדר חוב שלהם, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב; שאותו נושה יקבל תשלום בשל אותה תביעת חוב, בכמה הליכים המתנהלים לגבי החייב במדינות שונות. לשם כך, מוצע לקבוע כי נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר, יהיה זכאי לחלוקה בהליך המתנהל בישראל לגבי אותו חייב, רק לאחר שהנושים האחרים יקבלו שיעור שווה מחובם לזה שקיבל אותו נושה בהליך הזר. אחוזים מתביעת 5 כך לדוגמה, אם נושה מסוים קיבל החוב שלו בהליך חדלות פירעון במדינה זרה, ולאחר מכן הגיש תביעת חוב גם בהליך חדלות פירעון בישראל. אם אחוזים מתביעות 15 בהליך בישראל, מקבלים הנושים החוב, הרי שכדי להשוות בין מצבו של נושה זה לבין מצבם של שאר הנושים בהליך חדלות הפירעון, יקבל הנושה המדובר, בהליך חדלות הפירעון בישראל, תקבולים בשיעור אחוזים בלבד מתביעת החוב שלו בהליך. 10 של יודגש כי הסעיף לא משפיע על דרגתו של הנושה בסדר הפירעון לפי החוק המוצע ואינו פוגע בזכויותיו של נושה מובטח או נושה בעל זכות קניינית. מטרתו היחידה היא להביא למתן יחס שווה לנושים באותה דרגה בסדר הפירעון. לחוק 32 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. פרק ו': שונות מוצע להקנות לרשות המוסמכת בישראל שיקול 316 סעיף דעת וחופש פעולה בנוגע לאופן הפעלת סמכויותיה לפי חלק זה. זאת במקרים שבהם היא סבורה כי יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת הציבור או במקרים שבהם הוכח לה כי ההליך הזר התנהל במרמה או שהאפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך הזר לא היתה סבירה. במקרים אלה, הרשות המוסמכת רשאית להימנע מהפעלת סמכויותיה לפי חלק זה, ותהיה רשאית, בין השאר, להימנע מלהכיר המוצע.302 בהליך כהליך זר עיקרי לפי סעיף לחוק 6 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. הוראות חלק זה נועדו לסייע ליצירת תשתית 317 סעיף שתאפשר לרשות המוסמכת ולנאמן לסייע לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר במקרים שבהם הוראות הדין הכללי אינן מספקות. הן לא נועדו לגרוע מאפשרויות אחרות לקבלת סיוע. על כן, מוצע להבהיר כי אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהאפשרות של הרשות המוסמכת לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר לפי כל דין. אם קיימות הוראות דין אחרות, כולל, בין , 1998-השאר, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח , שניתן להסתייע 1958-וחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח בהן, חלק זה אינו יוצר הסדר שלילי לגביהן. לחוק 7 הוראות סעיף זה מבוססות על הוראות סעיף המודל. חלק י': הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים הצעת החוק עסקה עד כה בהליכים המתנהלים כללי בבית משפט, לפני הממונה או לפני רשם ההוצאה לפועל. חלק זה עוסק בהסדרי חוב שלא במסגרת ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 755 , גם חברי התאגיד- הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד- "בעלי עניין", בהסדר חוב או סוג שלהם. תחולה .319 - הוראות חלק זה יחולו על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;- לעניין תאגיד )1( על הסדר חוב, בין שנעשה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ובין- לעניין יחיד )2( .שנעשה לאחריו , גם חברי התאגיד- הנושים, ולעניין חייב שהוא תאגיד- "בעלי עניין", בהסדר חוב או סוג שלהם. .319 - הוראות חלק זה יחולו תחולה על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;- לעניין תאגיד )1( על הסדר חוב, בין שנעשה לפני מתן צו לפתיחת הליכים ובין- לעניין יחיד )2( .שנעשה לאחריו צו לפתיחת הליכים. הסדרי חוב אלה מתנהלים ברובם מחוץ לכותלי בית המשפט. לניהולם של הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט יתרונות בעבור החייב והנושים. מתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב עלול להכניסו לסחרור ולגרום להשמדת ערך רב. ניהולו של הסדר חוב מחוץ לכותלי בית המשפט, בלא צו לפתיחת הליכים, יכול לסייע למנוע או לצמצם זאת. גם עלויות ניהולם של הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט נמוכות ברוב המקרים באופן משמעותי מהעלויות הכרוכות בהליכי חדלות פירעון בבית המשפט. לכן, יש חשיבות רבה ליצירתם של כלים שיאפשרו לנהל הסדרי חוב מחוץ לבית המשפט. ההוראות שמוצע לקבוע בחלק זה נועדו להסדיר את ההליכים לגיבוש הסדרי חוב מחוץ לכותלי בית המשפט ולאישורם. החלק מורכב מארבעה פרקים. הפרק הראשון מגדיר את תחולתו. הפרק השני עוסק בהליכים לאישור הסדרי חוב. הפרק השלישי עוסק במינוי מומחה במסגרת הסדרי חוב בחברות איגרות חוב. פרק זה מבוסס על סימן ג' לפרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות. הפרק הרביעי עוסק בניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד. פרק א': הגדרות ותחולה חלק זה עוסק בהליכי אישורו של הסדר חוב. כללי הוראות החלק יחד עם התיקון העקיף לחוק להצעת החוק מפצלות את הוראות 360 החברות שבסעיף לחוק החברות כנוסחו היום. על פי סעיף זה 350 סעיף כנוסחו היום כל פשרה או הסדר ייעשו בהתאם להוראות , וזאת בין שמדובר בהסדר חוב ובין שמדובר 350 סעיף בפשרה או הסדר אחרים. הצעת החוק מבקשת לפצל אשר תיעשה - בין פשרה או הסדר שעניינה הסדר חוב - בהתאם להוראות חלק זה, לבין פשרה או הסדר אחרים לחוק החברות. שינוי 350 שייעשו בהתאם להוראות סעיף מבני זה נועד לאחד את כל דיני חדלות הפירעון והסדרי החוב תחת חוק אחד. מוצע להגדיר הסדר חוב כהסדר בין חייב לבין 318 סעיף בעלי עניין בהסדר שעניינו שינוי בתנאי פירעון של חוב. אישורם של הסדרי חוב כאלה ייעשה בהתאם להוראות חלק זה. לעומת זאת, פשרה או הסדר שאינה הסדר חוב כהגדרתו המוצעת ייעשו בהתאם לחוק החברות.350 להוראות סעיף עוד מוצע לקבוע כי בעלי העניין בהסדר חוב הם לגבי הסדר חוב של חייב שהוא יחיד, והנושים - הנושים לגבי הסדר חוב של חייב שהוא תאגיד. - וחברי התאגיד הגדרתם של חברי התאגיד כבעלי עניין בהסדר אין משמעה בהכרח כי חברי התאגיד יהיו זכאים להצביע על ההסדר. זכאותם של חברי התאגיד להצביע מוסדרת בסעיף להצעת החוק, בתנאים הקבועים בו.322 מוצע לקבוע כי הוראות חלק זה יחולו על הסדר 319 סעיף חוב של תאגיד שנעשה בלא צו לפתיחת הליכים. לגבי יחיד מוצע לקבוע כי הוראות החלק יחולו על כל הסדר חוב, בין אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, בין אם לאו. ההבדל המוצע בין יחיד לתאגיד לעניין זה נובע מכך שלגבי יחיד הסדר החוב אינו חלק מהליכי חדלות הפירעון. זאת לעומת הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד, שהסדר החוב מהווה חלק מהם. הטעם לכך הוא שאחת הדרכים לשיקומו של תאגיד במסגרת הליכי חדלות פירעון היא באמצעות תכנית לשיקום כלכלי. תכנית זו היא למעשה הסדר חוב הנעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לעומת זאת, שיקומו הכלכלי של יחיד בהליכי חדלות פירעון נעשה בדרך של צו שיקום כלכלי ולא בדרך של הסדר רצוני בין הנושים לחייב. במטרה שלא ליצור בלבול לגבי הדין החל על הסדרי חוב הנעשים במסגרת הליכי חדלות פירעון של תאגיד, מוצע להבהיר כי חלק זה לא יחול על הסדר חוב של תאגיד הנעשה במסגרת הליכי חדלות הפירעון. לגבי הסדר כאמור יחולו הוראות סימן ג' לפרק ז' לחלק ב' לחוק המוצע שעניינו תכנית לשיקום כלכלי. לעומת זאת, לגבי יחיד, הסדר החוב אינו מהווה חלק מהליכי חדלות הפירעון ועל כן יחולו הוראות חלק זה על כל הסדר חוב שעושה היחיד, בין אם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ובין אם לאו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 756 פרק ב': אישור הסדר חוב כוחו של הסדר חוב שאושר .320 הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו, גם אם לא הסכימו להסדר כל בעלי העניין, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית המשפט, בהתאם להוראות פרק זה. בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין .321 המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן, רשאי להגיש לבית המשפט בקשה (א) להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו: החייב;- היה החייב יחיד )1( אם מתקיימים- התאגיד או חבר התאגיד, וכן נושה- היה החייב תאגיד )2( .9 לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה את (ב) הסדר החוב המוצע ואת התועלת שתצמח מאישורו; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לצורך קבלת החלטה בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע. מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה. (ג) הבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין .322 , יורה על הבאת הסדר החוב לאישור321 הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף (א) הנושים. עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע לכל (ב) תובא ההצעה גם לאישור - נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה חברי התאגיד. פרק ב': אישור הסדר חוב פרק זה קובע את ההליכים לאישור הסדרי חוב. כללי חידוש מרכזי בפרק זה הוא הסדרת האפשרות של יחיד לבצע הסדר חוב. הדין הקיים קובע הוראות מיוחדות לעניין הסדרי חוב של יחיד, ובכללן דרישה לפחות מהחוב כתנאי לאישור ההסדר 30% לתשלום של א לפקודת פשיטת הרגל). הבחנה זו יוצרת פער 19 (ראו סעיף לא מוצדק בין יחידים לתאגידים. מוצע לבטלה ולהחיל על יחידים את אותם הליכים החלים על תאגיד לעניין אישור הסדר חוב. ההליך המוצע לאישורו של הסדר חוב קובע פרוצדורה הדומה בעיקרה להליך אישורה של תכנית לשיקום כלכלי של התאגיד, הקבוע בסימן ב' לפרק ז' לחלק ב' להצעת החוק. הסעיף קובע כי הסדר חוב שאושר מחייב את320 סעיף כל הצדדים לו. סעיף זה מתווה את המסגרת הכללית של הסדרי החוב, ויש לקוראו יחד עם סעיף הקובע את תוצאותיו של אישור הסדר חוב. הסעיף 325 העוסק בכוחה של תכנית לשיקום כלכלי89 מקביל לסעיף שאושרה על ידי בית המשפט. סעיף זה קובע מי רשאי להציע הסדר חוב.321 סעיף החידוש העיקרי בסעיף זה הוא ההצעה לקבוע כי נושה רשאי להציע הסדר חוב גם בלא הסכמת התאגיד במקרים שבהם ניתן לראות את התאגיד כחדל פירעון. הטעם לכך הוא שכל זמן שהתאגיד אינו חדל פירעון, הרי שחברי התאגיד הם בעלי הערך השיורי בו ולכן אין מקום לאפשר לנושה לכפות עליהם הסדר שעלול לפגוע בזכויותיהם. לעומת זאת, עם הגעת התאגיד לחדלות פירעון, הופכים נושי התאגיד לבעלי האינטרס השיורי בו. לכן, החל משלב זה נכון לאפשר להם לכפות על התאגיד הסדר חוב. טעם נוסף הוא שהחל מהרגע שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, עומדת לנושים הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגביו ולכפות עליו, במסגרת הליכים אלה, תכנית לשיקום כלכלי. אין כל טעם כפיית - ענייני למנוע מהנושים להגיע לאותה תוצאה בלא צו לפתיחת הליכים. הוראה - הסדר חוב על התאגיד זו מעגנת בחוק המוצע את עמדת הפסיקה הקיימת בעניין אי די בי חברה 11478-06-13 )(ראו למשל: פר"ק (ת"א )).17.12.13( לאחזקות בע"מ נ' הכנ"ר בעניינו של חייב שהוא יחיד, מוצע לקבוע שרק החייב עצמו רשאי להציע הצעה להסדר חוב. זאת כדי למנוע את האפשרות לכפות על יחיד הסדר חוב שהוא אינו מעוניין בו, בלא צו שיפוטי. אם היחיד אינו מסכים להצעת ההסדר עומדת לפני הנושה האפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי היחיד, שבמסגרתם תיקבע לו תכנית לשיקום כלכלי. סעיפים אלה עוסקים בהליך לאישורו של סעיפים הסדר חוב. ההוראות המוצעות בעניין זה זהות 325 עד322 להוראות המוצעות לעניין הליך אישורה של ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 757 על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), מצא בית המשפט כי יש בהסדר החוב (ג) שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. אסיפות סוג .323 אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של (א) אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין - נושים או חברי התאגיד (בפרק זה (א).84 כהגדרתו בסעיף- "זה, "סוג כוח ההצבעה של כל נושה או חבר תאגיד באסיפות לפי סעיף זה יהיה לפי (ב) שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי .326 סעיף (ג) עד (ה) יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים 84 הוראות סעיף (ג) המחויבים. אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט .324 על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים (א) , בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).88 עד85 - היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד (ב) 88–)(א) ו2(87 תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים )1( לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי; רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות )2( כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. כוחו של הסדר חוב שאושר .325 .הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ואת בעלי העניין (א) אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט כדי לפטור את החייב (ב) .175–(ב) ו89 מהחובות המנויים בסעיפים מינוי מנהל הסדר .326 בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או (א) חלקן: הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; )1( על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), מצא בית המשפט כי יש בהסדר החוב (ג) שלגביו מתבקש האישור משום ניצול לרעה של ההליך, לא יורה על הבאתו לאישור בעלי העניין. .323 אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל סוג של (א) אסיפות סוג), בדרך שיורה בית המשפט; לעניין - נושים או חברי התאגיד (בפרק זה (א).84 כהגדרתו בסעיף- "זה, "סוג אסיפות סוג כוח ההצבעה של כל נושה או חבר תאגיד באסיפות לפי סעיף זה יהיה לפי (ב) שיעור החוב שבו הוא נושה או שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; בית המשפט רשאי להורות כי ההליך להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי .326 סעיף (ג) עד (ה) יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה, בשינויים 84 הוראות סעיף (ג) המחויבים. .324 על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות סעיפים (א) , בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב).88 עד85 אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובית המשפט - היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד (ב) 88–)(א) ו2(87 תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב, לעניין סעיפים )1( לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי; רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה להתנהלות )2( כלכלית נכונה שיעבור היחיד, אם מצא כי ההכשרה נחוצה לצורך שיקומו הכלכלי. .325 .הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ואת בעלי העניין (א) כוחו של הסדר חוב שאושר אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט כדי לפטור את החייב (ב) .175–(ב) ו89 מהחובות המנויים בסעיפים .326 בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן, כולן או (א) חלקן: מינוי מנהל הסדר הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; )1( להצעת88 עד84 תכנית שיקום כלכלי לתאגיד, בסעיפים החוק. (ב) מוצע להבהיר כי אין באישור 325 בנוסף, בסעיף הסדר חוב כדי לפטור את החייב מחובות שאינם בני הפטר לחוק האמור.175–(ב) ו89 לפי סעיפים מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי למנות מנהל 326 סעיף הסדר שתפקידו יהיה להכריע בזכויות ההצבעה של בעלי העניין בהסדר ולפעול ליישומו של ההסדר. ההוראות המוצעות דומות לאלה הקבועות בסעיפים להצעת החוק, לגבי הליך אישור תכנית לשיקום 90– ו84 כלכלי ויישומה של התכנית לאחר אישורה. ההבדל היחיד הוא שלפי אותן הוראות הנאמן הוא האחראי על פעולות אלה. ואולם מאחר שהסדר חוב מתנהל מחוץ לכותלי בית המשפט ולא ממונה במסגרתו נאמן, יש צורך לאפשר מינוי בעל תפקיד ייעודי לנושאים אלה. בעל תפקיד זה מכונה בהצעת החוק מנהל הסדר. מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר ימונה לפי הוראות (שעניינו מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון של 33 סעיפים (שעניינו מינוי נאמן בהליכי חדלות פירעון 125 תאגיד) או של יחיד) לחוק המוצע, בשינויים המחויבים. שינויים אלה הם, בין השאר, שלעניין יחיד ימונה מנהל ההסדר בידי בית המשפט ולא בידי הממונה, שכן ההליך כולו מתנהל לפני בית המשפט. עוד מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר, ובכלל זה לעניין שכרו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 758 הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר, לצורך )2( ;חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר, כפי שיורה בית )3( .המשפט , בשינויים המחויבים.125 או33 על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיפים (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מנהל ההסדר ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו (ג) ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר, הפרטים שייכללו בהן ואופן ההכרעה בהן. סמכות בית המשפט לדון במחלוקות .327 בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו. פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב הגדרות .328 - בפרק זה הסדר חוב בחברת איגרות חוב, שעניינו שינוי מהותי בתנאי - ""הסדר חוב מהותי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב; לחוק ניירות ערך;1' נאמן שמונה לפי פרק ה- ""נאמן איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות.- ""חברת איגרות חוב", "סדרת איגרות חוב מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב .329 מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת (א) לצורך גיבוש הסדר חוב מהותי, יפנה נאמן איגרות החוב של אותם בעלי איגרות חוב, תפנה החברה, לבית המשפט, בבקשה למינוי - ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור המומחה). - מומחה מטעם בית המשפט לבחינת הסדר החוב (בפרק זה נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני איגרות חוב (ב) של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים לתפקיד המומחה. הוגשה בקשה למינוי מומחה, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, אלא אם כן סבר (ג) כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב. המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, (ד) ) לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת 1(א240 כמשמעותה לפי סעיף לצורך מילוי תפקידיו לפי פרק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, הכול כפי שיקבע השר. בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין (ה) תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים. מוצע להסמיך את בית המשפט שאישר הסדר 327 סעיף חוב לפי הוראות חלק זה, לדון במחלוקות ביחס לפרשנות ההסדר או יישומו. הוראה זו מקבילה (ב) להצעת החוק לעניין 90 להוראה שמוצע לקבוע בסעיף תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד שאושרה. פרק ג': אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב פרק זה עוסק באישור הסדר חוב מהותי בחברת סעיפים איגרות חוב כהגדרתה בחוק החברות (להלן 336 עד328 חברת איגרות חוב). בחברות איגרות חוב קיימות בעיות נציג ייחודיות, הנובעות מהפיזור הרב של בעלי איגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 759 ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין (ו) בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן. תפקידי המומחה .330 :תפקידי המומחה הם להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת )1( ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב )2( חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא- לבעלי איגרות החוב (בפרק זה לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס , במועד שיורה בית המשפט;323 האסיפות לפי סעיף לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי )3( בחינת- לחוק החברות (בסימן זה303 המומחה, היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה .331 חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה (א) שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי. ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של (ב) החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל )1( ;השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור )2( .לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים (ג) מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:- (בסעיף קטן זה ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב, יחדל המומחה מכהונתו; אין (ו) בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה לנאמן. .330 :תפקידי המומחה הם תפקידי המומחה להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב, ובכלל זה לתת )1( ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות דעת לעניין כדאיות הסדר החוב )2( חוות דעת המומחה); חוות דעת המומחה תומצא- לבעלי איגרות החוב (בפרק זה לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס , במועד שיורה בית המשפט;323 האסיפות לפי סעיף לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה למינוי )3( בחינת- לחוק החברות (בסימן זה303 המומחה, היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף חלוקות העבר); ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. .331 חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, לחלופות להסדר החוב המוצע ולתמורה (א) שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת נכסיה לצד שלישי. חוות דעת המומחה ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של (ב) החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי בעל )1( ;השליטה בחברה, והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות שייוותרו כאמור )2( .לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים (ג) מלתבוע נושא משרה בחברה, בעל עניין בה כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר פטור מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה:- (בסעיף קטן זה מוחזק בידי גופים מוסדיים. בשל מאפייניהם של הגופים המוסדיים, ובמיוחד מאחר שהם מנהלים את כספם של אחרים, לעתים אין להם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול משא ומתן מולה. לכך יש להוסיף את פערי המידע בין החברה לבעלי איגרות החוב. בעיות אלה יוצרות קושי, בין השאר, בגיבושם של הסדרי חוב יעילים בין החברה לבין בעלי איגרות החוב. הקשיים המתוארים לעיל יוצרים פוטנציאל לגיבושם של הסדרי חוב שאינם ההסדרים המיטביים שאליהם יכלו להגיע בעלי איגרות החוב בתנאים שווים. פוטנציאל זה מצריך יצירת כלים להגנה על בעלי איגרות החוב בהסדרי חוב. לצד הצורך בהגנה על זכויות בעלי איגרות החוב ככאלה, קיים גם אינטרס ציבורי מובהק בהגנה על בעלי איגרות החוב. זאת משום שחלק לא מבוטל מהחיסכון הפנסיוני של הציבור מושקע באיגרות חוב אלה. ההסדר המוצע בפרק זה נועד לטפל בקשיים המיוחדים שעמם מתמודדים בעלי איגרות חוב במצבים שבהם החברה מבקשת לערוך שינוי מהותי לרעה בתנאי הפירעון של איגרות החוב. תכליתו של ההסדר המוצע לסייע לצדדים במשא ומתן להסדר חוב, לאפשר לבעלי איגרות החוב לקבל החלטה מושכלת בנוגע לאישור הסדר החוב ולהקנות לבית המשפט כלים להפעלת ביקורת אפקטיבית על התהליך. להצעת החוק, מוצע לקבוע כי גיבוש 329 בסעיף הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב ילווה בידי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה יוכל לסייע לצדדים לאורך המשא ומתן, ובסופו יכין חוות דעת לעניין כדאיותו של הסדר החוב המוצע, לבעלי איגרות החוב. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 760 בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור )1( מאחריות, בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב, מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי (ג) לחוק החברות;106 סעיף הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי הבחינה )2( .), והשיקולים למתן הפטור כאמור1( לפי פסקה כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול (ד) חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב. היה הסדר החוב המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, תכלול (ה) חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים. השר רשאי לקבוע עניינים נוספים שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע (ו) הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר. כינוס אסיפות סוג .332 בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי לפי בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות העבר; מועד 322 סעיף כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן איגרות החוב, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט. סמכות המומחה לדרוש מידע .333 החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם (א) מילוי תפקידו. סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו (ב) לשם מילוי תפקידו, רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע. בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור (ג) את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב. שכר והוצאות .334 בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל (א) שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע. שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם (ב) כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות. מינוי המומחה וקבלת חוות הדעת מטעמו יהיו על פי המוצע תנאי לאישור הסדר החוב, אלא אם כן קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין מינויו של מומחה אינו (ג) 329 נדרש לשם הגנה על בעלי איגרות החוב (ראו סעיף להצעת החוק). הוראות פרק זה מבוססות על הוראות סימן ג' לפרק ג' לחלק התשיעי לחוק החברות, שנוספו לחוק האמור לחוק החברות. עם זאת הצעת 18 'במסגרת תיקון מס החוק מבקשת להציע שני שינויים מהדין הקיים בעניין זה שתכליתם לאפשר יותר גמישות בצורך במינוי מומחה ובמועד מינויו. שינויים אלה מוצעים לאור הניסיון ולאור 18 'שהצטבר מאז כניסתו לתוקף של תיקון מס השתכללותו של שוק איגרות החוב מאז. השינוי הראשון המוצע נוגע לביטול החובה למנות את המומחה באופן מיידי עם תחילתו של המשא ומתן לגיבוש הסדר חוב מהותי. שינוי זה בא לידי ביטוי בנוסחו יח 350 לחוק. סעיף זה שונה מסעיף329 המוצע של סעיף לחוק החברות (בנוסחו הקיים) שעליו הוא מבוסס בשני עניינים: ראשית, מוצע להחליף את הדרישה ש"החל משא ומתן" בדרישה ש"התקיים משא ומתן". שנית, מוצע להשמיט את החובה למנות את המומחה "מיד עם תחילת המשא ומתן". שינויים אלה נועדו לאפשר גמישות במינוי המומחה ובעיתוי מינויו, בהתאם לנסיבות העניין. שינוי נוסף שמוצע נוגע להרחבת מתחם שיקול הדעת של בית המשפט לגבי הנסיבות שבהן ניתן שלא למנות יח(ג) לחוק החברות (בנוסחו הקיים) קובע 350 מומחה. סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 761 שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב .335 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין הליך אישור בלעדי .336 רק אם325 להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף אושר לפי הוראות חלק זה. פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד הגדרות .337 - בפרק זה כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;- ""דירקטוריון משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה.- ""משא ומתן מוגן החלטה על פתיחה במשא ומתן מוגן .338 חייב שהוא תאגיד רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הגורם המוסמך אישר כי (א) מתקיימים שניים אלה: .335 .אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל דין שמירת הסמכויות של נאמן איגרות החוב .336 רק אם325 להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף אושר לפי הוראות חלק זה. הליך אישור בלעדי פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד .337 - בפרק זה הגדרות כמשמעותו בחוק החברות, וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;- ""דירקטוריון משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי פרק זה.- ""משא ומתן מוגן .338 חייב שהוא תאגיד רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן, אם הגורם המוסמך אישר כי (א) מתקיימים שניים אלה: החלטה על פתיחה במשא ומתן מוגן כי בית המשפט רשאי שלא למנות מומחה רק בהתקיים נסיבות מיוחדות שיירשמו שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של הנושים. מוצע להגמיש (ג) המוצע כי בית המשפט 329 דרישה זו ולקבוע בסעיף רשאי שלא למנות מומחה אם בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של הנושים. מעבר לשינויים אלה מעגן החוק המוצע, בפרק זה, לחוק 18 'את אותם הסדרים שנקבעו במסגרת תיקון מס החברות. פרק ד': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד פרק זה מציע לקבוע הוראות שיאפשרו לתאגיד כללי לזכות בהגנות בעת ניהול משא ומתן להסדר חוב. תכליתו של פרק זה לבסס מנגנון שיקדם הגעה להסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים. הרצון לייצר תמריץ להסדר חוב מוקדם מבוסס על ההנחה שעריכת הסדר חוב בשלב מוקדם של הקשיים הכלכליים של התאגיד, יעניק לו סיכוי טוב יותר להשתקם. ההגנות שמוצע להעניק לתאגיד הן בלעדיות בהצעת ההסדר ומניעת האפשרות להעמיד את החוב לפירעון מיידי. הגנות אלה יינתנו לתאגיד רק אם הוא מסוגל לשרת את חובותיו בשנה הקרובה לפחות ורק אם עמד בתשלום (א) להצעת החוק). 338 כל חובותיו (ראו סעיף ההגנות המוצעות יאפשרו לתאגיד לנהל משא ומתן בלא חשש וכך יעודדו תאגידים לפתוח מוקדם ככל האפשר, וביוזמתם, בהליכים להסדר חוב. במקביל להגנות מוצע להעניק לנושים כלי פיקוח על הנעשה בתאגיד במהלך ניהול המשא ומתן. זאת כתחליף לאמצעים שניטלים מהם במסגרת ההגנות. הכלי המוצע לעניין זה הוא נציג נושים שתפקידו, בין השאר, לפקח 341 על הנעשה בתאגיד בתקופת המשא ומתן (ראו סעיף להצעת החוק). המשא ומתן המוגן, על ההוראות החלות עליו לפי פרק זה, נעשה כולו מחוץ לכותלי בית המשפט ואינו דורש את התערבותו. זאת במטרה לייעל ולהוזיל את המנגנון המוצע ומתוך הבנה שלצורך להזדקק לבית משפט עלול להיות אפקט מצנן על תאגידים השוקלים להיכנס למשא ומתן מוגן. כדי לעודד את נושאי המשרה בתאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן, מוצע לקבוע כי החלטה לפתוח במשא ומתן מוגן תהווה חזקה חלוטה לכך שדירקטוריון החברה פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון. כך שלא יהיה ניתן לתבוע (ג) להצעת החוק). 288 אותו בשל הפרת חובה זו (ראו סעיף כאמור במבוא לדברי ההסבר לחוק המוצע, מבוססות הוראות פרק זה על המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל שמינו שר האוצר ונגיד הוועדה לבחינת הסדרי חוב - בנק ישראל (להלן http://mof.gov. :בישראל) (לעיון בדוח הוועדה ראו il/Committees/DebtRegularizationCommittee/ DebtRegularizationCommittee_Makanot_Report. ,)) ועל טיוטת חוק הסדרי חובות (תיקוני חקיקהpdf , אשר אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה2015-התשע"ה ), ומיישמת את 2015 ביולי12( ביום כ"ה בתמוז התשע"ה המלצות הוועדה. המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל התרכזו בעיקר בשוק איגרות החוב ובמגזר הפיננסי. החוק המוצע מרחיב את תחולתן של המלצות הוועדה וקובע הסדרים שיאפשרו לכל סוגי התאגידים להשתמש בכלי זה לשם ניהול משא ומתן להסדר חוב. להשלמת התמונה יצוין כי החוק המוצע כולל שני הסדרים נוספים המבוססים על המלצות הוועדה האמורה. 1968-האחד נכלל בתיקון עקיף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח להצעת החוק, והשני 364 חוק ניירות ערך), בסעיף- (להלן בתיקון עקיף לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, להצעה.370 חוק הריכוזיות), בסעיף- (להלן2013-התשע"ד מוצע לקבוע כי כדי שתאגיד יהיה רשאי 338 סעיף לפתוח במשא ומתן מוגן, עליו לקבל אישור מהגורם המוסמך לכך שמתקיימים שני תנאים: הראשון, ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 762 אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי )1( ;במחלוקת בתום לב התאגיד יוכל לפרוע את החובות שמועד פירעונם חל בשנה הקרובה, )2( .במועדם התאגיד ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור הגורם (ב) המוסמך, לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם ולממונה. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) ואופן (ג) מסירתה. - "בסעיף זה, "הגורם המוסמך (ד) בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות ובשותפות )1( ; הדירקטוריון- מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד.- בתאגיד אחר )2( הגנות התאגיד במסגרת משא ומתן מוגן .339 (ב) הן338 ההגנות שיעמדו לתאגיד כלפי כל נושה שנמסרה לו הודעה לפי סעיף (א) אלה: הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר חוב שהציע )1( ;321 לאישור בעלי העניין, לפי סעיף הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי. )2( ) תקופת ההגנות- התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה (ב) (ב) בכפוף להוראות אלה: 338 תהיה כמפורט בהודעת התאגיד לפי סעיף כי חובות התאגיד עד מועד זה נפרעו, מלבד חוב השנוי במחלוקת בתום לב. השני, כי התאגיד יכול לפרוע את חובותיו במועדם בשנה הקרובה. הוראות אלה נועדו למקד את ההסדר המוצע רק לתאגידים שמבקשים להגיע להסדר חוב כאשר הם מצויים בקשיים כלכליים הניתנים לטיפול אפקטיבי יותר. פתיחת תקופת המשא והמתן המוגן תהיה עם מסירת הודעה לנושים שהתאגיד מבקש הגנה מפניהם, ועם מסירת ההודעה לממונה. מוצע כי לעניין חברה ציבורית, חברת איגרות חוב ושותפות מוגבלת ציבורית, הגורם המוסמך לאשר את התקיימותם של תנאי הסף לפתיחה במשא ומתן מוגן יהיה הדירקטוריון. בתאגיד אחר, הגורם המוסמך יהיה רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של התאגיד. ההבדל ) 1( נובע מכך שעל דירקטוריון בתאגידים הנזכרים בפסקה להגדרה "הגורם המוסמך" חלים תנאי כשירות ומומחיות שאינם חלים על דירקטוריונים של תאגידים אחרים. מאחר שכניסה למשא ומתן מוגן מטילה הגבלות על נושי התאגיד, יש צורך באישור של גורם מקצועי לכך שהתאגיד מסוגל לפרוע את חובותיו, ועומד בתשלומם. מוצע לקבוע את ההגנות שיעמדו לתאגיד מפני 339 סעיף הנושים שנמסרה להם הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן. ההגנה הראשונה המוצעת היא תקופת בלעדיות. משמעותה של הבלעדיות היא שרק התאגיד יהיה רשאי להציע (באותה תקופה) מתווה של הסדר חוב, כך שהנושים לא יוכלו לכפות על התאגיד הסדר חוב. ההגנה השנייה המוצעת היא כי נושי התאגיד לא יהיו רשאים להעמיד את החוב של התאגיד לפירעון מיידי. הגנה זו מונעת מהנושים, במרבית המקרים, את האפשרות לפתוח לגבי התאגיד בהליכי חדלות פירעון. זאת משום שעל פי החוק המוצע נושה בחוב עתידי אינו יכול להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד, למעט במקרים שבהם התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, (ג) להצעת 9 להעדיף את נושיו או להבריח נכסים (ראו סעיף החוק). לתאגיד הנמצא במשא ומתן מוגן אין חובות שלא נפרעו, שכן זהו אחד מתנאי הסף לכניסה למשא ומתן מוגן. לכן, הדרך היחידה שבה היו הנושים יכולים לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד היתה באמצעות העמדת החוב לפירעון מיידי. ההגנה המוצעת אינה מאפשרת להעמיד חוב לפירעון מיידי ועל כן היא מונעת מהנושים את האפשרות לפתוח לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון, אלא במקרים שבהם התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף את נושיו או להבריח נכסים. האפשרות לקבל סעד של הקפאת הליכים אינה ניתנת כהגנה במסלול זה. המסלול מוצע רק לתאגיד שיכול לשלם ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 763 ;תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו )1( תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם המוסמך )2( ;)(א338 לפי סעיף תסתיים תקופת ההגנות, - התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי )3( , ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה45 לגבי כל הנושים, בתום );2( אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה לא שילם התאגיד חוב במועדו, תפקע תקופת ההגנות. )4( סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה .340 )(א339 בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף (א) החלות כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו, להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. מינוי נציג הנושים .341 הודיע תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם (בפרק (א) נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות - זה הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו. ימים ממועד אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף 21 לא מונה נציג הנושים בתוך (ב) (א), ימנה הממונה את נציג הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש 338 רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש (ג) הרשימה בידי הממונה. ;תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו )1( תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם המוסמך )2( ;)(א338 לפי סעיף תסתיים תקופת ההגנות, - התקיימה עילה להעמדת חוב לפירעון מיידי )3( , ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה45 לגבי כל הנושים, בתום );2( אך לא יאוחר מתום התקופה שבפסקה לא שילם התאגיד חוב במועדו, תפקע תקופת ההגנות. )4( .340 (א) החלות339 בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף כלפיו, כולן או חלקן, או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה, בין השאר, אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו, להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. סעדים בשל פגיעה מהותית בנושה .341 הודיע תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן, ימנו הנושים נציג מטעמם (בפרק (א) נציג הנושים) שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה משקיף מטעמם בישיבות - זה הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו. מינוי נציג הנושים ימים ממועד אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף 21 לא מונה נציג הנושים בתוך (ב) (א), ימנה הממונה את נציג הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש 338 רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי נציג הנושים, כשירותו, שכרו וגיבוש (ג) הרשימה בידי הממונה. את חובותיו בתקופה הקרובה ולכן אינו נזקק להקפאת הליכים. תקופת המשא ומתן המוגן תיקצב בידי התאגיד בהודעה לנושה שכלפיו הוא מבקש הגנה, ותחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו. תקופה זו לא תעלה על שישה חודשים מהיום שבו ניתן אישור הגורם המוסמך. היא תסתיים בתום המועד שקצב התאגיד (לגבי נושה ימים מיום שבו התקיימה 45 מסוים, בהודעה), או בחלוף עילה להעמדת חוב של התאגיד לפירעון מיידי. כמו כן, מוצע כי התקופה תסתיים אם התאגיד לא שילם חוב במועדו. ההגנות הניתנות לתאגיד במסגרת המשא ומתן 340 סעיף המוגן מונעות מהנושים להפעיל כלים חוזיים לשם הגנה על עניינם. הכלי העיקרי הנמנע מהנושים הוא האפשרות להעמיד את החוב לפירעון מיידי. מניעת האפשרות להעמדה לפירעון מיידי אינה מאפשרת לנושים, במרבית המקרים, לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגבי התאגיד ועלולה גם למנוע מהם את האפשרות לממש שעבודים. הגנות אלה מופעלות בלא התערבות בית המשפט ועל כן אין גורם המפקח על כך שעניינם של הנושים נשמר. כדי לפתור קושי זה, מוצע לאפשר לנושה לפנות לבית המשפט בבקשה שיסיר אחת מההגנות אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית. לצורך זה, מוצע למנות מקרים שבהם, בין השאר, יראו את ההגנות ככאלה שעלולות לפגוע בנושה פגיעה מהותית. מדובר במקרים שבהם קיים חשש ממשי שהתאגיד פועל במטרה להונות את נושיו, פועל להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו, או פוגע בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה. יצוין כי האירועים המנויים בהצעת החוק כדוגמה למקרים שבהם יראו את ההגנות ככאלה שעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה זהים לאירועים שבהם נושה בחוב שטרם הגיע מועד פירעונו רשאי להגיש בקשה לצו (ג) להצעת החוק). זאת משום 9 לפתיחת הליכים (ראו סעיף שהרציונל בשני המקרים זהה ונועד להגן על הנושה מפני ניצול לרעה של ההליכים בידי החייב. על פי המוצע, עם הודעת התאגיד על פתיחה 341 סעיף במשא ומתן מוגן ימנו הנושים נציג מטעמם, שיכונה בפרק זה נציג הנושים. לנציג הנושים שני תפקידים: תפקידו הראשון הוא לנהל את המשא ומתן עם התאגיד בשם הנושים. כך, ירוכז ניהול המשא ומתן בידי גורם אחד ויהיה ניתן לייעל את הליכי המשא ומתן להסדר החוב. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 764 מעמדו של נציג הנושים בדירקטוריון .342 נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל. זכות לקבל מידע .343 התאגיד ימסור לנציג הנושים, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים (א) להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין: חלוקה לחברי התאגיד; )1( ;עסקה חריגה )2( . לחוק החברות270 עסקה המנויה בסעיף )3( התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה (ב) וכלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים. התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים למסירת מידע לפי (ג) סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים בשל סודיותו. כהגדרתן בחוק החברות.- "בסעיף זה, "חלוקה" ו"עסקה חריגה (ד) דיווח לנושים .344 סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בנושים, ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים. חזקה לעניין חובת זהירות .345 החלטת תאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן יראו אותה, לעניין חובת הזהירות של נושאי המשרה בתאגיד, כהחלטה שהיא לטובת התאגיד. תפקידו השני הוא לפקח על התנהלות התאגיד בשם הנושים בתקופת המשא ומתן המוגן. פיקוח זה נועד להוות משקל נגד להגנות שמקבל התאגיד בתקופה זו. הפיקוח חשוב במיוחד בתקופה זו שבמהלכה מתרחב ניגוד העניינים בין חברי התאגיד לנושיו. כדי לתת מענה למצב שבו הנושים לא יצליחו להגיע להסכמה על זהות הנציג, מוצע לקבוע כי אם ימים מיום אישור הגורם 21 לא מינו הנושים נציג בתוך המוסמך, ימנה הממונה את הנציג מתוך רשימה שיגבש. את הרשימה יגבש הממונה בהתייעצות עם ראש רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים. סעיפים אלה עוסקים בסמכויות שיוקנו לנציג סעיפים הנושים לצורך הפיקוח על התנהלות התאגיד.344 עד342 כדי שנציג הנושים יוכל לפקח על התנהלות להצעת החוק, כי נציג 342 התאגיד מוצע לקבוע, בסעיף הנושים רשאי להשתתף כמשקיף בכל ישיבות הדירקטוריון והוא זכאי לקבל כל מידע שדירקטור בתאגיד זכאי לקבל. עוד מוצע כי התאגיד ימסור לנציג הנושים מידע אודות החלטות מהותיות של התאגיד זמן סביר לפני קבלת ההחלטה. החלטות מהותיות הן החלטה על חלוקת דיבידנד, על עסקה חריגה או על עסקת בעלי עניין (ראו להצעת החוק).343 סעיף עוד מוצע כי התאגיד ידווח מידי חודש לנציג הנושים על היקף ההוצאות הצפוי בסעיפי "הנהלה וכלליות", כמשמען בכללי חשבונאות מקובלים. יובהר שמסירת מידע לנציג הנושים אינה פוטרת את התאגיד מכל חובת דיווח אחרת שהוא חייב בה. מוצע לאפשר לתאגיד לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג הנושים או לנושים, בשל סודיות המידע. יובהר כי על פי המוצע אין לנציג הנושים סמכויות אופרטיביות. הוא לא יכול למנוע מהתאגיד לחלק דיבידנדים, לבצע עסקאות חריגות או עסקאות עם בעלי עניין או להגביל את היקף ההוצאות של התאגיד. במקרים שבהם נציג הנושים סבור שהפעולה עלולה לפגוע בנושים, סמכותו מתמצה בהעברת המידע הרלוונטי לנושים עצמם, להצעת החוק). 344 בצירוף חוות דעתו (ראו סעיף במטרה לתמרץ תאגידים להיכנס למסלול 345 סעיף המשא ומתן המוגן ולפתוח בשלב מוקדם של קשייהם הכלכליים במשא ומתן להסדר חוב, מוצע לקבוע חזקה כי החלטת נושאי המשרה לפתוח במשא ומתן מוגן היא החלטה לטובת התאגיד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 765 חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין עונשין .346 חבר- חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד (א) מאסר שלוש שנים:- התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו הסתיר נכס מנכסיו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל )1( ;בנכסי קופת הנשייה הסתיר נכס מנכסיו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; )2( לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם )3( .ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות (ב) בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא - נמוך מאסר שנה.- (ב), דינו124 או123 שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות סעיפים חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין .346 חבר- חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד (א) מאסר שלוש שנים:- התאגיד או נושא משרה בו, שעשה אחת מאלה, דינו עונשין הסתיר נכס מנכסיו טרם מתן הצו לפתיחת הליכים, במטרה שלא ייכלל )1( ;בנכסי קופת הנשייה הסתיר נכס מנכסיו לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; )2( לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן, לממונה או לרשם )3( .ההוצאה לפועל, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה הכרוכות (ב) בקבלת אשראי, שלא באישור הממונה, ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף שלא באישור רשם ההוצאה לפועל, או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא - נמוך מאסר שנה.- (ב), דינו124 או123 שציין כי הוא חדל פירעון, בניגוד להוראות סעיפים חלק י"א: עונשין וסמכויות אכיפה פרק א': עונשין הוראות העונשין הקיימות היום בפקודת פשיטת כללי הרגל מנוסחות בצורה ארכאית ומסורבלת. בנוסף, חלק גדול מהעבירות שבפקודת פשיטת הרגל הן למעשה עבירות של קבלת דבר במרמה המוסדרות היום בחוק העונשין, ועל כן מיותרות. הצעת החוק מבקשת לתקן לנסח בצורה עדכנית את העבירות הקיימות - קשיים אלה כיום וכן לבטל את העבירות החופפות לעבירות הקבועות בחוק העונשין. לפקודת פשיטת הרגל מעניק לבית משפט 224 סעיף סמכות לצוות על העמדת החייב לדין פלילי, אם השתכנע בקיומה של אפשרות סבירה שהחייב יורשע ואם קבע כי לפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין. סמכות זו חריגה מאוד בחקיקה בישראל ואינה מתאימה לעיקרון של הפרדת הרשות השופטת מגופי התביעה בישראל (לעניין זה ראו: ). על כן מוצע שלא 3.6.07( הכנ"ר נ' ירון6511/07 בש"א לעגנה בחוק המוצע. הוראה נוספת הקיימת היום בדין ומוצע להשמיט לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת 228 היא הוראת סעיף תקופת התיישנות מקוצרת של שלוש שנים לעבירות במסגרת הליכי פשיטת רגל. אין הצדקה לקביעתה של תקופה מקוצרת כזו, זאת בפרט במקרה שמדובר בעבירות של הסתרת נכסים וכדומה שחשיפתן יכולה להתרחש זמן רב לאחר ביצוע העבירה. לכן מוצע לא לעגן הוראה זו בחוק המוצע, וכך להשוות את תקופת ההתיישנות של עבירות בפשיטת רגל לתקופה הקבועה בדין הכללי. הליכי חדלות הפירעון נועדו לסייע לשיקומו 346 סעיף הכלכלי של החייב. לכן יש חשיבות רבה לכך שהחייב יפעל בתום לב, בגילוי ובפתיחות מול בית המשפט, הממונה והנאמן ויסייע להם במילוי תפקידם. הסנקציה על הסתרת מידע או נכסים בהליכי חדלות פירעון של יחידים היא הארכת תקופת התשלומים. במקרים מסוימים ניתן גם להורות על הפסקת הליכי חדלות הפירעון בעקבות פעולות אלה. אך אין בכך די כדי להרתיע חייבים, ועל כן מוצע לקבוע הוראות עונשיות שיחולו במקרים שבהם החייב או אורגנים שלו מנצלים לרעה את הליכי חדלות הפירעון. מוצע לקבוע כי חייב שהוא יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים וכן נושא משרה או חבר תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים שעשה אחת מהעבירות שלהלן, דינו מאסר שלוש שנים: א.  הסתיר נכסים טרם מתן הצו לפתיחת הליכים במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הנשייה. דרישת המטרה נובעת מכך שטרם מתן הצו לפתיחת הליכים יכולות להיות מטרות אחרות להסתרת נכסים שאינן קשורות לנושים או למצבו הכלכלי של החייב. הסתרתם במקרה זה אינה עבירה, ועל כן מוצע לקבוע כי רק הסתרה שמטרתה אי–הכללת הנכסים בנכסי קופת הנשייה היא עבירה לפי סעיף זה. ב.  הסתיר נכסים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. ביצוע עבירה של הסתרת הנכסים לאחר מתן הצו אינו מותנה בכך שמטרת ההסתרה היא שהנכסים לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה. זאת משום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, על החייב להעמיד את נכסיו לרשות הנאמן והנושים בכל מקרה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 766 ,), מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן3()בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א (ג) 147 או146 ,135 ,133 ,48 ,46 לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות סעיפים , ולא עשה כן, או מסר מידע 202 או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף מאסר שנה.- חלקי או כוזב, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, דינו פרק ב': סמכויות אכיפה מינוי חוקרים .347 הממונה רשאי למנות, מבין עובדיו, חוקרים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי (א) פרק זה. חוקר), אלא אם כן מתקיימים בו כל - לא ימונה חוקר לפי סעיף קטן (א) (בפרק זה (ב) אלה: משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי )1( העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק )2( ;זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר )3( .לביטחון הפנים סמכויות אכיפה .348 - התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א', רשאי חוקר (א) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות )1( 3– ו2 הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים; ג.  לא מסר מידע, או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן או לממונה במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון. (ב) להצעת החוק קובע כי על יחיד שניתן 124 סעיף לגביו צו לפתיחת הליכים המתקשר בעסקה או מבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, לעשות זאת בשם שלפיו ניתן לו הצו, וכן עליו לציין כי הוא חדל פירעון. הוראה זו נועדה להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם החייב ולכן מוצע לקבוע עבירה בשל הפרתה של הוראה זו, שדינה מאסר שנה. להצעת החוק, נאסר על יחיד שניתן 123 לפי סעיף לגביו צו לפתיחת הליכים להתקשר בעסקה או לבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי, ממועד מתן הצו ועד תום הליכי חדלות הפירעון, שלא באישור הממונה. גם הוראה זו נועדה להגן על צדדים שלישיים המתקשרים עם החייב. לכן מוצע לקבוע גם בשל הפרתה של הוראה זו עבירה שדינה מאסר שנה. עוד מוצע לקבוע כי מי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל ולא מסר את המידע, או מסר מידע חלקי או כוזב או מסמכים כאמור, במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון, עובר עבירה שדינה מאסר שנה. פרק ב': סמכויות אכיפה החוק המוצע מפשט את הליכי חדלות הפירעון בעבור חייבים, מסיר חסמי כניסה להליכים ותוחם את ההליך בזמן. זאת במטרה לסייע לחייבים תמי לב לנהל את הליכי חדלות הפירעון שלהם באופן יעיל כדי לקבל בסופו של התהליך הפטר ולצאת לדרך חדשה. כמהלך משלים, ובמטרה למנוע את האפשרות לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, מוצע להעניק לממונה כלי אכיפה ביחס לעבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון. זאת, כדי לשפר את האכיפה בתחום ולהרתיע חייבים שיבקשו לנצל לרעה את ההליכים. סמכויות חקירה, - מדובר בסמכויות אכיפה בסיסיות תפיסה וביצוע צווי חיפוש, שיינתנו על פי המוצע לחוקרים שימונו מבין עובדיו של הממונה. החוקרים יקבלו את אישור המשטרה למינוי, יעברו הכשרה מתאימה ויעמדו בתנאי כשירות שייקבעו. העבירות שלגביהן מוצע להעניק לחוקרי הממונה סמכויות חקירה הן העבירות המנויות בפרק העונשין. עבירות אלה נמצאות בליבת הליכי חדלות הפירעון ויש חשיבות רבה לאכיפתן. חריג לעיקרון זה מוצע לעניין עבירה של הסתרת נכס שנעשתה בנסיבות המנויות בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 767 לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו )2( ,]הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;- (בסעיף זה1969-התשכ"ט לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; 23 לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף )3( לפקודת45– ו28 עד26 ,)1()(א24 על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות (ב) ) שנעברה באחת או יותר 2( ) או1()(א346 לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף מאלה: באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב; )1( ;באמצעות ביצוע עבירה נוספת )2( (א) לחוק איסור3 אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף )3( , בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק- 34‏2000-הלבנת הון, התש"ס שהוא רכוש אסור. חלק י"ב: שונות ערעור על החלטת בית המשפט .349 פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט (א) העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ;116 או18 החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים )1( ;140 או55 החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים )2( החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור )3( ;)(ג322 (ג) או83 הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו )2( ,]הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;- (בסעיף זה1969-התשכ"ט לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; 23 לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף )3( לפקודת45– ו28 עד26 ,)1()(א24 על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים. על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא יהיו נתונות (ב) ) שנעברה באחת או יותר 2( ) או1()(א346 לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף מאלה: באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב; )1( ;באמצעות ביצוע עבירה נוספת )2( (א) לחוק איסור3 אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף )3( , בדרך של פעולה ברכוש, כהגדרתה באותו חוק- 34‏2000-הלבנת הון, התש"ס שהוא רכוש אסור. חלק י"ב: שונות .349 פסק דין של בית משפט מחוזי שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית המשפט (א) העליון, ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי; לעניין זה יראו כפסק דין, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ערעור על החלטת בית המשפט ;116 או18 החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים )1( ;140 או55 החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים )2( החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב לאישור )3( ;)(ג322 (ג) או83 הנושים וחברי התאגיד, לפי סעיפים (ב) להצעת החוק. מקרים אלה הם מקרים מורכבים 348 ועל כן מוצע להותיר את סמכויות האכיפה במקרים אלה בידי המשטרה. חלק י"ב: שונות הוראות הערעור הקבועות היום בפקודת פשיטת 349 סעיף הרגל אינן זהות להוראות הנהוגות בהליכים , 1984-אזרחיים. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד קובע כי על פסק דין ניתן לערער בזכות ואילו על החלטה אחרת דרושה רשות ערעור. המבחן המקובל להבחנה האם - בין פסק דין ובין החלטה אחרת הוא מבחן טכני ההחלטה מסיימת את הדיון וסוגרת את התיק, אם לאו. סימן ב' לפרק ו' לפקודת פשיטת הרגל מסדיר את הערעור על החלטות בית המשפט לפי הפקודה. לפי סעיף (א) לפקודה, "הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי 182 לערער עליו לפי סעיף זה." ואולם הפקודה אינה מגדירה מהו צו בפשיטת רגל, ועל פי הפסיקה, מדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט כאשר הוא מפעיל את סמכותו המיוחדת בפשיטת רגל. הצווים העיקריים המוכרים היום כצווים בפשיטת רגל הם צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל והפטר. כמו כן, יש צווים נוספים רבים שבהם הכירו בתי המשפט במהלך השנים כ"צו בפשיטת רגל" ועל כן הם מקנים זכות ערעור. בדיני פירוק החברות הוראות הערעור הקיימות היום 291 זהות להוראות הנהוגות בהליכים אזרחיים (ראו סעיף לפקודת החברות שלפיו "ערעור על צו או החלטה במהלך פירוקה של חברה לפי פקודה זו יוגש בדרך ולפי התנאים שמוגש ערעור על כל צו או החלטה שלו בתחום שיפוטו הרגיל, והכל בכפוף לתקנות סדרי דין."). החוק המוצע מבקש לקבוע לעניין הערעור הסדרים דומים להסדרי הערעור הנהוגים בדין האזרחי. כך, מוצע לקבוע כי על פסק דין של בית המשפט ניתן לערער בזכות. בנוסף, כדי ליצור ודאות לגבי ההחלטות שניתן לערער עליהן בזכות ובשל ייחודיותם של הליכי חדלות הפירעון, מוצע לקבוע רשימת החלטות שיראו אותן לעניין זכות הערעור כפסק דין. רשימה זו אינה יוצרת הסדר שלילי ועל כן ניתן לערער בזכות גם על כל החלטה אחרת, שאינה מנויה ברשימה, אם היא בגדר פסק דין בהתאם לדין האזרחי. .293 'ס"ח התש"ס, עמ 34 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 768 86 החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב, לפי סעיפים )4( ;324 או88 עד ;94 החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף )5( החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת התאגיד לשם )6( ;98 שיקומו הכלכלי, לפי סעיף ;99 החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף )7( ;286– ו183 ,108 החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים )8( ;161 צו לשיקום כלכלי לפי סעיף )9( ;170 ) החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף10( ;176 ) החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף11( .285 ) החלטה בדבר מעצר לפי סעיף12( .) יידון בדן יחיד12()ערעור כאמור בסעיף קטן (א (ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית (ג) המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך; החלטה אחרת של בית משפט שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך. על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר (ד) המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. ערעור על החלטת הממונה .350 החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט (א) שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ;105 החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף )1( .169 או143 החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיפים )2( החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט (ב) שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. עוד מוצע לקבוע כי פסק דין של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון וכי פסק דין של בית משפט השלום נתון לערעור בזכות לפני בית המשפט המחוזי. החלטות אחרות, שאינן פסק דין ולא רואים אותן כפסק דין לפי חוק זה, נתונות על פי המוצע לערעור ברשות. לבסוף, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שבהן לא תינתן רשות ערעור, ויהיה ניתן לערער עליהן רק במסגרת הערעור על פסק הדין. הממונה הוא גוף מינהלי, שהחוק המוצע מעניק 350 סעיף לו סמכות לקבל החלטות מהותיות בהליך. מוצע לקבוע כי החלטות סופיות של הממונה נתונות לערעור בזכות לפני בית משפט השלום. בית משפט השלום ידון, על פי המוצע בחוק זה, בהליכי חדלות פירעון של יחיד, ולכן הוא הערכאה המתאימה לדון בערעור על החלטת הממונה. לעניין זה מוצע למנות שתי החלטות במטרה להבהיר שרואים אותן כהחלטות סופיות של הממונה: החלטה שלא להצעת החוק), 105 לתת צו לפתיחת הליכים (לפי סעיף 169 או143 והחלטה בעניין הסרת מגבלות (לפי סעיפים להצעת החוק). מוצע לציין החלטות אלה במפורש בשל על כל - חשיבותן בהליכים. גם כאן אין מדובר בהסדר שלילי החלטה סופית אחרת של הממונה ניתן גם כן לערער בזכות. יובהר כי על החלטת הממונה לתת צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, אין צורך לקבוע הסדר ערעור, משום שנושה רשאי לבקש מבית משפט השלום לבטל את להצעת החוק.108 ההחלטה לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 769 על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר (ג) המשפטים קבע, בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל .351 החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני (א) בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ;190 החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף )1( ;196 החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף )2( החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים )3( .)(א350–(א) ו349 החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני (ב) בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר (ג) המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. עדכון סכומים .352 יום- בינואר בכל שנה (בסעיף זה1–הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב (א) 1–העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב בינואר של השנה הקודמת. השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. (ב) בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים .353 בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז, יהיה בית (א) משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. על אף הוראות סעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, (ב) רשאי להסמיך, בצו, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן או בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכי חדלות הפירעון של יחידים באותו מחוז. על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר (ג) המשפטים קבע, בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. .351 החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני (א) בית משפט שלום; לעניין זה יראו כהחלטה סופית, בין השאר, החלטות כמפורט להלן: ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ;190 החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף )1( ;196 החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף )2( החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית לפי סעיפים )3( .)(א350–(א) ו349 החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני (ב) בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך. על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות ששר (ג) המשפטים קבע בצו; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו. .352 יום- בינואר בכל שנה (בסעיף זה1–הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב (א) 1–העדכון) בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב בינואר של השנה הקודמת. עדכון סכומים השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. (ב) .353 בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז, יהיה בית (א) משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. בית משפט השלום המוסמך לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים על אף הוראות סעיף קטן (א), השר, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, (ב) רשאי להסמיך, בצו, לעניין מחוז מסוים, בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן או בתי משפט שלום נוספים, שידונו בהליכי חדלות הפירעון של יחידים באותו מחוז. מוצע לקבוע כי החלטות סופיות של רשם 351 סעיף ההוצאה לפועל יהיו נתונות לערעור לפני בית משפט השלום. לעניין זה מוצע להבהיר לגבי כמה החלטות כי רואים אותן כהחלטות סופיות של רשם ההוצאה לפועל. זאת בדומה להבהרה המוצעת בסעיף להצעת החוק לגבי החלטות הממונה. שאר ההוראות 350 לעניין ערעור על החלטות הרשם דומה בעיקרו להוראות להצעת החוק לעניין ערעור על 349 שמוצע לקבוע בסעיף החלטות בית המשפט בהליכי חדלות פירעון. מוצע לקבוע כי הסכומים הקבועים בחוק זה 352 סעיף יתעדכנו על בסיס שנתי בהתאם לשינוי המדד, וכן כי שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים. החוק המוצע קובע כי הליכי חדלות פירעון של 353 סעיף יחידים ינוהלו בבתי משפט שלום. כדי לפתח מומחיות של בתי משפט השלום בנושאים אלה וכדי להביא לייעול המערכת, מוצע לקבוע כי ייקבעו בתי משפט שלום מסוימים שיוסמכו לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. מוצע לקבוע, כברירת מחדל, כי בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט. בנוסף, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לשנות את ברירת המחדל ולקבוע, לגבי מחוז מסוים, בית משפט אחר שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים, וכן להסמיך בתי משפט שלום נוספים לדון בהליכי חדלות פירעון של יחידים. זאת במטרה לאפשר למערכת גמישות בהתאם לצורך. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 770 החלת הוראות החוק על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד .354 השר רשאי להחיל הוראות חוק זה, כולן או חלקן, בצו, על חבר בני אדם מסוים שאינו ושלא קבוע לגביו, בחיקוק, הסדר אחר לאותו עניין, ורשאי 4 תאגיד כהגדרתו בסעיף הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים לצורך ההחלה. שינוי התוספות .355 השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה, ובלבד שלא יוסיף לתוספת השנייה אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו. ביצוע ותקנות .356 השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו לרבות תקנות בעניינים אלה: סדרי דין בהליכים לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות לפי חוק )1( ;זה, מסמכים שיש לצרף אליהן, מועדי הגשתן, הגשת התנגדויות להן וחובות פרסום חובות דיווח שיחולו על החייב, הנאמן, הממונה וכל בעל עניין אחר בהליך חדלות )2( ;הפירעון, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה. )3( מעבר למערכת מקוונת .357 ,השר רשאי לקבוע כי הליכים לפי חוק זה, כולם או חלקם, ובכלל זה דיווחים, פרסומים הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצועם. חלק י"ג: תיקונים עקיפים ביטול פקודת פשיטת הרגל .358 . בטלה- 35‏1980-פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם מוצע להסמיך את שר המשפטים להחיל את 354 סעיף הוראות החוק המוצע, או חלק מהן, בצו, גם על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד לפי חוק זה, ושלא קבוע לגביו בחיקוק הסדר אחר לאותו עניין. תכליתו של סעיף זה לאפשר שימוש בכלים שבהצעת החוק לטיפול בחדלות פירעון גם לגבי תאגיד שהחוק המוצע אינו חל עליו מלכתחילה. החלת הוראות החוק המוצע על תאגיד אחר מוגבלת לתאגיד ספציפי. זאת מכיוון שהחלת הוראות החוק על סוג של תאגידים מתאימה יותר לחקיקה ראשית. הוראה זו מקבילה להוראה הקיימת היום בסעיף (ב) לפקודת החברות.380 מוצע לקבוע כי שר המשפטים, באישור ועדת 355 סעיף החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יהיה רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה וכן, במגבלות מסוימות, גם את התוספת השנייה. התוספת הראשונה קובעת את היקף המידע שניתן לאסוף לגבי חייב שהוא יחיד והתוספת השנייה קובעת מהם הנכסים שאינם חלק מנכסי קופת הנשייה לעניין חייב שהוא יחיד. הסעיף מסמיך את שר המשפטים להתקין 356 סעיף תקנות לביצועו של החוק ובכלל זה בנושאים של סדרי הדין, כינוס אסיפות הנושים, חובות הדיווח שיחולו על בעלי העניין בהליכי חדלות הפירעון, אגרות ועוד. החוק המוצע מבקש ליצור הסדרים מודרניים 357 סעיף ויעילים לניהול הליכי חדלות פירעון. כחלק מתפיסה זו, מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כי הליכים לפי חוק זה, ובכללם דיווח, פרסום, הגשת בקשות ומסמכים, מתן זכות עיון או הצבעות, יבוצעו באופן מקוון. כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן ביצועם של ההליכים. חלק י"ג: תיקונים עקיפים החוק המוצע מחליף שני דברי חקיקה מרכזיים: כללי פקודת פשיטת הרגל ופקודת החברות. הצעת החוק מבטלת את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. חוקים רבים משתמשים במונחים השאולים מן הפקודות האלה, וכן מפנים לפקודות עצמן ולמונחים בהן. תיקונם של חוקים אלה נדרש כדי להתאים את המונחים הקיימים כיום בחקיקה לאלה שבחוק המוצע. חלק זה של הצעת החוק עוסק בתיקונים אלה. הצעת החוק מתקנת בשלב זה רק חלק מהחוקים שיש להתאים את המונחים שבהם לחוק המוצע, בעיקר במקרים שבהם יש להתאמת המונחים חשיבות עקרונית. תיקונם של שאר החוקים יושלם בהמשך הליכי החקיקה, במהלך הכנתה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. .551 '; ס"ח התשע"ד, עמ639 ', עמ34 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 771 תיקון פקודת החברות .359 - 36‏1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג , ההגדרות "דיבידנד", "חברה לא–מוגבלת", "חברה מוגבלת", "חברה 1 בסעיף )1( ,"מוגבלת בערבות", "חברה פרטית", "חברה ציבורית", "הכונס הרשמי" ו"משתתף יימחקו;- בחברה שבפירוק (א), במקום "המפרק" יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, 178 בסעיף )2( ,, או לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי37‏1999-התשנ"ט ";2016-התשע"ו , האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:194 בסעיף )3( "(ב)  הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א) על - מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו' )1( - (בסעיף זה2016-לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי); בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם להוראות הפרק האמור; יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק )2( חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק. (ג)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה."; בטלים;- 201 עד195 סעיפים )4( . בטלים- פרקים י"א עד י"ז )5( .359 - 36‏1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג תיקון פקודת החברות , ההגדרות "דיבידנד", "חברה לא–מוגבלת", "חברה מוגבלת", "חברה 1 בסעיף )1( ,"מוגבלת בערבות", "חברה פרטית", "חברה ציבורית", "הכונס הרשמי" ו"משתתף יימחקו;- בחברה שבפירוק (א), במקום "המפרק" יבוא "הנאמן לפי חלק שמיני א' לחוק החברות, 178 בסעיף )2( ,, או לפי פרק ו' לחלק ב' לחוק הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי37‏1999-התשנ"ט ";2016-התשע"ו , האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:194 בסעיף )3( "(ב)  הורה בית משפט שהוגשה לו בקשת אכיפה כאמור בסעיף קטן (א) על - מינוי כונס לשם אכיפת זכויותיהם של בעלי איגרות חוב שהובטחו בשעבוד צף יחולו על הכונס, ובכלל זה על דרך מינויו וזהותו, הוראות פרק ו' )1( - (בסעיף זה2016-לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי); בעל איגרת חוב המובטחת בשעבוד צף רשאי להציע מועמד שישמש כונס, בהתאם להוראות הפרק האמור; יראו את החברה כאילו ניתן לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק )2( חדלות פירעון ושיקום כלכלי והליכי אכיפת הזכויות בידי הכונס יתנהלו בהתאם להוראות אותו חוק. (ג)  השר רשאי לקבוע הוראות לעניין שכרו של כונס שמונה לפי סעיף זה."; בטלים;- 201 עד195 סעיפים )4( . בטלים- פרקים י"א עד י"ז )5( , להצעת החוק360 תיקון מרכזי שמוצע לערוך, בסעיף הוא תיקון לחוק החברות. תיקון זה נועד להסדיר, במסגרת חוק החברות, את הליכי פירוקה של חברה שלא במסגרת הליכי חדלות פירעון. כיום מוסדרים הליכי פירוק של חברה בפקודת החברות, הן במקרה שמדובר בפירוק הנובע מחדלות פירעון והן בפירוק של חברה סולבנטית. הצעת החוק מבקשת להפריד את הסדרתם של שני נושאים אלה: הליכי חדלות פירעון של חברה חדלת פירעון מוסדרים על פי המוצע בחלק ב' להצעת החוק, ואילו הליכי הפירוק האחרים מוסדרים בחוק החברות כתיקונו המוצע. תיקון חשוב נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק להצעת החוק. תיקון זה מהווה 361 ההוצאה לפועל, בסעיף מהלך משלים לביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים לחוק ההוצאה לפועל. הוא מצטרף להצעה 47 'בתיקון מס להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע. ההסדר שבחוק המוצע נועד להחליף את סעיפים ההסדרים הקיימים היום בפקודת פשיטת הרגל359– ו358 ובפקודת החברות העוסקים בהליכי חדלות פירעון ופירוק חברות. לכן מוצע לבטל את פקודת פשיטת הרגל ואת החלקים בפקודת החברות העוסקים בפירוק חברות. הוראות פקודת פשיטת הרגל וההוראות בפקודת החברות ובחוק החברות שמוצע לבטלן בהצעת חוק זו מובאות בנספח לדברי ההסבר. ההוראות היחידות שיישארו בפקודת החברות לאחר התיקון המוצע הן ההוראות הנוגעות לשעבודים. הוראות אלה עתידות להתבטל לפי הצעת חוק המשכון, ) (ראו 902 ' (הצ"ח הממשלה התשע"ה, עמ2015-התשע"ה להצעת החוק), לכשיסתיים הליך חקיקתו של חוק 63 סעיף המשכון החדש. ) להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 3(359 בסעיף לפקודה שעניינו אכיפת זכויות של בעלי איגרות חוב 194 המובטחות בשעבוד צף. מוצע לקבוע כי על הליכי כינוס הנכסים של שעבוד צף יחולו הוראות החוק המוצע, הן לעניין דרך מינויו וזהותו של הכונס והן לעניין הדין המהותי שיחול על הכינוס (דוגמת ההגבלות הקבועות על לחוק המוצע). 244 שעבוד צף בסעיף הטעם לכך הוא שהליכי כינוס דומים במהותם להליכי חדלות פירעון. הליכים אלה, בדומה להליכי .36 '; ס"ח התשע"ה, עמ761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36 .189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 37 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 772 תיקון חוק החברות .360 - 38‏1999-בחוק החברות, התשנ"ט - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "החזקה" ו"רכישה" יבוא (א) כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;";- """הליכי חדלות פירעון אחרי ההגדרה "חוק העמותות" יבוא: (ב) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו אחרי ההגדרה "פרמיה" יבוא: (ג) צו לפתיחת הליכים שניתן לפי חוק חדלות פירעון - """צו לפתיחת הליכים ושיקום כלכלי;"; (ב), אחרי "או בפירוק" יבוא "או שניתן לגביה צו לפתיחת הליכים" 39 בסעיף )2( ;"ובמקום "מפרק" יבוא "הנאמן , בסופו יבוא:140 בסעיף )3( ;".')  מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א10(" :, בסופו יבוא145 בסעיף )4( ;".') מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א5(" - 205 בסעיף )5( ;"בכותרת השוליים בסופה יבוא "או בהליכי חדלות פירעון (א) במקום "מפרק לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "נאמן לפי פרק ב' לחלק (ב) שמיני א' או לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; (א), במקום "מי שהוכרז פושט רגל" יבוא "יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת 227 בסעיף )6( ;"הליכים" ובסופו יבוא "או צו לפתיחת הליכים חדלות פירעון, נועדו לכנס את כלל נכסי החברה או חלקם, ולהעבירם לניהולו של בעל תפקיד (כונס הנכסים) לטובת הנושים. ברוב המכריע של המקרים הליכים אלה מתבצעים כאשר החברה בחדלות פירעון. לכן, אין טעם ענייני לקבוע הסדרים שונים לעניין מימוש וכינוס של נכס הכפוף לשעבוד צף לעומת הליכי חדלות פירעון. בנוסף, קביעתם של הסדרים שונים להליכי כינוס נכסים עלולה לתת בידיו של נושה בעל שעבוד צף אפשרות לעקוף את דיני חדלות הפירעון על ידי פנייה להליכי כינוס. מאחר שהחוק המוצע מחליף את הוראות 360 סעיף פקודת החברות וחוק החברות בעניין פירוק כללי והבראת חברות, מוצע לתקן את חוק החברות בשני נושאים עיקריים. האחד, הוספת הסדרים לגבי פירוק חברה שלא בשל חדלות פירעון, אלא בשל עילת פירוק אחרת. כך ילוו הוראות חוק החברות את החברה מיום התאגדותה ועד לחיסולה. לחוק החברות כמו גם שאר 350 השני, תיקון סעיף הוראות הפרק שלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, שעניינו פשרה או הסדר, זאת משום שההיבטים הנוגעים להבראת חברות והסדרי חוב מוסדרים במסגרת החוק לחוק החברות, לאחר תיקונו 350 המוצע. הוראות סעיף המוצע, יעסקו בשינויים מבניים והסדרים אחרים בחברה הכרוכים בפשרה או הסדר. החוק המוצע אינו משנה את הסדרי הפירוק הקבועים לעמותה, חברה לתועלת הציבור ואגודה שיתופית. על פירוק תאגידים אלה ימשיכו לחול הוראות פקודת החברות. זאת בשל היבטים ייחודיים הנוגעים לפירוק תאגידים אלה ומצריכים הסדרה בחקיקה נפרדת (ראו בדברי ההסבר ) 13(360 כג לחוק החברות, בסעיף345 ולסעיף365 לסעיף להצעת החוק). )18(–) ו14( ,)12( ) עד10( ,)8( ) עד1( לפסקאות (א), 227 ,205 ,145 ,140 ,)(ב39 ,1 מוצע לתקן את סעיפים 362–כג ו345 ,)כ(א345 ,)יט(א345 ,)טו(ב345 ,)(א300 ,)4()(א228 .36 '; התשע"ה, עמ189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 38 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 773 ), במקום "הוא הוכרז פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת4()(א228 בסעיף )7( ;" " יבוא "גם אם- הליכים" ואחרי "אם הוא תאגיד (א), במקום "מפרק ונאמן בפשיטת רגל" יבוא "ונאמן בהליכי פירוק או 300 בסעיף )8( ;"בהליכי חדלות פירעון א יבוא:342 אחרי סעיף )9( "חלק שמיני א': פירוק פרק א': הוראות כלליות הגדרות ב.342 החלטה שהתקבלה באסיפה כללית ברוב- ""החלטה מיוחדת של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה ומתקיימים לגביה שניים אלה: ימים 21 ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות )1( אם- לפחות לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר הסכימו לכך כל בעלי המניות; בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה )2( ;בדבר פירוק החברה לפי חלק זה חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין - ""חוב שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; ), במקום "הוא הוכרז פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת4()(א228 בסעיף )7( ;" " יבוא "גם אם- הליכים" ואחרי "אם הוא תאגיד (א), במקום "מפרק ונאמן בפשיטת רגל" יבוא "ונאמן בהליכי פירוק או 300 בסעיף )8( ;"בהליכי חדלות פירעון א יבוא:342 אחרי סעיף )9( "חלק שמיני א': פירוק פרק א': הוראות כלליות הגדרות ב.342 החלטה שהתקבלה באסיפה כללית ברוב- ""החלטה מיוחדת של שלושה רבעים מקולות בעלי המניות המשתתפים בהצבעה ומתקיימים לגביה שניים אלה: ימים 21 ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות )1( אם- לפחות לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר הסכימו לכך כל בעלי המניות; בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה )2( ;בדבר פירוק החברה לפי חלק זה חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין - ""חוב שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע; לחוק החברות, לשם התאמה של המונחים בחוק החברות למונחים הנכללים בהצעת החוק. ראשית, מוצע להחליף את המונח "מפרק" במונח "נאמן". הקשר הדברים או הנוסח המוצע יוצרים הבחנה בין נאמן כזה לבין נאמן המחזיק מניות בשם נהנה (ראו לחוק החברות).131 סעיף כמו כן, מוצע להחליף את המונחים "פושט רגל" ו"פשיטת רגל" במונחים "יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים" ו"הליכי חדלות פירעון", בהתאמה. במקומות שבהם מדובר על חברה בפירוק, מוצע להבהיר אם הכוונה להליכי פירוק לפי חוק החברות (פירוק סולבנטי), או הליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע. )9( לפסקה כללי- לחלק שמיני א' המוצע החוק המוצע מסדיר הליכי חדלות פירעון של תאגיד, לרבות חברה, אשר עשויים להסתיים בפירוק החברה. מוצע להסדיר פירוק חברה בעילות אחרות, שאינן נובעות מחדלות פירעון, במסגרת חוק החברות. ההסדר המוצע מתייחס לפירוק בידי בית משפט ולפירוק מרצון בידי בעלי המניות, ומבטל את הפירוק בפיקוח בית משפט ואת האפשרות לבצע פירוק מרצון בידי נושים (בלא הצהרת כושר פירעון) המוסדרים היום בפקודת החברות. כמו כן מוצע לעגן בחוק החברות הוראות לגבי חיסול חברה לאחר פירוקה. במקרים שבהם החברה אינה בחדלות פירעון, פירוקה מעורר שאלות מורכבות פחות מהשאלות המתעוררות כאשר החברה במצב של חדלות פירעון ונכסיה אינם מספיקים לפירעון חובותיה. בפרט, האינטרס השיורי בחברה נותר בידי בעלי המניות, ואינו עובר לנושים. עם זאת, קיימים קווים משותפים רבים להליכים לפירוק הסולבנטי והבלתי סולבנטי. לכן כולל התיקון המוצע בחוק החברות החלה עקיפה של הוראות מהחוק המוצע הנוגעות לפירוק תאגיד במסגרת הליכי חדלות פירעון, בשינויים המחויבים. מוצע להשמיט את ההסדר בדבר פירוק בפיקוח בית המשפט, הקיים כיום בפקודת החברות, מאחר שנעשה בו שימוש מועט ביותר, אם בכלל. גם במשפט האנגלי, שממנו שאובות הוראות הפקודה לעניין זה, בוטלה דרך פירוק זו. גם ההסדר לגבי פירוק מרצון בידי נושים לא נכלל בהסדר המוצע, משום שבהעדר הצהרת כושר פירעון, ראוי כי הפירוק ינוהל תחת השגחתו של בית המשפט, בין אם לפי התיקון המוצע לחוק החברות, ובין אם לפי החוק המוצע אם החברה חדלת פירעון. עוד מוצע לקבוע הסדר חדש לגבי פירוק מרצון בהליך מזורז לחברה שאין לה נכסים, חובות או הליכים תלויים ועומדים. בפירוק חברה כזו אין טעם במינוי נאמן ואין צורך בהליכי הפירוק הרגילים. לפרק א' המוצע ב המוצע342 לסעיף מוצע להגדיר "החלטה מיוחדת" בדומה לקבוע בסעיף א לפקודת החברות. החלטה זו טעונה, בין השאר, הודעה 115 ימים לפחות לפני כינוסה של האסיפה21 מוקדמת של הכללית, או פחות מכך אם הסכימו לכך כל בעלי המניות מקולות המשתתפים בהצבעה.75% ורוב של ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 774 לחוק חדלות פירעון2 כמשמעותה בסעיף- ""חדלות פירעון ושיקום כלכלי. דרכי הפירוק ג.342 :פירוק חברה לפי הוראות חלק זה יכול שיהיה באחת מאלה פירוק בידי בית משפט; )1( .פירוק מרצון )2( היחס בין הליכי פירוק להליכי חדלות פירעון ד.342 מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא יחלו (א) הליכי פירוק לגביה לפי חלק זה. החל פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב', ומצא (ב) בית המשפט כי החברה נמצאת בחדלות פירעון, רשאי הוא להורות על הפסקת הליכי הפירוק ועל המשך ההליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, באופן שיורה. החל פירוק מרצון של חברה לפי פרק ג', ומצא הנאמן כי (ג) החברה נמצאת בחדלות פירעון, יודיע על כך לבעלי המניות ולנושים של החברה, ואם מתקיימים התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יגיש בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים.- אין בהליכי פירוק של חברה לפי חלק זה כדי לגרוע (ד) מהאפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון לגביה; נפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי חברה לאחר פתיחת הליכים לפירוקה לפי חלק זה, יורה בית המשפט על סיום הליכי הפירוק והמשך הליכי חדלות הפירעון, באופן שיורה. פרק ב': פירוק בידי בית המשפט בית המשפט המוסמך ה.342 בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה או שבו מצויים מקום עסקיה העיקרי או נכסיה. ג המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע כי פירוק חברה לפי הוראות חלק זה יכול שיהיה בידי בית משפט או בפירוק מרצון. פירוק מרצון יכול שייעשה גם בהליך מזורז. ד המוצע342 לסעיף לניהול הליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע עדיפות על פני פירוק לפי חלק שמיני א' לחוק החברות כנוסחו המוצע. אם החברה חדלת פירעון ויש חשש שלא ישולם לנושים מלוא חובם, משתנים האיזונים בניהול ההליך, והנושים הופכים להיות בעלי העניין העיקריים בו. לכן, מוצע לקבוע כי אם מתקיימים לגבי חברה הליכי חדלות פירעון, לא ניתן לפתוח בהליכי פירוק לגביה לפי חלק זה. אם החל פירוק בידי בית משפט לפי פרק ב' המוצע, והנאמן ראה כי נכסי החברה אינם מספיקים לתשלום מלוא חובותיה, עליו להודיע על כך לבית המשפט ולפעול לפי הנחייתו. בית המשפט יוכל לבחון את התועלת במעבר להליכי חדלות פירעון. אם החל פירוק מרצון, והנאמן ראה כי נכסי החברה אינם מספיקים לתשלום מלוא חובותיה, עליו להודיע על כך לבעלי המניות ולנושי החברה, ואם מתקיימים התנאים עליו להגיש - לפתיחת הליך חדלות פירעון בידי חברה בשם החברה בקשה לצו לפתיחת הליכים. כמו כן מוצע לקבוע כי גם אם החלו הליכי פירוק לפי חלק זה, רשאי כל נושה ורשאית החברה לבקש צו לפתיחת הליכים. בית המשפט שנתן צו לפתיחת הליכים יסדיר את הפסקת הליכי הפירוק והמשכם כהליכי חדלות הפירעון, כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין. לפרק ב' המוצע ה המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע כי בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשומה החברה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 775 העילות לפירוק ו.342 פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק זה יכול שיהיה בשל אחת מהעילות המפורטות להלן: החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית )1( ;המשפט החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, )2( ;או הפסיקה את עסקיה למשך שנה בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את )3( .החברה הרשאים לבקש פירוק ז.342 אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק (א) צו פירוק):- של חברה לפי פרק זה (בפרק זה החברה; )1( .בעל מניה )2( היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט (ב) בקשה לצו פירוק אם סבר כי מן הצדק והיושר שהחברה תפורק. בקשה לצו פירוק ח.342 בקשה לצו פירוק תוגש לבית המשפט בדרך שיקבע (א) השר והיא תכלול את הפרטים שיקבע, ובין השאר פרטים לעניין נכסי החברה, חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. העילות לפירוק ו.342 פירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק זה יכול שיהיה בשל אחת מהעילות המפורטות להלן: החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוקה בידי בית )1( ;המשפט החברה לא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר רישומה, )2( ;או הפסיקה את עסקיה למשך שנה בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את )3( .החברה הרשאים לבקש פירוק ז.342 אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לצו פירוק (א) צו פירוק):- של חברה לפי פרק זה (בפרק זה החברה; )1( .בעל מניה )2( היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיש לבית המשפט (ב) בקשה לצו פירוק אם סבר כי מן הצדק והיושר שהחברה תפורק. בקשה לצו פירוק ח.342 בקשה לצו פירוק תוגש לבית המשפט בדרך שיקבע (א) השר והיא תכלול את הפרטים שיקבע, ובין השאר פרטים לעניין נכסי החברה, חובותיה והליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד להם. או שבו מצויים מקום עסקיה העיקרי או נכסיה, זאת בדומה להצעת החוק. 4 לקבוע בהגדרה "בית משפט" בסעיף ו המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע עילות פירוק דומות לאלה הקבועות לפקודת החברות, בהשמטת עילת חדלות 257 היום בסעיף הפירעון. העילה שבה נעשה עד היום עיקר השימוש היא עילת הפירוק "מן הצדק ומן היושר". זוהי "עילת סל" אשר בית המשפט רשאי לעשות בה שימוש במצבים שונים. המקרים הנפוצים ביותר שבהם נעשה שימוש בעילה זו הם כאשר החברה נקלעת למבוי סתום שאינו מאפשר לה להמשיך ולנהל את עסקיה, או במקרה שקיים סכסוך בין בעלי המניות שאינו ניתן לפתרון בדרך אחרת, לרבות לחוק החברות. 191 באמצעות עילת הקיפוח לפי סעיף בהקשר זה קבעו בתי המשפט לא אחת כי פירוק מטעמי צדק ויושר ייעשה כסעד אחרון אם ראה בית המשפט 5596/00 שאין דרך אחרת להסיר את הקיפוח (ראו: רע"א )). 2002( 149 ,)1(שולמית סתוי נ' שאולי נאחוסי, פ"ד נז שימוש אפשרי נוסף בעילת פירוק זו הוא במקרה שהקמת החברה או ניהולה נגועים בחוסר חוקיות. במקרה כזה יכול שבקשת הפירוק תוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי ז המוצע.342 סעיף קבלת החלטה מיוחדת - בעילות הפירוק האחרות באסיפה הכללית בדבר פירוק החברה בידי בית המשפט, או פירוק של חברה שלא התחילה בעסקיה בתוך שנה לאחר נעשה - רישומה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה שימוש דל ביותר. זאת , ככל הנראה נוכח האפשרות לפירוק מרצון, שהוא לרוב הדרך המהירה והיעילה לפירוק חברה במקרים אלה. למרות השימוש הדל בעילות אלה, לא מוצע לבטלן, בין השאר משום שהן נותרו על כנן גם במדינות אחרות ששאבו את הסדרי הפירוק שלהן מן המשפט האנגלי. לדוגמה, פירוק בהחלטה מיוחדת עשוי להיות נחוץ במקרה שפירוק מרצון אינו מתאפשר, או שדרושים סעדים שיפוטיים דוגמת עיכוב הליכים. ז המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע, בדומה להוראה הקיימת היום בסעיף לפקודת החברות, כי הרשאים להגיש בקשה למתן 259 צו פירוק הם החברה או בעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה לגבי העילה של פירוק "מן הצדק והיושר". מרשימה זו הושמטו הנושים, משום שהאפשרות ליזום הליכי פירוק חברה בידי נושים רלוונטית רק אם החברה חדלת פירעון. יג המוצעים342 ח עד342 לסעיפים עוד מוצע כי בקשת צו פירוק וההתנגדות לה יוגשו בדומה לדרך שבה הדבר נעשה היום. דבר הגשת הבקשה יפורסם בידי מי שהגיש אותה בדרך ובמועד שיקבע השר בתקנות. הפרסום יכלול את מועד הדיון בבקשה ואת המועד האחרון להגשת התנגדויות. במקרה שהבקשה הוגשה שלא בידי החברה, ישלח המבקש העתק ממנה לחברה מיד לאחר הגשתה. זאת כדי למנוע מצב שבו ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 776 לבקשה לצו פירוק יצרף המבקש תצהיר המאמת (ב) את העובדות שעליהן נסמכת בקשתו; השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שעל המבקש לצרף לבקשתו לצורך הוכחת התנאים להגשתה. פרסום הודעה על הגשת בקשה ומשלוח העתק ממנה ט.342 המגיש בקשה לצו פירוק יפרסם הודעה לציבור על (א) הגשת הבקשה, בדרך ובמועד שיקבע השר; פרסום כאמור יכלול מידע לעניין מועד הדיון בבקשה והמועד האחרון להגשת התנגדויות לבקשה. הוגשה בקשה לצו פירוק שלא בידי החברה, ישלח (ב) המבקש עותק ממנה לחברה מיד לאחר הגשתה. כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי לקבל (ג) מהמבקש העתק מהבקשה לצו פירוק. הגשת התנגדות לבקשה י.342 אדם העלול להיפגע ממתן צו פירוק רשאי להגיש לבית (א) המשפט התנגדות לבקשה לצו פירוק. השר יקבע הוראות לעניין הגשת ההתנגדות, ובכלל זה (ב) לעניין הפרטים שייכללו בה, מועד הגשתה ואופן המצאתה. החלטה בבקשה לצו פירוק יא.342 מצא בית המשפט כי מתקיימת עילה לפירוק החברה לפי ו, רשאי הוא לתת צו פירוק לגביה.342 סעיף תוצאות צו הפירוק יב.342 - עם מתן צו הפירוק ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק בהתאם )1( ;יד342 להוראות סעיף ) 3(–) ו1(29 יוקפאו הליכים נגד החברה כאמור בסעיף )2( ) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן הורה5( עד בית המשפט אחרת, לגבי כלל ההליכים או חלקם; לעניין הקפאת הליכים לפי פסקה זו יחולו הוראות פרק ה' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. הודעה על מתן צו פירוק לרשם ופרסום הודעה לציבור יג.342 מיד עם מתן צו הפירוק, ישלח הנאמן העתק ממנו (א) לרשם, והרשם ירשום על כך הערה. חברה אינה יודעת כי הוגשה בקשה לפירוקה. כל אדם העלול להיפגע ממתן צו הפירוק רשאי על פי המוצע לקבל מהמבקש העתק מבקשת צו פירוק, ולהגיש התנגדות לבית המשפט בדרך שיקבע השר בתקנות. מוצע כי צו פירוק יינתן בידי בית המשפט אם מצא כי מתקיימת עילה לפירוק החברה מהעילות המפורטות ו המוצע. מאחר שתקנות סדר הדין האזרחי, 342 בסעיף , הוחלו גם על הליכי פירוק, יוכל בית 1984-התשמ"ד המשפט, בין השאר, לתת סעדים זמניים על פיהן. עם מתן צו הפירוק ימנה בית המשפט נאמן ליישום הליכי הפירוק, ) 1(29 ותחול הקפאת הליכים נגד החברה כאמור בסעיף ) להצעת החוק, אלא אם כן יורה בית המשפט 5( ) עד3(–ו אחרת. על הקפאת ההליכים יחולו הוראות פרק ה' לחלק ב' להצעת החוק. הקפאת הליכים היא ברירת המחדל לפי פקודת החברות בפירוק בידי בית המשפט, גם כאשר החברה אינה חדלת פירעון. ואולם לרוב הקפאת ההליכים אינה נדרשת אם החברה סולבנטית, ואף עלולה להביא להגדלת חובותיה של החברה, אף שאין חשש שלא ייפרעו. לכן מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל להורות שלא תחול הקפאת הליכים, לגבי כלל ההליכים או חלקם. 270 כמו כן מוצע לקבוע, בדומה לקבוע היום בסעיף לפקודה, כי מיד עם מתן צו הפירוק ישלח הנאמן העתק ממנו לרשם החברות, שירשום על כך הערה במרשם. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 777 הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור בדרך (ב) ובמועד שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על המצאת הודעה על מתן הצו לגורמים שיורה ובדרך שיורה. מינויו, - הנאמן תפקידיו וסמכויותיו יד.342 על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן (א) א' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים אלה: בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך )1( , לחוק האמור37 רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה )2( אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו, רשאים להציע מועמדים לתפקיד הנאמן; 39 שכר הנאמן ייקבע בהתאם להוראות לפי סעיף )3( לחוק האמור, בשינויים המחויבים; ואולם רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר הנאמן שמונה לפי פרק זה. הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי (ב) - הפירוק של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל זה יכריע בתביעות חוב; )1( ;יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם )2( ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה )3( .בין בעלי המניות מונה נאמן לפי סעיף זה יחולו הוראות סימן ב' לפרק ו' (ג) בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החלות לעניין תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המורה על פירוקו, בשינויים המחויבים. מצא הנאמן במהלך הליכי הפירוק כי החברה נמצאת (ד) בחדלות פירעון, יודיע על כך לבית המשפט ויפעל לפי ד(ב). 342 הנחיותיו, כאמור בסעיף תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט טו.342 על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: הודעה על מתן צו הפירוק תפורסם לציבור בדרך (ב) ובמועד שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על המצאת הודעה על מתן הצו לגורמים שיורה ובדרך שיורה. מינויו, - הנאמן תפקידיו וסמכויותיו יד.342 על מינוי הנאמן בידי בית המשפט יחולו הוראות סימן (א) א' לפרק ו' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים אלה: בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך )1( , לחוק האמור37 רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה )2( אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו, רשאים להציע מועמדים לתפקיד הנאמן; 39 שכר הנאמן ייקבע בהתאם להוראות לפי סעיף )3( לחוק האמור, בשינויים המחויבים; ואולם רשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר הנאמן שמונה לפי פרק זה. הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי (ב) - הפירוק של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל זה יכריע בתביעות חוב; )1( ;יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם )2( ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה )3( .בין בעלי המניות מונה נאמן לפי סעיף זה יחולו הוראות סימן ב' לפרק ו' (ג) בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החלות לעניין תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים המורה על פירוקו, בשינויים המחויבים. מצא הנאמן במהלך הליכי הפירוק כי החברה נמצאת (ד) בחדלות פירעון, יודיע על כך לבית המשפט ויפעל לפי ד(ב). 342 הנחיותיו, כאמור בסעיף תחולת הוראות לעניין הליכי הפירוק בידי בית המשפט טו.342 על הליכי הפירוק בידי בית המשפט לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: טו המוצעים 342 יד עד342 לסעיפים מוצע להחיל את הוראות החוק המוצע לעניין מינוי הנאמן, בכמה שינויים. האחד, בית המשפט רשאי למנות נאמן שלא מתוך רשימת הנאמנים. השני, מי שרשאים להציע מועמדים לכהונת נאמן הם החברה ובעל מניה, וכן היועץ המשפטי לממשלה אם הבקשה לצו פירוק הוגשה על ידו. רשות זו לא תינתן לנושה, שכאמור גם אינו רשאי להגיש בקשה לצו פירוק, משום שאין מדובר בפירוק בעילה של חדלות פירעון. אם מצא בית המשפט כי קיימות נסיבות המצדיקות מינוי נאמן מתוך רשימת הנאמנים שגובשה להצעת החוק, ימנה בית המשפט נאמן 37 לפי סעיף מתוך הרשימה. שינוי נוסף הוא ששכר הנאמן ייקבע לפי ההוראות שנקבעו לעניין זה מכוח החוק המוצע, אך מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות לעניין שכר נאמן בהליכי פירוק לפי חוק החברות. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 778 'על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א )1( ;לחלק ד' לחוק האמור לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות )2( ; לחוק האמור218–) ו1(216 סעיפים כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי )3( ;פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור 227 מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף )4( .לחוק האמור תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים טז.342 לאחר השלמת כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים (א) שלדעת הנאמן יש לממשם, ישלם הנאמן את אלה: הוצאות שהוצאו בשל פעולות הנאמן או מי )1( מטעמו במסגרת הליכי הפירוק, לרבות אגרות ושכר הנאמן; חובות החברה לנושים שתביעת החוב שהגישו )2( .אושרה על ידי הנאמן לפני תשלום חובות החברה לנושים, יפרסם הנאמן (ב) הודעה על כוונתו לעשות כן בדרך שיקבע השר ויודיע לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו, על כוונתו לשלם את חובות החברה, ויקצוב להם זמן לביסוס תביעותיהם. זכות בעלי המניות ליתרה יז.342 נכסים שנותרו לאחר תשלום הוצאות הליכי הפירוק וחובות טז, יחולקו בין בעלי 342 החברה לנושים כאמור בסעיף המניות בחברה בהתאם לזכויותיהם בחברה. תשלומי ביניים יח.342 ,יז, רשאי הנאמן342–טז ו342 על אף הוראות סעיפים (א) באישור בית המשפט, לשלם כספים שהצטברו בקופת הפירוק לנושים או לבעלי המניות גם בטרם הושלם כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם, אם סבר כי אין בכך כדי לפגוע בניהולם התקין של הליכי הפירוק. מוצע כי תפקיד הנאמן יהיה לפעול במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק. לעניין זה יחולו הוראות החוק המוצע לגבי תפקידי הנאמן וסמכויותיו, הרלוונטיות לפירוק תאגיד, במובחן משיקום כלכלי. הנאמן יכריע בתביעות חוב ויפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם, בהתאם להוראות הרלוונטיות מהחוק המוצע, שמוצע להחילן בשינויים המחויבים. לאחר מכן ישלם הנאמן את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות בהתאם להוראות שלהלן. יח המוצעים342 טז עד342 לסעיפים במסגרת כינוס נכסי החברה אין הנאמן מחויב לממש את כל הנכסים, אם הדבר אינו נדרש לשם ניהול מועיל של הליך הפירוק. לאחר השלמת כינוס כל נכסי החברה ומימוש הנכסים שלדעת הנאמן יש לממשם, מוצע שהנאמן ישלם את הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים. יובהר כי מאחר שהחברה סולבנטית, חובותיה צריכים להיות משולמים במלואם. לכן הכרעת תביעות החוב תתייחס למלוא החוב, כולל ריביות. לפני התשלום לנושים יפרסם הנאמן הודעה ויקצוב זמן לביסוס תביעות חוב כך שנושים שטרם הגישו תביעות חוב או שלא ביססו להנחת דעתו של הנאמן את תביעותיהם, יוכלו לממש את זכותם. נכסים שייוותרו בקופת הפירוק לאחר תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים, יחולקו על פי המוצע בין בעלי המניות, בהתאם לזכויותיהם בחברה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 779 על תשלומי ביניים לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים.239 זכות לפנות לבית המשפט יט.342 בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי הפירוק. סמכויות בית המשפט כ.342 בהליכי פירוק לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל 281 ,279 הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, 292 עד289– ו285 עד בשינויים המחויבים. צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי הפירוק כא.342 בית המשפט רשאי להורות על צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להליכי פירוק לפי פרק זה, אם סבר כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותם של ההליכים; הורה בית המשפט כאמור, יהיו נתונות לממונה הסמכויות הנתונות לו לפי חלק ו' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. ביטול צו פירוק כב.342 ,בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מתן צו פירוק (א) לבקשת החברה או בעל מניה, להורות על ביטול צו הפירוק, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליכי פירוק החברה. בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי (ב) לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי ).2(יב342 סעיף ביטול צו פירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, (ג) תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. על תשלומי ביניים לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים.239 זכות לפנות לבית המשפט יט.342 בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי הפירוק. סמכויות בית המשפט כ.342 בהליכי פירוק לפי פרק זה יהיו נתונות לבית המשפט כל 281 ,279 הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, 292 עד289– ו285 עד בשינויים המחויבים. צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי להליכי הפירוק כא.342 בית המשפט רשאי להורות על צירוף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להליכי פירוק לפי פרק זה, אם סבר כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ועל תקינותם של ההליכים; הורה בית המשפט כאמור, יהיו נתונות לממונה הסמכויות הנתונות לו לפי חלק ו' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בשינויים המחויבים. ביטול צו פירוק כב.342 ,בית המשפט רשאי, בכל עת לאחר מתן צו פירוק (א) לבקשת החברה או בעל מניה, להורות על ביטול צו הפירוק, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליכי פירוק החברה. בית המשפט רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי (ב) לאפשר הטלה מחדש של עיקולים שבוטלו עם מתן הצו לפי ).2(יב342 סעיף ביטול צו פירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, (ג) תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. מוצע להסמיך את הנאמן לשלם לנושים או לבעלי מניות תשלומי ביניים באישור בית המשפט, אם לא יהיה בכך כדי לפגוע בניהולו התקין של הפירוק, ויחולו לעניין לחוק המוצע 239 זה, בשינויים המחויבים, הוראות סעיף לגבי חלוקות ביניים. כא המוצעים342 יט עד342 לסעיפים מוצע לקבוע כי בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת להליכי הפירוק. עוד מוצע כי לבית המשפט יהיו הסמכויות 289– ו285 עד281 ,279 הנתונות לבית המשפט לפי סעיפים לחוק המוצע, בשינויים המחויבים. הוראות אלה 292 עד נוגעות לחקירה, צו למסירת נכס, תפיסת נכס או מסמך בידי שוטר, עיכוב יציאה מן הארץ, סמכות מעצר ואחריות נושא משרה ובעל תפקיד בחברה. מוצע עוד כי בית המשפט יוכל להורות על צירופו של הממונה להליך הפירוק. זאת, אם מצא בית המשפט כי הדבר דרוש לשם שמירה על האינטרס הציבורי ותקינותם של ההליכים. מוצע כי אם צורף הממונה להליך, יהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק ו' לחוק המוצע, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להנחות את הנאמן בביצוע תפקידו, לדרוש ממנו מידע ולחקור את התנהלותו. כב המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע הסדר לגבי ביטול צו פירוק. הסדר כזה לפקודה קובע הוראות 271 לא קיים בפקודת החברות. סעיף בדבר עיכוב הליך פירוק "לחלוטין או לזמן קצוב". בפועל נעשה שימוש בהליך זה לשם הפסקת הליכי פירוק של חברה, ואולם מעמדה של החברה לאחר שעוכבו הליכי הפירוק אינו ברור. לפי ההסדר המוצע יוכל בית המשפט, בכל שלב של הליך הפירוק, להורות על ביטול צו הפירוק לפי בקשה של החברה או בעל מניה, אם מצא כי אין הצדקה בנסיבות העניין להמשיך בהליך. כדי למנוע פגיעה בנושים שעיקולים שהטילו ערב הפירוק בוטלו עם מתן צו הפירוק, מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להשהות את ביטול צו הפירוק כדי לאפשר הטלה מחדש של העיקולים. כמו כן מוצע לקבוע כי ביטול צו הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. ההחלטה על ביטול צו פירוק תועבר לרשם החברות כדי שימחק את רישום צו הפירוק מהמרשם. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 780 החליט בית המשפט על ביטול צו הפירוק, ישלח הנאמן (ד) לרשם העתק מההחלטה, והרשם ימחק את הרישום על צו הפירוק. סיום הפירוק, חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן כג.342 סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יגיש לבית המשפט (א) ולבעלי המניות דוח מסכם של פעילותו. נוכח בית המשפט כי הושלם פירוק החברה, יורה בית (ב) המשפט, בצו, על חיסולה; ממועד מתן הצו תהיה החברה מחוסלת. בית המשפט יורה כיצד לנהוג במסמכי החברה (ג) ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, 124 המנויים בסעיף ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים. מיד עם מתן צו החיסול, ישלח הנאמן העתק ממנו (ד) לרשם, והרשם ירשום את דבר החיסול. נוכח בית המשפט כי נרשם החיסול בידי הרשם יורה (ה) על סיום כהונתו של הנאמן. פרק ג': פירוק מרצון החלטה על פירוק מרצון כד.342 חברה רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוקה מרצון בהתאם להוראות פרק זה אם הדירקטורים של החברה נתנו כה. 342 תצהיר כושר פירעון לפי סעיף כג המוצע342 לסעיף מוצע כי לאחר השלמת הליכי הפירוק, יגיש הנאמן לבית המשפט ולבעלי מניות דוח מסכם של פעילותו, ואם נוכח בית המשפט כי פירוק החברה הושלם, הוא יוציא צו חיסול. חברה תהיה מחוסלת על פי המוצע ממועד הוצאת לפקודת החברות. בית 315 הצו, בדומה לקבוע היום בסעיף המשפט יורה כיצד לנהוג לאחר החיסול במסמכי החברה לחוק החברות ובמסמכי הנאמן, כך 124 האמורים בסעיף שיישמרו לתקופה של שבע שנים לפחות, בדומה להוראה לפקודת החברות.366 הקיימת היום בסעיף הנאמן ישלח העתק מצו החיסול לרשם החברות. בית המשפט יסיים את כהונתו של הנאמן לאחר שנוכח כי דבר החיסול נרשם. הוראות אלה נועדו להבטיח כי חיסול החברה יירשם, בסמוך ככל הניתן למועד מתן הצו. כללי- לפרק ג' המוצע הליך פירוק מרצון מאפשר לחברה להתפרק בלא צורך במעורבות בית המשפט. פקודת החברות מסדירה, בדומה לדין האנגלי, שני סוגים של פירוק מרצון. הסוג הראשון הוא פירוק מרצון בידי בעלי המניות, שקיומו מותנה בכך שהדירקטורים הצהירו שהחברה יכולה לפרוע תצהיר כושר פירעון). - את כל חובותיה בתוך שנה (להלן במקרה כזה מתבצע הפירוק בפיקוח האסיפה הכללית, בלא מעורבות בית המשפט ובלא פיקוח הכונס הרשמי על הנאמן. הסוג השני של פירוק מרצון המוסדר בפקודת החברות הוא פירוק מרצון בידי נושים, אם לא ניתן תצהיר כושר פירעון. גם פירוק זה פשוט יותר מאשר הליך חדלות פירעון, ואינו מפוקח בידי הכונס הרשמי. ואולם הוא מורכב יותר מפירוק מרצון בידי בעלי המניות, הן משום שאין ודאות שהחברה סולבנטית, והן משום שאף שיוזמת הפירוק היא בידי האסיפה הכללית, לנושים ניתן מעמד מכריע לגבי החלטות מרכזיות בפירוק, לרבות לגבי זהות הנאמן. ההסדר המוצע להלן אינו כולל פירוק מרצון בידי נושים, משום שבהעדר תצהיר כושר פירעון, ראוי כי הפירוק ינוהל תחת השגחתו של בית המשפט, בין אם לפי התיקון המוצע לחוק החברות, או לפי ההסדר שבפרק ח' לחלק ב' בחוק המוצע, אם החברה חדלת פירעון. ההסדר המוצע בפרק זה מתייחס לפירוק מרצון בידי בעלי המניות, קרי פירוק לאחר קבלת תצהיר כושר פירעון. פירוק כזה הוא ככל הנראה הנפוץ ביותר כיום. בשנים האחרונות מתבצעים אלפי הליכי פירוק כאלה מדי שנה. לרשם החברות תפקיד מרכזי בפירוק מרצון. הוא מפקח, בין השאר, על תקינות קבלת ההחלטות בחברה בדבר הפירוק. נוכח הניסיון שנצבר, מוצעים שינויים קלים בתהליכים הנדרשים, כדי לאפשר לחברות לערוך הליך מהיר ויעיל ככל שניתן לפירוקן מרצון. מח המוצעים342–כז ו342 כד עד342 לסעיפים פירוק מרצון ראשיתו במתן תצהיר כושר פירעון בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם, שלפיו בדקו היטב ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 781 מתן תצהיר כושר פירעון כה.342 תצהיר כושר פירעון יינתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם ולפיו בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם חודשים 12 יכולה החברה לשלם את חובותיה במלואם בתוך תצהיר כושר פירעון).- מתחילת פירוקה (בפרק זה זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון כו.342 אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון של החברה (א) תזומן לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון לגבי החברה לפי ימים לאחר מתן 90–כה, וכינוסה יהיה לא מאוחר מ342 סעיף תצהיר כושר הפירעון. תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. (ב) מינוי הנאמן בידי האסיפה הכללית כז.342 אסיפה כללית שקיבלה החלטה על פירוק מרצון של החברה תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ורשאית היא לקבוע את שכרו. תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה כח.342 פירוק מרצון של חברה תחילתו עם קבלת ההחלטה על (א) כד.342 פירוקה מרצון כאמור בסעיף משהתחיל פירוק מרצון תחדל החברה לנהל את (ב) עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה המועיל. הודעה לנושים על פירוק מרצון כט.342 ,קיבלה חברה החלטה על פירוק מרצון יודיע על כך הנאמן בכתב, לנושים הידועים לו, ובכלל זה לנושים שהחוב ימים מיום קבלת ההחלטה.21 כלפיהם שנוי במחלוקת, בתוך מתן תצהיר כושר פירעון כה.342 תצהיר כושר פירעון יינתן בידי כל הדירקטורים בחברה או רובם ולפיו בדקו היטב את מצב עסקי החברה ולדעתם חודשים 12 יכולה החברה לשלם את חובותיה במלואם בתוך תצהיר כושר פירעון).- מתחילת פירוקה (בפרק זה זימון אסיפה כללית לשם קבלת החלטה על פירוק מרצון כו.342 אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון של החברה (א) תזומן לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון לגבי החברה לפי ימים לאחר מתן 90–כה, וכינוסה יהיה לא מאוחר מ342 סעיף תצהיר כושר הפירעון. תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. (ב) מינוי הנאמן בידי האסיפה הכללית כז.342 אסיפה כללית שקיבלה החלטה על פירוק מרצון של החברה תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ורשאית היא לקבוע את שכרו. תחילת הפירוק והפסקת ניהול עסקי החברה כח.342 פירוק מרצון של חברה תחילתו עם קבלת ההחלטה על (א) כד.342 פירוקה מרצון כאמור בסעיף משהתחיל פירוק מרצון תחדל החברה לנהל את (ב) עסקיה, למעט ככל שנדרש לשם פירוקה המועיל. הודעה לנושים על פירוק מרצון כט.342 ,קיבלה חברה החלטה על פירוק מרצון יודיע על כך הנאמן בכתב, לנושים הידועים לו, ובכלל זה לנושים שהחוב ימים מיום קבלת ההחלטה.21 כלפיהם שנוי במחלוקת, בתוך את מצב עסקי החברה, ולדעתם החברה יכולה לשלם את חובותיה במלואם בתוך שנים עשר חודשים מתחילת פירוקה. אסיפה כללית רשאית לקבל החלטה מיוחדת על פירוק מרצון רק לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון, בדומה לפקודת החברות. כאמור, 322 להוראה העולה מסעיף ב המוצע, 342 בהתאם להגדרה "החלטה מיוחדת" שבסעיף ימים לפחות, אלא 21 החלטה זו טעונה הודעה מוקדמת של אם כן הסכימו כל בעלי מניות לכך שההודעה תימסר קרוב מקולות 75% יותר למועד הכינוס, וכן הסכימו לכך רוב של בעלי המניות המשתתפים בהצבעה. מוצע לקבוע כי אסיפה כללית שעל סדר יומה פירוק מרצון תזומן רק לאחר שניתן תצהיר כושר פירעון, ימים לאחר מתן תצהיר 90–וכינוסה יהיה לא יאוחר מ כושר הפירעון. זאת, במטרה לוודא שההחלטה תתקבל על בסיס נתונים עדכניים. בדין האנגלי מוגבלת תקופה זו ימים ארוכה יותר ומבוססת 90 שבועות. התקופה של5–ל (ה) לתקנות החברות (הודעה 2 על ההסדר הקבוע בסעיף ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית), ). עוד מוצע לקבוע 282 ' (ק"ת התש"ס, עמ2000-התש"ס כי תצהיר כושר הפירעון יצורף להזמנה לאסיפה הכללית. מח מוצע להבהיר כי בחברה פרטית ניתן 342 בסעיף לקבל החלטה לפי חלק זה, לרבות על פירוק מרצון, גם בלא הזמנה ובלא התכנסות, אם ההחלטה מתקבלת פה אחד, לחוק החברות.76 לפי הוראות סעיף כז מוצע לקבוע כי אסיפה כללית שהחליטה 342 בסעיף על פירוק מרצון של החברה, תמנה נאמן ליישום הליכי הפירוק, ותהיה רשאית לקבוע את שכרו. בשונה מפירוק בידי בית המשפט, אין הוראות מחייבות לגבי שכר הנאמן, וניתן גם שלא לקבוע לו שכר אם כך הוסכם עמו. יצוין כי פקודת החברות מסדירה גם פירוק מרצון בהחלטה רגילה, המבוססת על עילה שבתקנון החברה ) לפקודה). מאחר שחוק החברות העמיד את 1(319 (סעיף הרוב לתיקון תקנון על רוב רגיל, מוצע להשמיט עילת פירוק זו, כדי למנוע את האפשרות לעקוף את הרוב המיוחד לקבלת החלטה על פירוק לפי פרק זה. רוב זה נראה מתאים נוכח משמעותה של ההחלטה. ל המוצעים342 כח עד342 לסעיפים מוצע לקבוע כי תחילתו של פירוק מרצון תהיה עם קבלת ההחלטה באסיפה הכללית על הפירוק מרצון. עוד מוצע לקבוע כי חברה שהחליטה על פירוקה מרצון תחדל מניהול עסקיה, למעט ככל הנדרש לשם פירוקה המועיל. ימים מיום קבלת ההחלטה 21 כן מוצע לקבוע כי בתוך על פירוק מרצון, יודיע על כך הנאמן בכתב לכל הנושים ימים מיום קבלת 30 של החברה הידועים לו. בנוסף, בתוך ההחלטה, ישלח הנאמן לרשם הודעה על קבלת ההחלטה על פירוק מרצון ועל מינויו לנאמן. הנאמן יצרף להודעה את תצהיר כושר הפירעון ומסמכים נוספים שיקבע השר. על פי המוצע, ירשום הרשם את דבר הפירוק אם ראה שהתקיימו התנאים לפי פרק זה לקבלת ההחלטה על ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 782 הודעה לרשם ל.342 הנאמן ישלח לרשם הודעה על החלטת החברה על (א) ימים מיום קבלת ההחלטה; 30 פירוק מרצון ועל מינויו, בתוך להודעה יצורף תצהיר כושר הפירעון; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי ההודעה לרשם ומסמכים נוספים שיש לצרף אליה. שלח הנאמן הודעה לרשם בהתאם להוראות סעיף (ב) קטן (א) ונוכח הרשם כי התקיימו התנאים לפי פרק זה להחלטת החברה על פירוק מרצון, ירשום הערה על פירוק מרצון של החברה. רשם הרשם הערה על פירוק מרצון של חברה לפי סעיף (ג) קטן (ב), תפורסם הודעה לציבור על כך באופן ובמועד שיקבע השר. תפקידיו - הנאמן וסמכויויו לא.342 הנאמן יפעל במהירות האפשרית להשלמת הליכי (א) הפירוק מרצון של החברה בהתאם להוראות פרק זה, ובכלל - זה יכריע בתביעות חוב; )1( ;יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק וניהולם )2( ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה )3( .בין בעלי המניות עם מינוי הנאמן יעברו לידיו הסמכויות הנתונות (ב) לדירקטוריון ולמנהל הכללי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית שהסמכויות, כולן או חלקן, ייוותרו בידי הדירקטוריון או המנהל הכללי, ואולם הסמכויות המפורטות להלן יופעלו בידי הנאמן לאחר קבלת אישור האסיפה הכללית בהחלטה מיוחדת: פירעון חוב לנושים מסוג מסוים; )1( פשרה עם נושה או חייב של החברה בנוגע לגובה )2( החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הפירוק. הפסקת כהונה של נאמן לב.342 האסיפה הכללית רשאית להחליט על הפסקת כהונתו (א) של הנאמן. פירוק מרצון. במידה שנדרשים תיקון או הבהרה, תוכל החברה להשלימם עד שתניח את דעת הרשם. לאחר רישום ההערה במרשם, תפורסם הודעה לציבור על כך, באופן ובמועד שיקבע השר בתקנות. לב המוצעים342 לא עד342 לסעיפים מוצע לקבוע כי תפקידו של הנאמן הוא לפעול במהירות האפשרית להשלמת הליכי הפירוק. בכלל זה יכריע הנאמן בתביעות חוב, יפעל לכינוס נכסי קופת הפירוק, ישלם את חובות החברה ויפעל לחלוקת היתרה בין בעלי המניות בהתאם לזכויותיהם בחברה לפי מסמכי היסוד של החברה. עוד מוצע כי סמכויות הנאמן לניהול הליך הפירוק ייכנסו לתוקף עם מינויו, במועד ההחלטה באסיפה הכללית בדבר פירוק החברה. לנאמן יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי חוק החברות לדירקטוריון ולמנהל הכללי, אלא אם כן החליטה האסיפה הכללית שהסמכויות, כולן או חלקן, לא ) 3(330 יועברו. זאת בדומה להוראה הקבועה היום בסעיף לפקודה. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 783 התפנתה משרתו של הנאמן, תמנה האסיפה הכללית (ב) אחר במקומו; כל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו. נאמן שמונה לפי סעיף קטן (ב), יודיע לרשם על מינויו (ג) ימים ממועד המינוי.21 בתוך תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון לג.342 על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א' )1( לחלק ד' לחוק האמור, ואולם המועד להגשת תביעת חוב (א) לחוק האמור יהיה בתוך שישה חודשים 210 כאמור בסעיף ל(ג);342 ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות )2( ; לחוק האמור218–) ו1(216 סעיפים כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי )3( ;פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור 227 מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף )4( .לחוק האמור תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים וזכות בעלי המניות ליתרה לד.342 יח לעניין תשלום הוצאות342 טז עד342 הוראות סעיפים הפירוק וחובות החברה לנושים, לעניין זכות בעלי המניות ליתרה ולעניין תשלומי ביניים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה, ואולם האישור לתשלומי יח יינתן בידי האסיפה הכללית.342 ביניים לפי סעיף זכות לפנות לבית המשפט לה.342 הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה הנוגעת להליכי הפירוק. כינוס אסיפות כלליות לו.342 הנאמן רשאי, בכל עת, לכנס אסיפה כללית של החברה (א) ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון. נמשכו הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן (ב) אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ובתום כל שנה קלנדרית שלאחריה, ויגיש לאסיפה דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. התפנתה משרתו של הנאמן, תמנה האסיפה הכללית (ב) אחר במקומו; כל בעל מניה רשאי לכנס אסיפה כללית למטרה זו. נאמן שמונה לפי סעיף קטן (ב), יודיע לרשם על מינויו (ג) ימים ממועד המינוי.21 בתוך תחולת הוראות לעניין הליכי פירוק מרצון לג.342 על הליכי פירוק מרצון לפי פרק זה יחולו ההוראות לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כמפורט להלן ובשינויים המחויבים: על תביעות חוב ואישורן יחולו ההוראות לפי פרק א' )1( לחלק ד' לחוק האמור, ואולם המועד להגשת תביעת חוב (א) לחוק האמור יהיה בתוך שישה חודשים 210 כאמור בסעיף ל(ג);342 ממועד פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף לעניין הכללת נכסים בקופת הפירוק יחולו הוראות )2( ; לחוק האמור218–) ו1(216 סעיפים כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ייעשה לפי )3( ;פרק ג' לחלק ד' בחוק האמור 227 מימוש נכסי החברה בידי הנאמן ייעשה לפי סעיף )4( .לחוק האמור תשלום הוצאות הפירוק וחובות החברה לנושים וזכות בעלי המניות ליתרה לד.342 יח לעניין תשלום הוצאות342 טז עד342 הוראות סעיפים הפירוק וחובות החברה לנושים, לעניין זכות בעלי המניות ליתרה ולעניין תשלומי ביניים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה, ואולם האישור לתשלומי יח יינתן בידי האסיפה הכללית.342 ביניים לפי סעיף זכות לפנות לבית המשפט לה.342 הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה שבמשפט או שבעובדה הנוגעת להליכי הפירוק. כינוס אסיפות כלליות לו.342 הנאמן רשאי, בכל עת, לכנס אסיפה כללית של החברה (א) ולהביא לאישורה כל עניין שימצא לנכון. נמשכו הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן (ב) אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה ובתום כל שנה קלנדרית שלאחריה, ויגיש לאסיפה דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. לגבי הפסקת כהונתו של הנאמן מוצע לקבוע כי האסיפה הכללית רשאית להחליט על הפסקת כהונתו. אם התפנתה משרתו של הנאמן, רשאי כל בעל מניה לזמן אסיפה כדי שתמנה נאמן אחר במקומו. הוראה זו מרחיבה את הזכות של בעל מניה לדרוש כינוס אסיפה, בהשוואה לחוק החברות. בעניינים אחרים הנוגעים לכינוס 63 לסעיף האסיפה לעניין זה וניהולה יחולו הוראות חוק החברות ותקנון החברה. כמו כן מוצע לקבוע כי נאמן שמונה תחת ימים. 21 נאמן שהפסיק לכהן, יודיע לרשם על מינויו בתוך לו המוצעים342 לג עד342 לסעיפים לג המוצע, מוצע להחיל על פירוק לפי פרק 342 בסעיף זה את הוראות החוק המוצע בעניינים המפורטים להלן, בשינויים המחויבים: הגשת תביעות חוב ואישורן, הכללת נכסים בקופת הפירוק, כינוס נכסי החברה וניהולם בידי הנאמן ומימוש נכסי החברה. לד המוצע, מוצע להחיל על תשלום הוצאות 342 בסעיף הפירוק וחובות החברה לנושים ועל זכות בעלי המניות יח 342 טז עד342 ליתרת הנכסים את הוראות סעיפים ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 784 ביטול הפירוק לז.342 האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטה מיוחדת בדבר (א) ביטול פירוקה מרצון, אם הדירקטורים, כולם או רובם, או הנאמן, הצהירו כי עם ביטול הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את חובותיה במועדם. ביטול הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, (ב) תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. החליטה חברה לבטל את פירוקה מרצון, ישלח הנאמן (ג) לרשם ולנושים הידועים לו העתק מההחלטה, ויפרסם אותה בדרך ובמועד שיקבע השר. קיבל הרשם העתק מההחלטה על ביטול הפירוק מרצון, (ד) ימחק את ההערה על פירוק מרצון של החברה. סיום הפירוק לח.342 סיים הנאמן לבצע את תפקידו, יערוך דוח מסכם של (א) פעילותו, ויכנס אסיפה כללית של החברה שעל סדר יומה דיון בדוח. הזמנה לאסיפה כללית לפי סעיף זה תימסר ותתפרסם (ב) בדרך שיקבע השר, חודש ימים לפחות לפני המועד לכינוסה, ויצורף אליה העתק מהדוח המסכם של הנאמן. בתוך שבעה ימים ממועד כינוס האסיפה הכללית (ג) ישלח הנאמן לרשם הודעה על כך שכונסה האסיפה ויצרף לה את פרוטוקול האסיפה ואת הדוח המסכם; לא היה מניין חוקי באסיפה, ישלח הנאמן לרשם הודעה כי האסיפה כונסה כדין ואולם לא היה בה מניין חוקי. חיסול החברה וסיום כהונת הנאמן לט.342 קיבל הרשם את הודעת הנאמן ואת הדוח המסכם לפי (א) לח, ומצא כי לא נותרו לחברה חובות לרשם בשל 342 סעיף ), ירשום את חיסול החברה, 6(44 אגרות ותשלומים לפי סעיף וממועד הרישום תהיה החברה מחוסלת. המוצעים לעיל (במסגרת פרק ב' המוצע שעניינו פירוק בידי בית משפט), ואולם האישור לתשלום ביניים יינתן על פי המוצע בידי האסיפה הכללית ולא בידי בית המשפט. עוד מוצע לקבוע כי הנאמן, בעל מניה או נושה רשאי לפנות לבית המשפט בכל שאלה עובדתית או משפטית לה המוצע). זאת, בדומה 342 הנוגעת להליכי הפירוק (סעיף לפקודת החברות.335 להוראה הקבועה היום בסעיף לו המוצע, כי הנאמן רשאי 342 כן מוצע לקבוע, בסעיף לכנס אסיפה כללית של החברה כדי לבקש את אישורה לכל עניין שימצא לנכון. באותו סעיף מוצע גם לקבוע, לפקודת החברות, כי אם נמשכו 337 בדומה לקבוע בסעיף הליכי הפירוק למעלה משנה, יכנס הנאמן אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה להליכי פירוק החברה ובתום כל שנה קלנדרית לאחריה, זאת כדי שבעלי המניות המעוניינים יוכלו לעקוב אחרי הליך פירוקה של החברה. הנאמן יגיש לאסיפה כאמור דוח על פעולותיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. לז המוצע342 לסעיף מוצע להסדיר את האפשרות של חברה להפסיק את הליכי הפירוק מרצון ולחזור לפעילות רגילה. זאת, באמצעות קבלת החלטה מיוחדת על ביטול הליך הפירוק מרצון, לאחר שהדירקטורים כולם או רובם הצהירו כי עם ביטול הפירוק מרצון תוכל החברה לפרוע את חובותיה במועדם. על פי המוצע ישלח הנאמן לרשם ולנושים הידועים לו העתק מההחלטה ויפרסם את דבר ההחלטה בדרך ובמועד שקבע השר בתקנות. עם קבלת ההודעה, ימחק הרשם את ההערה על פירוק מרצון של החברה. מוצע לקבוע כי ביטול הפירוק אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול. לט המוצעים342 לח עד342 לסעיפים מוצע לקבוע כי לאחר שסיים הנאמן לבצע את תפקידו, הוא יערוך דוח מסכם, ויכנס אסיפה כללית של החברה לשם דיון בו. זאת, בדומה להליכים הקבועים היום ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 785 לח342 האסיפה הכללית הסופית שכונסה לפי סעיף (ב) 124 תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים; לא קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין זה, יישמרו המסמכים בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה, לתקופה של שבע שנים ממועד החיסול. כהונת הנאמן תסתיים במועד חיסול. (ג) מתן צו פירוק לגבי חברה שהחליטה על פירוק מרצון מ.342 אין בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב'; נתן בית משפט צו פירוק לפי בקשה כאמור, יורה על סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בידי בית משפט, באופן שיורה. פרק ד': פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה חברה לא פעילה מא.342 חברה לא פעילה, לעניין פרק זה, היא חברה שמתקיימים בה חברה לא פעילה):- כל אלה (בפרק זה אין לה נכסים; )1( אין לה חובות; לעניין זה לא יראו כחוב, חוב בשל אגרה )2( שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכוח תקנות לפי ;44 סעיף אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד )3( .להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים לפי דין לח342 האסיפה הכללית הסופית שכונסה לפי סעיף (ב) 124 תחליט כיצד לנהוג במסמכי החברה המנויים בסעיף ובמסמכי הנאמן, לאחר חיסול החברה, ובלבד שיישמרו לתקופה שלא תפחת משבע שנים; לא קיבלה האסיפה הכללית החלטה בעניין זה, יישמרו המסמכים בידי הנאמן או בידי מי שיסמיך לעניין זה, לתקופה של שבע שנים ממועד החיסול. כהונת הנאמן תסתיים במועד חיסול. (ג) מתן צו פירוק לגבי חברה שהחליטה על פירוק מרצון מ.342 אין בהליכי פירוק מרצון לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט לפי פרק ב'; נתן בית משפט צו פירוק לפי בקשה כאמור, יורה על סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בידי בית משפט, באופן שיורה. פרק ד': פירוק מרצון בהליך מזורז של חברה לא פעילה חברה לא פעילה מא.342 חברה לא פעילה, לעניין פרק זה, היא חברה שמתקיימים בה חברה לא פעילה):- כל אלה (בפרק זה אין לה נכסים; )1( אין לה חובות; לעניין זה לא יראו כחוב, חוב בשל אגרה )2( שנתית שהחברה רשאית לקבל פטור ממנה מכוח תקנות לפי ;44 סעיף אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהחברה צד )3( .להם ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים לפי דין בפקודת החברות. הזמנה לאסיפה כאמור תימסר ותתפרסם בדרכים שיקבע השר בתקנות. זאת, במטרה לאפשר לבעלי המניות ולכל גורם מעוניין אחר הזדמנות אחרונה להעלות כל עמדה או דרישה טרם חיסול החברה. בין אם קוימה ימים מהמועד 7 מוצע כי בתוך- האסיפה ובין אם לאו לכינוסה ישלח הנאמן לרשם הודעה על השלמת הפירוק וכן את הדוח המסכם. מוצע לקבוע כי הרשם ירשום את חיסול החברה רק אם מצא כי לא נותרו לה חובות אגרה או תשלומים ) לחוק החברות. ממועד הרישום 6(44 אחרים לפי סעיף לפקודת 339 תהיה החברה מחוסלת. יצוין כי לפי סעיף החברות, תיחשב חברה למחוסלת רק בתום שלושה חודשים מהרישום. ואולם דחייה זו של תוקף המחיקה אינה מיושמת בפועל, וממילא אפשר לבקש את ביטול נב המוצע.342 החיסול לפי סעיף עוד מוצע לקבוע כי כהונת הנאמן תסתיים רק במועד חיסולה של החברה. זאת, במטרה להבטיח שהנאמן ישלח לרשם הודעה כאמור על השלמת הפירוק. לבסוף, מוצע לקבוע כי מסמכי החברה והנאמן שנים בידי הנאמן, או בידי גורם 7 יישמרו לתקופה של אחר שקבעה האסיפה הכללית. מ המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע כי אין בהחלטת חברה על פירוקה מרצון לפי פרק זה, כדי לגרוע מזכותו של בעל מניה או היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לפירוק החברה בידי בית המשפט לפי פרק ב' המוצע. נתן בית המשפט צו לפירוק החברה לפי בקשה כאמור, ייתן הוראות לגבי סיום הליכי הפירוק מרצון והמשך ההליכים בבית המשפט. כללי - לפרק ד' המוצע בפרק זה מוצע לעגן הליך מזורז לביצוע פירוק מרצון של חברה שאין לה נכסים או חובות ולא מתנהלים לגביה הליכים משפטיים או מינהליים. הליך רגיל לפירוק מרצון עשוי להימשך שנה או יותר, ואילו ההליך המזורז יכול להסתיים על פי המוצע בפרק זמן קצר בהרבה. מא המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע כי חברה לא פעילה לעניין פרק זה היא חברה שאין לה נכסים, אין לה חובות, אין הליכים משפטיים תלויים ועומדים שהיא צד להם, ולא מתנהלים נגדה הליכי אכיפה מינהליים. בהעדר נכסים וחובות, אין צורך במינוי נאמן וכן אין צורך ברובם של הליכי הפירוק הרגילים. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 786 החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז מב.342 חברה לא פעילה רשאית לקבל, באסיפה הכללית, החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז לפי הוראות פרק זה, ובלבד שמתקיימים כל אלה: ההחלטה התקבלה בהסכמת כל בעלי המניות )1( ;המשתתפים באסיפה ימים לפחות 21 ההזמנה לאסיפה נמסרה לבעלי המניות )2( אם הסכימו לכך- לפני מועד כינוסה, או במועד מאוחר יותר כל בעלי המניות; בסדר יומה של האסיפה הכללית נכללה הצעה בדבר )3( .פירוק מרצון בהליך מזורז הגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז מג.342 קיבלה חברה לא פעילה החלטה על פירוק מרצון בהליך (א) מזורז, תגיש לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז, בתוך ימים ממועד קבלת ההחלטה.30 :לבקשה לפי סעיף קטן (א) יצורפו שניים אלה (ב) תצהיר, חתום בידי כל הדירקטורים או רובם, )1( כי התקיימו התנאים להיותה של החברה חברה לא מא וכי התקבלה החלטה על פירוק 342 פעילה לפי סעיף מב;342 מרצון בהליך מזורז לפי סעיף החלטת החברה כיצד לנהוג במסמכי החברה )2( , לאחר חיסולה, באופן שיישמרו124 המנויים בסעיף לתקופה שלא תפחת משבע שנים. השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שייכללו (ג) בבקשה ובתצהיר שיוגשו לרשם וכן מסמכים נוספים שיש לצרף לבקשה. פרסום הודעה על הגשת בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז מד.342 הוגשה לרשם בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז, ומצא (א) הרשם כי התמלאו התנאים להגשתה לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים, הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה; בהודעה כאמור יצוין כי אם לא יוגשו התנגדויות ימים ממועד הפרסום, תחוסל החברה. 90 לבקשה בתוך מב המוצע342 לסעיף מוצע כי החלטה על פירוק מרצון בהליך מזורז תתקבל באסיפה הכללית של החברה שההזמנה אליה נמסרה ימים לפחות לפני מועד כינוסה, ושעל 21 לבעלי המניות סדר יומה הצעה לפירוק מרצון בהליך מזורז. ההחלטה תתקבל על פי המוצע בהסכמת כל בעלי המניות המשתתפים באסיפה. דרישה זו להחלטה פה אחד נועדה לוודא כי מדובר בהליך שאין לגביו מחלוקת בין בעלי המניות, ולכן יכול להתבצע בהליך מזורז. מג המוצע342 לסעיף מוצע כי חברה שקיבלה החלטה על פירוק מרצון ימים 30 בהליך מזורז תגיש לרשם בקשה מתאימה בתוך ממועד קבלת ההחלטה. לבקשה כאמור תצרף החברה תצהיר של הדירקטורים, כולם או רובם, כי מתקיימים התנאים לכך שהחברה היא חברה לא פעילה כאמור מא המוצע, וכי ההחלטה התקבלה בהתאם 342 בסעיף מב המוצע. בנוסף, מוצע שהחברה 342 להוראות סעיף תצרף את החלטת החברה כיצד תנהג במסמכיה (המנויים לחוק החברות) לאחר חיסולה, ופרטים ומסמכים 124 בסעיף נוספים שיקבע השר בתקנות. תצהיר זה דומה לתצהיר כושר פירעון מבחינת אחריותם של הדירקטורים לכך שלא ייוותרו לחברה, לאחר חיסולה, חובות שלא שולמו או נכסים שלא חולקו. מז המוצעים351 מד עד342 לסעיפים מוצע לקבוע כי הרשם יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה על הגשת הבקשה בידי החברה, ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 787 השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר (ב) האינטרנט של משרד המשפטים, בכלל זה משך הזמן שבו יפורסם המידע, בין השאר כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו. התנגדות לבקשה מה.342 ,מד351 פורסמה בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף רשאי כל מי שעלול להיפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות ימים ממועד פרסומה.90 לבקשה בתוך הפסקת הליכי הפירוק בידי הרשם מו.342 מה או מצא הרשם במהלך342 הוגשה התנגדות לפי סעיף התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בפירוק מרצון בהליך מזורז, יודיע לחברה על הפסקת הליכי הפירוק ויסיר את פרסום ההודעה מד.342 לפי סעיף חיסול החברה מז.342 ,מה342 מצא הרשם כי לא הוגשה התנגדות לפי סעיף (א) ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת 10 ירשום בתום התנגדויות לפי הסעיף האמור, את חיסול החברה. החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום. (ב) פרק ה': שונות קבלת החלטה באסיפה כללית בחברה פרטית מח.342 .76 אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף ציון הליכי הפירוק במסמכי החברה מט.342 היתה חברה בהליכי פירוק לפי חלק זה, יצוין הדבר בכל מסמך מטעם החברה. דוח הנאמן לעניין הליכי פירוק תלויים ועומדים נ.342 נמשכו הליכי פירוק לפי חלק זה למעלה משנה, יגיש (א) הנאמן לרשם, אחת לשנה, דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם. השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד (ב) הגשתו ופרסומו. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום באתר (ב) האינטרנט של משרד המשפטים, בכלל זה משך הזמן שבו יפורסם המידע, בין השאר כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו. התנגדות לבקשה מה.342 ,מד351 פורסמה בקשה לפירוק מרצון בהליך מזורז לפי סעיף רשאי כל מי שעלול להיפגע מחיסול החברה להגיש התנגדות ימים ממועד פרסומה.90 לבקשה בתוך הפסקת הליכי הפירוק בידי הרשם מו.342 מה או מצא הרשם במהלך342 הוגשה התנגדות לפי סעיף התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בפירוק מרצון בהליך מזורז, יודיע לחברה על הפסקת הליכי הפירוק ויסיר את פרסום ההודעה מד.342 לפי סעיף חיסול החברה מז.342 ,מה342 מצא הרשם כי לא הוגשה התנגדות לפי סעיף (א) ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת 10 ירשום בתום התנגדויות לפי הסעיף האמור, את חיסול החברה. החברה תהיה מחוסלת ממועד הרישום. (ב) פרק ה': שונות קבלת החלטה באסיפה כללית בחברה פרטית מח.342 .76 אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף ציון הליכי הפירוק במסמכי החברה מט.342 היתה חברה בהליכי פירוק לפי חלק זה, יצוין הדבר בכל מסמך מטעם החברה. דוח הנאמן לעניין הליכי פירוק תלויים ועומדים נ.342 נמשכו הליכי פירוק לפי חלק זה למעלה משנה, יגיש (א) הנאמן לרשם, אחת לשנה, דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם. השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד (ב) הגשתו ופרסומו. אם מצא כי התמלאו כל התנאים להגשתה לפי פרק זה. ההודעה תזמין את כל מי שרואה עצמו נפגע מחיסול ימים ממועד הפרסום. 90 החברה להגיש התנגדות בתוך השר רשאי לקבוע הוראות לגבי הפרסום. עוד מוצע כי הרשם יסיר את הפרסום, ובכך יפסיק את הליך הפירוק, אם הוגשה התנגדות לבקשה או אם מצא במהלך התקופה להגשת התנגדויות כי לא מתקיים תנאי מהתנאים לפירוקה של החברה בהליך מזורז. יובהר כי הפרסום נועד רק כדי לברר אם קיימות התנגדויות. הרשם לא יבדוק את תוכן ההתנגדויות. את ההתנגדויות תברר החברה, והיא תוכל לשוב ולנקוט הליך לפירוק מרצון בהליך מזורז לאחר יישובן. עוד מוצע כי אם לא הוגשו התנגדויות בתקופה האמורה ולא הוסר הפרסום מסיבה אחרת, ירשום הרשם ימים מהמועד האחרון להגשת 10 את חיסול החברה בחלוף ימים מפרסום ההודעה 100 ההתנגדויות, כלומר בחלוף כאמור. ממועד הרישום תיחשב החברה למחוסלת. לפרק ה' המוצע נ המוצעים342 מט עד342 לסעיפים מוצע לקבוע, בדומה להוראה הקבועה היום בסעיף לפקודת החברות, כי על חברה בפירוק לציין את דבר 370 .היותה בפירוק בכל מסמך מטעם החברה עוד מוצע לקבוע כי על נאמן להגיש לרשם דוח בדבר הליכי הפירוק ומצבם, אחת לשנה, אם הליך הפירוק נמשך לפקודת 371 למעלה משנה, זאת בדומה לקבוע היום בסעיף החברות. כן מוצע להסמיך את השר לקבוע בתקנות הוראות בדבר פרטי הדוח, מועד הגשתו ופרסומו. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 788 עונשין נא.342 בעל מניה בחברה שניתן לגביה צו פירוק או שקיבלה (א) החלטה על פירוק מרצון, לפי חלק זה, או נושא משרה בחברה מאסר שלוש שנים: - כאמור, שעשה אחת מאלה, דינו הסתיר נכס מנכסי החברה טרם מתן צו הפירוק או )1( ההחלטה על פירוק מרצון, במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הפירוק; הסתיר נכס מנכסי החברה לאחר מתן צו הפירוק )2( ;או ההחלטה על פירוק מרצון לא מסר מידע או מסר מידע חלקי או כוזב לנאמן )3( .או לאסיפה הכללית במטרה לפגוע בהליכי הפירוק ), מי שנדרש למסור 3()בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א (ב) לחוק חדלות פירעון ושיקום 48 או46 מידע לנאמן לפי סעיף יד(ג), ולא עשה כן או עשה 342 כלכלי, כפי שהוחלו בסעיף כן באופן חלקי או כוזב במטרה לפגוע בהליכי הפירוק, דינו מאסר שנה.- ביטול החיסול נב.342 חוסלה חברה, רשאי בית המשפט להורות, בצו, על (א) ביטול החיסול, לבקשת כל אדם המעוניין בדבר, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; משניתן צו לביטול החיסול ניתן לנקוט כל הליך שהיה ניתן לנקוט אילולא חוסלה החברה. בקשה לצו בדבר ביטול החיסול תוגש לא יאוחר מתום (ב) שנתיים ממועד חיסול החברה; בית המשפט רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הגשת בקשה במועד מאוחר יותר. נא המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע עבירות שעניינן הסתרת נכסים טרם תחילת הליכי הפירוק במטרה שלא ייכללו בנכסי קופת הפירוק, הסתרת נכס מנכסי החברה לאחר תחילת הליכי הפירוק מכל סיבה ומסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן במטרה לפגוע בהליכי הפירוק. אם עשו כן בעל מניה או שנות מאסר.3 נושא משרה בחברה, יהיה דינם בנוסף, מוצע לקבוע עבירה בשל מסירת מידע חלקי לחוק המוצע, כפי 48 או46 או כוזב לנאמן לפי סעיף יד(ג) המוצע, במטרה לפגוע בהליכי 342 שהוחלו בסעיף הפירוק, שדינה שנת מאסר. העבירות המוצעות דומות לעבירות שמוצע לקבוע בפרק א' לחלק י"א בחוק המוצע. נב המוצע342 לסעיף מוצע לקבוע הסדר דומה להסדר הקבוע היום בסעיף לפקודת החברות, בדבר ביטול החיסול, לבקשת כל אדם 367 המעוניין בדבר. המצבים הנפוצים שבהם מתבקש ביטול החיסול הוא במקרה שמתברר שנותרו נכסים רשומים על שם החברה לאחר חיסולה, ולא ניתן לבצע העברה משפטית של הזכויות בנכס כל עוד החברה מחוסלת. פקודת החברות קובעת תקופה של שנתיים לאחר החיסול שבמהלכה ניתן להגיש בקשה לביטול החיסול לפקודה). תקופה זו נועדה לאזן בין הצורך 367 (סעיף בסופיות הליכי החיסול לבין זכותם הקניינית של מי שנכסים שלהם נשכחו אגב הפירוק. נוכח המעמד החוקתי של זכות הקניין, מוצע לאפשר לבית המשפט להתיר הגשת בקשה לצו לביטול החיסול גם לאחר שחלפו שנתיים מהחיסול, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. כך נוהגים כיום בתי המשפט בפועל. עם מתן הצו, ימציאו המבקש לרשם בתוך שבעה ימים, והרשם יבטל את רישום החיסול במרשם. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 789 מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה, ימציא (ג) לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום חיסול החברה. החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים נג.342 ,הוראות חלק זה, לעניין פירוק בידי בית משפט, יחולו (א) בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות .346 סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בצו, (ב) להחיל את הוראות האמורות בסעיף קטן (א) גם על תאגיד מסוים אחר. תקנות נד.342 השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חלק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק זה, ובכלל )1( ,זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן, חובת פרסום ואופן הפרסום; חובות דיווח שיחולו על החברה, הנאמן וכל בעל עניין )2( אחר בהליכי הפירוק, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה."; )3( טו(ב), במקום "או בפשיטת רגלו" יבוא "או בהליכי חדלות פירעון החלים345 ) בסעיף10( ;"לגביו יט(א), במקום "לפי הוראות פקודת החברות, בכפוף" יבוא "לפי הוראות 345 ) בסעיף11( ;"כג ובכפוף345 פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף כ(א), ברישה, אחרי "לפי הוראות פקודת החברות" יבוא "הממשיכות 345 ) בסעיף12( ;"כג345 לחול לפי סעיף מי שלבקשתו ניתן צו לביטול חיסולה של חברה, ימציא (ג) לרשם העתק מהצו בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו, והרשם יבטל את רישום חיסול החברה. החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים נג.342 ,הוראות חלק זה, לעניין פירוק בידי בית משפט, יחולו (א) בשינויים המחויבים, גם על חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה לפי הוראות .346 סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בצו, (ב) להחיל את הוראות האמורות בסעיף קטן (א) גם על תאגיד מסוים אחר. תקנות נד.342 השר רשאי להתקין תקנות לביצוע חלק זה, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה: סדרי דין ואופן ניהולם של הליכים לפי חלק זה, ובכלל )1( ,זה הוראות בעניין הגשת בקשות, מסמכים שיש לצרף אליהן מועדי הגשתן, המצאתן, הגשת התנגדויות להן, חובת פרסום ואופן הפרסום; חובות דיווח שיחולו על החברה, הנאמן וכל בעל עניין )2( אחר בהליכי הפירוק, אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם; אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חלק זה."; )3( טו(ב), במקום "או בפשיטת רגלו" יבוא "או בהליכי חדלות פירעון החלים345 ) בסעיף10( ;"לגביו יט(א), במקום "לפי הוראות פקודת החברות, בכפוף" יבוא "לפי הוראות 345 ) בסעיף11( ;"כג ובכפוף345 פקודת החברות הממשיכות לחול לפי סעיף כ(א), ברישה, אחרי "לפי הוראות פקודת החברות" יבוא "הממשיכות 345 ) בסעיף12( ;"כג345 לחול לפי סעיף ) 17( נג המוצע ולפסקה342 לסעיף (א) לפקודת החברות מאפשר להחיל את דיני 380 סעיף הפירוק הקבועים בפקודה וכן את הוראות סעיף הפשרה בעבר סעיף - לחוק החברות350 או הסדר (כיום סעיף לפקודה) גם על חברת חוץ שמנהלת עסקים בישראל 233 או שיש לה נכסים בישראל, בין אם נרשמה כחברת חוץ ובין אם לאו, וכן על תאגיד אחר או חבר בני אדם ששר המשפטים החיל עליהם בצו את ההוראות האמורות. מוצע להעביר הסדר זה לחוק החברות, תוך פיצולו לשני הסדרים: נג המוצע יסדיר פירוק בידי בית משפט של חברת 342 סעיף א המוצע (כנוסחו בפסקה 351 חוץ ותאגידים אחרים, וסעיף )) יחיל הוראות בדבר פשרה או הסדר על חברת חוץ 17( ותאגידים אחרים, אך למעט "חברה" כהגדרתה בסעיף )) הכוללת על פי 16( (יא) (כתיקונו המוצע בפסקה350 המוצע גם חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים בישראל, גם אם לא נרשמה כחברת חוץ. (ב) לפקודת החברות 380 יצוין עוד כי הוראות סעיף נועדו להחיל את ההוראות בדבר הקפאת הליכים לצורך הסדר חוב על תאגידים שאינם חברות. הוראה זו אינה נדרשת עוד, משום שהחוק המוצע חל על חברות , 354 ושותפויות, וכן מסמיך את שר המשפטים, בסעיף להחיל את הוראותיו על חבר בני אדם מסוים שאינו תאגיד. נד המוצע342 לסעיף מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע תקנות ככל שיידרשו לביצוע חלק שמיני א' המוצע, לרבות לעניין סדרי דין, ניהול ההליכים, חובות דיווח, אגרות ותשלומים. יוזכר כי תקנות לפי חוק החברות טעונות אישור של ועדת החוקה (ב) לאותו חוק.366 חוק ומשפט של הכנסת, מכוח סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 790 356 עד352 כג, אחרי "לפי פקודת החברות" יבוא "למעט סעיפים345 ) בסעיף13( ) לחוק1(374 לפקודה האמורה", אחרי "לפי העניין" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וכן ההוראות לפי חלק ד' לחוק האמור" ובמקום "יגברו ההוראות לפי פרק זה" יבוא "יגברו ההוראות לפי פרק זה; ההוראות לפי חלק שמיני א' לחוק זה, לא יחולו על פירוק של חברה לתועלת הציבור"; ), במקום "או פושט רגל" יבוא "לא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים 4(3כד345 ) בסעיף14( לא" יבוא "ואם- ומתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון" ובמקום "ואם הוא תאגיד גם לא";- הוא תאגיד - 350 ) בסעיף15( בסעיף קטן (א), אחרי "לבין סוג פלוני שבהם" יבוא "שאינם הסדר חוב (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או תכנית לשיקום כלכלי 318 כהגדרתו בסעיף יימחקו, ובמקום "מפרק" - " לחוק האמור", המילים "של נושה4 כהגדרתה בסעיף יבוא "נאמן"; בסעיף קטן (ט), במקום "את המפרק וכל משתתף" יבוא "גם את הנאמן"; (ב) יימחקו;- "יג350 ) ו–(י), המילים "או לפי סעיף1בסעיפים קטנים (ט (ג) בסעיף קטן (יא), במקום ההגדרה "חברה" יבוא: (ד) לרבות חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, - """חברה ;";346 גם אם לא נרשמה לפי סעיף בסעיף קטן (יב), במקום "לעניין תביעות חוב וכינוס אסיפות" יבוא "לעניין (ה) כינוס אסיפות"; בטלים;- ) סימנים ב' ו–ג' לפרק שלישי בחלק תשיעי16( : יבוא351 ) אחרי סעיף17( )13( לפסקה כאמור, החוק המוצע מבקש ליצור הסדר אחיד שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, מוצע שלא להחיל בשלב זה את כלל הוראותיו על חברות לתועלת הציבור, שכן בעניינן (ובעניינן של עמותות) שוקד משרד המשפטים בימים אלה על תיקון חקיקה כולל. ואולם כדי לייצר אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים כבר בשלב זה, מוצע להחיל את הוראות חלק ד' להצעת החוק העוסק בעיקר בסדרי הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של חברות לתועלת הציבור. לעניין זה ראו גם דברי ההסבר להצעת החוק.374– ו365 לסעיפים )16(–) ו15( לפסקאות לחוק החברות קובע שני סוגים של הסדרים: 350 סעיף הסוג הראשון הוא הקפאת הליכים והסדר חוב של חברה. הוראות לעניין סוג הסדרים זה קבועות בחוק המוצע. הסוג השני כולל הסדרים אחרים בחייה של חברה. לחוק 351 לפי הוראות סעיף זה, יחד עם הוראות סעיף לפקודת החברות), רשאיות 234– ו233 (שמקורן בסעיפים חברות לבצע שינויים שונים בחברה, כגון שינוי מבנה הון או מיזוג. לחוק החברות, 350 מוצע לתקן את הוראות סעיף לחוק ימשיכו לחול רק על פשרה 351– ו350 כך שסעיפים או הסדר שמטרתם שינויים מבניים או שינויים אחרים בחברה. נוכח אופיים של הליכים אלה, ייזומם ייעשה בידי החברה או בעל מניה בלבד, ולא בידי נושים. הנושים יכול שיהיו צד להליך וייתכן שיידרש אישורם באמצעות אסיפה (ט) לחוק במקרים המתאימים, כדי להבטיח 350 לפי סעיף שמירה נאותה על זכויותיהם. לחוק החברות את 350 בהתאם, מוצע למחוק מסעיף הסעיפים הקטנים העוסקים בהקפאת הליכים והסדרי נושים, כמו גם את סימנים ב' וג' לפרק השלישי בחלק א עד 350 התשיעי לחוק האמור, הכוללים את סעיפים כד לחוק, משום שכאמור ההסדרים לגבי הקפאת 350 הליכים והסדרי נושים מעוגנים בחלקים ב' ו–י' לחוק המוצע. כאמור, נכללות ההוראות שמוצע למחוק בנספח לדברי ההסבר. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 791 "סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים א.351 הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על (א) חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם .346 אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בצו, (ב) להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים אחר."; , במקום "לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "לפי פרק ב' לחלק362 ) בסעיף18( ."'שמיני א תיקון חוק ההוצאה לפועל .361 - 39‏1967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט" יבוא (א) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: (ב) הממונה כהגדרתו - """הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (א)" יבוא 7 א(א), ברישה, במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף7 בסעיף )2( ימים מיום המצאת20 א", אחרי "תוך69 "בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף האזהרה" יבוא "או במועד אחר שנקבע בה" ובמקום "לבקשה יצורפו" יבוא "והכל ולשיעורים כמפורט בו; 1א7 בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף לבקשה יצורפו:"; "סימן ה': החלת הוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים החלת ההוראות על חברת חוץ ותאגידים אחרים א.351 הוראות פרק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על (א) חברת חוץ המנהלת עסקים או שיש לה נכסים, בישראל, גם .346 אם לא נרשמה לפי הוראות סעיף בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בצו, (ב) להחיל את הוראות פרק זה גם על תאגיד מסוים אחר."; , במקום "לפי פרק י"ב לפקודת החברות" יבוא "לפי פרק ב' לחלק362 ) בסעיף18( ."'שמיני א .361 - 39‏1967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז תיקון חוק ההוצאה לפועל - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "חוק בתי המשפט" יבוא (א) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו אחרי ההגדרה "חוק פסיקת ריבית והצמדה" יבוא: (ב) הממונה כהגדרתו - """הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; (א)" יבוא 7 א(א), ברישה, במקום "בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף7 בסעיף )2( ימים מיום המצאת20 א", אחרי "תוך69 "בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף האזהרה" יבוא "או במועד אחר שנקבע בה" ובמקום "לבקשה יצורפו" יבוא "והכל ולשיעורים כמפורט בו; 1א7 בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף לבקשה יצורפו:"; בחלק י"ב לפרק ג' לחוק המוצע, מוצע להעביר 361 סעיף את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, כללי לסמכות רשם ההוצאה לפועל. התיקון המוצע בסעיף זה נועד לערוך את ההתאמות הנדרשות בחוק ההוצאה לפועל להסדר האמור. כן מוצעים תיקונים נוספים בחוק הנדרשים לשם התאמתו למונחי החוק המוצע. )9( ) עד7(–) ו5( ,)4( ,)1( לפסקאות בפסקאות אלה מוצע לתקן הוראות שונות בחוק ההוצאה לפועל המתייחסות לפקודת פשיטת הרגל ולהליכי פשיטת רגל לפי הפקודה, בהתאם למונחים הקבועים בחוק המוצע. כך, מוצע להחליף את ההפניות לפקודת פשיטת הרגל בהפניות לחוק המוצע ואת ההפניות להליכים לפי אותה פקודה, בהפניות להליכים הרלוונטיים לפי החוק המוצע. (ג) לחוק ההוצאה 27 למשל, מוצע להבהיר בסעיף לפועל, כי הוראות הסעיף (העוסקות בסמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מיטלטלין מעוקלים) לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ועל הליך )). 4( שעוכב בהחלטת בית משפט לפי החוק המוצע (פסקה ) לחוק ההוצאה 2()(ג1ב81 באופן דומה מוצע לתקן את סעיף לפועל כך שזוכה יוכל להגיש בקשה לביצועה המיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, גם במקרה שבו ניתן לגבי )).8( החייב צו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע (פסקה כן מוצע להחליף את המונח "הכונס הרשמי" במונח "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", כתוארו )).9(–) ו5( המוצע בחוק (פסקאות א לחוק ההוצאה לפועל קובע כי במצבים 77 סעיף שבהם נוכח רשם ההוצאה לפועל כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, עליו למסור לו מידע בדבר אפשרותו לפתוח בהליכי פשיטת רגל. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע בו שבמצבים המתאימים, ימסור רשם ההוצאה לפועל לחייב מידע על ההליכים שבהם יוכל )).7( לפתוח לפי החוק המוצע (פסקה כללי- )3(–) ו2( לפסקאות פרק י"ב לחלק ג' להצעת החוק קובע כי הליכי חדלות פירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך שהם יחידים (ולא תאגידים) יידונו לפני רשם ההוצאה לפועל. לפי סעיף לחוק המוצע, הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים בידי 187 יחיד בעל חובות בהיקף נמוך יכולה להיעשות בדרך של הגשת הודעה לרשם על כך שהחייב אינו יכול לשלם את .533 '; התשע"ו, עמ116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 39 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 792 :א יבוא7 אחרי סעיף )3( "התקופות לתשלום החוב הפסוק ושיעורי התשלום .1א7 )א(א7 התקופה לתשלום החוב הפסוק בבקשת חייב לפי סעיף לא תעלה על תקופה כמפורט להלן: שקלים 20,000 אם סכום החוב אינו עולה על- שנתיים )1( ;חדשים שקלים 20,000 אם סכום החוב עולה על- שנים3 )2( ; שקלים חדשים100,000 חדשים ואינו עולה על שקלים 100,000 אם סכום החוב עולה על- שנים4 )3( .חדשים הודעת חייב על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק .2א7 חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו (א) א, וכן 69 או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים , יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה 1א7 כאמור בסעיף לפועל. חובו הפסוק לפי חוק ההוצאה לפועל (על פי המוצע יראו הודעה כאמור של החייב כבקשה לצו לפתיחת הליכים). מוצע לערוך את התאמות הנדרשות בחוק ההוצאה לפועל להסדר המוצע. א(א) לחוק ההוצאה לפועל עוסק בבקשת חייב 7 סעיף לצו תשלומים. לפי הסעיף חייב שאינו יכול לפרוע את חובו (א) לאותו חוק, יכול לבקש 7 במלואו או בשיעורים לפי סעיף (א) 7 לשלם את החוב בשיעורים המתאימים ליכולתו. סעיף א לחוק, 69 לחוק ההוצאה לפועל מפנה בהקשר זה לסעיף המאפשר לחייב לשלם את חובו לפי כללי מנהל מערכת ההוצאה לפועל (לעניין התקופות שעל פניהן ניתן לפרוס (ב) לחוק העוסק בהוראה לתשלום 69 את החוב) ולסעיף החוב הפסוק בשיעורים, שנתן רשם ההוצאה לפועל. לפי הדין הקיים, עשויה הגשת בקשה כזו להוביל לכך שרשם ההוצאה לפועל ייתן לחייב צו תשלומים או יכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים. כאמור, החוק המוצע משנה מצב זה, בקובעו כי יראו בהודעת חייב על כך שהוא אינו יכול לפרוע את חובו בתקופות ובשיעורים שנקבעו בחוק ההוצאה לפועל, כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע, וזאת שקלים חדשים. 150,000 בתנאי שחובו אינו עולה על לחוק ההוצאה 47 'יצוין בהקשר זה כי לפי תיקון מס לפועל, בתוך שלוש שנים מיום כניסת התיקון לתוקף, תבוטל האפשרות להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים. משתבוטל אפשרות זו, יימצא המענה לחייבים חדלי פירעון בחוק המוצע. התיקון האמור, שנקבע כהוראת שעה למשך שלוש ), מסמיך את רשמי 2015 שנים (החל בחודש ספטמבר ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים שעומדים בתנאים שנקבעו בתיקון. ככל שתתקיים תקופת חפיפה בין כניסתו לתוקף של החוק המוצע לבין תחולתו , יידרשו הוראות מעבר שיסדירו את מצבי 47 'של תיקון מס הביניים לגבי חייבים שהוכרזו מוגבלים באמצעים בתקופה .47 'המאפשרת להם להגיש בקשה להפטר לפי תיקון מס )2( לפסקה א(א) לחוק ההוצאה לפועל, 7 מוצע לתקן את סעיף העוסק בבקשת חייב לצו תשלומים, כך שייקבע בו, כי בקשה לצו תשלומים תוגש אם החייב הודיע שהוא אינו יכול לפרוע את החוב הפסוק במלואו או לפי השיעורים (א) לחוק. החייב יגיש 69 שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף ימים מהיום שבו הומצאה לו אזהרה 20 בקשה זו בתוך או במועד שקבע הרשם באזהרה שנשלחה אליו לפי סעיף (א) לחוק ההוצאה לפועל. הבקשה תהיה לתשלום החוב 7 ,הפסוק במועדים ובשיעורים בהתאם ליכולתו של החייב 1א7 אך בכפוף לתקופות התשלום שמוצע לקבוע בסעיף לחוק ההוצאה לפועל כנוסחו המוצע, ולשיעורים כמפורט באותו סעיף. )3( לפסקה המוצע1א7 לסעיף מוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף . בסעיף זה מוצע לקבוע כי לא ניתן להגיש בקשה 1א7 ,א(א) לחוק ההוצאה לפועל7 לצו תשלומים לפי סעיף שהתקופות לתשלום החוב המוצעות בה עולות על התקופות המפורטות בסעיף המוצע. מדובר בתקופות - ג(א) לחוק ההוצאה לפועל69 הקבועות כיום בסעיף התקופות שאי–עמידה בהן תוביל להכרזה על חייב כעל מוגבל באמצעים לפי אותו סעיף. המוצע2א7 לסעיף . 2א7 מוצע להוסיף לחוק ההוצאה לפועל את סעיף סעיף זה מסדיר את ההבחנה בין חייבים בעלי חוב בהיקף ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 793 הגיש חייב לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין (ב) ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: 150,000 אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על )1( שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת לחוק האמור;104 הליכים לפי סעיף 150,000 אם סך חובותיו של החייב עומד על )2( שקלים חדשים או יותר, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; (ג), במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז" יבוא "על מי שניתן 27 בסעיף )4( לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור"; (ג), במקום "לכונס הנכסים הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי 60–(ג) ו53 בסעיפים )5( ;"חדלות פירעון ושיקום כלכלי (ג), במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום" יבוא "תחול עד לסכום 76 בסעיף )6( ;" שקלים חדשים26,000 של הגיש חייב לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין (ב) ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, לפי הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה: 150,000 אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על )1( שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת לחוק האמור;104 הליכים לפי סעיף 150,000 אם סך חובותיו של החייב עומד על )2( שקלים חדשים או יותר, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; (ג), במקום הסיפה החל במילים "על מי שהוכרז" יבוא "על מי שניתן 27 בסעיף )4( לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור"; (ג), במקום "לכונס הנכסים הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי 60–(ג) ו53 בסעיפים )5( ;"חדלות פירעון ושיקום כלכלי (ג), במקום הסיפה החל במילים "תחול עד לסכום" יבוא "תחול עד לסכום 76 בסעיף )6( ;" שקלים חדשים26,000 של נמוך שמוצע שיופנו להליכי חדלות פירעון לפני רשם ההוצאה לפועל לבין חייבים בעלי חוב בהיקף גבוה יותר שאותם תיידע לשכת ההוצאה לפועל בדבר האפשרות לפתוח הליכי חדלות פירעון לפני הממונה. על פי המוצע בסעיף קטן (א), חייב שאינו יכול לפרוע את החוב הפסוק במלואו, או שאינו יכול לשלמו בשיעורים א לחוק ההוצאה 69 שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף לפועל וכן אינו יכול לשלם את החוב לפי התקופות , יגיש הודעה על כך לרשם 1א7 והשיעורים שנקבעו בסעיף ההוצאה לפועל. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שני מסלולים לגבי חייב שהגיש הודעה כאמור: חייב שהגיש הודעה כאמור וסך שקלים חדשים, יראו את 150,000 חובותיו אינו עולה על הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים (ראו סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' להצעת החוק). במקרה כזה יהיה על החייב לצרף להודעתו את המסמכים שיש לצרף לבקשה לצו לחוק המוצע. זאת, שכן 104 לפתיחת הליכים לפי סעיף המסמכים שחייב נדרש לצרף לבקשה לצו לפתיחת הליכים אינם זהים למסמכים שעליו לצרף לבקשה לצו תשלומים א(א) לחוק ההוצאה לפועל. כך, למשל, לפי סעיף 7 לפי סעיף להצעת החוק נדרש החייב לצרף דוח על מצבו הכלכלי 104 א(א) לחוק ההוצאה7 בשנתיים האחרונות ואילו לפי סעיף לפועל המידע שנדרש מהחייב מתייחס לשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה. אם סך חובותיו של החייב שהגיש הודעה כאמור שקלים חדשים, מוצע שלשכת ההוצאה 150,000 עולה על לפועל תמסור לו מידע בדבר האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק המוצע. )6( לפסקה לחוק ההוצאה לפועל קובע הוראות למקרים 76 סעיף שבהם כמה זוכים פועלים נגד חייב אחד. הסעיף קובע גם את הסדר שלפיו ייזקפו הכספים שיתקבלו מן החייב עקב הליכים שננקטו לפי החוק. סעיף קטן (ג) של אותו סעיף מבהיר כי אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של נושה לפי דין אחר. זכות קדימה כזו קיימת לשכירים אשר לא קיבלו את שכר עבודתם, אך היא מוגבלת בתקרה שנקבעה בפקודת פשיטת הרגל, המפנה חוק - (להלן1958-בעניין זה לחוק הגנת השכר, התשי"ח הגנת השכר). כאמור, החוק המוצע מבטל את פקודת פשיטת הרגל להצעת החוק). ההסדר המוצע בו לעניין 358 (ראו סעיף הגנה על זכויות עובדים אינו מבוסס על דיני הקדימה אלא על גמלה שתשולם לעובדים בידי המוסד לביטוח לאומי, ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 794 א, במקום "בפנייה להליכי פשיטת רגל" יבוא "בפנייה להליכי חדלות77 בסעיף )7( פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "בהליכי פשיטת רגל" יבוא "בהליכים כאמור" ובמקום "לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל" יבוא "או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור"; ), במקום "או ניתן" יבוא "ניתן" ובסופו יבוא "או ניתן לגבי החייב 2()(ג1ב81 בסעיף )8( ;"צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - 'בתוספת השנייה, בחלק א )9( : יבוא2 במקום פרט (א) . הממונה על הליכי חדלות 2" פירעון ושיקום כלכלי מידע על מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; , בטור ב', במקום הסיפה החל במילים ""הליך חדלות פירעון"" יבוא 20 בפרט (ב) הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום - """הליכי חדלות פירעון , או פקודת האגודות 40‏1980-כלכלי, הליכי פירוק לפי חוק העמותות, התש"ם - או הליכי כינוס נכסים לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג41‏השיתופיות ."42‏1983 תיקון פקודת האגודות השיתופיות .362 - 43‏בפקודת האגודות השיתופיות - 2 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "חבר" יבוא (א) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - ""חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו אחרי ההגדרה "יישוב קהילתי" יבוא: (ב) הממונה כהגדרתו - ""הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; משנפתחו לגבי המעסיק הליכי חדלות פירעון (ראו סעיף להצעת החוק). מאחר שאין הצדקה לתשלום מהמוסד 366 לביטוח לאומי במקרה שהמעסיק אינו חדל פירעון, מוצע לקבוע בחוק ההוצאה לפועל תקרה המגבילה את דין הקדימה לחוב על שכר עבודה. מוצע להעמיד את התקרה סכום הזהה לסכום שלא ניתן - שקלים חדשים26,000 על לחוק הגנת השכר 8 לעקל משכר עבודה חודשי לפי סעיף ). 1980-(המפנה לעניין זה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א החוק המוצע אינו חל על אגודות שיתופיות. 362 סעיף פירוקן של אגודות אלה מוסדר בהליך ייחודי כללי בפקודת האגודות השיתופיות. עם זאת, כדי לייצר אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים, מוצע להחיל את סדר הפירעון וכחלק ממנו את דין הקדימה, כפי שנקבע בהצעת החוק, על הנושים של אגודות שיתופיות. כמו כן מוצע לערוך כמה התאמות הנדרשות עקב החוק המוצע, ובכלל זה שינוי שמו של הכונס הרשמי לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. )4(–)(א) ו–(ב) ו2( ,)1( לפסקאות מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בפקודת האגודות השיתופיות הגדרות הנדרשות עקב החוק המוצע וכן להחליף בסעיפים שונים בפקודה את ההתייחסות לכונס הרשמי, בהתייחסות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. )(ג)2( לפסקה כאמור, מוצע להחיל את סדר הפירעון ודין הקדימה הקבועים בחוק המוצע גם על נושיה של אגודה שיתופית. .210 'ס"ח התש"ם, עמ 40 .360 ), (א336 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע 41 .761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 42 .683 '; ס"ח התשע"א, עמ360 ), (א336 )חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע 43 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 795 - )3(48 בסעיף )2( ), במקום "ישמש המפרק הרשמי" יבוא "ישמש הממונה על הליכי1( בפסקה (א) חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ובמקום "שאינו המפרק הרשמי" יבוא "שאינו הממונה"; ), במקום "המפרק הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון 2( בפסקה (ב) ושיקום כלכלי"; - )3( בפסקה (ג) תימחק;- "בפסקת משנה (ג), הסיפה החל במילים "בתנאי כי )1( ; תימחק- )פסקת משנה (ד )2( :א יבוא48 אחרי סעיף )3( "סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית .1א48 סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ה' בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; - )1(59 בסעיף )4( בפסקת משנה (ב), במקום "כשמפרק העסקים הרשמי" יבוא "כשהממונה (א) על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; בפסקת משנה (ג), במקום "מפרק העסקים הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי (ב) חדלות פירעון ושיקום כלכלי". תיקון פקודת הנזיקין .363 . בטל- 21 , סעיף44‏]בפקודת הנזיקין [נוסח חדש - )3(48 בסעיף )2( ), במקום "ישמש המפרק הרשמי" יבוא "ישמש הממונה על הליכי1( בפסקה (א) חדלות פירעון ושיקום כלכלי" ובמקום "שאינו המפרק הרשמי" יבוא "שאינו הממונה"; ), במקום "המפרק הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון 2( בפסקה (ב) ושיקום כלכלי"; - )3( בפסקה (ג) תימחק;- "בפסקת משנה (ג), הסיפה החל במילים "בתנאי כי )1( ; תימחק- )פסקת משנה (ד )2( :א יבוא48 אחרי סעיף )3( "סדר הפירעון בפירוק אגודה שיתופית .1א48 סדר הפירעון בהליכי פירוק אגודה שיתופית לפי פקודה זו יהיה בהתאם להוראות סימן ב' לפרק ה' בחלק ד' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי."; - )1(59 בסעיף )4( בפסקת משנה (ב), במקום "כשמפרק העסקים הרשמי" יבוא "כשהממונה (א) על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; בפסקת משנה (ג), במקום "מפרק העסקים הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי (ב) חדלות פירעון ושיקום כלכלי". .363 . בטל- 21 , סעיף44‏]בפקודת הנזיקין [נוסח חדש תיקון פקודת הנזיקין ) לפקודת האגודות 3(48 על כן מוצע לתקן את סעיף השיתופיות, הנוגע לסמכויותיו של מפרק אגודה שיתופית, ולמחוק את הסיפה של פסקת משנה ג' (שעניינה חובות בדין קדימה) וכן את פסקת משנה (ד), שזה נוסחן: "(ג) ... בתנאי כי לחובות דלקמן, כפי שהיו קיימים בעת הינתן הצו לפירוק עסקיה של האגודה, יהא דין קדימה על פני כל החובות האחרים — )  כל המסים, תשלומי המכס והבלו וכל שאר I( ;הכספים המגיעים לממשלה מן האגודה )  כל הארנונות המקומיות המגיעות מן האגודה II( ;לעיריה או למועצה מקומית (ד) לשלם תביעות נגד האגודה (לרבות ריבית עד לתאריך צו פירוק העסקים), כל תביעה לפי דין הקדימה שלה, אם יש כזה, בין במלואן או בחלקן, לפי שיעור מסויים, ככל אשר ירשה האקטיב של האגודה, ואם תישאר יתרה לאחר תשלום התביעות, תשמש היתרה לתשלום ריבית החל מתאריך אותו צו בשיעור שייקבע על ידו, ולעולם לא יעלה השיעור הזה על השיעור הקבוע בחוזה;". )3( לפסקה מוצע להוסיף לפקודת האגודות השיתופיות את סעיף כנוסחו המוצע, המחילה את סדר הפירעון לפי החוק 1א48 המוצע גם על הליכי פירוקה של אגודה שיתופית לפי הפקודה. - לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן21 סעיף 363 סעיף פקודת הנזיקין) מסדיר הגשת תביעות 71 נזיקיות בידי פושט רגל או נגדו. כיום, קובע סעיף לפקודת פשיטת הרגל מהו חוב בר–תביעה בפשיטת ) לאותה פקודה מוציא מגדר החובות בני 1(72 רגל. סעיף התביעה "תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה...". מוצע לשנות הסדר זה ולקבוע כי גם חובות נזיקיים יהיו חובות בני תביעה בהליכי חדלות פירעון לפי החוק המוצע. זאת כדי לאפשר לבחון את מצבו הכלכלי של החייב ולנהל את ההליכים באופן מאוחד, המתייחס לכלל חובותיו של החייב. לכן, מתייתר לפקודת הנזיקין, ומוצע לבטלו.21 סעיף .950 '; ס"ח התשס"ה, עמ266 ', עמ10 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 44 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 796 תיקון חוק ניירות ערך .364 - 45‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח , אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: 1 בסעיף )1( , חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי- """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו (ב), בסופו יבוא "או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות 35 בסעיף )2( ;"פירעון ושיקום כלכלי א, אחרי ההגדרה "מרשם הנאמנים" יבוא:35 בסעיף )3( ;"; לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי341 כמשמעותו בסעיף- " ""נציג הנושים - ב35 בסעיף )4( בסעיף קטן (א), אחרי "תעודות התחייבות לציבור" יבוא "בסדרה אחת או (א) יותר"; ) יבוא:1אחרי סעיף קטן (א (ב) ), הציע אדם לציבור 1)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(א2"(א הסדרה - תעודות התחייבות בסדרה נוספת, אחת או יותר (בסעיף קטן זה הנוספת), לאחר שמונה במסגרת הצעה קודמת, נאמן לפי סעיפים קטנים ), ישמש הנאמן שמונה כאמור גם נאמן למחזיקים בתעודות 1(א) ו–(א התחייבות מהסדרה הנוספת, ואולם אסיפת המחזיקים שתכונס לפי ) רשאית לקבל החלטה לפעול להחלפת הנאמן 1הוראות סעיף קטן (א ), ובלבד שלא יכהן יותר מנאמן אחד 3בהתאם להוראות סעיף קטן (א למחזיקים בתעודות ההתחייבות בכל הסדרות שהנפיק התאגיד. )  החלטות בעניין מינויו או החלפתו של הנאמן לפי סעיף זה יתקבלו 3(א ברוב של המחזיקים בכל תעודות ההתחייבות שלהם הוא משמש נאמן."; לפקודת הנזיקין:21 וזה נוסחו של סעיף "פושט רגל , יכול פושט 1936 ,.  על אף האמור בפקודת פשיטת רגל21 רגל להיות תובע ונתבע על עוולה, אך לא תוגש תובענה - על עוולה לזכותם של נכסי פושט רגל או לחובתם; ואולם )  הזכות לתבוע על עוולה שגרמה נזק ממון לנכסי 1( ;פושט רגל תעבור לידי הנאמן או תמומש בידיו )  פסק דין על עוולה שניתן לחובתו של פושט רגל 2( לפני מתן צו כינוס נכסים יהא ניתן להוכחה בפשיטת רגל; ."19 )  סעיף זה כפוף להוראות סעיף3( התיקון המוצע בסעיף זה לחוק ניירות 364 סעיף חוק ניירות - (להלן1968-ערך, התשכ"ח כללי ערך), כולל הן התאמות הנובעות מההסדרים והמונחים החדשים שבחוק המוצע והן תיקונים הנוגעים ליישומן של המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל. )14( ) עד11(–) ו3( ,)1( לפסקאות מוצע להוסיף לחוק כמה הגדרות ולתקן סעיפים בחוק הנוגעים להליכי פירוק או פשיטת רגל, כדי להתאים את נוסחם להוראות ולמונחים הקבועים בחוק המוצע. )2( לפסקה לחוק ניירות ערך קובע כי מי שקנה ניירות 35 סעיף ערך מן המציע בהסתמך על פרט מטעה שהיה בתשקיף, רשאי לבטל את הרכישה ולדרוש את הכספים ששילם. סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור קובע כי זכות הביטול האמורה קיימת גם כשהמנפיק נמצא בפירוק. מוצע להבהיר כי זכות הביטול קיימת גם במצב שבו ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי החוק המוצע. )5(–) ו4( לפסקאות מוצע כי תאגיד המנפיק תעודות התחייבות ימנה ממועד ההנפקה, לגבי - נאמן מוביל- נאמן אחד בלבד הנפקות חדשות ועתידיות בלבד. זאת במטרה ליצור מנגנון לשיתוף פעולה בין מחזיקי תעודות ההתחייבות שיקל עליהם להציג עמדה אחידה ומשותפת מול התאגיד החייב. .316 '; התשע"ו, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 45 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 797 ), בסופו יבוא "לעניין זה, לא יראו בכך שהנאמן משמש נאמן2(ה35 בסעיף )5( למחזיקים בתעודות התחייבות מכמה סדרות כנסיבה שבשלה עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו לטובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת"; ) יבוא:2(ז35 אחרי סעיף )6( )  נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג3(" המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של- נושים המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות."; - ח35 בסעיף )7( 'יח לחוק האמור" יבוא "בפרק ג350 )(א), במקום "בסעיף1()1בסעיף קטן (ד (א) לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; ) יבוא:2אחרי סעיף קטן (ד (ב) א)  מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים 2"(ד בהתאם להוראות סעיף זה; הנאמן יסייע לנציג הנושים בעניינים הנוגעים להיבטים המינהליים של מילוי תפקידו. ), בסופו יבוא "לעניין זה, לא יראו בכך שהנאמן משמש נאמן2(ה35 בסעיף )5( למחזיקים בתעודות התחייבות מכמה סדרות כנסיבה שבשלה עלולה להיווצר סתירה בין טובתו שלו לטובתם של מחזיקים בתעודות התחייבות מסדרה מסוימת"; ) יבוא:2(ז35 אחרי סעיף )6( )  נקבע בשטר נאמנות תנאי שבהתקיימו תהיה לנושים זכות למנות נציג3(" המחזיקים בתעודות ההתחייבות הסכימו בהחלטה שהתקבלה ברוב של- נושים המחזיקים בשלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות."; - ח35 בסעיף )7( 'יח לחוק האמור" יבוא "בפרק ג350 )(א), במקום "בסעיף1()1בסעיף קטן (ד (א) לחלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; ) יבוא:2אחרי סעיף קטן (ד (ב) א)  מונה למנפיק נציג נושים, יפעל נציג הנושים להגנת המחזיקים 2"(ד בהתאם להוראות סעיף זה; הנאמן יסייע לנציג הנושים בעניינים הנוגעים להיבטים המינהליים של מילוי תפקידו. הנאמן המוביל ייצג את כל הסדרות של איגרות החוב שמנפיק התאגיד ויהיה אחראי על ייצוג עמדת מחזיקי איגרות החוב בתהליכים השונים של ניהול האשראי, עד המועד שבו החל התאגיד לנהל משא ומתן לצורך גיבושו של הסדר חוב או עד המועד שבו הוגשה לגבי התאגיד המנפיק בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע. במסגרת משא ומתן מוגן לפי החוק המוצע, ובמסגרת הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי אותו חוק, יסייע הנאמן המוביל לנציג הנושים במילוי תפקידו. מינוי הנאמן המוביל ישרת שתי תכליות מרכזיות: האחת, צמצום מספר הגורמים העוסקים בניהול ובתפעול בנוגע לתעודות התחייבות שהנפיק התאגיד, משלב ההנפקה ואילך. בדרך זו יצומצמו גם ההוצאות על ניהול האשראי. התכלית השנייה היא שיפור שיתוף הפעולה שבין המחזיקים בתעודות התחייבות מהסדרות השונות (שהנפיק אותו תאגיד). קביעתו של גורם מוביל לגבי סדרות של תעודות התחייבות, מאפשרת גם לייעל את פעולתם של הגופים המוסדיים, אשר השקעותיהם מפוזרות בין תאגידים שונים, ולהגביר את מעורבותם ואת הבקרה שלהם על ניהול האשראי הציבורי. עוד מוצע לקבוע, כי עצם העובדה שנאמן מכהן כנאמן ליותר מסדרה אחת של תעודות התחייבות של אותו המנפיק, אינה מהווה כשלעצמה נסיבה שבשלה נמצא הנאמן בניגוד עניינים. תיקון זה יאפשר מינוי של נאמן אחד ליותר מסדרה אחת של אותו מנפיק, כנדרש על פי המוצע לעיל. ) 6( לפסקה ז לחוק ניירות ערך קובע כי ניתן לערוך 35 סעיף שינויים בשטר הנאמנות בשתי דרכים: ניתן לערוך שינוי בשטר הנאמנות אם הנאמן השתכנע כי השינוי אינו פוגע במחזיקים בתעודות ההתחייבות, או באמצעות קבלת החלטה באסיפה כללית של מחזיקים בתעודות התחייבות, ברוב של המחזיקים בשני שלישים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות המיוצג בהצבעה. מוצע להוסיף הוראה המחמירה דרישה זו, ולפיה שינוי תניה למינוי נציג נושים שנקבעה בשטר הנאמנות ייעשה ברוב של שלושה רבעים לפחות מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות. ) 7( לפסקה הליכי חדלות פירעון המנוהלים בידי בית המשפט מוסדרים בחלק ב' לחוק המוצע וכוללים הגנות שונות לנושים ולתאגיד, כגון מינוי של בעל תפקיד בידי בית המשפט. אלא שמחזיקי תעודות ההתחייבות ממעטים לפתוח בהליכים אלה. משכך, מתנהלים מרבית ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בלא שחלות ההגנות שבדין. זאת ועוד, מאחר שהאיום בנקיטת הליכים אלה כלפי המנפיק כמעט ולא קיים, התוצאה היא שאין תמריץ לפתיחה במשא ומתן להסדר בשלבים המוקדמים של המשבר, החברה ממשיכה להיות מנוהלת בידי בעלי השליטה של המנפיק, ויש חשש לפגיעה בנושים. ח לחוק הקובע 35 בעקבות זאת, מוצע להוסיף לסעיף את חובות הנאמן כלפי המחזיקים בתעודות התחייבות, ב) כנוסחם המוצע, ולחייב 2א) ו–(ד2את סעיפים קטנים (ד את הנאמן לנקוט את האמצעים העומדים לרשות מחזיקי תעודות ההתחייבות ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים במקרה של אי פירעון חוב. אף על פי כן, מאחר שלעתים הימנעות מנקיטה בהליכים כאמור נובעת מבחינה מושכלת של השלכות ההליכים, כגון ירידת ערך המנפיק (החייב), מוצע לאפשר לנאמן שלא לנקוט את ההליכים האמורים אם החליטו על כך רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 798 )ב2(ד ימים מהמועד לתשלום קרן או ריבית בהתאם לתנאי 45 חלפו )1( תעודות ההתחייבות, ולא שולם תשלום כאמור, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי המנפיק לפי פרק ב' בחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלא אם כן התנגדו להגשת הבקשה רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות של המנפיק המחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מערך הקרן או הריבית שלא שולמה; התנגדו רוב מחזיקי תעודות ההתחייבות כאמור להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ישוב הנאמן ויבחן את עמדתם לעניין הגשת הבקשה אחת לשישים ימים, לפחות; דחה בית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים לגבי מנפיק, )2( ), יבחן הנאמן את עמדת מחזיקי1( שהגיש הנאמן לפי הוראות פסקה תעודות ההתחייבות לעניין הגשת בקשה כאמור אחת לשישים ימים, לפחות."; (א) יבוא:1יב35 אחרי סעיף )8( )  בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), התקיימה עילה מהעילות להעמדה1"(א (א), יכנס הנאמן אסיפת 1ט35 לפירעון מיידי או למימוש בטוחות כהגדרתן בסעיף מחזיקים שעל סדר יומה, בין השאר, קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבות המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות; ימים לאחר המועד שבו התקיימה העילה 45–אסיפה כאמור תכונס לא יאוחר מ האמורה."; , האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:17יב35 בסעיף )9( לחוק חדלות פירעון341 "(ב)  החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף ושיקום כלכלי, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד."; המנפיק המחזיקים יחד שלושה רבעים מיתרת הקרן או הריבית שלא שולמה. במקרה שתתקבל החלטה שלא לנקוט את ההליכים, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת המחזיקים בתעודות ההתחייבות אחת לשישים ימים לפחות. אם דחה בית המשפט בקשה לצו פתיחת הליכים לגבי מנפיק שהגיש הנאמן, יהיה על הנאמן לשוב ולבחון את עמדת מחזיקי תעודות ההתחייבות בנוגע להגשת בקשה לבית המשפט, אחת לשישים ימים לפחות. )8( לפסקה חלק מתעודות ההתחייבות כוללות תניה המאפשרת, בעת הפרתה, להעמיד חוב לפירעון מיידי או לממש בטוחות, גם בטרם אי–תשלום החוב בידי התאגיד. קיום תניה כזו עשוי לאפשר למחזיקי תעודות ההתחייבות להעמיד דרישות שונות למנפיק, כגון דרישה להכניס משקיף מטעמם או לאסור חלוקת דיבידנדים עד שהמנפיק יחזור לעמוד בתניה, וזאת מעבר לאפשרות, הקיימת, להעמיד חוב לפירעון מיידי. מוצע לחייב נאמן של סדרת תעודות התחייבות שהתקיימה בה תניה לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (א) לחוק ניירות ערך), לכנס אסיפה של 1ט35 (לפי סעיף ימים מהמועד שבו התקיימה 45 בעלי איגרות החוב, בתוך תניה כאמור. על סדר יומה של האסיפה תהיה קבלת החלטה בשאלת ההעמדה לפירעון מיידי של הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או מימוש בטוחות שניתנו להבטחת המנפיק כלפי המחזיקים על פי תעודות ההתחייבות. קבלת החלטה מודעת באסיפה בתוך פרק זמן קצוב תסייע למחזיקי תעודות ההתחייבות לגבש מדיניות מושכלת באשר לדרך הפעולה שתשרת בצורה המיטבית את האינטרס שלהם במנפיק. )9( לפסקה לחוק ניירות ערך ולקבוע 17יב35 מוצע לתקן את סעיף 341 כי החלטה בדבר מינוי נציג נושים לפי הוראות סעיף לחוק המוצע, וזהותו, תתקבל ברוב קולות של המחזיקים בתעודות התחייבות של המנפיק מכל הסדרות יחד. ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 799 ; בטל- 25יב35 ) סעיף10( א(ח), במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון50 ) בסעיף11( ;"ושיקום כלכלי ), אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חוק החברות או הליכי חדלות 1(ב50 ) בסעיף12( ;"פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ), במקום "כנאמן בהליכי פשיטת רגל" יבוא "כנאמן בהליכי חדלות 2()ז(א52 ) בסעיף13( ;"2016-פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו - 1יד52 ) בסעיף14( "בסעיף קטן (א), בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים", המילים "פירוק או (א) יימחקו ובסופו יבוא "או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; ), במקום "פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי 1()בסעיף קטן (ב (ב) לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי חלק י' לחוק האמור". ; בטל- 25יב35 ) סעיף10( א(ח), במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות פירעון50 ) בסעיף11( ;"ושיקום כלכלי ), אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חוק החברות או הליכי חדלות 1(ב50 ) בסעיף12( ;"פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ), במקום "כנאמן בהליכי פשיטת רגל" יבוא "כנאמן בהליכי חדלות 2()ז(א52 ) בסעיף13( ;"2016-פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו - 1יד52 ) בסעיף14( "בסעיף קטן (א), בהגדרה "תאגיד מדווח בקשיים", המילים "פירוק או (א) יימחקו ובסופו יבוא "או תאגיד מדווח שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; ), במקום "פשרה או הסדר שאושרו לפי הפרק השלישי 1()בסעיף קטן (ב (ב) לחלק התשיעי לחוק החברות" יבוא "תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב שאושר לפי חלק י' לחוק האמור". ) 10( לפסקה חוק ניירות ערך מסמיך את הנאמן למחזיקי תעודות ההתחייבות לבחון את קיומם של ניגודי עניינים אצל המחזיקים, בין עניין הנובע מעצם החזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם, כפי שיקבע. הנאמן מוסמך לקבוע כי בספירת מניין הקולות בהצבעה באסיפת המחזיקים, לא יובאו בחשבון קולותיהם של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים כאמור. ואולם דומה כי פסילת מחזיק בשל ניגודי עניינים מעוררת קושי רב, בשל מניעת הזכות של אותו מחזיק לעמוד על זכויותיו. זאת ביתר שאת לגבי מחזיק המייצג ציבור, דוגמת הגופים המוסדיים המייצגים את המשקיעים באמצעותם. אחרת, יימצאו הגופים המוסדיים במצב בלתי ראוי שבו הם משקיעים בתעודת התחייבות בלי שיש להם יכולת להשפיע על התנהלות החוב הציבורי שהיא מגלמת. במאזן שבין החשש, שהוא לעתים קרובות זניח, לניגוד עניינים של מחזיקי תעודות התחייבות בהצבעות הנוגעות לחוב של המנפיק כלפיהם (בין האינטרס שלהם כמחזיקי תעודות כאמור לבין אינטרסים שלהם כמחזיקי מניות בתאגיד או בתאגידים קשורים), לבין הצורך להגן על כספי המשקיעים, וכן במאזן שבין החשש הזניח האמור לבין חוסר הוודאות בנוגע לניהול החוב, יש לבכר את טובת ציבור המשקיעים ואת הוודאות בניהול החוב. יש בכך כדי למנוע עיוות מהותי בין הרכב המשקיעים לבין הרכב המצביעים בנקודות קריטיות בנוגע לעתידו של החוב ואף למנוע חוסר ודאות כבד באשר לאופן ניהולו. לחוק ניירות 25יב35 אשר על כן, מוצע לבטל את סעיף ערך, ולצמצם את העילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקים רק למקרה שבו בעל שליטה מחזיק באיגרות חוב של תאגיד שבשליטתו. בכל מקרה אחר לא תהיה עילה לניגוד עניינים ומחזיקים באיגרות חוב יובאו במניין ספירת הקולות באסיפת המחזיקים. לחוק ניירות 5יב35 יצוין, כי כבר כיום קובע סעיף ערך כי קולו של מחזיק שהוא בעל שליטה לא יובא בחשבון לצורך קביעת המניין החוקי באסיפת מחזיקים, ולא יובא במניין הקולות בהצבעה באסיפה. עוד יצוין, כי לחוק ניירות ערך, על מחזיק בתעודות 4יב35 בהתאם לסעיף התחייבות להימנע מניצול לרעה של כוחו בהצבעתו באסיפת מחזיקים. מחזיק כאמור הפועל מתוך ניגוד עניינים מובהק תוך ניצול לרעה של כוחו, עלול להיחשב למי שמפר חובה זאת. לחוק ניירות ערך שמוצע 25יב35 וזה נוסחו של סעיף לבטלו: "בחינת ניגודי עניינים . (א) כונסה אסיפת מחזיקים, יבחן הנאמן את 25יב35 קיומם של ניגוד עניינים אצל המחזיקים, בין עניין הנובע מהחזקתם בתעודות ההתחייבות לבין עניין אחר שלהם, עניין אחר); הנאמן רשאי - כפי שיקבע הנאמן (בסעיף זה לדרוש ממחזיק המשתתף באסיפת מחזיקים להודיע לו, לפני ההצבעה, על עניין אחר שלו וכן אם יש לו ניגוד עניינים כאמור. (ב) בספירת מניין הקולות בהצבעה שהתקיימה באסיפת מחזיקים, לא יביא הנאמן בחשבון את קולותיהם של מחזיקים שלא נענו לדרישתו כאמור בסעיף קטן (א) או של מחזיקים שלגביהם מצא כי מתקיים ניגוד עניינים מחזיקים בעלי עניין - כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה מנוגד). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), פחת סך החזקות המשתתפים בהצבעה, שאינם מחזיקים בעלי עניין מנוגד, ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 800 תיקון חוק העמותות .365 - 46‏1980-בחוק העמותות, התש"ם ), במקום "פושט רגל" יבוא "ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק 4()ד(א39 בסעיף )1( " ואחרי "צו פירוק" יבוא "או צו לפתיחת2016-חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו הליכים לפי החוק האמור"; פקודת - " ואחרי "(להלן373–" יבוא "ו373– ו356 עד352" , במקום54 בסעיף )2( ,) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי1(374 החברות)" יבוא "הממשיכות לחול לפי סעיף , וכן הוראות חלק ד' לחוק האמור".2016-התשע"ו תיקון חוק הביטוח הלאומי .366 - 47‏1995-בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1 בסעיף )1( :אחרי ההגדרה "חוק הגנת השכר" יבוא (א) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו תימחק;- "ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל (ב) בכותרת פרק ח', במקום "בפשיטת רגל" יבוא "בהליכי חדלות פירעון"; )2( - 182 בסעיף )3( :) יבוא1( במקום פסקה (א) )  צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואם נפטר 1(" ;"; צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי החוק האמור- המעביד ), במקום "לפירוק חברה, שותפות או אגודה" יבוא "לפירוק אגודה";2( בפסקה (ב) תימחק; - )3( פסקה (ג) משיעור של חמישה אחוזים מיתרת הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות מאותה סדרה, יביא הנאמן בחשבון בספירת מניין הקולות בהצבעה גם את קולותיהם של המחזיקים בעלי עניין מנוגד." כאמור, החוק המוצע מבקש ליצור הסדר אחיד סעיפים שיתאים לכל סוגי התאגידים. עם זאת, 374– ו365 מוצע שלא להחיל בשלב זה את הוראותיו על עמותות וחברות לתועלת הציבור (לעניין חברות לתועלת כג לחוק החברות, 345 הציבור ראו התיקון המוצע לסעיף ) להצעת החוק), שכן בעניינן שוקד משרד 13(360 בסעיף המשפטים בימים אלה על תיקון חקיקה כולל. התיקון הנוגע לעמותות ולחברות לתועלת הציבור יקודם במקביל להליכי חקיקתו של חוק זה, וייקבעו במסגרתו הסדרים גם לעניין דיני הפירוק וההבראה של תאגידים אלה, שילובנו, בין השאר, מול נציגי המגזר לחוק 374 השלישי. לכן, בשלב זה, מוצע לקבוע, בסעיף המוצע, כי הוראת מעבר שלפיה ימשיכו הוראות פקודת החברות והדין הקיים לחול על עמותות וחברות לתועלת הציבור לתקופה של חמש שנים. הותרת הדין הקיים על כנו מאפשרת לשמר למשך תקופת המעבר גם את ההלכה הפסוקה בנושא. כדי למנוע ריק, במצב שבו, מטעמים שונים, לא יושלמו הליכי החקיקה בתקופה של חמש השנים, מוצע להקנות לשר המשפטים סמכות להאריך את התקופה לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. כדי ליצור אחידות בין נושים של תאגידים מסוגים שונים, מוצע להחיל כבר בשלב זה את הוראות חלק ד' להצעת החוק העוסק בעיקר בסדרי הנשייה גם על הליכי חדלות פירעון של עמותות וחברות לתועלת הציבור. מוצע לערוך בחוק הביטוח הלאומי תיקונים 366 סעיף שונים שנדרשים עקב ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים נרחבים מפקודת החברות. כמו כן מוצע, להצעת החוק, לקבוע הוראת שעה שלפיה 375 בסעיף במשך שלוש שנים תשתלם גמלה על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי במקרים שבהם ניתן לגבי מעסיק צו להצעת 375 לפתיחת הליכים (ראו דברי ההסבר לסעיף החוק). ) מוצע להוסיף לחוק 8( ) עד6(–) ו4( ) עד1( בפסקאות הביטוח הלאומי הגדרות להתאמת המונחים שבו למונחים שבחוק המוצע, וכן לתקן סעיפים שונים בהתאם למונחים ולהגדרות החדשות. .675 '; התשע"ד, עמ210 'ס"ח התש"ם, עמ 46 .251 '; התשע"ו, עמ210 'ס"ח התשנ"ה, עמ 47 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 801 (א), במקום "הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה" יבוא "הנאמן בהליכי189 בסעיף )4( חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מפרק" והמילים "או מפרק יימחקו;- "השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה - 192 בסעיף )5( - )בסעיף קטן (א (א) תימחק;- )1( פסקה )1( ), במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת2( בפסקה )2( הרגל" יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום )" ובמקום 4(–) ו2(182 )" יבוא "בסעיף4( ) עד2(182 כלכלי", במקום "בסעיף "בפשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; בטל;- )סעיף קטן (ב (ב) , במקום "בהליכי פשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון";193 בסעיף )6( - 311 בסעיף )7( ;"במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון (א) במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי" יבוא "לנאמן בהליכי חדלות (ב) פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; (ג), במקום "לפי פקודת פשיטת הרגל" יבוא "לפי חוק חדלות פירעון 367 בסעיף )8( . יימחקו- "ושיקום כלכלי או" והמילים "או פקודת החברות תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים .367 - 48‏2006-בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "בעל תפקיד" יבוא (א) כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה - """בעל תפקיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; בהגדרה "הליכי חדלות פירעון", במקום "הליכי פירוק או" יבוא "הליכי (ב) חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי" והסיפה החל תימחק;- "במילים "או הליכים לפי אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: (ג) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו (א), במקום "הנאמן בפשיטת רגל, מפרק החברה" יבוא "הנאמן בהליכי189 בסעיף )4( חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או מפרק" והמילים "או מפרק יימחקו;- "השותפות, כונס נכסיה או מנהל עסקיה - 192 בסעיף )5( - )בסעיף קטן (א (א) תימחק;- )1( פסקה )1( ), במקום "יום מתן צו הכינוס כמשמעותו בפקודת פשיטת2( בפסקה )2( הרגל" יבוא "יום מתן הצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום )" ובמקום 4(–) ו2(182 )" יבוא "בסעיף4( ) עד2(182 כלכלי", במקום "בסעיף "בפשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון"; בטל;- )סעיף קטן (ב (ב) , במקום "בהליכי פשיטת הרגל" יבוא "בהליכי חדלות הפירעון";193 בסעיף )6( - 311 בסעיף )7( ;"במקום כותרת השוליים יבוא "חייב בהליכי חדלות פירעון (א) במקום הסיפה החל במילים "לכונס הרשמי" יבוא "לנאמן בהליכי חדלות (ב) פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; (ג), במקום "לפי פקודת פשיטת הרגל" יבוא "לפי חוק חדלות פירעון 367 בסעיף )8( . יימחקו- "ושיקום כלכלי או" והמילים "או פקודת החברות .367 - 48‏2006-בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "בעל תפקיד" יבוא (א) כונס נכסים שמונה לפי פקודת החברות או נאמן שמונה - """בעל תפקיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;"; בהגדרה "הליכי חדלות פירעון", במקום "הליכי פירוק או" יבוא "הליכי (ב) חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הליכי" והסיפה החל תימחק;- "במילים "או הליכים לפי אחרי ההגדרה "חוק החברות" יבוא: (ג) חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו לחוק הביטוח 182 )(ג), מוצע לתקן את סעיף3( בפסקה ), שנוסחה כיום:3( הלאומי ולמחוק ממנו את פסקה )  צו לפירוק שותפות לפי פקודת השותפויות; נתפרקה 3(" שותפות בלא שנתמנה כונס נכסים או מנהל עסקים, רואים ) כל שותף כמעבידו של עובד שהשותפות 1( לענין פסקה העסיקה;". (א) לחוק הביטוח 192 ), מוצע לתקן את סעיף5( בפסקה ), שנוסחה כיום:1( הלאומי ולמחוק ממנו את פסקה )  אם עלה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי 1(" הפיטורים המגיע לעובד ממעבידו על הסכום המרבי של (להפרש האמור ייקרא להלן 183 הגמלה האמור בסעיף יתרת החוב), יעברו למוסד זכויותיו של העובד - בסעיף זה בדין קדימה רק לגבי הסכום שבו עולה הסכום המרבי של דין הקדימה על יתרת החוב;". מחיקת פסקה זו נדרשת עקב השינויים המוצעים בחוק זה לעניין דין הקדימה. , 2006- חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו367 סעיף עוסק במערכות פיננסיות מורכבות, שבהן יש חשיבות גבוהה לוודאות. מוצע לערוך בחוק האמור את ההתאמות הנדרשות בעקבות המונחים החדשים שבחוק .508 '; התשע"ב, עמ286 'ס"ח התשס"ו, עמ 48 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 802 96 או67 לפקודת החברות" יבוא "סעיפים365 עד360 , במקום "סעיפים3 בסעיף )2( ."לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תיקון חוק מערכות תשלומים .368 - 49‏2008-בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח , אחרי ההגדרה "הנגיד" יבוא:1 בסעיף )1( ;";1999- חוק החברות, התשנ"ט- """חוק החברות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, - """חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-התשע"ו ), אחרי "הליכי פירוק" יבוא "לפי חלק שמיני א' לחוק החברות או הליכי 1(8 בסעיף )2( ;"חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בפרק ד', בכותרת, במקום "והליכי פירוק" יבוא "והליכי חדלות פירעון או פירוק"; )3( - 15 בסעיף )4( בכותרת השוליים, במקום "הליכי פירוק" יבוא "הליכי חדלות פירעון או (א) פירוק"; בסעיף קטן (א), אחרי "במערכת מבוקרת מיועדת" יבוא "צו לפתיחת הליכים (ב) ) לאותו חוק 3()(א20 לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף יא 342 צו לפתיחת הליכים) או", אחרי "צו פירוק" יבוא "לפי סעיף- (בפרק זה לחוק החברות" ובמקום "המפרק" יבוא "הנאמן"; לפקודת החברות [נוסח חדש], 268 בסעיף קטן (ב), במקום "סעיף (ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 29 , לא יחול" יבוא "סעיף1983-התשמ"ג יג לחוק החברות לא יחולו" ובמקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו 342 וסעיף לפתיחת הליכים או צו הפירוק"; בסעיף קטן (ג), במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים (ד) או צו הפירוק"; - )בסעיף קטן (ד (ה) ברישה, במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים )1( ;"או צו הפירוק" ובמקום "המפרק" יבוא "הנאמן ), במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו";2(–) ו1( בפסקאות )2( בסעיף קטן (ז), במקום "במתן צו פירוק" יבוא "במתן צו לפתיחת הליכים או (ו) צו פירוק", במקום "בטרם מתן צו הפירוק" יבוא "בטרם מתן הצו", במקום "ביום הפירוק" יבוא "ביום הפירוק או ביום מתן הצו לפתיחת הליכים" ובמקום "על אודות מתן צו הפירוק" יבוא "על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק"; ), במקום "מתן צו הפירוק" יבוא "מתן הצו לפתיחת הליכים 1()בסעיף קטן (ח (ז) או צו הפירוק". המוצע ומבנה ההליכים המוצע בו, וכן בעקבות ביטול פקודת פשיטת הרגל וחלקים נרחבים מפקודת החברות. 2008-חוק מערכות תשלומים, התשס"ח 368 סעיף חוק מערכות תשלומים), עוסק - (להלן במערכות תשלומים מורכבות, שבהן יש חשיבות גבוהה לוודאות. מוצע לערוך את התאמות הנדרשות בחוק עקב ביטול פקודת פשיטת הרגל, ביטול חלקים נרחבים מפקודת החברות וחקיקת החוק המוצע, על המונחים החדשים ומבנה ההליכים המוצעים בו. .475 '; התש"ע, עמ184 'ס"ח התשס"ח, עמ 49 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 803 תיקון חוק בנק ישראל .369 - 50‏2010-בחוק בנק ישראל, התש"ע - 37 בסעיף )1( ;"בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי (א) בסעיף קטן (א), אחרי "שועבדו ניירות ערך" יבוא "או שועבד פיקדון כספי", (ב) במקום "כאמור בפרק זה" יבוא "מכוח סמכותו לפי דין", אחרי "ובלבד שניירות הערך" יבוא "או הפיקדון הכספי" ואחרי "לחוק ניירות ערך" יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל, לפי העניין"; בסעיף קטן (ב), לאחר המילים "של ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; (ג) בסעיף קטן (ג), אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק" יבוא "או העברת (ד) הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור"; בסעיף קטן (ד), אחרי "זכות בנייר ערך" יבוא "או בפיקדון כספי", אחרי (ה) "חשבון של ניירות ערך" יבוא "או של פיקדון כאמור" ובמקום "על ניירות הערך שבו" יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו, לפי העניין"; בסעיף קטן (ה), במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות (ו) חוק חדלות פירעון ושיקום - (בפרק זה2016-פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו כלכלי)", ובמקום "ומימושו" יבוא "או פיקדונות כספיים ומימושו"; .369 - 50‏2010-בחוק בנק ישראל, התש"ע תיקון חוק בנק ישראל - 37 בסעיף )1( ;"בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי (א) בסעיף קטן (א), אחרי "שועבדו ניירות ערך" יבוא "או שועבד פיקדון כספי", (ב) במקום "כאמור בפרק זה" יבוא "מכוח סמכותו לפי דין", אחרי "ובלבד שניירות הערך" יבוא "או הפיקדון הכספי" ואחרי "לחוק ניירות ערך" יבוא "או מופקדים בחשבון המתנהל בבנק ישראל, לפי העניין"; בסעיף קטן (ב), לאחר המילים "של ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי"; (ג) בסעיף קטן (ג), אחרי "בבעלותו הבלעדית של הבנק" יבוא "או העברת (ד) הפיקדון הכספי המשועבד לחשבון כאמור"; בסעיף קטן (ד), אחרי "זכות בנייר ערך" יבוא "או בפיקדון כספי", אחרי (ה) "חשבון של ניירות ערך" יבוא "או של פיקדון כאמור" ובמקום "על ניירות הערך שבו" יבוא "על ניירות הערך או הכספים שבו, לפי העניין"; בסעיף קטן (ה), במקום "וחוק החברות" יבוא "חוק החברות וחוק חדלות (ו) חוק חדלות פירעון ושיקום - (בפרק זה2016-פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו כלכלי)", ובמקום "ומימושו" יבוא "או פיקדונות כספיים ומימושו"; )1( לפסקה 369 סעיף חוק - (להלן2010-חוק בנק ישראל, התש"ע בנק ישראל), קובע כי מטרותיו של בנק ישראל הן שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במטרות כלכליות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמיוחד צמיחה ותעסוקה, ותמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. בהתאם, קובע החוק האמור כי בין תפקידיו של בנק ישראל נכללים ניהול המדיניות המוניטרית, הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במשק במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן וקיום הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות. להשגת יעדים אלה ובמסגרת מילוי תפקידיו, מספק בנק ישראל אשראי הן במסגרת הכלים המוניטריים שהוא מפעיל בניהול המדיניות המוניטרית, הן לשם הבטחת תקינות הפעילות במערכות התשלומים, והן כסיוע בהיבטים של נזילות לתאגידים הבנקאיים ובמקרים מיוחדים גם לגופים פיננסיים נוספים. (להלן 1941 הן חוק בנק ישראל והן פקודת הבנקאות פקודת הבנקאות), קובעים כי ככלל, בנק ישראל רשאי - להעמיד אשראי כנגד בטוחות. דרישה זו נועדה בראש ובראשונה להגן על כספי הציבור ולהבטיח שלא יינתן אשראי בידי בנק ישראל בלא כיסוי. בהחלטה על סכום האשראי מחיל בנק ישראל מקדמי ביטחון לקביעת ערך הבטוחה, על בסיס הערכות של המחיר והסחירות שלה בעת המימוש. על רקע התפקיד המכריע של הבנק המרכזי במערכת הפיננסית וביכולתו לספק נזילות וכן לשמור על התפקוד התקין של השווקים הפיננסיים, הכיר המחוקק בצורך להבטיח את יכולתו של הבנק המרכזי לגבות את חובו ולממש את הבטוחות שהועמדו לו באופן מהיר ויעיל. במסגרת זאת נקבעו בחוק המשכון הוראות מיוחדות לגבי מתן תוקף כלפי צדדים שלישיים לשעבוד ניירות ערך שנוצר לטובת בנק ישראל גם בלא רישום, בהתקיים תנאים המפורטים בחוק המשכון, וכן לגבי אופן מימושו לרבות האפשרות למימוש עצמי. שעבוד שנוצר לטובת בנק ישראל על כספים המופקדים אצלו או בידי גוף מוסדי אחר נחשבים למשכון ) לחוק המשכון. למען הסר ספק, מוצע 2(4 מופקד לפי סעיף לחוק בנק ישראל 37 להחיל את ההסדר הקבוע כיום בסעיף גם על מישכון של כספים. הכוונה לכספים שאינם מופקדים בעין אלא מהווים פיקדון כספי, שנוצר באופן שבו נוצר שעבוד ניירות ערך, המשמש ערובה לאשראי שהועמד בידי בנק ישראל. (א) לחוק 37 כמו כן, מוצע להחיל את הוראות סעיף בנק ישראל על כל אשראי שניתן בידי בנק ישראל על פי דין, לרבות על פי פקודת הבנקאות ועל פי חוק מערכות תשלומים, וזאת כתחליף להגבלה הקבועה היום באותו סעיף ולפיה הוראת הסעיף חלה רק לגבי אשראי שניתן בהתאם להוראות פרק ה' לחוק בנק ישראל. תיקונים דומים במהותם נכללו במסגרת הצעת חוק המשכון אשר נמצאת בימים אלה על שולחנה של הכנסת. אם תידרש התאמה של התיקונים המוצעים לחוק המשכון (בנוסחו הקיים), יבוצעו השינויים במהלך הליך החקיקה בכנסת. .583 '; התשע"ב, עמ452 'ס"ח התש"ע, עמ 50 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 804 : יבוא37 אחרי סעיף )2( "סייג לתחולת הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי א. 37 נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה לאשראי שנתן (א) לתאגיד מכוח סמכותו לפי דין, או הייתה לבנק זכות עיכבון בשל אשראי שנתן כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי שנתן כאמור, ונפתחו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא יחולו על הבנק הוראות החוק האמור לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, זכות העיכבון או זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פרעון כאמור. חב תאגיד לבנק חוב שנוצר בשל מתן אשראי בידי (ב) הבנק מכוח סמכותו לפי דין, לא יחולו הוראות חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לעניין חוב כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור." תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות .370 - 51‏2013-בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד , אחרי ההגדרה "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא:1 בסעיף )1( )2( לפסקה בניגוד לגוף מסחרי, בנק ישראל מעמיד אשראי שלא במטרה להשיא רווחים, אלא במסגרת יישום המדיניות המוניטרית ולצורך תמיכה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. הפסדים שייגרמו לבנק ישראל עקב הגבלות על יכולתו לגבות את חובו באמצעות מימוש הבטוחות שניתנו לו עלולים להביא להשלכות שליליות על מאזן בנק ישראל או הממשלה וכן עלולים לפגוע ביכולתו של בנק ישראל לתמוך ביציבות הפיננסית ולגרום לעלויות ניכרות למשק. גם לעיתוי מימוש הבטוחות חשיבות מרבית, כדי שלא לפגוע במסחר התקין בשווקים ובצעדים שנוקט הבנק לצורך ייצוב המערכת הפיננסית. לפיכך, מוצע להוסיף לחוק בנק ישראל את סעיף א כנוסחו המוצע ולקבוע, כמקובל במדינות מפותחות 37 בעולם, כי במקרה שבו נוצר לטובת בנק ישראל שעבוד או במקרה שבו ניתנו לו זכות עיכבון או זכות קיזוז כערובה לאשראי שנתן מכוח סמכותו על פי כל דין, לא יחולו לגביו המגבלות והחבויות החלות על נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז לפי חלק ד' לחוק המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי בנק ישראל יהיה רשאי להיפרע את חובו, לממש שעבוד, זכות עיכבון או קיזוז בדרך שהיה רשאי לעשות כן אלמלא היו מתנהלים הליכי חדלות פירעון לגבי החייב. בהתאם לחלק י' לחוק המוצע, ניתן לנהל הסדרי חוב מחוץ לכותלי בית המשפט, אשר במסגרתם מוקנות הגנות שונות לתאגיד המבקש לנהל משא ומתן להסדר חוב. הגנות אלה כוללות, בין השאר משא ומתן מוגן המשהה את זכותו של נושה להעמיד את החוב לפירעון מיידי ומקנה בלעדיות לתאגיד להציע הצעה להסדר. מהטעמים האמורים לעיל בדברי ההסבר לסעיף זה, מוצע לקבוע כי במקרה שבו חב תאגיד לבנק ישראל חוב שנוצר בשל מתן אשראי בידי בנק ישראל מכוח סמכותו לפי דין, לא יחולו הוראות חלק י' לחוק המוצע לעניין חוב כאמור או לעניין שעבוד נכס כערובה לאשראי שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס בשל מתן אשראי כאמור או זכות קיזוז כנגד אשראי כאמור. בהתאם להוראות הסעיף המוצע, לא יהיה ניתן לשנות את תנאי הפירעון, לפגוע בהם או לגרוע מהם או למנוע את העמדת החוב לפירעון מיידי או את מימוש השעבוד, זכות העיכבון או זכות הקיזוז כאמור, אף בהליך הסדר חוב של החייב, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב. לחוק לקידום התחרות ולצמצום 27– ו26 סעיפים 370 סעיף חוק - (להלן2013-הריכוזיות, התשע"ד הריכוזיות), מסמיכים את שר האוצר ואת נגיד בנק ישראל לקבוע הוראות לעניין מגבלות על אשראי שיינתן לתאגיד או לקבוצה עסקית, בידי תאגיד בנקאי וגוף מוסדי, במצטבר, .92 'ס"ח התשע"ד, עמ 51 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 805 הממונה כהגדרתו בחוק- """הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו תימחק;- "(א), ההגדרה "הכונס הרשמי20 בסעיף )2( - 22 בסעיף )3( בסעיף קטן (ב), במקום "בידי הכונס הרשמי" יבוא "בידי הממונה על (א) הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "יהיה הכונס הרשמי" יבוא "יהיה הממונה" ובמקום "יפעל הכונס הרשמי" יבוא "יפעל הממונה"; בסעיף קטן (ג), במקום "הכונס הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות (ב) פירעון ושיקום כלכלי"; בטלים;- 27– ו26 סעיפים )4( ), במקום "לכונס הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון1()(ו39 בסעיף )5( ;"ושיקום כלכלי יבוא:41 אחרי סעיף )6( "מגבלת אשראי לקבוצה עסקית א.41 תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל (א) אשראי כל עוד האשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק (בסעיף מגבלת האשראי).- זה עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על שלושה (ב) אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, ידווח על כך כל תאגיד ריאלי בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, באופן שתורה הוועדה. - א43 בסעיף זה ובסעיף (ג) הממונה כהגדרתו בחוק- """הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ;";2016-חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו תימחק;- "(א), ההגדרה "הכונס הרשמי20 בסעיף )2( - 22 בסעיף )3( בסעיף קטן (ב), במקום "בידי הכונס הרשמי" יבוא "בידי הממונה על (א) הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", במקום "יהיה הכונס הרשמי" יבוא "יהיה הממונה" ובמקום "יפעל הכונס הרשמי" יבוא "יפעל הממונה"; בסעיף קטן (ג), במקום "הכונס הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות (ב) פירעון ושיקום כלכלי"; בטלים;- 27– ו26 סעיפים )4( ), במקום "לכונס הרשמי" יבוא "לממונה על הליכי חדלות פירעון1()(ו39 בסעיף )5( ;"ושיקום כלכלי יבוא:41 אחרי סעיף )6( "מגבלת אשראי לקבוצה עסקית א.41 תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל (א) אשראי כל עוד האשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק (בסעיף מגבלת האשראי).- זה עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על שלושה (ב) אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, ידווח על כך כל תאגיד ריאלי בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, באופן שתורה הוועדה. - א43 בסעיף זה ובסעיף (ג) בהתחשב, בין השאר, בחבות של כל תאגיד או בסך החבות של הקבוצה העסקית. לפי המלצות הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל, ניסיון ליישם את דרישות חוק הריכוזיות כלשונן מטיל אחריות על הגופים הפיננסיים ועל רשויות הפיקוח עליהם, בלי שיש בידיהם סמכויות מתאימות להשפיע על התנהלות הקבוצות העסקיות. למלווה אין דרך למדוד את סך האשראי של קבוצה עסקית (הלווה), כך שהוא מסתמך על דיווחים של הקבוצה העסקית עצמה. בנוסף, סמכויות רשויות הפיקוח מעניקות להן יכולת להגביל את פעילות המלווים, אך אינן מאפשרות להן להשפיע ישירות על התנהלות הלווים. לחוק הריכוזיות, 27– ו26 מוצע לבטל את סעיפים ולהטיל את המגבלה על תאגיד ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית ולא על המלווים. לשם כך מוצע להוסיף לחוק א המוצע ולקבוע בו כי תאגיד 41 הריכוזיות את סעיף ריאלי שהוא חלק מקבוצה עסקית רשאי לקבל אשראי ובלבד שהאשראי הקובע של הקבוצה העסקית אינו עולה על חמישה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק. עוד מוצע לקבוע כי אם עלה האשראי הקובע של קבוצה עסקית על ידווח על כך - שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק כל תאגיד בקבוצה העסקית לוועדה לצמצום הריכוזיות, לחוק הריכוזיות.1 כהגדרתה בסעיף לחוק הריכוזיות 43 בנוסף, מוצע לתקן את סעיף ולקבוע סנקציה בדמות עיצום כספי על תאגיד בקבוצה עסקית שיפר את ההוראה המחייבת אותו לדווח לוועדה לצמצום הריכוזיות במקרה שבו עלה האשראי הקובע של הקבוצה העסקית על שלושה אחוזים מסך האשראי העסקי במשק, וכן להטיל חובת פיקוח על נושאי משרה בתאגיד א לחוק הריכוזיות 43 ביחס להוראות אלה, וזאת בסעיף כנוסחו המוצע. להשלמת התמונה בהקשר זה, יצוין כי הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל המליצה גם כי כל תאגיד בקבוצה עסקית שהאשראי הקובע שלה עלה על ארבעה אחוזים וחצי מסך האשראי העסקי במשק יכלול בדוחותיו הכספיים גילוי בדבר השתייכותו לקבוצה העסקית האמורה וכן כי גופים פיננסיים יקבעו הוראות לעניין איסור העמדת אשראי לתאגידים הנכללים בקבוצה עסקית שסך האשראי הקובע שלה גבוה מסף שיקבעו (הסף שייקבע יהיה קרוב למגבלה). עוד המליצה הוועדה בהקשר זה כי ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 806 ;)(ה30 כהגדרתם בסעיף- ""אשראי" ו"אשראי קובע לעניין זה, יחושב האשראי הקובע של קבוצה עסקית כסך האשראי הקובע של התאגיד הריאלי, השולט בו וכל תאגיד ריאלי שבשליטתו או בשליטת השולט בו; לעניין השולט יחד עם ייוחס סך האשראי הקובע - אחר בתאגיד ריאלי כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים, בנפרד; סך האשראי שניתן - ""סך האשראי העסקי במשק למגזר העסקי בישראל בשנת כספים מסוימת, כפי שפרסם בנק ישראל באתר האינטרנט שלו לאחר תום שנת הכספים; תאגיד ריאלי, השולט בו וכל תאגיד - ""קבוצה עסקית ריאלי שבשליטתו או בשליטת השולט בו; כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), לרבות - ""שליטה החזקה בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; .";28 כהגדרתו בסעיף- ""תאגיד ריאלי - 43 בסעיף )7( :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא (א) את חובת הדיווח לפי 28 )  הפר תאגיד ריאלי כהגדרתו בסעיף1"(ב א(ב), רשאי הממונה על הגבלים עסקיים להטיל עליו 41 הוראות סעיף שקלים חדשים.";300,000 עיצום כספי, בסכום של עד )";1בסעיף קטן (ג), במקום "סעיף קטן (ב)" יבוא "סעיפים קטנים (ב) או (ב (ב) יבוא:43 אחרי סעיף )8( "חובת פיקוח א.43 נושא משרה בתאגיד ריאלי חייב לפקח ולעשות כל (א) שניתן למניעת קבלת אשראי בסכום העולה על מגבלת א, בידי התאגיד, 41 האשראי לפי סעיף קטן (א) של סעיף ולמניעת הפרת חובת הדיווח לפי סעיף קטן (ב) של אותו סעיף, בידי התאגיד או עובד מעובדיו. חרג תאגיד ריאלי ממגבלת האשראי לפי סעיף קטן (ב) א או הופרה חובת הדיווח לפי סעיף קטן (ב) 41 (א) של סעיף של אותו סעיף, בידי התאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את ההפרה. דירקטור, מנהל פעיל - "בסעיף זה, "נושא משרה (ג) בתאגיד או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על תחום האשראי הקובע." גוף פיננסי יקבע מגבלות פנימיות על שיעור המינוף של ענף המשק - תאגיד לווה, בהתאם למאפיינים של הלווה שבו הוא פעיל ומאפיינים נוספים רלוונטיים. המלצות אלה אינן נכללות בתיקון המוצע בסעיף זה משום שאין ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 807 חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה תחילה ותחולה .371 יום התחילה), והוא יחול על- תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן (א) הליכי חדלות פירעון שהחלו ביום התחילה ואילך. על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם (ב) צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל פקודת פשיטת הרגל) שהיו תלויים ועומדים ערב - (להלן52‏1980-[נוסח חדש], התש"ם יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה. הוראת מעבר לעניין שעבוד צף .372 חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום פרסומו של חוק זה יום הפרסום) ומתקיים אחד מאלה, לא יחולו בהליכי חדלות הפירעון - (בסעיף זה וההוראות לעניין 244 המתנהלים לגבי התאגיד ההגבלות לעניין שעבוד צף שבסעיף , ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה 234 חובות בדין קדימה שבסעיף לפקודת החברות, כנוסחה ערב יום התחילה:354 הקבועים בסעיף השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי )1( שניתן לפני יום הפרסום; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום הפרסום יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום הפרסום; הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום חמש שנים מיום הפרסום. )2( הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל .373 נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל (א) או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה. צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה, יראו אותו (ב) ) כצו לפתיחת הליכים אחר.4()(ג163 לעניין סעיף חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה .371 יום התחילה), והוא יחול על- תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן (א) הליכי חדלות פירעון שהחלו ביום התחילה ואילך. תחילה ותחולה על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם (ב) צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל פקודת פשיטת הרגל) שהיו תלויים ועומדים ערב - (להלן52‏1980-[נוסח חדש], התש"ם יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה. .372 חל על נכס מנכסיו של תאגיד שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום פרסומו של חוק זה יום הפרסום) ומתקיים אחד מאלה, לא יחולו בהליכי חדלות הפירעון - (בסעיף זה וההוראות לעניין 244 המתנהלים לגבי התאגיד ההגבלות לעניין שעבוד צף שבסעיף , ויחולו לגביו ההוראות לעניין חובות בדין קדימה 234 חובות בדין קדימה שבסעיף לפקודת החברות, כנוסחה ערב יום התחילה:354 הקבועים בסעיף הוראת מעבר לעניין שעבוד צף השעבוד הצף ניתן בין השאר כערובה להבטחת פירעונו של חוב בשל אשראי )1( שניתן לפני יום הפרסום; לעניין זה, שונה מועד הפירעון או שיעור הריבית אחרי יום הפרסום יראו את האשראי כאילו ניתן לאחר יום הפרסום; הליכי חדלות הפירעון נפתחו לא יאוחר מתום חמש שנים מיום הפרסום. )2( .373 נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל (א) או להליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי חוק זה, בהתאמה. הוראות מעבר לעניין פשיטת רגל צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת הרגל לפני יום התחילה, יראו אותו (ב) ) כצו לפתיחת הליכים אחר.4()(ג163 לעניין סעיף צורך להסדירן על דרך של חקיקה ראשית, והן יוסדרו על דרך של חקיקת משנה או על דרך של הוראות רגולטוריות. חלק י"ד: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה החוק המוצע מבקש לערוך שינויים מהותיים 371 סעיף בדיני חדלות הפירעון, שינויים הדורשים תקופת התארגנות. כדי שיהיה ניתן להיערך לצורך הפעלת החוק מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה שנה מיום פרסומו והוא יחול על הליכי חדלות פירעון שנפתחו באותו יום ואילך. מוצע לקבוע הוראת מעבר לגבי שעבוד צף 372 סעיף שתכליתה להבטיח שהשינוי המוצע לעניין השעבודים הצפים יהיה פרוספקטיבי. על פי המוצע, על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם יום - ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק המוצע (להלן הפרסום) יחולו הוראות הדין הקיים, לרבות דיני הקדימה. בנוסף, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום (לדוגמה במחזור הלוואות) יחול הדין הקיים למשך חמש שנים מיום הפרסום, בלבד. יובהר כי הוראה זו תחול ברמה התאגידית, כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן, יחול הדין הישן לעניין דין הקדימה והשעבוד הצף לגבי כל התאגיד וכלל חובותיו. הוראת מעבר זו תסייע גם להטמיע את השינוי המוצע בצורה מדורגת. החוק המוצע מחליף, בין השאר, את פקודת 373 סעיף פשיטת הרגל. פקודת פשיטת הרגל כמו גם - מונחים מרכזיים בפקודה, נזכרים בדברי חקיקה רבים הן חקיקה ראשית והן חקיקת משנה. מוצע לקבוע הוראה כללית לגבי האופן שבו יש לקרוא מונחים מרכזיים בפקודת פשיטת הרגל לאחר כניסתו לתוקף של החוק המוצע. יובהר כי מדובר בהוראה כללית, וכי ייתכנו מקרים שבהם יידרשו התאמות אחרות של אבני הדרך בהליך פשיטת הרגל הקיים להליכים לפי החוק המוצע. מוצע לקבוע כי לאחר כניסתו של החוק המוצע לתוקף, יש לראות את המונח "פושט רגל" כמתייחס ליחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים לפי החוק המוצע, ואת ההוראות הנוגעות ל"פשיטת רגל" ו"הליכים לפי פקודת פשיטת הרגל" יש לראות כהוראות הנוגעות להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי יחיד לפי החוק המוצע. .639 ', עמ34 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 52 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 808 הוראת מעבר לעניין ביטול פקודת החברות .374 - 359 על אף הוראות סעיף בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, ימשיכו לחול על עמותה וחברה לתועלת )1( ,הציבור הסדרי הפירוק שחלו בעניינן לפי פקודת החברות, ערב תחילתו של חוק זה בהתאם להוראות פרק ז' לחוק העמותות או הוראות הפרק הראשון א' בחלק התשיעי לחוק החברות, לפי העניין; השר רשאי, בצו, להאריך את התקופה לתקופות נוספות שלא יעלו על חמש שנים כל אחת; לפקודת החברות ימשיך לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם 369 סעיף )2( . לפקודה האמורה לפני יום תחילתו של חוק החברות368 לסעיף הוראת שעה לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי .375 בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה יחולו לעניין גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי הוראות אלה: המוסד לביטוח לאומי שהגיש תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה כאמור, יסווג, )1( לצורך אישור הצעת תכנית לשיקום כלכלי לפי הוראות סימן ג' לפרק ז' בחלק ב' לחוק זה, כאסיפת סוג נפרדת; חוק הביטוח הלאומי ייקרא כך: )2( ", בהגדרה "שכר עבודה", אחרי "ולהוציא תגמול לפי פרק י"ב180 בסעיף (א) יבוא "אך לא יותר מהשכר הממוצע כפול שניים"; , האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:183 בסעיף (ב) "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט, בצו לפתיחת הליכים לפי פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על פירוק - התאגיד לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד )1( ; החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו4 תקופה שלפני סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה )2( שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולם לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם הורה הנאמן בהליכי חדלות הפירעון לגבי התאגיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי על פיטורי העובד." פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי קובע את זכאותו 375 סעיף של עובד לגמלה במקרה שהמעביד נקלע למצב של חדלות פירעון. בהתאם לפרק זה הזכאות לגמלה קמה רק אם ניתן לגבי המעביד צו הכרזה כפושט רגל או צו לפירוק בידי בית המשפט. מאחר שהזכאות לגמלה מותנית במתן צו פירוק או צו פשיטת רגל כנגד המעביד, הרי שעל פי הדין הקיים העובדים אינם זכאים לגמלה בהליכי שיקום והבראה. לחוק 182 השאלה אם ניתן לפרש את הוראות סעיף הביטוח הלאומי כך שיחולו גם על הליכי שיקום נדונה המוסד 110/08 לאחרונה בבית המשפט העליון, בע"א ). בית 28.1.14( לביטוח לאומי נ' רו"ח טרבלסקי ועו"ד נס המשפט קבע כי הרחבת הזכות לגמלה מקומה בחקיקה ראשית ולא בפרשנות משפטית. לא לחינם נדון עניין זה בבתי המשפט. זאת משום שהוראה זו מעוררת קושי בכמה היבטים. ראשית, היא יוצרת עיוות במערך התמריצים של העובדים ועלולה לתמרץ אותם לנתב את התאגיד להליכי פירוק. זאת מאחר שהדיבידנד שיינתן להם במסגרת הליכי השיקום יהיה נמוך מסכום הגמלה שהיתה משולמת להם מאת המוסד לביטוח לאומי במסגרת הליכי פירוק. תוצאה זו אינה רצויה. ההחלטה אם לנקוט הליכי שיקום או פירוק צריכה להתבסס על מצבו הכלכלי של התאגיד, ולא על שיקולים שאינם רלוונטיים לכך. התמריץ שניתן לעובדים לשאוף לפירוק גם מקטין את הסיכוי לשיקומו של התאגיד. מניעת השיקום עלולה להגדיל את מעגל הנפגעים מהליכי חדלות הפירעון, לרבות העובדים עצמם שיוותרו בלא מקור פרנסה. למעשה הדין הקיים מעמיד את העובדים במקרים רבים לפני ברירה ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 809 תוספת ראשונה חלק א' )(ב))3()(ב104 (סעיף טור א' הגורם טור ב' סוג המידע .1המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי. .2הממונה מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים לגבי היחיד. .3רשות האוכלוסין וההגירה מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל. .4רשם החברות מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות היחיד נושא משרה בחברה. .5רשם השותפויות .6 הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי 53‏1960-שיט), התש"ך .7 מנהל רשות שדות התעופה או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס, , בהתאם להוראות 54‏2011-התשע"א (א) לאותו חוק169 סעיף .8רשות הרישוי .9 הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד 55‏1957-הנדסי, התשי"ז תוספת ראשונה חלק א' )(ב))3()(ב104 (סעיף טור א' הגורם טור ב' סוג המידע .1המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות ההכנסה וגובהה, המעסיק, מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי. .2הממונה מידע על הליכי חדלות פירעון קודמים לגבי היחיד. .3רשות האוכלוסין וההגירה מידע על יציאות מישראל ועל כניסות לישראל. .4רשם החברות מידע על מניות בבעלות היחיד ועל היות היחיד נושא משרה בחברה. .5רשם השותפויות מידע על זכויות היחיד בשותפות. .6 הרשם כהגדרתו בחוק הספנות (כלי 53‏1960-שיט), התש"ך מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות על שם היחיד. .7 מנהל רשות שדות התעופה או עובד הרשות שהמנהל הסמיכו לעניין ניהול פנקס הרישום כהגדרתו בחוק הטיס, , בהתאם להוראות 54‏2011-התשע"א (א) לאותו חוק169 סעיף מידע על זכויות היחיד לגבי כלי טיס הרשומות על שם היחיד. .8רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם היחיד. .9 הרשם כמשמעותו בחוק רישום ציוד 55‏1957-הנדסי, התשי"ז מידע על ציוד כמשמעותו בחוק האמור הרשום על שם היחיד. לנקוט הליכי פירוק ולקבל את גמלת הביטוח - קשה הלאומי אך לאבד את מקום העבודה, או לשמור על מקום עבודתם אך לוותר על גמלת הביטוח הלאומי. שנית, ההבחנה בין הליכי פירוק להליכי שיקום היא במקרים רבים מלאכותית. פיטורים של עובדים נעשים לא אחת גם בהליכי שיקום ואין כל טעם ענייני להבחין בין עובד שפוטר בהליך שיקום לבין עובד שפוטר בהליך פירוק. לטעמים אלה יש להוסיף גם כי המגמה הכללית של החוק המוצע היא להעדיף את הליכי השיקום הכלכלי - על פני פירוק. הדין הקיים יוצר לעובדים תמריץ הפוך ובכך פוגע בתכליות - להעדיף את הפירוק על פני השיקום שהחוק המוצע מבקש לקדם. מטעמים אלה מוצע לשנות את הדין הקיים בעניין זה ולקבוע כי בכל מקרה שבו ניתן לגבי המעסיק צו לפתיחת הליכים, יהיו זכאים עובדי המעסיק לגמלת הביטוח )). 2( הלאומי (ראו פסקה מדובר בתיקון חשוב אך הוא עלול להיות מנוצל לרעה והוא אף כרוך בעלות תקציבית לא מועטה. לכן מוצע לקבוע תיקון זה כהוראת שעה למשך שלוש שנים שבמהלכן ייבחנו השלכותיו. בנוסף, מוצע להעניק לביטוח הלאומי, במהלך תקופת תוקפה של הוראת השעה, מעמד מיוחד באישור תכנית לשיקום כלכלי של תאגיד שיאפשר לו למנוע את אישורן של תכניות לשיקום כלכלי שבהן נעשה ניצול לרעה של .70 'ס"ח התש"ך, עמ 53 .830 'ס"ח התשע"א, עמ 54 .145 'ס"ח התשי"ז, עמ 55 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 810 'טור א הגורם טור ב' סוג המידע .10רשות מקרקעי ישראל מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל. .11רשם המקרקעין מידע על זכויות היחיד הרשומות בפנקסי המקרקעין. .12 תאגיד המנהל אצלו, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, רישום של זכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם רשות מקרקעי ישראל שעניינו מכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין, לטפל ברישום הזכויות כאמור בפנקסי המקרקעין מידע על זכויות היחיד לגבי מקרקעין הרשומות אצל התאגיד. .13רשם המשכונות מידע על משכונות הרשומים על נכסי היחיד. .14 בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק ארציים נייחים או למתן שירותי -פנים רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת 56‏1982-(בזק ושידורים), התשמ"ב מידע על סך התשלומים שחויב בהם היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. .15 בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, 57‏1996-התשנ"ו מידע על סך הוצאות היחיד בשל צריכת חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. .16חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות שהיחיד קיבל מהחברה שטרם נפרעו. .17תאגיד בנקאי זכויות היחיד אצל התאגיד הבנקאי, ערבויות בנקאיות תקפות שניתנו לבקשת היחיד, והלוואות שהיחיד קיבל מהתאגיד הבנקאי וטרם נפרעו. ) כי 1( גמלת הביטוח הלאומי. לשם כך מוצע לקבוע בפסקה הביטוח הלאומי יסווג כאסיפת סוג נפרדת לצורך הצבעה על תכנית לשיקום כלכלי אם תביעת החוב שלו נובעת מתשלום גמלה. בדרך זו יוכל הביטוח הלאומי להתנגד להצעת ההסדר אם הוא סבור כי ההסדר מנצל לרעה את גמלת הביטוח הלאומי. במהלך תקופת הוראת השעה, וכדי לאפשר לביטוח הלאומי להתמודד עם ההכבדה על קופת המוסד עקב תשלום הגמלה גם במקרים שבהם התאגיד פונה לשיקום כלכלי, מוצע לקבוע כמה הסדרים שיקלו על הרחבת תשלום הגמלה: מוצע להגביל את שכר העבודה המשולם כגמלה לסכום הכפול מהשכר הממוצע במשק. ההסדר המוצע לעניין זה מקיים את התכלית שלשמה ניתנת הגמלה, גמלה סוציאלית הניתנת לשם דאגה לקיומו של העובד, )(א)).2( ושמירה על רובד בסיסי של זכויותיו (ראו פסקה .218 'ס"ח התשמ"ב, עמ 56 .208 'ס"ח התשנ"ו, עמ 57 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 811 'חלק ב )147 (סעיף טור א' הגורם טור ב' סוג המידע .  תאגיד בנקאי1 פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. . חברת כרטיסי אשראי2 פירוט הוצאות היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. 'חלק ב )147 (סעיף טור א' הגורם טור ב' סוג המידע .  תאגיד בנקאי1 פירוט תנועות בחשבון בנק שהוא חשבון עובר ושב של היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. . חברת כרטיסי אשראי2 פירוט הוצאות היחיד במהלך השנה שקדמה למועד מתן הצו לפתיחת הליכים. )(ב), כי במקרים שבהם בית 2( עוד מוצע, בפסקה המשפט לא הורה על פירוק התאגיד, יוגבל תשלום הגמלה החודשים שקדמו לצו לפתיחת ההליכים. הניסיון 4–ל מלמד כי עובדים שאינם מקבלים שכר מהמעסיק עקב קשיים כלכליים, מוכנים להמשיך ולעבוד למשך תקופת מה כדי לנסות ולסייע למקום העבודה להמשיך להתקיים. ואולם לרוב, העובדים אינם מסוגלים או מוכנים להמשיך ולעבוד בלא שכר למשך חודשים ארוכים. לכן, ניתן להגביל החודשים שקדמו לצו לפתיחת 4–את תשלום הגמלה ל הליכים, בלי שההגבלה תפגע בעובדים. מוצע לקבוע כי אם בית המשפט לא הורה על פירוק התאגיד, יהיה העובד זכאי לתשלום בעבור זכויות הנובעות מסיום יחסי העבודה רק אם הנאמן הורה על פיטוריו. זאת משום שאין הצדקה לכך שעובד שממשיך לעבוד במקום עבודתו יקבל תשלום מהביטוח הלאומי בעבור זכויות הנובעות מסיום יחסי העבודה. .208 'ס"ח התשמ"א, עמ 58 ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 'טור א הגורם טור ב' סוג המידע .18 מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), 58‏1981-התשמ"א זכויות היחיד כלפי המבטח, ערבויות תקפות שניתנו לבקשת היחיד והלוואות שהיחיד קיבל מהמבטח ושטרם נפרעו. .19 חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים 2005-(קופות גמל), התשס"ה זכויות היחיד בקופת גמל המנוהלת בידי החברה המנהלת והלוואות שהחייב קיבל מהחברה המנהלת או מכספי קופת הגמל שבניהולה ושטרם נפרעו. .20הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד בעל שווי כספי שהיחיד צד להן וערבויות, ערבונות או פקדונות שניתנו בהן. .21 המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מידע על חובות היחיד שנגבים באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ועל כספים המגיעים ליחיד מהמרכז. 812 תוספת שנייה )217 (סעיף נכסים שאינם כלולים בנכסי קופת הנשיה מצרכי מזון הדרושים לצורך מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו; )1( חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי )2( ;בית אחרים, הדרושים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו תשמישי קדושה המשמשים את החייב ובני משפחתו הגרים עמו; )3( ,כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים לרבות כלי רכב, וכן בעל חיים )4( שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויו המוערך של כל אחד מהם אינו עולה על סכום שקבע השר; כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין - היה החייב או בן משפחתו הגר עמו, נכה )5( אחרים, לרבות כלי רכב ובעל חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו; בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של - "חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד )6( ;החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי מיטלטלין כמפורט להלן הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד )7( :ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שקבע השר כהגדרתו בחוק המחשבים, - "מחשב אישי ומדפסת; לעניין זה, "מחשב (א) , אך למעט מערכת מחשבים;59‏1995-התשנ"ה מכשיר טלוויזיה ומכשיר רדיו; (ב) טלפון נייח או טלפון נייד; (ג) מכונת כביסה. (ד) תוספת שלישית )293 (ההגדרה "מדינה זרה" שבסעיף Hong Kong Special Administrative - טיוואן והאזור המינהלי המיוחד הונג קונג . Region .366 'ס"ח התשנ"ה, עמ 59 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 813 ,]להלן נוסח פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש להצעת החוק, לבטלה:358 , שמוצע, בסעיף1980-התש"ם פרק א': פרשנות הגדרות - .    בפקודה זו1 בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת- ""בית המשפט רגל לפי פקודה זו; -  "החלטה" או "החלטה רגילה" של אסיפת נושים החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה; החלטה -  "החלטה מיוחדת" של אסיפת נושים שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם; לרבות הקניית נכסים והמחאתם;- " "העברה תוספת לסכום לפי שיעור העליה - " "הפרשי הצמדה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הפרשי הצמדה בצירוף - " "הפרשי הצמדה וריבית לשנה;3% ריבית לא צמודה של התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, - " "חבות מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות אף אם סכום - גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא אף - מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב; כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה - " "חוב בר–תביעה זו לתבעם בפשיטת רגל; (נמחקה);- " "טובין כמשמעותו לפי חוק ההוצאה - " "מוציא לפועל , לרבות כל מי שמוסמך לבצע 1967-לפועל, תשכ"ז הליך גביה לפי כל דין; הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב;- " "נאמן מי שבידו שעבוד או עיכבון על - " "נושה מובטח נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב; מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, - " "נכסים ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם; הנכסים העומדים לחלוקה בין - " "נכסי פושט רגל נושיו לפי פקודה זו, למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן; לחוק 4 ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף- " "ריבית ;1961-פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג';- " "תובע לרבות טפסים;- " "תקנות שר המשפטים.- " "השר פרק ב': הליכים בפשיטת רגל סימן א': ממעשה פשיטת רגל עד צו כינוס מיהו חייב . (א)  חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה 2 שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה: )   הוא עצמו היה בישראל;1( )   היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום2( ;מגורים )   ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי 3( ;מורשה או מנהל אדם או בשותפות -בני-)   היה חבר בחבר4( .שניהלו עסקים בישראל (ב)  אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר -הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה עשרה שנים. התראת פשיטת רגל  . נושה שהשיג נגד חייב פסק דין חלוט לתשלום סכום 3 כסף, והוצאתו לפועל לא עוכבה כדין, זכאי לבקש להמציא לחייב בישראל, או ברשות בית המשפט בחוץ לארץ, - התראת פשיטת רגל; לענין התראת פשיטת רגל )   יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין 1( ;חלוט כמי שהשיגו לרבות צו חלוט, ולרבות שטר - ")   "פסק דין חלוט2( חליפין, שטר חוב ושיק שהוגשו לביצוע ללשכת א לחוק ההוצאה לפועל, 81 ההוצאה לפועל לפי סעיף , ולא הגיש החייב התנגדות לביצועם 1967-תשכ"ז או שהתנגדותו נדחתה בפסק דין חלוט או בהחלטה חלוטה. נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ס ב ר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 814 תכנה של התראת פשיטת רגל .  (א)  בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם את 4 החוב הפסוק בהתאם להוראות פסק דין חלוט, או להבטיחו או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או דעת בית המשפט, ויפורשו התוצאות של הפרת הנדרש בה. (ב)  התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה. (ג)   בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לענין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו. (ד)  לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה. מעשה פשיטת רגל   . מעשה פשיטת רגל הוא לחייב, אם עשה או נעשתה לו 5 :אחת מאלה - )   בישראל או במקום אחר1( (א)   נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה; (ב)   העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה; )   בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה 2( :אחת מאלה (א)   יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם; (ב)   עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה; (ג)    התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו; )   עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי 3( ;צו בית משפט )   הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם 4( את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו; )   הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, 5( ;לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו )   לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל 6( לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה לרבות סכום שניתן - "פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק לרבות הליכים שבהם - "צו חלוט לשלמו, ו"תובענה ניתן הצו. סמכות למתן צו כינוס .  עשה חייב מעשה פשיטת רגל, רשאי בית המשפט, על 6 סמך בקשת פשיטת רגל שהגיש נושה או החייב, ובכפוף לתנאים האמורים להלן, ליתן צו להגנת נכסי החייב; לצו כאמור ייקרא צו כינוס. עילות לבקשת נושה   .  לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא 7 :אם נתקיימו כל אלה )  החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו 1( סך כל החובות שהוא- המבקשים שני נושים או יותר שקלים חדשים; בית 87,400.55–חב להם, אינו פחות מ המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה; )  החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או 2( ;בזמן עתיד קבוע )  מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה 3( ;אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה )  מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך 4( שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל -בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי -בני שותף או שותפים או מורשה או מנהל. בקשה לפשיטת רגל נגד חייב שהגיש בקשת הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל א.  הגיש חייב בקשת הפטר בתקופת התחולה לפי סימן 7 , וביקש1967- לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1'ב' לפרק ז נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב, יפרט הנושה את הנימוקים לניהול ההליך לפי פקודה זו ולא לפי החוק האמור; בית המשפט רשאי לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל אם סבר שמתקיימות נסיבות המצדיקות את הפעלת הסמכויות המוקנות לבית המשפט בהליכי פשיטת רגל. בקשת נושה מובטח   . היה המבקש נושה מובטח, יציין בבקשתו שהוא מוכן 8 לוותר על ערובתו לטובת הנושים אם יוכרז החייב פושט רגל, או יתן אומדן שוויה של הערובה; נתן המבקש אומדן כאמור, אפשר שיצורף כנושה מבקש לענין עודף החוב המגיע לו, לאחר ניכוי השווי הנאמד, כאילו היה נושה לא מובטח. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 815 אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית . לא תוגש בקשת פשיטת רגל נגד תאגיד או חבר בני אדם 9 שניתן לפרקם לפי פקודת החברות או לפי פקודת האגודות השיתופיות. אימות והמצאה . בקשתו של נושה תאומת בתצהיר, שלו עצמו או של 10 אדם אחר מטעמו היודע את העובדות, והיא תומצא בדרך שנקבעה. ראיות נחוצות . בית המשפט בדונו בבקשת הנושה ידרוש ראיות לחובו 11 של הנושה המבקש, להמצאת הבקשה ולמעשה פשיטת הרגל או לאחד ממעשי פשיטת הרגל שנטענו בבקשה, ואם הניחו הראיות את דעתו רשאי הוא ליתן צו כינוס לפי הבקשה. זכות להעיד את החייב . להוכחת הטענות שבבקשתו רשאי הנושה המבקש, 12 בשעת הדיון בבקשה, לדרוש שיוצגו פנקסי החייב לפני בית המשפט ולהזמין את החייב עצמו להעיד. חקירת תוקף החוב ותמורתו . בית המשפט, בדונו בבקשת הנושה, רשאי לברר מה 13 ,היתה התמורה לחוב פסוק, ואם היתה לפניו ראיה למרמה לקנוניה או לעיוות דין, או שהוכח קיומו של חוב בר– תביעה מלבד החוב הפסוק, רשאי הוא לברר תקפותו של החוב הפסוק. עילות לדחיית הבקשה לא הניחו את דעת 11 . אם הראיות שהובאו לפי סעיף14 בית המשפט, או אם הראה החייב להנחת דעת בית המשפט שהוא יכול לשלם את חובותיו או שמטעם מספיק אחר אין ליתן צו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה. דחייה או עיכוב בגלל ערעור . כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת 15 דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב את הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק הדין. עיכוב הליכים מחמת הכחשה .  (א)  התייצב החייב לדיון בבקשה וכפר שהוא חייב 16 חוב לנושה, בכלל או בסכום שיש בו להצדיק הגשת הבקשה נגדו, רשאי בית המשפט, במקום לדחות את הבקשה, לעכב את כל ההליכים בה לזמן הדרוש למשפט בדבר החוב, ורשאי הוא לדרוש שתינתן ערובה לתשלום כל חוב שיוכח נגד החייב לזכות המבקש במהלך המשפטי הרגיל והוצאות הוכחתו. (ב)  עוכבו הליכים, רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו. בקשת חייב . (א)  לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא 17 :אם נתקיימו אלה שקלים 17,481.54–)   חובותיו אינם פחותים מ1( ;חדשים )   צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד 2( הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע - בתקנות, מאומת בתצהיר ובו (א)   פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד; (ב)   פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם; (ג)    פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן–זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד. )   צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס 3( הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, - (להלן הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, 1981-כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם - (בחוק זה אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, , או בידי תאגיד בנקאי.1981-תשמ"א (ב)  החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור ).4(5 בסעיף צו כינוס נכסים לבקשת חייב . בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו18 , בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה6 בסעיף אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים ; במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו, רשאי בית 17 בסעיף המשפט, לאחר שמיעת עמדת הכונס הרשמי, ליתן צו כינוס לבקשת חייב אף ללא אישור הכונס הרשמי כאמור, ובלבד ששוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס הרשמי. מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל א. (א)  החליט בית המשפט ליתן צו כינוס כמשמעותו 18 , יקבע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת18 או בסעיף6 בסעיף פשיטת הרגל, שיתקיים לאחר תום ששה חודשים לפחות מיום מתן צו הכינוס; ואולם אם שוכנע, לאחר שמיעת הכונס הרשמי, כי יש ביכולתו להגיש את חוות דעתו, 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 816 יוקדם הדיון- ד, במועד מוקדם יותר18 כמשמעותה בסעיף בהתאם למועד זה. (ב)  החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל; בית המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב. תשלומים עתיים ומגבלות על החייב ב. בית המשפט רשאי, לבקשת הכונס הרשמי, להורות 18 ,לחייב שניתן לגביו צו כינוס, צו זמני או צו לעיכוב הליכים וטרם הוכרז פושט רגל, לשלם לכונס הרשמי תשלומים ; כן רשאי בית המשפט לקבוע, 111 עתיים כאמור בסעיף לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, כי יחולו א, כולן או מקצתן.42 עליו המגבלות הקבועות בסעיף חקירה על ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת  מידע ומסמכים ג. (א)  הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו 18 לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים. (ב)  לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, - לבצע פעולות אלה )   לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו 1( של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו; )   לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל 2( את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, .1967-תשכ"ז (ג)   לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב אם הבקשה - הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו אם הבקשה - הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו הוגשה על ידי החייב. )   כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס 1(  )(ד הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים כבקשת החייב עצמו - הנוגעים לעניניו של החייב לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו; )   מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור 2( ,בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין למסרם לידי הכונס הרשמי. (ה)  קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט. א, חקירה, 60– ו59 (ו)   לענין סעיף זה ולענין סעיפים דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור. חוות דעת הכונס הרשמי ד. (א)  הכונס הרשמי יגיש לבית המשפט את חוות 18 דעתו, בה יפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, את הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם היו כאלה, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם; כן יחווה את דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב. (ב)  חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון א; עותק ממנה יומצא 18 בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע. החלטת בית המשפט ה. (א)  בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת 18 הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: )   להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור 1( ;42 בסעיף )   לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה 2( שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו; , כי מיד 63 )   לקבוע, בכפוף להוראות סעיף3( לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי .226– ו69 ,67 ,66 סעיף זה יחולו הוראות סעיפים (ב)  בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו. חזרה מבקשה בין של נושה ובין של - . אין חזרה מבקשה שהוגשה19 . אלא ברשות בית המשפט- חייב פשרה או הסדר לפני צו כינוס שקלים 34,963.07 א. (א)  חייב שחובותיו עולים על19 חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 817 הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס.- פשיטת רגל, או אם הוגשה - (ב)  לבקשה יצרף החייב )   את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו 1( ;שאינו יכול לשלם את כל חובותיו ) על חובותיו 2()(א17 )   דין וחשבון כאמור בסעיף2( ;ורכושו בציון סיבת הגרעון )   (נמחקה).3( (ג)   בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה. (ד)  בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה. (ה)  הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף (ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.35 פעולת צו כינוס . (א)  משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית 20 המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר–תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. (ב)  הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת. כונס זמני, מינויו ושכרו . (א)  משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט אם נוכח 21 שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד. (ב)  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של - הכנסת, רשאי לקבוע כללים )   בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס 1( הרשמי ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שהובאו לפניו לענין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו; )   בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו 2( .הכונס הרשמי עיכוב הליכים . (א)  משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל 22 .תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף א.22 להוראות סעיף (ב)  כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה. (ג)   המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך. - (ד)  על אף האמור בסעיף זה )   לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל 1( ;אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה )   לא יעכב בית המשפט בעל משכנתה או נושה 2( מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם. צו זמני לבקשת חייב א. בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הכונס הרשמי 22 ומנימוקים שיירשמו, ליתן, לבקשת חייב אשר הגיש בקשה , צו 17 לפשיטת רגל ולא מילא את התנאים הקבועים בסעיף או צו לעיכוב 21 למינוי כונס נכסים זמני כמשמעותו בסעיף , והכל בתנאים שיקבע 22 הליכים כמשמעותו בסעיף ימים; מילא החייב את התנאים 45 ולתקופה שלא תעלה על יעמוד הצו בתוקפו עד להחלטת בית - שקבע בית המשפט ; לא מילא החייב את התנאים שנקבעו 18 המשפט לפי סעיף יפקע הצו בתום התקופה האמורה, אלא אם כן - כאמור ימים נוספים, 30–הורה בית המשפט על הארכת התקופה ב מנימוקים מיוחדים שיירשמו. מנהל מיוחד . (א)  ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי 23 החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול דעתם. (ב)  המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי. (ג)   המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי. פרסום צו כינוס ואסיפת נושים ואם הוחלט על כינוס - .  הודעה על מתן צו כינוס24 , גם על מועד26 אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף תפורסם ברשומות ובעיתון בדרך שנקבעה; - האסיפה ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית המשפט שנתנו ותאריך הבקשה. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 818 סימן ב': דו"ח, חקירה ואסיפה דו"ח לאחר מתן צו כינוס . (א)  חייב שניתן נגדו צו כינוס יערוך ויגיש לכונס הרשמי 25 ,דו"ח על מצב עסקיו, ובו יפרט את נכסיו, חובותיו וחבויותיו שמות נושיו, מענם ומשלח ידם, את הערובות שנושיו מחזיקים בהן, את התאריכים שבהם ניתנו הערובות, וכל ידיעה אחרת שנקבעה או שהכונס דרש אותה. (ב)  דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג)   חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל. (ד)  נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו. (ה)  הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי ) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של 2()(א17 סעיף פשיטת הרגל. אסיפת נושים ראשונה . (א)  ניתן צו כינוס, יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית 26 של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות הענין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל. (ב)  נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים .71 לפי סעיף בקשה לחקירה פומבית . ניתן צו כינוס, רשאי הכונס הרשמי, אם מצא צורך 27 בכך, לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב. קביעת מועד חקירה . החליט בית המשפט לערוך את החקירה, יקבע את 28 .מועדה והחייב יתייצב לחקירה באותו מועד עריכת החקירה אם נתמנה כזה - . בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן29 וכן כל נושה שהגיש תביעה או נציגו שהורשה לכך- ,בכתב, רשאים בחקירה לשאול את החייב בדבר עסקיו נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כשלונו. הנוהל בחקירה . (א)  בית המשפט יזהיר את החייב לפני גביית עדותו 30 כי עליו להעיד אמת, שאם לא כן יהא צפוי לעונש הקבוע לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת 5– ו4 ,2 בחוק, וסעיפים יחולו.- 1980-עדים וביטול שבועה), תש"ם (ב)  על החייב לענות על כל שאלה ששאל בית המשפט או שנשאלה ברשותו. (ג)   דברי החקירה יירשמו בפרוטוקול ככל שבית המשפט ימצא לנכון, ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו וייחתמו בידי החייב ובידי בית המשפט; סירב החייב לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב. . (בוטל).31 חייב חולה . היה החייב חולה נפש, או סובל מלקות או מנכות 32 ,נפשיות או גופניות הנוטלות ממנו, לדעת בית המשפט את כשרו להתייצב לחקירה הפומבית, רשאי בית המשפט לוותר בצו עליה או להורות שייחקר בתנאים, באופן ובמקום הנראים לבית המשפט כמתאימים. סימן ג': פשרה או הסדר אחרי צו כינוס הצעת החייב . ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום 33 עזבונו רוצה להציע פשרה לפרעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרשמי, תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע. אסיפה לדיון בהצעה . (א)  הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת 34 ,החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים תחייב את כולם.- כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט ) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, 1(א במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה. (ב)  החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים. (ג)   כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 819 (ד)  הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל. אישור ההצעה בבית המשפט . (א)  הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב 35 או הכונס הרשמי לבקש מבית המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו. (ב)  כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה. יחד -(ג)   לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל. (ד)  לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל. (ה)  לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו. (ו)   מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו .63 הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף (ז)   הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט: אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום - 35%   )1( ;צו הכינוס אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו - 45%   )2( ;שנתיים מיום הצו אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם - 55%   )3( ;עברו שלוש שנים מיום הצו אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם - 65%   )4( ;עברו ארבע שנים מיום הצו אם הוצעה כעבור חמש שנים או - 80%   )5( ,יותר מיום הצו אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה. (ח)  (בוטל). (ט)  אישור בית המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית המשפט. (י)   פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר– תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות. (יא)  תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם. אכיפה . לפי בקשתו של אדם מעונין רשאי בית המשפט לאכוף 36 .את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה ביטול . (א)  אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר 37 לא שולם במועדו, או שראה בית המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר. (ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר–תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר–תביעה מבחינות אחרות. תחולה לענין נאמן  . נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב 38 או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, 60– ו59 סעיפים וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו"הכרזה" באים, לפי הענין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר . הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר, במידה 39 שטיב הענין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו"הכרזה" יפורשו כאמור .38 בסעיף היקף פשרה והסדר .  פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא 40 יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 820 שאישר אותם בית המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור. סייג לתוקף פשרה והסדר . פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא 41 יחייבו נושה שלא הסכים להם לענין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על פי צו הפטר בפשיטת רגל. סימן ד': הכרזת פשיטת רגל צו הכרזה על פשיטת רגל .  ניתן על חייב צו כינוס והחליטו הנושים באסיפתם 42 בהחלטה רגילה שהחייב יוכרז פושט רגל, או שלא קיבלו כל החלטה או לא נתכנסו, או שפשרה או הסדר לא אושרו לפי סימן ג' בפרק זה תוך מועד שקבע בית המשפט, יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כך יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן. הגבלות על פושט רגל א. (א)  חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד 42 .1981-כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א )   חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו 1(  )(ב או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב , אלא 1986-כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן; הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה; מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק; הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב; )   החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות 2( ;בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב, להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן; ) בשינויים 1( החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה המחוייבים; )   משמעותם של המונחים בסעיף זה, 3( .1986-כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו (ג)   חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש - "בית המשפט או הנאמן; לענין סעיף זה, "בעל ענין , ולגבי תאגיד 1968-כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד - שאין לו הון מניות או המנהלה של אותו תאגיד. (ד)  השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור. (ה)  ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי הענין; בית המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו. (ו)   השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה. פרסום . הודעה על הכרזת פשיטת רגל תפורסם ברשומות 43 ובעתון יומי בדרך שנקבעה; בהודעה יצויינו שמו, מענו ומשלוח ידו של פושט הרגל, בית המשפט המכריז ויום ההכרזה, ותוקף ההכרזה יהא מיום מתן הצו. הכונס הרשמי כנאמן . משהוכרז חייב פושט רגל, יהיה הכונס הרשמי, מכוח 44 משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן. מינוי נאמן . (א)  משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים 45 שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל; הכונס הרשמי יודיע לבית המשפט על הצעתם. (ב)  לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן. (ג)   בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן. ערובה . בית המשפט רשאי, לפני מינויו של נאמן או אחרי כן, 46 לדרוש שהנאמן ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנאמן ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה. כללים למינוי נאמן . השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 47 רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של נאמן ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שיובאו לפניו לענין זה; בכללים האמורים ייקבעו תנאי הכשירות למינוי, תנאים אחרים שנאמן חייב למלא לצורך מינויו ודרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 821 מינוי ועדת בקורת . (א)  הנושים הכשירים להצביע רשאים, בהחלטה 48 באסיפתם הראשונה או באחת האסיפות שלאחריה, למנות ועדת בקורת לשם פיקוח על ניהול נכסי פושט הרגל בידי הנאמן. (ב)  בועדת הבקורת יהיו לא פחות משלושה חברים ולא יותר מחמישה, וכל חבר יהיה נושה, או מי שנושה להצבעה, -עשהו או נתכוון לעשותו למורשהו או לשלוחו ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הבקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר–תביעה. סדרי עבודת ועדת הבקורת . (א)  ועדת הבקורת תתכנס בזמנים כפי שהנאמן או כל 49 .חבר של הועדה יראו לנחוץ (ב)  הועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה. הפסקת חברות בועדת הבקורת . (א)  כל חבר של ועדת הבקורת רשאי להתפטר ממנה 50 .על ידי שימסור על כך לנאמן הודעה בכתב חתומה בידו (ב)  חבר של הועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות תתפנה משרתו.- רצופות של הועדה (ג)   אפשר להעביר חבר הועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים שניתנה עליה הודעה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה. (ד)  נתפנתה משרתו של חבר הועדה, יזמן הנאמן מיד אסיפת נושים לשם מילוי המקום, והאסיפה רשאית בהחלטה למנות לכך נושה אחר או אדם אחר כשיר לכך (ב).48 כאמור בסעיף (ה)  חברי הועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה; ואם היו פחות מחמישה רשאים הנושים להוסיף עליהם ובלבד שלא יהיו יותר מחמישה. בהעדר ועדה . באין ועדת בקורת רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת 51 הנאמן, לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שועדת הבקורת רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו. פשרה או הסדר לאחר הכרזה . משהוכרז החייב פושט רגל רשאים הנושים בכל עת 52 להחליט, ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל הצעת פשרה לפרעון החובות המגיעים להם בפשיטת הרגל או הצעת הסדר לעסקי פושט הרגל, ומשעשו כן יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל. אישור בית המשפט  . (א)  אישר בית המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי 53 הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון. (ב)  נתן בית המשפט צו לפי סעיף זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קנינו של החייב מיד לאחר ששולם כל סכום הפשרה. ביטול . (א)  לא שולם במועדו תשלום המגיע לפי פשרה או 54 הסדר, או שראה בית המשפט שהפשרה או ההסדר לא יוכלו להימשך בלי לגרום עוול או השהיה בלתי סבירה, או שאישורו הושג במרמה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת אדם מעונין, להכריז את החייב פושט רגל ולבטל את הפשרה, או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשה כשורה לפי הפשרה או ההסדר. (ב)  הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר–תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר–תביעה מבחינות אחרות. סמכות לבטל הכרזה  . (א)  ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות 55 מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעונין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעתון יומי. (ב)  בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה. - (ג)   לענין סעיף זה )   ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל, 1( ;לא ייראה כפרעון מלא של החוב )   חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע 2( במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט; )   חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או 3( לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט. (ד)  ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית המשפט, ואולם נכסי החייב יוקנו יחזרו להיות - לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מינה קנינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית המשפט לקבוע בצו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 822 סימן ה': פיקוח על החייב ועל נכסיו חובת החייב בגילוי נכסים ובמימושם החייב) - . (א)  חייב שניתן עליו צו כינוס (בסעיף זה56 יתייצב באסיפת הנושים הראשונה, זולת אם נבצר הדבר ממנו בגלל מחלה או סיבה מספקת אחרת, ויעמיד עצמו לחקירה וימסור ידיעות כפי שתדרוש האסיפה. (ב)  לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו. (ג)   הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו. נסיבות למעצר חייב . (א)  רשאי בית המשפט בצו ערוך אל שוטר, באחת 57 ,הנסיבות המנויות להלן, להורות על מעצרו של חייב תפיסת פנקסים, ניירות, כסף ונכסים שברשותו, והחזקת החייב וכל התפוס בשמירה בטוחה כפי שנקבע עד שיורה בית המשפט בדבר; ואלה הנסיבות: )   לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי 1( פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו; )   לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת 2( החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל; )   לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או 3( לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו; )   החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית 4( .המשפט ולא נתן לכך טעם סביר (ב)  תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה. עיכוב יציאה מהארץ א. משניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט לצוות 57 על עיכוב יציאתו מן הארץ; צו עיכוב היציאה יעמוד בתקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל, אם לא ביטל אותו בית המשפט קודם לכן. הפניית דברי דואר של החייב . משניתן על חייב צו כינוס רשאי בית המשפט, לפי בקשת 58 הכונס הרשמי או הנאמן, להורות ולחזור ולהורות שכל דבר דואר הממוען אל החייב במקום פלוני יופנה או יימסר מאת , או עובד 1986-בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו במשך תקופה שיקבע בהוראה אך לא תעלה על - שלו לכונס, לנאמן או למען אחר שהורה עליו.- שלושה חדשים זימון וצו הבאה . (א)  משניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לבקשת 59 - הכונס הרשמי או הנאמן, ליתן צו )   המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני 1( הכונס הרשמי, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף להתייצב בפני הכונס הרשמי;- ג18 )   המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד2( סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים ג, ואשר 18 לעניניו של החייב כמשמעותם בסעיף ) ולא מסר אותם 1()ג(ב18 נדרש למסרם לפי סעיף למסרם לכונס הרשמי או לבית המשפט, או - .להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט (ב)  מי שניתן לגביו צו כאמור בסעיף קטן (א), והוזמן כאמור ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא א לחוק 73– ו73 לבית המשפט לחקירה, והוראות סעיפים , יחולו, בשינויים 1984-בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד המחוייבים. (ג)   הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית המשפט. חקירה . (א)  בית המשפט רשאי לחקור בשבועה, בין בעל פה 60 ובין בשאלונים שבכתב, כל מי שהובא לפניו כאמור, בדבר החייב, עסקיו ונכסיו. (ב)  הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 823 (ג)   הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק. גילוי מידע לכונס הרשמי, לבית המשפט, לחייב או לנושים א. (א)  ניתן נגד חייב צו כינוס, רשאי בית המשפט, 60 לבקשת הכונס הרשמי, במטרה לסייע לו לבצע את חקירתו ג, על יסוד נימוקים שיירשמו ועל אף 18 כאמור בסעיף - ליתן צו- האמור בכל דין )   המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי 1( מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת מידע או מסמכים בנוסף על - הרגל בידי החייב );3()(א17 האמור בסעיף )   המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי 2( דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך - אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו (א)   סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי ) לפקודת מס הכנסה, 1(135 או131 סעיפים כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי לפקודה האמורה, בצירוף 152 או145 סעיפים הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי לפקודה האמורה;157 או156 סעיפים (ב)   במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של - החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו. (ב)  מידע או מסמכים שבית המשפט הורה על מסירתם לפי סעיף זה, לא יימסרו אלא לכונס הרשמי ולבית המשפט בלבד, בדרכים שייקבעו; ואולם, בהסכמת נציג מוסמך של רשות המס או התאגיד הבנקאי, יימסרו המידע או המסמכים גם לנושים או לחייב. (ג)   בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על גילוים לחייב של מידע או מסמכים שנמסרו לכונס הרשמי, לאחר שנסתיימה חקירתו, אף ללא הסכמת רשות המס או התאגיד הבנקאי, ובלבד שניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם, ולענין שבית המשפט שוכנע שלא יהיה בכך כדי - רשות מס לחשוף את מקורות המידע שלה או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה של רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומטעמים שיירשמו, אף ללא נוכחות החייב, וכן לקבוע הוראות לענין מסירת המידע, באופן שימנע את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו. (ד)  השר ושר האוצר יקבעו הוראות לענין דרכי מסירת הדו"חות, המידע או המסמכים מתאגיד בנקאי או יקבע - מרשות מס כאמור בסעיף זה; לא נקבעו הוראות בית המשפט בצו את אופן העברת המידע. (ה)  צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לגורם שכלפיו הוא מופנה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו. כמשמעותה בחוק לתיקון - "(ו)   בסעיף זה, "רשות מס .1967-דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), תשכ"ז סימן ו': הפטר בקשת הפטר והודעה . (א)  פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט 61 .הפטר (ב)  בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו. (ג)   הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת. דיון והחלטה . (א)  בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס 62 הרשמי ואת הנאמן, ואת כל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. 63 (ב)  בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים , ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים 64–ו שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; רשאי בית - לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר. סייגים למתן הפטר . (א)  הואשם פושט הרגל והורשע בעבירה לפי פקודה זו 63 בכל עבירה הנוגעת לפשיטת הרגל שלו, או הוכחה עובדה מהעובדות המנויות בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להחליט כי ינהג באחת מאלה: 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 824 ;)   לא יתן הפטר1( ;)   יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה2( )   יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים3( ; לפחות50% דיבידנד של )   ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים 4( למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו. (ב)  ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר: )   במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום 1( ;לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל )   פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו 2( פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו; )   פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או 3( התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו; )   (נמחקה);4( )   פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת5( ;מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו )   פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו 6( בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו; )   פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת 7( על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק; )   פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר 8( נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה; )   תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, 9( שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה; )  (נמחקה);10( )  פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים11( ;שקדמו למועד מתן צו הכינוס )  פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת 12( .נאמנות במרמה שינוי צו . עברו שנתיים מיום מתן צו הפטר, ופושט הרגל שכנע 64 את בית המשפט כי אין סיכוי סביר שיהיה במצב שיוכל למלא אחרי האמור בצו, רשאי בית המשפט לשנות את האמור בו או בכל צו שבא במקומו, באופן ובתנאים שימצא לנכון. סמכות להתלות ולהתנות כאחד . הסמכויות להתלות הפטר ולהתנות בו תנאים, יכול 65 .שיופעלו בו בזמן תעודה לענין חיקוקים פוסלים . בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה 66 המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור. חובות פושט רגל שהופטר . פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת 67 הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו, אך אין הביטול פוגע בתקפם של מכירה, העברה או תשלום וכל דבר אחר שנעשו כשורה אחרי מתן ההפטר ולפני ביטולו. הפטר על פי בקשת הכונס הרשמי א. (א)  על פי בקשת הכונס הרשמי ובהתחשב בדו"ח 67 א, רשאי בית המשפט לתת הפטר148 הנאמן לפי סעיף לחייב אם הוא סבור כי אין בהמשך ניהול פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים. (ב)  בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו. , 62 (ג)   על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים .226– ו69 ,67 ,66 חזקות - . לענין סימן זה68 )   תסקיר הכונס הרשמי יהיה ראיה לכאורה לכל1( ;האמור בו )   שוכנע בית המשפט שבמימוש נכסי פושט הרגל 2( הושג, או קרוב שיושג או שבמימוש זהיר אפשר היה ותסקיר - מובטחות- מחבויותיו הלא50% להשיג, כדי של הכונס הרשמי או של הנאמנים יהיה ראיה לכאורה כאמור.50% ייחשבו נכסיו כמגיעים כדי- על כך 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 825 פעולת ההפטר . (א)  צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר–69 :תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה )   חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה 1( ;או חוב המגיע למדינה בשל קנס )   חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל 2( היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור; )   חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, 3( להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה. (ב)  צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר. (ג)   צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו. מניעת הסדר והפטר בשל העברת מרמה אחת מאלה:- ". (א)  בסעיף זה, "העברת מרמה70 )   העברת נכסים בשל נישואין ולפניהם כגמול1( יכולת לשלם להם בשעה שלמעביר לא היתה את כל חובותיו בלי שייעזר בנכסים הכלולים בהעברה; )   התחייבות, בשל נישואין, להעביר בעתיד 2( לאשה או לילדים של המעביר, או לטובתם, כסף למעט כסף ונכס השייכים או מגיעים - או נכס כשביום הנישואין לא היתה לו בהם - לאשתו כל זכות או זיקה. (ב)  מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהותם, או שלא היתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביר בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי הענין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה. פרק ג': ניהול נכסים סימן א': תביעת חובות חובות בני תביעה   . (א)  חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, 71 החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל. חוב וחבות במטבע חוץ יחושבו לפי ערכם במטבע ישראלי ביום מתן הצו. (ב)  נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע. סייגים - 71 . על אף האמור בסעיף72 )   תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות1( מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל; )   אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו 2( להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה. הערכה . (א)  חוב או חבות שהם בני תביעה, אלא שמחמת 73 - היותם מותנים או מכל סיבה אחרת אין ערכם קצוב ישום אותם הנאמן, והנפגע בשומה רשאי לערער לפני בית המשפט. (ב)  ראה בית המשפט כי חוב או חבות אינם ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להחליט כך, ומשעשה כן לא יהיו עוד חובות בני–תביעה לענין פקודה זו. (ג)   ראה בית המשפט כי החוב או החבות ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להורות כי שוויים יישום בפני בית המשפט וליתן את ההוראות הנחוצות לענין זה, והסכום שנקבע כך יהיה חוב בר–תביעה. אשראי הדדי וקיזוז . (א)  היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים 74 אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל. (ב)  הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס. ריבית או הצמדה עד לצו הכינוס . כל חוב בסכום קבוע שאין לגביו הסכם לשלם ריבית 75 או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום, וביום מתן צו הכינוס כבר עבר זמן פרעונו והוא בר תביעה בפשיטת רגל, רשאי הנושה לתבוע עליו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמזמן הפרעון שנקבע במסמך ועד לתקופה - לתאריך הצו, ואם לא נקבע במסמך זמן פרעון 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 826 ,שמן היום שבו נמסרה הודעה לחייב ועד לתאריך הצו ובלבד שבהודעה נאמר שידרשו ממנו ריבית או הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כאמור. חוב שפרעונו בעתיד א. חוב שזמן פרעונו טרם הגיע ביום מתן צו הכינוס, 75 רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפרעון מיד, והוא זכאי לדיבידנדים בשווה לנושים האחרים בניכוי ריבית, שתחושב מיום הכרזת הדיבידנדים ועד לזמן שבו היה החוב משתלם בתנאים שלפיהם נוצר. שוויון בתשלום חובות . תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף 76 .להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה הוצאות ראשונות .  הוצאות הניהול של נכסי פושט רגל, לרבות אגרות 77 בית משפט, יהיו שעבוד ראשון על הנכסים, ואם לא שולמו בפועל לפני כל חוב יישמר סכום מספיק לשילומן מתוך הנכסים העומדים לחלוקה; בכפוף לכך ישולמו החובות המפורטים בסעיף הבא ללא דיחוי, כאשר יהיה בנכסי החייב כדי לשלמם. דין קדימה .  לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של 78 פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה: )  (א)   שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת 1( , שמגיע לעובד וגמול1958-השכר, תשי"ח תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), , שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק 2007-התשס"ז האמור, בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת כל השכר או גמול -פשיטת הרגל, ובלבד שסך התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא שקלים חדשים;21,000 יעלה על (ב)   אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה בדצמבר שלאחריה; 31 תעמוד בתקפה עד - "לענין זה,"שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], חוק הביטוח);- (להלן1968-תשכ"ח (ג)    הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל בינואר לפי שיעור התנודות של השכר 1–שנה ב הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח; (ד)   שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו–(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים; )  סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה 2( ;על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה )  החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה 3( במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה: (א)   תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן החדשים שקדמו לאותו יום; 12 פרעונם הגיע, תוך מסים עירוניים, מסים - "תשלומי חובה", לענין זה של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן); (ב)   מסיס המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו בדצמבר האחרון 31 והוטלו על פושט הרגל עד שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או החדשים שקדמו 12 שזמן פרעונם הגיע, במשך לאותו יום; (ג)    דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל; (ד)   כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל. )  בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו 4( מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת ), כולם 3(–) ו1( עדיפות לחובות האמורים בפסקאות או מקצתם. דין הנפטר חדל פרעון פרעון יחולו עליו הוראות -. מי שנפטר כשהוא חדל79 כאילו היה פושט רגל, ולענין זה יבוא82 עד76 סעיפים יום פטירתו במקום יום מתן צו הכינוס. דין שותפים פושטי רגל .  (א)  הנכסים המשותפים של שותפים ישמשו תחילה 80 לתשלום חובותיהם המשותפים, והנכסים הנפרדים של כל שותף ישמשו תחילה לתשלום חובותיו הנפרדים. (ב)  היתה יתרה בנכסים נפרדים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מהנכסים המשותפים; היתה יתרה בנכסים המשותפים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מנכסיו של כל שותף לפי מידת זכותו וזיקתו בנכסים המשותפים. (ג)   במקום שאין נכסים משותפים ואין שותף פרעון שאפשר לתבעו, יוכלו הנושים מן הנכסים -כשר המשותפים לתבוע מנכסיו של כל שותף נפרד ולקבל מתוכו דיבידנדים, בשיעור שווה עם כל נושה מן הנכסים הנפרדים; אולם אם אחריותו של שותף היא מוגבלת לא ירחיבו הוראות סעיף זה את אחריותו לשלם את חובות השותפות מנכסיו הנפרדים. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 827 ריבית או הצמדה מיום צו הכינוס .  הנאמן רשאי, לפי שיקול דעתו, לקבוע כי על כל 81 החל מיום צו- החובות שנתבעו בפשיטת רגל יתווספו ריבית או הפרשי הצמדה - הכינוס ועד לתשלומם בפועל או הפרשי הצמדה וריבית. שמירת דינים לא יגרעו מהוראות כל דין 81 עד76 .  הוראות סעיפים82 .הנוגע לחברות או לאגודות שיתופיות סייג לתביעות בני זוג . (א)  אשה נשואה שהוכרזה פושטת רגל, כל כסף 83 ,שהלווה לה בעלה וכל נכס שהפקיד בידה, לצורך עסקה לא יוכל בעלה לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא -לאחר שסופקו תביעות נושיה האחרים בשל תמורה בת ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף. (ב)  אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו ערך שניתנה בכסף או בשווה -האחרים בשל תמורה בת כסף. סימן ב': נכסים העומדים לתשלום חובות תחילתה של פשיטת רגל .  (א)  יראו פשיטת רגל של חייב, בין על פי בקשתו 84 ובין על פי בקשת נושה או נושים, כחלה למפרע בזמן שבו נעשה מעשה פשיטת הרגל שבגללו ניתן צו הכינוס נגד החייב וכמתחילה בזמן ההוא. (ב)  עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל. (ג)   העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה. נכסים בני חלוקה - 86 . נכסי פושט רגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף85 ,)   כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו1( בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו; א)  הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח 1( חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על , אלא 2005-שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן; ב)  הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על פי 1( תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי; ג)  בית המשפט או הכונס הרשמי לא יחליטו על 1( ב) אלא לאחר1(–א) ו1( פדיון כספים כאמור בפסקאות שנתנו לחייב הזדמנות לטעון טענותיו; )   הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים 2( לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו; )   מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או 3( בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל המיטלטלין; אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כמיטלטלין לענין סעיף זה. נכסים שאינם בני חלוקה - . נכסי פושט הרגל לא יכללו86 צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו )1( ;הגרים עמו, לתקופה סבירה )   חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, 2( תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו; )   דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני 3( ;משפחתו הגרים עמו )   מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים 4( ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע; כלים, מכשירים, מכונות, - )   אם החייב נכה5( ;מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו בעל חיים - ")   חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד6( המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי; )   פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים 7( ,בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 828 הגנת בית המגורים א. (א)  היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין 86 ,המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף. (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. (ג)   הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה. דין שכר טרחת עו"ד . (א)  כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון 87 הוצאות משפט בהתנגדותו להליכי פשיטת רגל שנפתחו נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים. (ב)  כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט פלילי שנפתח נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים; אולם אם ראה בית המשפט שהסכומים ששולמו הם מוגזמים, יקבע מהו הסכום הסביר, לדעתו, והנאמן יוכל להיפרע את היתרה מעורך הדין. סימן ג': פשיטת רגל נוספת הנאמן בחזקת נושה . פושט רגל שניתנו נגדו צווי כינוס נוספים, או פושט רגל 88 שנפטר וניתן צו שעזבונו ינוהל בפשיטת רגל, יראו, לענין כל הליך שבעקבות כל צו כאמור, את הנאמן בפשיטת הרגל שבתכוף לפני הצו כנושה לגבי כל חוב בר–תביעה בפשיטת הרגל שלאחריה שלא שולם במלואו. נכסים שיוקנו לנאמן הבא . (א)  אם בעקבות צו כינוס נוסף נגד פושט הרגל ניתנה 89 עליו הכרזת פשיטת רגל, או אם על עזבונו של פושט רגל שנפטר ניתן צו שינוהל בפשיטת רגל, כל נכס שרכש לאחר ההכרזה שבתכוף לפני הצו ושביום הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה לא חולק בין הנושים בפשיטת הרגל הקודמת, יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל שלאחריה או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל. (ב)  הוראת סעיף קטן (א) אינה פוגעת בכל מה שעשה בנכס הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת הרגל הקודמת בלי ידיעה על הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה, ואינה .102- ו101 גורעת מהוראות סעיפים חובת נאמן קודם . נאמן בפשיטת רגל שקיבל הודעה על בקשת פשיטת רגל 90 נוספת שהוגשה נגד פושט הרגל, או על בקשה שעזבונו של פושט הרגל ינוהל בפשיטת רגל, יעכב, עד שיוחלט בבקשה הנוספת, כל נכס המוחזק בידו אותה שעה שרכש פושט הרגל מאז הוכרז פושט רגל; אם ניתנו לפי הבקשה הנוספת הכרזת פשיטת רגל או צו לניהול העזבון בפשיטת רגל, יעביר הנאמן כל נכס כאמור או דמי מכרו לנאמן בפשיטת הרגל הנוספת או לנאמן המנהל את העזבון בפשיטת רגל, לאחר שניכה את הוצאותיו. איסור על פשיטת רגל נוספת א. חייב שהוכרז פושט רגל על פי בקשתו וקיבל הפטר, לא 90 יהיה רשאי להגיש בקשה נוספת לפשיטת רגל תוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר. איסור על פשיטת רגל לאחר מתן הפטר לפי חוק ההוצאה לפועל ב. חייב שקיבל צו הפטר לפי הוראות סימן ב' לפרק 90 , לא יהיה רשאי1967- לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1'ז להגיש בקשה לפשיטת רגל בתוך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר. סימן ד': תוצאי פשיטת רגל לגבי עסקאות סייג לזכויות של נושה ושל קונה . (א)  נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים 91 של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת ).2(72 פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור סעיף (ב)  לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל - בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב- היא, לגבי נכסים בקבלת החוב. (ג)   הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן. חובת מוציא לפועל למסור נכסים . נתפסו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, ולפני שנמכרו, 92 או לפני שנתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי ניתן צו כינוס נגד החייב, ימסור המוציא לפועל לכונס הרשמי, לפי דרישתו, את הנכסים וכל כסף שנתפס או שנתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל; אולם דמי ההוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הנכסים או על הכסף שנמסרו, והכונס הרשמי או הנאמן רשאים למכור את הנכסים או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד. חובת מוציא לפועל למסור כסף . נמכרו נכסים של חייב בהוצאה לפועל, מכוח פסק 93 דין, או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשת פשיטת רגל, וניתן צו כינוס נגד החייב על פי הבקשה ההיא או על 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 829 ישלם המוציא- פי בקשה אחרת הידועה למוציא לפועל לפועל את היתרה לכונס הרשמי או לנאמן, לפי הענין, והם יהיו זכאים לעכב אותה בידם מפני התובע בהוצאה לפועל. דין כסף ששולם במישרין . שולם כסף במישרין לנושה או לשלוחו, ינהגו בו, לענין 94 ., כאילו שולם למוציא לפועל93– ו92 סעיפים סייג לזכות חזרה . היו כסף או נכס של פושט רגל מוחזקים בידי אחר, וביום 95 שניתן צו הכינוס או לאחריו, אבל לפני שהודעה על כך פורסמה ברשומות בדרך שנקבעה, שילם המחזיק את הכסף או העביר את הנכס לזולתו, והתשלום או ההעברה בטלים הרי, אם הוכיח המשלם או - לפי פקודה זו כלפי הנאמן המעביר שלא ידע אותה שעה שניתן צו הכינוס, כל זכות להיפרע ממנו שהיתה לנאמן לא תהיה אכיפה בהליכים משפטיים, אלא במידה שראה בית המשפט שאין אפשרות סבירה שהנאמן ייפרע ממי שקיבל את הכסף או הנכס. ביטול הענקות . (א)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו 96 .שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן (ב)  העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח -ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה. לרבות כל העברה, - (ג)   "הענקה", לענין סעיף זה - אך למעט הענקה )   בשל נישואין ולפניהם;1( 1981-ת"ט תשמ"א )   לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב 2( ;ערך-ובתמורה בת )   לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של 3( .נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו (ד)  (בוטל). ביטול המחאה כללית בלתי רשומה . (א)  המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות 97 לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב)  האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום–לב ובתמורה. ביטול העדפות . (א)  מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע 98 זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן. (ב)  סעיף זה לא יגרע מזכויותיו של אדם שרכש קנין בתום לב ובתמורה בת ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה כאמור. (ג)   (בוטל). שמירת עסקאות שבתום לב 91 זולת הוראות סעיפים- . שום דבר האמור בפקודה זו99 לא יבטל, במקרה של פשיטת רגל, אחת העסקאות- 98 עד האמורות להלן שנעשו בתום לב לפני מתן צו הכינוס, אם הצד השני לעסקה לא ידע כי החייב עשה לפני העסקה ); ואלה העסקאות:2(72 מעשה כאמור בסעיף )   תשלום מאת פושט הרגל לאחד מנושיו;1( ;)   תשלום או מסירה לפושט הרגל2( ;)   המחאה מאת פושט הרגל, בתמורה בת–ערך3( ,)   חוזה או עסקה שעשה פושט הרגל, או שנעשו עמו4( .בתמורה בת–ערך שמירת תשלומים . מי ששילם כסף או מסר נכס לאדם שהוכרז לאחר מכן 100 פושט רגל, או לאדם התובע מכוח המחאה ממנו, יופטר מחיובו, על אף האמור בפקודה זו, אם עשה כן לפני היום שבו ניתן בפועל צו הכינוס, בלי שידע כי הוגשה בקשת פשיטת רגל, והכל במהלך הרגיל של העסקים או בתום לב מכל בחינה אחרת. עסקים עם פושט רגל שלא הופטר . (א)  כל העסקאות שעשה פושט רגל, לגבי נכסים שרכש 101 פושט הרגל לאחר ההכרזה, עם אדם העוסק עמו בתום לב ובתמורה, יהיו תקפות כלפי הנאמן אם הושלמו לפני שהתערב, וכל טובת הנאה בנכסים כאמור המוקנית לנאמן מכוח פקודה זו תחדל ותעבור בדרך ובמידה הדרושות למימוש עסקה כאמור. (ב)  קבלת כסף, ערובה או מסמך סחיר בידי בנקאי מאת פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, וכן תשלום כסף או מסירת ערובה או מסמך סחיר מאת בנקאי לידי פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, יראו, לענין סעיף זה, כעסקה של פושט רגל עם בנקאי העוסק עמו בתמורה. חובת בנקאי להודיע לנאמן . הוברר לבנקאי כי בעל חשבון אצלו הוא פושט רגל 102 אם לא שוכנע שהחשבון הוא- שלא הופטר, חייב הוא 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 830 להודיע מיד לנאמן או לכונס הרשמי- בשביל אדם אחר על קיום החשבון, ולאחר מכן לא ישלם כסף מחשבון זה אלא לפי צו בית המשפט או לפי הוראות הנאמן. סימן ה': מימוש נכסים החזקת נכסים נמסרים . הנאמן יקח לידו, בהקדם ככל האפשר, את הפנקסים 103 והמסמכים של פושט הרגל וכל נכס אחר מנכסיו הניתן למסירה ביד, ולא תהא לשום אדם זכות למנוע את הכונס הרשמי או את הנאמן מהחזיק בפנקסי חשבונות השייכים לפושט הרגל, או לטעון לעכבון עליהם לעומת הכונס או הנאמן. חובת שלוחיו של פושט הרגל . בכפוף להוראות פקודה זו בדבר נכסים שרכש פושט 104 רגל לאחר הכרזה, חייב שלוחו של פושט הרגל, ובכלל זה גזבר, עובד, בנקאי ועורך דין שלו, לשלם ולמסור לנאמן כל כסף ונייר ערך שבהחזקתו או בשליטתו מכוח מעמדו כשלוח ושאיננו רשאי לפי דין לעכב אצלו לעומת פושט יאשם בעבירה לפי פקודה זו.- הרגל או הנאמן; לא עשה כן הנאמן ככונס נכסים בהוצאה לפועל . לענין נכסי פושט הרגל, ולשם החזקה בהם או עיכובם, 105 יהיה הנאמן במעמד כונס נכסים לפי פרק ה' לחוק ההוצאה , ובית המשפט רשאי, לפי בקשת 1967-לפועל, תשכ"ז הנאמן, לאכוף את ההחזקה או העיכוב. נכסים שהעברתם ברישום . היו בין נכסי פושט הרגל סטוק, מניות, חלק בכלי 106 ,1960-שיט כמשמעותו בחוק הספנות (כלי שיט), תש"ך או נכסים אחרים שהעברתם היא ברישום בפנקסי חברה, משרד או אדם, זכאי הנאמן להעביר את הנכס באותה מידה שהיה זכאי לכך פושט הרגל לולא פשט את הרגל. תביעות . היו בין נכסי פושט הרגל תביעות, יראו אותן כאילו 107 .הומחו כדין לנאמן תפיסת נכסי פושט רגל . רשאי כל אדם, על פי הוראת בית המשפט, לתפוס 108 מנכסי פושט רגל, או מנכסי חייב שניתן נגדו צו כינוס, כל נכס שבשמירתו או בהחזקתו של פושט הרגל או החייב או של אדם אחר, ולשם תפיסה כאמור רשאי הוא לפרוץ כל בית, בנין או חדר של פושט הרגל או החייב, שהם אמורים להימצא שם, או כל בנין או בית קיבול שלהם שנכס מנכסיהם אמור להימצא בהם; שוכנע בית המשפט כי נכס כאמור מוסתר במקום שאינו שייך להם, רשאי הוא ליתן לכל שוטר או לפקיד בית המשפט צו לחפש בו. סייג לאחריות אישית . תפס הכונס הרשמי או הנאמן נכס שהיה בהחזקתו או 109 בחצריו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, או עשה דבר בנכס בלי שיש לאדם אחר תביעה לגביו, ולאחר מכן הוכח כי ביום צו הכינוס לא היה הנכס שייך לחייב, לא יחוב הכונס או הנאמן חבות אישית בשל כל הזק שנגרם לתובע הנכס מן התפיסה או העשיה, או בשל הוצאות הליכים שננקטו כדי להוכיח את תביעת הנכס, אלא אם היה בית המשפט סבור שהיתה רשלנות בטיפול בנכס מצד הכונס או הנאמן. . (בוטל).110 תשלומים עתיים ודין הכנסה של פושט רגל . (א)  בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי 111 על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת ; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע 1958-השכר, תשי"ח לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], 303 מהוראת סעיף , או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור 1995-תשנ"ה חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה האמור.303 להסדר הקבוע בסעיף (ב)  לבקשת פושט הרגל או הנאמן רשאי בית המשפט לאשר לשלם לפושט הרגל מתוך הכספים המגיעים לנאמן, סכומים נוספים, כפי שייראה לו צודק. (ג)   היה פושט הרגל זכאי למשכורת, לשכר או להכנסה אחרת, ולא ציית לצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות למי שמשלם אותם לפושט הרגל, להעבירם ישירות לנאמן או לכונס הרשמי. הפקעת צווים מכוח הפטר , זולת אם 111 . צו הפטר יפקיע מאליו כל צו לפי סעיף112 .ניתן צו מפורש להמשיך בתשלומים תסיבת נכסים והקנייתם . עד למינוי נאמן יהיה הכונס הרשמי נאמן לענין פקודה 113 זו, ומיד לאחר הינתן הכרזה נגד חייב יהיו נכסי פושט הרגל מוקנים לנאמן, ומשנתמנה נאמן יסובו ויוקנו מיד לנאמן שנתמנה. העברות הטעונות רישום . נכסי פושט רגל יסובו ויוקנו מנאמן לנאמן הממלא 114 תפקידו אותה שעה, ללא צורך בהעברה, ולענין כל חיקוק הדורש רישום העברות נכסים, יראו תעודת המינוי של נאמן כהעברת נכסים, ולפי זה ניתן לרשום אותה; מקום שהכונס הרשמי הוא נאמן, יראו את צו הכינוס כתעודת מינוי ולא יידרש כל רישום או תרשומת. ויתור על נכס מכביד - ". (א)  בסעיף זה ולהלן, "נכסים מכבידים115 ;)   מקרקעין העמוסים תנאים מכבידים1( )   מניות או סטוק של חברות שלא נפרעו2( ;במלואם )   חוזים ללא ריווח;3( 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 831 )   כל נכס אחר שלא ניתן למכרו, בכלל או על4( נקלה, מפני שהוא מחייב את המחזיק בו לבצע פעולה מכבידה או לשלם סכום כסף. (ב)  היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי ובאישור בית 122 עד116 הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים המשפט, לוותר עליו. (ג)   בבואו לתת אישור לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים וכן להתנות את מתן האישור בתנאים. תוצאי ויתור . מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות והחבויות של פושט 116 הרגל ושל נכסיו בנכס שוויתרו עליו, והנאמן יהיה מופטר מכל חבות אישית לענין הנכס מיום שהוקנה לו, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את פושט הרגל ונכסיו ואת הנאמן. . (בוטל).117 דרישה להודיע בדבר ויתור . נדרש הנאמן בכתב מאת צד מעונין בנכס מכביד 118 להחליט אם יוותר על הנכס או לא, ותוך עשרים ושמונה ימים מיום קבלת הדרישה, או תקופה ארוכה מזו שהתיר בית המשפט, לא הודיע הנאמן אם יוותר או לא יוותר שוב לא יוכל לוותר, ואם היה הנכס חוזה יראו כאילו - .אימץ אותו ביטול חוזה . בית המשפט רשאי, לפי בקשת הזכאי או החייב כלפי 119 הנאמן לפי חוזה עם פושט הרגל, ליתן צו המבטל את -החוזה בתנאים שיקבע לענין תשלומי פיצויים בשל אי ביצוע החוזה ולכל ענין אחר, כפי שייראה לו, ופיצויים שנפסקו כאמור יהיו למבקש חוב בר–תביעה בפשיטת הרגל. צו הקניה לאחר ויתור . (א)  לפי בקשת אדם התובע מכוח זיקה שיש לו בנכס 120 מכביד שהנאמן ויתר עליו או מכוח חבות שחב לענין נכס כאמור ולא הופטר ממנה לפי פקודה זו, רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את כל מי שמצא לנכון, להקנות או למסור את הנכס לאדם הזכאי לו, או למי שראה בית המשפט למסרו לו כפיצוי על חבות כאמור, או לנאמן בשבילו, הכל בתנאים שיראה. (ב)  ניתן צו הקניה כאמור, יוקנה הנכס המפורש בו לאדם הנקוב בשמו לענין זה, ללא צורך בהעברה. (ג) ו–(ד)  (בוטלו). . (בוטל).121 זכות הנפגע בוויתור יראו אותו 121 עד115 . הנפגע מחמת ויתור לפי סעיפים122 כנושה של פושט הרגל כמידת הפגיעה ולפי זה יהיה לו חוב בר–תביעה בפשיטת הרגל. סייג לענין זכות יוצרים . היו נכסי פושט הרגל כוללים זכות יוצרים או כל 123 זיקה בה, והוא חב בשל כך לשלם ליוצר תמלוגים או חלק - מהרווחים )   לא יוכל הנאמן למכור עתקים של היצירה או 1( להרשות את מכירתם, או לבצע את היצירה או להרשות את ביצועה, אלא בתנאי שישלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים כדרך שהיה פושט הרגל חב לשלם; )   לא יוכל הנאמן, בלי רשות היוצר או בית המשפט, 2( להמחות את הזכות או להעביר את הזיקה שבה או להעניק זיקה בה בדרך רשיון, אלא בתנאים המבטיחים שישולמו ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים שלא יפחתו ממה שהיה פושט הרגל חב לשלם. סמכות הנאמן לנהל נכסים - . בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הנאמן124 ,)   למכור נכסי פושט הרגל, כולם או מקצתם1( במכירה פומבית או כחוזה פרטי, ורשאי הוא להעביר את כל הנכסים לאדם אחד או למכרם חלקים חלקים; לרבות מוניטין של עסק, ולרבות - לענין זה, נכסים חובות המגיעים או שיגיעו לפושט הרגל לפי הרשום בפנקסיו; )   לאשר קבלת כספים שקיבל, ואישור כאמור יפטיר 2( ;את המשלם מאחריות לשימוש בהם לתבעו - )   לענין כל חוב המגיע לפושט הרגל3( בפשיטת רגל או בפירוק לתבוע לו דין קדימה, לדרוש אותו ולמשוך בשלו דיבידנד; )   להפעיל כל סמכות הנתונה לנאמן לפי פקודה זו, 4( ולהוציא יפויי כוח ומסמכים אחרים כדי לבצע את הוראות הפקודה. סמכויות שהפעלתן טעונה הסכמה - . (א)  בהסכמת ועדת הבקורת, ובאין ועדת בקורת125 - בהסכמת הכונס הרשמי, רשאי הנאמן )   לנהל את עסקו של פושט הרגל, במידה 1( ;הדרושה לפירוקו המועיל )   לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט 2( ;הרגל ולהתגונן בהליך כאמור )   להעסיק עורך דין או שלוח אחר בנקיטת 3( הליכים או בעשיית עסק שועדת הבקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם; )   לקבל בתמורה, במכירת נכס של פושט הרגל, 4( סכום כסף שישולם בעתיד, בכפוף לתנאים בענין ערבות או בכל ענין אחר שייראו לועדת הבקורת, לכונס הרשמי;- ובהעדרה )   למשכן כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג 5( ;כסף לתשלום חובותיו 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 832 )   למסור סכסוך לבוררות, להתפשר בדבר6( בין שהגיע מועדן ובין- חובות, תביעות וחבויות שלא הגיע, בין ודאיות ובין מותנות, בין קצובות ובין שאינן קצובות, בין קיימות ובין אמורות להתקיים בין פושט הרגל לבין אדם שחב כלפיו תמורת סכומים ובתנאים, לרבות מועדי פרעון, - ;כפי שיוסכם )   להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה 7( מועיל, לגבי חובות בני תביעה בפשיטת הרגל, עם נושים או עם מי שטוענים שהם נושים; )   להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה 8( מועיל, לגבי תביעה הנובעת מנכסי פושט הרגל או הכרוכה בהם, שהוגשה או שאפשר להגישה מטעם כל אדם נגד הנאמן או מטעם הנאמן נגד כל אדם; )   לחלק בין הנושים נכס כמות שהוא, לפי 9( שוויו הנאמד, אם מחמת טבעו המיוחד או נסיבות מיוחדות אחרות אי אפשר למכור אותו בקלות או במחיר מועיל, בנסיבות הענין. (ב)  הסכמה הניתנת לענין סעיף זה לא תהא הסכמה כללית לעשות את כל הדברים האמורים בסעיף קטן (א), אלא הסכמה לעשיית הדבר המסויים שבשבילו נתבקשה ההסכמה במקרה הנתון. סמכות להתיר לפושט הרגל לנהל נכסים . ברשות ועדת הבקורת יכול הנאמן למנות את פושט 126 הרגל להיות מפקח על ניהול נכסיו או חלק מהם, או מנהל את עסקיו לטובת הנושים, או עוזר בכל דרך אחרת בניהול הנכסים, בתנאים שהורה עליהם הנאמן. תשלומים לפושט הרגל . ברשות ועדת הבקורת יכול הנאמן לתת לפושט הרגל 127 הקצבות מתוך נכסיו למחייתו ולמחיית משפחתו או כתמורה בעד שירותיו בפירוק נכסיו; אולם בית המשפט רשאי להפחית את ההקצבה. הקצבה לזכאי למזונות . (א)  ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו 128 של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון. (ב)  הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין. (ג)   הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים .112– ו111 (ד)  החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה. בקורת נכסים ממושכנים . (א)  היו נכסים של חייב שניתן נגדו צו כינוס מוחזקים 129 בידי אדם אחר דרך משכון או ערובה אחרת, רשאי הכונס הרשמי או הנאמן לבדוק את הנכסים, לאחר מתן הודעה בכתב על הכוונה לעשות כן. (ב)  משניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א) לא יהיה המחזיק זכאי לממש את ערובתו לפני שנתן לנאמן הזדמנות סבירה לבדוק את הנכסים ולהשתמש בזכותו לפדותם אם יראה לעשות כן. סימן ו': חלוקת נכסים הכרזה וחלוקה של דיבידנדים . (א)  הנאמן חייב, במהירות סבירה, להכריז על 130 דיבידנדים ולחלקם בין הנושים שתביעתם הוכרה, ובלבד שיעכב תחת ידו סכומים שהיו נחוצים לכיסוי הוצאות הניהול והוצאות אחרות. (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו. (ג)   עד (ה) (בוטלו). דיבידנדים משותפים ונפרדים - . מקום שמתנהלים נכסים משותפים ונפרדים כאחד131 )   דיבידנדים של הנכסים המשותפים והנפרדים1( יוכרזו ביחד, זולת אם הורה הכונס הרשמי הוראה אחרת לפי בקשת אדם בעל זיקה; )   את ההוצאות הכרוכות בדיבידנדים יחלק הנאמן 2( ,חלוקה הוגנת בין הנכסים המשותפים ובין הנפרדים בהתחשב בעבודה שנעשתה בשביל כל נכס ובתועלת שהובאה לו. סייגים לחלוקת דיבידנד . כל כסף שבידי הנאמן יחולק כדיבידנד, אולם בחישובו 132 - ובחלוקתו יביא הנאמן בחשבון )   חובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט 1( הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם רחוקים ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן; )   חובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא 2(  ;לתובענות שעוד לא הוכרע בהן )   חובות בני תביעה ותובענות שיש לגביהן סכסוך;3( .)   הוצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות4( זכות נושה שלא הוכר חובו . נושה שלא הוכר חובו אלא אחרי שהוכרז על דיבידנד 133 אחד או אחדים יהיה זכאי שישלמו לו, מתוך הכסף המצוי 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 833 אותה שעה בידי הנאמן, כל דיבידנדים שלא קיבל, וזאת לפני שהכסף ישמש לתשלום כל דיבידנד עתיד, אולם את חלוקת הדיבידנד שהוכרז עליו לפני שהוכר חובו אין לשנות משום כך בלבד שהוא לא השתתף בה. ריבית על חובות . (א)  הוכר חוב בפשיטת רגל, והוא כולל ריבית או כל 134 , הריבית או התמורה ייחשבו- תמורה כספית במקום ריבית לענין דיבידנד, בשיעור שאינו עולה על השיעור שנקבע .1961- לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א4 לענין סעיף (ב)  על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה: )   כל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך 1( שלוש השנים שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת; )   תשלומים ששילם החייב לנושה לפני צו 2( הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם; )   היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי 3( ,צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם. דיבידנד סופי . (א)  מימש הנאמן את כל נכסיו של פושט הרגל, או כל 135 הנכסים אשר לדעתו ולדעת ועדת הבקורת אפשר לממשם בלי הארכת הנאמנות ללא צורך, יכריז הנאמן על דיבידנד סופי. (ב)  לפני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית המשפט תוך הזמן שהוגדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב בטענותיהם. או זמן נוסף - (ג)   עם תום הזמן שהוגדר בהודעה יחולקו נכסי - שהתיר בית המשפט לטוען לפי בקשתו פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים. סייג לתובענה . סירב הנאמן לשלם דיבידנד, רשאי בית המשפט לצוות 136 עליו לשלמו, ואף לשלם מכיסו ריבית עליו לזמן שבו לא שולם והוצאות הבקשה, אולם לא תהא עילה לתובענה שלא מכוח פקודה זו נגד הנאמן בענין דיבידנד. זכות פושט הרגל ליתרה . אחרי שישולם כל המגיע לנושים, עם ריבית או הפרשי 137 הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום, וכל תשולם - הוצאות ההליכים עקב בקשת פשיטת הרגל היתרה לפושט הרגל. פרק ד': כונסים רשמיים מינוי כונסים רשמיים וסגנים . (א)  השר ימנה, בצו ברשומות, כונסים רשמיים 138 הנראים לו לרכושם של חייבים, שיפעלו לפי הנחיותיו הכלליות של השר והוראותיו, אולם יהיו עם זאת פקידי בתי המשפט שאליהם נספחו. (ב)  השר יקבע את מספר הכונסים הרשמיים ואת המחוזות שייוחדו להם. (ג)   השר רשאי להורות בצו שעובד המדינה שצויין בצו ימלא תפקידי הכונס הרשמי בזמן שהמשרה פנויה דרך ארעי או כשכונס נעדר דרך ארעי מחמת מחלה או סיבה אחרת. (ד)  השר רשאי למנות משנה וסגן או סגנים לכונס הרשמי ולקבוע את סמכויותיהם. מעמדו של כונס רשמי . (א)  תפקידי כונס רשמי יהיו הן לענין התנהגותו של 139 .החייב והן לניהול נכסיו (ב)  כונס רשמי רשאי להשביע על תצהירים הבאים לאמת תביעות חוב, בקשות והליכים אחרים לפי פקודה זו. (ג)   כל הוראה של פקודה זו המדברת בנאמן בפשיטת רגל, יראוה כמדברת גם בכונס הרשמי הפועל כנאמן, אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או משתמעת מתוך ההקשר. (ד)  הנאמן יתן לכונס הרשמי מידע,יתיר לו גישה לפנקסים, ולמסמכים של פושט הרגל, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידו לפי פקודה זו. (ה)  הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך שיתנהל בבית המשפט על פי פקודה זו. תפקידי הכונס לענין התנהגות החייב - . לענין החייב, על הכונס הרשמי140 )   לחקור בהתנהגותו של החייב ולתת דין וחשבון1( לבית המשפט, שבו ייאמר אם יש יסוד להניח שהחייב עשה מעשה שהוא עבירה לפי פקודה זו או משמש יסוד לסירוב בית המשפט ליתן צו הפטר, או להתליית צו הפטר או לקביעת תנאים בו; )   ליתן דינים וחשבונות אחרים בדבר התנהגותו של 2( ;החייב, כפי שיורה בית המשפט )   להשתתף בחקירה הפומבית של החייב;3( )   להשתתף ולעזור בתביעה פלילית נגד חייב על4( .מעשה מרמה, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 834 תפקידי הכונס הרשמי לענין נכסי החייב - . לענין נכסי החייב, על הכונס הרשמי141 ,)   לפעול ככונס זמני של נכסי החייב עד למינוי נאמן1( ;וכמנהל הנכסים אם לא נתמנה לכך מנהל מיוחד )   להרשות את המנהל המיוחד להשיג כסף או 2( לשלם כסף לצרכי הנכסים בכל מקרה שבו נראה צורך לעשות כן לטובת הנושים; )   לזמן את אסיפת הנושים הראשונה ולשבת 3( ;בראשה שלוח לשימוש באסיפות נושים;-)   להוציא טופסי4( )   להביא לפני הנושים כל הצעה שהציע החייב5( ;בדבר הדרך לחיסול עסקיו )   לפרסם כל ענין שיש לפרסמו לפי הפקודה;6( )   לפעול כנאמן כל אימת שנתפנתה משרתו של7( .נאמן הכונס הרשמי ככונס זמני או כמנהל - . במילוי תפקידיו ככונס זמני או כמנהל142 )   יברר הכונס הרשמי, במידה שהדבר מעשי, את1( רצון הנושים בדבר ניהול נכסי החייב, ולשם כך רשאי הוא לזמן אסיפות של אנשים הטוענים שהם נושים; )   לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על 2( הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו. נציג א. (א)   הכונס הרשמי רשאי לבצע תפקיד מתפקידיו 142 ) נציג- גם באמצעות אדם שלא מבין עובדי המדינה (להלן ולשלם את שכרו. (ב)  נציג יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין הכונס הרשמי או המדינה. (ג)   הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה. דיווח . כל כונס רשמי ימסור דין וחשבון למי שהורה עליו 143 .השר, וישלם כל כסף וינהג בכל ערובה כפי שהורה השר פרק ה': נאמנים בפשיטת רגל סימן א' : כהונת הנאמן השם הרשמי . השם הרשמי של נאמן בפשיטת רגל יהיה "הנאמן 144 על נכסי פלוני, פושט רגל (בציון שמו)", ובשם זה יכול הנאמן, בישראל או במקום אחר, להחזיק נכסים מכל סוג, לעשות חוזים, לתבוע ולהיתבע, להתקשר בהתחייבויות שיחובו בהן הוא והבאים אחריו בכהונה, ולעשות כל מעשה הדרוש או המועיל במילוי תפקידו. . (בוטל).145 סימן ב': פיקוח על הנאמן . (בוטל).146 זימון אסיפות כלליות . (א)  הנאמן רשאי לזמן אסיפות כלליות של הנושים 147 כדי לעמוד על רצונם, והוא חייב לזמן אסיפות במועדים שיורו עליהם הנושים בהחלטה. (ב)  כל נושה רשאי, בהסכמת הנושים של ששית מערך התביעות, ובכלל זה הוא עצמו, לבקש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לזמן אסיפה של הנושים, ולפי זה יזמן הנאמן או הכונס אסיפה כאמור תוך ארבעה עשר ימים, ובלבד שיוזם האסיפה יפקיד אצל המזמן סכום שיספיק לשלם את ההוצאות של זימון האסיפה; הסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית המשפט יורו כך. בקשת הוראות . הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט, בדרך שנקבעה, 148 .הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר אגב פשיטת הרגל דיווח שנתי של הנאמן א. (א) לפחות אחת לשנה ידווח הנאמן לבית המשפט 148 .על מהלך ניהול פשיטת הרגל (ב)  בית המשפט יקיים דיון בדו"ח הנאמן ויזמן אליו את החייב ואת הכונס הרשמי. שיקול דעת . בניהול הנכסים ובחלוקתם בין הנושים, ישתמש 149 .הנאמן בשיקול דעתו בכפוף להוראות פקודה זו פניה לבית המשפט . נפגע פושט הרגל, נושה או אדם אחר על ידי מעשה 150 ,או החלטה של הנאמן, רשאי הוא לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק. פיקוח הכונס הרשמי . (א)  הכונס הרשמי יתן דעתו על התנהגותם של 151 נאמנים; נאמן שלא מילא חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו בפקודה זו או בתקנות או בדרך אחרת, או הגיש נושה לכונס הרשמי תלונה לענין זה, יחקור הכונס בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 835 (ב)  הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן לענות על כל שאלה ביחס לכל פשיטת רגל שהנאמן עוסק בה, ורשאי הוא לבקש מבית המשפט לחקור בשבועה את הנאמן או כל אדם אחר בענין פשיטת רגל. (ג)   הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של הנאמן במקום הימצאם. סימן ג': שכר והוצאות שכר הנאמן והוצאותיו . (א)  נתמנה כנאמן אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל 152 שכר והוצאות כפי שיורה בית המשפט על פי כללים שקבע יחולק השכר ביניהם ביחס - השר; נתמנו כמה נאמנים שיקבע בית המשפט. (ב)  השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה. (ג)   השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף קטן (א). . (בוטל).153 איסור הסדרים בדבר השכר . לא יקבל נאמן מפושט הרגל או מעורך דין, מכרוז או 154 מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן השכר (א).152 האמור בסעיף סייג לתשלום לאדם אחר . נאמן או מנהל המקבל שכר בעד שירותיו אלה, לא 155 יותר בחשבון הוצאותיו שום תשלום לאדם אחר בעד ביצוע התפקידים הרגילים שלפי פקודה זו או התקנות הוא נדרש לבצעם בעצמו. נאמן עו"ד . נאמן שהוא עורך דין רשאי להתנות ששכר שירותיו 156 .כנאמן יכלול את כל שירותיו המקצועיים שומת הוצאות . (א)  כל חשבון ותביעת תשלום של עורכי דין, מנהלים, 157 רואי חשבון, כרוזות, מתווכים ואנשים אחרים, שאינם נאמנים טעונים שומה של הפקיד שנקבע לכך (בסעיף זה הפקיד), ולא יותר כל תשלום על פיהם בחשבונות הנאמן - .אלא אם הוכחה השומה (ב)  לפני ההכרזה על דיבידנד יבקש הנאמן, בעוד מועד, מכל אדם כאמור בסעיף קטן (א) למסור את רשימת הוצאותיו ותביעותיו לפקיד לשם שומה; מי שלא מסר את הרשימה תוך שבעה ימים לאחר קבלת הבקשה, או תוך זמן נוסף שהתיר בית המשפט לפי בקשה, יכריז הנאמן ויחלק את הדיבידנד בלי להתחשב בשום תביעה שלו, והתביעה תהיה בטלה הן כלפי הנכסים והן כלפי הנאמן אישית. (ג)   לא יאשר הפקיד חשבונות ותביעות לפני ששוכנע כי העסקת מגישיהם, בענינים שמהם נובעים התשלומים, אושרה כשורה כפי שנקבע לפני העסקתם, חוץ ממקרים דחופים שבהם יש להראות שלא היה איחור בלתי סביר בהשגת האישור. (ד)  בכפוף לערעור לפני בית המשפט, יוכל הפקיד לפי שיקול דעתו להפחית או לא להתיר כל תשלום או תביעה שלדעתו הם מוגזמים או שחבו בהם שלא כהוגן או ללא צורך. סימן ד': רשימות, חשבונות ובקורת רשימת נושים . לפי בקשתו של נושה יספק לו הנאמן וישלח לו בדואר 158 רשימה של הנושים, המראה את החוב המגיע לכל אחד מהם; הוצאות עריכת הרשימה ומשלוחה יחולו על הנושה המבקש. דו"ח כספי . כל נושה רשאי, בהסכמת ששית הנושים ובכללם 159 הוא עצמו, לדרוש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לספק ולשלוח לנושים דין וחשבון כספי ליום הדרישה, והנאמן יעשה זאת, ובלבד שהדורש יפקיד אצל הנאמן או הכונס, לפי הענין, סכום כדי תשלום ההוצאות הכרוכות בכך, והסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית המשפט יורו כך. פנקסים . הנאמן יחזיק וינהל, באופן שנקבע, פנקסים מתאימים, 160 ויביא לכך שיירשמו בהם רישומים או פרוטוקולים של אסיפות וענינים אחרים שנקבעו, וכל נושה רשאי, בכפוף לפיקוח בית המשפט, לעיין בפנקסים בעצמו או על ידי שלוחו. . (בוטל).161 הפרדה מחשבון פרטי . הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק שום סכום 162 .שקיבל כנאמן הפקדת כסף בבנק שנקבע . (א)  כל כסף שקיבל הנאמן יפקיד אותו מיד בחשבון 163 - בבנק שקבע שר האוצר, אולם )   אם ראתה ועדת הבקורת שכדי לנהל את 1( עסקו של החייב, כדי להשיג מקדמות או מחמת הסכום המסתבר של יתרת המזומנים, מן הנכון שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, או הניחה ועדת הבקורת את דעתו של הכונס הרשמי כי מסיבה אחרת יהא זה לטובת הנושים שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, ירשה הכונס את הנאמן, לפי בקשת ועדת הבקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שבחרה בו הועדה; )   פועל הנאמן בלי ועדת בקורת, רשאי הכונס 2( ,הרשמי, אם ראה לעשות כן מסיבות מיוחדות להרשות את הנאמן, לפי בקשתו, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שהורה עליו הכונס. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 836 (ב)  חשבון של נאמן בבנק שלא נקבע ייפתח וינוהל על שם נכסי החייב, והריבית המשתלמת לפי החשבון תהיה חלק מן הנכסים; הפקדת תשלומים בחשבון זה ומשיכתם ממנו יהיו בדרך שנקבעה. איסור עיכוב כספים . נאמן שעיכב תחת ידו למעלה מעשרה ימים, ללא 164 הסבר המניח את דעת הכונס הרשמי, סכום העולה על אלף שקלים או על סכום אחר שהתיר לו הכונס לעכב במקרה מיוחד, יהא עליו לשלם על הסכום העודף ריבית לנכסי פושט הרגל, לא תהיה לו עילה לתבוע שכר, הוא יהיה חב לשלם כל הוצאה שנגרמה באשמתו, והכונס יהא רשאי להעבירו מכהונתו. סגירת חשבון החייב בבנק . חשבון שהיה לחייב בבנק ביום מתן צו הכינוס לא ייסגר 165 לפני שעברו שבעה ימים מהיום שנקבע לאסיפת הנושים הראשונה, אלא אם הורה הכונס הרשמי על סגירתו, לשם בטיחות החשבון או מסיבה מספקת אחרת, והכל בכפוף .201 לתקנות בדבר פשיטות רגל קטנות לפי סעיף בקורת חשבונות הנאמן . (א)  על כל נאמן לשלוח לכונס הרשמי דו"ח על 166 הכספים שקיבל ושילם בתור נאמן, וכן דו"ח כללי על מהלך ניהול הליכי פשיטת הרגל. (ב)  הדו"חות יאומתו בתצהיר ויוגשו בזמנים שנקבעו, אך לא פחות מאחת לשנה. (ג)   הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הבקורת יספק הנאמן לכונס או למי שהכונס הורה עליו אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהנאמן מנהל ולבדוק אותם. (ד)  לאחר בקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין. (ה)  (בוטל). (ו)   מקום שהכונס הרשמי פועל כנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לענין כל מעשה ומינוי שהיה בידי הכונס ולענין כל רשות שהיתה צריכה לינתן מטעמו, וכל מסמך שיש להגישו לפי סעיף זה לכונס יגישנו הכונס לבית המשפט. סימן ה': התפנות משרתו של נאמן שחרור נאמן . (א)  מימש הנאמן את כל נכסי פושט הרגל, או את מה 167 ,שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הנאמנות וחילק דיבידנד סופי, או חדל לפעול משום שאושרה פשרה, או התפטר או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהנאמן מילא את כל דרישותיו, יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור הנאמן שהגיש נושה או אדם מעונין אחר, ולפי זה יתן או יעכב את השחרור. (ב)  עוכב שחרורו של נאמן, רשאי בית המשפט, לבקשתו של נושה או של אדם מעונין אחר, ליתן צו המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו. תוצא השחרור . צו הכונס הרשמי המשחרר את הנאמן יפטור אותו 168 מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול עניני פושט הרגל או בכל ענין אחר הנוגע להתנהגותו כנאמן; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה. שחרור הכונס הרשמי כנאמן יחולו על הכונס הרשמי 168– ו167 . (א)  הוראות סעיפים169 כשהוא נאמן או פועל כנאמן, בית המשפט יבוא במקומו לענין כל מעשה שהיה עליו לעשותו אילוללא היה הנאמן, וכל מסמך שיש להגישו לפי הסעיפים האמורים לכונס יגישנו הכונס לבית המשפט. (ב)  שוחרר הכונס הרשמי לפי סימן זה, ימשיך לפעול כנאמן לכל ענין שיתעורר לאחר מכן בניהול נכסי החייב, אולם לא יהא בהמשך פעולתו כדי להחיבו אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות שמלפני שחרורו. מילוי מקום נאמן . (א)  נתפנתה משרתו של נאמן, ימנה בית המשפט נאמן 170 .אחר במקומו, ועד שיתמנה ישמש הכונס הרשמי כנאמן (ב)  היה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם. התפטרות נאמן והעברתו . (א)  נאמן רשאי להתפטר מרצונו.171 . בטל מינויו- (ב)  ניתן צו כינוס נגד נאמן (ג)   על פי בקשת הכונס הרשמי או על פי בקשת הנושים שהוחלט עליה באסיפתם, רשאי בית המשפט להעביר נאמן מכהונתו באחת מאלה; )   הנאמן התנהג שלא כראוי או אינו ממלא את 1( ;תפקידיו לפי פקודה זו והתקנות על פיה )   הנאמן היה עורך דין וחברותו בלשכת עורכי 2( הדין פקעה או הושעתה, או שהיה רואה חשבון ותוקף רשיונו כרואה חשבון בוטל או הופסק; )   הנאמן אינו יכול למלא תפקידיו מחמת 3( ;מחלה או היעדרות ממושכת )   קיימות נסיבות המקשות על הנאמן לפעול 4( ;לטובת הנושים בלי פניות )   טובת הנושים מחייבת העברת הנאמן 5( .מתפקידו 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 837 פרק ו': בית המשפט סימן א': סמכות בית המשפט המחוזי . (א)  בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל הוא בית 172 .המשפט המחוזי כשהוא דן בשופט אחד (ב)  הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו. בית משפט השלום . (א)  השר רשאי, בצו, להעניק לבתי משפט השלום, 173 כולם או מקצתם, סמכות לעניני פשיטת רגל ורשאי הוא להגביל בו סמכות זו. (ב)  בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית משפט מחוזי בעניני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה. (ג)   ראה בית המשפט המחוזי כי ענין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את הענין לאותו בית משפט. (ד)  ישיבות בתי משפט השלום לדיון בעניני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם. תחום השיפוט .  תחום שיפוטו של כל בית משפט שהוסמך לדון 174 בפשיטת רגל כערכאה ראשונה, הוא, בכפוף להוראות פקודה זו, שטח המדינה כולה. העברת הליכים .  רשות שנקבעה לכך רשאית, בין לפי בקשת בעל 175 דין ובין ללא בקשתו, להעביר הליכי פשיטת רגל בכל עת ובכל שלב מבית משפט אחד לבית משפט אחר או להורות שההליכים יימשכו בבית המשפט שבו נפתחו אף על פי שאינו בית המשפט שבו היו צריכים להיפתח. )]3(90[ אבעיה בשאלה משפטית .  נתעוררה שאלה משפטית באחד מהליכי פשיטת רגל 176 ,בבית משפט שלום שהוסמך כאמור, וכל הצדדים להליך או צד אחד ובית המשפט, רוצים שבית המשפט המחוזי יחליט בה תחילה, יביא בית המשפט את העובדות בצורת אבעיה לחוות דעתו של בית המשפט המחוזי, והאבעיה וההליכים, או ההליכים הדרושים לענין, יועברו לבית המשפט המחוזי להכרעה. ישיבות בית המשפט בלשכה . שופט הדן בפשיטת רגל רשאי, בכפוף שהוראות פקודה 177 .זו ולתקנות, לדון בלשכתו סמכות כללית . (א)  בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות 178 פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון. (ב)  בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו. (ג)   ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה. מאסר בשל אי–ציות .  נאמן, חייב או אדם אחר שלא מילאו אחר צו או 179 הוראה שנתן בית המשפט או הכונס הרשמי או פקיד אחר של בית המשפט מכוח סמכות לפי פקודה זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס או אדם אחר שהורשה כהלכה, לצוות עליהם למלא את הצו או ההוראה, ורשאי הוא, לפי בקשה כאמור, לצוות על מאסרו של הסרבן, וזאת בנוסף על כל זכות ותרופה אחרות לגבי סירוב כאמור. .  (בוטל).180 סימן ב': ערעורים עיון חוזר . בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח 181 .סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו ערעור . (א)  הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו 182 .לפי סעיף זה (ב)  ניתן הצו בבית משפט שלום, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי והחלטתו תהא חלוטה, זולת אם ראה לנכון לתת רשות מיוחדת לערער לפני בית השפט העליון בשאלה שבמשפט. (ג)   ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון. סייגים לערעור . (א)  ערעור על צו שניתן בהסכמה, או צו להוצאות 183 בלבד, או צו בדבר נכסים שלפי הנראה מן ההליכים אין הערך הנדון בהם עולה על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, לא יוגש אלא ברשותו של בית המשפט שמערערים עליו או של בית המשפט שלערעור. (ב)  אין ערעור על שבית המשפט לא הפעיל סמכות שבשיקול דעת, אלא אם הוגשה בקשה לבית המשפט להפעיל את הסמכות והוא סירב. מועד הערעור . מקום שפקודה זו נותנת זכות לערער לפני בית המשפט 184 המחוזי על החלטת הכונס הרשמי, יוגש הערעור תוך 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 838 ארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה ההחלטה שמערערים עליה, והוא יידון ויוחלט בו, ככל האפשר לפי הנסיבות, כאילו היה ערעור מבית משפט שלום. סימן ג': סדרי דין הוצאות . ההוצאות הכרוכות בכל הליך בבית השפט לפי פקודה 185 זו נתונות לשיקול דעתו של בית המשפט, בכפוף להוראות הפקודה והתקנות לפיה. סמכויות שונות לענין סדרי דין  - . בית המשפט רשאי, בתנאים שקבע186 ;)   לדחות בכל עת את הדיון בהליך1( ;דין או הליך-)   לתקן כתב בי2( )   מקום שפקודה זו או תקנות לפיה מגבילות את3( להאריכו בכל עת אף- הזמן לעשיית מעשה או דבר לאחר שהזמן עבר; )   מקום שהוגשו כמה בקשות פשיטת רגל נגד חייב 4( לאחד את ההליכים- אחד או נגד חייבים משותפים או מקצתם. ראיות . רשאי בית המשפט, בכפוף לתקנות, לקבל בכל ענין 187 את כל הראיות או מקצתן בעל פה או בתצהיר או מחוץ לישראל על ידי שלוח. החלפת מבקש . מבקש שאינו ממשיך בשקידה ראויה בהליכי בקשת 188 פשיטת רגל שהגיש, רשאי בית המשפט להחליפו בנושה אחר הנושה בחייב סכום הנדרש לפי פקודה זו לענין נושה רגל.-המגיש בקשת פשיטת הליכים אחרי מות החייב . נפטר חייב שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, 189 יימשכו ההליכים בענין כאילו היה בחיים, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. עיכוב הליכים . בית המשפט רשאי בכל עת, מסיבה מספקת, לצוות על 190 עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שיראה צודקים. בקשה נגד שותף או שותפות . נושה שחובו מזכה אותו להגיש בקשת פשיטת רגל 191 נגד שותפות, לא יגיש בקשה כאמור נגד שותף או שותפים בה אלא אם הוא זכאי להגיש תובענה נגדו או נגדם לפי דיני השותפויות. דחיית בקשות . היו כמה משיבים בבקשת פשיטת רגל, רשאי בית 192 ,המשפט לדחות את הבקשה לגבי אחד או אחדים מהם בלי לגרוע מכוחה לגבי יתר המשיבים. צו כינוס נגד שותף . ניתן צו כינוס על יסוד בקשת פשיטת רגל שהוגשה 193 :מטעם שותף בשותפות או נגדו, יחולו הוראות אלה )   כל בקשת פשיטת רגל נוספת מטעם שותף באותה 1( שותפות או נגדו תוגש בבית המשפט המטפל בבקשה הראשונה או תועבר אליו; )   הנאמן או הכונס הרשמי שנתמנה לנכסיו של 2( השותף הראשון יתמנה גם לשל השותף האחר, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; )   בית המשפט רשאי ליתן הוראות לאיחוד ההליכים 3( .שלפי הבקשות, כפי שיראה לצודק תביעות הנאמן והשותפות . (א)  שותף שהוכרז פושט רגל, רשאי בית המשפט, 194 בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב), להסמיך את הנאמן לפתוח ולהמשיך בכל תובענה בשם הנאמן והשותפות, וכל שחרור מן החוב או מן הדרישה שבתובענה שבא מצד יהיה בטל.- אחד השותפים האחרים (ב)  הודעה על בקשת הסמכה לפתוח בתובענה תימסר לשותף האחר כדי שיוכל ליתן טעם מדוע לא תיפתח, ולפי בקשתו רשאי בית המשפט להורות שיקבל חלקו המתאים ממה שיגיע מן התובענה, ואם אינו תובע שישופה על הוצאותיו בשל התובענה - שום טובת הנאה כפי שיורה בית המשפט. בעלי חוזה עם פושט רגל . מי שהוא צד לחוזה ביחד עם פושט רגל יכול לתבוע 195 .ולהיתבע מכוח החוזה בלי שיצורף פושט הרגל הליכי פשיטת רגל בשם שותפות לא רשומה . שותפים בשותפות שלא נרשמה כדין, וכל המנהל עסק 196 בשם שותפות כאמור, אפשר שינקטו הליכים או שיינקטו הליכים נגדם לפי פקודה זו בשם השותפות, אולם בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין, לצוות ששמות השותפים או שמו של מנהל העסק יפורשו בדרך שיורה ויאומתו בשבועה או בדרך אחרת שיורה. עזרת בית המשפט זה לזה . בתי המשפט, הם ופקידיהם, יסייעו זה לזה בכל ענין 197 של פשיטת רגל; צו של בית משפט המבקש סיוע מבית משפט אחר המוסמך לפשיטת רגל; יהיה בו כדי לאפשר לבית המשפט המתבקש להפעיל, לגבי האמור בצו, את הסמכות שיש לו או לבית המשפט המבקש בענינים דומים שבתחום סמכותם. צווי חיפוש . צו חיפוש שנתן בית המשפט לגילוי נכס של חייב 198 יבוצע בדרך שנקבעה, או בדרך שמבצעים צו חיפוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], .1969-תשכ"ט 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 839 פרק ז': מקרים מיוחדים סימן א': שותפים, שותפויות מוגבלות ופשטות רגל קטנות חבותם של שותפים . כל שותף יחוב בחובות השותפות ובחיוביה לפי דיני 199 .השותפויות תחולה לגבי שותפויות מוגבלות  . הוראות פקודה זו יחולו, בכפוף לשינויים בתקנות 200 ;שלפיה, על שותפות מוגבלת כאילו היתה שותפות רגילה הוכרזו כל השותפים הכלליים שלה פושטי רגל, יוקנו נכסיה לנאמן. תחולה על פשיטות רגל קטנות . (א)  הוגשה בקשת פשיטת רגל בידי חייב או נגדו, 201 ושוכנע בית המשפט על יסוד תצהיר או בדרך אחרת, או שהודיע הכונס הרשמי לבית המשפט, כי ערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על סכום שנקבע, רשאי בית המשפט לצוות על ניהול מקוצר של נכסי החייב, ולפי זה יחולו הוראות פקודה זו בשינויים אלה: )   משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס 1( ;הרשמי הנאמן )   לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי 2( רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה; )   כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר 3( לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו. (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחד זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר. (ג)   ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה: )   צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור 1( ;אלא ברשותו )   הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד 2( .אחד סימן ב': נכסי חייבים שנפטרו צו ניהול עזבון בפשיטת רגל  . (א)  נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו 202 בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה שצו שעל פיו ינוהל עזבונו של צו ניהול).- החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה (ב)  נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב. (ג)   הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת הענין אליו, ודינו של צו ההעברה כדין צו ניהול. . (בוטל).203 סמכויות הכונס הרשמי והנושים . משניתן צו ניהול יהיו נכסי החייב מוקנים לכונס 204 הרשמי שליד בית המשפט, בחזקת נאמן עליהם, והוא יתחיל מיד לממשם ולחלקם לפי הוראות פקודה זו; אולם לנושים יהיו זכויות לענין מינוי נאמנים וועדות בקורת כזכויות שיש להם במקרים אחרים שבהם מתנהלים נכסיו של חייב בפשיטת רגל, והוראות פקודה זו לענין נאמנים וועדות בקורת יחולו על נאמנים וועדות בקורת שנתמנו מכוח סעיף זה. דין צו ניהול כדין הכרזת פשיטת רגל  . כל הוראות פקודה זו לענין ניהול נכסי פושט רגל 205 ובמידה שאפשר208 עד206 יחולו, בכפוף לאמור בסעיפים להחילן, על צו ניהול, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי פקודה זו. דין קדימה . להוצאות הסבירות להלוויית החייב שנפטר ולהוצאות 206 העזבון וניהולו יינתן דין קדימה, והן ישולמו במלואן מתוך עזבון החייב לפני כל חוב אחר. עודף העזבון . נשאר עודף בידי הכונס הרשמי או הנאמן, אחרי 207 ששולמו במלואם כל החובות המגיעים מהחייב, יחד עם הוצאת הניהול, הריבית והפרשי ההצמדה כפי שנקבע בפקודה זו למקרה פשיטת רגל, ישולם העודף ליורשי החייב שנפטר או למנהל עזבונו, או ייעשה בו כפי שיורה בית המשפט. דין הודעה על בקשה לצו ניהול . הודעה ליורשיו של חייב או למנהל עזבונו על הגשת 208 אם ניתן צו ניהול- בקשה מטעם נושה לפי סימן זה תיחשב שוות ערך להודעה על מעשה פשיטת רגל, ואחריה - לפיה לא יהיה בתשלום או בהעברת נכס מאת היורשים או מנהל העזבון כדי להפטיר אותם כלפי הכונס הרשמי או הנאמן, אולם אין בהוראות סימן זה כדי ליטול מתקפם של תשלום או מעשה שעשו היורשים או מנהל העזבון בתום לב לפני תאריך צו הניהול. סימן ג': כספים שלא נדרשו חשבון נכסי פשיטות רגל . בבנק שקבע שר האוצר יהיה חשבון שייקרא חשבון 209 .נכסי פשיטות רגל 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 840  כספים שלא נדרשו . אלה כספים שהנאמן ישלם מיד לחשבון נכסי פשיטות 210 רגל ויהיה זכאי לכתב אישור על קבלתם והוא ישמש לו הפטר לגביהם: )   דיבידנד לפי פשרה או הסדר לפי פקודה זו הנמצא 1( ;בשליטתו ולא נדרש תוך ששה חדשים )   כספים שנתקבלו מנכסי החייב שנשארו בידו או 2( בשליטתו אחרי תשלום הדיבידנד האחרון ולא נדרשו ולא חולקו. תביעת תשלום מאוחרת . (א)  הטוען שהוא זכאי לכסף ששולם לבנק לפי סימן 211 זה רשאי לבקש מהכונס הרשמי שהכסף ישולם לו, והכונס יורה כך אם ראה שהמבקש זכאי לכסף. (ב)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת הכונס הרשמי בענין תביעה לפי סעיף זה רשאי לערער לפני בית המשפט. פרק ח': עבירות פשיטת רגל המשים עצמו נושה שהוא נושה של - בשקר- . המעיד בכתב על עצמו212 . מאסר חודש אחד- (ד), דינו25 פושט רגל פלוני, לענין סעיף אי–ציות בפשרה או הסדר 36 . מי שלא ציית לצו שניתן לפי בקשה כאמור בסעיף213 .יאשם בעבירה אי–מסירת מידע א. (א) מי שנדרש למסור מידע לכונס הרשמי לפי 213 הוראות פקודה זו ומסר ביודעין מידע חלקי או כוזב, דינו מאסר שנה; הוראות סעיף זה לא יחולו על רשות מס - .א60 כמשמעותה בסעיף חייב שנמנע לעזור בגילוי נכסיו או 56 . חייב שנמנע במזיד לקיים חובתו לפי סעיף214 למסור חלק מנכסים שבהחזקתו או בשליטתו הניתנים לחלוקה בין נושיו לכונס הרשמי או לנאמן או לכל אדם מאסר שלוש - שבית המשפט הסמיך להחזיק בהם, דינו שנים. הפרת הגבלות א. (א) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 214 . מאסר שנה- א(א) או (ב), דינו42 ,)א(ג42 (ב)  חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיף מאסר שלוש שנים.- דינו נאמן שסירב לשלם ריבית והוצאות . נאמן שנצטווה לשלם לחשבון נכסי פושט רגל ריבית 215 וסירב לעשות כן, יאשם164 או הוצאות כאמור בסעיף בעבירה. מעשים ומחדלים במרמה . מי שעשה אחד המעשים או המחדלים האמורים להלן, 216 לאחר שהוכרז פושט רגל או לאחר שניתן צו כינוס על מאסר ארבע שנים:- נכסיו, דינו אי–גילוי נכסים )   לא גילה לנאמן או לכונס הרשמי (להלן בסעיף זה 1( , הנאמן), באמת ובתמים לפי מיטב ידיעתו והנחתו- את כל נכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, וכיצד ולמי ובאיזו תמורה ומתי עשה בכל חלק מהם, חוץ ממה שעשה במהלך הרגיל של עסקו וממה ששילם על חשבון ההוצאות הרגילות של משפחתו; אי–מסירת נכסים )   לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל 2( חלק מנכסיו, מיטלטלין ומקרקעין, הנמצא בשמירתו או בשליטתו, ושהחוק מחייבו למסור; אי–מסירת מסמכים )   לא מסר לנאמן, או לא מסר כפי שהנאמן הורה, כל 3( הפנקסים, המסמכים, הניירות והכתבים שבשמירתו או בשליטתו הנוגעים לנכסיו או לעניניו; העלמת נכסים או חובות )   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, 4( או תוך שנים עשר חודשים לפני שהוגשה, העלים חלק מנכסיו, או חוב המגיע לו או ממנו; הברחת נכסים )   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו, 5( או תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, סילק במרמה כל חלק מנכסיו; השמטה )   השמיט דבר בעל חשיבות בכל הודעה בדבר 6( ;עניניו אי–הודעה על תביעת כזב )   הוא ידע או הניח שפלוני תבע בכזב חוב בפשיטת 7( ;הרגל ולא הודיע על כך תוך חודש אחד לנאמן מניעת הצגת מסמכים )   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו 8( מנע מהצגה פנקס, מסמך, נייר או כתב השייכים או הנוגעים לנכסיו או לעניניו; העלמת מסמכים ופגיעה בהם )   אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או 9( ולענין פנקסי- נגדו, או תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, - , תוך שנתיים221 חשבון שבסעיף העלים, השמיד או השחית פנקס או מסמך השייכים או הנוגעים לנכסיו או לעניניו או שינה בכזב רישום בהם או רשם בהם רישום כוזב, או ידע על העלמה, השמדה, השחתה, שינוי או רישום כאמור; 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 841 מרמה במסמכים )  אחרי שהוגשה בקשת פשיטת הרגל מטעמו או 10( ולענין פנקס חשבון- נגדו, או תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, במרמה, - , תוך שנתיים221 שבסעיף הוא הוציא מרשותו מסמך השייך או הנוגע לנכסיו או לענייניו, או עשה בו שינוי או השמטה, או ידע שהוצאת המסמך או השינוי או ההשמטה בו נעשו במרמה; הפסדים מדומים )  אחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או 11( נגדו, או באסיפת נושים תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה, ניסה לתרץ חסר בנכסיו על ידי הפסדים או הוצאות מדומים; אשראי במצג שוא )  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת 12( פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו הכינוס, השיג נכס באשראי, במצג שוא או במרמה אחרת, ולא שילם בעדו; אשראי בטענת שוא )  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת 13( פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, השיג נכס באשראי, בטענת שוא שהוא שהוא פועל במהלך - מנהל עסק, ואם הוא סוחר הרגיל של מסחרו, ולא שילם בעדו; שעבוד במרמה )  תוך שנים עשר חדשים לפני שהוגשה בקשת 14( פשיטת רגל מטעמו או נגדו, או אחרי שהוגשה ולפני שניתן צו כינוס, שיעבד או העביר נכס שלא שילם בעדו, חוץ אם הוא סוחר והשעבוד או ההעברה היו במהלך הרגיל של מסחרו; הסכם במרמה )  השתמש במצג שוא או במרמה אחרת כדי לשכנע 15( את נושיו או חלק מהם להגיע להסכם ביחס לעניניו או לפשיטת הרגל. הגנה - אם יוכיח216 . תהיה זו הגנה לנאשם בעבירה לפי סעיף217 שלא- )14(–) ו13( ,)6( ,)4( ) עד1( )   לענין פסקאות1( ;היתה לו כוונה לרמות שלא היתה לו כוונה - )9(–) ו8( )   לענין פסקאות2( .להעלים את מצב עניניו או להפר את החוק השגת אשראי לפני הפטר - .  פושט רגל שלא הופטר ועשה אחת מאלה, דינו218 :מאסר שנה )   לבדו או ביחד עם אחר השיג אשראי, בלי שהודיע 1( ;לנותנו כי הוא פושט רגל שלא הופטר )   עסק בעסק או במסחר שלא לפי השם שלפיו 2( הוכרז פושט רגל, בלי שהודיע לכל אדם שעמו עשה עסקה מסחרית את השם שלפיו הוכרז פושט רגל. מרמה לאחר צו כינוס . מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, 219 : מאסר שלוש שנים- והוא עשה אחת מאלה, דינו )   נתחייב בחוב או בחיוב דרך אשראי שהשיג 1( ;בטענת שוא או במרמה אחרת )   כדי להונות נושיו או מקצתם נתן נכס מנכסיו 2( ,במתנה, או העביר או שיעבד אותו, או גרם לנתינה להעברה או לשעבוד כאמור; לענין זה יראו נקיטת הליך בהוצאה לפועל כלפי נכס כאמור, או הסכמה שבשתיקה לנקיטתו, כהעברת הנכס או שעבודו; )   כדי להונות נושיו העלים או הבריח כל חלק 3( מנכסיו אחרי שלא כיבד פסק דין או צו לתשלום כסף שניתנו נגדו, או עשה כן תוך חדשיים לפני שניתנו. הימורים והשקעות מסוכנות . (א)  מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על 220 נכסיו, וביום מתן הצו עמדו לחובתו חובות שהתחייב בהם במהלך עסקו או מסחרו, והוא עשה ביודעין אחת מאלה, יאשם בעבירה: )   תוך שנתיים לפני שהוגשה בקשת פשיטת 1( הרגל, הגדיל או גרם להגדיל במידה ניכרת את פרעונו על ידי הימורים או על ידי השקעות -חודל נמהרות ומסוכנות, שאין להם כל קשר לעסקו או למסחרו; )   בין יום הגשת הבקשה ליום צו הכינוס, 2( הפסיד חלק מנכסיו בהימורים או בהשקעות נמהרות או מסוכנות כאמור; )   משנדרש מטעם הכונס הרשמי או הנאמן 3( בכל עת, או מטעם בית המשפט במהלך חקירתו הפומבית, להסביר הפסד ניכר בנכסיו שנגרם תוך השנה שבתכוף לפני יום הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, או בין אותו יום ליום מתן צו הכינוס, אינו מסביר באופן מניח את הדעת כיצד נגרם ההפסד. (ב)  בקביעה אם ההשקעות היו נמהרות ומסוכנות, יובא בחשבון מצבו הכספי של הנאשם בשעה שעשה אותן. (ג)   (בוטל). אי–ניהול פנקסי חשבון כיאות . (א)  פושט רגל או מי שניתן צו כינוס על נכסיו, שהיה 221 עוסק בעסק או במסחר זמן כלשהו תוך השנתיים שבתכוף לפני שהוגשה נגדו בקשת פשיטת הרגל, ולא ניהל פנקסי חשבון כיאות בכל אותו זמן ובזמן שהיה עוסק כאמור בין היום שבו הוגשה הבקשה ובין היום שבו ניתן צו הכינוס, או לא שמר את כל פנקסי החשבון שניהל כאמור, יאשם בעבירה. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 842 (ב)  לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיימה בו אחת מאלה: )   חבויותיו הבלתי מובטחות ביום שבו ניתן צו 1( הכינוס לא עלו על חמשת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע; )   מעולם לא הוכרז לפני כן פושט רגל ולא הגיע 2( לידי פשרה או הסדר עם נושיו, וחבויותיו כאמור לא עלו על חמשים שקלים; )   הוכיח כי בנסיבות עסקו או מסחרו היה 3( .המחדל בתום לב וניתן להסבר סביר (ג)   (נמחק). (ד)  לענין סעיף זה יראו אדם כמי שלא ניהל פנקסי חשבונות כיאות, אם לא ניהל אותם ככל הנחוץ להראות או להסביר את עסקאותיו ואת מצבו הכספי בעסקו או במסחרו, ובכלל זה פנקסים שיש בהם רישומים יום יום בפירוט מספיק של כל המזומנים שנתקבלו והמזומנים ששולמו ואם בעסק או במסחר היו כרוכות עסקאות סיכומים של ספירות מצאי שנתיות, - במיטלטלין גם רישום - ובמיטלטלין שנמכרו שלא בקמעונות לצרכן כל המיטלטלין שנמכרו ושנקנו בפירוט מספיק של קוניהם ומוכריהם כדי זיהוי המיטלטלין, הקונים והמוכרים. בריחה עם נכסים . מי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, 222 ואחרי שהוגשה בקשת פשיטת רגל מטעמו או נגדו או תוך ששה חדשים לפני כן עזב את ישראל ולקח עמו, או ניסה או עשה הכנות לעזוב את ישראל ולקחת עמו, כל חלק - מנכסיו שהיה צריך לפי הדין להתחלק בין נושיו, דינו מאסר שלוש שנים, והוא אם לא הוכיח כי לא היתה לו כוונה לרמות. טענת כזב . נושה, או הטוען שהוא נושה, שבמזיד ובכוונה לרמות 223 הגיש בהליך שבפשיטת רגל דרישת כזב, או תביעה, הצהרה מאסר שנה.- או חשבון שיש בהם כזב בפרט חשוב, דינו צו בית המשפט להעמיד לדין . כונס רשמי או נאמן בפשיטת רגל שהודיע לבית 224 המשפט כי לדעתו החייב שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו עבר עבירה לפי פקודה זו, או שראה בית המשפט על יסוד דבריו של נושה או של חבר ועדת הבקורת כי יש יסוד להניח שהחייב עבר עבירה כאמור ויש אפשרות סבירה שהחייב יורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין, יצווה בית המשפט שהחייב יועמד לדין בשל העבירה. התובע במשפט שלפי צו בית המשפט . ציווה בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי ועל 225 סמך הודעתו, להעמיד אדם לדין בשל עבירה לפי פקודה זו או בשל עבירה הנובעת מהליכי פשיטת רגל או הקשורה בהם, רשאי הכונס עצמו, ברשות היועץ המשפטי לממשלה בכתב, להגיש את האישום ולנהל את ההליכים. שמירת אחריות פלילית . חייב שעבר עבירה לא יהיה פטור מאישום בשל הפטר, 226 .פשרה או הסדר בית המשפט המוסמך . מי שהואשם בעבירה לפי פקודה זו יועמד לדין בבית 227 .משפט מחוזי התיישנות . לא יינקטו הליכים בשל עבירה לפי פקודה זו אחרי 228 .שלוש שנים מיום שנעברה עבירה שענשה לא פורש . העובר עבירה לפי פקודה זו שלא נקבע לה עונש, דינו 229 . מאסר ששה חדשים- פרק ט': ראיות ראיה - ""רשומות . (א)  עותק של "רשומות" שפורסמה בו הודעה לפי 230 .פקודה זו ישמש ראיה לעובדות המפורשות בהודעה (ב)  עותק "רשומות" שיש בו הודעה על צו כינוס או על הכרזת פושט רגל, ישמש ראיה חלוטה בכל הליך משפטי על נתינתם כשורה ועל תאריכם. פרוטוקול אסיפת נושים . (א)  פרוטוקול של הדיונים באסיפת נושים לפי פקודה 231 ,זו, שחתם עליו, באותה אסיפה או באסיפה הקרובה לאחריה אדם המתאר עצמו או הנחזה כיושב ראש האסיפה שבה נחתם הפרוטוקול, יתקבל כראיה בלי הוכחה נוספת. (ב)  אסיפת נושים שפרוטוקול דיוניה נחתם כאמור יראוה כאסיפה שנתכנסה כשורה ודיוניה נתקיימו כשורה והחלטותיה נתקבלו כשורה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר. ראיות להליכים בפשיטת רגל - . בכל הליך משפטי יתקבלו כראיה232 ;)   עתירה בפשיטת רגל או העתק ממנה1( ;)   צו או תעודה שנתן בית המשפט, או העתק מהם2( )   מסמך או העתקו, תצהיר או תעודה, שנעשו או3( ששימשו תוך הליכי פשיטת רגל או הליכים אחרים שהתנהלו לפי פקודה זו, ובלבד שהם נראים כחתומים בחותם בית המשפט, או נחזים כחתומים בידי שופט או רשם בית המשפט, או אושרו כהעתק נכון ביד מזכיר ראשי של בית המשפט. . (בוטל).233 עדות חייב או עד שנפטרו . נפטרו החייב או אשתו או עד, שעדותם נתקבלה 234 ,בבית משפט בהליך לפי פקודה זו, תהא עדות הנפטר או העתקה, הנחזים חתומים בחותם בית המשפט, ראיה לדברים האמורים בהם. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 843 חותם . לבית המשפט יהיה חותם המתאר אותו כפי שיורה 235 השר; חותם כאמור, וחתימת השופט או המזכיר הראשי של בית המשפט, לא יהיו צריכים ראיה. פרק י': שונות חישוב זמן . מקום שנקבע בפקודה זו זמן של פחות משלושה ימים 236 - לעשיית מעשה או דבר לא יובאו בחשבון )   יום ששי, יום השבת ויום ראשון;1( א לפקודת סדרי18 )   יום מנוחה אחר לפי סעיף2( ;1948-השלטון והמשפט, תש"ח )   יום שבתון שנקבע בחיקוק.3( המצאת הודעות . כל הודעה ומסמך שאין הוראה בדבר המצאתם 237 .לפלוני, אפשר לשלחם בדואר לפי מענו הידוע האחרון פגם פורמלי לא יפסול . (א)  שום הליך בפשיטת רגל לא ייפסל מחמת פגם 238 שבצורה או שיבוש בו, אלא אם בית המשפט שהוגשה לפניו התנגדות להליך היה סבור שהם גרמו עיוות דין ממשי אשר אינו ניתן לתיקון בהוראה של אותו בית משפט. (ב)  שום פגם או שיבוש במינוי או בבחירה של כונס רשמי, נאמן או חבר ועדת בקורת לא יגרעו מתקפו של מעשה שעשו בתום לב. פטור ממס בולים . כל שטר קנין או העברה וכל מסמך אחר הנוגעים 239 למקרקעין בלבד, או לשעבוד, לזכות או לזיקה במיטלטלין או במקרקעין שהם חלק מנכסי פושט רגל ונשארים חלק מנכסיו אחרי הוצאת המסמך, וכל יפוי כוח, צו, תעודת אישור, תצהיר, שטר התחייבות וכל מסמך אחר הנוגעים יהיו - רק לנכסי פושט רגל או להליך משפטי בפשיטת רגל פטורים ממס בולים. חיוב המדינה . הוראות פקודה זו בדבר תרופות כנגד נכסי חייב, דין 240 ,קדימה של חובות, וכוחם של פשרה או הסדר או הפטר יחייבו את המדינה, והוא, אם אין בפקודה זו הוראה אחרת לענין הנדון. עדכון סכומים ואגרות ) 1()(א17 ,)1(7 . (א)  הסכומים הקבועים בסעיפים241 בינואר של כל שנה לפי שיעור1–א(א) יעודכנו ב19–ו עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת חודש ינואר בשנה שקדמה לה; הודעה על הסכומים כפי שעודכנו תפורסם ברשומות. (ב)  השר רשאי לקבוע בתקנות שיעורי אגרות ותאחוזים שיוטלו לענין הליכים לפי פקודה זו. תקנות . השר רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראותיה 242 .של פקודה זו תוספת ))7(86 (סעיף מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול כהגדרתו - ".    מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב1 , אך למעט מערכת1995-בחוק המחשבים, התשנ"ה מחשבים. .    מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.2 ..    טלפון נייח או טלפון נייד3 ..    מכונת כביסה4 תוספת ראשונה (בוטלה) תוספת שנייה (בוטלה). להלן נוסח הסעיפים מפקודת החברות [נוסח חדש], ) להצעת החוק, 5(–) ו4(359 , שמוצע, בסעיף1983-התשמ"ג לבטלם: "חובות בדין קדימה באכיפת שעבוד צף . נתמנה לחברה רשומה בישראל כונס מטעם בעלי 195 איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או שהם או נציגיהם נטלו את ההחזקה בנכסים הכלולים בשעבוד צף או שהשעבוד חל עליהם, והחברה אינה עומדת אותה שעה ייפרעו החובות, שלפי חיקוק יש להם בכל פירוק - בפירוק דין קדימה, מתוך הנכסים שהגיעו לידי הכונס או לידי המחזיק כאמור, לפני כל תביעה לקרן או לריבית של איגרות החוב; התשלומים לפי סעיף זה ייגבו, ככל האפשר, מנכסי החברה הזמינים לתשלום חובות של נושים כלליים. רישום מינוי של כונס, מפרק או מנהל . (א)  כונס, מפרק, מפרק זמני או מנהל של חברה 196 שנתמנה לפי פקודה זו, וכן מנהל של חברה שנתמנה לה אחד מאלה, יודיע תוך שבעה ימים על המינוי, לרשם ולכונס הרשמי; הרשם ירשום הודעה כאמור בפנקס השעבודים. (ב)  בית המשפט רשאי להורות על מתן הודעה לאדם נוסף שיקבע. (ג)   מי שלא קיים חובת הודעה לפי סעיף זה, דינו, בלי קנס נמשך.- 317 לגרוע מהעונש הקבוע בסעיף פרסום המינוי במסמכי החברה . (א)  נתמנה כונס או מנהל לנכסי חברה או לחלק מהם, 197 יש לציין את דבר המינוי בכל חשבונית, הזמנה או מכתב עסקי היוצאים מאת החברה, הכונס או המנהל, או מטעמם, ויש בהם שמה של החברה. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 844 (ב)  הופרה הוראת סעיף זה, דינה של החברה ודין כל כונס או מנהל או כל נושא משרה בה שביודעין ובמזיד קנס.- אישר או התיר את ההפרה מינוי כונס . השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 198 רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של כונס לפי פקודה זו ובדבר דרך הדיון של בית המשפט בהצעה, לענין זה, שתבוא מאת בעל איגרת חוב או נושה מובטח; הכללים יקבעו את תנאי הכשירות של יחיד או תאגיד למינוי זה ותנאים אחרים שכונס חייב למלא לצורך מינויו ואת דרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי. דו"חות של כונס ומנהל . (א)  כונס או מנהל שנתמנה על פי סמכות שבמסמך 199 :חייב להגיש לרשם סיכומי תקבוליו ותשלומיו כדלקמן )   תוך חודש ימים, או תוך מועד מאוחר מזה 1( שהתיר לו הרשם, לאחר תום ששה חדשים להתמנותו ולאחר כל תקופה נוספת של ששה סיכום לגבי אותם שישה חדשים;- חדשים סיכום - )   תוך חודש ימים לאחר שחדל לפעול2( לגבי התקופה שמסוף תקופת הסיכום הקודם עד לתאריך החדילה וסיכום כולל לגבי כל התקופות שעברו מיום שנתמנה. (ב)  כונס או מנהל שחדל לפעול, יגיש לרשם הודעה על כך והרשם ירשום אותה בפנקס השעבודים. (ג)   כונס או מנהל המפר הוראה מהוראות סעיף זה, קנס נמשך.- דינו ביקורת בית המשפט על כונס . (א)  כונס שנתמנה לחברה לפי פקודה זו, רשאי בית 200 המשפט להורות לו בצו כי בענינים שנקבעו בו עליו לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות. (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיתן בית המשפט מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, מפרק, מפרק זמני, נושה של החברה או משתתף. (ג)   לשם מתן צו או הוראות לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון, לרבות הכונס הרשמי. חובתם של כונס ומנהל כשהחברה בפירוק . (א)  ראה בית המשפט, על יסוד בקשה של המפרק, כי 201 כונס או מנהל שנתמנה על פי סמכות שבמסמך לא נענה לדרישת המפרק להגיש לו חשבונות נאותים של תקבוליו ותשלומיו או לשלם לו סכום שהוא חייב לשלמו, רשאי בית המשפט לצוות על תיקון המעוות תוך הזמן שקבע בצו. (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע את השכר שישולם לכונס או למנהל שנתמנו על פי סמכות שבמסמך, ורשאי הוא, לפי בקשת המפרק, הכונס או המנהל, לשנות קביעה שקבע כאמור. (ג)   השר רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של כונס או מנהל של חברה על פי סעיף קטן (ב). פרק י"א: פירוק חברה וחבות המשתתף דרכי הפירוק . (א)  פירוקה של חברה ייתכן באחת הדרכים האלה:244 ;)   בידי בית המשפט1( ;)   מרצון2( .)   בפיקוח בית המשפט3( (ב)  הוראות פקודה זו יחולו על כל אחת מדרכי הפירוק, אם אין הוראה אחרת משתמעת. חבות המשתתף . משתתף יהיה חב, בסייגים האמורים בפרק זה, 245 להשתתף בתשלום לחשבון נכסי החברה כדי הסכום הדרוש לתשלום חבויותיה והוצאות פירוקה ולהתאמת זכויותיהם של המשתתפים בינם לבין עצמם. סייג לחבות ההשתתפות . מי שחדל תוך השנה שלפני תחילת הפירוק להיות 246 חבר החברה לא יהיה חב להשתתף אלא בשל חבות שהחברה נתחייבה בה לפני שחדל להיות חבר בה, ואלא לאחר שראה בית המשפט שהחברים הקיימים אין ביכלתם לספק מלוא ההשתתפות הנדרשת מהם לפי פקודה זו. סייג לסכום ההשתתפות . (א)  בחברה המוגבלת במניות לא יידרש משתתף 247 לשלם יותר מן הסכום שעדיין לא נפרע על המניות שהוא חב עליהן כחבר או כמי שהיה חבר. (ב)  בחברה המוגבלת בערבות לא יידרש משתתף לשלם למעלה מן הסכום שקיבל עליו לשלם לחשבון נכסי החברה בפירוקה. זכות לרווחים ולדיבידנדים איננו חוב החברה בפירוק . סכום המגיע לחבר החברה באשר הוא חבר, אם מכוח 248 זכותו לרווחים או לדיבידנדים ואם מסיבה אחרת, לא ייחשב כחוב החברה שיש לשלמו כל עוד קיים חוב של נושה שאינו חבר החברה, אלא שהסכום המגיע לחבר יבוא בחשבון לענין התאמת הזכויות של כל המשתתפים בינם לבין עצמם. שמירת הוראה שבפוליסה או שבחוזה . האמור בפקודה זו אין בו כדי לבטל הוראה שבפוליסת 249 ביטוח או שבחוזה אחר, המגבילה את חבותם של החברים כיחידים לפי הפוליסה או החוזה, או האומרת שהחבות לפיהם חלה על כספי החברה בלבד. השתתפות נוספת של מנהלים בפירוק כל מי שמכהן או שכיהן - . בפירוקה של חברה מוגבלת250 בה, תוך השנה שלפני תחילת הפירוק, כדירקטור או כמנהל - שחבותם היא, לפי פקודה זו, לא מוגבלת, יהיה חב 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 845 בהשתתפות נוספת על- 251 בסייגים האמורים בסעיף השתתפותו כחבר החברה, כאילו היה בתחילת הפירוק מוגבלת.-חבר בחברה לא סייגים להשתתפות נוספת . בכפוף להוראות התקנון, דירקטור או מנהל לא 251 אלא לאחר250 יהיה חב בהשתתפות נוספת לפי סעיף שבית המשפט ראה הכרח לדרוש השתתפותו לשם כיסוי חבויותיה של החברה וכל ההוצאות הכרוכות בפירוק; חדל לכהן בתוך השנה שלפני תחילת הפירוק, לא יהיה חב כאמור אלא בשל חבות שהחברה נתחייבה בה לפני שחדל לכהן. השתתפות בעלי מניות בחברה מוגבלת בערבות . בפירוקה של חברה מוגבלת בערבות שיש לה הון 252 מניות, יהא כל חבר חב, בנוסף על הסכום שקיבל עליו לשלם לחשבון נכסי החברה בפירוקה, לשלם גם כדי הסכום שעדיין לא נפרע בעד המניות שבידו. טיב חבותו של משתתף . חבותו של משתתף יוצרת חוב שנולד עם תחילת 253 החבות אולם זמן פרעונו עם דרישת תשלום לסילוק החבות. משתתף שנפטר . נפטר משתתף, בין לפני שנכלל ברשימת המשתתפים 254 ובין לאחר מכן, הסכום שהוא חב להשתתף בו יהיה חוב המגיע מן העזבון לחברה וייפרע על ידי מנהל עזבונו, ובאין כזה יהיה חוב המגיע מיורשיו וייפרע מכל אחד מהם לפי חלקו בעזבון. משתתף שנעשה פושט רגל . משתתף שנעשה פושט רגל, בין לפני שנכלל ברשימת 255 - המשתתפים ובין לאחר מכן )   הנאמן בפשיטת הרגל ייצג אותו לענין הפירוק 1( ;וייחשב לפי זה כמשתתף )   אפשר לתבוע מנכסיו הן את דרישות התשלום 2( שבעבר והן את ערכה המאומד של חבותו לפי דרישות תשלום העתידות לבוא. פרק י"ב: פירוק בידי בית המשפט סימן א': עילות לפירוק ובקשת פירוק בית המשפט המוסמך . בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט 256 .המחוזי העילות לפירוק . בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה:257 )   החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק1( ;בידי בית המשפט )   החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר 2( ;שהואגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה )   (נמחקה);3( ;פרעון-)   החברה היתה לחדלת4( )   בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא5( .שהחברה תפורק חודל פרעון מהו פרעון בהתקיים אחת מאלה:-. רואים חברה כחדלת258 )   נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או1( באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה; )   צו הוצאה לפועל או כתב בי–דין אחר שניתן על פי 2( פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו; )   הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר 3( ,שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה. הרשאים לבקש פירוק . הפניה לבית המשפט בדבר פירוקה של חברה תהיה 259 :בבקשה שהגישו אלה, מקצתם או כולם, ביחד או לחוד )   החברה;1( ;)   נושה, לרבות נושה מותנה או עתידי2( .)   משתתף3( סייגים לבקשת פירוק מאת משתתף או נושה - . (א)  משתתף אינו רשאי להגיש בקשת פירוק אלא אם260 - )   מספר חברי החברה פחת, בחברה ציבורית1( ; משניים- משבעה, ובחברה פרטית )   המניות שמכוחן הוא משתתף, כולן או מקצתן, 2( הוקצו לו מלכתחילה או היו בידו ורשומות על שמו לפחות ששה חדשים מתוך שמונה עשר החדשים שלפני תחילת הפירוק או שנסבו אליו עקב מותו של בעלן הקודם; הוא היה חבר - )   בחברה שאין לה הון מניות3( בה מיום שהואגדה או לפחות ששה חדשים מתוך שמונה עשר החדשים שלפני תחילת הפירוק, או מכוח היותו מנהל עזבון של חבר שנפטר או יורשו. (ב)  בקשת פירוק מאת נושה מותנה או נושה עתידי לא ידון בה בית המשפט אלא אם ניתנה ערובה סבירה בעיניו להוצאות ולאחר שהוכח להנחת דעתו כי לכאורה יש לפרק את החברה. סמכות היועץ המשפטי לממשלה .  בקשה לפירוק חברה על יסוד אחת העילות 261 , או משום שמן הצדק257 ) לסעיף3(–) ו2( שבפסקאות 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 846 והיושר הוא שתפורק, יכול שתוגש מאת היועץ המשפטי לממשלה. בקשת צו פירוק כשהחברה מתפרקת מרצון או בפיקוח . מקום שחברה מתפרקת מרצון או בפיקוח רשאי הכונס 262 ,הרשמי, או כל אדם המוסמך להגיש בקשה לפי סימן זה להגיש בקשה שהחברה תפורק בידי בית המשפט; בית המשפט יתן צו פירוק על יסוד בקשה כאמור רק אם נוכח שזכותם של נושים או משתתפים מחייבת שלא להמשיך בפירוק מרצון או בפיקוח. סמכות בית המשפט בדונו בבקשת פירוק . בדונו בבקשת פירוק רשאי בית המשפט לדחותה, עם 263 חיוב בהוצאות או בלא חיוב, או לדחות את הדיון בה, על תנאי או שלא על תנאי, או ליתן צו ביניים או כל צו אחר שייראה לו, אך לא יסרב ליתן צו פירוק מטעם זה בלבד שנכסי החברה מושכנו בסכום השווה למלוא שווים של הנכסים, או עולה עליו, או שאין לחברה נכסים בכלל. עיכוב הליכים נגד חברה שנתבקש פירוקה . (א)  הוגשה בקשת פירוק והיו אותה שעה תובענה או 264 הליך נגד החברה תלויים ועומדים בבית משפט מחוזי או בבית המשפט העליון, רשאים החברה או נושה או משתתף שלה, כל עוד לא ניתן צו פירוק, לפנות לאותו בית משפט בבקשה לעיכוב ההליכים; היו תובענה או הליך אחרים רשאים הם לפנות בבקשת - תלויים ועומדים נגד החברה עיכוב אל בית המשפט שאליו הוגשה בקשת הפירוק. (ב)  בית המשפט שהוגשה לו בקשה לעיכוב הליכים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לעכב אותם בתנאים שייראו לו. תחילתו של פירוק . (א)  פירוקה של חברה בידי בית המשפט ייחשב כאילו 265 .התחיל ביום שבו הוגשה בקשת הפירוק (ב)  הוגשה הבקשה לאחר שהחליטה החברה על פירוקה מרצון, תהא תחילת הפירוק היום שבו נתקבלה אותה החלטה, וכל ההליכים שנעשו במשך הפירוק מרצון יהיו בני–תוקף, זולת אם ראה בית המשפט ליתן הוראה אחרת בענין זה לאחר שהוכח לו שהיתה תרמית או טעות. סימן ב': צו פירוק ותוצאותיו תוצאות של צו פירוק . צו פירוק יפעל לטובת כל הנושים וכל המשתתפים 266 של החברה כאילו ניתן על יסוד בקשה של נושה ומשתתף כאחד. צו פירוק מעכב הליכים . משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין 267 להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע. תחילת הפירוק מבטלת כל עסקה והעברה . כל עסקה בנכסי החברה וכל העברת מניות או שינוי 268 במעמדם של חברי החברה, שנעשו לאחר תחילת הפירוק בטלים, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.- ביטול פעולות נגד חברה שבפירוק . כל עיקול, הוצאה לפועל וכל הליך אחר שהוחל בהם 269 לגבי נכסי החברה לאחר תחילת הפירוק יהיו בטלים לכל דבר וענין. העתק של צו פירוק יישלח לרשם . ניתן צו פירוק, חייבת החברה, או מי שנקבע לכך, 270 לשלוח מיד העתק ממנו לרשם והרשם ירשום הערה על כך בספריו הנוגעים לחברה. סימן ג': סמכויות בית המשפט סמכות לעכב את הפירוק . (א)  ראה בית המשפט, לאחר מתן צו פירוק, על יסוד 271 בקשה מאת נושה, משתתף, מפרק או הכונס הרשמי ועל סמך ראיות המניחות את דעתו, שיש לעכב את הליכי הפירוק, רשאי הוא לצוות על עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שייראו לו. (ב)  לפני מתן צו כאמור רשאי בית המשפט לדרוש מהכונס הרשמי להגיש לו דין וחשבון לגבי עובדות או ענינים השייכים לדעת הכונס לבקשה. מינוי הכונס הרשמי לכונס נכסים . הוגשה לבית המשפט בקשה למנות כונס נכסים מטעם 272 ,בעלי איגרות החוב או נושים אחרים של חברה שבפירוק רשאי הוא למנות לכך את הכונס הרשמי. התחשבות בנושים ובמשתתפים . בכל ענין הנוגע לפירוק רשאי בית המשפט להתחשב 273 במשאלות הנושים והמשתתפים ככל שיוכחו לו בראיות מספיקות. אסיפות לגילוי משאלות נושים ומשתתפים . (א)  מקום שבית המשפט רשאי לפי פקודה זו להתחשב 274 ,במשאלותיהם של נושים או משתתפים של חברה בפירוק כפי שהוכח לו בראיות מספיקות, רשאי הוא להורות לשם כך על כינוס אסיפות של נושים או משתתפים, שיתנהלו לפי הוראותיו, ורשאי הוא למנות אדם שיהא יושב ראש באסיפה וימסור לו תוצאותיה. (ב)  בכל הנוגע לנושים יש להתחשב בשיעור חובו של במספר הקולות - כל אחד מהם, ובכל הנוגע למשתתפים של כל אחד מהם לפי התקנון. רשימת המשתתפים . (א)  סמוך ככל האפשר לאחר מתן צו הפירוק יערוך 275 בית המשפט רשימת משתתפים ויורה על כינוס נכסי החברה ועל השימוש בהם לסילוק חבויותיה; בעריכת רשימת המשתתפים רשאי בית המשפט לתקן את פנקס החברים כל תיקון הדרוש לפי פקודה זו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 847 ,(ב)  בית המשפט רשאי לוותר על רשימת משתתפים אם ראה שלא יהיה צורך בדרישות תשלום או בתיאום זכויות משתתפים. (ג)   בעריכת הרשימה יבחין בית המשפט בין משתתפים מכוח עצמם לבין משתתפים מכוח היותם נציגים של אחרים או אחראים לחובותיהם. סמכות לדרוש מסירת נכסים . בכל עת לאחר מתן צו הפירוק רשאי בית המשפט 276 לדרוש מכל משתתף הרשום אותה שעה ברשימת המשתתפים ומכל נאמן, כונס נכסים, בנקאי או מורשה של החברה או נושא משרה בה, לשלם, למסור או להעביר לידי המפרק, מיד או תוך זמן שיורה בית המשפט, כספים, נכסים או פנקסים שברשותו ושיש לחברה לכאורה זכות עליהם. סמכות לדרוש תשלום חובות ולקזזם . (א)  בכל עת לאחר מתן צו הפירוק רשאי בית המשפט 277 להורות לכל משתתף הרשום אותה שעה ברשימת המשתתפים לשלם כאמור בהוראה סכום כסף המגיע לחברה ממנו או מנכסי האדם שהוא מייצג, בנוסף על סכומים המגיעים על סמך דרישות תשלום לפי פקודה זו. (ב)  היתה החברה לא מוגבלת, רשאי בית המשפט לזכות משתתף, דרך קיזוז, בסכום כסף המגיע מאת החברה לו, או לנכסים שהוא מייצג, מכוח עסק או חוזה עצמאי עם החברה, למעט כסף המגיע לו כחבר החברה עקב חלוקת דיבידנדים או רווחים; כיוצא בזה רשאי הוא בחברה מוגבלת לזכות, דרך קיזוז, דירקטור או מנהל שאחריותם לא מוגבלת או את נכסי עזבונם. (ג)   נפרעו במלואם חובות החברה לנושיה, ונמצא משתתף שמגיע לו כסף לפי כל חשבון שהוא, ניתן לזכותו בדרך קיזוז כנגד דרישות תשלום שלאחר מכן. סמכות לשלוח דרישות תשלום . בכל עת לאחר מתן צו הפירוק רשאי בית המשפט, בין 278 ,לפני שבירר אם נכסי החברה מספיקים ובין לאחר שבירר לשלוח לכל המשתתפים הרשומים אותה שעה ברשימת המשתתפים או למקצתם, דרישות תשלום עד כדי שיעור חבותם, לשם כיסוי חובות החברה וחבויותיה והוצאות הפירוק, או לשם תיאום זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם; ורשאי הוא לענין זה להתחשב באפשרות שחלק מן המשתתפים לא ישלמו את הסכום הנדרש, כולו או מקצתו. סמכות לדרוש תשלום לבנק . (א)  רשאי בית המשפט לצוות על משתתף, קונה או 279 אדם אחר שחייב כסף לחברה, שישלם את הכסף לא למפרק אלא לזכות חשבונו בבנק, וצו כזה ניתן לאכיפה כאילו היה צו לשלם למפרק. (ב)  כספים וניירות ערך שנמסרו לפי הצו לבנק ינהגו בהם לכל דבר בכפוף להוראות בית המשפט. האמור בצו ראיה חלוטה . צו בית המשפט על משתתף ישמש, בכפוף לכל זכות 280 ערעור, ראיה חלוטה שהכסף הרשום בו כמגיע, או כמצווה לשלמו, מגיע באמת, וכל דבר אחר שפורש בצו ושייך לענין זה ייחשב כדבר אמת בכל הליך משפטי ונגד כל אדם. סמכות לעצור משתתף נמלט . הוכח לבית המשפט כי יש סיבה סבירה להניח 281 שמשתתף פלוני עומד לעזוב את הארץ, או להימלט באופן אחר, או להעלים או להבריח נכס מנכסיו כדי להשתמט מלפרוע דרישות תשלום או להימנע מחקירה בדבר עסקי החברה, רשאי הוא, בין לפני מתן צו פירוק ובין לאחר מכן, להורות לעצור את המשתתף ולתפוס פנקסים ומיטלטלין שלו ולהחזיק אותו ואת אשר נתפס אצלו במשמרת בטוחה במשך זמן שיקבע. שמירת סמכויות . הסמכויות המסורות לבית המשפט לפי פקודה זו אינן 282 באות לגרוע מכל סמכות קיימת לנקוט הליכים נגד משתתף או חייב של החברה, או נגד עזבונם, כדי להיפרע מהם דרישת תשלום או סכום כסף אחר. סמכות להוציא נושים שלא תבעו בזמן . בית המשפט רשאי לקבוע זמנים שבהם יתבעו הנושים 283 את חובותיהם או יהיו מוצאים מכלל הנאה בכל חלוקת כסף שלפני תביעתם. סמכות לתאם זכויות המשתתפים . בית המשפט יתאם את זכויות המשתתפים בינם לבין 284 .עצמם ויחלק כל יתרה בין הזכאים לה פנקסים ראיה לכאורה . בכל הנוגע לענינים שבין המשתתפים לבין עצמם 285 ישמשו פנקסיהם של חברה בפירוק ושל המפרק ראיה לכאורה לאמיתות הרשום בהם. זכות עיון  בפנקסים . לאחר מתן צו לפירוק בידי בית המשפט רשאי בית 286 המשפט להורות על מתן אפשרות לנושים ולמשתתפים לעיין בפנקסי החברה שבהחזקתה ככל שיראה לצודק, והם יהיו רשאים לעיין לפי הוראה כאמור ולא בנוסף עליה ולא בדרך שונה. תשלום הוצאות הפירוק . מקום שנכסי החברה אינם מספיקים כדי תשלום 287 החבויות, רשאי בית המשפט לצוות שהאגרות וההוצאות הכרוכות בפירוק ישולמו מתוך הנכסים לפי סדר עדיפות שיראה לצודק. סמכות לחקור חשודים בהחזקת  נכסי החברה . (א)  בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק 288 זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 848 או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן. (ב)  בית המשפט רשאי לדרוש מאדם שהוזמן לפי סעיף זה להגיש לו פנקסים שברשותו או בשליטתו בנוגע לחברה; ואולם אם האדם טוען שיש לו עכבון על הפנקסים שהגיש, לא תפגע הגשתם באותו עכבון, ובית המשפט יוכל בפירוק להכריע בכל שאלה הנוגעת לעכבון. (ג)   מי שהוזמן לפי סעיף זה והוצע לו סכום סביר לכיסוי הוצאותיו, אך סירב לבוא לפני בית המשפט בזמן שנקבע, ולא היתה לפני בית המשפט בישיבתו כל הודעה המניחה דעתו על סיבה כדין שמנעה אותו מלבוא, רשאי בית המשפט לצוות שייעצר ויובא לפניו לחקירה. ביצוע תפקידים מסויימים של בית המשפט בידי המפרק . השר רשאי בתקנות להסמיך או לחייב את המפרק 289 שיפעיל ויבצע, בחזקת פקיד של בית המשפט ובכפוף להשגחתו, סמכויות ותפקידים המסורים לפי פקודה זו ).1(382 לבית המשפט, בכל הנוגע לענינים המנויים בסעיף אכיפה . צו בית המשפט לפי פקודה זו ניתן לאכיפה כדרך 290 .שאוכפים צו שלו בכל משפט התלוי ועומד לפניו ערעור . ערעור על צו או החלטה במהלך פירוקה של חברה 291 לפי פקודה זו יוגש בדרך ולפי התנאים שמוגש ערעור על כל צו או החלטה שלו בתחום שיפוטו הרגיל, והכל בכפוף לתקנות סדרי דין. סימן ד': דו"ח לכונס הרשמי חובת דו"ח לכונס הרשמי . (א)  נתן בית המשפט צו פירוק, או שנתמנה מפרק זמני, 292 ייערך ויוגש לכונס הרשמי דו"ח על מצב עסקי החברה, ובו יפורטו נכסיה, חובותיה וחבויותיה, שמות נושיה, מענם ומשלח ידם, הערובות וכל מידע אחר שנקבע או שהכונס דרש אותו. (ב)  הדו"ח יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר ויוגש תוך חודש מתאריך הצו; בית המשפט או הכונס הרשמי רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו. (ג)   בית המשפט רשאי, בצו, לוותר על הדו"ח אם ראה שרצוי לעשות כן. (ד)  המכין את הדו"ח, משתתף בהכנתו או מאמתו ישלם לו הכונס הרשמי מתוך נכסי החברה את ההוצאות שהוציא לשם כך, כפי שייראו סבירות בעיני הכונס ובכפוף לערעור לבית המשפט. מגישי הדו"ח לכונס הרשמי . הדו"ח יוגש ויאומת בידי אחד או אחדים מן האנשים 293 המנויים להלן, כפי שידרוש הכונס הרשמי, בכפוף להנחיות בית המשפט: )   מי שהיו דירקטורים של החברה בעת מתן צו 1( ;הפירוק או צו מינוי מפרק זמני, לפי הענין )   מי שהיה בעת מתן צו כאמור המזכיר או נושא 2( ;משרה ראשי אחר של החברה )   מי שלדעת הכונס יכול ליתן מידע והוא אותה 3( :שעה, או היה תוך השנה שלפני מתן הצו, אחד מאלה (א)   נושא משרה או עובד של החברה; (ב)   נושא משרה או עובד של חברה אחרת שהיא אותה שעה או שהיתה תוך השנה האמורה נושאת משרה בחברה שעליה מוגש הדו"ח; (ג)    מועסק בייסוד החברה. עונשין . מי שבלי סיבה סבירה לא קיים את הוראות סעיפים 294 . קנס נמשך- , דינו293 או292 עיון בדו"ח . אדם המעיד על עצמו בכתב שהוא נושה או משתתף 295 של החברה רשאי, בתשלום האגרה שנקבעה, בכל עת , בעצמו או על 292 סבירה לעיין בדו"ח שהוגש לפי סעיף ידי שלוח, ולקבל העתק או נסח ממנו; העיד כך בשקר, דינו קנס, אם ביקש זאת הכונס הרשמי או המפרק.- סימן ה': דו"ח של הכונס הרשמי דו"ח מקדמי של הכונס הרשמי . (א)  ניתן צו פירוק, יגיש הכונס הרשמי לבית המשפט, 296 בהקדם ככל האפשר לאחר שקיבל את הדו"ח על מצב עסקי החברה, דו"ח מקדמי על סכום ההון שהוצא, שנחתם ונפרע והסכום המאומד של הנכסים והחבויות, ואם החברה על הסיבות לכך.- נכשלה (ב)  בדו"ח המקדמי יחווה הכונס הרשמי את דעתו אם רצויה חקירה נוספת בנוגע לייזומה של החברה, לייסודה, לכשלונה או לניהול עסקיה. דו"חות נוספים . רשאי הכונס הרשמי, אם ראה לעשות כן, להגיש 297 דו"חות נוספים, שבהם יציין את אופן ייסודה של החברה ואם נעשה לפי דעתו מעשה תרמית בייזומה או בייסודה של החברה או בידי נושא משרה בה אחרי ייסודה, וכן כל ענין אחר שיראה רצוי להביאו לידיעת בית המשפט. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 849 סמכות לערוך חקירה פומבית של מייסדים ונושאי משרה של החברה . (א)  הגיש הכונס הרשמי, לאחר מתן צו פירוק, דו"ח 298 נוסף לפי פקודה זו, וציין בו שלפי דעתו נעשתה תרמית בידי פלוני בייזום החברה או בייסודה, או בידי נושא משרה של החברה בנוגע לחברה לאחר ייסודה, רשאי בית המשפט, לאחר שעיין בדו"ח, להורות כי אדם שהיה שותף לייזום החברה או לייסודה או שהיה נושא משרה בה, יתייצב לפני בית המשפט ביום פלוני כדי להיחקר בפומבי בדבר ייזומה או ייסודה של החברה או ניהול עסקיה או בדבר התנהגותו ופעולותיו כנושא משרה בה. (ב)  בית המשפט רשאי לדחות את החקירה מזמן לזמן. (ג)   הכונס הרשמי ישתתף בחקירה ויסב תשומת לבו של בית המשפט לכל דבר הנראה לו שייך לענין, ויכול הוא, ברשות מיוחדת של בית המשפט, להעסיק עורך דין לענין זה, ורשאי הוא להעיד בעצמו או להזמין עדים. (ד)  מפרק החברה, אם איננו הכונס הרשמי, וכל נושה או משתתף של החברה רשאים להשתתף בחקירה בעצמם או על ידי עורך דין. (ה)  הנחקר ייחקר באזהרה ועליו לענות על כל שאלה שבית המשפט ירשה להציג או יציג לו, ובלבד שיינתן לו לפני החקירה ועל חשבונו העתק של דו"ח הכונס הרשמי; הנחקר יוכל להעסיק על חשבונו עורך דין והלה רשאי לשאול אותו כל שאלה שבית המשפט יראה אותה צודקת כדי לאפשר לו להסביר או לסייג כל תשובה שהשיב. (ו)   נחקר שנוקה לדעת בית המשפט מן ההאשמות שהובאו נגדו במפורש או ברמז, רשאי בית המשפט לפי שיקול דעתו לפסוק לו הוצאות. (ז)   פרטי החקירה יירשמו וייקראו לפני הנחקר, או שיקראם בעצמו, ייחתמו בידו ויוכלו לשמש לאחר מכן ראיה נגדו; הם יהיו פתוחים לעיון לכל נושה ומשתתף בכל עת סבירה. הדיון בבקשת חקירה . (א)  הודיע הכונס הרשמי שלפי דעתו נעשה מעשה 299 , רשאי בית המשפט, על פי בקשת297 תרמית כאמור בסעיף (ד) כאילו מי שיוחס לו מעשה 373 הכונס, ליתן צו לפי סעיף התרמית ניתנה עליו הצהרה לפי סעיף קטן (א) לאותו סעיף. (ב)  היה בדעת הכונס הרשמי להגיש בקשה לפי סעיף קטן (א), ימסור לאדם שיוחס לו מעשה התרמית הודעה על כך עשרה ימים מראש, ואותו אדם רשאי להתייצב בשעת הדיון בבקשה ולהעיד בעצמו ולהזמין עדים. (ג)   הכונס הרשמי חייב להתייצב בשעת הדיון בבקשתו ולהסב תשומת לבו של בית המשפט לכל דבר שנראה לו שייך לענין, ורשאי הוא להעיד בעצמו ולהזמין עדים. סימן ו': המפרק מינוי מפרק ומפרק זמני . (א)  בית המשפט רשאי למנות מפרק לניהול הליכי 300 הפירוק של חברה ולמילוי התפקידים שבית המשפט יטיל לענין הפירוק. (ב)  בית המשפט רשאי לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות מפרק זמני. (ג)   מינה בית המשפט מפרק זמני, רשאי הוא, בצו המינוי, להגביל את סמכויותיו. (ד)  משניתן צו הפירוק יהיה הכונס הרשמי למפרק הזמני מכוח משרתו ויפעל כמפרק זמני עד שהוא או אדם אחר יתמנה למפרק ויוכל לפעול כמפרק. (ה)  נתמנה אדם אחר להיות מפרק, לא יוכל לפעול כמפרק אלא לאחר שהודיע על מינויו לרשם ונתן, בדרך שנקבעה, ערובה להנחת דעתו של בית המשפט. (ו)   מינה בית המשפט מספר מפרקים, יורה אם פעולה שהיא לפי פקודה זו מחובתו או מסמכותו של המפרק תיעשה בידי אחד מהם או כולם או אחדים מהם. (ז)   פעולותיו של מפרק יהיו בנות תוקף, אף אם נתגלה ליקוי במינויו או בכשירותו אחרי עשייתן. תארו של מפרק . תארו של מפרק יהיה, בלי ציון שמו, "מפרק החברה...", 301 בציון שם החברה שנתמנה לה, ואם הוא הכונס הרשמי "הכונס הרשמי ומפרק החברה...", בציון שם החברה - .שנתמנה לה מינוי מפרק . (א)  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של 302 הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של מפרק ושל מפרק זמני ובדבר דרך הדיון של בית המשפט בהצעה - לענין זה שתבוא )   מאת אסיפת נושים או אסיפת משתתפים 1( ;בנוגע למינויו של מפרק )   מאת נושה בנוגע למינויו של מפרק זמני.2( (ב)  בכללים האמורים בסעיף קטן (א) ייקבעו תנאי הכשירות של יחיד או תאגיד למינוי זה, תנאים אחרים שמפרק או מפרק זמני חייב למלא לצורך מינויו ודרך החלוקה של התפקידים בין המועמדים הכשירים למינוי. (ג)   הוראות סעיף זה יחולו גם על מינוי מפרק לפי .345 ) או9( ) או8(330 סעיפים 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 850 שכרו של מפרק . (א)  נתמנה למפרק אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל 303 משכורת או שכר אחר, לפי אחוזים או בדרך אחרת, כאשר יורה בית המשפט על פי כללים שקבע השר, ואם נתמנו כמה מפרקים, יחולק השכר ביניהם לפי יחס שיקבע בית המשפט. (ב)  השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של מפרק על פי סעיף קטן (א). (ג)   השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של מפרק ישולם מאוצר המדינה. פינוי משרתו של מפרק . מפרק שמינהו בית המשפט רשאי להתפטר, ורשאי 304 בית המשפט לפטרו משניתן טעם לכך; נתפנתה משרתו של מפרק שמינה בית המשפט ימנה בית המשפט אחר במקומו ועד שיתמנה אחר ימלא מקומו הכונס הרשמי. כינוס נכסי החברה . ניתן צו פירוק או נתמנה מפרק או מפרק זמני, יקבל 305 המפרק או המפרק הזמני לידו או לפיקוחו את הנכסים שהחברה זכאית להם או שנראה שהיא זכאית להם. הקניית נכסי החברה למפרק . בית המשפט רשאי, על פי בקשת המפרק, להורות בצו 306 שנכסי החברה, כולם או מקצתם, אף אם הם מוחזקים בידי נאמנים בשבילה, יהיו מוקנים למפרק בתארו הרשמי; הורה בית המשפט כך, יוכל המפרק, לאחר מתן כתב שיפוי שידרוש בית המשפט, לתבוע ולהיתבע בתארו הרשמי בכל תובענה או הליך אחר הנוגעים לאותם נכסים או שיש לפתוח בהם או להתגונן בהם לשם כינוס נכסיה של החברה ופירוקה היעיל. סמכויותיו של מפרק . (א)  המפרק מוסמך, באישור של בית המשפט או של 307 - ועדת הביקורת )   לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך 1( ;משפטי, בשם החברה )   לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה 2( ;לפירוקה המועיל )   להעסיק עורך דין או שלוח אחר כדי לעזור 3( ;לו בביצוע תפקידיו )   לפרוע לסוג נושים פלוני את מלוא חובם;4( )   לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא5( נושה של החברה או שיש לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית קצובה או שאינה קצובה, כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה; )   להתפשר, על יסוד תנאים מוסכמים, בענין 6( ,של דרישות תשלום או חבות לדרישות תשלום של חוב או חבות שסופה חוב, של תביעה קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, ממשית או משוערת, שבין החברה לבין משתתף או טוען שהוא משתתף, או בינה לבין מי שסובר שהוא עלול לחוב כלפיה, ובכל שאלה הנוגעת או פוגעת בנכסי החברה או בפירוקה, וכן לקבל ערובות לסילוקם של כל דרישת תשלום, חוב או חבות וליתן הפטר גמור מכל אלה. (ב)  המפרק מוסמך, בכפוף להוראות סעיף זה, לעשות כל דבר הדרוש לשם כינוס נכסי החברה וחלוקתם ולשם פירוקה, ובלבד שלא יתקן את פנקס החברים אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט ולא יוציא דרישת תשלום אלא ברשות כאמור או באישור ועדת הביקורת אם ישנה; סירבה ועדת הביקורת לאשר דרישת תשלום, רשאי המפרק לבקש מבית המשפט רשות מיוחדת לכך. (ג)   כל שימוש בסמכות לפי סעיף זה נתון לפיקוח בית המשפט, וכל נושה או משתתף רשאי לפנות לבית המשפט בשל הפעלת סמכות כאמור בידי המפרק או בשל כוונת המפרק להפעיל סמכות כזאת. אסיפות של נושים ומשתתפים . (א)  נתן בית המשפט צו פירוק, יזמין הכונס הרשמי 308 אסיפות נפרדות של הנושים ושל המשתתפים לשם קבלת - החלטה אם לפנות לבית המשפט אם לאו )   בבקשה למנות מפרק במקומו של הכונס;1( )   בבקשה למנות ועדת ביקורת שתפעל יחד עם2( .המפרק, ומי יהיו חבריה אם תתמנה (ב)  בית המשפט רשאי למנות ולצוות ככל הדרוש למתן תוקף להחלטה שנתקבלה; נמצאה סתירה בין החלטה של הנושים לבין החלטה של המשתתפים באחד הענינים האמורים, יכריע ביניהן ויתן צו שייראה לו. (ג)   לא מינה בית המשפט מפרק יהיה הכונס הרשמי מפרק החברה. התחשבות בנושים ובמשתתפים . (א)  בניהול נכסי חברה שבפירוק ובחלוקתם בין נושיה 309 יתחשב המפרק בהוראות של הנושים ושל המשתתפים בהחלטה באסיפה כללית ובהוראות של ועדת הביקורת, ובמקרה של סתירה בין הוראות אסיפה כללית כאמור ינהגו לפי הוראות האסיפה - לבין הוראות ועדת הביקורת הכללית, והכל בכפוף להוראות פקודה זו. (ב)  רשאי מפרק לכנס אסיפות כלליות של הנושים או המשתתפים כדי לעמוד על רצונם, וחייב הוא לכנס אסיפות במועדים שהורו עליהם הנושים או המשתתפים אם בהחלטה שנתקבלה באסיפה הממנה אותו ואם בכל 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 851 דרך אחרת, וכל אימת שהוא מתבקש בכתב לעשות זאת מאת נושים או משתתפים המייצגים עשירית לפי הערך. דרכי ניהול וזכות פניה לבית המשפט . (א)  בניהול נכסי החברה וחלוקתם בין הנושים ישתמש 310 .המפרק בשיקול דעתו שלו, בכפוף להוראות פקודה זו (ב)  המפרק רשאי לבקש מבית המשפט, בדרך שנקבעה, הוראות ביחס לכל ענין שהתעורר אגב הפירוק. (ג)   מי שנפגע על ידי מעשה או החלטה של המפרק רשאי לפנות לבית המשפט ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל או לשנות את המעשה או ההחלטה וליתן כל צו בענין כפי שיראה צודק. חובה להחזיק כספי פירוק בבנק בדרך ובזמנים - . (א)  המפרק יפקיד כל כסף שקיבל311 בחשבון החברה בבנק שקבע שר- שיורה הכונס הרשמי האוצר, אולם אם הניחה ועדת הביקורת את דעתו של הכונס כי יהא זה לטובת הנושים או המשתתפים שיהיה למפרק חשבון בבנק אחר, ירשה הכונס למפרק, לפי בקשת ועדת הביקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק שבחרה בו הועדה; הפקדת תשלומים בחשבון זה ומשיכתם ממנו יהיו בדרך שנקבעה. (ב)  מפרק שעיכב תחת ידו למעלה מעשרה ימים, ללא הסבר המניח את דעת בית המשפט, סכום העולה על חמישה שקלים או על סכום אחר שבמקרה מיוחד התיר לו יהא עליו לשלם על הסכום העודף - הכונס הרשמי לעכב ריבית בשיעור הקבוע לענין זה לפי חוק הריבית (שינוי , ורשאי בית המשפט לא לאשר 1972-שיעורים), תשל"ג לו שכרו או חלק ממנו, ככל שייראה לו צודק, ורשאי הוא להעבירו מכהונתו ולהטיל עליו תשלום ההוצאות שנגרמו באשמתו. (ג)   לא יפקיד המפרק בחשבונו הפרטי בבנק שום סכום שקיבל כמפרק. פנקסים שחובה לנהלם . המפרק יחזיק וינהל, באופן שנקבע, פנקסים מתאימים, 312 ויביא לכך שיירשמו בהם רישומים או פרוטוקולים של אסיפות וענינים אחרים שנקבעו, וכל נושה או משתתף רשאי, בכפוף לפיקוח בית המשפט, לעיין בפנקסים בעצמו או על ידי שלוחו. מסירת חשבונות ומידע לכונס הרשמי . (א)  כל מפרק ישלח לכונס הרשמי או למי שהכונס 313 הורה עליו, במועדים שנקבעו אך לא פחות מפעמיים בשנה במשך כהונתו, דין וחשבון על תקבוליו ותשלומיו כמפרק. (ב)  הדין וחשבון יהיה בטופס שנקבע, ייערך בשני העתקים, ויאומת בתצהיר בנוסח שנקבע. (ג)   הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הביקורת יספק המפרק לכונס אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהמפרק מנהל ולבדוק אותם. (ד)  לאחר ביקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק יהיה פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין. (ה)  הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון המבוקר או תמציתו יודפסו בדפוס או במכונת כתיבה, וישלח בדואר עותק לכל נושה או משתתף. (ו)   המפרק יתן לכונס הרשמי מידע, יתיר לו גישה לפנקסיה ולמסמכיה של החברה, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידיו לפי פקודה זו. פיקוח הכונס הרשמי על המפרקים . (א)  הכונס הרשמי יתן את דעתו על התנהגותם של 314 מפרקי חברות; לא מילא מפרק את חובותיו באמונה ולא קיים כהלכה את כל המוטל עליו לפי כל חיקוק או בדרך אחרת, או הגיש נושה או משתתף לכונס הרשמי תלונה לענין זה, יחקור הכונס הרשמי בדבר וינקוט פעולה כפי שיראה למועיל. (ב)  הכונס הרשמי רשאי לדרוש ממפרק לענות על כל שאלה ביחס לכל פירוק שהמפרק עוסק בו, ורשאי הוא לבקש מבית המשפט לחקור באזהרה את המפרק או כל אדם אחר בענין הפירוק. (ג)   הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של המפרק במקום הימצאם. חיסול החברה . (א)  לאחר שפורקו עסקי החברה כליל יורה בית 315 המשפט בצו, שהחברה תחוסל מיום מתן הצו, ולפי זה תהיה מאותו יום מחוסלת. (ב)  המפרק יודיע לרשם על מתן צו החיסול תוך ארבעה עשר ימים מתאריך הצו, והרשם ירשום את החיסול בפנקסיו. קנס נמשך.- (ג)   מפרק שהפר הוראת סעיף זה, דינו שחרורו של מפרק . (א)  מימש המפרק את כל נכסי החברה, או את מה 316 ,שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הפירוק וחילק דיבידנד סופי, והתאים את זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם, והחזיר למשתתפים את העודף, וכן אם התפטר המפרק או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת המפרק, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהמפרק מילא את כל דרישותיו, יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור המפרק שהגיש נושה או משתתף או אדם מעונין אחר, ולפי זה יתן או יעכב את השחרור, והכל בכפוף לזכות ערעור לפני בית המשפט. (ב)  עוכב שחרורו של מפרק, רשאי בית המשפט, לבקשתו של נושה או משתתף או של אדם מעונין אחר, ליתן צו המחייב את המפרק לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 852 (ג)   צו הכונס הרשמי המשחרר את המפרק יפטור אותו מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול עניני החברה או בכל ענין אחר הנוגע להתנהגותו כמפרק; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה. (ד)  שחרורו של מפרק שלא מחמת התפטרות או העברה מכהונה, כוחו ככוח העברה. עונשין . (א)  כונס נכסים, מפרק, מפרק זמני, מנהל או מנהל 317 ,מיוחד שלא קיימו חובה לפי פקודה זו, או שלא קיימו צו מאסר שנה.- הוראה או תנאי שקבע בית המשפט, דינם (ב)  תאגיד שנתמנה כונס נכסים או מפרק או מפרק זמני ולא קיים חובה כאמור בסעיף קטן (א), הרי בלי לגרוע מאחריותו של התאגיד, יראו בכך עבירה של כל אחד מחבריו אם לא הוכיח אחת מאלה: )   העבירה נעברה שלא בידיעתו, ותפקידו לא 1( ;חייבו לדעת את המעשה )   הוא נקט כל האמצעים הסבירים כדי למנוע 2( .את ביצוע העבירה סימן ז': מנהל מיוחד מינוי מנהל מיוחד . (א)  הכונס הרשמי שנעשה מפרק, בין זמני ובין קבוע, 318 ונוכח שטיב נכסי החברה או עסקיה, או עניניהם של נושיה או משתתפיה דרך כלל, מחייבים מינוי מנהל מיוחד מלבדו לנכסיה או לעסקיה, יכול לבקש זאת מבית המשפט, ועל סמך הבקשה רשאי בית המשפט למנות מנהל מיוחד למשך הזמן שיורה ולהעניק לו כל סמכות, לרבות סמכויות של כונס נכסים ושל מנהל. (ב)  המנהל המיוחד יתן ערובה ויגיש דו"חות בצורה שיורה בית המשפט ויקבל שכר שיקבע לו בית המשפט. פרק י"ג: פירוק מרצון סימן א': החלטת הפירוק פירוק מרצון אימתי . חברה יכולה להתפרק מרצון באחת מאלה:319 )   תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע1( ,הדבר שבאירועו צריכה החברה, לפי הוראה שבתקנון להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון; )   החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;2( )   החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל3( חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק. תחילת הפירוק והשפעתו . פירוק מרצון תחילתו עם קבלת החלטת הפירוק, 320 ומשהתחיל הפירוק תחדל החברה לנהל עסקיה, חוץ ממה שדרוש לפירוק מועיל; אולם מעמדה וסמכויותיה של החברה כתאגיד יוסיפו להתקיים, על אף כל הוראה סותרת בתקנון, עד שתתחסל. החלטה על פירוק תפורסם ברשומות . (א)  קיבלה חברה החלטה להתפרק מרצון לפי סעיף 321 ), עליה להודיע על כך ברשומות תוך שבעה3( ) או2( ,)1(319 .ימים לאחר ההחלטה (ב)  הפרה חברה הוראת סעיף זה, דינה ודין כל נושא משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את ההפרה קנס נמשך.- סימן ב': פירוק באין הצהרת כושר פרעון פירוק באין הצהרת הדירקטורים . הוראות סימן זה יחולו על פירוק מרצון זולת אם לפני 322 משלוח ההזמנות לאסיפת החברה שבה תוצע החלטת הפירוק עשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, תצהיר שבדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידה לשלם חובותיה במלואם תוך שנים עשר חדשים הצהרת כושר פרעון), - לאחר תחילת פירוקה (להלן והצהרה זו הוגשה לרשם לפני משלוח ההזמנות. אסיפת נושים או למחרתו 322 . (א)  ליום האסיפה האמורה בסעיף323 תזמן החברה אסיפת נושים ותשלח להם בדואר הודעה על כך בו בזמן שנשלחות ההזמנות לאסיפת החברה. (ב)  ההודעה על אסיפת הנושים תפורסם פעם אחת ברשומות ולפחות פעם אחת בעתון מקומי הנפוץ במחוז שבו נמצא המשרד הרשום של החברה או מקום עסקיה העיקרי. (ג)   הדירקטורים חייבים להגיש לאסיפת הנושים דו"ח מלא על מצב עסקיה של החברה עם רשימת נושיה ואומדן תביעותיהם, ולמנות אחד הדירקטורים להיות יושב ראש באסיפתם, והוא חייב להשתתף באסיפת הנושים ולשבת בראשה. תקפה של החלטת הנושים . נדחתה אסיפת החברה שבה עמדו להציע החלטה 324 בדבר פירוקה וההחלטה נתקבלה באסיפה הנדחית, יהא כוחה של החלטה שנתקבלה באסיפת הנושים שנתכנסה כאילו נתקבלה מיד לאחר קבלת ההחלטה 323 לפי סעיף בדבר הפירוק. מינוי מפרק . (א)  הנושים והחברה באסיפותיהם הנפרדות רשאים 325 .להציע אדם להיות מפרק לעסקי החברה ולחלוקת נכסיה 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 853 (ב)  לא הציעו הנושים שום אדם, יהיה המועמד שהציעה החברה מפרק. (ג)   הציעו הנושים והחברה מועמדים שונים, יהיה המועמד שהציעו הנושים מפרק, אולם רשאי דירקטור, חבר תוך שבעה ימים מיום שהוצע מועמד - או נושה לפנות לבית המשפט בבקשה שימנה למפרק את מועמד - הנושים החברה במקום מועמד הנושים או יחד אתו, או שימנה אדם אחר למפרק. מינוי ועדת ביקורת או באסיפה 323 . (א)  הנושים באסיפתם לפי סעיף326 שלאחריה רשאים למנות ועדת ביקורת של לא יותר מחמישה, ומשנתמנתה ועדה כאמור רשאית החברה באסיפה שהחליטה על הפירוק או באסיפה כללית שלאחריה למנות לכל היותר חמישה אנשים לפעול כחברים בועדת הביקורת; אולם אם החליטו הנושים שהאנשים שמינתה החברה או מקצתם אינם צריכים לשמש בועדת הביקורת, לא יהיו אותם אנשים כשירים לשמש בה, אלא אם הורה כך בית המשפט, ואם הוגשה לפניו בקשה בענין זה, רשאי הוא לפי שיקול דעתו למנות אנשים אחרים שישמשו בועדת הביקורת במקום אותם אנשים. (ב)  בכפוף להוראות סעיף קטן (א) ולתקנות יחולו על ועדת הביקורת שנתמנתה לפי סעיף זה הוראות סעיפים , כשם שהן חלות על ועדת ביקורת שנתמנתה 350– ו349 .348 לפי סעיף שינויים בהוראות מסויימות . על פירוק מרצון לפי סימן זה יחולו הוראות פקודה 327 זו בדבר פירוק מרצון בכפוף להוראות סימן זה ובשינויים אלה: )2( )  לא תהיה סמכות למנות מפרק לפי פסקה1( , ואילו הסמכות הנתונה לפיה לקבוע שכרו330 לסעיף ) לאותו סעיף לאשר 3( של מפרק והסמכות לפי פסקה המשך סמכותם של דירקטורים לאחר מינוי מפרק, יהיו נתונות לא לחברה באסיפה כללית אלא לועדת לנושי החברה;- הביקורת, ואם זו אינה קיימת )   נתפנתה משרתו של מפרק, ימלאו אותה הנושים 2( ;332 ולא כאמור בסעיף )   לא ישתמש המפרק בסמכותו לקבל מניות 3( ,334 בתמורה בעד מכירת נכסי החברה כאמור בסעיף , אלא 336 ובענין תכניות בהליכי פירוק מכוח סעיף בהסכמת בית המשפט או ועדת הביקורת; יהיה להם תוקף 339– ו338 (ב) וסעיפים337 )   סעיף4( כאילו בכל מקום שבו מדובר באסיפה כללית של אף אסיפת נושים במשמע;- החברה ), במקום "לפי הוראות החברה 2()(א366 )   בסעיף5( בהחלטה שלא מן המנין" קרי "לפי הוראות ועדת לפי הוראות נושי - הביקורת, ואם אינה קיימת החברה". עונשין . ואלה דינם קנס:328 (א) וכל נושא323 )   חברה שהפרה הוראת סעיף1( משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את ההפרה; (ג).323 )   דירקטור שהפר הוראה מהוראות סעיף2( סימן ג': תוצאות הפירוק תחילת הפירוק מבטלת כל עסקה והעברה . בפירוקה של חברה מרצון בטלים כל העברה של 329 מניותיה, למעט העברות למפרק או על פי אישורו, וכל שינוי במעמדם של חברי החברה, שנעשו לאחר תחילת הפירוק. תוצאות הפירוק . ואלה תוצאותיו של פירוק מרצון, בכפוף להוראות 330 :פקודה זו )   נכסי החברה ישמשו לכיסוי חבויותיה בשיעור 1( אחיד לכולן; בכפוף להוראה זו יחולקו הנכסים בין החברים לפי זכויותיהם בחברה, אם אין בתקנון הוראה אחרת לענין זה; )   החברה באסיפה כללית תמנה מפרק אחד או יותר 2( לשם פירוק עסקיה וחלוקת נכסיה, ורשאית היא לקבוע את שכרו או שכרם; )   משנתמנה מפרק תחדל סמכותם של הדירקטורים, 3( זולת אם החברה באסיפה כללית או המפרק החליטו שסמכותם תימשך ובמידה שהחליטו על כך; )   למפרק יהיו כל הסמכויות הנתונות, לפי פקודה 4( זו, למפרק בפירוק בידי בית המשפט, בלי שיהיה זקוק לאישורו של בית המשפט; )   למפרק יהיו סמכויות בית המשפט לפי פקודה 5( ,זו לענין סידור רשימת משתתפים ודרישות תשלום ועליו לשלם את חובות החברה ולהתאים את זכויות המשתתפים בינם לבין עצמם; )   רשימת המשתתפים תהא ראיה לכאורה לחבותם 6( ;של הרשומים בה כמשתתפים )   נתמנו כמה מפרקים, תהא כל סמכות הנתונה 7( ,למפרק לפי פקודה זו בידי המפרקים או אחד מהם כפי שנקבע במינוי, ובאין קביעה, רשאים להשתמש באותה סמכות לפחות שניים מהם יחד; )   אם מכל סיבה שהיא, אף מפרק אינו פועל, ימנה 8( ;בית המשפט מפרק )   בית המשפט רשאי, אם ראה טעם לדבר, לפטר 9( .מפרק ולמנות אחר במקומו 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 854 הודעה לרשם . (א)  המפרק יגיש לרשם הודעה על מינויו תוך עשרים 331 .ואחד ימים לאחר שנתמנה קנס נמשך.- (ב)  מפרק שהפר הוראת סעיף זה, דינו מילוי משרת מפרק שנתפנתה .  נתפנתה, מכל סיבה שהיא, משרתו של מפרק שמינתה 332 החברה, רשאית היא באסיפה כללית, בכפוף לכל סידור שבינה לבין נושיה, למלא את המשרה; כל משתתף, או המפרקים המוסיפים לכהן במקרה שיש יותר ממפרק אחד, רשאים לכנס למטרה זו אסיפה כללית, והיא תנוהל בדרך הקבועה בתקנון או בדרך שיקבע בית המשפט לפי בקשת המכנסים. תקפו של סידור . (א)  סידור שנעשה בין חברה העומדת להתפרק או 333 המתפרקת מרצון לבין נושיה יחייב את החברה אם אושר בהחלטה שלא מן המנין, ואת נושיה אם נתקבלה על כך הסכמת שלושה רבעים מהם לפי המספר ולפי הערך. (ב)  כל נושה או משתתף רשאי לערער לפני בית המשפט על הסידור תוך שלושה שבועות לאחר השלמתו, ובית המשפט רשאי על יסוד זה לתקן, לשנות או לאשר את הסידור ככל שיראה לצודק. סמכות המפרק בהעברת נכסי החברה לחברה אחרת . (א)  מקום שחברה מתפרקת או עומדת להתפרק 334 מרצון ומוצע להעביר או למכור עסקיה או נכסיה, כולם או מקצתם, לחברה אחרת, בין שהיא לפי פקודה זו ובין שאינה לפיה, יכול מפרק החברה המעבירה או המוכרת החברה המעבירה), באישור החלטה מיוחדת שלה - (להלן המייפה כוחו לכך, דרך כלל או לסידור מיוחד, לקבל מן החברה הנעברת, בתמורה או כחלק מתמורה בעד ההעברה או המכירה, מניות, פוליסות או זכויות אחרות כיוצא באלה בחברה הנעברת לשם חלוקה בין חברי החברה המעבירה, ורשאי הוא לסדר סידור אחר שעל פיו יוכלו חברי החברה המעבירה להשתתף ברווחים של החברה הנעברת או לקבל ממנה טובת הנאה במקום מזומנים או זכויות כאמור או בנוסף עליהם. (ב)  מכירה או סידור לפי סעיף זה יחייבו את חברי החברה המעבירה. (ג)   חבר החברה המעבירה שלא הצביע בעד ההחלטה המיוחדת והביע התנגדותו לה, בכתב שנשלח אל המפרק והונח במשרד הרשום של החברה תוך שבעה ימים שלאחר ההחלטה, רשאי לדרוש מן המפרק שיימנע מלבצע את ההחלטה או שיקנה את זכותו במחיר שייקבע .1968-בהסכם או בבוררות לפי חוק הבוררות, תשכ"ח (ד)  בחר המפרק לקנות את זכותו של החבר ישלם את מחירה לפני חיסול החברה ואת דמי הקניה ישיג המפרק בדרך שתיקבע בהחלטה מיוחדת. (ה)  החלטה מיוחדת לענין סעיף זה לא תהא פסולה בשל כך שנתקבלה לפני שהוחלט, או בשעה שהוחלט, על פירוק החברה או מינוי מפרק, אלא שאם תוך שנה ניתן צו לפירוק החברה בידי בית המשפט או בפיקוחו לא יהיה תוקף להחלטה המיוחדת אלא אם אישר אותה בית המשפט. רשות לבקש החלטת בית המשפט . המפרק או כל משתתף או נושה רשאי לפנות לבית 335 ,המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנובעת מן הפירוק או שישתמש בסמכות מן הסמכויות שהיו נתונות לו לענין אכיפת דרישות תשלום או כל ענין אחר אילו עמדה החברה לפירוק בידי בית המשפט, ובית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר צודק ומועיל, להיענות לבקשה, כולה או מקצתה, בתנאים שייראו לו, או ליתן על יסוד הבקשה צו אחר שייראה לו לצודק. סמכות המפרק לבוא לידי פשרה או הסדר . בפירוק מרצון מוסמך המפרק לעשות, באישור החלטה 336 ,)4( מיוחדת של החברה, את הפעולות האמורות בפסקאות (א) לגבי פירוק בידי בית המשפט.307 ) לסעיף6(–) ו5( כינוס אסיפות כלליות . (א)  בפירוק מרצון רשאי המפרק לכנס אסיפות כלליות 337 של החברה כדי להשיג כל אישור בהחלטה מיוחדת או בהחלטה שלא מן המנין, או לכל מטרה אחרת הנראית לו. (ב)  נתמשך הפירוק למעלה משנה אחת, חייב המפרק לכנס אסיפה כללית של החברה בתום השנה הראשונה מתחילת הפירוק, ובתום כל שנה שלאחריה, או במועד מוקדם לאחר מכן כפי שיהיה נוח, ויניח לפני האסיפה דין וחשבון על פעולותיו ועסקיו ועל ניהול הפירוק בשנה שחלפה. (ג)   הופרה אחת ההוראות של סעיף זה, דינו של קנס.- המפרק אסיפה סופית . (א)  בפירוק מרצון, משפורקו עסקי החברה כליל, חייב 338 המפרק לערוך דו"ח המראה כיצד התנהל הפירוק ומה נעשה בנכסי החברה, ולאחר מכן יכנס אסיפה כללית של החברה כדי להניח לפניה את הדו"ח ולהסבירו. (ב)  האסיפה תזומן בהודעה ברשומות שתפורסם חודש ימים לפחות לפני האסיפה; ההודעה תפרט את מועד האסיפה, מקומה וסדר יומה. (ג)   תוך שבוע ימים לאחר האסיפה ישלח המפרק לרשם העתק הדו"ח ויודיע לו על קיום האסיפה ותאריכה; הופרה אחת ההוראות של סעיף קטן זה, דינו של המפרק קנס נמשך.- 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 855 ,(ד)  לא היה מנין חוקי באסיפה, יודיע המפרק לרשם במקום ההודעה לפי סעיף קטן (ג), שהאסיפה כונסה כדין ושלא היה בה מנין חוקי, ובכך יצא ידי חובת ההודעה. חיסול החברה . (א)  קיבל הרשם את הדו"ח ואחת ההודעות לפי339 , ירשום אותם מיד וכתום שלושה חדשים לאחר338 סעיף רישום הדו"ח תיחשב החברה מחוסלת; אולם רשאי בית המשפט, על יסוד בקשה של המפרק או של אדם אחר הנראה לבית המשפט מעונין, ליתן צו הדוחה את מועד החיסול לתאריך שייראה לו. (ב)  האדם שעל יסוד בקשתו ניתן צו לפי סעיף זה חייב להגיש לרשם העתק מקויים של הצו תוך שבעה ימים קנס נמשך.- לאחר שניתן; הפר הוראה זו, דינו סימן ד': שונות ההוצאות בפירוק מרצון . כל ההוצאות וההיטלים הכרוכים כשורה בהליכי 340 פירוק מרצון, ובכלל זה שכרו של המפרק, ישולמו מתוך נכסי החברה לפני כל תביעה אחרת. שמירת הזכות לפירוק בידי בית המשפט . פירוק מרצון אינו חוסם בעד זכותו של נושה או 341 ,משתתף להביא את החברה לפירוק בידי בית המשפט אולם בית המשפט ייענה לבקשת פירוק של משתתף רק אם שוכנע שהפירוק מרצון יפגע בזכויותיהם של המשתתפים. פרק י"ד: פירוק מרצון בפיקוח בית המשפט סמכות להורות על פירוק בפיקוח בית המשפט . החליטה חברה להתפרק מרצון, רשאי בית המשפט 342 ליתן צו שהמשך הפירוק יהיה בפיקוח בית המשפט (להלן פירוק בפיקוח) לפי הוראות ותנאים דרך כלל שיקבע, - ושתהיה רשות לנושים, למשתתפים או לאחרים לפנות בבקשה לבית המשפט, הכל כפי שייראה לבית המשפט לצודק. כוחה של בקשה לפירוק בפיקוח . לענין מתן סמכות לבית המשפט לגבי תובענות, תהא 343 בקשה להמשיך בפירוק בפיקוח נחשבת כבקשת פירוק בידי בית המשפט. התחשבות במשאלות נושים ומשתתפים . בהכרעה בין פירוק בידי בית המשפט לבין פירוק 344 בפיקוח, ובמינוי מפרקים, ובכל שאר ענינים השייכים לפירוק בפיקוח, יתחשב בית המשפט במשאלותיהם של הנושים והמשתתפים כפי שהוכחו לו על יסוד ראיות מספיקות. סמכות למנות מפרק ולפטרו . (א)  נתן בית המשפט צו לפירוק בפיקוח, רשאי הוא, 345 .באותו צו או בשלאחריו, למנות מפרק נוסף (ב)  מעמדו, לרבות סמכויותיו וחובותיו, של מפרק נוסף כזה יהיה מכל הבחינות כשל מפרק שמינתה החברה. (ג)   בית המשפט רשאי להעביר מכהונתו מפרק שנתמנה לפי סעיף זה וכל מפרק הממשיך בתפקידו על פי צו לפירוק בפיקוח, ורשאי הוא למלא משרת מפרק שנתפנתה עקב העברה, מוות או התפטרות. סמכותו של מפרק בפירוק בפיקוח . בפירוק בפיקוח רשאי מפרק, בכפוף לסייגים שקבע בית 346 המשפט, להשתמש בסמכויותיו בלא אישור בית המשפט או התערבותו, כאילו היתה החברה מתפרקת מרצון. כוחו של צו פירוק בפיקוח . צו פירוק בפיקוח, כמוהו כצו פירוק בידי בית המשפט 347 ,לכל דבר וענין, לרבות עיכוב תובענות והליכים אחרים דרישות תשלום ואכיפתן ושימוש בכל סמכות, ולמעט (א), 300 ,299 עד292 ,289 ,272 לענין ההוראות של סעיפים (ב) 348 ,318 ,316 ,314 עד308 ,304 ,303 ,301 ,)(ב) ו–(ד) עד (ו .351 עד349–ו פרק ט"ו: הוראות כלליות לענין פירוק סימן א': ועדת ביקורת מינוי ועדת ביקורת . (א)  בפירוקה של חברה, בין מרצון ובין בידי בית 348 המשפט או בפיקוחו, רשאי הכונס הרשמי או המפרק, וחייב המפרק אם נדרש לכך בהחלטה שנתקבלה באסיפה של נושים או משתתפים שכונסה לפי פקודה זו או תקנות לפיה, לפנות לבית המשפט בבקשה למנות ועדת ביקורת הועדה), - למטרות שצויינו בפקודה זו (להלן בסימן זה ובית המשפט רשאי למנות את הועדה. (ב)  לועדה יתמנו נושים ומשתתפים של החברה או נציגיהם לפי יפויי כוח כלליים, לפי יחס שיוסכם כפי שיחליט עליו - באסיפותיהם, ובאין הסכמה כזאת בית המשפט. התפנות מקומם של חברי הועדה . (א)  כל חבר של הועדה רשאי להתפטר ממנה על ידי 349 .שימסור על כך למפרק הודעה בכתב חתומה בידו (ב)  חבר של הועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות רצופות של הועדה שלא ברשות החברים המייצגים יחד עמו את הנושים או המשתתפים, לפי הענין, תתפנה משרתו. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 856 (ג)   אפשר להעביר חבר הועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים או באסיפת משתתפים, הכל לפי מי שהוא מייצג, לאחר שניתנה הודעה על האסיפה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה; בית המשפט רשאי להעביר חבר מכהונתו על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק. (ד)  נתפנה מקום בועדה, יפנה המפרק מיד לבית המשפט או יזמן אסיפת נושים או משתתפים, לפי הענין, לשם מילוי המקום; בית המשפט או האסיפה רשאים לשוב ולמנות את החבר הקודם או למנות אחר במקומו. (ה)  חברי הועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה. נוהל עבודתה של הועדה . (א)  הועדה תתכנס בזמנים שתקבע, ואם לא קבעה 350 לפחות פעם בחודש, ובנוסף על כך רשאים המפרק וכל- .חבר של הועדה לכנס ישיבה של הועדה כפי שיראו לנחוץ (ב)  הועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה. באין ועדת ביקורת . באין ועדה רשאי הכונס הרשמי, לפי בקשת המפרק, 351 לעשות כל דבר וליתן כל הוראה או רשות שהועדה רשאית או חייבת לעשות או ליתן לפי פקודה זו. סימן ב': הגשת התביעות וחלוקת הנכסים מה ניתן לתבוע בפירוק . בכפוף לתחולתם של דיני פשיטת רגל על חברות 352 ,חדלות פרעון, ניתן בכל פירוק לתבוע מהחברה כל חוב קיים או עתיד, ודאי או מותנה, קצוב או בלתי קצוב, ויש לשום ככל האפשר שומה צודקת את ערך החובות שהם מותנים או בלתי קצובים. תחולת דיני פשיטת רגל על פירוק מחמת חודל פרעון . בחברה חדלת פרעון ינהגו על פי דיני פשיטת רגל 353 החלים על נכסיו של מי שהוכרז פושט רגל, בכל הנוגע לזכויותיהם של נושים מובטחים ושאינם מובטחים, לחובות הניתנים לתביעה, לשומת שוויין של אנונות ושל התחייבויות עתידות או מותנות, ולקבלת דיבידנד. חובות בני קדימה . (א)  לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה 354 :לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה )  (א)   שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת 1( , שמגיע לעובד וגמול1958-השכר, תשי"ח תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת , שמגיע למשתקם 2007-שעה), התשס"ז כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין שקלים חדשים 24,538 קדימה לא יעלה על בעד שכר עבודה; (ב)   אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; 31 ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד בדצמבר שלאחריה; לענין זה, "שנת מס", כמשמעותם בחוק - ""פיצוי" ו"שיעור הפיצוי 1968-הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח חוק הביטוח);- (להלן (ג)   הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה בינואר לפי שיעור התנודות של 1–כל שנה ב השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח; (ד)   שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו–(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים; )   סכום שהחברה ניכתה במקור משכר 2( העבודה, על פי פקודת מס הכנסה, ולא שילמה לפקיד השומה; )   החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה 3( לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסים כדי תשלום מלא של כולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה: (א)   תשלומי חובה שהגיעו מאת החברה בתאריך הקובע והיא נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע תוך שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך; "תשלומי חובה", לענין מסים עירוניים, מסים של מועצות - זה מקומיות, תרומות שהן בבחינת מסים על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן) ואגרות המשתלמות לרשם על פי פקודה זו; (ב)   מסים המשתלמים לאוצר המדינה בדצמבר 31 שנשומו והוטלו על החברה עד האחרון שלפני התאריך הקובע וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שהחברה נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך; (ג)   דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני התאריך הקובע, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכרה החברה; 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 857 מטעמים מיוחדים- )   בית המשפט רשאי, אם4( , מצא זאת לצודק בנסיבות הענין- שיירשמו להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים ), כולם או מקצתם.3(–) ו1( בפסקאות (ב)  הלווה אדם לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה, יהיה לו בפירוק דין קדימה לגבי הכספים שהולוו ושולמו כאמור, כדי הסכום שבו הופחת הסכום שלגביו היה לעובד דין קדימה בפירוק. (ג)   מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה, יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של בעלי איגרות חוב מכוח שעבוד צף שיצרה החברה, והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד או הכפופים לו. (ד)  החובות לפי סעיף זה ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי פרעונם, ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים לכיסוי הוצאות הפירוק. (ה)  לענין סעיף זה, "התאריך הקובע" הוא, לגבי חברה שהיא בפירוק בידי בית המשפט ולא התחילה קודם לכן - תאריך צו הפירוק, ובכל מקרה אחר- בפירוק מרצון תאריך תחילת הפירוק. סימן ג': פעולות מלפני תחילת הפירוק העדפת מרמה . (א)  כל העברה, משכנתה, מסירת טובין, תשלום, 355 הוצאה לפועל וכל פעולה אחרת בנכסים, שאילו נעשו בידי אדם או נגדו היו רואים אותם בפשיטת רגל שלו כהעדפת מרמה, הרי כשנעשו בידי חברה או נגדה יראו אותם, בפירוקה, כהעדפת מרמה של נושיה, ולא יהיה להם תוקף; לענין סעיף זה, תבוא תחילת הפירוק במקום הגשת בקשת פשיטת הרגל. (ב)  העבירה חברה את כל נכסיה לנאמנים לטובת כל נושיה, תהא ההעברה בטלה לכל דבר וענין. ביטול המחאה כללית לא רשומה . מקום שבפשיטת רגל אין תוקף להמחאה כללית של 356 זכויות, אין תוקף להמחאה בפירוק חברה; ולענין זה תבוא תחילת הפירוק במקום תחילת הגשת בקשת פשיטת הרגל. הגבלת זכות נושה להוצאה לפועל . (א)  נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל נגד טובין 357 או מקרקעין של חברה, לרבות עיקול חוב המגיע לה, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת המפרק אלא אם כן השלים אותה לפני תחילת הפירוק. - (ב)  לענין סעיף זה )   השלמתה של הוצאה לפועל היא, נגד טובין 1( , בתפיסתם- בתפיסתם ומכירתם, נגד מקרקעין- ; בקבלת החוב- ובעיקול חוב )   תחילת הפירוק, לגבי אדם שידע על כינוס 2( אסיפה לשם החלטה לפי פקודה זו על פירוק החברה מרצון, היא בתאריך שבו נודע לו הדבר. (ג)   מי שקנה בתום לב במכירה מטעם המוציא לפועל טובין של החברה רכש בהם, כלפי המפרק, קנין גמור. כל נכס - "(ד)  לענין סעיף זה והסעיף הבא, "טובין חוץ ממקרקעין. חובת המוציא לפועל לגבי הטובין שבידו . (א)  נתפסו טובין של חברה בהוצאה לפועל, ולפני 358 שנמכרו, או לפני שהתקבל או נגבה בהוצאה לפועל מלוא הסכום הנתבע בביצוע, נמסרה הודעה למוציא לפועל כי נתמנה מפרק זמני או שהוצא צו פירוק או שנתקבלה החלטה לפי פקודה זו על פירוק מרצון, ימסור המוציא לפועל למפרק, לפי דרישה, את הטובין וכל כסף שנתפס או נתקבל בביצוע החלקי של ההוצאה לפועל; אולם דמי ההוצאה לפועל יהיו שעבוד ראשון על הטובין או על הכסף שנמסרו, והמפרק רשאי למכור את הטובין או מקצתם כדי סילוקו של השעבוד. (ב)  נמכרו הטובין מכוח פסק דין המחייב בתשלום סכום העולה על שני שקלים, או שולם סכום כסף כדי למנוע מכירה, ינכה המוציא לפועל את דמי ההוצאה לפועל מדמי המכר או מהכסף ששולם ויעכב בידו את היתרה ארבעה עשר ימים; אם תוך הזמן האמור תימסר לו הודעה שהוגשה בקשה לפירוק החברה או שזומנה אסיפה שבה תוצע החלטה על פירוק מרצון והצו ניתן או נתקבלה ישלם המוציא לפועל את היתרה למפרק, והוא - ההחלטה יהיה זכאי לעכבה בידו מפני התובע בהוצאה לפועל. יצירת שעבוד צף בסמוך לפירוק . שעבוד צף על נכסי חברה שנוצר בתוך ששה חדשים 359 שלפני תחילת פירוקה, אין לו תוקף אלא כדי הסכום ששולם במזומנים לחברה עקב השעבוד בשעת היווצרו או אחריו, בצירוף הריבית על אותו סכום בשיעור הקבוע , 1972-לענין זה לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג זולת אם הוכח שבתכוף לאחר היווצרו של השעבוד היתה פרעון.-החברה כשרת סימן ד': ויתור הגדרת נכס מכביד - ". בסימן זה, "נכסים מכבידים360 ;)   מקרקעין העמוסים תנאים מכבידים1( ;)   מניות של חברות, שלא נפרעו במלואן2( ;)   חוזים ללא רווח3( ,)   כל נכס אחר שלא ניתן למכרו, בכלל או על נקלה4( מפני שהוא מחייב את המחזיק בו לבצע פעולה מכבידה או לשלם סכום כסף. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 858 ויתור על נכס מכביד . (א)  היה בין נכסי חברה שבפירוק נכס מכביד, רשאי 361 .המפרק, באישור בית המשפט, לוותר עליו (ב)  מיום הוויתור יחדלו כל הזכויות והחבויות של החברה בנכס שוויתרו עליו, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו וחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ואת נכסיה. (ג)   בית המשפט בבואו ליתן רשות לוויתור רשאי לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים, להתנות את מתן הרשות וליתן כל צו אחר, הכל כפי שייראה לו צודק. סייג לויתור על נכס . נדרש המפרק בכתב מאת צד מעוניין בנכס מכביד 362 להחליט אם יוותר על הנכס או לא, ותוך עשרים ושמונה ימים מיום קבלת הדרישה, או תקופה ארוכה מזו שהתיר בית המשפט, לא הודיע המפרק לדורש שיש בדעתו לבקש שוב לא יוכל לוותר, ואם היה - מבית המשפט רשות לוותר הנכס חוזה, יראו את החברה כאילו אימצה אותו. שמירת זכות וחבות לפי חוזה שויתרו עליו . בית המשפט רשאי, לפי בקשת אדם הזכאי או החייב 363 כלפי המפרק לפי חוזה שנעשה עם החברה, ליתן צו המבטל את החוזה בתנאים שקבע לענין תשלומי פיצויים בין הצדדים בשל אי–ביצוע החוזה ולכל ענין אחר, כפי שייראה לו צודק, ופיצויים שנפסקו כאמור יהיו למבקש חוב בר–תביעה בפירוק. שמירת זכות וחבות בנכס שויתרו עליו . לפי בקשת אדם התובע טובת הנאה בנכס מכביד 364 שהמפרק ויתר עליו או בקשת אדם החב בשל נכס כאמור ולא הופטר מחבותו לפי פקודה זו, רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את כל מי שמצא לנכון, להקנות או למסור את הנכס לאדם הזכאי לו, או למי שראה בית המשפט למסרו לו כפיצוי על חבות כאמור, או לנאמן בשבילו, הכל בתנאים שיראה; ניתן צו הקניה כאמור, יוקנה הנכס המפורש בו לאדם הנקוב בשמו לענין זה, ללא צורך בהעברה. דין נפגע בויתור כדין נושה . הנפגע מחמת ויתור לפי סימן זה, יראו אותו כנושה 365 –של החברה כדי סכום הפגיעה ולפי זה יהיה לו חוב בר תביעה בפירוק. סימן ה': סיום פירוק, ביטול ומחיקה שמירת הפנקסים . (א)  לאחר שנסתיים פירוק החברה והיא עומדת 366 - לחיסול ינהגו בפנקסים של החברה ושל המפרקים לפי - )   בפירוק בידי בית המשפט או בפיקוחו1( ;הוראות בית המשפט לפי הוראות החברה - )   בפירוק מרצון2( .בהחלטה שלא מן המנין (ב)  משעברו חמש שנים מיום חיסול החברה יהיו החברה או המפרקים או כל מי שבידו הופקדו הפנקסים פטורים מכל אחריות לכך שהפנקסים אינם ניתנים להצגה בפני מי שטוען שיש לו ענין בהם. - (ג)   השר רשאי בתקנות )   להסמיך את בית המשפט למנוע את השמדת 1( פנקסיה של חברה שבפירוק למשך תקופה שנקבעה בתקנות ושלא תעלה על חמש שנים אחרי שפורקה; )   לקבוע הוראות שלפיהן יוכל נושה או 2( משתתף של החברה להגיש עצומותיו לבית המשפט לענין סעיף קטן זה. (ד)  העובר על תקנה או הוראת בית משפט לפי סעיף קנס.- זה, דינו ביטולו של חיסול 339 או315 . (א)  לאחר שחוסלה החברה לפי סעיפים367 רשאי בית המשפט, על פי בקשת המפרק או אדם הנראה לבית המשפט מעונין בדבר, ליתן בכל עת תוך שנתיים לאחר תאריך החיסול, ובתנאים שייראו לו, צו המבטל את החיסול; משניתן הצו ניתן לנקוט כל הליך שאפשר היה לנקטו אילולא חוסלה החברה. (ב)  מי שלפי בקשתו ניתן צו הביטול חייב להגיש לרשם, תוך שבעה ימים לאחר מכן או תוך זמן נוסף שהתיר - בית המשפט, העתק מאושר של הצו; לא עשה כן, דינו קנס נמשך. ביטול מחיקת חברה . חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם 369 מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, - ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה. סימן ו': שונות דבר הפירוק יצויין בכל מסמך . (א)  מקום שחברה נמצאת בפירוק, בין בידי בית 370 המשפט ובין מרצון, תהא הודעה שהחברה היא בפירוק 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 859 מצויה בכל חשבונית, הזמנת טובין או מכתב עסקי ששם החברה עליהם והם יוצאים מאת החברה או מאת המפרק שלה או מטעמם. (ב)  הופרה הוראת סעיף זה, דין החברה ודין כל נושא משרה בה או מפרק שלה שביודעין ובמזיד אישר או התיר קנס.- את ההפרה מידע על פירוק תלוי ועומד . (א)  לא נסתיים פירוקה של חברה תוך שנה אחת 371 ,מיום תחילתו, חייב המפרק, כל עוד לא נסתיים הפירוק לשלוח לרשם מזמן לזמן, בהפסקות שנקבעו לכך, דו"ח בטופס הקבוע שיכיל את הפרטים שנקבעו בדבר הליכי קנס נמשך.- הפירוק ומצבו; לא עשה כן המפרק, דינו (ב)  כל הטוען בכתב שהוא נושה או משתתף של החברה תהא לו או לשלוחו הזכות, לאחר תשלום האגרה שנקבעה, לעיין בכל עת סבירה בדו"ח ולקבל העתק או נסח ממנו; הטוען ביודעין טענת שקר שהוא נושה או משתתף, קנס.- דינו, אם ביקש זאת המפרק או הכונס הרשמי כספים שלא נתבעו או בדרך אחרת, 371 . (א)  נתברר מתוך דו"ח לפי סעיף372 שיש בידי המפרק או בשליטתו כספים מנכסי החברה שבמשך ששה חדשים מיום שנתקבלו לא נמצא להם תובע או שעדיין לא חולקו, חייב המפרק להכניסם לחשבון החברה בבנק שקבע שר האוצר ולקבל כנגדם אישור קבלה בטופס הקבוע שישמש לו כתב סילוק מספיק. (ב)  התובע זכות בכספים ששולמו לבנק לפי סעיף זה יכול לפנות לכונס הרשמי, והכונס רשאי, על יסוד תעודה מאת המפרק המעידה על התובע שהוא אמנם בעל הזכות, להורות שישולם לו הסכום המגיע לו. (ג)   החולק על החלטת הכונס בנוגע לתביעה שהוגשה לפי סעיף זה רשאי לערער לפני בית המשפט. פרק ט"ז: עבירות בפירוק, שפיטה ועונשין ניהול עסק בתרמית . (א)  נתן בית המשפט צו פירוק, יקבע דיון בשאלה 373 אם עסק של החברה התנהל תוך כוונה לרמות את נושיה או את נושיו של אדם אחר או לכל מטרת מרמה; התברר בדיון כאמור, או לאחר מכן במהלך פירוקה של החברה, כי עסק של החברה התנהל כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הכונס הרשמי או המפרק או כל נושה או משתתף של החברה ואם נראה לו נכון לעשות כן, להצהיר שכל נושא משרה שלה, שהיה ביודעין שותף בניהול העסק, ישא באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, כולן או מקצתן, כפי שיורה בית המשפט; לענין סעיף זה, "נושא בין בהווה ובין בעבר, לרבות כל מי שנושאי - "משרה המשרה היו רגילים לפעול לפי הנחיותיו או הוראותיו. ) בית המשפט יזמן לדיון כאמור בסעיף קטן (א) את 1(א המפרק, ורשאי הוא לזמן את הכונס הרשמי וכל אדם אחר כפי שימצא לנכון; המפרק יגיש לבית המשפט, זמן סביר לפני מועד הדיון, את עמדתו, בכתב, באשר לאופן ניהולה של החברה, בהסתמך על העובדות הידועות לו באותו מועד. (ב)  בית המשפט רשאי ליתן הוראות נוספות ככל שייראה לו דרוש להפעלת ההצהרה, ובמיוחד רשאי הוא להורות שכל חבות שהוטלה על נושא משרה על פי ההצהרה תהיה שעבוד על כל חיוב של החברה לנושא המשרה או על כל שעבוד וזכות בשעבוד על נכסי החברה, שבידי נושא המשרה או בידי אדם או חברה הפועלים מטעמו, או בידי אדם התובע בחזקת נמחה שלהם, ורשאי בית המשפט ליתן הוראות נוספות ככל הדרוש לאכיפת כל - "השעבוד שהוטל לפי סעיף קטן זה; לענין זה, "נמחה מי שלזכותו קמו, על פי הוראות נושא המשרה, החיוב או השעבוד או הזכות בו, למעט נמחה שנתן תמורה בת ערך בתום לב שלא דרך נישואין ובלי ידיעת הענינים שהיו עילה להצהרת בית המשפט. (ג)   נושא משרה של החברה, שביודעין היה שותף לניהול עסק של החברה כאמור בסעיף קטן (א), דינו   מאסר שנה אחת.- (ד)  בית משפט שנתן הצהרה על אדם או הרשיע אותו כאמור בסעיף זה, רשאי גם לצוות כי במשך תקופה שקבע בצו, ושלא תעלה על חמש שנים מיום ההצהרה או ההרשעה, לא יוכל האדם לשמש דירקטור או מנהל כללי של חברה או להיות מעורב במישרין או בעקיפין בייסוד חברה או בניהולה אלא ברשות בית המשפט המוסמך לפרק   מאסר שנתיים.- אותה; המפר צו לפי סעיף קטן זה, דינו (ה)  הוראות סעיף זה יחולו אף אם האדם הנדון נושא באחריות פלילית לענינים שהם עילה להצהרה, וההצהרה דין חלוט כמשמעותו בדיני פשיטת רגל.-תיחשב פסק (ו)   הכונס הרשמי או המפרק חייבים להתייצב בשעת הדיון בבקשה למתן רשות לפי סעיף קטן (ד), ורשאים הם בדיון זה ובדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) להעיד בעצמם ולהזמין עדים. (ז)   נתן בית המשפט החלטה לפי סעיף זה, ישלח המפרק העתק ההחלטה לרשם. עבירות שנתגלו בפירוק . התברר תוך פירוקה של חברה שאדם שהשתתף 374 בייזומה או בייסודה או שהיה או הינו נושא משרה בה או כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני שלה, השתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה, או עיכבם אצלו, או נעשה חב או אחראי עליהם, או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, המפרק, נושה או משתתף, לחקור בדבר התנהגותו של האדם ולכפות עליו החזרת הכסף או הנכס או חלק מהם בצירוף ריבית בשיעור שייראה לבית המשפט, או לכפות עליו תשלום כסף לזכות החברה ככל שייראה לבית המשפט כפיצוי על מעשיו, ואין נפקא מינה אם העבריין עלול להיתבע עליהם בפלילים. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 860 עונש על זיוף פנקסים . נושא משרה או משתתף בחברה שבפירוק המשחית 375 או משנה או מזייף פנקסים או ניירות ערך, או עושה רישום כוזב בפנקס, בספר חשבונות או במסמך של החברה או המעורב בעשיית רישום כאמור, והכל כדי להונות, דינו   מאסר שנתיים.- רמאות של נושא משרה . נושא משרה בחברה שעשה אחד המעשים המנויים 376 להלן ולאחר מכן ניתן עליה צו פירוק בידי בית המשפט או   מאסר - שהחליטה לפי פקודה זו על פירוק מרצון, דינו שנתיים: )   פיתה אדם בטענות שוא או בכל מרמה אחרת 1( ;ליתן אשראי לחברה )   בכוונה לרמות את נושי החברה, נתן במתנה, 2( העביר או שעבד נכס מנכסי החברה, או גרם לאחת הפעולות האלה, או גרם להליכי הוצאה לפועל נגד נכסי החברה או התעלם מהם ביודעין; )   בכוונה לרמות את נושי החברה הסתיר או סילק 3( חלק מנכסי החברה תוך חדשיים לפני מתן פסק דין או צו המחייבים את החברה בתשלום כספים ואשר לא נתבצעו, או בכל זמן לאחר מכן. אחריות של נושאי משרה לרבות מי - ". (א)  בסעיף זה, "נושא משרה377 ,שהדירקטורים נוהגים לפעול על פי הנחיותיו או הוראותיו והכל אף אם בשעת מעשה כבר לא היה נושא משרה. (ב)  נושא משרה בחברה שניתן עליה צו פירוק או החליטה על פירוק מרצון, שעשה אחת מאלה תוך שנים עשר החדשים שבתכוף לפני תחילת הפירוק או בכל עת מאסר חמש שנים:- לאחר מכן, דינו )   השיג בשביל החברה או מטעמה נכס 1( באשראי במצג שוא או במרמה אחרת, והחברה לא שילמה אחר כך בעדו; )   השיג בשביל החברה או מטעמה נכס באשראי 2( בטענת שוא שהחברה ממשיכה בעסקיה והחברה לא שילמה אחר כך בעדו; )   שעבד או העביר לאחר, שלא במהלך עסקיה 3( הרגיל של החברה, נכס מנכסיה שהושג באשראי ועדיין לא שולם בעדו. (ג)   נושא משרה בחברה שניתן עליה צו פירוק או מאסר - החליטה על פירוק מרצון, שעשה אחת מאלה, דינו שנתיים: )   לא גילה למפרק, לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, 1( גילוי שלם ואמיתי, את כל נכסי החברה, וכיצד ולמי ובאיזו תמורה ומתי עשה בכל חלק בהם, חוץ ממה שעשה במהלך הרגיל של עסקיה; )   לא מסר למפרק, או לא מסר כפי שהמפרק 2( הורה, כל חלק מנכסי החברה הנמצא בשמירתו או בשליטתו, ושהחוק מחייבו למסור; )   בתוך שנים עשר החדשים שבתכוף לפני 3( - תחילת הפירוק או בכל עת לאחר מכן (א)   העלים חלק מנכסי החברה ששוויו שקל אחד או יותר, או חוב המגיע לחברה או ממנה; (ב)   סילק במרמה כל חלק מנכסי החברה כאמור; )   השמיט דבר בעל חשיבות בכל הודעה בדבר 4( ;עסקי החברה )   לא מסר למפרק, או לא מסר כפי שהמפרק 5( הורה, את כל הפנקסים, המסמכים או הכתבים שבשמירתו או בשליטתו השייכים לחברה ושהחוק מחייבו למסור; )   בתוך שנים עשר החדשים שבתכוף לפני 6( - תחילת הפירוק, או בכל עת לאחר מכן (א)   העלים, השמיד או השחית פנקס או מסמך השייכים או הנוגעים לנכסי החברה או לעסקיה או שינה בכזב רישום בהם או רשם בהם רישום כוזב, או ידע על העלמה, השחתה, שינוי או רישום כאמור; (ב)   במרמה הוציא מרשותו מסמך השייך או הנוגע לנכסי החברה או לעניניה, או עשה בו שינוי או השמטה, או ידע שהוצאת המסמך או השינוי או ההשמטה בו נעשו במרמה; )   לאחר תחילת הפירוק מנע מהצגה פנקס, 7( מסמך או כתב הנוגעים לנכסיה או לעסקיה של החברה; )   לאחר תחילת הפירוק, או באסיפה של נושי 8( החברה בתוך שנים עשר החדשים שבתכוף לפני תחילת פירוקה, ניסה לתרץ חסר בנכסי החברה על ידי הפסדים או הוצאות מדומים; )   ידע או הניח שפלוני תבע בכזב חוב בפירוק 9( ;ולא הודיע על כך תוך חודש אחד למפרק )  השתמש במצג שוא או במרמה אחרת כדי 10( לשכנע את נושי החברה או חלק מהם להגיע להסכם ביחס לעסקי החברה או לפירוקה. (ד)  תהיה זו הגנה טובה לנאשם בעבירה לפי - סעיף זה אם יוכיח ) ולענין 3(–) ו2( )   לענין סעיף קטן (ב) פסקאות1( - )5(–) ו4( ,))(א3( ,)2( ,)1( סעיף קטן (ג) פסקאות שלא היתה לו כוונה לרמות; 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 861 - )7(–)(א) ו6( )   לענין סעיף קטן (ג) פסקאות2( שלא היתה לו כוונה להעלים את מצב עסקיה של החברה או להפר את החוק. אחריות בשל אי ניהול חשבונות נאותים . (א)  הוכח שחברה הנתונה בפירוק לא ניהלה פנקסי 378 ,חשבונות נאותים בשנתיים שבתכוף לפני תחילת הפירוק יהא דינו של כל דירקטור או נושא משרה בה שביודעין היה מאסר שנה אחת, - שותף למחדל זה או שהתעלם ממנו זולת אם הוכיח שפעל ביושר או שבנסיבות שבהן התנהלו עסקי החברה אפשר היה להצדיק את המחדל. (ב)  אי ניהול פנקסי חשבונות נאותים, לענין סעיף זה, הוא העדר פנקסים או חשבונות הדרושים כדי להראות ולהסביר את עסקאותיה ואת מצבה הכספי של החברה, ובכלל זה פנקסים שיש בהם רישומים יום יום בפירוט מספיק של כל המזומנים שנתקבלו והמזומנים ששולמו, - ואם בעסק או במסחר היו כרוכות עסקאות בטובין סיכומים של ספירות מצאי שנתיות, ובטובין שנמכרו שלא גם רישום כל הטובין שנמכרו ושנקנו - בקמעונות לצרכן בפירוט מספיק של קוניהם ומוכריהם כדי זיהוי הטובין, הקונים והמוכרים. פטור ממס בולים . בפירוק חברה בידי בית המשפט יהיו פטורים ממס 379 בולים כל שטר קנין או העברה וכל מסמך אחר הנוגעים למקרקעין בלבד, או לשעבוד, לזכות או לענין במיטלטלין או במקרקעין שהם חלק מנכסי החברה ושנשארים חלק מנכסיה אחרי חתימת המסמך, וכל יפוי כוח, כתב הרשאה, צו, תעודה, תצהיר, שטר התחייבות וכל מסמך אחר הנוגעים לנכסיה של החברה שבפירוק בלבד או להליך משפטי בפירוק. פרק י"ז: תחולה ותקנות לענין פירוק תחולת דיני הפירוק . (א)  הוראות פרקים י"א עד י"ז לפקודה זו והוראות 380 1999-פרק שלישי לחלק התשיעי בחוק החברות, התשנ"ט פרק פשרה או הסדר) יחולו בשינויים - (בסעיף זה המחוייבים לפי הנסיבות גם בפירוק, בידי בית המשפט או בפיקוחו, של כל חברת חוץ שיש לה נכסים בישראל, בין שהיא רשומה בישראל ובין שאינה רשומה בה, ושל כל אדם שהשר החיל עליהם, בצו, -בני-תאגיד אחר או חבר הוראות פקודה זו. (ב)  השר רשאי להחיל בצו את הוראות פרק פשרה או הסדר על תאגיד או חבר בני אדם שאינו ניתן לפירוק לפי פקודה זו, בשינויים המחויבים, אף אם לא ניתן לגביו צו לפי סעיף קטן (א); ואולם צו לפי סעיף קטן זה לגבי תאגיד שאין בדין הסדר לפירוקו, יינתן לאחר שהשר שוכנע, מנימוקים שיירשמו, כי בשים לב למטרותיו של אותו תאגיד ומטעמים שבטובת הציבור, מן הראוי להחיל עליו את הוראות פרק פשרה או הסדר בלבד; כמו כן השר יקבע בצו לגבי תאגיד כאמור את התקופה להגשת בקשה להסדר או פשרה לפי פרק פשרה או הסדר; לא הוגשה הבקשה בתוך אותה תקופה, יפקע הצו. פירוק חברה לא רשומה אדם החייבים רישום -בני-. חברה, תאגיד אחר או חבר381 לפי פקודה זו ולא נרשמו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לפרק אותם. תקנות . השר רשאי להתקין תקנות לשם השגת מטרותיה של 382 פקודה זו, הנוגעות לפירוק חברות, ככל שאין הוראה אחרת בפקודה זו ובמיוחד בענינים אלה: )   שימוש מפרק כפקיד בית המשפט בסמכויות 1( - ובתפקידים של בית המשפט לפי פקודה זו בדבר (א)   כינוס אסיפות וניהולן לשם בירור משאלותיהם של נושים ומשתתפים בדבר הגנה על זכויותיהם; (ב)   עריכת רשימות משתתפים ותיקון פנקס החברים כל אימת שיש צורך בדבר; (ג)    כינוס הנכסים, השימוש בהם וחלוקתם; (ד)    דרישה למסור למפרק נכסים ומסמכים; (ה)   שליחת דרישות תשלום; (ו)    קביעת מועד לתביעת חובות; )   מה ייעשה בכספי פירוק עד שיחולקו;2( )   אגרות שישולמו בעד הליכים לפי פרקים י"א3( ;עד י"ז )   תשלום הוצאותיו של הכונס הרשמי בקשר 4( ;לפירוק, מתוך נכסי החברה או ממקור אחר )   טפסים שישתמשו בהם לענין פרקים י"א עד י"ז, 5( לרבות הודעות, דו"חות וחשבונות המוגשים לכונס הרשמי ואופן מסירתם; )   ביצוע המטרות שלפי סימן ב' של פרק י"ג.6( אכיפת הוראה . (א)  חברה, כונס נכסיה או מפרקה שהומצאה להם 394 הודעה הדורשת לתקן מחדל, והנדרש אינו מתקן אותו תוך ארבעה עשר ימים לאחר המצאת ההודעה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת חבר או נושה של החברה או בקשת הרשם, לצוות על החברה ועל נושא משרה בה או על כונס נכסיה או מפרקה לתקן את המחדל תוך זמן שקבע בצו, בלי לגרוע בכך מעונש החל עליהם לפי חיקוק בשל מחדל, ורשאי הוא להורות בצו שתשלום כל ההוצאות הכרוכות בבקשה יחול על החברה, על נושא משרה בה האחראי למחדל, על כונס הנכסים או על המפרק. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 862 הפרת- (ב)  לענין סעיף זה, "מחדל", לגבי חברה הוראה של פקודה זו המחייב אותה להגיש לרשם או לשלוח לו דו"ח, חשבון או מסמך אחר או ליתן לו הודעה הפרת הוראת - בענין כלשהו; ולגבי כונס נכסים או מפרק דין המחייבת אותם לעשות, להגיש או למסור דו"ח, חשבון או מסמך אחר או ליתן הודעה. תוספת שנייה )10 (סעיף תקנון לניהול חברה מוגבלת במניות חילוט מניות . חבר שלא פרע במלואו במועד הקבוע סכום שנדרש 23 לתשלום, רשאים המנהלים להמציא לו הודעה בכתב שבה הוא נתבע לשלם את הסכום שעדיין לא נפרע עם הריבית שנוספה עליו. . בהודעה ייקבע מועד נוסף לתשלום, שיהיה לא מוקדם 24 מארבעה עשר ימים לאחר ההודעה, ויפורש שאם הסכום לא ישולם תוך מועד זה צפוי חילוט המניה שעליה נדרש התשלום. . לא נתמלאו דרישות ההודעה רשאים הדירקטורים, כל 25 .עוד לא נפרע הסכום, להחליט על חילוט המניה . מניה שחולטה ניתן למכרה או להעבירה באופן אחר, 26 בתנאים ובדרך שייראו לדירקטורים, וכל עוד לא נעשה בה דבר רשאים הדירקטורים לבטל את החילוט בתנאים שיקבעו. . מי שחולטו מניותיו, יחדל להיות חבר לגביהן, אולם 27 יוסיף להיות חב לפרוע לחברה כספים שעמדו לחובתו ביום החילוט על חשבון מניות אלה; חבות זו תיפסק ביום שהחברה תקבל במלואו את הסכום הנקוב של המניות. . תצהיר שלפיו המצהיר הוא דירקטור של החברה ומניה 28 פלונית שלה חולטה כדין ביום הנקוב בתצהיר ישמש ראיה מכרעת על האמור בו כלפי כל אדם התובע לזכות במניה, ואותו תצהיר עם קבלה של החברה על התמורה, אם ניתנה, בעד המניה במכירתה או בהעברתה, יקנו זכות במניה, ומי שהמניה נמכרה או הועברה לו יירשם כבעל המניה ואין הוא אחראי לנעשה בדמי המכר, אם ניתנו, וזכותו במניה לא תיפגע מפגם או פסול שחל בהליכי החילוט, המכירה או ההעברה. . הוראות תקנון זה לענין חילוט יחולו על אי–תשלום כל 29 ,סכום שיש לשלמו במועד קבוע על פי תנאי הנפקת המניה בין על חשבון המניה ובין בצורת פרמיה, כאילו היה סכום שיש לפרעו מכוח דרישת תשלום ומסירת הודעה עליה שנעשו כדין. . שום ענין לא יידון באסיפה כללית אלא אם בפתיחת 51 ,האסיפה מצוי מנין חוקי; בכפוף להוראה אחרת בתקנון זה מנין חוקי יהא בנוכחות אישית של שלושה חברים לפחות אשר בעצמם או בצירוף חברים או שלוחם להצבעה יש להם רבע מכוח ההצבעה של החברה. . היה מספר הקולות בעד ונגד שווה, בין שההצבעה היא 58 בהרמת ידיים ובין שהיא במנין קולות, יהיה ליושב ראש האסיפה שבה הצביעו קול נוסף או מכריע. . הדירקטורים רשאים לקבוע את המנין החוקי הדרוש 91 לפעולתם בניהול העסקים, ואם לא קבעו ומספרם יותר משלושה, יהא המנין החוקי שלושה. , 1999-להלן נוסח הסעיפים בחוק החברות, התשנ"ט להצעת החוק, לבטלם:359 שמוצע, בסעיף פרק שלישי: פשרה או הסדר סימן ב': פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה הגדרות - א. בסימן זה350 מי- ""בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות שמכר נכס לחברה והעביר לחברה את החזקה בנכס, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידו בשל אותה תניה, ובלבד , 1967-(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז2 שהוראות סעיף לא חלות על העסקה; לפשרה או 350 בקשה לפי סעיף- ""בקשת הבראה להסדר שמטרתם הבראת החברה; - ""הגנה הולמת שמירת ערך החוב - )   לגבי נכס משועבד1( המובטח בשעבוד, בשים לב, בין השאר, לרמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "ערך הסכום שהיה נפרע הנושה - "החוב המובטח ממכירת הנכס בפירוק החברה במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת או במועד שבית המשפט קבע בהחלטה מנומקת שהוא מוצדק והוגן יותר בנסיבות העניין, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו; - )   לגבי נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות2( תשלום התמורה-הבטחת תשלום החוב בשל אי בעד הנכס עד לסכום החוב שהיה נפרע ממכירתו בידי הבעלים מכוח תניית שימור בעלות במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת; הוצאות הכרוכות בהליכי - ""הוצאות הבראה הבראה; הליכים לפי סימן זה;- ""הליכי הבראה כל אחד מאלה:- ""הליכי חדלות פירעון 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 863 )   הליכים לפי פרק זה שמטרתם הבראת1( ;החברה )   הליכי פירוק או הליכי כינוס נכסים לפי 2( ;פקודת החברות חברה שצו הקפאת - ""חברה בהקפאת הליכים הליכים חל לגביה; נכס שנמכר - ""נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות לחברה והועבר לחזקתה, לפני מתן צו הקפאת הליכים לגביה, לפי חוזה הכולל תניית שימור בעלות, והבעלות בנכס הנמכר נותרה בידי המוכר (ב) לחוק 2 בשל אותה תניה, ובלבד שהוראות סעיף , לא חלות על העסקה;1967-המשכון, התשכ"ז ב;350 צו שניתן לפי סעיף- ""צו הקפאת הליכים מועד הגשת בקשה הבראה - ""תחילת הליכי הבראה או בקשה לצו הקפאת הליכים, לפי המוקדם; הוראה בחוזה למכירת נכס - ""תניית שימור בעלות לחברה, שלפיה הבעלות בנכס הנמכר תישאר בידי המוכר עד לאחר תשלום התמורה בעדו. צו הקפאת הליכים לרבות הליך לפי חוק - "ב. (א) בסעיף זה, "הליך350 , אך למעט הליך כאמור1967-ההוצאה לפועל, התשכ"ז לפקודת החברות, 357 שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף לפני מתן צו הקפאת הליכים, ולרבות העברת חזקה בנכס לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות. )   הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, 1(  )(ב אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע; )   בית המשפט רשאי להאריך את התקופה 2( ), מטעמים מיוחדים1( האמורה בפסקה שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך. (ג)   בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה. )   צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד 1( )(ד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום; )   ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, 2( יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים ימים מיום 14–בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ מתן הצו. (ה)  התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות , אלא אם 1958-הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח כן הורה בית המשפט אחרת. חריגים להקפאת הליכים ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי 350 - מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו לממש נכס המשועבד - )   לבקשת נושה מובטח1( ;לו לגבשו;- )   לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף2( - )   לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש3( ;לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור )   לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור 4( לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות- בעלות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים. (ב)  היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה: )   אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו 1( תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; )   אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד 2( הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה. מינוי בעל תפקיד לחברה בהקפאת הליכים ד. (א) בית המשפט רשאי למנות לחברה בהקפאת 350 הליכים בעל תפקיד ליישום הליכי ההבראה, כולם או בעל תפקיד), ורשאי הוא למנות נושא - חלקם (בסימן זה משרה בחברה לבעל תפקיד כאמור, ובלבד שלא ימנה נושא משרה לבעל תפקיד או יחליט שלא למנות בעל תפקיד, אלא אם כן שוכנע, לאחר שנתן לנושי החברה הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה וכי אין בכך כדי לפגוע בנושים כאמור. (ב)  בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו של בעל תפקיד, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע כי לבעל התפקיד יינתנו הסמכויות והחובות, כולן או חלקן, הדרושות לשם ביצוע אחד או יותר מתפקידים אלה: 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 864 ;)   גיבוש תכנית להבראת החברה1( ;)   הסדרת החובות לנושי החברה2( .)   ניהול החברה3( )   לא קבע בית המשפט את סמכויותיו וחובותיו1( )(ג של בעל תפקיד שאינו נושא משרה, יהיו נתונות לבעל התפקיד הסמכויות הנתונות למפרק לפי פקודת החברות, ויחולו עליו החובות החלות על מפרק כאמור, והכל בשינויים המחויבים ובשינויים לפי פרק זה; )   בית המשפט יקבע את סמכויותיו וחובותיו 2( ,של בעל תפקיד שהוא נושא משרה בחברה בהתחשב בכך שלא ייווצר ניגוד עניינים בינן ובין תפקידו ומעמדו בחברה. (ד)  נותרו בידי החברה סמכויות וחובות שלפי חוק זה יכולות להינתן לבעל תפקיד או שמינה בית המשפט נושא משרה בחברה לבעל תפקיד, ימנה בית המשפט מפקח על החברה או על נושא המשרה, לפי העניין, ויקבע את סמכויותיו וחובותיו, ככל שנדרש לשם כך, אלא אם כן שוכנע כי המינוי אינו נדרש בנסיבות העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט ליתן לבעל תפקיד סמכויות פיקוח או למנות כמה בעלי תפקיד, אם הדבר נדרש בנסיבות העניין. (ה)  לא מונה לחברה בהקפאת הליכים בעל תפקיד או שנותרו בידי החברה סמכויות או חובות, שלפי חוק זה יכולות להינתן לבעל התפקיד, על אף מינויו של בעל תפקיד, יחולו על החברה הוראות סימן זה החלות על בעל תפקיד, ככל שנדרש. (ו)   בית המשפט רשאי למנות לחברה בעל תפקיד גם במסגרת צו הקפאת הליכים הניתן לגביה במעמד המבקש ב(ד), ורשאי הוא לקבוע 350 בלבד, בהתאם להוראות סעיף כי המינוי יהיה מינוי זמני לתקופה שיקבע. (ז)   השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות לעניין תנאי הכשירות למינוי אדם כבעל תפקיד, הסייגים למינויו, שכרו והוצאותיו. נכסים משועבדים ונכסים שחלה לגביהם תניית שימור שימוש, השכרה או מכירה - בעלות ה. (א) בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של חברה 350 בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין, במהלך העסקים הרגיל של החברה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי מתקיים אחד מאלה: )   השימוש, ההשכרה או המכירה אינם נדרשים 1( ;לצורך הבראת החברה )   לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה לא 2( יהיה בנכס, בתמורתו או בכל נכס שיירכש נכס חלופי), לפי - בתמורה כאמור (בסעיף זה העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. )   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה הנכס 1( )(ב משועבד בשעבוד על נכס מסוים, טעונה מכירתו כאמור אישור בית המשפט, אלא אם כן ניתנה לרבות - "לכך הסכמת הנושה; לעניין זה, "מכירה תשלום באמצעות נכס משועבד בשעבוד על נכס מסוים; ) יכול 1( )   אישור בית המשפט לפי פסקה2( להינתן במסגרת צו הקפאת הליכים, לרבות צו כאמור שניתן במעמד צד אחד, ורשאי בית המשפט לקבוע הוראות לעניין מכירת נכסים המשועבדים בשעבוד על נכס מסוים, ככלל או לגבי סוג של נכסים כאמור. )   בעל תפקיד רשאי לעשות שימוש בנכס של 1( )(ג חברה בהקפאת הליכים שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, להשכירו או למכרו, ובכלל זה למכרו כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או של הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, אף שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, ובלבד שניתנה הסכמת הנושה או הבעלים כאמור, או שניתן אישור לכך מאת בית המשפט; )   בית המשפט לא ייתן אישור כאמור בפסקה 2( ), אלא אם כן שוכנע כי השימוש, ההשכרה או1( המכירה חיוניים לצורך הבראת החברה וכי יהיה בנכס, בתמורתו או בנכס החלופי, לפי העניין, גם לאחר השימוש, ההשכרה או המכירה כאמור, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור. הנכס - (ד)  נמכר נכס לפי סעיף זה (בסעיף קטן זה המקורי), כשהוא נקי מכל שעבוד או זכות אחרת של הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, יהיו התמורה בעדו או הנכס החלופי, הניתנים לזיהוי או לעקיבה, משועבדים לטובת הנושה באותה דרגת עדיפות או שיראו אותם כנכסים שחלה עליהם תניית שימור בעלות, לפי העניין, ככל הנדרש להבטחת פירעון תשום -החוב המובטח או להבטחת פירעון החוב בשל אי התמורה, לפי העניין; ואולם הנושה או הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות לא יוכל להיפרע מהנכס החלופי בסכום העולה על שוויו של הנכס המקורי, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 865 הספקת שירות תשתית - ו. (א)  בסעיף זה350 מי שעיסוקו בהספקת שירותי- ""ספק תשתיות חשמל, מים או שירות תשתית אחר שקבע השר, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר שירות תשתית) וסיפק לחברה - (בסימן זה בהקפאת הליכים שירות כאמור, לרבות מכוח ח, ערב תחילת 350 חוזה קיים כהגדרתו בסעיף הליכי ההבראה, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספקו; השר הממונה על תחום - ""השר הנוגע בדבר הפעילות של ספק התשתית. (ב)  ספק תשתיות לא יפסיק לספק את שירות התשתית לחברה בהקפאת הליכים וימשיך לספקו, בתמורה, בתנאי התשלום ובתנאי ההספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי העניין, או כפי שיורה בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שהתמורה כאמור לא תכלול תמורה בעד שירות תשתית שסופק לפני תחילת הליכי ההבראה. (ג)   בית המשפט רשאי לאפשר לספק תשתיות להפסיק לספק את השירות אם שוכנע כי המשך הספקת השירות אינו נדרש להבראת החברה. (ד)  לא שולמה לספק התשתיות תמורה בהתאם לתנאי התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) בעד שירות שסופק לאחר מתן צו הקפאת ההליכים או שוכנע בית המשפט כי יש חשש סביר שהתמורה לא תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור, רשאי בית המשפט להתנות את המשך הספקת השירות בתשלום התמורה או בהבטחת התשלום בדרכים שיקבע, ובכלל זה מתן ערובה, או לאפשר לספק התשתיות להפסיק לספק את השירות. (ה)  התמורה בעד שירות תשתית שסופק לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה. הספקת מצרך או שירות חיוני - ז. (א)  בסעיף זה350 מי שסיפק לחברה בהקפאת הליכים- ""ספק חיוני שירות או מצרך חיוני שאינו שירות תשתית, ח, 350 שלא מכוח חוזה קיים כהגדרתו בסעיף ערב תחילת הליכי ההבראה, או בסמוך לפני המועד האמור גם אם הפסיק לספק את השירות או המצרך, ובלבד שבנסיבות העניין לא ניתן להחליף את הספק האמור בספק אחר באופן מיידי או שיש קושי מיוחד לעשות כן; שירות או מצרך - "          "שירות או מצרך חיוני הדרוש להמשך הפעלתה של החברה. )   בית המשפט רשאי להורות לספק חיוני 1( )(ב להמשיך לספק לחברה בהקפאת הליכים את השירות או את המצרך החיוני לתקופה שלא ימים מיום מתן צו הקפאת 60 תעלה על ההליכים או לתקופה ארוכה יותר שיקבע בית המשפט מטעמים שיירשמו, בתמורה, בתנאי תשלום ובתנאי הספקה שהיו נהוגים בין הצדדים או בתנאים כאמור הקבועים לפי דין, לפי העניין, או בתמורה ובתנאים כאמור שיקבע בית המשפט בשים לב לתנאים הנהוגים בשוק ולהוראות הדין, ובלבד שסירובו של הספק החיוני להמשיך ולספק את השירות או המצרך החיוני נובע מטעמים בלתי סבירים; ) 1( )   בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה2( אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה וכי התמורה תשולם בהתאם לתנאי התשלום כאמור באותה פסקה, ורשאי הוא לקבוע דרכים להבטחת התשלום ובכלל זה מתן ערובה; - ")   בסעיף קטן זה, "טעמים בלתי סבירים3( לרבות קשיים כלכליים של החברה, הליכי חדלות פירעון שלה, אי–תשלום חוב עבר או סירובה לדרישת הספק החיוני לשינוי בלתי סביר בתנאי התשלום או תנאי ההספקה לעומת התנאים הנהוגים בשוק. (ג)   בית המשפט רשאי להאריך מעת לעת את התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), לתקופה שלא תעלה על ימים כל פעם, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים כל אלה:60 ,)   המשך הספקת השירות או המצרך החיוני1( ;חיוני לשם הבראת החברה )   אין אפשרות להחליף את הספק החיוני בלי 2( ;לפגוע בהבראת החברה )   במהלך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב) שולמה 3( ;התמורה בעד השירות או המצרך החיוני כנדרש )   התמורה בעד המשך הספקת השירות או 4( המצרך החיוני תשולם בהתאם לתנאי התשלום האמורים בסעיף קטן (ב). (ד)  התמורה בעד שירות או מצרך חיוני שסופקו לפי סעיף זה דינה כדין הוצאות הבראה. חוזים קיימים - יא350 ט עד350 ח. (א) בסעיף זה ובסעיפים350 ; למעט בשל עילת חדלות פירעון- ""הפרה חוזה שחברה בהקפאת הליכים - ""חוזה קיים היא צד לו, מועד כריתתו קדם למועד תחילת הליכי ההבראה וביצועו טרם הושלם בידי שני הצדדים במועד האמור, אף אם בוטל כדין בסמוך לפני אותו מועד; 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 866 הוראה בחוזה המקנה- ""עילת חדלות פירעון זכות ביטול או הקובעת כי החוזה יהיה בטל, בשל הליכי חדלות פירעון של החברה או קשיים כלכליים שלה. (ב)  חוזה קיים לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה ולא יתבטל, בשל עילת חדלות פירעון. (ג)   בעל תפקיד רשאי להחליט על המשך קיומו של אימוץ) או על ויתור עליו, ואולם - חוזה קיים (בסימן זה אימוץ חוזה קיים, שלצד השני זכות לבטלו או שבוטל כדין בסמוך לפני תחילת הליכי ההבראה בשל הפרתו בידי החברה, או ויתור על חוזה קיים, יהיו באישור בית המשפט. (ד)  היתה לצד השני זכות לבטל חוזה קיים בשל הפרתו בידי החברה, לא יאשר בית המשפט את אימוצו, אלא אם כן שוכנע כי החברה תקיים את חיוביה לפי החוזה ממועד האימוץ ואילך; בית המשפט רשאי לקבוע דרכים להבטחת קיום החיובים כאמור, ובכלל זה מתן ערובה. (ה)  חוזה קיים שהופר בידי החברה לפני אימוצו או ויתור עליו, לא יבוטל בידי הצד השני לחוזה עד למועד האימוץ או הוויתור אלא בהסכמת בעל התפקיד או באישור בית המשפט בתנאים שיקבע. (ו)   אומץ חוזה קיים באישור בית המשפט, לא יבוטל בשל הפרה שבוצעה לפני האימוץ. (ז)   אין בהוראות סימן זה לעניין אימוץ כדי לאפשר, בהעדר הסכמת הצד השני, אכיפה של חוזה קיים שהוא חוזה עבודה, חוזה למתן שירות אישי או חוזה למתן אשראי לחברה. (ח)  אישר בית המשפט ויתור על חוזה קיים, יחדלו ממועד זה כל הזכויות והחבויות של החברה לפי החוזה, ואולם לא יהיה בוויתור כדי לפגוע בזכויותיו ובחבויותיו של אדם אחר אלא במידה הנחוצה לשחרר מחבות את החברה ואת נכסיה. המחאת חיובים לפי חוזה קיים שאומץ ט. (א) על אף הוראות חוק המחאת חיובים, 350 , רשאי בית המשפט לאשר המחאת זכויות1969-התשכ"ט וחבויות החברה בהקפאת הליכים לפי חוזה קיים שאומץ לפי סימן זה, לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה - חיונית להבראת החברה ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה. (ב)  בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה. הליכים לאימוץ חוזה קיים או לוויתור עליו י. (א)  הצד השני לחוזה קיים רשאי לבקש מבעל 350 התפקיד להודיע לו על החלטתו בנוגע לאימוץ או לוויתור ולהגיש לבית המשפט בקשה לאישור אימוץ החוזה או בקשה לאישור), ככל הנדרש לפי - ויתור עליו (בסעיף זה העניין. (ב)  בעל התפקיד יודיע לצד השני אם בכוונתו לאמץ את החוזה או לוותר עליו ויגיש לבית המשפט בקשה ימים מיום שקיבל את 45 לאישור, ככל הנדרש, בתוך הבקשה מהצד השני או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבע בית המשפט; בית המשפט רשאי לקצר את התקופה כאמור מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת. (ג)   בית המשפט רשאי לאשר אימוץ או ויתור על חוזה קיים לאחר שנתן לצד השני לחוזה הזדמנות להשמיע את טענותיו; בית המשפט רשאי להתנות את אימוץ החוזה הקיים או את הוויתור עליו בתנאים. (ד)  לא הודיע בעל התפקיד על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ב) או לא הגיש בקשה לאישור, לפי העניין, למרות בקשת הצד השני לחוזה לפי סעיף קטן (א), יראו את החוזה כאילו אומץ בתום התקופה כאמור בסעיף קטן (ב). דין החיובים בחוזה קיים יא. (א) אומץ חוזה קיים, יהיה דין חיובים שמועד קיומם 350 .ממועד האימוץ ואילך כדין הוצאות הבראה )   נפגע הצד השני לחוזה קיים שאומץ 1( )(ב מהפרתו בידי החברה לפני אימוצו, לרבות לפני תחילת הליכי ההבראה, יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר–תביעה בהליכי הבראה; ), דין סכום 1( )   על אף האמור בפסקה2( הפגיעה יהיה כדין הוצאות הבראה אם שוכנע בית המשפט כי הפרדת החיוב שהופר לפני האימוץ כאמור מהחיוב שקוים לאחר מכן, אינה סבירה ואינה צודקת בנסיבות העניין, והצד השני לחוזה מקיים את חיובים לפי החוזה בתקופת הליכי ההבראה של החברה. (ג)   הנפגע בשל הפרת חוזה קיים בידי החברה שנעשתה לפני ויתור עליו, לרבות לפני תחילת הליכי ההבראה, או מחמת ויתור על חוזה קיים יראו אותו כנושה של החברה כדי סכום הפגיעה, והסכום האמור ייחשב לחוב בר–תביעה בהליכי הבראה. (ד)  דין חיובי הצדדים לחוזה קיים שמועד קיומם מתחילת הליכי ההבראה ועד לאימוץ החוזה או הוויתור עליו יהיה כדין הוצאות הבראה אם בעל התפקיד הסכים לקיומם או אם בית המשפט מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 867 אשראי חדש יב. (א) בית המשפט רשאי להתיר לבעל תפקיד להתקשר 350 בחוזה לקבלת אשראי הדרוש לשם מימון המשך פעילותה של החברה בהקפאת הליכים, או לקבוע מסגרת אשראי שבעל התפקיד יהיה רשאי ליטול לשם מימון המשך הפעילות כאמור, והכל למטרות ובתנאים שיקבע בית אשראי חדש).- המשפט (בסעיף זה (ב)  דין הסכומים הנדרשים לפירעון אשראי חדש שניתן באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א), כדין הוצאות הבראה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. (ג)   שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה שאינו משועבד או בשעבוד נדחה על נכס משועבד או על נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, ובלבד שזכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור הבעלות להיפרע מהחברה בשל אי–תשלום התמורה תהיה עדיפה על זכותו של נותן האשראי החדש. (ד)  שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ג), וכי קבלת האשראי חיונית להבראת החברה, רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה, שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, באותה דרגת עדיפות של השעבוד הקיים או זכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין. (ה)  שוכנע בית המשפט כי לא ניתן לקבל אשראי חדש בסכום הנדרש בנסיבות העניין, שעל פירעונו יחולו הוראות סעיף קטן (ד), וכי קבלת האשראי חיונית להבראת החברה, רשאי הוא להתיר לבעל תפקיד ליטול אשראי חדש בסכום שיקבע, שפירעונו יובטח בשעבוד על נכס מנכסי החברה, שהוא נכס משועבד או נכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, בדרגת עדיפות גבוהה מהשעבוד הקיים או מזכות הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, לפי העניין. (ו)   בית המשפט לא יתיר לבעל התפקיד ליטול אשראי חדש כאמור בסעיפים קטנים (ד) או (ה), אלא אם כן, לאחר שעבוד הנכס לפי אותם סעיפים קטנים, יהיה בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור בעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח או לבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות, או שנקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור; לגבי נכס משועבד, ערך החוב המובטח לעניין הבטחת הגנה הולמת לפי סעיף קטן זה יהיה הסכום שהיה נפרע הנושה מהנכס המשועבד, במועד ובדרך שקבע בית המשפט, בהחלטה מנומקת, שהוא מוצדק בנסיבות העניין. (ז)   הודעה על בקשת בעל תפקיד לקבלת אשראי חדש תימסר לנושי החברה, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית המשפט. אישור פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה (ט), פשרה או הסדר 350 יג. (א) על אף הוראות סעיף350 שמטרתם הבראת החברה יחייבו את החברה ואת כל הנושים או את בעלי המניות או הסוג שבהם, ואם היא את המפרק וכל משתתף, גם אם לא התקבלה - בפירוק הסכמה כאמור באותו סעיף בכל אסיפות הסוג, ובלבד שמתקיימים שניים אלה: )   יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג 1( ;בהצבעות בכל אסיפות הסוג יחד, הסכימו להצעה )   בית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר 2( לאחר ששוכנע, בין השאר וככל הנדרש, על יסוד הערכת שווי החברה שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם ובכלל זה כי מתקיים המפורט להלן: (א)   אם לא יאושרו הפשרה או ההסדר לא יהיה מנוס מפירוק החברה והתמורה שהוצעה לסוג שלא הסכים לפשרה או להסדר אינה נמוכה בערכה מהסכום שאותו סוג היה מקבל בפירוק החברה; (ב)   לגבי אסיפת סוג של נושים מובטחים נקבע - שלא הסכימו לפשרה או להסדר לגבי כל אחד מהנושים כאמור כי ישולמו לו באופן מיידי ערך החוב המובטח או תשלומים דחויים בשווי ערך החוב המובטח, ונקבעו דרכים להבטחת פירעון התשלומים האמורים או כי הוא יקבל נכס בשווי ערך החוב המובטח; בפסקה זו, "ערך החוב המובטח" סכום החוב המובטח בנכס המשועבד - במועד אישור הפשרה או ההסדר על ידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו; (ג)    לגבי כל אסיפת סוג של נושים שלא הם מקבלים - הסכימו לפשרה או להסדר תמורה השווה למלוא סכום החוב שאושר להם, בתשלום מיידי, בתשלומים דחויים, בקבלת ניירות ערך או בכל דרך אחרת או שבעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות. (ב)  אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט שלא לאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה, גם אם מתקיים בהם האמור באותו סעיף קטן, מטעמים אחרים, ורשאי בית המשפט להביא במסגרת שיקוליו, בין השאר, עניינים שאינם נוגעים לנושי החברה, ובכלל זה עניינים הנוגעים לעובדי החברה או לציבור. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 868 (ג)   בית המשפט לא יאשר פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה אם שוכנע כי תמורה שהוצעה לנושה שלא הסכים לפשרה או להסדר נמוכה בערכה מהסכום שאותו נושה היה מקבל בפירוק החברה, גם אם אסיפת הסוג שעמה נמנה הנושה הסכימה לפשרה או להסדר. הפסקת הליכי הבראה יד. (א) בית המשפט רשאי להורות על הפסקת הליכי 350 הבראה אם לא אישר הצעת פשרה או הסדר לפי הוראות פרק זה או אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה: )   אין סיכוי סביר להבראת החברה;1( )   אי אפשר לגבש פשרה או הסדר שיש סיכוי2( ;סביר שיאושרו בידי בית המשפט )   המשך הליכי ההבראה יפגע בנושים.3( (ב)  הורה בית המשפט על הפסקת הליכי הבראה יקבע את מועד הפסקת ההליכים ורשאי הוא לקבוע מועד נדחה, בין השאר כדי לאפשר הגשת בקשה לפירוקה של החברה. (ג)  החלטת בית המשפט על הפסקת הליכי הבראה לא תפגע בתוקפם של חוזה או עסקה שבהם התקשר בעל תפקיד, או בהעברת נכס או בתשלום שביצע, ובכלל זה במעשה שעשה לשם כך. מעבר מהליכי הבראה לפירוק טו.  ניתן צו לפירוק חברה לפי פקודת החברות בשל 350 בקשת פירוק שהוגשה בטרם פקע צו הקפאת ההליכים - שניתן לגביה )  יראו את בקשת הפירוק כאילו הוגשה במועד 1( תחילת הליכי ההבראה, ואת צו הפירוק כאילו ניתן במועד מתן צו הקפאת ההליכים; )  הוצאות ההבראה לפי סימן זה ייחשבו הוצאות 2( ;פירוק )  יראו חוזים או עסקאות שבהם התקשר בעל 3( התפקיד, או העברת נכס או תשלום שביצע, ובכלל זה מעשה שעשה לשם כך, כאילו נעשו על ידי המפרק. תחולת הוראות פקודת החברות טז.  (א) ההוראות לפי פקודת החברות החלות על 350 פירוק חברה בידי בית המשפט, לרבות הוראות העונשין לפקודה, ולמעט הוראות סעיפים 378 עד373 שבסעיפים סיפה לעניין מינוי הכונס הרשמי, 304 ,)(ד300 ,296 עד292 לפקודה, בכל הנוגע לנכס365 עד361– ו316 ,313 ,308 ,ח לחוק זה350 מכביד שהוא חוזה קיים כהגדרתו בסעיף יחולו על הליכי הבראה, ככל שהן נוגעות להליכים כאמור, בשינויים המחויבים ובכפוף למפורט להלן, והכל בשים לב למטרות הליכי ההבראה וכל עוד לא נקבע הסדר אחר באותו עניין לפי פרק זה: )   יראו את מועד תחילת הליכי ההבראה 1( כמועד תחילת הפירוק ואת מועד מתן צו הקפאת ההליכים כמועד מתן צו הפירוק; )   ההוראות החלות לעניין צו פירוק יחולו על 2( ;צו הקפאת הליכים )   ההוראות החלות לעניין מפרק או מפרק זמני 3( יחולו על בעל תפקיד או בעל תפקיד זמני, לפי העניין; )   ההוראות החלות לעניין הוצאות פירוק יחולו 4( ;על הוצאות הבראה )   ההוראות החלות לעניין חוב בר–תביעה 5( .בפירוק יחולו על חוב בר–תביעה בהליכי הבראה לפקודת החברות 317 (ב)  הוראת העונשין שבסעיף תחול על בעל תפקיד שלא קיים חובה לפי הוראות סימן זה, או שלא קיים צו, הוראה או תנאי שקבע בית המשפט. סימן ג': מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת איגרות חוב הגדרות - יז.  בסימן זה350 פשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף- ""הסדר חוב , בחברת איגרות חוב, שעניינם שינוי 350 מהותי בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב, הכולל הפחתת תשלום או דחיית מועד הפירעון, לרבות הסדר או פשרה שלפיהם ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב; לחוק ניירות 1' נאמן שמונה לפי פרק ה- ""נאמן ערך. מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב יח.  (א) החל משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין 350 בעלי איגרות חוב מסדרה מסוימת לצורך גיבושו של הסדר חוב, יפנה הנאמן של אותם בעלי איגרות חוב, ואם לא תפנה החברה, לבית המשפט, מיד - מונה נאמן כאמור עם תחילת המשא ומתן, בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המומחה), ורשאי - המשפט לבחינת הסדר החוב (בסימן זה הנאמן וכן נאמנים של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות להציע מועמדים לתפקיד המומחה כאמור. (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), הנאמן או החברה, לפי העניין, רשאים שלא להגיש בקשה למינוי מומחה בשלב הראשוני של המשא ומתן, ובלבד שבאותו שלב לא חלה חובת דיווח לפי דין על הליכי המשא ומתן, ואי–פרסום הדבר מוצדק לשם גיבוש ההסדר. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 869 (ג)   הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א) ימנה בית המשפט מומחה מטעמו לפי אותה בקשה, אלא אם כן סבר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שיירשמו, שבשלהן מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם של בעלי איגרות החוב. (ד)  המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף ), או בעל כשירות מקצועית אחרת הנדרשת לצורך 1(א240 מילוי תפקידיו לפי חוק זה, וכן בעל ניסיון מתאים, הכול כפי שיקבע השר; בית המשפט ימנה את המומחה לאחר שבחן את המועמדים שהציעו הנאמנים לפי סעיף קטן (א), אם הציעו. (ה)  בית המשפט לא ימנה אדם כמומחה אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי תפקידו כמומחה. (ו)   מונה לחברה איגרות חוב בעל תפקיד לפי הוראות פרק זה, בין השאר לשם גיבוש פשרה או הסדר בין החברה ובין נושיה, לא ימונה מומחה לפי סעיף זה, ואם מונה בעל יחדל - תפקיד כאמור לאחר מינוי המומחה לפי סעיף זה המומחה מכהונתו, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות לבעל תפקיד את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי סימן זה, בשינויים המחויבים, או למנות את המומחה כבעל תפקיד. תפקידי המומחה יט.  תפקידי המומחה הם:350 )  להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש1( הסדר החוב, ובכלל זה לתת ייעוץ מקצועי, בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו, לבעלי איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם, ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם ניהול המשא ומתן; )  להכין, בהתאם להוראות בית המשפט, חוות 2( דעת לעניין כדאיות הסדר החוב לבעלי איגרות חוות דעת המומחה); חוות דעת - החוב (בסימן זה המומחה תומצא לבית המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב, זמן סביר לפני כינוס האסיפות , במועד שיורה בית המשפט;350 לפי סעיף )  לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה 3( שקבע בית המשפט ושקדמה להגשת הבקשה לכינוס , היא חלוקה אסורה; ממצאי 350 אסיפות לפי סעיף הבחינה כאמור יומצאו לבית המשפט, לחברה, לנאמן ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד המצאת חוות דעת המומחה. חוות דעת המומחה כ.  (א) חוות דעת המומחה תתייחס, בין השאר, 350 לחלופות להסדר החוב המוצע ולתקבולים המשוערים שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות, ובכלל זה יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה לצד שלישי. (ב)  ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע, מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: )   ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט 1( ,המניות שייוותרו בידי בעל השליטה בחברה והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן; )   האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של 2( הקצאת המניות שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים שלישיים. (ג)   כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה פטור - בחברה, בעל עניין בה או אדם אחר (בסעיף קטן זה מאחריות), תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לאלה: )   בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם 1( שלגביו מוצע הפטור, בתקופה שקדמה למועד , 350 הגשת הבקשה לכינוס האסיפות לפי סעיף מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות (ג);106 תביעה נגדו, לרבות עילת תביעה לפי סעיף )   הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות 2( ,)1( בהתחשב בממצאי הבחינה לפי פסקה והשיקולים למתן הפטור כאמור. (ד)  כלל הסדר החוב המוצע תקבולים שונים לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות, תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת מהסדרות ולהוגנות חלוקת התקבולים בין בעלי איגרות החוב. (ה)  היה הסדר החוב המוצע חלק מפשרה או הסדר בין החברה ובין נושים אחרים, 350 כמשמעותם בסעיף תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר לאותם נושים, והוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחויבים, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת. (ו)   השר רשאי לקבוע עניינים נוספים על האמור בסעיף זה שייכללו בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי המצאתה והמצאת ממצאי ).3(יט350 הבחינה כאמור בסעיף סמכות המומחה לדרוש מידע כא.  (א) החברה והנאמן ימסרו למומחה כל מידע 350 .שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו (ב)  סברו החברה או הנאמן כי מידע שדרש מהם המומחה אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי מי מהם, לפי העניין, לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע. 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה 870 (ג)   בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב. שכר והוצאות כב.  (א) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, 350 ורשאי הוא לאשר למומחה לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך ביצוע תפקידיו, בעלות שיקבע.  (ב)  שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בידי החברה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; ואולם היה הסדר החוב חלק בין החברה ובין 350 מפשרה או הסדר כמשמעותם בסעיף נושים אחרים, יקבע בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות. כינוס אסיפות ואישור הסדר חוב כג.  (א) בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות לאישור 350 בטרם קיבל את חוות דעת350 הסדר חוב לפי סעיף ); מועד 3(יט350 המומחה ואת ממצאי הבחינה לפי סעיף כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה, לנאמן, לבעלי איגרות החוב ולבית המשפט. (ב)  לא יאושר הסדר חוב אלא לפי הוראות פרק זה. שמירת סמכויות הנאמן כד.  אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של 350 .הנאמן לפי כל דין 2.3.2016 ,, כ"ב באדר א' התשע"ו1027 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים113.40 המחיר