הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563498 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יוסף ג'בארין איימן עודה עאידה תומא סלימאן דב חנין עבדאללה אבו מערוף פ/2713/20 הצעת חוק החלת אמנת ג'נבה על השטחים המוחזקים על ידי הצבא הישראלי מאז מלחמת יוני 1967, התשע"ו–2016 דברי הסבר על פי משפט העמים כפי שאומץ על ידי משפחת העמים, ניהול של שטחים כבושים מוסדר על ידי דיני מלחמה כפי שהם מגולמים באמנת האג 1907 ואמנת ג'נבה הרביעית 1949.חוקיות פעולותיו של הממשל הצבאי נקבעת על פי הנורמות של משפט העמים, כאמור, ומהם שואב הממשל הצבאי את סמכותו במצב הנקרא החזקה לוחמתית "BELLIGERENT OCCUPATION".הראייה שגם שלטונות ישראל הבינו זאת היטב היא, שבשנת 1967, בחודשים הראשונים לאחר הכיבוש, ב"צו בדבר הוראות ביטחון" – מעשה חקיקה צבאית מהראשונים והחשובים – בסעיף 35 נאמר, שבתי המשפט ידונו על פי הכללים של אמנת ג'נבה הרביעית 1949, שהיא תהווה החוק העליון ואם הוראה כל שהיא תסתור אותה, האמנה תכריע.אולם, לאחר כמה חודשים הסעיף הזה בוטל, בשקט וכאילו בביישנות, ומאז נפתחה הדרך לנהוג כנגד ציווייה של האמנה האוסרת, כידוע, ענישה קולקטיבית גירוש וכו' כולל הרג ופגיעה אחרת בגוף.התוצאה בשטח היא כי אוכלוסייה שלמה נותרה חסרת מגן, בעוד שהאמנה באה להגן עליה דווקא סיטואציה כפי שהיא נמצאת בה כעת. כל הפרושים לאמנה מטעם חכמי המשפט הבינלאומי ולפי רוחה של האמנה עצמה, כל תושב השטחים זכאי להגנה באופן מוחלט. יודגש כי ההצעה אמנם כוללת סעיף עונשי, אך הנוסח המוצע לא קובע עונש ספציפי. הכוונה היא שפרטי העבירה והעונש שבצדה ייקבעו על ידי הוועדה בעת הכנת ההצעה לקריאה הראשונה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השתים-עשרה על ידי חבר הכנסת תופיק טובי פ/656/) ועל שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת (פ/1175/). הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/1131), על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון (פ/265/17) ועל ידי חבר הכנסת אחמד טיבי (פ/633/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/682/18; פ/233/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין (פ/954/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר א' התשע"ו – 7.3.16 הגדרות 1. בחוק זה – "אמנה" – אמנת ג'נבה הרביעית מה-12 באוגוסט 1949 בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה; "שטחים" – השטחים המוחזקים על-ידי הצבא הישראלי והנמצאים בשליטתו בעקבות מלחמת יוני 1967. תחולת האמנה 2. כוחות הביטחון הישראלים הנמצאים בשטחים והפועלים מטעם הצבא הישראלי או כל סמכות ישראלית רשמית אחרת, יהיו כפופים בפעילותם בשטחים וביחסם לאוכלוסיית השטחים לציוויי או להוראות האמנה. סמכות בתי המשפט 3. (א) פעולות רשויות ישראל וכוחות הצבא הישראלי בשטחים לא יחרגו מציוויים ומהוראות האמנה. (ב) חריגה כל שהיא מציוויי האמנה כלפי ציבור או כלפי יחיד בשטחים תיחשב לעבירה על החוק הפלילי הישראלי. (ג) בתי המשפט הצבאיים בשטחים ובישראל ידונו בנושאים הקשורים לתושבי השטחים על פי הכללים של האמנה שתהווה החוק העליון לגביהם, ואם הוראה כל שהיא תסתור את האמנה, תכריע האמנה. (ד) בתי המשפט הצבאיים בשטחים וכל בתי המשפט בישראל יראו בכל פעולה המנוגדת לסעיפי האמנה, עבירה על החוק; היתה פעולה של רשות ישראלית מנוגדת לאמנה, יצווה בית המשפט על הפסקתה ועל העמדת האחראים לפעולה זו לדין; כל אדם או בא כוחו רשאי לפנות לבית משפט בישראל ולבקש סעד נגד כל רשות ישראלית או כוחות צה"ל או הממונים עליהם, שהפרו את האמנה. עונשין 4. רשות ישראלית או כל אדם הפועל מטעמה או מטעם כוחות הצבא הישראלי, שגרמו לעבירה בניגוד לסעיפי האמנה נגד ציבור או יחיד מבין תושבי השטחים יהיו צפויים לעונש המתאים, לפי שיקול דעת בתי המשפט בישראל.