הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 574565 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת טלי פלוסקוב אראל מרגלית ______________________________________________ פ/2777/20 הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – נותן שירותי ניכיון מהותי), התשע"ו–2016 דברי הסבר בשוק כרטיסי אשראי בישראל מועברות לסליקה מידי שנה עסקאות בסך כ-250 מיליארד שקלים חדשים. בשוק עצום זה פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי בלבד, דומות זו לזו, ובבעלות הבנקים, אשר מספקות את שירותי הסליקה לכל בתי העסק בישראל. מחיר הסליקה משתנה מעסק לעסק. העסקים החזקים משלמים עמלת סליקה נמוכה עד כדי כ- 0.85-1 אחוזים מהתשלומים שמקבל העסק בכרטיסי אשראי. ככל שמדובר בעסק קטן ופריפריאלי יותר, עולה עמלת הסליקה שדורשות חברות כרטיסי האשראי, ומגיעה עד כדי 2.5 אחוזים, ואף למעלה מכך, מהכנסותיו של העסק מתשלומים בכרטיס אשראי. בנוסף, גובות חברות הסליקה תוספות רבות מעבר לעמלת הסליקה הבסיסית, כגון תוספת לעסקה במסמך חסר, תוספת לקרדיט ותוספת לעסקת תייר. עמלות הסליקה אינן מוחזרות בעת ביטול עסקה למרות שהמנפיקים מחזירים לחברות הסליקה את העמלה במקרה כזה. בנוסף, קיים מגוון עמלות תפעוליות המושתות על בתי העסק, ובעיקר על הקטנים והבינוניים. העמלות הגבוהות והמסובכות, שגובות חברות הסליקה, הן תוצאה של תחרות מועטה בשוק הסליקה, בו פועלות, כאמור, רק שלוש חברות כרטיסי אשראי שהתחרות בינן מועטה. סליקה היא פעולה תפעולית ממוחשבת, במסגרתה חברת הסליקה מקבלת את תמורת העסקאות מהמנפיק ומחלקת אותה מיד, באותו יום, לעסקים שמקבלים ממנה שירות. אין כל סיבה שפעולה פשוטה זו תגיע לרמות מחיר כל כך גבוהות של עד 2.5 אחוזים משווי העסקאות, ואין סיבה שיהיו הבדלי מחירים כה קיצונים בין בתי עסק גדולים לקטנים בשירות הסליקה. יצוין שעל חברת הסליקה לא מוטל אפילו סיכון של החזרת כספים למחזיקי הכרטיסים במקרה שבית העסק לא סיפק את הסחורה ללקוח ("כשל תמורה"), שכן במקרה כזה חברת הסליקה רק עוצרת את המשך העברת התמורה לבית העסק, אך לא מחזירה סכומים שכבר שולמו לבית העסק. במקביל, עסקים רבים בישראל משתמשים בשירותי ניכיון לעסקאות בכרטיסי האשראי, ונהנים בשוק זה מריביות נמוכות ביותר (כפריים + אחוז). ריביות הניכיון הנמוכות מאפשרות לעסקים להעניק ללקוחות את האפשרות לשלם בתשלומים על מוצרים ושירותים רבים. חברות ניכיון, שמוגדרות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981, כנותן שירותי ניכיון, נתונות לפיקוח רשם מרשם נותני שירותי מטבע על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ולפיקוח המפקח על נותני שרותי מטבע במשרד האוצר, ובקרוב יהיו תחת פיקוח המפקח על נותני שירותים פיננסיים בהתאם להצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים), התשע"ו–2015, ובאופן דומה לפיקוח המתקיים על תאגידים בנקאיים. כאשר בית עסק משתמש בשירותיה של חברת ניכיון, נכנסת חברת הניכיון בנעליו מול חברת כרטיסי האשראי, ומעתה חברת כרטיסי האשראי מתנהלת באופן מרכזי מול חברת הניכיון בכל היבט שהוא: בשירות לקוחות, סיכונים, תשלומים, דוחות וגם בגביית העמלות עבור שירותי הסליקה. חברת הניכיון "מאגדת" במובן זה את כל לקוחותיה לפעילות אחת מול חברת כרטיסי האשראי. עקב היעדר תחרות בשוק הסליקה, משמרות חברות כרטיסי האשראי מצב אנומלי בו בגין כל עסקה, מבין המוני העסקאות שנסלקות בהיקף גדול מול חברת הניכיון, משולמת לחברת כרטיסי האשראי עמלה שונה. לדוגמה, כשחברת כרטיסי האשראי מעבירה לחברת הניכיון תקבולים עבור עסקה במוסך א' בתל-אביב, היא תנכה ממנה עמלה בגובה 1.5 אחוזים מהעסקה, וכשמועברים תקבולים עבור עסקה שנייה, הפעם של מוסך ב' בדימונה, תנוכה ממנה עמלה בגובה 2.5 אחוזים מהעסקה. מצב זה הוא תולדה מובהקת של חוסר תחרות, והוא פוגע לא רק בשוק הסליקה אלא גם בשוק הניכיון, שכן ההפליה משמשת את חברות כרטיסי האשראי גם לפגיעה בשוק הניכיון העצמאי, כשהן מציעות ללקוחות "חבילות" שכוללות הטבה כביכול בסליקה לעסק שייקח דווקא מהן אשראי או שירותי ניכיון. מוצע לפיכך לקבוע כי עמלת הסליקה שתגבה חברת סליקה בעד העסקאות של כל העסקים שמאגדת תחתיה חברת ניכיון, תהיה עמלה אחידה. כמו כן, לאור המצב המיוחד בו חברת ניכיון גם מתחרה בחברת הסליקה על מתן אשראי לעסקים (מצב דברים שהוביל כבר לחקיקת סעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)), מוצע להבטיח כי חברת הסליקה לא תפלה לרעה את חברת הניכיון במחיר הסליקה בהשוואה ללקוחות סליקה אחרים בהיקף פעילות דומה. כברירת מחדל, חברת הסליקה תהיה רשאית לגבות מחברת ניכיון מהותית מחיר שלא יהיה גבוה מהמחיר שגובה חברת הסליקה מלקוח קיים שלה, שסולק עסקאות בהיקף כספי דומה לפעילות חברת הניכיון. עם זאת, במקרים המתאימים, המפקח יוכל לקבוע מחיר שונה לסליקה, תוך שהוא מתחשב בסיכונים הגלומים בסליקת העסקאות ובתנאי ההסכם של חברת הסליקה עם חברת הניכיון. חקיקה זו תאפשר לחברת הניכיון להפחית הן את מחירי הניכיון לבתי עסק והן את מחירי הסליקה. במסגרת הפעילות תחת חברת ניכיון, גם עסקים קטנים ובינוניים יוכלו ליהנות מעמלות הסליקה להן זוכים כיום רק בתי עסק גדולים. בנוסף, הם יוכלו לקבל שירות לכל מותגי כרטיסי האשראי במקום אחד, במקום להתקשר עם מספר חברות סליקה, שכן כיום אין בישראל חברת סליקה אחת שמספקת שירות לכל המותגים. למעשה, במצב כזה ייהנו מירידת המחירים כל העסקים הקטנים והבינוניים, לרבות אלו שאינם נעזרים כלל בחברת ניכיון, שכן חברות כרטיסי האשראי יאלצו להתמודד בשוק החדש ולהציע מחירים מתאימים גם ללקוחותיהן הישירים. הורדת מחיר הסליקה ושיפור כושר התחרות של עסקים קטנים יסייעו במאבק ביוקר המחיה. מדובר בצעד הכרחי, כאשר הממשלה מעוניינת לצמצם את השימוש במזומן ואפילו פועלת לאלץ עסקים קטנים להפסיק לקבל תשלום במזומן. צורת פעילות זו מקובלת בעולם הרחב, כאשר פעילות הסליקה מול בתי עסק קטנים ובינוניים מבוצעת באמצעות ספקי שירותים, הדומים לחברות ניכיון, שפועלים מול חברות כרטיסי האשראי. בנוסף, מוצע להוסיף ולפרט הוראות אשר ימנעו התערבות בלתי הוגנת של הסולקים והתאגידים הבנקאיים בפעילות הניכיון, בדרך של חסימת בתי עסק מקבלת שירותי ניכיון ושימוש לא ראוי במידע שיש לסולק ולתאגיד בנקאי על פעילות הניכיון של לקוחותיו. כמו כן, מוצע לבטל את החרגת סעיף 7א לחוק, שעניינו הסדרת שירותי ניכיון וכולל הוראות בעניין האיסור על חברות סליקה לפגוע בחברת ניכיון, מרשימת סעיפי החוק שהפרתם מהווה עבירה. סעיף 7א לחוק מכיר בחשיבות פעילות שירותי הניכיון במתן אשראי לעסקים ובכך שיש להבטיח כי חברות כרטיסי האשראי לא ינצלו את שליטתן בהעברת הכספים לפגיעה ביכולתם של בתי העסק, בעיקר הבינוניים והקטנים שבהם, לקבל אשראי מחברות ניכיון עצמאיות. יש לוודא כי החוק יעניק את מלוא התוקף ואת מלוא כלי האכיפה על מנת לוודא כי חברות סליקה יקפידו, קלה כחמורה, על עמידה בחובותיהם בנושא. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באדר ב' התשע"ו – 14.3.16 תיקון סעיף 7א 1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א – בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א – (1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "נותן שירותי ניכיון" יבוא: (1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "נותן שירותי ניכיון" יבוא: (1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "נותן שירותי ניכיון" יבוא: (1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "נותן שירותי ניכיון" יבוא: (1) בסעיף קטן (א), אחרי ההגדרה "נותן שירותי ניכיון" יבוא: ""נותן שירותי ניכיון מהותי" – נותן שירותי ניכיון העומד בתנאים המפורטים בתוספת;"; ""נותן שירותי ניכיון מהותי" – נותן שירותי ניכיון העומד בתנאים המפורטים בתוספת;"; ""נותן שירותי ניכיון מהותי" – נותן שירותי ניכיון העומד בתנאים המפורטים בתוספת;"; ""נותן שירותי ניכיון מהותי" – נותן שירותי ניכיון העומד בתנאים המפורטים בתוספת;"; (2) בסעיף קטן (ג)(1) – (2) בסעיף קטן (ג)(1) – (2) בסעיף קטן (ג)(1) – (2) בסעיף קטן (ג)(1) – (2) בסעיף קטן (ג)(1) – (א) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "למעט קביעת עמלה כאמור בסעיף קטן ה(1)"; (א) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "למעט קביעת עמלה כאמור בסעיף קטן ה(1)"; (א) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "למעט קביעת עמלה כאמור בסעיף קטן ה(1)"; (א) בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "למעט קביעת עמלה כאמור בסעיף קטן ה(1)"; (ב) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (ב) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (ב) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (ב) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ג1) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, בשל אשראי או הלוואה שנטל הספק מהסולק;"; "(ג1) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, בשל אשראי או הלוואה שנטל הספק מהסולק;"; "(ג1) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, בשל אשראי או הלוואה שנטל הספק מהסולק;"; (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (3) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) (1) העמלה שגובה סולק בעד שירותי סליקה בעסקאות שתקבוליהן מועברים לנותן שירותי ניכיון מהותי תיקבע בהסכם בין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון בלבד, ולא תהיה גבוהה מהעמלה הנמוכה ביותר שגובה הסולק מספק אשר סך תקבולי הסליקה שלו הוא הקרוב ביותר או הזהה לסך התקבולים המועברים לנותן שירותי הניכיון; עמלה כאמור תהיה אחידה בעד שירותי סליקה המסופקים לכל הספקים שמקבלים שירות מנותן שירותי הניכיון המהותי. (1) העמלה שגובה סולק בעד שירותי סליקה בעסקאות שתקבוליהן מועברים לנותן שירותי ניכיון מהותי תיקבע בהסכם בין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון בלבד, ולא תהיה גבוהה מהעמלה הנמוכה ביותר שגובה הסולק מספק אשר סך תקבולי הסליקה שלו הוא הקרוב ביותר או הזהה לסך התקבולים המועברים לנותן שירותי הניכיון; עמלה כאמור תהיה אחידה בעד שירותי סליקה המסופקים לכל הספקים שמקבלים שירות מנותן שירותי הניכיון המהותי. (1) העמלה שגובה סולק בעד שירותי סליקה בעסקאות שתקבוליהן מועברים לנותן שירותי ניכיון מהותי תיקבע בהסכם בין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון בלבד, ולא תהיה גבוהה מהעמלה הנמוכה ביותר שגובה הסולק מספק אשר סך תקבולי הסליקה שלו הוא הקרוב ביותר או הזהה לסך התקבולים המועברים לנותן שירותי הניכיון; עמלה כאמור תהיה אחידה בעד שירותי סליקה המסופקים לכל הספקים שמקבלים שירות מנותן שירותי הניכיון המהותי. (2) המפקח רשאי לקבוע שיטת חישוב שונה לעמלה שסולק רשאי לגבות מנותן שירותי ניכיון מהותי, בשים לב לסיכונים הגלומים לסולק בעסקאות שמנכה נותן שירותי הניכיון, בהתחשב באופי העסקאות ובתנאי ההסכם שבין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון; המפקח יחליט בעניין בקשת סולק או בקשת נותן שירותי ניכיון לקביעת שיטת חישוב לפי סעיף זה, בתוך 21 ימים מיום שהבקשה הוגשה אליו. (2) המפקח רשאי לקבוע שיטת חישוב שונה לעמלה שסולק רשאי לגבות מנותן שירותי ניכיון מהותי, בשים לב לסיכונים הגלומים לסולק בעסקאות שמנכה נותן שירותי הניכיון, בהתחשב באופי העסקאות ובתנאי ההסכם שבין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון; המפקח יחליט בעניין בקשת סולק או בקשת נותן שירותי ניכיון לקביעת שיטת חישוב לפי סעיף זה, בתוך 21 ימים מיום שהבקשה הוגשה אליו. (2) המפקח רשאי לקבוע שיטת חישוב שונה לעמלה שסולק רשאי לגבות מנותן שירותי ניכיון מהותי, בשים לב לסיכונים הגלומים לסולק בעסקאות שמנכה נותן שירותי הניכיון, בהתחשב באופי העסקאות ובתנאי ההסכם שבין הסולק לבין נותן שירותי הניכיון; המפקח יחליט בעניין בקשת סולק או בקשת נותן שירותי ניכיון לקביעת שיטת חישוב לפי סעיף זה, בתוך 21 ימים מיום שהבקשה הוגשה אליו. (3) לא יגבה סולק מנותן שירותי ניכיון מהותי עמלות נוספות נוסף על העמלה לפי סעיף זה. (3) לא יגבה סולק מנותן שירותי ניכיון מהותי עמלות נוספות נוסף על העמלה לפי סעיף זה. (3) לא יגבה סולק מנותן שירותי ניכיון מהותי עמלות נוספות נוסף על העמלה לפי סעיף זה. (4) סולק רשאי לדרוש מנותן שירותי ניכיון מהותי להמציא לו, אחת לשנה, אישור רואה חשבון כי הוא נותן שירותי ניכיון מהותי. (4) סולק רשאי לדרוש מנותן שירותי ניכיון מהותי להמציא לו, אחת לשנה, אישור רואה חשבון כי הוא נותן שירותי ניכיון מהותי. (4) סולק רשאי לדרוש מנותן שירותי ניכיון מהותי להמציא לו, אחת לשנה, אישור רואה חשבון כי הוא נותן שירותי ניכיון מהותי. (ו) סולק ותאגיד בנקאי לא יעשו שימוש במידע המצוי בידם על כך שספק מקבל שירותי ניכיון מנותן שירותי ניכיון או עומד לקבל שירותי ניכיון כאמור, למעט שימוש לצורך הפעלת שירותי הניכיון לאותו ספק." (ו) סולק ותאגיד בנקאי לא יעשו שימוש במידע המצוי בידם על כך שספק מקבל שירותי ניכיון מנותן שירותי ניכיון או עומד לקבל שירותי ניכיון כאמור, למעט שימוש לצורך הפעלת שירותי הניכיון לאותו ספק." (ו) סולק ותאגיד בנקאי לא יעשו שימוש במידע המצוי בידם על כך שספק מקבל שירותי ניכיון מנותן שירותי ניכיון או עומד לקבל שירותי ניכיון כאמור, למעט שימוש לצורך הפעלת שירותי הניכיון לאותו ספק." (ו) סולק ותאגיד בנקאי לא יעשו שימוש במידע המצוי בידם על כך שספק מקבל שירותי ניכיון מנותן שירותי ניכיון או עומד לקבל שירותי ניכיון כאמור, למעט שימוש לצורך הפעלת שירותי הניכיון לאותו ספק." תיקון סעיף 10 2. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, המילה "7א" – תימחק. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, המילה "7א" – תימחק. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, המילה "7א" – תימחק. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, המילה "7א" – תימחק. בסעיף 10(1) לחוק העיקרי, המילה "7א" – תימחק. הוספת סעיף 16יב 3. אחרי סעיף 16יא לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 16יא לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 16יא לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 16יא לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 16יא לחוק העיקרי יבוא: "שינוי התוספת "שינוי התוספת "שינוי התוספת 16יב. שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי, בצו, לשנות את התוספת." הוספת תוספת 4. אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת "תוספת (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) (סעיף 7א) 1. ההון העצמי של נותן שירותי הניכיון הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הון עצמי" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. 1. ההון העצמי של נותן שירותי הניכיון הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הון עצמי" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. 1. ההון העצמי של נותן שירותי הניכיון הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הון עצמי" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. 1. ההון העצמי של נותן שירותי הניכיון הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הון עצמי" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. 1. ההון העצמי של נותן שירותי הניכיון הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הון עצמי" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. 2. נותן שירותי הניכיון מספק שירותי ניכיון לאלף עסקים לפחות. 2. נותן שירותי הניכיון מספק שירותי ניכיון לאלף עסקים לפחות. 2. נותן שירותי הניכיון מספק שירותי ניכיון לאלף עסקים לפחות. 2. נותן שירותי הניכיון מספק שירותי ניכיון לאלף עסקים לפחות. 2. נותן שירותי הניכיון מספק שירותי ניכיון לאלף עסקים לפחות. 3. סך התקבולים המצטבר שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון (להלן – סך תקבולי נותן שירותי הניכיון) במהלך שישה חודשים, בין רצופים ובין מצטברים, בשנת כספים, הוא לפחות 250 מיליון שקלים חדשים. 3. סך התקבולים המצטבר שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון (להלן – סך תקבולי נותן שירותי הניכיון) במהלך שישה חודשים, בין רצופים ובין מצטברים, בשנת כספים, הוא לפחות 250 מיליון שקלים חדשים. 3. סך התקבולים המצטבר שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון (להלן – סך תקבולי נותן שירותי הניכיון) במהלך שישה חודשים, בין רצופים ובין מצטברים, בשנת כספים, הוא לפחות 250 מיליון שקלים חדשים. 3. סך התקבולים המצטבר שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון (להלן – סך תקבולי נותן שירותי הניכיון) במהלך שישה חודשים, בין רצופים ובין מצטברים, בשנת כספים, הוא לפחות 250 מיליון שקלים חדשים. 3. סך התקבולים המצטבר שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון (להלן – סך תקבולי נותן שירותי הניכיון) במהלך שישה חודשים, בין רצופים ובין מצטברים, בשנת כספים, הוא לפחות 250 מיליון שקלים חדשים. 4. התקבולים שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון ביחס לעשרת לקוחותיו הגדולים ביותר של נותן שירותי הניכיון, אינם עולים על שלושים אחוזים מסך תקבולי נותן שירותי הניכיון." 4. התקבולים שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון ביחס לעשרת לקוחותיו הגדולים ביותר של נותן שירותי הניכיון, אינם עולים על שלושים אחוזים מסך תקבולי נותן שירותי הניכיון." 4. התקבולים שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון ביחס לעשרת לקוחותיו הגדולים ביותר של נותן שירותי הניכיון, אינם עולים על שלושים אחוזים מסך תקבולי נותן שירותי הניכיון." 4. התקבולים שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון ביחס לעשרת לקוחותיו הגדולים ביותר של נותן שירותי הניכיון, אינם עולים על שלושים אחוזים מסך תקבולי נותן שירותי הניכיון." 4. התקבולים שמעבירים סולקים לנותן שירותי הניכיון ביחס לעשרת לקוחותיו הגדולים ביותר של נותן שירותי הניכיון, אינם עולים על שלושים אחוזים מסך תקבולי נותן שירותי הניכיון."