הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 563763 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת דב חנין איימן עודה עאידה תומא סלימאן יוסף ג'בארין עבדאללה אבו מערוף עבד אל חכים חאג' יחיא חנין זועבי טלב אבו עראר פ/2762/20 הצעת חוק מס עזבון, התשע"ו–2016 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא הטלת מס עזבון על ירושות גדולות במיוחד. בדוח הוועדה הציבורית לרפורמה במס הכנסה בראשות פרופ' אבי בן בסט (להלן – ועדת בן בסט) משנת 2000, נכללה המלצה להטיל מס בגובה של 10% על עזבונות בשווי של 2 מיליון שקלים חדשים ויותר. על פי חישוביה של ועדת בן-בסט, ההכנסה הצפויה מהטלת מס זה לאוצר המדינה תסתכם במיליארד שקלים חדשים בשנה הראשונה להפעלתו וב-1.6 מיליארד שקלים חדשים מהשנה השנייה להפעלתו ואילך. הנימוקים בעד הטלת מס עזבונות שהוצגו על ידי ועדת בן-בסט- עזבון הוא הכנסה כמו כל הכנסה אחרת ולכן אין סיבה לפתור הכנסה זאת ממס. בנוסף, הטלת מס עזבון תקטין את אי השוויון בחברה הישראלית. נימוקים אלה נראים היום צודקים ונכונים יותר מאשר בעבר. בתנאים של משבר כלכלי עולמי, אין שום צידוק למדיניות הממשלה המנסה להטיל את מלוא עלות המשבר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, בזמן שהיא מקטינה מיסוי ישיר על השכבות המבוססות, כפי שזה נעשה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009. מדיניות זאת לא רק מגדילה את הפערים ואת אי שוויון בחברה הישראלית, אלא גם פוגעת בסיכויים ליציאה מהירה מהמשבר: הקטנת ההכנסה הפנויה של חלק גדול מהאזרחים מקטינה ביקוש למוצרים ולשירותים וגורמת להצטמצמות נוספת של השווקים. המדיניות צריכה להיות הפוכה – ניצול מלא יותר של מקורות ההכנסות שלא נוצלו עד היום במקביל לעידוד התרחבות הביקוש למוצרים ולשירותים מצד השכבות החלשות ומעמד הביניים. יצוין בהקשר זה, שמס העזבון כבר הוטל בישראל בין השנים 1949-1981. הוא הוטל בראשית דרכה של המדינה, כשמצבה הכלכלי של ישראל היה קשה ביותר והממשלה הזדקקה למקורות רבים לצורך פיתוח המשק הלאומי וגם לצורך קליטת עלייה המונית. המס בוטל בשנת 1981 באמתלה של הגדלת הכנסות המדינה ממסים והקטנת שיעור הכנסות המתקבלות ממס זה בכלל הכנסות המדינה. היום ברור למדי שההחלטה על ביטול מס העזבון היתה החלטה שגויה, כיוון שביטול זה יצר עיוות קשה מאוד במדיניות הפיסקלית של ישראל. כמו כן, העדר מס על עזבונות גדולים מבדיל את ישראל מרוב המדינות המפותחות כגון ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי, שבהן הוטל מס העזבון לפני 100 שנה ויותר. לאור האמור, ניתן לומר שהטלת מס העזבון על עזבונות גדולים הוא צעד הכרחי ונכון הן מבחינה כלכלית והן מטעמי צדק חברתי. אישור הצעת חוק זו על ידי הכנסת יאפשר לתקן את העיוותים הקיימים היום במדיניות המס, יגדיל את המקורות הנמצאים בידי הממשלה שיכולים לשמש, בין היתר, ליציאת המשק הלאומי ממשבר ואף יגדיל את השוויון בחברה הישראלית. בנוסף, קובעת הצעת החוק כי מתנות גדולות ששווין גבוה מ-100,000 שקלים יהיו חייבות בדיווח לרשויות המס ושוויין המצטבר יצורף לבסיס העזבון. דיווח על קבלת מתנות ייעשה על פי המנגנון הקיים של הגשת דוח מקוון למס הכנסה לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה. מס על מתנות יוטל כדי למנוע חלוקה של עזבונות לפני פטירת הנפטר במטרה להימנע מתשלום מס עזבון. יובהר כי מתנות שחייבות בדיווח יהיו חייבות במס אך ורק אם הסכום המצטבר שלהן, בצירוף יתר נכסי העזבון, יעלה על 10 מיליון שקלים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/2028/20; פ/2024/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באדר ב' התשע"ו – 14.3.16 פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות הגדרות 1. 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "המנהל" – מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג המנהל; "המנהל" – מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג המנהל; "המנהל" – מי שאחראי על נכסי העזבון, מנהל העזבון, נאמן, מוציא לפועל של צוואתו של הנפטר וכל אדם הנוהג בנכסי העזבון מנהג המנהל; "יורש" – מי שזכאי לקבל את נכסי העזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה; "יורש" – מי שזכאי לקבל את נכסי העזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה; "יורש" – מי שזכאי לקבל את נכסי העזבון כולם או חלקם, על פי דין או על פי צוואה; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מתנה" – כהגדרתה בחוק המתנה, התשכ"ח–1968; "מתנה" – כהגדרתה בחוק המתנה, התשכ"ח–1968; "מתנה" – כהגדרתה בחוק המתנה, התשכ"ח–1968; "מנהל מס עזבון" – עובד רשות המסים שהתמנה לעניין חוק זה על ידי מנהל רשות המסים; "מנהל מס עזבון" – עובד רשות המסים שהתמנה לעניין חוק זה על ידי מנהל רשות המסים; "מנהל מס עזבון" – עובד רשות המסים שהתמנה לעניין חוק זה על ידי מנהל רשות המסים; "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נכס" – כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כל זכות או טובת הנאה, לרבות כשהן מותנות או עתידיות, והכל בין שהנכס נמצא בישראל ובין שהוא נמצא מחוץ לישראל; "נפטר" – תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק זה, או אחריו; "נפטר" – תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק זה, או אחריו; "נפטר" – תושב ישראל שנפטר ביום התחילה של חוק זה, או אחריו; "עזבון" – נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו, לרבות – "עזבון" – נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו, לרבות – "עזבון" – נכסים שהיו בבעלותו של הנפטר בשעת פטירתו, לרבות – (1) נכסים שנרכשו מתוך נכסי הנפטר, והיו בשעת פטירתו בבעלותם המשותפת של הנפטר ושל אדם אחר על מנת שעם פטירתו יהיו הנכסים מוקנים בשלמות לאותו אדם – ולא ניתנה תמורה מצד אדם אחר; (1) נכסים שנרכשו מתוך נכסי הנפטר, והיו בשעת פטירתו בבעלותם המשותפת של הנפטר ושל אדם אחר על מנת שעם פטירתו יהיו הנכסים מוקנים בשלמות לאותו אדם – ולא ניתנה תמורה מצד אדם אחר; (2) נכסים שהעביר או שמסר הנפטר, מתוך נכסיו, בלי תמורה, לאדם אחר, על מנת שהבעלות עליהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירתו של הנפטר; (2) נכסים שהעביר או שמסר הנפטר, מתוך נכסיו, בלי תמורה, לאדם אחר, על מנת שהבעלות עליהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירתו של הנפטר; (3) נכסים שהועברו או שנמסרו כאמור לידי נאמן לטובת אדם אחר – יראו אותם כנכסים שהועברו או שנמסרו לאדם האחר; (3) נכסים שהועברו או שנמסרו כאמור לידי נאמן לטובת אדם אחר – יראו אותם כנכסים שהועברו או שנמסרו לאדם האחר; (4) סכום שמשתלם בפטירתו של הנפטר, או במהלך השנתיים הראשונות שלאחר פטירתו, לפי פוליסת ביטוח, חוזה עבודה, חברות בקופת פנסיה, או תמלוגים, אם דמי הפרמיה או התמורה, הכל לפי העניין, שולמו מנכסי הנפטר; (4) סכום שמשתלם בפטירתו של הנפטר, או במהלך השנתיים הראשונות שלאחר פטירתו, לפי פוליסת ביטוח, חוזה עבודה, חברות בקופת פנסיה, או תמלוגים, אם דמי הפרמיה או התמורה, הכל לפי העניין, שולמו מנכסי הנפטר; "צוואה" – כמשמעותה בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); "צוואה" – כמשמעותה בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); "צוואה" – כמשמעותה בחוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הירושה); "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, או מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו. "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, או מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו. "תושב ישראל" – כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, או מי שהיה תושב ישראל או אזרח ישראלי לפחות בשלוש שנים מתוך עשר שנות המס שקדמו לפטירתו. פרק ב': חובת דיווח והטלת מס על מתנות פרק ב': חובת דיווח והטלת מס על מתנות פרק ב': חובת דיווח והטלת מס על מתנות חובת דיווח על מתנות 2. 2. (א) יחיד יהיה חייב בדוח למנהל מס עזבון על מתנות שנתן ושסכומן עולה על 100,000 שקלים חדשים בשנה; הסכום האמור יעודכן ב-15 בדצמבר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסומו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. (א) יחיד יהיה חייב בדוח למנהל מס עזבון על מתנות שנתן ושסכומן עולה על 100,000 שקלים חדשים בשנה; הסכום האמור יעודכן ב-15 בדצמבר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסומו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. (א) יחיד יהיה חייב בדוח למנהל מס עזבון על מתנות שנתן ושסכומן עולה על 100,000 שקלים חדשים בשנה; הסכום האמור יעודכן ב-15 בדצמבר בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום פרסומו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. (ב) הוגש דוח הכולל את שווי המתנות שנתנו שני בני זוג, יראו את היחיד החייב בדוח למנהל כבן הזוג הרשום לפי סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה. (ב) הוגש דוח הכולל את שווי המתנות שנתנו שני בני זוג, יראו את היחיד החייב בדוח למנהל כבן הזוג הרשום לפי סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה. (ב) הוגש דוח הכולל את שווי המתנות שנתנו שני בני זוג, יראו את היחיד החייב בדוח למנהל כבן הזוג הרשום לפי סעיף 64ב לפקודת מס הכנסה. (ג) (1) יחיד החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א) יגיש את הדוח לפי הוראות סעיף זה באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים, וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור (להלן – דוח מתנות מקוון). (1) יחיד החייב בהגשת דוח לפי סעיף קטן (א) יגיש את הדוח לפי הוראות סעיף זה באופן מקוון, כפי שיורה המנהל, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדוח הם נכונים ומלאים, וכן פלט חתום בידיו של הדוח האמור (להלן – דוח מתנות מקוון). (2) יחיד כאמור בפסקה (1) שלא הגיש דוח מתנות מקוון, יראוהו, לעניין הוראות לפי פקודה זו, כמי שלא הגיש דוח. (2) יחיד כאמור בפסקה (1) שלא הגיש דוח מתנות מקוון, יראוהו, לעניין הוראות לפי פקודה זו, כמי שלא הגיש דוח. (3) על אף האמור בפסקה (1), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי יחידים שיהיו פטורים מחובת הגשת דוח מתנות בהתאם לאמות מידה שיתחשבו במצבו הכלכלי, הכנסותיו ומצבו הבריאותי של היחיד. (3) על אף האמור בפסקה (1), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי יחידים שיהיו פטורים מחובת הגשת דוח מתנות בהתאם לאמות מידה שיתחשבו במצבו הכלכלי, הכנסותיו ומצבו הבריאותי של היחיד. הטלת מס מתנות הטלת מס מתנות 3. 3. (א) מתנות שחייבות בדוח כאמור בסעיף 2 יהיו חייבות במס הקבוע בתוספת החלה על העזבון; המס על מתנות ישולם לאחר פטירתו של נותן המתנה ולפי שיעור המס שיחול על העזבון. (א) מתנות שחייבות בדוח כאמור בסעיף 2 יהיו חייבות במס הקבוע בתוספת החלה על העזבון; המס על מתנות ישולם לאחר פטירתו של נותן המתנה ולפי שיעור המס שיחול על העזבון. (א) מתנות שחייבות בדוח כאמור בסעיף 2 יהיו חייבות במס הקבוע בתוספת החלה על העזבון; המס על מתנות ישולם לאחר פטירתו של נותן המתנה ולפי שיעור המס שיחול על העזבון. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייחשבו כמתנות – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייחשבו כמתנות – (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ייחשבו כמתנות – (1) סיוע ברכישת דירה ראשונה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה; (1) סיוע ברכישת דירה ראשונה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה; (2) הוצאות טיפול רפואי. (2) הוצאות טיפול רפואי. פרק ג': הטלת מס עזבון פרק ג': הטלת מס עזבון פרק ג': הטלת מס עזבון הטלת מס עזבון 4. 4. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (א) על עזבונו של נפטר יוטל מס בשיעור הקבוע בתוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון. (ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון. (ב) מס העזבון ישולם מתוך העזבון. פרק ד': שווי העזבון פרק ד': שווי העזבון פרק ד': שווי העזבון הנושא לשומת השווי 5. 5. (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון, לרבות הסכום המצטבר של מתנות החייבות בדוח כאמור בסעיף 2, בניכוי סכומים אלה: (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון, לרבות הסכום המצטבר של מתנות החייבות בדוח כאמור בסעיף 2, בניכוי סכומים אלה: (א) שוויו של עזבון יהיה שווים של כל הנכסים שבעזבון, לרבות הסכום המצטבר של מתנות החייבות בדוח כאמור בסעיף 2, בניכוי סכומים אלה: (1) הוצאות שהוצאו בקשר עם הלווייתו של הנפטר, קבורתו והקמת מצבה על קברו, לרבות כספי צדקה שהוצאו בקשר עם ההלוויה ובמשך ימי השבעה; (1) הוצאות שהוצאו בקשר עם הלווייתו של הנפטר, קבורתו והקמת מצבה על קברו, לרבות כספי צדקה שהוצאו בקשר עם ההלוויה ובמשך ימי השבעה; (2) חובות והתחייבויות שהיו על הנפטר בשעת פטירתו – לרבות חובות לפי הכתובה לאלמנתו של הנפטר; (2) חובות והתחייבויות שהיו על הנפטר בשעת פטירתו – לרבות חובות לפי הכתובה לאלמנתו של הנפטר; (3) הוצאות לצורך ניהולו של העזבון שהוצאו בתוך שנה אחת מיום מינוי מנהל, לאחר שינוכה מהן סכום הכנסותיו של העזבון בתוך התקופה האמורה. (3) הוצאות לצורך ניהולו של העזבון שהוצאו בתוך שנה אחת מיום מינוי מנהל, לאחר שינוכה מהן סכום הכנסותיו של העזבון בתוך התקופה האמורה. (ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל – ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; הוכיח המנהל כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה. (ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל – ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; הוכיח המנהל כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה. (ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א) שהיה חייב הנפטר כלפי בני אדם שאינם תושבי ישראל – ינוכו מנכסי הנפטר שמחוץ לשטח המדינה; הוכיח המנהל כי הנכסים כאמור אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון שבשטח המדינה בשיעור הדרוש לסילוק היתרה. (ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ שבה הם נמצאים לשטח המדינה – ידחה מנהל מס עזבון, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון. (ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ שבה הם נמצאים לשטח המדינה – ידחה מנהל מס עזבון, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון. (ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לשטח המדינה ויש אסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם מהארץ שבה הם נמצאים לשטח המדינה – ידחה מנהל מס עזבון, לזמן שייקבע על ידיו, את צירופם של נכסים אלה בקביעת שוויו של העזבון. (ד) אין באמור בסעיף זה לגרוע מהוראות הפרק השביעי לחוק הירושה. (ד) אין באמור בסעיף זה לגרוע מהוראות הפרק השביעי לחוק הירושה. (ד) אין באמור בסעיף זה לגרוע מהוראות הפרק השביעי לחוק הירושה. שווי העזבון שווי העזבון 6. (א) שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון, אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון. (א) שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון, אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון. (א) שווי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מנכסי העזבון, אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון. (ב) שומת העזבון תיקבע על ידי שמאי שנכלל ברשימה שפרסם השמאי הממשלתי לעניין חוק זה. (ב) שומת העזבון תיקבע על ידי שמאי שנכלל ברשימה שפרסם השמאי הממשלתי לעניין חוק זה. (ב) שומת העזבון תיקבע על ידי שמאי שנכלל ברשימה שפרסם השמאי הממשלתי לעניין חוק זה. פרק ה': פטור וניכויים ממס העזבון פרק ה': פטור וניכויים ממס העזבון פרק ה': פטור וניכויים ממס העזבון פטור 7. 7. נכסים אלה לא יכללו ברשימת שווי העזבון לפי סעיף 4: נכסים אלה לא יכללו ברשימת שווי העזבון לפי סעיף 4: נכסים אלה לא יכללו ברשימת שווי העזבון לפי סעיף 4: (1) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד; (1) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד; (1) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למדינת ישראל, לרשות המקומית, לסוכנות היהודית, לקרן קיימת לישראל או לקרן היסוד; (2) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקיבל אישור על דוח כספי בהתאם להוראות חוק העמותות התש"ם–1980, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 25% משווי העזבון; (2) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקיבל אישור על דוח כספי בהתאם להוראות חוק העמותות התש"ם–1980, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 25% משווי העזבון; (2) נכסים שהוקנו על ידי הנפטר למוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, שקיבל אישור על דוח כספי בהתאם להוראות חוק העמותות התש"ם–1980, ובלבד שהשיעור המוצא מכלל שווי העזבון כאמור לא יעלה על 25% משווי העזבון; (3) נכסי מקרקעין שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש. (3) נכסי מקרקעין שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש. (3) נכסי מקרקעין שהוקנו לנפטר בדרך הורשה לימי חייו בלבד ושולם עליהם מס עזבון בשעת פטירתו של המוריש. ניכויים 8. 8. ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 3 ינוכו – ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 3 ינוכו – ממס העזבון המשתלם על עזבון לפי סעיף 3 ינוכו – (1) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999, או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח–1998; (1) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999, או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח–1998; (1) אגרה ששולמה לפי תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט–1999, או לפי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח–1998; (2) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה–1974. (2) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה–1974. (2) אגרות רישום ירושה ששולמו לפי פרט 3 לתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה–1974. פרק ו': חיוב מס פרק ו': חיוב מס פרק ו': חיוב מס חיוב מס 9. 9. החייבים במס עזבון יהיו כל אחד מאלה (להלן – החייב במס): החייבים במס עזבון יהיו כל אחד מאלה (להלן – החייב במס): החייבים במס עזבון יהיו כל אחד מאלה (להלן – החייב במס): (1) המנהל לגבי כל נכסי העזבון שבידיו; (1) המנהל לגבי כל נכסי העזבון שבידיו; (2) מי שקיבל מתנות מן הנפטר, ובלבד שיתרת העזבון אינה מאפשרת את תשלום המס עקב המתנות, יהיה אחראי לתשלום המס העודף שבידיו. (2) מי שקיבל מתנות מן הנפטר, ובלבד שיתרת העזבון אינה מאפשרת את תשלום המס עקב המתנות, יהיה אחראי לתשלום המס העודף שבידיו. חוב מס עזבון 10. 10. מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון. מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון. מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון. עיכוב הפעולה בנכסי עזבון 11. 11. החייב במס וכן המחזיק בנכסי העזבון לא יחלק את נכסי העזבון, ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת מנהל מס עזבון; אישור על תשלום מס עיזבון מהווה אישור מאת מנהל מס עיזבון לענייו זה. החייב במס וכן המחזיק בנכסי העזבון לא יחלק את נכסי העזבון, ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת מנהל מס עזבון; אישור על תשלום מס עיזבון מהווה אישור מאת מנהל מס עיזבון לענייו זה. החייב במס וכן המחזיק בנכסי העזבון לא יחלק את נכסי העזבון, ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת מנהל מס עזבון; אישור על תשלום מס עיזבון מהווה אישור מאת מנהל מס עיזבון לענייו זה. מסירת דין וחשבון 12. 12. החייב במס ימסור למנהל מס עזבון בתוך 90 ימים מיום מינוי מנהל העזבון, כל עוד לא שולם מס העזבון דין וחשבון מלא על ענייני העזבון, בטופס שיקבע מנהל מס עזבון, וכן יעדכן בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי שחל בפרטיו; הניח הנפטר צוואה יצורף העתק מאושר ממנה לדין וחשבון כאמור. החייב במס ימסור למנהל מס עזבון בתוך 90 ימים מיום מינוי מנהל העזבון, כל עוד לא שולם מס העזבון דין וחשבון מלא על ענייני העזבון, בטופס שיקבע מנהל מס עזבון, וכן יעדכן בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי שחל בפרטיו; הניח הנפטר צוואה יצורף העתק מאושר ממנה לדין וחשבון כאמור. החייב במס ימסור למנהל מס עזבון בתוך 90 ימים מיום מינוי מנהל העזבון, כל עוד לא שולם מס העזבון דין וחשבון מלא על ענייני העזבון, בטופס שיקבע מנהל מס עזבון, וכן יעדכן בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי שחל בפרטיו; הניח הנפטר צוואה יצורף העתק מאושר ממנה לדין וחשבון כאמור. שומת מס ושומה עצמית 13. 13. (א) מנהל מס עזבון רשאי, בין שנמסר לו דין וחשבון לפי סעיף 11, ובין שלא נמסר לו, לקבוע שומה זמנית; כן רשאי המנהל לקבוע שומה סופית על אותם נכסי העזבון הכלולים בדין וחשבון או המפורטים בהודעת השומה. (א) מנהל מס עזבון רשאי, בין שנמסר לו דין וחשבון לפי סעיף 11, ובין שלא נמסר לו, לקבוע שומה זמנית; כן רשאי המנהל לקבוע שומה סופית על אותם נכסי העזבון הכלולים בדין וחשבון או המפורטים בהודעת השומה. (א) מנהל מס עזבון רשאי, בין שנמסר לו דין וחשבון לפי סעיף 11, ובין שלא נמסר לו, לקבוע שומה זמנית; כן רשאי המנהל לקבוע שומה סופית על אותם נכסי העזבון הכלולים בדין וחשבון או המפורטים בהודעת השומה. (ב) יחיד רשאי למסור דוח בדבר שווי העזבון בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, והוראות אלו יחולו עליו בשינויים המחייבים (להלן – שומה עצמית לעזבון). (ב) יחיד רשאי למסור דוח בדבר שווי העזבון בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, והוראות אלו יחולו עליו בשינויים המחייבים (להלן – שומה עצמית לעזבון). (ב) יחיד רשאי למסור דוח בדבר שווי העזבון בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, והוראות אלו יחולו עליו בשינויים המחייבים (להלן – שומה עצמית לעזבון). (ג) מסר יחיד דוח לפי סעיף קטן (ב) יהיה מנהל מס עזבון בעל סמכות לפי סעיפים 145 ו-191 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים. (ג) מסר יחיד דוח לפי סעיף קטן (ב) יהיה מנהל מס עזבון בעל סמכות לפי סעיפים 145 ו-191 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים. (ג) מסר יחיד דוח לפי סעיף קטן (ב) יהיה מנהל מס עזבון בעל סמכות לפי סעיפים 145 ו-191 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים. פרק ז': התנגדות לשומת המס פרק ז': התנגדות לשומת המס פרק ז': התנגדות לשומת המס התנגדות לשומה 14. 14. אדם המתנגד לשומה סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל התנגדות מנומקת לשומה, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת השומה. אדם המתנגד לשומה סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל התנגדות מנומקת לשומה, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת השומה. אדם המתנגד לשומה סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל התנגדות מנומקת לשומה, בתוך 90 ימים מיום קבלת הודעת השומה. ערעור על החלטת מנהל מס עזבון 15. 15. על החלטת מנהל מס העזבון בהתנגדות לשומה כאמור בסעיף 12 ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגורי הנפטר או שבתחום שיפוטו נמצאים נכסי העזבון, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בהתנגדות. על החלטת מנהל מס העזבון בהתנגדות לשומה כאמור בסעיף 12 ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגורי הנפטר או שבתחום שיפוטו נמצאים נכסי העזבון, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בהתנגדות. על החלטת מנהל מס העזבון בהתנגדות לשומה כאמור בסעיף 12 ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגורי הנפטר או שבתחום שיפוטו נמצאים נכסי העזבון, בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה בהתנגדות. פרק ח': תשלום מס פרק ח': תשלום מס פרק ח': תשלום מס מועד התשלום 16. 16. (א) מס העזבון ישולם בהתאם לקבוע בהודעת השומה של מנהל מס העזבון שהוצאה לפי סעיף 11 או 12, לפי העניין. (א) מס העזבון ישולם בהתאם לקבוע בהודעת השומה של מנהל מס העזבון שהוצאה לפי סעיף 11 או 12, לפי העניין. (א) מס העזבון ישולם בהתאם לקבוע בהודעת השומה של מנהל מס העזבון שהוצאה לפי סעיף 11 או 12, לפי העניין. (ב) הוגשה התנגדות לשומה או ערעור על החלטת מנהל מס העזבון – יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה בהתנגדות או בערעור. (ב) הוגשה התנגדות לשומה או ערעור על החלטת מנהל מס העזבון – יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה בהתנגדות או בערעור. (ב) הוגשה התנגדות לשומה או ערעור על החלטת מנהל מס העזבון – יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד הכרעה בהתנגדות או בערעור. הוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפיגור 17. 17. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, עד לתשלומו. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, עד לתשלומו. לא שולם מס העזבון במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961, עד לתשלומו. גביית מס לפי פקודת המסים (גבייה) 18. 18. מס עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). מס עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). מס עזבון ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה). החזרת תשלום 19. 19. הוגשה למנהל בתוך עשר שנים ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר המנהל כל סכום כזה ששולם. הוגשה למנהל בתוך עשר שנים ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר המנהל כל סכום כזה ששולם. הוגשה למנהל בתוך עשר שנים ממסירת הודעת השומה דרישה להחזרת סכום כסף ששולם כמס עזבון, והוכח לו כי, מכל סיבה שהיא, שולם סכום מס שלא הגיע, יחזיר המנהל כל סכום כזה ששולם. תשלום בשיעורים 20. 20. ראה מנהל מס העזבון שנכסי העזבון אינם מאפשרים לסלק את מס העזבון, רשאי הוא להתיר שהמס ישולם בשיעורים ובמועדים שיקבע. ראה מנהל מס העזבון שנכסי העזבון אינם מאפשרים לסלק את מס העזבון, רשאי הוא להתיר שהמס ישולם בשיעורים ובמועדים שיקבע. ראה מנהל מס העזבון שנכסי העזבון אינם מאפשרים לסלק את מס העזבון, רשאי הוא להתיר שהמס ישולם בשיעורים ובמועדים שיקבע. עונשין 21. 21. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס 50 אלף שקלים חדשים. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס 50 אלף שקלים חדשים. (א) אדם שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה, או לא מילא אחרי דרישה מאת המנהל לפי חוק זה, דינו – קנס 50 אלף שקלים חדשים. (ב) אדם שמסר, דין וחשבון לא נכון, או הודעה לא נכונה או ידיעה לא נכונה, דינו – קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר שנה, או שני העונשים ביחד. (ב) אדם שמסר, דין וחשבון לא נכון, או הודעה לא נכונה או ידיעה לא נכונה, דינו – קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר שנה, או שני העונשים ביחד. (ב) אדם שמסר, דין וחשבון לא נכון, או הודעה לא נכונה או ידיעה לא נכונה, דינו – קנס 125 אלף שקלים חדשים או מאסר שנה, או שני העונשים ביחד. שמירת אחריות 22. 22. אין בהגשת כתב אישום או בהרשעתו של אדם לפי חוק זה כדי לגרוע מאחריותו של אדם לשלם את מס העזבון. אין בהגשת כתב אישום או בהרשעתו של אדם לפי חוק זה כדי לגרוע מאחריותו של אדם לשלם את מס העזבון. אין בהגשת כתב אישום או בהרשעתו של אדם לפי חוק זה כדי לגרוע מאחריותו של אדם לשלם את מס העזבון. פרק ט': תקנות, הוראות מעבר ותחילה פרק ט': תקנות, הוראות מעבר ותחילה פרק ט': תקנות, הוראות מעבר ותחילה ביצוע ותקנות 23. 23. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה של נכסי עזבון, חישוב השומה ודרכי גביית המס. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה של נכסי עזבון, חישוב השומה ודרכי גביית המס. (א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות קביעת דרכי השומה של נכסי עזבון, חישוב השומה ודרכי גביית המס. (ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות קביעת שכר השמאים והחייבים לתשלומו. (ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות קביעת שכר השמאים והחייבים לתשלומו. (ב) שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לדרכי התנגדות וערעור על שומה, לרבות קביעת שכר השמאים והחייבים לתשלומו. הוראות מעבר 24. 24. מתנות שנתן יחיד שסכומן המצטבר עולה על 100,000 שקלים חדשים בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום כניסתו של החוק לתוקף יהיו חייבות בדיווח לפי הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים, והוראות סעיף 12(ג) יחולו לעניין סמכותו של מנהל מס עזבון. מתנות שנתן יחיד שסכומן המצטבר עולה על 100,000 שקלים חדשים בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום כניסתו של החוק לתוקף יהיו חייבות בדיווח לפי הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים, והוראות סעיף 12(ג) יחולו לעניין סמכותו של מנהל מס עזבון. מתנות שנתן יחיד שסכומן המצטבר עולה על 100,000 שקלים חדשים בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום כניסתו של החוק לתוקף יהיו חייבות בדיווח לפי הוראות סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים, והוראות סעיף 12(ג) יחולו לעניין סמכותו של מנהל מס עזבון. תחילה 25. 25. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; רשימה כאמור בסעיף 6 תפורסם בתוך 3 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; רשימה כאמור בסעיף 6 תפורסם בתוך 3 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו; רשימה כאמור בסעיף 6 תפורסם בתוך 3 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה. תוספת תוספת תוספת (סעיף 2) (סעיף 2) (סעיף 2) שיעור המס על העזבון החייב במס: שיעור המס על העזבון החייב במס: שיעור המס על העזבון החייב במס: (1) עזבון בסכום של עד 10 מיליון שקלים חדשים – פטור; (1) עזבון בסכום של עד 10 מיליון שקלים חדשים – פטור; (2) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 10 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 20 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 10%; (2) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 10 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 20 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 10%; (2) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 10 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 20 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 10%; (3) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 20 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 30 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 15%; (3) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 20 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 30 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 15%; (3) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 20 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 30 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 15%; (4) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 30 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 40 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 30%; (4) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 30 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 40 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 30%; (4) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 30 מיליון שקלים חדשים עד לגובה של 40 מיליון שקלים חדשים – מס עזבון בשיעור של 30%; (5) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 50 מיליון שקלים – מס עזבון בשיעור של 40%. (5) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 50 מיליון שקלים – מס עזבון בשיעור של 40%. (5) על כל שקל חדש נוסף מעל לסכום של 50 מיליון שקלים – מס עזבון בשיעור של 40%.