הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2016 במרס28 1038 י"ח באדר ב' התשע"ו עמוד 980 . . . . . .2016- הוראת שעה), התשע"ו- הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (דרכי ענישה 980 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה - הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (דרכי ענישה 2016-הוראת שעה), התשע"ו - 25 תיקון סעיף הוראת שעה .1 - בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שלוש שנים מהמועד האמור (להלן -תקופת הוראת השעה) יקראו את חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א - 25 , כך שבסעיף1‏1971 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי25 סעיף כללי חוק הנוער), - (להלן1971-טיפול), התשל"א קובע דרכי ענישה ייחודיות לקטינים. כך למשל קובע הסעיף כי ניתן לצוות על החזקתו של קטין במעון נעול במקום להטיל עליו מאסר (סעיף קטן (א)), וכי אדם שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות ואין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום (סעיף קטן (ב)). עוד קובע הסעיף האמור כי בקביעת עונשו של הקטין, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה (סעיף קטן (ג)) וכי לא יוטל מאסר על קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה (סעיף קטן (ד)). בכך ביקש המחוקק להדגיש כי גילו של הקטין מהווה שיקול משמעותי במלאכת גזירת הדין. , 1 )1( פלוני נגד מדינת ישראל, פ"ד סד5048/09 בע"פ עמד בית המשפט העליון על הנימוקים השונים העומדים בבסיס ההתחשבות בגילו של הקטין בבחירת מידת העונש שיוטל עליו וסוגו, כמפורט להלן: הנימוק הראשון נוגע לאחריותו של הקטין ובשלותו להבין לעומק את משמעות מעשיו, וכדבריו של כבוד השופט הנדל: "הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות ו 34 על פי סעיף12( מופחתת. לאמור, הקטין בגיל מסוים לחוק העונשין) אומנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול לנבוע מהתפתחויות פיזיולוגיות, העדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר". וראו בהקשר זה גם פלוני 10715/05 את דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ ע"פ - ) (להלן4.9.2007 ,נ' מדינת ישראל (פורסם באר"ש ): "גילו הצעיר של נאשם משליך על דרגת 10715/05 החומרה שבה יש להשקיף על מעשיו. גם בקיומה של אחריות פלילית, גילו הצעיר של נאשם, טרם בגירות, עשוי להצביע על חוסר בשלות אישית טבעית להבין לעומקם של דברים את משמעות המעשה הפלילי ותוצאותיו. לחוסר בשלות זה ניתן משקל מקל בענישתם של קטינים". נימוק נוסף נוגע לשיקולי השיקום. לדברי כבוד השופט הנדל, בעניינם של קטינים, שיקול השיקום תופס מקום נכבד יותר בבוא בית המשפט לגזור דינו של קטין לעומת דינו של בגיר, וזאת מתוך הנחה שראוי ואף ניתן לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר. עמדה הנזכר 10715/05 על כך גם כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ לעיל: "מעורבותם של קטינים בעבירות פליליות, ובהן גם חמורות ביותר, מותיר לעולם תחושת מחויבות של החברה למצוא כל דרך לשקם את העבריינים הקטינים ולהעלותם על מסלול חיים תקין וראוי. חובתה של החברה לעשות לשיקום העבריין הצעיר והצורך למצות את דרך השיקום הם שיקולי כבדי משקל בגזירת דינו של קטין, בעבירה קלה כחמורה". הנימוק האחרון עניינו השפעת העונש על הנענש. לדברי כבוד השופט הנדל, אותו העונש משמעותי יותר בעבור נאשם קטין מאשר בעבור נאשם בגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש. על כן לדבריו יש לגזור על קטין עונש מקל יותר מאשר על נאשם בגיר. (ד) לחוק הנוער קובע כי קטין 25 כאמור לעיל, סעיף שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר. המועד הקובע לעניין זה הוא מועד גזירת הדין. בעניין זה מכיר למעשה המחוקק בכך שגם בתוך קבוצת הקטינים קיימת הבחנה בין קטינים בוגרים יותר, לבין מי שרגליו נטועות עדיין עמוק בתוך קבוצת הקטינים פלוני נגד מדינת ישראל (פורסם 6508/05 (ראו גם: ע"פ ).13.9.2006 ,באר"ש על תכלית הוראה זו עמד בית המשפט העליון בע"פ , באמרו:885 )4( פלוני נגד מדינת ישראל פ"ד נט534/04 "הסעיף מבקש למנוע את שליחתם של קטינים מתחת למאסר על יסוד התפיסה כי תנאי הכליאה בבית 14 לגיל הסוהר אינם הולמים את גילם הצעיר. הרציונל העומד ביסודו של הסעיף הוא כי בהכנסתם של קטינים מתחת לבית הסוהר טמון פוטנציאל לפגיעה בלתי מידתית 14 לגיל בקטין. שליחתו למאסר של קטין שגילו קרוב לגיל הילדות עלולה לפגוע בו באופן חמור יותר מכפי שנפגע בגיר שנשלח למאסר ותוצאה זו הינה בלתי רצויה בעליל, ואולי אף בלתי צודקת... אם מדובר בקטין צעיר מדי, הקרוב לגבול האחריות הפלילית, הרי שאין לשולחו לבית הסוהר, והחוק מציע אמצעי ענישה אחרים". בעת האחרונה, אנו עדים לביצוע עבירות קשות, למרבה הצער, גם בידי קטינים שחצו לא מכבר את גיל האחריות הפלילית. לא אחת נאמר כי קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעתים לשיקולים של הרתעה, מניעה ותגמול יש פלוני נ' מדינת ישראל 987/10 משקל רב (ראו למשל: ע"פ .11 '; התשע"ו, עמ134 'ס"ח התשל"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר א' התשע"ו1038 - הצעות חוק הממשלה 981 בסעיף קטן (ד), בסופו יקראו "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של )1( בית משפט לנוער להורות על החזקתו של קטין כאמור במעון נעול לפי הוראות סעיף )";1()קטן (א אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: )2( בסעיף קטן (ד), בסופו יקראו "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של )1( בית משפט לנוער להורות על החזקתו של קטין כאמור במעון נעול לפי הוראות סעיף )";1()קטן (א אחרי סעיף קטן (ד) יקראו: )2( )). ההתנגשות בין הקטינות, על כל2.8.2010 ,(פורסם באר"ש המשתמע ממנה, לבין שיקולי ההרתעה, המניעה והגמול, מתחדדת במיוחד במקרה שמדובר בעבירות חמורות של רצח, הריגה וניסיון רצח, עבירות שהערך המוגן בהן הוא קדושת החיים, ושהעונש בצדן הוא עונש של עשרים שנים ומעלה. במצבים אלה, העונש שבית המשפט מוסמך לגזור על קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים בעת גזר הדין לעתים אינו נותן ביטוי הולם לעקרונות אלה. על משקל הערך של חיי אדם וגורל נפגע העבירה, גם כשמדובר בענישת קטינים, עמד כב' השופט נתן עמית מ"י נ' רעי חורב וסיגלית חיימוביץ' 1005/01 )בתפ"ח (ת"א ):30.10.2001 ,(פורסם בנבו "...כאשר שוקלים גורלו של נאשם, משתכח לעתים גורלו של קורבן העבירה, כבודו וחירותו, ובמקרה דנא גם חייו, שקופחו במו ידיהם של הנאשמים, ועל בית המשפט לקחת זאת בחשבון לעניין העונש. לא ניתן להתעלם גם, שפרט לקורבן העבירה עצמו, יש קורבנות נוספים שנפגעו, ושהמנוח היה חלק בלתי נפרד מחייהם, והכוונה להוריו, אֵחיו, ויתר בני המשפחה, וגם כבודם הוא ערך מוגן על פי החוק, וענישה שלא לוקחת זאת בחשבון, מחטיאה את מטרתה". אף שבפסק הדין האמור המדובר היה בקטינים שגילם שנים, גורלו של נפגע העבירה אינו שונה 14–גדול יותר מ גם כאשר הפוגע צעיר יותר. החיים שנגדעו הם אותם חיים ותחושת האבדן של בני המשפחה היא אותה תחושה בין ובין אם היה צעיר מגיל זה, 14 אם הפוגע היה מעל גיל בשעת גזירת דינו. לחוק הנוער קובע כי על אף הוראות חוק 34 סעיף הנוער בעניין סדרי דין וענישה, לא יוחזק אדם במעון או במעון נעול ולא יהיה חייב לשהות במעון יומי לאחר שמלאו לו עשרים שנה. מהאמור עולה כי ההוראה ולפיה שנים 14 לא ניתן להטיל מאסר על קטין שטרם מלאו לו בשעת גזירת דינו, טומנת בחובה לא רק הגנה על הקטין מפני נזקי המאסר, בגיל הצעיר שבו נמצא הקטין, אלא גם משפיעה על העונש המרבי שאותו ניתן להטיל על הקטין. כלומר, לא ניתן להטיל על הקטין עונש לתקופה העולה על שנה. יתרה מזאת, 20 התקופה שנותרה עד שימלאו לקטין ניתן לצוות על החזקתו במעון 12 בעוד שלגבי קטין בן וחצי, ניתן לצוות 13 למשך שמונה שנים, הרי שלגבי קטין בן על החזקתו במעון לתקופה שלא תעלה על שש שנים וחצי, . 20 עד הגיעו לגיל נוסף על כך, הוראת החוק אינה אוסרת רק על שליחתו של הקטין למאסר בטרם ימלאו לקטין ארבע עשרה שנה, אלא קובעת כי העונש אשר יוטל על הקטין כלל לא יוכל לכלול רכיב של מאסר, אם במועד גזר הדין לא מלאו לקטין ארבע עשרה שנים. כאמור, בעבירות ההמתה החמורות, קיימים לעתים שיקולים המצדיקים את שליחתו של הקטין למאסר. כך במיוחד כאשר הפער בין הענישה שניתן להטיל על קטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים בעת גזר הדין ובין קטין שאך מלאו לו ארבע עשרה שנים במועד זה הוא כה מהותי לא ניתן לשולחו 14 והרה גורל: שכן בטרם ימלאו לקטין ניתן להטיל על הקטין 14 למאסר כלל, ולאחר שמלאו לו את מלוא תקופת המאסר הקבועה בחוק בשל העבירה שבה הורשע הקטין. על מתח זה והבקשה לפרש את מועד גזר הדין כמועד שבו החל הליך גזירת הדין, היינו ביום ההרשעה ולא ביום הקראת גזר הדין הסופי, ראו: ע"פ ), וכן 2005( 885 )4( פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נט534/04 פלוני נ' מדינת ישראל2001/05 הדיון הנוסף בעניינו: דנ"פ ).3.8.2005 ,(פורסם באר"ש במטרה לצמצם את הפער האמור ולתת ביטוי גם לאינטרס הציבורי ולשיקולי ההרתעה, המניעה והגמול לחוק 25 במקרים החמורים ביותר מוצע לתקן את סעיף הנוער ולקבוע, כי אם הורשע קטין בעבירות לפי סעיפים חוק - (להלן1977- לחוק העונשין, התשל"ז305 או300 ,298 העונשין), קרי בעבירות הריגה, רצח או ניסיון רצח, תינתן לבית המשפט הסמכות לכלול רכיב של מאסר בעונשו של הקטין, שאותו יישא הקטין רק לאחר שימלאו לו ארבע עשרה שנה. בשל רגישות ההסדר המוצע וההשלכות המשמעותיות הכרוכות בו על מלאכת גזירת הדין של קטינים, המורכבת תמיד ובמיוחד בגילאים רכים אלה, ובמטרה לבחון את השפעתו של התיקון המוצע, מוצע לקבוע את ההסדר המוצע כהוראת שעה שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים. )1( לפסקה 1 סעיף (ד) לחוק הנוער 25 מוצע להבהיר כי אף שסעיף אוסר על שליחת קטין, שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים במועד גזר הדין, למאסר, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להורות על החזקתו של קטין כאמור במעון ) לחוק האמור.1()(א25 נעול לפי סעיף ) 2( לפסקה ) המוצע1לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי על אף המגבלה הקבועה בסעיף לחוק הנוער על גזירת עונש מאסר 25 קטן (ד) של סעיף בשעת גזירת דינו, ובלי לגרוע 14–על קטין שגילו צעיר מ ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר א' התשע"ו1038 - הצעות חוק הממשלה 982 ), הורשע1()) על אף האמור בסעיף קטן (ד), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א1"(ד , 298 קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע עשרה שנה בעבירה לפי סעיף לחוק העונשין, רשאי בית משפט לנוער, לאחר ששקל בין השאר את 305 או300 נסיבות המקרה, השפעת המאסר על הקטין, גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הקטין, לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול, לתקופה שיקבע, ועל המשך נשיאת עונשו במאסר, ובלבד שבעת העברתו למאסר ימלאו לקטין ארבע עשרה שנה לפחות; סך תקופות העונש שרשאי בית המשפט לגזור לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין; על צו להחזקת קטין במעון נעול לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות ).1()פרק זה החלות לעניין צו שניתן לפי סעיף קטן (א ) ציווה בית המשפט על החזקת הקטין במעון נעול לתקופה שקבע ועל המשך 2(ד ), יורה על קיום דיון לקראת תום 1נשיאת עונשו במאסר, לפי הוראות סעיף קטן (ד דיון - תקופת החזקתו של הקטין במעון הנעול שעליה הורה כאמור (בסעיף זה מעקב), ורשאי הוא, מעת לעת, וכל עוד הקטין מוחזק במעון הנעול, להורות על קיום דיון מעקב נוסף; בדיון מעקב רשאי בית המשפט, לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן לעניין זה, לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות ), להורות על אחד מאלה:1ולאחר ששקל את השיקולים המנויים בסעיף קטן (ד דחיית מועד העברתו של הקטין למאסר והמשך החזקתו במעון נעול )1( לתקופה שיקבע ושלא תעלה על התקופה שנותרה להשלמת העונש שעליו );1הורה לפי סעיף קטן (ד מסמכותו של בית משפט לנוער לצוות על שליחתו של ) של 1()קטין למעון נעול במקום מאסר, לפי סעיף קטן (א הסעיף האמור, למשך כל תקופת ריצוי עונשו, במקרים שבהם הרשיע בית משפט לנוער קטין בעבירות המתה לחוק העונשין, הוא 305 או300 ,298 חמורות לפי סעיפים יהיה רשאי לצוות, לאחר ששקל בין השאר את השיקולים המנויים בסעיף, על החזקת הקטין במעון נעול לתקופה שיקבע, ולהורות כי המשך ריצוי עונשו של הקטין יהיה במאסר, ובלבד שהעברתו של הקטין למאסר תתבצע רק לאחר שמלאו לקטין ארבע עשרה. על פי המוצע, טרם יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן זה, על בית המשפט להביא בחשבון שיקולים שונים כגון נסיבות המקרה, השפעת המאסר על הקטין, גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הקטין, המסוכנות הנשקפת ממנו ועוד. בכך, מבקש המחוקק לשמור על תכליתו של סעיף קטן (ד), שנועד להגן על קטין מפני נזקי המאסר, אך לאפשר, במקרים 14 שלא מלאו לו החמורים המצדיקים זאת, לתת ביטוי גם לערכים המוגנים האחרים, המצדיקים הטלת מאסר על הקטין. 305 או300 ,298 הרשעה בעבירות לפי סעיפים לחוק העונשין, שבהתקיימה רשאי בית המשפט להפעיל את הסמכות המוצעת לעיל, משמעותה הרשעת הקטין לחוק 29 באחת מעבירות אלה כמבצע עבירה לפי סעיף העונשין, ולא במקרים של הרשעתו בשידול או סיוע לאחת העבירות. בנוסף, פרט לעבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף לחוק העונשין, לא ניתן לגזור עונש מאסר על קטין אשר 305 ביצע עבירת ניסיון לאחת מעבירות אלה. הטעם לכך הוא שהטלת מאסר על קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים צריכה להיעשות רק במקרים החמורים שבהם הקטין היה שותף למעגל הפנימי של ביצוע העבירה וגרם לתוצאה קטלנית או ניסה בכוונה להביא לתוצאה זו. כחלק ממלאכת גזירת הדין, יקבע השופט על פי המוצע את התקופה שבה יוחזק הקטין במעון הנעול ואת המועד שבו יועבר הקטין למאסר. ויודגש כי אין חובה שמועד העברתו של הקטין יחול במועד שבו ימלאו לו ארבע עשרה שנים דווקא. על פי המוצע, יחולו על צו להחזקת קטין במעון נעול ) המוצע הוראות פרק זה החלות לעניין 1לפי סעיף קטן (ד לחוק.25 ) של סעיף1()צו שניתן לפי סעיף קטן (א כמו כן, מוצע להבהיר כי סך תקופות העונש שיוכל ) המוצע, הן במעון 1בית המשפט לגזור לפי סעיף קטן (ד נעול והן במאסר, לא יעלה על תקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה שבה הורשע הקטין. ) המוצע2לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי אם ציווה בית משפט לנוער על החזקתו של קטין במעון נעול לתקופה מסוימת והורה כי המשך נשיאת עונשו יהיה במאסר, עליו להורות על קיום דיון לקראת תום התקופה שקבע להחזקת הקטין דיון מעקב). דיון המעקב נועד לבחון - במעון הנעול (להלן ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר א' התשע"ו1038 - הצעות חוק הממשלה 983 ;)1קיצור תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ד )2( .)1ביטול תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ד )3( ) והחלטת בית משפט לנוער1) החלטת בית משפט לנוער לפי סעיף קטן (ד3(ד ) ניתנות לערעור כאילו היו פסק דין.2בדיון מעקב לפי סעיף קטן (ד ), ימנה בית המשפט סניגור 2) בהליך לפני בית משפט לנוער לפי סעיף קטן (ד4(ד לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית." תיקון חוק הסניגוריה הציבורית הוראת שעה- .2 , כך2‏1995-בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו ), אחרי פסקת משנה (ג) יקראו:8()(א18 שבסעיף ) לחוק הנוער;".2(ד25 "(ד) בית משפט לנוער הורה על קיום דיון מעקב, לפי סעיף ;)1קיצור תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ד )2( .)1ביטול תקופת המאסר שעליה הורה לפי סעיף קטן (ד )3( ) והחלטת בית משפט לנוער1) החלטת בית משפט לנוער לפי סעיף קטן (ד3(ד ) ניתנות לערעור כאילו היו פסק דין.2בדיון מעקב לפי סעיף קטן (ד ), ימנה בית המשפט סניגור 2) בהליך לפני בית משפט לנוער לפי סעיף קטן (ד4(ד לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית." .2 , כך2‏1995-בתקופת הוראת השעה, יקראו את חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו ), אחרי פסקת משנה (ג) יקראו:8()(א18 שבסעיף תיקון חוק הסניגוריה - הציבורית הוראת שעה ) לחוק הנוער;".2(ד25 "(ד) בית משפט לנוער הורה על קיום דיון מעקב, לפי סעיף את מצבו של הקטין לפני העברתו למאסר וזאת נוסף על שקילת השיקולים המנויים בסעיף קטן (ה). בדיון זה, רשאי בית המשפט, על פי המוצע, להורות על דחיית כניסתו של הקטין למאסר ועל המשך החזקתו של הקטין במעון נעול לתקופה שיקבע, או על קיצור תקופת המאסר שהטיל או על ביטולה. בית המשפט יקבל החלטה כאמור לאחר שהוגש לו תסקיר קצין מבחן ולאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של הממונה על המעונות. על השאיפה לנקוט דרכים טיפוליות בעניינו של קטין השאיפה להימנע מעונש - ולתת פתח לשיקומו, ובכלל זה פלוני נ' מדינת 9828/06 עמד בית המשפט בע"פ- מאסר ): 10.6.2007 ישראל (פורסם באר"ש לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), 25 "סעיף חוק הנוער), נותן לכך ביטוי - (להלן1971-התשל"א בהוראותיו, ובכללן הגבלות שונות בענישת הקטין, הנחייה להתחשב בגילו בעת גזירת העונש ומתן אפשרות לצוות על החזקתו במעון נעול במקום במאסר. מאחר ששאיפתו של בית המשפט לנוער היא הענקת טיפול לקטין, כדי להביאו לתיקון דרכיו, "אין הוא ממהר לגזור עליו עונש, במיוחד לא עונש מאסר, אלא חוזר ונוקט דרכי טיפול ולא נלאה מכך כל עוד רואה הוא שביב אור בקצה המנהרה וסיכוי להחזירו למוטב ולתפקוד נורמטיבי בחברה" (השופט א' שרון בספרו , 2 שפיטה, דרכי טיפול וענישה (מהדורה- נוער בפלילים שרון נוער בפלילים)". - ; להלן421 '), בעמ1998 ,יצוין כי גם אם ביטל בית המשפט את עונש המאסר פתוחה לפניו הדרך להעביר את הקטין ממעון נעול למאסר במקרים המתאימים, אם מתקיימות הנסיבות הקבועות א לחוק הנוער.25 בסעיף ) המוצע3לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע במפורש כי החלטת בית המשפט לנוער ) המוצע ניתנת לערעור 1בגזר דין שניתן לפי סעיף קטן (ד כפסק דין, וזאת אף שרכיבי גזר הדין עשויים להשתנות ) המוצע. 2בדיון המעקב, שקיומו מתחייב על פי סעיף קטן (ד עוד מוצע לקבוע כי החלטת בית המשפט בדיוני המעקב, ניתנת אף היא לערעור כפסק דין. ) המוצע4לסעיף קטן (ד ) 2מוצע לקבוע כי בדיון המעקב לפי סעיף קטן (ד המוצע, ימנה בית המשפט סניגור לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, חוק הסניגוריה הציבורית).- (להלן1995-התשנ"ו ) לחוק הסניגוריה8()(א18 מוצע לתקן את סעיף 2 סעיף הציבורית הקובע את העילות למינוי סניגור לקטין, כך שקטין שבית משפט לנוער הורה על קיום דיון ) לחוק הנוער כנוסחו 2(ד25 מעקב לגביו, לפי הוראות סעיף ) להצעת החוק, יהיה זכאי לייצוג בידי 2(1 המוצע בסעיף סניגור בדיון. .245 '; התשע"ה, עמ8 'ס"ח התשנ"ו, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר א' התשע"ו1038 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים3.24 המחיר