הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2016 במרס28 1039 י"ח באדר ב' התשע"ו עמוד ),3 'הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס 988 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2016-התשע"ו 988 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) 2016-), התשע"ו3 '(תיקון מס 2 תיקון סעיף .1 1‏1999-בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט Human Reproductive - , בהגדרה "שיבוט אדם2 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן ) יבוא:1( ", במקום פסקהCloning ) יצירה של עובר אדם הזהה מבחינה גנטית לאחר, אדם או עובר, חי או מת (בחוק1(" .";) עובר משובט- זה חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי כללי - (להלן1999-גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט החוק), קובע תקופה קצובה שבה נאסר על יצירת אדם בדרך של שיבוט או על ידי שימוש בתאי רבייה, שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע. כיום תוקפו של החוק קבוע ליום ). 2016 במאי23( ט"ו באייר התשע"ו בעת חקיקתו של החוק נקבע כי תוקפו יהיה לתקופה קצובה (חמש שנים), אשר לאחריהן תיבחן, בכל פעם מחדש, נחיצות קיומו של החוק והצורך בשינויו כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים. מאז חקיקתו הוארכה תקופת תוקפו של החוק פעמיים בחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי - ' (ס"ח התשס"ד, עמ2004-בתאי רבייה) (תיקון), התשס"ד לתקופה של חמש שנים, - )1 ' תיקון מס- ) (להלן340 ובחוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי (ס"ח התש"ע 2009-), התש"ע2 'בתאי רבייה) (תיקון מס לתקופה של שבע שנים נוספות. - )233 'עמ לחוק הוטל על ועדת הלסינקי העליונה 4 בסעיף שמונתה לפי תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני , לשמש כוועדה מייעצת לעניין החוק 1980-אדם), התשמ"א שתפקידה לייעץ ולהמליץ לשר הבריאות לעניין תוקף הוועדה המייעצת).- האיסורים הקבועים בחוק (להלן החוק המוצע קובע שני תיקונים בעקבות המלצות - הוועדה המייעצת )  להאריך את תוקפו של החוק בשלוש שנים נוספות. 1( )  לתקן את הגדרת "שיבוט אדם" בחוק כך שתכלול2( טכנולוגיות נוספות הקיימות כיום בתחום זה והעשויות להתפתח בעתיד. לחוק, תוקנה הגדרת 1 'במסגרת תיקון מס 1 סעיף " human reproductive cloning - "שיבוט אדם באופן המתייחס לטכניקה ולטכנולוגיה מסוימת ליצירת עובר משובט –העברת גרעין מתא גוף לתא ביצית שממנה הוצא הגרעין, כדלקמן: כל - "human reproductive cloning - ""שיבוט אדם אחד מאלה: )  יצירת עובר אדם על ידי העברת גרעין מתא גוף 1( לתוך ביצית או לתוך ביצית מופרית, שממנה הוצא עובר משובט), במטרה ליצור אדם - הגרעין (בחוק זה הזהה מבחינה גנטית כרומוזומלית לאחר, אדם או עובר, חי או מת; )  החדרה של עובר משובט לרחמה או לגופה של 2( ".אישה או לרחם או לגוף אחר לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום שהביאו לכך שהטכנולוגיה של העברה והחדרה של גרעין, אינה השיטה היחידה הקיימת להשגת "שיבוט אדם", וכדי למנוע ולאסור כל "שיבוט לצורכי הולדה" של אדם שלם תוצאה שאותה מבקש החוק למנוע, מוצע לתקן את - הגדרת השיבוט כך שתכלול כל שיטה אפשרית ועתידית לשיבוט אדם. מוצע על כן למחוק מנוסח ההגדרה האמורה את הרכיבים המתייחסים לטכנולוגיות ולשיטות ספציפיות לשיבוט אדם, ולקבוע הגדרה כללית יותר המתייחסת לתוצאה של הליך השיבוט. יצוין כי גם ההחלטה מס' של העצרת הכללית של האו"ם מיום כ"ז 59/280 ,) בעניין שיבוט אדם2005 במרס8( באדר א' התשס"ה ממליצה למדינות לאסור על "כל צורות השיבוט" (ראו ס' ).http://legal.un.org/doc s/?symbol=A/RES/59/280 - )b( בנוסף, כחלק מתיקון ההגדרה, מוצע להחליף בהגדרה את המילים "זהה מבחינה גנטית כרומוזומלית" במילים "זהה מבחינה גנטית". הכרומוזומים מכילים אמנם את רוב הגנים של אדם (בגרעין התא), אך לכל אדם גנים נוספים המצויים במיטוכונדריות. לכן, זהות גנטית כרומוזומלית בלבד אינה זהות גנטית מלאה. מוצע להאריך את תוקף החוק בשלוש שנים 2 סעיף במאי 23( נוספות, עד יום י"ח באייר התשע"ט ), וזאת כדי לאפשר המשך דיון בסוגיות השונות 2019 העולות מהחוק, באופן שוטף ותקופתי. הארכת תוקף החוק נדרשת לאור העובדה שעדיין קיימים חששות וחוסר ידע מספיק בדבר ההשלכות של יישום טכנולוגיות .233 '; התש"ע, עמ47 'ס"ח התשנ"ט, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר ב' התשע"ו1039 - הצעות חוק הממשלה 989 8 תיקון סעיף .2 )" יבוא "י"ח באייר2016 במאי23( לחוק העיקרי, במקום "ט"ו באייר התשע"ו8 בסעיף )".2019 במאי23( התשע"ט .2 )" יבוא "י"ח באייר2016 במאי23( לחוק העיקרי, במקום "ט"ו באייר התשע"ו8 בסעיף )".2019 במאי23( התשע"ט 8 תיקון סעיף שיבוט שונות על בני אדם, וזאת בד בבד עם התקדמות משמעותית של הטכנולוגיה בתחום, ברחבי העולם. הידע הקיים כיום כבר מאפשר השתלה בטוחה של תאים משובטים לצורכי טיפול רפואי, וסוגים נוספים של טיפולים נמצאים בשלבי ניסוי במקומות שונים בעולם. יצוין כי החוק המקורי זכה לביקורת והתנגדות עזה מצד חוקרים ואנשי מדע בישראל שחששו מהתערבות בחופש המחקר. ברבות השנים הובן כי מגבלות מסוימות בתחום רגיש זה נחוצות, ובלבד שהן זמניות ונשקלות מחדש מעת לעת. כך, המגבלות על המחקר לא יגדעו לחלוטין את ענף המחקר החשוב של שיבוט לצרכים תרפויטיים. מאידך, קיימת התנגדות גם מן הצד השני, בטענה כי אסור לחוקק חוק שעשוי להתפרש כ'הזמנה' לשינוי היחס לשיבוט בעתיד, ושההתנגדות האתית צריכה להיות חדה ונחרצת. הוועדה המייעצת סבורה כי הותרת החוק כחוק זמני לתקופות קצובות תמשיך לייצר תהליך מתמיד של מעקב אחר הנושא ובחינתו מחדש מדי תקופה, והיא ממליצה להאריך את תוקף החוק בשלוש שנים נוספות. הארכה זו נדרשת בין השאר לנוכח העדויות שפורסמו ושהובאו לידיעתה בדבר הקצב הגובר של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה והשימושים האפשריים של השיבוט בתחום חקר מחלות חמורות ומניעתן, ריפוי וטיפול גני וכתחליף להשתלת רקמות, תאי אב ואיברים. מוצע על כן, בהתאם להמלצת הוועדה, להאריך פעם נוספת את תוקפו של האיסור לבצע שיבוט לצורכי הולדה או שינויים מכוונים קבועים בתאי נבט, ולקיים פיקוח הדוק על ניסויים בפעולות אלה אם וככל שיתבקש לבצעם בישראל. ד ב ר י ה ס ב ר 28.3.2016 ,, י"ח באדר ב' התשע"ו1039 - הצעות חוק הממשלה  סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי   ISSN 0334-3030    אגורות81 המחיר