הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 577511
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יצחק וקנין
יואב בן צור
רוברט אילטוב
יעקב מרגי
סופה לנדבר
קארין אלהרר
חיים ילין
עמר בר-לב
ענת ברקו
שולי מועלם-רפאלי
בצלאל סמוטריץ'
מנחם אליעזר מוזס
יגאל גואטה
איתן כבל
______________________________________________
פ/2958/20
הצעת חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) (תיקון – צמצום הפעולות המוגדרות כשימוש חורג), התשע"ו–2016
דברי הסבר
חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע ומים), התשכ"ז–1967 (להלן – החוק), נחקק במטרה למנוע ממי שהורשה להחזיק במקרקעי ישראל המיועדים לחקלאות להעביר לאחר, במישרין או בעקיפין, זכות זו, כולה או מקצתה.
על מנת להגיע ליעד זה, קבע החוק כי פעולות שהם בגדר העברה פוטנציאלית של זכות ההחזקה הן בגדר "שימוש חורג", שלא ניתן לעשותו אלא אם כן ניתנה לכך הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר. בתוספת הראשונה לחוק נקבעו הפעולות הנחשבות לשימוש חורג.
החוק קובע את אופן הטיפול במקרה בו זוהה שימוש חורג, מסמיך ערכאת שיפוט ייחודית לעניין זה וקובע את סדרי הדין והסנקציות שיינקטו במקרה של הפרה.
מאז נחקק החוק חלפו קרוב ליובל שנים. במהלך תקופה זו עבר העולם החקלאי כולו שינויים דרמטיים, בשל שיפורים טכנולוגיים, הגדלת המוביליות, הסכמי סחר והפחתות מכסים, שינוי בסדרי עדיפות, הקטנת התמיכות הממשלתיות ועוד. תוצאת שינויים אלה היא גידול מתמיד בתחרות והפחתה עקבית של שולי הרווח ליחידות תוצר.
מציאות זו, הרווחת בעולם המערבי כולו, משפיעה השפעה מרחיקת לכת על מאפייני ההתארגנות של החקלאים ועל דפוסי הפעולה שלהם, ובחינה מעמיקה של אלה מלמדת שהמציאות הכלל-עולמית היא שחקלאים נאלצים לבחור בין שתי חלופות: או לשלב כוחות עם חקלאים אחרים, בקונסולידציה כזו או אחרת, או לחדול מהפעילות החקלאית.
הקונסולידציה בין חקלאים מהווה כיום תופעה כלל עולמית שנוכחותה הולכת וגדלה, והיא מבטאת את ההכרה ביתרון לגודל, בכך שרק איחוד כוחות בין חקלאים, במסגרתו עומדים גורמי הייצור החקלאים לרשות המסגרת המשותפת, בהסדר כלכלי כזה או אחר, יכול לאפשר לחקלאי לשרוד את העולם החקלאי של המאה ה-21.
המציאות בחקלאות הישראלית אינה שונה מזו שבעולם החקלאי כולו, ולמעשה מצבו של החקלאי בישראל אף קשה יותר, בשל השיעור הנמוך במיוחד של תמיכה ממשלתית בחקלאות, שבהתאם לנתוני ה- OECD אינה מגיעה למחצית שיעור התמיכה המקובל בעולם המערבי. בה בעת, נדרש החקלאי הישראלי להתמודד עם האילוצים הגיאו-פוליטיים השונים, המביאים לכך שישראל היא "מדינת-אי", והמקשים על ייצוא התוצרת החקלאית מישראל.
בה בעת, החשיבות שבהמשך עיבודה של הקרקע החקלאית לא פחתה ברבות השנים, ולו כמלוא הנימה, וגם לעת הזו מדובר בכלי רב חשיבות לשימור האינטרסים הלאומיים של ישראל, ובהם האחיזה בקרקע בפריפריה, בין היתר על דרך של פיזור האוכלוסין במאות היישובים החקלאיים.
על מנת שכך יעשה, יש לאפשר לחקלאים את מרחב הפעולה הנדרש לתיאום שוטף של מהלכי קונסולידציה בין חקלאים, שתוצאתם תהיה ביטוי ראוי והולם של היתרון לגודל, בלא שהזכויות המהותיות בקרקע מועברות לאחר.
לצורך כך, מוצע לעדכן את רשימת הפעולות המוגדרות כשימוש חורג בקרקע חקלאית, כך שהתקשרויות מהסוג המתואר בהצעת החוק לא יהוו עוד שימוש חורג. בנוסף, מוצע לערוך מספר שינויים בהגדרות נוספות של שימושים חורגים, על מנת להתאימן למציאות העסקית של ימינו.
בד בבד עם ההקלה המשמעותית על יכולת החקלאים לפעול, יביא התיקון להפחתה ניכרת בעומס המוטל על פקידות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כמו גם להפחתה ניכרת ברגולציית היתר שבישראל.
בנוסף, גם אם מחזיק בקרקע עשה בה שימוש חורג, מוצע לא לחייב את הוועדה שהוקמה לפי החוק ובה נדונות הבקשות להפקיע זכויות ההחזקה במקרקעין, להחליט על הפקעה, אלא להשאיר זאת לשיקול דעתה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16
תיקון סעיף 1 1. בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום ההגדרה "קרקע חקלאית" יבוא:
""קרקע חקלאית" – מקרקעין שעל פי תכנית בת תוקף, הסכם חכירה או הסכם שכירות, ייעודה הוא למטרת חקלאות."
תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7 לחוק העיקרי, במקום "תפקיע הועדה" יבוא "רשאית הוועדה להפקיע".
תיקון סעיף 9 3. בסעיף 9 לחוק העיקרי, במקום "תפקיע הועדה" יבוא "רשאית הועדה להפקיע", ואחרי "מכסה אישית," יבוא "כולן או חלקן".
תיקון התוספת הראשונה 4. בתוספת הראשונה לחוק העיקרי –
(1) בפרט (2), במקום "תושבי אותו ישוב והשותפים עובדים במידה שווה" יבוא "חוכרים או בעלי זכות חכירה של קרקע חקלאית, לרבות אגודה שיתופית חקלאית או חברה בשליטה מלאה של חוכרים כאמור, ובלבד שהשותפות היא בקרקע שהוחכרה על ידי מי מחוכרים אלה, וזכות השותפות בקרקע זו תוגבל לעשיית שימוש בה בתקופת ההסכם";
(2) בפרט (4), אחרי "בשדה" יבוא "בתמורה כוללת שנקבעה מראש, שאינה תלויה במחירי השוק";
(3) בפרט (5), המילים "שעבוד שנעשה על פי הוראות פקודת המלוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935, או" – יימחקו, ואחרי "ביבול" יבוא "שעבוד שהוא חלק משעבוד צף על כלל נכסי המחזיק או שעבוד לטובת גורם מממן לשם קבלת הון חוזר למימון גידול מסוים."