הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 578083 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני ______________________________________________ פ/2913/20 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – ניכוי ימי מחלה), התשע"ו–2016 דברי הסבר סעיף 4(א) לחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, קובע כי תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד בו אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה החל מהיום שבו חל עליו חוק זה ולא יותר מ-90 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק זה. כלומר, לפי סעיף זה, יש לנכות ממספר הימים שהעובד זכאי להם רק את הימים שבעדם שולמו לו דמי מחלה. על פי סעיף 2(א) לחוק האמור, ביום הראשון למחלתו, העובד אינו זכאי לדמי מחלה, ביום השני והשלישי הוא זכאי למחצית דמי המחלה והחל מהיום הרביעי ואילך זכאי העובד לדמי מחלה מלאים. כוונת המחוקק היא שהיות שעל היום הראשון המעסיק אינו משלם דמי מחלה, לא ינוכה יום זה ממכסת הימים שבעדם זכאי העובד לתשלום דמי מחלה. כמו כן, בימים השני והשלישי, בהם המעסיק משלם לעובד את מחצית שכרו, ינוכה לעובד מחצית יום מחלה, ממכסת ימי המחלה הצבורה של העובד. ישנם מעסיקים שגורעים לעובד את יום המחלה הראשון מהמכסה הכוללת של ימי המחלה להם זכאי העובד לתשלום, למרות שבפועל העובד אינו מקבל דמי מחלה עבור יום זה. כמו כן, מעסיקים מנכים לעובד יום מחלה מלא עבור הימים השני והשלישי, בהם העובד מתוגמל במחצית שכרו. הצעת החוק מבהירה כי אין לגרוע מדמי המחלה בעבור ימים שעליהם לא שולמו לעובד דמי מחלה בכלל, וכי יש לגרוע מחצית יום בלבד בעבור הימים השני והשלישי, בהם משולמים לעובד דמי המחלה באופן חלקי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16 תיקון סעיף 2 1. בחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, בסעיף 2, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה ולא שולמו לו דמי מחלה בעד אותם ימים בשל כך שהוא אינו זכאי לתשלום לפי סעיף קטן (א), לא ייגרעו הימים האמורים ממכסת הימים שהעובד זכאי לה לפי סעיף 4; שולמו לעובד מחצית דמי המחלה ביום שבו הוא נעדר עקב מחלתו לפי סעיף קטן (א)(2), ייגרע חצי יום ממכסת הימים שהעובד זכאי לה לפי סעיף 4."