הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 578197 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יואל חסון דוד ביטן ______________________________________________ פ/2927/20 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצגת נפח משקאות), התשע"ו–2016 דברי הסבר אף שקיימת במדינת ישראל חקיקה צרכנית ענפה, מכירת משקאות במסעדות ובפאבים נותרה שטח הפקר הטעון טיפול. הצרכן הישראלי נתקל כמעט בכל מקום במשקאות "גדולים", "קטנים" או "בינוניים", מבלי שניתנים לו הכלים להבין מהי כמות המשקה שהוא מזמין ומה היחס בין כמות המשקה לבין עלותו. יתר על כן, בשנים האחרונות רווחת תופעה פסולה ומניפולטיבית במיוחד בשוק הפאבים, ובמקום למכור לצרכנים בירה בנפח השווה לחצי ליטר, כמקובל, מוצעת למכירה בירה בנפח "פיינט", שהיא יחידת מידה השווה ל-0.473 ליטר בשיטה האמריקאית ו-0.568 ליטר בשיטה הבריטית. עם זאת, במקרים רבים, תחת הכותרת המטעה "פיינט", נמכרת למעשה בירה בכמות של שליש ליטר ואף פחות מכך. יש לציין שיחידת המידה "פיינט" אינה מקובלת בארץ ואף אסורה לשימוש מסחרי לפי פקודת המשקולות והמידות. החקיקה הצרכנית הקיימת אינה נותנת מענה מספק לסוגיה זאת. סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן אמנם קובע איסור הטעייה כללי, אך לצרכנים ורשויות האכיפה קשה מאוד לאתר ולהוכיח הטעיות מסוג זה משתי סיבות עיקריות: ראשית, לא ברור אם מכירת משקה תחת אמות מידה סובייקטיביות (כגון "גדול" או "קטן") מהווה הטעייה. שנית, גם כאשר מדובר באמות מידה אובייקטיביות כגון "פיינט", על מנת להוכיח הטעיה יש צורך באיסוף ראיות ומדידות באופן גלוי בתוך העסק, ואין ספק שמדובר בציפייה בלתי ריאלית מצרכנים נורמטיביים. מטרת הצעת החוק המוצעת לפתור את הבעיה באופן פשוט, בלי להטיל נטל כבד על מוכרי המשקאות (למשל, באמצעות חיובם להשתמש ביחידות מידה נוקשות ובכוסות ממותגות - כפי שנדרש בחלק ממדינות העולם). לפי הצעת החוק, מוכרי משקאות יצטרכו להציג בתפריט, לצד סוג המשקה ועלותו, את נפחו ביחידת מידה מסוג מיליליטר, שהיא יחידת המידה המוכרת והמקובלת ביותר בארץ לסימון נוזלים. כך, מצד אחד, יוותר בידי מוכרי המשקאות החופש להציע משקאות בגדלים מגוונים ושונים לפי שיקול דעתם. מצד שני, מוכרי המשקאות לא יוכלו למכור משקאות תוך שימוש באמות מידה סובייקטיביות ולא יוכלו להתחמק מהציפייה הלגיטימית של הצרכן להבין מהי כמות המשקה שהוא מזמין. כאשר נפח המשקאות יוצג בתפריטי המסעדות והפאבים ביחידות של מיליליטר, חזקה על הצרכן הישראלי שידע לזהות הטעיה בקלות ולכן יש גם להניח שהעוסקים יקפידו לכבד את החוק. עוד מוצע לעגן בחוק אפשרות להטיל עיצום כספי על עוסק שנתפס מפר את ההוראה. גובה העיצום במקרה של הפרה יהיה זהה לגובה העיצום הקבוע בחוק בשל הפרות דומות של אי סימון מחירי מוצרים או מידותיהם. כמו כן, על מנת לאפשר לבעלי העסקים להסתגל לשינוי החקיקתי ולעדכן בהתאם את תפריטיהם, מוצע שחוק זה ייכנס לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16 הוספת סעיף 17ב1 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 17ב יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 17ב יבוא: בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 17ב יבוא: "ציון נפח משקה בתפריט 17ב1. עוסק המציע, המציג או המוכר משקה לשם צריכתו במקום העסק, יציג בתפריט באופן ברור וגלוי, ליד פירוט המשקה ומחירו, את נפחו ביחידות מידה של מיליליטר; בסעיף זה, "תפריט" – פירוט של המאכלים והמשקאות המוצעים למכירה במקום העסק, המציג גם את מחירם ומוצג בכתב, לרבות על גבי שלט." תיקון סעיף 22ג 2. בסעיף 22ג(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (42) יבוא: בסעיף 22ג(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (42) יבוא: בסעיף 22ג(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (42) יבוא: "(42א)לא הציג בתפריט את הנפח של משקה, בניגוד להוראות סעיף 17ב1." "(42א)לא הציג בתפריט את הנפח של משקה, בניגוד להוראות סעיף 17ב1." "(42א)לא הציג בתפריט את הנפח של משקה, בניגוד להוראות סעיף 17ב1." תחילה 3. תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה תשעים ימים מיום פרסומו.