הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 578369
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון
טלי פלוסקוב
איילת נחמיאס ורבין
אורי מקלב
איציק שמולי
יעקב מרגי
______________________________________________
פ/2916/20
הצעת חוק תכנית לאומית לבטיחות ילדים, התשע"ו–2016
דברי הסבר
פגיעות הן גורם המוות המוביל במדינת ישראל בקרב ילדים ובני נוער. בכל שנה נהרגים כ-117 ילדים מהיפגעות לא מכוונת. מאות ילדים מגיעים מדי יום לחדרי המיון בישראל עקב היפגעות מתאונות, היפגעות שניתן למנוע. מדי שנה מגיעים לחדרי המיון כ-190,000 ילדים ומדי שנה מאושפזים כ-24,000 ילדים.
מעבר להשלכות הקשות לטווח הארוך שחווים ילדים ומשפחותיהם כתוצאה מנכות גופנית ונפשית שנגרמת מהיפגעות, גם החברה משלמת מחיר גבוה של פגיעה בקיימות הדורות הבאים עם הערכת אובדן של כ-12 אלף שנות חיים מתוקננות בשנה, ונטל כלכלי למשק המוערך בכ-1.15 עד 2.0 מיליארד שקלים חדשים בשנה.
היפגעות ילדים היא "מגיפה" הפוגעת באזרחיה הצעירים ביותר של החברה. לכן, השפעותיה ארוכות הטווח על החברה ועל המשק חמורות במיוחד. מקרי תמותה של ילדים כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת, מובילים לאובדן שנות חיים גבוה בהרבה מאשר מקרי תמותה של מבוגרים ממחלות או מסיבות אחרות. ההערכה היא כי היפגעות ילדים גורמת לאובדן של כ-12 אלף שנות חיים מתוקננות בשנה כתוצאה מתמותה, נכות, אשפוז ופניות למיון.
ילדים נפגעים בזירות שונות - בבית, בדרכים, במרחב הציבורי ובמוסדות החינוך. ילדים נפגעים מסיבות שונות - הרעלות, כוויות, טביעות, נפילות, חנק וחבלות קהות. זירות הבית והדרכים הן הזירות העיקריות בישראל שבהן נפגעים ילדים. כ-43% ממקרי התמותה מתרחשים בזירת הבית וכ-37% ממקרי התמותה מתרחשים בזירת הדרכים.
בישראל קיימים פערים גדולים בשיעורי תמותת ילדים בין מרכז הארץ לפריפריה, ובין ילדים שמתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה לבין ילדים שמתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה. בולטים במיוחד הם הפערים בין ילדים ערבים (שרובם מתגוררים ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה) לילדים מיישובים יהודים.
מגמת היפגעות הילדים בעולם לצד הידע שהצטבר עם השנים כיצד להביא לצמצום ההיפגעות, הביאו ארגונים בין-לאומיים לצאת בקריאה למדינות לפעול לקידום בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם. הספרות המחקרית וניסיון רב שנים בנושא מלמדים כי מרבית הפגיעות ניתנות למניעה.
ארגון הבריאות העולמי, יוניסף והאיחוד האירופי יצאו בקריאה למדינות לפעול לקידום בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם. באיחוד האירופי פועלת יוזמה רחבת היקף שבה שותפות מעל ל-30 מדינות שמטרתה לפתח ולהטמיע תכניות ממשלתיות לקידום בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם - THE CHILD SAFETY ACTION PLAN.
בשנת 2012 אישרה ממשלת ישראל החלטת ממשלה (מס' 4289) לקידום תכנית לאומית לבטיחות ילדים בהובלתו של משרד הבריאות ובהשתתפות משרדי הממשלה: החינוך, הפנים, הרווחה, בטחון הפנים, משפטים, כלכלה, תחבורה ואוצר. מטרת ההחלטה היתה לקדם מהלך לאומי לשינוי המדיניות ולצמצום היפגעות הילדים בישראל.
הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה הוראות אשר באמצעותן ניתן למנוע היפגעות ילדים ולצמצם תאונות בלתי מכוונות של ילדים.
איסוף נתונים ומידע הם הכרחיים להערכת צרכים מדויקת לניהול וקידום בטיחות ילדים. נתונים ומידע יסייעו להעריך את היקף הבעיה של היפגעות ילדים בישראל בכלל ובתחומי היפגעות ספציפיים, לקבוע סדרי עדיפויות לאומיים ומיקוד יעיל של משאבים ופעילות. נתונים ומידע יאפשרו לזהות מגמות, גורמי סיכון, אוכלוסיות בסיכון ותחומים שבהם נחוצות התערבות, למידה והעמקת ידע. כמו כן יאפשרו לבחון את אפקטיביות הפעולות שיבוצעו במסגרת התכנית בכדי לצמצם את תופעת ההיפגעות.
הכשרה מקצועית תאפשר מניעת היפגעות ילדים מתאונות לא-מכוונות באמצעות יצירת סביבה בטוחה והתנהגות נכונה של אנשי המקצוע המטפלים בילדים ובמשפחותיהם, או אנשי מקצוע בעלי יכולת השפעה על ילדים וסביבתם במסגרת תפקידם. פיתוח וחיזוק הידע והכלים בקרב אנשי המקצוע מסייעים להטמיע את נושא בטיחות הילדים כחלק בלתי נפרד בתפקוד השוטף ובדרישות התפקיד שלהם.
הסברה שמעניקה ידע וכישורי חיים בתחום הבטיחות לקהל הרחב, יכולה להביא לקבלת החלטות נכונה ולצמצום מספר ההיפגעויות בקרב ילדים כתוצאה מתאונות. הסברה למבוגרים בנושא בטיחות ילדיהם מסייעת בצמצום פערי ידע כשהיא נעשית בהתאמה לאוכלוסייה ולמועד. העלאת מודעות בקרב ילדים לנושא בטיחות בעודם צעירים וקידום סביבה בטוחה לילדים, יכולים להפחית את מספר ההיפגעויות גם בטווח הארוך.
שיפור בתשתיות לקויות במסגרות בהן שוהים הילדים יביא למניעת תאונות ודאיות, על כן מבקשת הצעת החוק לפקח, להקצות משאבים לכך ולוודא שהתשתיות במסגרות אלה תקניות ובטיחותיות.
שותפות בין-משרדית היא בעלת חשיבות מכרעת בתחום בטיחות הילדים מאחר והנושא אינו בסמכותו הבלעדית של משרד ממשלתי אחד או גוף ציבורי אחד.
השותפות הבין-משרדית הכרחית לניהול תהליכים ולניהול פערי מדיניות בתחום בטיחות ילדים, בנושאים שאינם מצויים באחריות בלעדית של משרד ממשלתי מסוים או כאשר האחריות מצויה בידי מספר משרדי ממשלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה היא לקדם בטיחות ילדים ומניעת היפגעותם.
הגדרות 2. בחוק זה –
"ילד" – ילד עד גיל 18;
"השרים" – שר הבריאות, שר החינוך, שר הכלכלה והתעשייה, שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר התחבורה, כל שר בתחום אחריות משרדו;
"הוועדה" – ועדה מוועדות הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת.
"משרדי הממשלה" – משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד התחבורה.
קידום בטיחות ילדים 3. השרים יפעלו לקידום בטיחות ילדים, לפי תכנית רב שנתית שתוכן על ידם.
מאגר נתונים לאומי 4. (א) שר הבריאות יקים מאגר נתונים לאומי משותף לכל משרדי הממשלה שבו יכללו נתונים אודות היפגעות ילדים ומפגעי בטיחות שעלולים לגרום להיפגעות ילדים.
(ב) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות לעניין חובתם של גופים ציבורים לדווח למאגר הנתונים הלאומי אודות נתוני היפגעות של ילדים; תקנות לעניין גופים ציבוריים אשר מצויים תחת סמכותו של שר אחר, יותקנו בהתייעצות עם אותו שר.
מחקרים 5. השרים יפעלו לעריכת מחקרים בתחום בטיחות ילדים ומניעת היפגעות של ילדים בישראל.
הכשרה מקצועית 6. שר החינוך, שר הכלכלה ושר הרווחה והשירותים החברתיים כאחד יקבעו בתקנות הוראות לעניין חובת הכשרה של אנשי צוות העוסקים בטיפול ובחינוך ילדים בנושא מניעת היפגעות של ילדים.
הסברה 7. השרים יפעלו לקיומה של הסברה רציפה בתחום בטיחות ילדים, המותאמת למגזרי האוכלוסייה השונים, לפי תכנית רב שנתית.
שיפור תשתיות 8. השרים יפעלו לשיפור תשתיות לקויות אשר בגינן נפגעים ילדים, לפי תכנית רב שנתית.
מינוי ממונה בטיחות ילדים 9. השרים ימנו בכל משרד ממשרדי הממשלה ממונה בטיחות ילדים שיהיה אחראי על יישום ההוראות לפי חוק זה, לפי הוראות השר הממונה.
ועדה בין משרדית 10. (א) תוקם ועדת היגוי בין-משרדית שבראשה יעמוד המנהל הכללי של משרד הבריאות ושבה יהיו חברים ממוני בטיחות ילדים שמונו לפי סעיף 9 כנציגי משרדי הממשלה.
(ב) ועדת ההיגוי הבין-משרדית תהיה אחראית לעקוב אחר ביצוע הוראות חוק זה.
(ג) ועדת ההיגוי הבין-משרדית תפעל לקידום שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לצורך קידום בטיחות ילדים ומניעת היפגעותם.
ביצוע ותקנות 11. ׁ(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) תקנות לפי חוק זה יותקנו בהתייעצות עם ארגונים העוסקים בקידום בטיחותם של ילדים.
(ג) שר הבריאות ידווח על ביצוע הוראות חוק זה לוועדה.
(ד) משרד הבריאות יהיה רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 כל מידע, נתון, מסמך או דין וחשבון המצוי ברשותו הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו.
תקציב 12. התקציב לביצוע חוק זה ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת, במסגרת תקציב המשרדים; לענין זה, "חוק תקציב שנתי" ו"תכנית" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.