הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 573568 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת רויטל סויד דוד ביטן דוד אמסלם מירב בן ארי רועי פולקמן מכלוף מיקי זוהר קסניה סבטלובה אברהם נגוסה זוהיר בהלול איתן ברושי חיים ילין יואל רזבוזוב עיסאווי פריג' קארין אלהרר ______________________________________________ פ/2904/20 הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרשעה בעבירה שדינה מאסר עולם), התשע"ו–2016 דברי הסבר חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984 (להלן – החוק), קובע כי ההכרעה באשר לאשמתו של הנאשם או חפותו ובאשר לעבירה אותה ביצע, תתקבל על סמך דעתם של רוב שופטי ההרכב; כמו כן, קובעת שיטת המשפט בארץ כי הרשעה בדין הפלילי תהייה בהיעדר ספק סביר לאשמתו של נאשם. בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה בקרב הציבור תחושת היעדר אמון במערכת המשפט. אמון הציבור במערכת נפגע ונשמעות אמירות כי מערכת המשפט איננה עושה צדק, כי היא מתנהלת בצורה של איפה ואיפה בדינם של שונים וכי בית המשפט אף מרשיע חפים מפשע. מערכת המשפט בישראל ידעה זה מכבר, תיקים מתוקשרים בהם הלך הרוח הציבורי והאמירות על התיקים בציבור היו כי המורשע בדין איננו אשם וכי הנאשם האמיתי מסתובב חופשי. אמירות אלו מחמירות, כאשר מדובר בעבירות שדינן עונש מאסר עולם חובה, הרשעת הנאשם מתבצעת על ידי רוב הרכב השופטים וקיימת דעת מיעוט של מי משופטי ההרכב. אמון הציבור במערכת המשפט הוא מנכסיה היקרים ביותר של המערכת, יפים לעניין זה דבריו של השופט אהרון ברק בבג״צ צבן נ׳ השר לענייני דתות: ״אמון הציבור ברשות השופטת הוא הנכס היקר ביותר שיש לה לרשות זו. זהו גם מנכסיה היקרים ביותר של האומה״ (בג״צ 732/84 צבן נ׳ השר לענייני דתות, פ״ד מ(4) 141 (1986)). עונש מאסר עולם חובה, ללא מתן שיקול דעת בגזירת הדין לבית המשפט, הינו מבין העונשים החמורים ביותר בספר החוקים ועל בית המשפט המרשיע בדין לוודא כי אין בליבו ספק סביר, אשר בהינתן וקיים לא תיתכן הרשעה. דווקא במקרים אלו, נראה כי דעת המיעוט מסמלת עבור רבים בקרב הציבור את הספק סביר. כך, בסופו של יום, פוגעת דעת מיעוט הניתנת בפסק דינו של מי שמואשם בעבירה שדינה מאסר עולם חובה, בצדק או למצער במראית פניו של בית המשפט. כאמור לא פעם עוררו מקרים אלו הד ציבורי נרחב. ריבוי המקרים וההד הציבורי סביבם, משקפים את הלך הרוח הציבורי הרואה בעייתיות מסוימת במצב הקיים כפי שהוא כיום, קרי: הרשעה בעבירה שדינה עונש מאסר עולם חובה, מקום בו קיימת דעת מיעוט המעוררת ספק, באשר לאשמתו. התיקון המבוקש בסעיף 80 לחוק, מתייחס רק באשר לעבירות שלצידן קובע החוק עונש מאסר עולם חובה. ההצעה דורשת שבעבירות אלו, בהן חובה על בית המשפט להשית על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח ללא הגבלת זמן וללא שיקול דעת, תהא ההרשעה פה אחד וכל אימת שישנם חילוקי דעות יפעל הספק לטובת הנאשם והוא יזוכה בשל חילוקי הדעות. לצד הגברת הוודאות המשפטית באשר לאשמתו של הנאשם, השינוי המוצע יביא לידי הגברת אמון הציבור, יגביר התחושה כי הרשעה זו בדין ייסודה וכי בית המשפט עושה צדק עת הוא שולח מאחורי סורג ובריח אדם אשר כל שופטי המותב מצאו אותו אשם בדין ללא כל ספק. בשולי הדברים יוער כי במדינות רבות בהן שיטת המשפט הינה שיטת חבר המושבעים, הדין הוא שאין די ברוב רגיל כדי להביא להרשעה אלא יש צורך בהחלטה פה אחד או ברוב מיוחס; דברים אלו אשר יפים לעניין הדיוטות יפים מקל וחומר גם כאשר שופטים מקצועיים, שאין חולק על "סבירותם", סוברים שאין להרשיע נאשם ובאם מתעורר בלבם ספק אין להתעלם ממנו. יצוין כי דו"ח 'הוועדה לבחינת הרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט הפלילי', שהוגשה באדר התש"ע, פברואר 2010 (ועדת אנקר), בחן את סוגיית ההרשעה בדעת רוב וערעור על זיכוי במשפט הפלילי זה מכבר. על פי ממצאי הדו"ח ניכר כי שאלת הספק הסביר התעוררה במהלך דיוני הוועדה במלוא עוצמתה ושיקפה הלך רוח ציבורי הרואה בעייתיות מסוימת במצב הקיים. על כן, מצאה הוועדה לנכון להמליץ על מספר שינויים לעניין הערעור בהרשעה בדעת רוב אשר יבטיחו כי עניינו של הנאשם אשר הורשע בדעת רוב יזכה לבחינה יסודית מעמיקה על ידי הכרעה נוספת. הצעת חוק בנושא דומה הוגשה על שולחנה של הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת אמנון רובינשטיין (פ/1817) בתיאום עם שר המשפטים דאז יוסי ביילין ועל דעתו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16 תיקון סעיף 80 1. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 80, בסופו יבוא: "(ד) נחלקו דעות השופטים בעניין פלילי, בשאלה האם להרשיע אדם בעבירה שדינה מאסר עולם ועונש זה בלבד – לא יורשע אותו אדם בעבירה האמורה." סעיף תחולה 2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.