הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 578805 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת שרן השכל ______________________________________________ פ/2874/20 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס), התשע"ו–2016 דברי הסבר הקנאבידול (CBD – cannabidiol) הוא המרכיב השני המרכזי בצמח הקנביס. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי הקנאבידול אינו בעל השפעה פסיכו-אקטיבית ובמחקרים מסוימים אף נוסה כחומר אנטי פסיכוטי (http://www.medicinalgenomics.com/wp-content/uploads/2013/01/Bergamaschi_2011.pdf). רבות מההטבות הרפואיות המיוחסות ל-THC, לקנאביס ולקנאבינואידים אחרים מקורן בעצם בקנאבידול (CBD). לקנאבידול תכונות אנטי-דלקתיות המסייעות בדיכוי דלקות בגוף, כך שיש לו תפקיד מניעתי. כמו כן, יש לקנאבידול תכונות אנטי-עוויתיות, כלומר הוא עוזר לדכא התקפים ועוויתות ומפחית את התכיפות שלהם. כמו כן, נמצא כי אצל חולי סרטן ה-CBD גורם לתאים הסרטניים "להתאבד״ בעוד התאים הבריאים נשמרים, זאת משום שה-CBD נצמד לקולטני התאים הסרטניים וגורם להם להשמיד את עצמם בכך שהוא מונע את אספקת הדם אל הגידול הסרטני. תכונה נוספת של ה-CBD היא היכולת להוות ווסת לערנות ושינה: במינונים נמוכים הוא מגביר את הערנות ובמינונים גבוהים הוא מרדים ומרגיע. מה שמייחד את ה-CBD היא היכולת לשלוט בתוצאה על פי המינון ולהשיג את מטרת השימוש המדויק.  לדברי רות‏ גלילי,‏ פרופסור‏ לאימונולוגיה מביה"ס‏ לרפואה של האוניברסיטה ‏העברית אשר עוסקת במחקר מולקולת ה-CBD מזה למעלה מ-40 שנה ונחשבת למובילה בעולם בתחום זה, הקנאבידול‏ הוא‏ מהמרכיבים‏ העיקריים‏ של‏ צמח הקנביס כאשר הקנביס‏ מכיל‏‏ מרכיבים‏ נוספים ‏המוכרים‏ בשם‏ קנבינואידים ‏ולמעלה ‏מ-411‏ מולקולות ‏נוספות. ‏ בשונה‏ ממרכיב ‏חשוב‏ נוסף‏ של‏ הקנביס - ה‏-‏THC,‏ ה-CBD‏ אינו‏ גורם ‏לתופעות ‏פסיכומטריות‏ כגון תחושת‏ "ריחוף" ("high"),‏ כיוון ‏שאינו‏ מתקשר‏ לקולטנים‏ בתאי ‏העצב ‏במוח.‏ בדיקות ‏מקיפות ‏בארה"ב ‏ובמעבדות‏ רבות‏ אחרות‏ בעולם, הוכיחו‏ כי‏ הקנאבידול‏ אינו‏ רעיל גם‏ כשהוא ‏ניתן‏ בכמויות ‏העולות ‏בהרבה‏ על אלה‏ המשפרות‏ את‏ מצבם‏ של ‏החולים‏ במחלות ‏שונות.‏ כך, בניסוי‏ מקיף‏ שנערך‏ לפני מספר שנים ‏בחולי‏ סכיזופרניה‏, כשניתן‏ הקנאבידול‏ בכמות‏ של‏ 110 ‏מ"ג‏ ליום למשך‏ כחודש ‏לא‏ הובחנו‏ סימני‏ רעילות‏ כל‏שהם. לרוב ניתן הקנאבידול ‏בכמויות ‏של ‏21-41 ‏מ"ג‏ ליום אצל חולים במחלות‏ דלקתיות‏ כמו דלקת‏ מפרקים, ‏טרשת‏ נפוצה,‏ גלאוקומה‏ וכן‏ לשיכוך ‏כאבים, וחולים אלה מדווחים על השפעה ‏מיטיבה בעקבות הטיפול. בכל‏ הניסויים‏ הרבים ‏המתוארים ‏בספרות‏ המדעית‏ לא‏ נצפתה ‏רעילות ‏כל‏שהי‏ לאחר‏ מתן‏ הקנאבידול. ‏ יתרה מכך, בשנים האחרונות מתווספים עוד ועוד מחקרים קליניים בעולם המוכיחים את יעילותו הרבה של ה-CBD. לפני מספר שנים, לאחר 3 שנות מחקר ופיתוח הצליחה חברה ישראלית בשיתוף פרופסור רות גלילי לפתח לראשונה בעולם זן של קנביס רפואי המכיל ריכוז גבוה מאוד של CBD העומד על 16% ופחות מאחוז אחד של THC. מדובר בבשורה של ממש, שזכתה לפרסום בין-לאומי עצום המביא בין היתר לפניות רבות מחברות בין לאומיות המעוניינות בייבוא מוצרי החברה מהזן הייחודי. הביקוש הרב מהווה פוטנציאל הכנסות נוסף ומשמעותי לקופת המדינה. יתרונותיו הרבים של ה-CBD ידועים למערכת הרפואית ובעשור האחרון חברות אמריקאיות ואירופאיות משקיעות בפיתוח CBD סינתטי (אשר להבדיל מה-CBD הטבעי, גורם לתופעות לוואי). הזן הייחודי שפותח וקיים רק בישראל אינו דורש רישום פטנט להבדיל מפיתוחי ה-CBD הסינתטי, הוא כאמור בעל יתרונות רפואיים רבים, לא גורם לתחושת "ריחוף", ללא תופעות לוואי (להבדיל מהחומרים הסינתטיים) ובעל פוטנציאל הכנסה משמעותי לקופת המדינה. אשר על כן, לאור יעילותו המוכחת של הקנאבידול ודווקא בשל היותו חומר שאינו בעל השפעה פסיכו-אקטיבית ולעיתים אף מהווה חומר אנטי פסיכוטי, מוצע לתקן את פקודת הסמים המסוכנים ולהוציא את מרכיב ה-CBD, קנאבידול, מגדר סם מסוכן. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים כץ (פ/2436/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באדר ב' התשע"ו – 30.3.16 תיקון התוספת הראשונה 1. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, בתוספת הראשונה, בהגדרה "קנבוס", אחרי "המופק מזרעיו" יבוא "ולמעט קנאבידול (CBD)."