חומר רקע
שדרות רוטשילד74-76
,, תל אביב יפו
6521401
:משרדים+ 972 50 6217710
[email protected] | www.techpolicy.org.il
עמ | וד 1
כו '
אלול ,
תשפ"ג
12
בספטמבר
2023
לכבוד
חה"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
:הנדון( הצעת חוק הגנת הפרטיות 'תיקון מס14
"), תשפ
ב-
2
202
בתאריך16
באוקטובר2023
, יתקיים דיון בוועדת חוקה חוק ומשפט
(להלן–
הוועדה)
בהצעת חוק הגנת
'הפרטיות (תיקון מס14
"), תשפ
ב-
2022
(להלן– הצעת החוק .)
עיקרה של הצעת החוק נוגע ל"צמצום" חובת הרישום, להענקת סמכויות נרחבות לרשות להגנת הפרטיות
(להלן– הרשות)
, ולהעלאת סכומי העיצומים הכספיים שתוכל הרשות להטיל על המפרים של הוראות חוק
הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
(להלן– החוק) .
להלן הערותיו של המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה
.ביחס לתיקונים המוצעים
חשיבות התאמת דיני הפרטיות בישראל לאתגרים הטכנולוגיים ולסטנדרטים מ
קובלים
עמדת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה (
ITPI
)
היא שישנה חשיבות עליונה ודחיפות לעדכן ולהתאים את
.דיני הגנת הפרטיות לעידן הנוכחי ולסטנדרט שהתגבש ברחבי העולם
הישארותה של ישראל עם דין מיושן ולא מותאם לאתגרי הגנת הפרטיות של העידן הנוכחי משפיעה הן על
,ההגנה לה זוכים אזרחי מדינת ישראל, שמידע אישי עליהם נמצא הן בידי הממשלה והן בידי המגזר הפרטי
והן על יכולתם של עסקים וחברות ישראליות לפעול במרחב הכלכלי הגלובלי, המחייב עמידה בדרישות הגנת
מידע אישי על מנת שניתן יהיה לאפשר זרימה של מידע אישי בין מדינות כאשר י .שראל בתוכן
הצורך ב התאמת החקיקה מתחזק לאור היקף החקיקה בתחומים טכנולוגי ם
,שמוביל האיחוד האירופי בתחום
( ומשפיע גם על השוק בישראל :בראשםGDPR, DSA, MSA, AI ACT
.)
עם זאת, ה צעת החוק המונחת על שולחנה של הוועדה היא הצעה החלקית ביותר אשר ה אינ
עונה על הצורך
–
בו ,)תחומים מסוימים (ההצמדות ל"מאגר מידע" וחובת הרישום אף
נצמדת ל עקרונות מיושנים שאינם
רלוונטים עוד .
שדרות רוטשילד74-76
,, תל אביב יפו
6521401
:משרדים+ 972 50 6217710
[email protected] | www.techpolicy.org.il
עמ | וד 2
יש לחתור לביטול חובת הרישום, ולא לצימצומה
ההמלצה לצמצם את חובת הרישום, המצויה בסעי ף4
,להצעת החוק מקורה
בדו"ח ועדת שופמן
משנת
2007
.
1
.מאז, וכפי שאף מצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, משטר רישום מאגרי מידע בוטל כליל באירופה
הטעם לכך, הוא ההבנה כי מדובר בנטל בירוקרטי ש התועלת שבו, ככל שקיימת, פחותה ומטילה הן על הרשות
.והן על בעלי המאגרים חובות המסיטות משאבים מפעילות ליבה שמטרתה להגן על הפרטיות ,על אף האמור
החליט משרד המשפטים שלא לבטל חובה זו". ההסבר החלקי לכך הוא, ש לגישת הגורמים המקצועיים ברשות
להגנת הפרטיות, ישנה חשיבות
בשימור החובה האמורה לגבי מאגרי מידע גדולים במיוחד, שיוצרים את הסיכון
הגדול ביותר לפרטיות במידע אישי".
במחקר שערך המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה "
השוואת הסדרים בחקיקת מידע אישי–
חובת הרישום"
,
בו נסקרו הסדרים ב יותר
מ-
80
מדינות,
עולה בבירור כי
במרבית המדינות ה מפותחות והמתקדמות לא קיימת
.חובת רישום או מתן הודעה לרשות המפקחת
,זאת ועוד( במרבית המדינות בהן עוד קיימת חובה כאמור73%
,)
מדובר בחקיקה שנקבעה לפני שנת2018
.
נוסיף כי מצאנו במחקר זה
קורלציה בין ה
תמ"ג
,לנפש, פיתוח ההון האנושי ודירוג המדינה במדד הדמוקרטיות
לסבירות שתהא באותה מדינה חובת רישום. ככל שמצב המדינה במדינות אלו משופר יותר, הסיכוי שתהא
.בהן חובת רישום, קטנה
לסיום עניין זה נעיר כי הצעת החוק אינה מתייחסת לסיכון שנוצר ביצירת מרשם
מאגרי מידע .
בניג וד לקהל הישראלי, שככל הנראה יוצא מנקודת הנחה שכל גוף ועסק, המוכר לו, מחזיק במאגר מידע –
קיומו של מרשם אשר אמור לכלול את כל המאגרים הגדולים והרגישים, יכול להיות מפתח ויעד דווקא עבור מי
שמבקש לחפש מידע המסייע לזיהוי מאגרי מידע ,איכותיים לצורכי הונאה או פגיעה
גם אם אינו מכיר מספיק
את השוק הישראלי. נדמה שלא ניתנה תשומת לב נאותה לנושא זה, גם לאור סוג המידע המתבקש מבעלי
השליטה בעת רישום מאגר המידע, כעולה מנוסח סעיף9
.)לחוק (שהשינוי המוצע בו, מינורי
.לו עמדתנו תשמע, היינו ממליצים על ביטול חובת הרישום כליל
מוצע לעגן את סמכויות הרשות רק לאחר ניסוח מחודש של ההסדרים המהות
י ים
הצעת החוק מבקשת
להגדיר מחדש את סעיפי ההפרות והעבירות מכח
החוק , מסדירה את סמכויות
הרשות ביחס לאכיפה המנהלית והפלילית, ומקנה לרשות גם סמכויות חדשות. כמו כן, מוצע להעלות
באופן משמעותי את סכום העיצומים הכספיים שניתן להטיל בשל הפרת הוראות החוק, ולקבוע מדרג
.שונה על פי גודל המאגר ומידת רגישות המידע שבו
,מבלי להתייחס לפרטים בפרק נרחב זה של הצעת החוק, אנו סבורים כי יש לאשר את התיקונים המוצעים
רק
לאחר
התאמת ההוראות הנורמטיביות
.לעידן הנוכחי
ונז כיר, החוק הישראלי נסמך על הסכמה כעוגן חוקי יחיד לעיבוד מידע. הוא אינו מבהיר את החובות של
מעבדי המידע, ואת הזכויות של נושאי המידע ב.יחס למידע אודותם
אמנם תקנות הגנת הפרטיות
(הוראות
1
,למען הגילוי הנאות
הח"מ
.שימשה כמרכזת הוועדה וניסחה את הדו"ח המסכם
שדרות רוטשילד74-76
,, תל אביב יפו
6521401
:משרדים+ 972 50 6217710
[email protected] | www.techpolicy.org.il
עמ | וד 3
לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), תשפ"ג-
2023
(להלן–
התקנות)
שאושרו לא
מכבר בוועד
ה , יצרו הסדרים ראשוניים מתקדמים יותר, אולם התקנות חלות רק על מאגרי מידע בהם יש
מידע שמקורו במדינות האזור הכלכלי האירופי בלבד
(להלן–האיזור)
. בנוסף, הסדרים מהסוג שעוגנו
בתקנות מוצע
.לעגן בחקיקה ראשית
הדיון בתיקון מספר14
,, מקנה הזדמנות להטמיע, לכל הפחות, את העקרונות שסוכם עליהם בתקנות
ב רמה נורמטיבית של .חקיקה ראשית
בקביעת רגולציה
מוצע
כי טרם החמרת אמצעי האכיפה, יוסדרו הנורמות המהותיות המחייבות . מכאן, לו
עמדתנו תשמע היינו מציעים כי –
1.
ההסדרים המהותיים שנקבעו בתקנות ביחס למאגרי מידע הכוללים מידע שהתקבל מהאזור, יעוגנו
בחקיקה הראשית–
וזאת לכל הפחות 'עד אשר יקודם תיקון מס15
.
2.
סמכויות האכיפה החדשות (למעט גובה העיצומים), ייכנסו לתוקף רק שנה מיום שההסדרים
.המהותיים ייכנסו לתוקף
"מיקוד ההסדר החוקי ב
עיבוד מידע "" ולא ב"מאגר מידע
בעולם הדיגיטלי המורכב
והמשוכלל העכשווי , המינוח "מאגרי מידע" כמינוח מאסדר לעניין אכיפת הכללים
.של עיבוד מידע אישי, הולך ונעלם
האבחנה של "מאגר מידע" כחטיבה בודדת המייצרת סיכון ייחודי נבדל, מיטשטש בעולם של ביג
דאטה
.ואחסון בענן
מוצע
כי גם המינוחים וההגדרות בהצעת החוק, כמו גם בחוק כולו, יפנו את החשיבה ליצירת
ההסדרים ל"עיבוד מידע" כשלעצמו (הפעולות המותרות והאסורות במידע), ולא ב יצירת הסדרים שעניינים
.""מאגר
בכך נעשה צעד נוסף לצמצום הפער בין חקיקת הפרטיות .בישראל לחקיקה המתקדמת בעולם
סיכום –
עיקרי ההמלצות
לסיכום, להלן המלצותינו לעניין הצעת החוק–
1.
יש לבטל את חובת הרישום ;
2.
יש לעגן בחקיקה ראשית את ההסדרים שנקבעו בתקנות
;ולהחילם על כלל השוק הישראלי
3.
הפרק הנוגע לסמכויות הרשות להגנת הפרטיות (סעי ף12
להצעת החוק , המוסיף פרק שלם שעניינו
סמכויות הרשות ), ייכנס לתוקף שנה לאחר כניסתם לתוקף של חובות מהותיים שיסדירו את הגנת
המידע האישי בעת ע
יבוד מידע ;
4.
נוסח החוק יתוקן כך שההסדרים בנוגע לעיבוד מידע אישי יתייחסו ל"עיבוד מידע"
."ולא ל"מאגר מידע
שדרות רוטשילד74-76
,, תל אביב יפו
6521401
:משרדים+ 972 50 6217710
[email protected] | www.techpolicy.org.il
עמ | וד 4
המכון הישראלי ל מדיניות טכנולוגיה –
FPF Israel
המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה הוא מכון מדיניות וצוות חשיבה
(Think Tank)
הפועל לקידום עיצוב
מדיניות בסוגיות חברתיות, אתיות ומשפטיות מורכבות בעידן הטכנולוגי. המכון מהווה פלטפורמה לכינוס
קהילות וגיבוש שיח בין בעלי עניין שונים ובכלל זה גופי ממשל, תעשייה, אקדמיה וחברה אזרחית, לצורך גיבוש
ניירות עמדה, מאמרים, וכללי התנהגות מוסכמים(
Best Practices
) בתחומי מדיניות טכנולוגיה, וקידום
.פרקטיקות אתיות מעשיות תוך קידום חדשנות
המכון הוא שלוחה ישראלית של הפורום לעתיד הפרטיות בארה״ב
Future of Privacy Forum
(להלן -
הפורום ), מכון מחקר אמריקאי בעל שלוחה אירופאית, בתחום מדיניות הפרטיות.וזכויות אדם
הפורום והמכון
נתמכים
,על ידי מגוון רחב של חברות מהעולם ומישראל, העוסקות בתחומים שונים, כולל טכנולוגיה, אינטרנט
,תקשורת, פיננסים, בריאות, קמעונאות, ועוד. בנוסף לחברות מן המגזר הפרטי נתמך הפורום בידי קרנות
מחקר ממשלתיות ופרטיות. לפורום והמכון ועדות מייעצות הכוללות נציגי חברה אזרחית ואקדמיה כמו גם
נציגי תעשייה. למידע נוסף אודות המכון, מומחיו ותומכיו ראו אתר המכון
כאן.