חומר רקע

הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com לכבוד 28.9.2023 חה"כ שמחה רוטמן, יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט חברי וועדת חוקה, חוק ומשפט "י ג תשרי התשפ"ד ,שלום רב :הנדון תיקון סעיף7 (8 ) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש "ם- 1980 כחלק מהצעת חוק שירותי הדת . 1. ביום20.9.2023 נידונה בישיבת הוועדה הצעת ,חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים רבני יישוב ורבני שכונות), התשפ"ג- 2023 " :(להלן חוק בחירת רבני ערים ושכונות)" . ,במהלך הדיון בוועדה העלה ,מר יהודה אבידן, מנכ"ל המשרד לשירותי דת את הדרישה לתקן את נוסח סעיף7(8 ) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם- 1980 :(להלן"חוק הרבנות הראשית ,)" שעניינו הרכב הרבנים באסיפה הבוחרת אשר אמונה מכוח סעיף15 לחוק הרבנות הראשית.על בחירת הרבנים הראשיים ומועצת הרבנות הראשית קי הת ון המוצע מבקש לקבוע כי מינוי10 רבנים במסגרת סעיף זה לאספה הבוחרת יתאפשר רק בתנאי שהם ,עומדים בתנאי הכשירות לכהן כרבנים כהגדרתם בחוק בחי רת רבני ערים ושכונות. אנו קוראות לחברי הוועדה א של לקבל את התיקון שהוצע בסעיף שבנדון מהנימוקים שיפורטו. 2. כידוע, בהתאם ל סעיף6(א) לחוק הרבנות הראשית ,האסיפה הבוחרת מורכבת מ- 150 ,חברים מהם80 רבנים " :(להלן החלק הרבני ") ו - 70 :נציגי ציבור (להלן " חלק נציגי הציבור .)"מצב דברים זה בו החלק הרבני משוריין למי שממלאים תפקיד רב והחלק של נציגי ציבור לתפקידים שברובם מכהנים גברים ,יוצר תת - ייצוג מובנה לנשים באסיפה הבוחרת. 3. בנובמבר2022 הגיש מרכז רקמן עתירה ביחס לסעיף שבנדון – בג"ץ7583/22 'המרכז לקידום האישה נ 'הרבנים הראשיים לישראל ואח. ביסוד העתירה עומדת דרישת העותר להביא לתיקון מועט בהרכב הלא שוויוני של האסיפה הבוחרת, על ידי קביעה כי בסעיף7 (8) לחוק הרבנות הראשית , המאפשר מינויים אשר אינם מתוקף תפקיד, ייבחרו נשים העוסקות בהלכה בהתאם לדרישו ת הייצוג ההולם . 4. מעבר לחובת הייצוג ההולם לנשים כפלח אוכלוסייה משמעותי מתוך האוכלוסייה הכללית בישראל , בעתירה דנן מבוקש להנכיח כי ה ,נשים שעוסקות בעולם ההלכה זכאיות כשלעצמן לייצוג הולם בחלק הרבני של ה אסיפה הבוחרת ,אשר הרכב ו מבטא את המגוון הרחב של האוכלוסייה דתית בישראל. במסגרת העתירה נטען, כי אין כל מניעה משפטית למנות נשים שעוסקות בהלכה במסגרת המקומות השמורים לרבנים על פי סעיף7(8) לחוק , שכן יש לפרש את המונח "רב" באופן רחב הכולל בתוכו גם נשים העוסקות בדת והלכה דוגמת טוענות ר בניות, יועצות הלכה ומנהיגות רוחניות. עמדה זו מ תיישבת עם קביעות קודמות של בית המשפט העליון, בין היתר בפרשת בתיה כהנא דרור1 ,בה נקבע כי כאשר אין מדובר ב תפקיד דתי יש לפרש את המונח "רב" באופן רחב ביותר, המאפשר גם מינוין של נשים, וזאת לאור עקרון השוויון בשיטת המשפט הישראלית. בי ום6.7.2023 ניתן צו על תנאי בעתירה והעתירה צפויה להמשיך להתנהל ב חודש נובמבר הקרוב . 5. משמעותו האופרטיבית של התיקון המוצע הנו סגירת האפשרות למינוין של נשות הלכה במסגרת סעיף זה בעת הזו , קרי הנצחת תת ייצוג של נשים באסיפה הבוחרת , הדרת נשים ממוקדי קבלת ההחלטות ובפרט הדרת נשות הלכה . 1 בג"ץ8213/14 בתיה כהנא דרור נ' השר לשירותי דת ,, פסקה כג (פורסם בנבו15.8.2017 .) הפקולטה למשפטים | אוניברסיטת בר - אילן | רמת גן, מיקוד5290002 | טל . 03-5318895 | פקס03-7360499 The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan, | 2 529000 Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499 [email protected] | www.rackmancenter.com 6. בהקשר זה נדגיש, כי מילוי התפקיד באסיפה הבוחרת איננו תפקיד הלכתי ואיננו מצריך הפעלת הדין הדתי , אלא בחירה במועמד מתאים ביותר ,בהתאם לסט השיקולים הרלוונטי לביצוע התפקיד. על רקע האמור מתחדדת העובדה שאין כל מניעה מנשים למלא תפקיד זה, ובוודאי כאשר עסקינן בנשים דתיות שעוסקות בעולם ההלכה בזווית הייחודית להן ואין חולק, כי הנן בעלות סט הערכים והכלים המתאימים כדי למלא את תפקידן כחברות באסיפה ה בוחרת. לעניין זה, יפים דבריה של כב' השופטת ברק- ארז בבג"ץ5579/18 2 , בפסקה4 :לפסק דינה " מי שאמורים להתמנות כחברי ם באסיפה הבוחרת מטעם הרבנות הראשית הם אנשים בעלי השכלה תורנית הולמת. השכלה כזו נמצאת כיום בקרב נשים הודות למהפכה הגדולה בתחום של לימודים תורניים גבוהים לנשים, גם אם במקרים רבים ללא שימוש פורמאלי במונח "רב". חברי האסיפה הבוחרת אינם בעלי תפקיד הלכתי. בחירת ה רבנים הראשיים ובחירת החברים במועצה הבוחרת של הרבנות הראשית אינן תפקיד הלכתי. מדובר .בתפקיד ממלכתי המבוסס על מחויבות לתפקידים הדתיים של הרבנות הראשית ."השלכותיו הנוגעות לכל המעוניינים בשירותי דת, ובכללן נשים 7. ,אשר על כן אנו מבקשו לדחות את ה תיקון המוצע ל סעיף7(8) לחוק הרבנות הראשית , בהיותו פוגע ב ייצוג נשים במסגרת החלק הרבני באסיפה הבוחרת. 8. ,לעניין בעיית הייצוג ההולם הגלומה בהצעת חוק בחירת רבני ערים ושכונות נשוב ונפנה לנייר עמדה שנשלח מטעמנו ביום12.7.23 וכן נייר עמדה עדכני שנשלח ביום29.7.23 ., במסגרתם נידונה סוגייה זו בהרחבה בברכה , קמיל ה אביגיל מיכמן , עו"ד מרכז רקמן לקידום מעמד האשה 2 בג"ץ5579/18 מרכז רקמן לקידום מעמד האישה נ' הרבנים הראשיים לישראל ,(נבו14.8.18 .)