הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 8,313 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 578069 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב משה גפני דוד ביטן איציק שמולי שולי מועלם-רפאלי יפעת שאשא ביטון יואב בן צור איתן כבל ______________________________________________ פ/3040/20 הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ו–2016 דברי הסבר הזכות למים מוכרת כזכות יסוד בחברה הישראלית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. חוק המים, התשי"ט–1959 (להלן – החוק), קובע בסעיף 1, כי מקורות המים הם קניין הציבור ומיועדים לצורכי תושביה ולפיתוח הארץ. סעיף 3 לחוק מעגן את הזכות של כל אדם לקבל מים ולהשתמש בהם. עיגון הזכות למים כזכות יסוד מבוסס על ההכרה כי אספקה סדירה של מים קשורה באופן מובהק ליכולת לנהל אורח חיים היגייני ובריא, וכי קיים קשר סיבתי בין היעדרם של מים נקיים לבין מחלות והפרעות גופניות. הרפורמה בתעריפי המים, שנכנסה לתוקף ביום 1 בינואר 2010, הביאה עמה העלאה חדה בתעריפי המים לשימוש הביתי. מחד גיסא, שונו שיטת הקצאות מכסות המים והיקפן, כך שבמקום שלושה תעריפים מדורגים (תעריף א' ל-8 מ"ק ראשונים; תעריף ב' ל-8 מ"ק נוספים; ותעריף ג' לכל כמות נוספת, כשלמשפחות מעל 4 נפשות הורחב תעריף א' ב-3 מ"ק לחודש לכל נפש), נקבעו שני תעריפים בלבד המוקצים ביחס לכמות הנפשות בבית (תעריף א' ל-3.5 מ"ק לאדם; ותעריף ב' לכל כמות נוספת). מאידך גיסא, התעריפים התייקרו באופן משמעותי, הן לכמות הבסיסית בתעריף א' והן לכמות הנוספת בתעריף ב'. להערכת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן – רשות המים), התעריפים החדשים ייקרו את תעריפי המים לצרכן הביתי ב-40-50 אחוזים (דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, מרס 2010, עמ' 307). הרפורמה, שהביאה להתייקרות מחירי המים, התקבלה בהחלטת הממשלה מיום 12 באוגוסט 2007 (החלטת ממשלה מס' 2184), שקבעה כי יש להפסיק את התמיכה הממשלתית למשק המים, שעמדה אז על סך של 415 מיליוני שקלים לשנה, ולקבוע את תעריפי המים על פי "עקרון העלות". לפי עקרון זה, הקבוע בחוק המים ובחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), מועצת רשות המים קובעת את התעריפים בשל השימוש בשירותי מים וביוב על פי מלוא עלות אספקת השירותים, לרבות מחיר הפקתם והובלתם לצרכן. בפועל, נוסף על הפסקת הסובסידיה הממשלתית, נקבע ברפורמה כי המחיר לצרכן יחושב לפי כלל העלויות של משק המים, כולל עלות רכישת מים מותפלים, מפעלי פיתוח למים וביצוע הסכמים מדיניים בתחום המים. כן הוכנסו למחירי המים עלויות הפעלת תאגידי המים והביוב, מס ערך מוסף שגובים התאגידים ומסים נוספים. למחירי המים הגבוהים תרמה גם ההחלטה להותיר מחירים מופחתים לעסקים בענפי התיירות, התעשייה והחקלאות. בחוק לא קבעו סייגים או הנחות למחירי המים הגבוהים. כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד–1994, שאימצו את עקרון העלות, לא מאפשרים לצרכנים לקבל הנחות. התוצאה היא שספקי המים אינם מוסמכים ליתן הנחות גם במקרים שבהם ברור כי הצרכן לא יוכל לעמוד בתשלום מחירי המים עקב מצבו החברתי-כלכלי. מדיניות זו הביאה לכך שצרכנים רבים מצאו עצמם קורסים תחת הנטל הכבד של מחירי המים, דבר שהוביל לעליה חדה במספר ניתוקי המים שביצעו תאגידי המים. משפחות רבות, החיות בעוני, נותקו מאספקת מים באופן חלקי או מלא לתקופות שונות. כמו כן, במהלך יישום הרפורמה התברר כי אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות ואנשים חולים, אשר זקוקים לשימוש יומיומי בכמויות גדולות של מים מסיבות בריאותיות, נותרו ללא מענה, שכן בהיעדר כללים להנחות, לא ניתן להתחשב בכך שצורכיהם בתחום זה גדולים מצורכי הצרכן הממוצע. המים אינם מצרך ככל המצרכים, אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית, והיעדרו גורם לסכנה חמורה לבריאות. כדי לממש את זכות היסוד למים המוזכרת לעיל, המדינה נדרשת להבטיח כי אספקת המים תובטח גם לאלו שידם אינה משגת. לפיכך בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון של הנחות סוציאליות, המביא בחשבון מצב כלכלי וצרכים מיוחדים. לגבי צרכנים הנזקקים לקצבאות קיום בסיסיות מוצע לעגן בחוק תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף הקבוע לפי סעיף 112 בעבור שירותי מים וביוב. לגבי אוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים, כגון חולים ובעלי מוגבלויות, מוצע לקבוע אוכלוסיות מסוימות של בעלי צרכים מיוחדים שלגביהם יחול התשלום המופחת האמור. כמו כן, מוצע להסמיך את מועצת רשות המים לקבוע אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לתשלום מופחת כאמור. כדי שההסדר המוצע יחול גם לגבי צרכנים של תאגידי המים והביוב, מוצע לתקן גם את חוק תאגידי מים וביוב, שקובע כי מי שזכאי לתשלום מופחת כמשמעותו בהסדר המוצע בחוק המים, יהיה זכאי לתשלום מופחת. התיקון האמור בא להוסיף על ההסדר הקבוע בסעיף 102(ב1) לחוק תאגידי מים וביוב, המסמיך את שר האוצר, בכל שנת כספים, לקבוע אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים והביוב. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ו – 30.5.16 הוספת סעיף 112ב 1. בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: בחוק המים, התשי"ט–1959, אחרי סעיף 112א יבוא: "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי 112ב. (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן זכאי לתשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן זכאי לתשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן זכאי לתשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, או שהכנסתו אינה עולה על שיעור הגמלה לפי סעיף 5(א) לחוק האמור; (1) הוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, או שהכנסתו אינה עולה על שיעור הגמלה לפי סעיף 5(א) לחוק האמור; (2) הוא זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה–1995 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי); (2) הוא זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה–1995 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי); (3) הוא זכאי לקצבת זקנה או לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי; (3) הוא זכאי לקצבת זקנה או לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי; (4) הוא זכאי לגמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי; (4) הוא זכאי לגמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי; (5) הוא או בן משפחתו המתגורר עמו זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; (5) הוא או בן משפחתו המתגורר עמו זכאי לתגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957; (6) נקבע לו או לבן משפחתו המתגורר עמו אחד מאלה: (6) נקבע לו או לבן משפחתו המתגורר עמו אחד מאלה: (א) דרגת נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז–1956; (ב) אחוזי נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד–1984; (ג) דרגת נכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט–1959; (ד) דרגת נכות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970; (ה) דרגת נכות לפי חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א–1981; (ו) דרגת נכות לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954. (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי זכאים נוספים לתשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי זכאים נוספים לתשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע סוגי זכאים נוספים לתשלום מופחת כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לקבלת זכאות כאמור." תיקון חוק תאגידי מים וביוב 2. בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, אחרי סעיף 102 יבוא: "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי "תשלום מופחת לזכאי 102א. על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי סעיף 102(ב1) ולא לגרוע מהן; בסעיף זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים." על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי סעיף 102(ב1) ולא לגרוע מהן; בסעיף זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים." על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50 אחוזים מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי סעיף 102(ב1) ולא לגרוע מהן; בסעיף זה, "זכאי לתשלום מופחת" – כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים."