הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 576606 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת ציפי לבני מיכל רוזין קארין אלהרר דב חנין מיכל בירן קסניה סבטלובה מסעוד גנאים עאידה תומא סלימאן יוסף ג'בארין אחמד טיבי מנואל טרכטנברג תמר זנדברג איילת נחמיאס ורבין יעל כהן-פארן _____________________________________________ פ/3037/20 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשע"ו–2016 דברי הסבר החוק המוצע נועד להחליף את ההסדר הנוכחי הקבוע בסעיף 12א לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק), בנוגע לדין המשמעתי של רבני ערים. שיפוט משמעתי של רבני ערים הוא עניין רגיש המחייב איזון בין אינטרסים שונים, כמתחייב ממעמדו הייחודי של רב עיר. משרתו של רב עיר נושאת מאפיינים מעורבים הן של נבחר ציבור והן של עובד ציבור, וזאת בנוסף להיותו מנהיג דתי ורוחני של קהל רחב. הניסיון מלמד כי ההסדרה הנוכחית מעוררת קשיים שונים, המביאים לכך שהמנגנון הקבוע בחוק אינו ממלא את ייעודו. בית הדין המשמעתי הקבוע בחוק כיום, מורכב מדיין ושני רבני עיר. בפועל, טריבונל זה אינו מקיים דין משמעתי אפקטיבי. המקרים בהם הופנו תלונות להרכב זה הם ספורים, ואף בהם, בית הדין לא קיבל כל החלטה של ממש. לא ניתן להמעיט בחשיבות ההסדרה של מערכת ראויה של דין משמעתי לרבני ערים. למרבה הצער, בשנים האחרונות רבו המקרים של התבטאויות בלתי ראויות של רבני ערים, בין היתר התבטאויות גזעניות שהטילו דופי בציבור שלם. התבטאויות חמורות אלה, המושמעות מפי רבנים המועסקים במשרות ציבוריות ואינן זוכות לתגובה שלטונית כלשהי, מעבירות מסר קשה לפיו בצמרת השלטונית הדתית אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה, ופוגעות בתפקודו התקין ובתדמיתו של השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. נוכח החשש של מערכת אכיפת החוק לעשות שימוש בכלי הפלילי במקרים של אמירות גזעניות, ומתוך הכרה בכך שגם לביטוי גזעני שאינו עולה כדי עבירה פלילית, יש השלכות הרסניות על המרקם החברתי, יש משנה חשיבות להעמדתו של כלי משמעתי אפקטיבי לטיפול בתופעה. גם בהיבט הפרוצדוראלי קיימת בעייתיות במצב הקיים, שכן הוראות החוק הנוכחיות אינן כוללות הגדרות ברורות בנוגע לאופיו של ההליך המשמעתי, ולאופן החקירה והתביעה בבית הדין. בדומה לכך, לא ברור מהן סמכויות ואמצעי החקירה שמעניק החוק לשם בירור התשתית העובדתית הנצרכת להגשת תביעה נגד רב עיר בעניינים משמעתיים. החוק המוצע, קובע הרכב שונה של בית הדין, שיכלול חברים המייצגים את מגוון האינטרסים השייכים לעניין. זאת, בשונה מהמצב הקיים, בו בית הדין מורכב כולו מחברים הנמנים עם הקבוצה כלפיה הם נועדו להפעיל את מרותם. כמו-כן, החוק המוצע כולל מנגנונים מפורטים בנוגע להליך המשמעתי כולו, מעת קיומו של חשד לביצועה של עבירת משמעת, ועד לפסק דין בעניין על ידי בית הדין. הצעת החוק קובעת כי בית הדין יורכב משופט מחוזי בדימוס, דיין בית הדין הרבני הגדול, ורב עיר. הרכב זה מייצג הן את המומחיות המשפטית הנדרשת לשם עשיית דין צדק ביחס לנדונים בפני בית הדין, והן את ההיכרות המתחייבת עם אופיו הייחודי של תפקידו של רב עיר. הסעיף אף קובע את הגורמים הממנים כל אחד מחברי בית הדין, כך שגם דרך המינוי תשקף איזון בין האינטרסים השונים הנוגעים לעניין. כמו כן, מאחר ומדובר בגוף שיפוטי, נקבע כי אב בית הדין יהיה שופט מחוזי, שהינו המומחה מבין חברי בית הדין לעניין הפעולות השיפוטיות בהן נדרש בית הדין לנקוט. בנוסף, ההצעה מגדירה מהי עבירת משמעת, ומסדירה את אופן ההחלטה על פתיחה בחקירה במקרה של חשד לביצועה של עבירת משמעת על ידי רב עיר. ההצעה מקנה את הסמכות על החלטה זו שהיא בעלת נפקויות משפטיות וציבוריות כאחד, לשר לשירותי דת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה במקביל, על רקע תחומי אחריותם וסמכויותיהם של כל אחד מהם. זאת ועוד, ההצעה מגדירה את הגורם החוקר ואת הסמכות לנקוט באמצעי חקירה בדומה לאלו הנתונים לחוקר משטרה מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). הסמכות למינוי חוקרים נתונה בחוק המוצע לשר המשפטים, כאשר החוקרים נדרשים להיות עובדי מדינה הבקיאים בתחום זה. על מנת למלא אחר הוראות הסעיף המוצע, החוקרים הממונים יהיו חוקרים שהם עובדי המדינה האמונים על חקירות של ענייני משמעת. עם זאת, עקב הייחודיות והרגישות בחקירה מעין זו ביחס לרב עיר, הסעיף המוצע קובע תנאי כשירות מיוחד לחוקרים אלו של חמש שנות ניסיון לכל הפחות. החוק המוצע מסדיר את אופן ההחלטה על הגשת תובענה לבית הדין, ומעניק את הסמכות על החלטה זו לשר המשפטים בהתייעצות עם השר לשירותי דת, ובמקביל ליועץ המשפטי לממשלה, כך שההחלטה על הגשת תובענה תתבסס על ממצאי חקירה. בנוסף, החוק המוצע מסמיך תובעים בפני בית הדין. בדומה לאמור בנוגע לגורמי החקירה, גם לעניין התובענה, ניתן יהיה למנות לתפקיד זה תובעים מקרב התובעים בנציבות שירות המדינה, האמונים על תביעות בערכאות משמעתיות. עוד מוצע בחוק לקבוע הוראות שונות, שיסודן בצורך לשמור על אמון הציבור במערכת השלטונית ובכללה מערכת שירותי הדת. בהתאם לכך מוצע כי במקרים מסוימים יוכל נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעות את רב העיר מתפקידו גם קודם להכרעה שיפוטית לחובתו של הרב. זאת, על מנת למנוע לזות שפתיים ולשמור על סטנדרט מחמיר של טוהר מידות כמצופה מרב עיר. הסעיף מונה שני מצבים המאפשרים השעיה כאמור: פתיחה בחקירה משמעתית נגד רב העיר והגשת כתב אישום פלילי נגד הרב. במקרים של הדחה על רקע פתיחה בהליכי משמעת, קובע הסעיף חובת היוועצות, על מנת שנשיא מועצת הרבנות יוכל להעריך באופן המיטבי את השלכותיו של ההליך המשמעתי הספציפי המנוהל נגד רב העיר, על שאלת המשך כהונתו של הרב בתפקידו במקביל לקיומו של ההליך האמור. במקביל להוראות אלו, קובע הסעיף חובת שימוע לרב עיר קודם שיוחלט על נקיטה בצעד של השעיה מתפקיד. החוק המוצע גם קובע כי אם רב עיר הורשע בעבירה פלילית ובית המשפט קבע שבשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה של העבירה, לא ראוי הוא לכהן כרב עיר, יביא הדבר בהכרח להפסקת כהונתו. הסעיף המוצע קובע כי עם ההרשעה כאמור, רב העיר יושעה מתפקידו למשך הזמן שעד לחלוף המועד להגשת ערעור על ההרשעה, ובמידה שהוגש ערעור – עד לקבלת החלטה בערעור; לאחר פרק זמן זה, קרי – במידה שלא הוגש ערעור בתוך הזמן הקבוע לכך, או במידה שהוגש ערעור וערכאת הערעור אישרה את החלטת הערכאה הדיונית, תיפסק כהונתו של רב העיר לאלתר. ההצעה מגדירה את מתחם ההחלטה של בית הדין, ואת אמצעי המשמעת העומדים לרשותו נגד רב עיר שנמצא חייב בדין, בדומה לקבוע כיום בתקנות 14-15 לתקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ"ו–1966. כמו כן, מאחר שבית הדין הוא ערכאה שיפוטית לכל דבר ועניין, הצעת החוק קובעת ערכאה לערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי. מאחר שמדובר בנושאים בעלי חשיבות ציבורית רבה ומאחר שבמותב בית הדין יושב שופט מחוזי, נקבע שערכאת הערעור היא בבית המשפט העליון. כמו כן, ערעור לא יעכב את ביצועו של אמצעי המשמעת שקבע בית הדין, אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית הדין המשמעתי ובמידה והוגש ערעור - על ידי בית המשפט העליון. הצעת חוק זו מבוססת על תזכיר חוק שגיבש משרד המשפטים ואשר הונחה כהצעת חוק ממשלתית על שולחן הכנסת התשע-עשרה בחודש יולי 2014 (הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – דין משמעתי לרבני ערים), התשע"ד-2014). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באייר התשע"ו – 30.5.16 החלפת סעיף 12א 1. בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), במקום סעיף 12א יבוא: "דין משמעתי לרב עיר "דין משמעתי לרב עיר "דין משמעתי לרב עיר 12א. (א) רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי (בחוק זה – בית הדין). (א) רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי (בחוק זה – בית הדין). (ב) בית הדין המשמעתי ידון בשלושה שהם: (ב) בית הדין המשמעתי ידון בשלושה שהם: (1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, שימונה בידי שר המשפטים, והוא יהיה אב בית הדין; (2) דיין בית הדין הרבני הגדול שימונה בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול בהסכמת שר המשפטים; (3) רב עיר שימונה בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל. (ג) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה חמש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה, יכול שיתמנה מחדש. (ג) תקופת כהונתם של חברי בית הדין תהיה חמש שנים; חבר שתקופת כהונתו תמה, יכול שיתמנה מחדש. (ד) הודעה על מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות. (ד) הודעה על מינוי חברי בית הדין תפורסם ברשומות. (ה) השר יקבע בתקנות את סדרי הדין של בית הדין והוראות בדבר הפעלת השיפוט המשמעתי לפי חוק זה." (ה) השר יקבע בתקנות את סדרי הדין של בית הדין והוראות בדבר הפעלת השיפוט המשמעתי לפי חוק זה." הוספת סעיפים 12ב עד 12י 2. אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 12א לחוק העיקרי יבוא: "עבירת משמעת "עבירת משמעת "עבירת משמעת 12ב. רב עיר שעשה, בישראל או מחוצה לה, אחד מאלה, עבר עבירת משמעת: רב עיר שעשה, בישראל או מחוצה לה, אחד מאלה, עבר עבירת משמעת: (1) נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; (1) נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; (2) התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל; (2) התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל; (3) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב עיר; (3) הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש רב עיר; (4) עבר על איסור מהאיסורים המפורטים בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959. (4) עבר על איסור מהאיסורים המפורטים בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959. חקירות ומסירת ידיעות חקירות ומסירת ידיעות חקירות ומסירת ידיעות 12ג. (א) שר המשפטים ימנה חוקר לעניין חקירות עבירות משמעת כאמור בסעיף קטן (ב), מקרב עובדי המדינה, שיהיה בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעריכת חקירות. (א) שר המשפטים ימנה חוקר לעניין חקירות עבירות משמעת כאמור בסעיף קטן (ב), מקרב עובדי המדינה, שיהיה בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בעריכת חקירות. (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק זה, על ידי רב עיר, רשאי השר, שר המשפטים, או היועץ המשפטי לממשלה להורות לחוקר שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א), לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור בחוק זה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה כאמור יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). (ב) התעורר חשד לביצוע עבירת משמעת לפי חוק זה, על ידי רב עיר, רשאי השר, שר המשפטים, או היועץ המשפטי לממשלה להורות לחוקר שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א), לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור בחוק זה, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות להן, ולדרוש מכל אדם כאמור להתייצב בפניו לשם חקירה כאמור, להתלוות אליו לחקירה ולמסור לו כל פרט, מסמך וידיעה הנוגעים לאותה עבירה; על חקירה כאמור יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). תובע תובע תובע 12ד. התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו מקרב עובדי המדינה. התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו מקרב עובדי המדינה. הגשת תובענה הגשת תובענה הגשת תובענה 12ה. שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר, או היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להורות על הגשת תובענה נגד רב עיר, אם הוגשה לו חוות דעת מנומקת בידי התובע. שר המשפטים לאחר התייעצות עם השר, או היועץ המשפטי לממשלה, רשאי להורות על הגשת תובענה נגד רב עיר, אם הוגשה לו חוות דעת מנומקת בידי התובע. מסקנות בית הדין מסקנות בית הדין מסקנות בית הדין 12ו. (א) בית הדין יחליט ברוב דעות ויקבע את הכרעתו לזכות או לחובה. (א) בית הדין יחליט ברוב דעות ויקבע את הכרעתו לזכות או לחובה. (ב) מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת משמעת – יטיל עליו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 12ז, הראוי לדעתו בנסיבות העניין. (ב) מצא בית הדין כי רב העיר עבר עבירת משמעת – יטיל עליו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 12ז, הראוי לדעתו בנסיבות העניין. אמצעי משמעת אמצעי משמעת אמצעי משמעת 12ז. אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם: אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל הם: (1) הערה; (1) הערה; (2) התראה; (2) התראה; (3) נזיפה; (3) נזיפה; (4) העברה מכהונה, ואם הרב זכאי לקצבה מקופת המעביד – בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. (4) העברה מכהונה, ואם הרב זכאי לקצבה מקופת המעביד – בין בתשלום קצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. ערעור ערעור ערעור 12ח. (א) פסק דין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. (א) פסק דין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. (ב) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת בית הדין שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית הדין אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט אחרת בית המשפט שלערעור. (ב) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת בית הדין שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית הדין אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט אחרת בית המשפט שלערעור. השעיה השעיה השעיה 12ט. (א) הוגשה תובענה לפי סעיף 12ה נגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. (א) הוגשה תובענה לפי סעיף 12ה נגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. (ב) הוגש כתב אישום כנגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו. (ב) הוגש כתב אישום כנגד רב עיר, רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל להשעותו מתפקידו. (ג) נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל לא ישעה רב עיר לפי סעיף זה, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו הנשיא. (ג) נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל לא ישעה רב עיר לפי סעיף זה, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו הנשיא. הפסקת כהונה הפסקת כהונה הפסקת כהונה 12י. הורשע רב עיר בעבירה פלילית, יקבע בית המשפט אם מפאת העבירה שבה הורשע, בשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להיות רב עיר; קבע בית המשפט כאמור, ישעה נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל את רב העיר מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; הפך פסק הדין לחלוט, תפקע כהונתו של רב העיר." הורשע רב עיר בעבירה פלילית, יקבע בית המשפט אם מפאת העבירה שבה הורשע, בשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להיות רב עיר; קבע בית המשפט כאמור, ישעה נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל את רב העיר מתפקידו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; הפך פסק הדין לחלוט, תפקע כהונתו של רב העיר."