הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2002976 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יואל חסון אלי אלאלוף קארין אלהרר איימן עודה ______________________________________________ פ/3070/20 הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – נגישות מוסד רפואי לדוברי שפות זרות), התשע"ו–2016 דברי הסבר מוסדות רפואיים רבים בארץ אינם מקפידים על נגישותם לדוברי שפות שאינן עברית. כך יוצא שדוברי שפות כגון ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית, הזכאים לשירות רפואי שוויוני, מקבלים שירות שאינו נגיש לעומת מטופלים שעברית היא שפתם הראשונה. בניגוד לשירותים ציבוריים אחרים, טיפול רפואי הוא שירות חיוני שמחייב מידה גבוהה ובלתי מתפשרת של דיוק בתקשורת המילולית ובתיאום הציפיות בין נותן השירותים למטופל. מטופל שמתקשה בקריאת שלטי הכוונה וחומר מקצועי, שאינו מבין את השאלות שהוא נשאל או את ההנחיות שקיבל – יקבל שירות רפואי פחות טוב ופחות מקצועי. במצבי קיצון, כאשר מדובר בסוגיות רפואיות קריטיות, פערי התקשורת עשויים אף לעלות כדי פגיעה ממשית בבריאותו של המטופל. בשנת 2011 פורסם על ידי מנכ"ל משרד הבריאות חוזר מס' 7/11 המפרט סדרה של הנחיות למוסדות רפואיים שתכליתן להגביר את נגישות השירות לדוברי שפות זרות. תאריך היעד לביצוע ההנחיות נקבע לשנתיים ממועד פרסום החוזה, אך ניכר שבמוסדות רפואיים רבים ההנחיות טרם יושמו מאז וזאת על אף שחלפו חמש שנים. מטרת הצעת החוק היא לעגן את הזכות לקבל שירות רפואי בשפה המובנת למטופל, בכפוף לסייגים שיתוארו בהמשך, במסגרת חוק זכויות החולה (להלן – החוק). עיגון הזכות בחקיקה מחויב המציאות נוכח חשיבותה של הזכות המדוברת והעובדה שאין די בהנחיות פנימיות כדי להביא לשינוי מערכתי דרמטי במצב הקיים. בנוסף, עיגון הזכות בחקיקה ייתן כלים אפקטיביים לאכיפתה, כגון הטלת אחריות אזרחית על מוסד רפואי שלא יעמוד בחובתו לכבד את הזכות, בדומה לאחריות המוטלת על מוסדות רפואיים המפלים מטופלים מטעמים אחרים. הצעת החוק קובעת שכל מוסד רפואי יעניק למטופל שירות בשפה המובנת לו, בכפוף לשלושה סייגים: הסייג הראשון הוא מאפייני האוכלוסייה הצורכת את שירותיו של אותו מוסד רפואי. אם עם אוכלוסייה זאת נמנית קבוצה גדולה יחסית של מטופלים הדוברים שפה מסוימת, תינתן עדיפות לאותה שפה על פני שפות אחרות. הסייג השני הוא זמינות משאביו של בית החולים ומידת יכולתו להפנותם להגשמת תכלית החוק, לצד חובתו להקצות משאבים למטרות אחרות ולא פחות חשובות. הסייג השלישי הוא חשיבותו של השירות הספציפי שעבורו נדרש תרגום, באופן שמעניק עדיפות לשירותים חיוניים. כך למשל, תינתן עדיפות מובהקת לתרגום טופס המיועד למטופל שנשאל שאלות רפואיות לקראת ניתוח מורכב, על פני תרגום שיחה עם פקיד מודיעין המכווין מטופלים אל מחוז חפצם. מדובר אם כן בחובה שאינה מוחלטת, אלא יחסית, ותלויה בתמהיל השיקולים הספציפי בכל מוסד רפואי, על פי מאפייניו הייחודיים. לצד החובה הכללית להעניק שירות בשפה הנוחה למטופל (עד כמה שניתן), הצעת החוק מבקשת לעגן רף נוקשה יותר ביחס לשני סוגי שירותים בסיסיים: חומרים מינהליים ושירותים טלפוניים. שני סוגי השירותים הללו יינתנו בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית. חומרים מינהליים (כגון שילוט ומודיעין) אינם כרוכים בהתאמות אינדיבידואליות ובעדכונים תכופים ולכן לא צפוי שההיערכות הנדרשת מצד המוסדות הרפואיים לתרגומם והפקתם תטיל נטל כבד מדי. החשיבות בהנגשה של שירותים טלפוניים נעוצה בכך שמדובר לעיתים קרובות בתקשורת הראשונית בין המטופל למוסד הרפואי, שבמהלכה המטופל מדווח על בעיותיו ומקבל הנחיות ראשוניות. על מנת לעמוד בכך, די בכך שהמוסדות הרפואיים יקפידו להקצות תקנים למוקדנים הדוברים את השפות הללו (אפילו כשפה שנייה). מוצע להעניק לשר הבריאות, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, סמכות להתקין תקנות לביצוע החוק. כמו כן מוצע שהחוק ייכנס לתוקפו בתום שנה מפרסומו, על מנת שלמוסדות הרפואיים יינתן מספיק זמן להיערך בהתאם. מוסד רפואי שלא יעמוד בדרישות החוק יבצע עוולה אזרחית לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000, בדומה לקבוע היום בחוק זכויות החולה לגבי הפליה בין מטופלים מטעמים שונים כמו דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית וגיל. מדובר בסנקציה אזרחית שתפקידה להרתיע מוסדות רפואיים מלהפר את החוק ולתת בידי מטופלים ומטופלות שהופלו ולא קיבלו שירות בשפה המובנת להם כלי לצדק מתקן. יוער שהצעת החוק אינה באה להחליף, לגרוע או לשנות את זכותו של כל מטופל להסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי, המעוגנת אף היא בחוק זכויות החולה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בסיוון התשע"ו – 20.6.16 הוספת סעיף 6ב 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6א יבוא: "נגישות מוסד רפואי לדוברי שפות זרות "נגישות מוסד רפואי לדוברי שפות זרות "נגישות מוסד רפואי לדוברי שפות זרות 6ב. (א) שירות מטעם מוסד רפואי יסופק למטופל ככל הניתן בשפה המובנת לו, וזאת בכפוף למאפייני האוכלוסייה הצורכת את שירותי המוסד הרפואי, למשאביו הזמינים של המוסד הרפואי ובהתחשב בחשיבות השירות המסופק. (א) שירות מטעם מוסד רפואי יסופק למטופל ככל הניתן בשפה המובנת לו, וזאת בכפוף למאפייני האוכלוסייה הצורכת את שירותי המוסד הרפואי, למשאביו הזמינים של המוסד הרפואי ובהתחשב בחשיבות השירות המסופק. (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יספק מוסד רפואי למטופליו שירותים כמפורט להלן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית: (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), יספק מוסד רפואי למטופליו שירותים כמפורט להלן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית: (1) חומר מינהלי המפורסם לציבור המטופלים, לרבות שילוט, מודיעין כללי, הנחיות, פרוספקטים ואתר אינטרנט; (2) שירות טלפוני. (ג) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות לעניין סעיף זה." (ג) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות לעניין סעיף זה." תיקון סעיף 28א 2. בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". בסעיף 28א לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 4(א)" יבוא "או סעיף 6ב". תחילה 3. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה 12 חודשים מיום פרסומו.