הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2016 ביוני27 1052 כ"א בסיוון התשע"ו עמוד 1078 . . . . . . 2016-) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשע"ו128 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 1078 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי 128 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 2016-בענישה), התשע"ו ג40 תיקון סעיף .1 - ג40 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז אחרי סעיף קטן (א) יבוא: )1( ) ישמשו את1()יז(ב40 ) ממצאי הוועדה המייעצת לענייני ענישה לפי סעיף1"(א בית המשפט בבואו לקבוע את מדיניות הענישה הנהוגה לעניין סעיף קטן (א), ככל שהדבר מתאים למעשה העבירה שלפניו."; ה" יבוא "או בשל קיומה של 40–ד ו40 בסעיף קטן (ב), אחרי "לפי הוראות סעיפים )2( ."1יא40 נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה, לפי הוראת סעיף 1יא40 הוספת סעיף .2 :יא לחוק העיקרי יבוא40 אחרי סעיף "נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן קשורות בביצוע העבירה .1יא40 יא, רשאי בית המשפט לקבוע40 על אף האמור בסעיף (א) את עונשו של הנאשם בחריגה ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי מתקיימת נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה, מהנסיבות כמפורט להלן, המצדיקה חריגה ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין: הפגיעה של העונש בנאשם עלולה להיות קשה )1( ;במיוחד בשל מצבו הבריאותי החריג כתוצאה מביצוע העבירה נגרמה לנאשם או )2( ;לקרוב משפחתו פגיעה גופנית חמורה ), נכנס 2012 ביולי10( ביום כ' בתמוז התשע"ב כללי ), 113 'לתוקף חוק העונשין (תיקון מס תיקון - ) (להלן2330 ' (ס"ח התשע"ב, עמ2012-התשע"ב ). התיקון האמור הוסיף לפרק ו' בחוק העונשין, 113 'מס שעניינו 1' החוק), את סימן א- (להלן1977-התשל"ז - "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" (להלן האמור לקבוע את העקרונות 1'). מטרת סימן א1'סימן א והשיקולים המנחים בענישה, את המשקל שיש לתת להם ואת היחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה. הניסיון שהצטבר בזמן שחלף מאז כניסתו לתוקף של הציף כמה בעיות וקשיים ביישום הוראות 113 'תיקון מס האמור. מטרת החוק המוצע לתת מענה לבעיות 1'סימן א ולקשיים אלה. ג(א) לחוק קובע כי בבואו לקבוע את40 ) סעיף1(1 סעיף מתחם העונש ההולם למעשה עבירה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במדיניות הענישה הנהוגה. הוראה זו מטרתה, בין השאר, להבטיח שמעשים דומים יזכו לתגובה עונשית דומה וכך לסייע ביצירת שוויון בענישה. להצעת החוק מוצע להקים ועדה מייעצת 6 בסעיף לענייני ענישה שתפקידה, בין השאר, לאסוף מידע ולערוך מחקרים על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות שונות (ר' האמור). מוצע להבהיר כי ממצאי 6 דברי הסבר לסעיף הוועדה לעניין זה ישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את מדיניות הענישה הנהוגה, לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. ג 40–ב ו40 לחוק קובע, בסעיפים1'סימן א סעיפים שבו, כי קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה 2–) ו2(1 העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל על הנאשם, הוא העיקרון המנחה עקרון ההלימה). על פי הסעיפים האמורים - בענישה (להלן גבולות מתחם העונש ההולם ייקבעו על פי עקרון ההלימה ולפי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה בלבד. הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה יובאו בחשבון בקביעת העונש המתאים, בתוך גבולות מתחם העונש ההולם. עם זאת, חריגה לקולה ממתחם העונש ההולם אפשרית בשל שיקולי שיקום ואילו חריגה לחומרה אפשרית מטעמים של הגנה על שלום הציבור (ר' סעיפים ה לחוק).40–ד ו40 .611 '; התשע"ו, עמ226 'ס"ח התשל"ז, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1079 התנהגות רשויות אכיפת החוק עמדה בסתירה )3( ;מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית חלף פרק זמן ארוך במיוחד מעת ביצוע העבירה. )4( בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם לפי הוראות (ב) סעיף קטן (א) יבחן בית המשפט, בין השאר, אם בשל נתוניו האישיים החריגים של הנאשם כאמור באותו סעיף קטן, קביעת עונשו של הנאשם במסגרת מתחם העונש ההולם אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון המנחה." התנהגות רשויות אכיפת החוק עמדה בסתירה )3( ;מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית חלף פרק זמן ארוך במיוחד מעת ביצוע העבירה. )4( בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם לפי הוראות (ב) סעיף קטן (א) יבחן בית המשפט, בין השאר, אם בשל נתוניו האישיים החריגים של הנאשם כאמור באותו סעיף קטן, קביעת עונשו של הנאשם במסגרת מתחם העונש ההולם אינה עולה בקנה אחד עם העיקרון המנחה." התקופה שחלפה מאז כניסתו לתוקף ותחילת יישומו הביאה להבנה כי קיימים מקרים חריגים 113 'של תיקון מס בנסיבותיהם, שבהם עלולה ענישתו של נאשם, הגם שהיא בתוך מתחם העונש ההולם, להיות לא מידתית ולהגיע לכדי עיוות דין. ג(ב) 40 מוצע על כן לאפשר לבית המשפט, בסעיפים להצעת 2– ו1 לחוק, בנוסחם המוצע בסעיפים1יא40–ו החוק, לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן קשורות בביצוע העבירה המצדיקות חריגה כאמור כדי למנוע עיוות דין. נוסחת איזון זאת מאפשרת לבית המשפט לחרוג מהמתחם רק כדי למנוע עיוות דין, ורק מקום שבו הפגיעה בנאשם כתוצאה מגזירת עונשו בתוך מתחם העונש ההולם תהיה חמורה מהראוי ולא מידתית. יודגש כי השימוש בחריג זה נועד למקרים מיוחדים ונדירים בלבד. מתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של הנאשם יחתור תחת המטרות קביעת עקרון ההלימה כעיקרון - כולו113 'של תיקון מס המנחה בענישה וצמצום פערי ענישה במקרים דומים. המוצע, הסוג הראשון והמרכזי של 1יא40 על פי סעיף נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין, הן נסיבות אישיות מיוחדות המהוות "נטל עונשי נוסף" מובהק על נאשם במידה המצדיקה חריגה לקולה מאותו מתחם, וזאת כנגזרת של עקרון ההלימה. נסיבות מסוג זה, העשויות ) Impact( "ליצור את ההבדל מבחינת "השפעת העונש על הנאשם, יכולות לנבוע, למשל, ממצבו הרפואי של הנאשם או להתקיים במצבים שבהם נגרמה לנאשם עצמו או לקרובי משפחתו פגיעה גופנית חמורה כתוצאה מביצוע העבירה, כפי שעלול לקרות בעבירות תעבורה חמורות. אורי לופוליאנסקי נ' מ"י (פורסם בנבו, 5669/14 בע"פ ) נדרש בית המשפט העליון למקרה שבו מצבו 29.12.15 הבריאותי של הנאשם היה חריג ביותר, אך מתחם העונש ההולם חִייב להשית עליו מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע בעניין זה כי "יש לאפשר לבית המשפט לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי צדק" וכי "קביעת חריג זה נובעת מעקרון המידתיות בענישה הנגזר מהחובה החלה גם על בית המשפט לפעול לפי חוק יסוד: ). בית המשפט הבהיר 633 'כבוד האדם וחירותו" (ר' שם, עמ כי הכרעתו "ממוקדת בקטגוריה שבה ענישה מאחורי סורג ובריח עלולה לקצר בצורה ניכרת את תוחלת חייו של נאשם שהורשע בדין, נוכח הזיקה החזקה במיוחד בינה לבין הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (ר' שם, עמ' ), אך קרא למחוקק להסדיר סוגיה זאת בכללותה. 629 נוסף על סוג זה של נסיבות, המתייחס להשפעת המוצע נסיבות 1יא40 העונש על הנאשם, מפרט סעיף נוספות העשויות להביא לעיוות דין במקרה של גזירת הדין בגדרי מתחם העונש ההולם. כך למשל מקום שבו ) 10(149 מתקיימת הגנה מן הצדק, המעוגנת היום בסעיף 1982-לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב חוק סדר הדין הפלילי). על פי ההלכה הנוהגת, - (להלן , יש מקרים שבהם בית 113 'שנפסקה קודם לתיקון מס המשפט מקבל את טענת ההגנה מן הצדק ואינו מורה על ביטול כתב האישום אלא על נקיטת אמצעים אחרים הפחותים בחומרתם, כמו הקלה בעונשו של הנאשם. בע"פ ) נקבע 808 ,776 )6( מ"י נ' איתמר בורוביץ (פ''ד נט4855/02 כי "מששוכנע בית המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. בין היתר, עשוי בית המשפט לקבוע כי הפגיעה שנגרמה לנאשם, אף שאינה מצדיקה את ביטול כתב האישום שהוגש נגדו, מצדיקה היא את ביטולם של אישומים ספציפיים, או תהא ראויה להישקל לטובתו בקביעת עונשו, אם יורשע". נסיבה נוספת העשויה להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם היא חלוף זמן רב ממועד ביצוע העבירה. ישנו קושי אינהרנטי בענישתו של אדם בחלוף שנים רבות מיום ביצוע מעשיו. בפרק זמן ארוך זה מבצע העבירה המשיך בחייו ולעתים, הלכה למעשה, אינו אותו אדם בעל נטיות עברייניות שביצע את העבירה. נוסף על כך, במקרה שבו נמשכים ההליכים המשפטיים שנים ארוכות, הימשכות היא לעתים - אם אינה באשמת הנאשם- ההליכים עצמה בגדר עינוי דין לנאשם, ומוסיפה לעונשו. על כן, לא יהיה זה הולם להעניש את הנאשם באותה מידה שבה היה ראוי להענישו בסמוך למועד ביצוע העבירה. יתר על כן, ככלל, יעילותה של הענישה פוחתת ככל שחולף זמן מיום ביצוע העבירה. כמובן שלא בכל מקרה הימשכות ההליכים המשפטיים מצדיקה הקלה של ממש או אף הקלה כלשהי בעונשו של נאשם, ולעתים עקרון ההלימה ואינטרסים אחרים יצדיקו את מיצוי הדין עם הנאשם גם בחלוף זמן. כך, למשל, עבירות מין בקטינים הוכרו על לחוק כעבירות המצדיקות את 354 ידי המחוקק בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1080 יב40 תיקון סעיף .3 ", המילה1יא40–יא ו40 ,ט40" יא" יבוא40–ט ו40" יב לחוק העיקרי, במקום40 בסעיף תימחק, ובסופו יבוא "וכן נסיבות נוספות שהן נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן - ""וכן שאינן קשורות בביצוע העבירה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם כדי למנוע עיוות דין". יג40 תיקון סעיף .4 - יג לחוק העיקרי40 בסעיף בכותרת השוליים, במקום "ריבוי עבירות" יבוא "ריבוי עבירות ומעשים"; )1( :במקום סעיף קטן (א) יבוא )2( "(א) הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות שאינן בשל אותו מעשה, יקבע אם המעשים מהווים אירוע אחד או כמה אירועים; לעניין זה יראו מעשים שנעשו בסמיכות זה לזה בזמן ובמקום, כמעשים המהווים אירוע אחד, אלא אם כן מצא בית המשפט כי בשל המעשים נפגעו ערכים חברתיים שונים או היו נפגעי עבירה שונים וסבר כי בשל כך יש לראותם כאירועים נפרדים. הארכת תקופת ההתיישנות ובית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו כי "הימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל או הקלה משמעותית בעונש, רק משום חלוף הזמן הרב מאז בוצעו עבירות אלה, אינן עולות בקנה אחד עם מטרת ‏ פלוני נ' 4327/12 ההארכה של תקופת ההתיישנות" (ע"פ )). 5.6.13 ,מ"י (פורסם בנבו לצד הסמכות של בית המשפט, הקבועה בסעיף (א) המוצע, לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל קיומן 1יא40 של נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן קשורות בביצוע העבירה, וזאת כאמור כדי למנוע עיוות דין, מוצע לקבוע, (ב) המוצע, כי על בית המשפט לבחון, בבואו 1יא40 בסעיף לקבוע את עונשו של הנאשם תוך חריגה ממתחם העונש ההולם בשל קיומן של נסיבות כאמור, בין השאר, אם בשל נתוניו האישיים החריגים של הנאשם בנסיבות שפורטו, קביעת עונשו במסגרת מתחם העונש ההולם אינה עולה בקנה אחד עם עקרון ההלימה. מטרת הוראה זו להדגיש את הרציונל המרכזי בסמכות לחרוג ממתחם העונש ההולם ההשפעה המיוחדת של העונש על הנאשם עצמו - והוא עקב נתוניו האישיים החריגים. הוראה זו באה להנחות את בית המשפט לשקול שיקול זה בעת שהוא מחליט אם נסיבה מסוימת מעלה חשש לעיוות דין בעניינו של הנאשם. יב לחוק שעניינו "נסיבות נוספות" 40 סעיף 3 סעיף ט 40 מבהיר כי רשימת הנסיבות המנויות בסעיף (נסיבות הקשורות בביצוע העבירה המשפיעות על קביעת מתחם העונש ההולם) ורשימת הנסיבות המנויות בסעיף יא (נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המשפיעות 40 )על קביעת העונש המתאים במסגרת מתחם העונש ההולם אינן רשימות סגורות וכי בית המשפט רשאי לשקול נסיבות נוספות כאמור. יב לחוק ולהבהיר כי גם 40 מוצע לתקן את סעיף לחוק, בנוסחו 1יא40 רשימת הנסיבות המנויה בסעיף להצעת החוק, אינה רשימה סגורה. פירוט 2 המוצע בסעיף המוצע בא להבהיר מהן הנסיבות 1יא40 הנסיבות בסעיף המיוחדות ויוצאות הדופן הטיפוסיות אשר עלולות לעורר חשש לעיוות דין. ככל שבית המשפט מתרשם כי לפניו נסיבות אחרות שאינן מנויות בסעיף, הדומות בטיבן לנסיבות המפורטות בו, הוא יהיה רשאי להתחשב בהן כדי לחרוג ממתחם העונש ההולם וכדי למנוע עיוות דין. כך למשל, אם כתוצאה מביצוע העבירה נפגע אדם הקרוב לנאשם, אך הקרבה אינה קרבת משפחה, יכול בית המשפט, במקרים המתאימים, להתחשב בכך לצורך חריגה ממתחם העונש ההולם. יג לחוק עניינו בהבניית שיקול הדעת40 סעיף 4 סעיף השיפוטי במצבים של ריבוי עבירות, וזו לשונו: "ריבוי עבירות הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות יג. (א) 40 המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל 40 .אותו אירוע הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות (ב) המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא 40 בסעיף לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם. בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית (ג) המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת."- מאסר הסעיף האמור עיגן בחוק את הפרקטיקה שלפיה נהגו בתי המשפט לגזור "עונש כולל" בגין כמה עבירות ומעשים. פרקטיקה זו התקיימה שנים רבות בפסיקה, בלא עיגון חוקי מפורש. כמו כן ביקש הסעיף להבנות את שיקול הדעת של השופט בגזירת העונש במקרים של ריבוי עבירות, ולקשור את גזירת הדין במצב זה לעקרונות ולכללים שנקבעו .113 'במסגרת תיקון מס ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1081 ) קבע בית המשפט כי המעשים מהווים אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם1(א ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל בשל כל המעשים שבאותו 40 כאמור בסעיף אירוע."; בסעיף קטן (ב), במקום "הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות" יבוא )3( ;""קבע בית המשפט כי המעשים מהווים אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: )4( ) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קבע בית המשפט כי המעשים מהווים כמה1"(ב אירועים אך מצא כי האירועים דומים במהותם ובוצעו באופן חוזר לאורך זמן, רשאי הוא, לאחר ששקל את נסיבות האירועים, מהותם וחומרתם, לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד לכל האירועים."; בסעיף קטן (ג), במקום "במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן" יבוא "במספר )5( ."העבירות והמעשים, בתדירותם ובזיקה ביניהם ) קבע בית המשפט כי המעשים מהווים אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם1(א ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל בשל כל המעשים שבאותו 40 כאמור בסעיף אירוע."; בסעיף קטן (ב), במקום "הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות" יבוא )3( ;""קבע בית המשפט כי המעשים מהווים אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: )4( )  על אף האמור בסעיף קטן (ב), קבע בית המשפט כי המעשים מהווים כמה1"(ב אירועים אך מצא כי האירועים דומים במהותם ובוצעו באופן חוזר לאורך זמן, רשאי הוא, לאחר ששקל את נסיבות האירועים, מהותם וחומרתם, לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד לכל האירועים."; בסעיף קטן (ג), במקום "במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן" יבוא "במספר )5( ."העבירות והמעשים, בתדירותם ובזיקה ביניהם הסעיף מתווה כאמור מסלול לגזירת הדין במצב של ריבוי עבירות. על פי סעיף קטן (א) שבו, אם הורשע הנאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, גזירת הדין תיעשה כפי שנעשה הדבר מקום שבו הורשע הנאשם בעבירה בודדת בית המשפט יקבע את מתחם העונש ההולם ולאחר - )מכן יגזור עונש כולל במסגרת המתחם. על פי סעיף קטן (ב של אותו סעיף, כאשר העבירות מהוות כמה אירועים, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לקבוע עונש כולל לכל האירועים או עונש נפרד לכל אירוע ולהחליט בדבר הצבירה או החפיפה של העונשים. בסעיף קטן (ג) נקבעה נוסחת איזון כללית לגבי ענישה במקרים אלה, שמבקשת להבטיח את קיומו של יחס הולם בין מידת אשמו של הנאשם ובין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. הניסיון שהצטבר בפסיקת בתי המשפט מצביע על יג לחוק, בנוסחו 40 צורך בשלושה תיקונים מרכזיים לסעיף הקיים. ראשית, מוצע להחליף את המונח "ריבוי עבירות" המשמש בסעיף הקיים במונח "ריבוי מעשים". שנית, מוצע לתת בחוק פרשנות למונח "אירוע אחד". לבסוף מוצע לקבוע כי במקרים של אירועים חוזרים ודומים במהותם, יהיה ניתן לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד. יג בנוסחו הקיים נוקט במונח "ריבוי עבירות". 40 סעיף מוצע לשנות מונח זה ל"ריבוי מעשים". זאת, כדי להבהיר את היחס שבין המונחים "עבירה", "מעשה" ו"אירוע", ולהדגיש כי הסעיף נדרש רק במקרים של ענישה במצב לחוק סדר הדין הפלילי 186 של ריבוי מעשים. סעיף קובע כי "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה". היינו, במקרה שהנאשם ביצע כמה עבירות הנובעות ממעשה אחד, לא ניתן לגזור עליו יותר מעונש אחד וממילא אין צורך בהכוונת שיקול הדעת באשר ליחס שבין העונשים. רק כאשר בית משפט מוצא שהנאשם ביצע כמה מעשים נפרדים, שבגין כל אחד מהם צריך בית המשפט לגזור עונש נפרד, מתעוררת שאלת היחס שבין יג לחוק. 40 העונשים, שאליה מתייחס סעיף יג בנוסחו המוצע מנחה את בית המשפט, 40 סעיף בסעיף קטן (א) המוצע, כי ראשית עליו לקבוע אם בתיק שלפניו בוצעו כמה עבירות שאינן בגדר מעשה אחד, אלא כמה מעשים. ככל שכך הם פני הדברים, יהיה על בית המשפט לבחון, לצורך קביעת מתחם העונש ההולם ) בנוסחם המוצע, אם 1) עד (ב1בהתאם לסעיפים קטנים (א המעשים מהווים אירוע אחד או כמה אירועים. לעניין זה מוצע להבהיר מהו "אירוע אחד". בהעדר יג לחוק, פורש המונח 40 הגדרה למונח "אירוע" בסעיף בפסיקת בית המשפט העליון. ההלכה לעניין זה נקבעה ), 29.10.14 , אחמד ג'אבר נ' מ"י (פורסם בנבו4910/13 בע"פ ארז ב"מבחן הקשר הענייני -שם בחרה השופטת ברק ארז, - הלכת ג'אבר). לדברי השופטת ברק- ההדוק" (להלן "קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה" (ר' -). השופט פוגלמן הצטרף לעמדת השופטת ברק35 'שם, עמ ארז והוסיף כי לדידו "התיבה 'אירוע אחד' רחבה דיה כדי לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן; כללו מעשים שונים; ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים. כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת" (ר' שם, - הכל ). המבחנים הרחבים שבהלכת ג'אבר חותרים תחת 41 'עמ מטרת סעיף ריבוי העבירות. כל אחד מהמעשים שאותם מבצע הנאשם הוא בעל חומרה עבריינית נפרדת. החלוקה לאירועים נועדה לשקף חומרה זאת ובה בעת לקבוע את האיזונים הנדרשים בגזירת הדין במקרים של ריבוי מעשים, בהתאם לעקרון ההלימה. הלכת ג'אבר כוללת תחת המונח "אירוע" מעשים שמן הראוי היה להתייחס אליהם כאל אירועים נפרדים. בכך היא מפחיתה ממשקלם של המעשים השונים ואף מותירה את בית המשפט, הלכה למעשה, חסר הכוונה חקיקתית באשר לדרך שבה יש לגזור את עונשו של נאשם במקרים מעין אלה. נוסף על כך, בהכניסה תחת ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1082 יד40 תיקון סעיף .5 - יד לחוק העיקרי40 בסעיף - האמור בו יסומן "(א)" ובו )1( :) יבוא3( במקום פסקה (א) מטרייה אחת אירועים שונים, מצמצמת הלכת ג'אבר את המשקל הנורמטיבי המנחה של המתחם שנקבע. יג(א) לחוק, 40 לנוכח האמור מוצע לקבוע, בסעיף בנוסחו המוצע, כי לעניין הסעיף האמור יראו מעשים שנעשו בסמיכות זה לזה בזמן ובמקום, כמעשים המהווים אירוע אחד, אלא אם כן מצא בית המשפט כי בשל המעשים נפגעו ערכים חברתיים שונים או היו נפגעי עבירה שונים, וסבר כי בשל כך יש לראותם כאירועים נפרדים. ההוראה המוצעת לפרשנות המונח "אירוע אחד" מצומצמת יותר מזו שבפסיקה, באמצעות שני מבחנים: המבחן הראשון והמרכזי הוא מבחן טכני באופיו אשר בוחן אם המעשים בוצעו בקרבת זמן ומקום. כאשר אדם מבצע מעשה במקום ובזמן מסוימים ולאחר מכן מבצע מעשה במקום או בזמן אחר, זהו ביטוי למידת אשם מוגברת, אשר צריכה להתבטא בחלוקה לאירועים נפרדים. יודגש כי מעשים המבוצעים בקרבת זמן אך לא בקרבת מקום, או בקרבת מקום אך לא בקרבת זמן, אינם יכולים להיחשב כאירוע אחד. המבחן הנוסף הוא מבחן מהותי, הבא לסייג את המבחן הטכני ולאפשר חלוקה לאירועים למרות הקרבה בזמן ובמקום. זהות האינטרסים המוגנים - למבחן זה שני פרמטרים ומספר הקרבנות. כך, גם אם המעשים בוצעו בקרבת זמן ומקום, ככל שהמעשים פוגעים באינטרסים מוגנים שונים וככל שמדובר בפגיעות בקרבנות שונים, תגבר ההצדקה לקבוע שהמדובר בשני אירועים שונים. ) בנוסחו המוצע, 1יג(ב40 עוד מוצע לקבוע, בסעיף כי מקום שהמעשים מהווים כמה אירועים נפרדים אך המדובר באירועים דומים במהותם אשר בוצעו באופן חוזר לאורך תקופת זמן, יהיה רשאי בית המשפט, לאחר ששקל את נסיבות האירועים, מהותם וחומרתם, לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד לכל האירועים. על פי יג, יש חובה לקבוע מתחם נפרד לכל 40 לשונו של סעיף אירוע. חובה זאת עשויה לעורר קושי מושגי ומעשי כאשר הנאשם מורשע בביצוע עבירות רבות הדומות במהותן האחת לשנייה, אשר אינן בגדר אירוע אחד. במקרים כאלה, כדוגמת עבירות מס, עבירות מרמה, ולעתים אף עבירות חמורות יותר, אין עקרון ההלימה מצדיק בהכרח קביעה של מתחמים נפרדים. גם מבחינה פרקטית, אין בכך כדי לייעל ולהכווין את שיקול הדעת השיפוטי. החזרה על אותו מעשה עברייני מצביעה על הצורך לשקול ענישה אחידה בעניין, על אף שאין המדובר באותו אירוע. ), כי באירועים 1יג(ב40 משכך, מוצע לקבוע, בסעיף שבהם נעברו עבירות חוזרות ודומות במהותן, יהיה לשופט שיקול דעת אם לקבוע מתחם עונש הולם אחד בלבד לכל האירועים הנפרדים, או לקבוע מתחמים נפרדים לכל אירוע. יודגש כי קביעת מתחם ענישה אחד לכמה אירועים אין משמעה שהמדובר באירוע אחד. ההוראה המוצעת משמרת את ההכרה בדבר הפעולה העבריינית המובחנת ובה בעת מאפשרת דרך קלה ונכונה יותר לגזירת הדין, לנוכח הדמיון בין האירועים והחזרה עליהם. התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם פסיקת בית ארז בעניין -המשפט העליון. כך למשל, ציינה השופטת ברק ג'אבר, שבית המשפט העליון "כבר הכיר במצבים שבהם מסכת של התעללות מינית של אדם בוגר בקטין על פני ). על פי 35 'תקופה נחשבה ל'אירוע אחד'" (ר' שם, בעמ הסעיף המוצע, במקרה כזה נכון יהיה לקבוע כי מדובר באירועים נפרדים, ואולם יהיה ניתן לקבוע להם מתחם אדוארד קיסלמן ואח' נ' 4760/14 עונש הולם אחד. ברע"פ ), ביצעו הנאשמים במהלך תקופה 7.5.15 ,מ"י (פורסם בנבו של חמישה ימים כמה עשרות עסקאות באמצעות כרטיס אשראי מזויף, נגד קרבנות שונים. בית המשפט קבע כי בהתאם ל"מבחן הקשר הענייני ההדוק" שבהלכת ג'אבר, מדובר באירוע אחד, על אף שבוצע נגד קרבנות שונים. בהתאם לסעיף המוצע, גם במצב כזה נכון היה לשמר את האבחנה בין האירועים השונים (כל אחת מהעסקאות), ואולם היה ניתן לקבוע להם מתחם עונש אחד. על פי הסעיף המוצע, בהחליטו האם לקבוע מתחם עונש הולם אחד לאירועים נפרדים או כמה מתחמים, על בית המשפט לשקול גם את נסיבות האירועים, מהותם וחומרתם. כך, למשל, בעוד שבעבירות מין לא יהיה זה מן הראוי לקבוע שעבירות חוזרות שבוצעו נגד קרבנות שונים מהוות אירוע אחד, יהיה הדבר אפשרי במקרים של עבירות חמורות פחות, כמו בעניין קיסלמן המוזכר לעיל. יודגש כי אין משמעות הסעיף כי בכל מקום שבו בוצע רצף של עבירות נגד אותו קרבן, יהיה זה מן הראוי לקבוע מתחם עונש אחד. כך, למשל, ייתכנו מקרים שבהם לאור חומרת האירועים או העובדה שניתן להבחין ביניהם באופן ברור, יהיה זה נכון לקבוע מתחמים נפרדים, למרות שמדובר בעבירות דומות במהותן שבוצעו נגד קרבן אחד. ) 1( לפסקה 5 סעיף יד לחוק קובע כי על בית המשפט לפרט 40 סעיף 1'ולנמק את השלבים השונים בגזירת הדין לפי סימן א קביעת מתחם העונש ההולם, גזירת העונש המתאים, - חריגה ממתחם העונש ההולם והדרך שבה גזר את הדין לחוק 1יא40 במקרה של ריבוי עבירות. לאור הוספת סעיף להצעת החוק, 4– ו2 יג לחוק, בסעיפים40 ותיקון סעיף מוצע לתקן בהתאמה גם את חובת ההנמקה שבסעיף יד, כך שההנמקה תתייחס גם לחריגה ממתחם העונש 40 ההולם בשל קיומה של נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה וכן לריבוי "מעשים" במקום ריבוי "עבירות". ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1083 ) חריגה ממתחם העונש ההולם, ככל שהיתה, לשם שיקומו של3(" הנאשם, לשם הגנה על שלום הציבור או בשל קיומה של נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה, והטעמים לחריגה;"; ), במקום "המהוות כמה אירועים" יבוא "שאינן אותו מעשה";4( בפסקה (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: )2( :"(ב) חובת ההנמקה שבסעיף קטן (א) לא תחול בהליכים המנויים להלן ;2‏1985- לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו13 הליכים לפי סעיף )1( ,] לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב222 הליכים לפי סעיף )2( ;) חוק סדר הדין הפלילי- (בסעיף קטן זה3‏1982-התשמ"ב לחוק סדר הדין הפלילי;230 הליכים לפי סעיף )3( ) לחוק סדר3()(א240 הליכים שבהם נדון נאשם שלא בפניו לפי סעיף )4( ".הדין הפלילי 2'הוספת סימן א .6 :טו לחוק העיקרי יבוא40 אחרי סעיף : ועדה מייעצת לענייני ענישה2'"סימן א ועדה מייעצת לענייני ענישה טז.40 שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת לענייני ענישה (א) חברים והם: 14 הוועדה), בת- (בסימן זה ) חריגה ממתחם העונש ההולם, ככל שהיתה, לשם שיקומו של3(" הנאשם, לשם הגנה על שלום הציבור או בשל קיומה של נסיבה מיוחדת ויוצאת דופן שאינה קשורה בביצוע העבירה, והטעמים לחריגה;"; ), במקום "המהוות כמה אירועים" יבוא "שאינן אותו מעשה";4( בפסקה (ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: )2( :"(ב) חובת ההנמקה שבסעיף קטן (א) לא תחול בהליכים המנויים להלן ;2‏1985- לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו13 הליכים לפי סעיף )1( ,] לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב222 הליכים לפי סעיף )2( ;) חוק סדר הדין הפלילי- (בסעיף קטן זה3‏1982-התשמ"ב לחוק סדר הדין הפלילי;230 הליכים לפי סעיף )3( ) לחוק סדר3()(א240 הליכים שבהם נדון נאשם שלא בפניו לפי סעיף )4( ".הדין הפלילי .6 :טו לחוק העיקרי יבוא40 אחרי סעיף2'הוספת סימן א : ועדה מייעצת לענייני ענישה2'"סימן א ועדה מייעצת לענייני ענישה טז.40 שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת לענייני ענישה (א) חברים והם: 14 הוועדה), בת- (בסימן זה יד לחוק חלה 40 ) חובת ההנמקה שבסעיף2( לפסקה על כל עבירה שבגינה נגזר דינו של נאשם. מוצע לצמצם את חובת ההנמקה בהליכים שבבסיסם עבירות פשוטות ושבהם סדר הדין וגזירת הדין צריכים להתאפיין ביעילות מרבית. בהליכים מסוג זה צמצום חובת ההנמקה עולה בקנה אחד עם שיקולי היעילות המנחים את הפרוצדורה המלווה הליכים אלה, ואין בכך כדי לפגוע בנאשם. ההליכים שמוצע לסייג את חובת ההנמקה במסגרתם הם אלה: לחוק העבירות המינהליות, 13  הליכים לפי סעיף- שהם הליכים הנפתחים לאחר בקשה- 1985-התשמ"ו להישפט על עבירה מינהלית; לחוק סדר הדין הפלילי 230– ו222   הליכים לפי סעיפים- שהם הליכים הנפתחים בדרך של ברירת קנס ובדרך של- ;בקשה להישפט על עבירת ברירת משפט  הליכים שבהם נדון נאשם שלא בפניו לפי סעיף- שהם הליכים בעבירות- ) לחוק סדר הדין הפלילי3()(א240 לפי פקודת התעבורה או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי , שלא גרמו לתאונת דרכים שבה 1970-(נוסח חדש), התש"ל נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות, או בעבירות אחרות שנקבעו בסעיף 239 לתקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לעניין סעיפים2 , ושבהם נאשם שהוזמן לא1966- לחוק), התשכ"ו240–ו התייצב, והחוק מתיר לבית המשפט לראות אותו כמודה בעובדות ולשפוט אותו שלא בפניו אם סבר שלא יהיה בכך משום עיוות דין, ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. יודגש כי התיקון מסייג את חובת ההנמקה אך לא . הוראות אלה 1'את תחולת שאר ההוראות שבסימן א ימשיכו לחול על הליך גזירת הדין בעבירות האמורות, ועל בתי המשפט יהיה להגיע לתוצאה העונשית על פי הוראות הסימן. בה בעת, התיקון המוצע יפטור את בתי המשפט מלנמק ולהסביר כל שלב בגזירת הדין, כנדרש יד, וכך יסייע בשימור היעילות הנדרשת 40 על פי סעיף בהליכים אלה. עוד יודגש כי אין בפטור הניתן בתיקים אלה כדי להשמיע דבר באשר לחובת ההנמקה בתיקים אחרים. מטבע הדברים, טיב חובת ההנמקה והיקפה משתנה מתיק לתיק. כך, למשל, ברי כי היקף חובת ההנמקה בתיק תעבורה שעניינו נהיגה במהירות מופרזת אינו כהיקף חובת ההנמקה בתיק פלילי חמור שעניינו עבירות אינוס או הריגה. יתר על כן, בעבירות המתבצעות בנסיבות הדומות זו לזו, יכול בית המשפט להסתמך על תיק קודם שבו קבע מתחם עונש הולם לנסיבות אלה. כפי שציין בית המשפט העליון בפסיקתו: "אין להמציא הגלגל מחדש בכל מקרה ומקרה בו אנו נדרשים לקביעת מתחם עונש עמאואל גברזגיי נ' מ"י (פורסם בנבו, 1127/13 הולם" (ע"פ )). 15.1.2014 מוצע להקים ועדה מייעצת לענייני ענישה, אשר6 סעיף תפעל לקידום השוויון בענישה, לפיתוח מדיניות כוללת לענישה, לשיקום ולגזירת הדין, ולהגברת המודעות בקרב הציבור למדיניות זו. .81 'ס"ח התשמ"ו, עמ 2 .43 'ס"ח התשמ"ב, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1084 ,שופט או שופט בדימוס של בית המשפט העליון )1( שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא בהתייעצות עמו; - שופט בדימוס שופט או שופט בדימוס של בית משפט מחוזי )2( שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא בהתייעצות עמו;- שופט בדימוס שופט או שופט בדימוס של בית משפט שלום )3( שימונה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ואם הוא בהתייעצות עמו;- שופט בדימוס עורך דין ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד )4( ;המשפטים פרקליט מפרקליטות המדינה; )5( ;סניגור שהוא עובד לשכת הסניגוריה הציבורית )6( עובד שירות המבחן כמשמעותו בפרק ד' לפקודת )7( , שימונה בהסכמת4‏1969-המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט שר הרווחה והשירותים החברתיים; ) לחוק סדר הדין 2()(א12 תובע כאמור בסעיף )8( , שימונה1982-הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב בהסכמת השר לביטחון הפנים; דוח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר המליץ, בין השאר, על הקמת יחידה 2015 מחודש נובמבר למחקר ומידע במשרד המשפטים אשר תעסוק בנושא אכיפת החוק, בדגש על מדיניות הענישה, השיקום וגזירת הדין. ברוח המלצה זאת מוצע להקים ועדה מייעצת לענייני ענישה. בראש הוועדה יעמוד שופט או שופט בדימוס של חברים נוספים 13–בית המשפט העליון והיא תורכב מ המייצגים מגוון אינטרסים ותחומי מומחיות. על פי המוצע הוועדה תבצע שני תפקידים עיקריים: התפקיד הראשון כולל איסוף מידע ועריכת מחקרים על בעבירות - סוג ומידת העונש- מדיניות הענישה הנוהגת שונות, וזאת, בהתייחס לנסיבות השכיחות השונות הקשורות בביצוע העבירות. ממצאים אלה יפורסמו לציבור וישמשו את בית המשפט בבואו לקבוע את מדיניות הענישה הנהוגה לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, ככל ) 1ג(א40 שהדבר מתאים למעשה העבירה שבפניו (ר' סעיף ) להצעת החוק).1(1 בנוסחו המוצע בסעיף יוזכר כי בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזר הדין, בראשות השופט אליעזר גולדברג, אשר הוגשו בחודש אוקטובר ) 92 ', הוצע בין השאר בהצעת חוק העונשין (תיקון מס1997 2006-(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו ), להקים ועדה 446 '(הצעות חוק הממשלה, התשס"ו, עמ לקביעת עונשי מוצא לענישה. על פי המוצע באותה הצעה, הוועדה היתה רשאית לקבוע עונשי מוצא לעבירות אשר יבטאו את העונש ההולם מבחינת מדיניות הענישה הנהוגה ומבחינת מדיניות הענישה הראויה. בהתאם להצעה, על בתי המשפט היה לקבוע את העונש ההולם לפי עונש המוצא שקבעה הוועדה. חלק זה של ההצעה פוצל במהלך הדיונים בהצעת החוק בכנסת ולא נכלל . 113 'כחלק מתיקון מס התפקיד המוצע כעת לוועדה שונה מהתפקיד . בניגוד להצעת 2006 אשר יועד לה בהצעת החוק משנת , מוצע כי הוועדה תפרסם ממצאים 2006 החוק משנת על בסיס רמת הענישה הנהוגה בלבד. קביעה זאת תהיה קביעה אמפירית ולא תשקף עמדה נורמטיבית ומחייבת ג(א) 40 של הוועדה באשר לענישה הראויה. על פי סעיף לחוק בנוסחו הקיים, בקביעת מתחם העונש ההולם על בתי המשפט להתחשב, בין השאר, במדיניות הענישה הנהוגה. כל שיעשו ממצאי הוועדה על פי תפקיד זה הוא לשקף את מדיניות הענישה הנהוגה. בכך, ישמשו כלי עזר מקצועי שבית המשפט יסתייע בו, אך אינו מחויב לפסוק לפיו. .312 ', עמ14 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 4 ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1085 עובד שירות בתי הסוהר שימונה בהסכמת השר )9( ;לביטחון הפנים ) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שימונה 10( ;בהסכמת שר האוצר ) אדם בעל ניסיון בתחום הסיוע לנפגעי עבירה, 11( ;שאינו עובד המדינה ) שני אנשי הסגל האקדמי במוסד מוכר, בעלי 12( ,מומחיות בתחום הענישה או המשפט הפלילי שימונו על פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, "מוסד מוכר" ו"המועצה להשכלה גבוהה" כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, - ;5‏1958-התשי"ח ) עורך דין בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, 13( .שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין השופט או השופט בדימוס של בית המשפט העליון (ב) ) יהיה יושב ראש הוועדה.1()שמונה לפי סעיף קטן (א תקופת כהונתו של חבר הוועדה היא חמש שנים, ורשאי (ג) שר המשפטים לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות. תפקידי הוועדה יז.40 הוועדה תפעל לקידום השוויון בענישה, לפיתוח (א) מדיניות כוללת לענישה, לשיקום ולגזירת הדין ולהגברת המודעות בקרב הציבור למדיניות זו. עובד שירות בתי הסוהר שימונה בהסכמת השר )9( ;לביטחון הפנים ) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שימונה 10( ;בהסכמת שר האוצר ) אדם בעל ניסיון בתחום הסיוע לנפגעי עבירה, 11( ;שאינו עובד המדינה ) שני אנשי הסגל האקדמי במוסד מוכר, בעלי 12( ,מומחיות בתחום הענישה או המשפט הפלילי שימונו על פי המלצת המועצה להשכלה גבוהה; לעניין זה, "מוסד מוכר" ו"המועצה להשכלה גבוהה" כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, - ;5‏1958-התשי"ח ) עורך דין בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, 13( .שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין השופט או השופט בדימוס של בית המשפט העליון (ב) ) יהיה יושב ראש הוועדה.1()שמונה לפי סעיף קטן (א תקופת כהונתו של חבר הוועדה היא חמש שנים, ורשאי (ג) שר המשפטים לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות. תפקידי הוועדה יז.40 הוועדה תפעל לקידום השוויון בענישה, לפיתוח (א) מדיניות כוללת לענישה, לשיקום ולגזירת הדין ולהגברת המודעות בקרב הציבור למדיניות זו. מודל זה נועד לסייע ולעודד את בתי המשפט לקבוע מתחמי ענישה, דבר שיקדם גזירת דין דומה במקרים דומים בערכאות שונות. פרסום מקצועי ומבוסס מחקרית של רמות הענישה הנוהגות בעבירות שונות ישפר את הידע שבידי בתי המשפט בנוגע לרמת הענישה הנהוגה ויאפשר שימוש במידע האמור בעת גזירת הדין. בה בעת, המודל אינו פוגע בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי של הרשות השופטת, או בתפקידה של הרשות המחוקקת כמי שקובעת את עונשי המקסימום. כאמור, על ממצאי הוועדה להתייחס לנסיבות השכיחות השונות הקשורות בביצוע העבירות, ככל שיש כאלה. כך למשל בעבירת ההריגה, שיכולה להתבצע בנסיבות הקרובות לעבירת הרצח ובנסיבות הקרובות לגרימת מוות ברשלנות, וכך גם בעבירות רבות אחרות, אשר יכולות להתבצע בדרגות חומרה שונות. תפקיד מרכזי נוסף של הוועדה הוא לערוך מחקרים ולגבש המלצות בתחום מדיניות הענישה, השיקום וגזירת הדין, לרבות בעניינים אלה: בחינת היעילות של דרכים שונות לענישה ולשיקום, ובכלל זה ההשפעה של דרכי ענישה ואמצעי שיקום שונים על צמצום העבריינות, הערכת העלות של דרכים שונות לענישה ולשיקום והערכת העלות של הצעות לשינוין. כמובן, קיים קשר הדוק בין שני תפקידי הוועדה שפורטו לעיל. רמות הענישה הנהוגות יכולות וצריכות לשמש כבסיס להמלצות הוועדה באשר למדיניות הענישה והשיקום. יצוין כי ועדות מסוג זה קיימות במדינות שונות בעולם. במדינת ניו סאות' וולס שבאוסטרליה קיימת מועצת ענישה אשר תפקידה לייעץ לממשלה בענייני 100I ענישה ולהפיץ לציבור מידע בתחום (ר' סעיפים ). Crimes (Sentencing Procedure) Act 1999– ל100J–ו באנגליה קיימת מועצת ענישה אשר קובעת קווים מנחים Coroners( לענישה ובהם מתחמי ענישה והנחיות נוספות ). ועדות דומות קיימות גם בארה"ב and Justice Act 2009 .ובמדינות אחרות בעולם על פי המוצע, הוועדה תקבע לעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה. כמו כן, הוועדה תהיה רשאית להתקשר עם כל אדם לשם ביצוע עבודתה ולזמן לפניה נציגים של גופים ציבוריים שונים וכל אדם אחר הנוגע בדבר. הוראה זו מעניקה לוועדה את הגמישות הנדרשת לצורך ביצוע התפקידים השונים המוטלים עליה. היא תוכל להעסיק עובדים במשרה מלאה או בהתקשרויות פרטניות, ולערוך שימועים בנושאים מסוימים. .191 'ס"ח התשי"ח, עמ 5 ד ב ר י ה ס ב ר 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה 1086 לשם ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א) תפעל (ב) הוועדה, בין השאר, כמפורט להלן: תאסוף מידע ותערוך מחקרים על מדיניות )1( הענישה הנהוגה בעבירות שונות, בהתייחס, בין השאר, לנסיבות השכיחות השונות הקשורות לביצוע העבירות; תערוך מחקרים ותגבש המלצות בתחום מדיניות )2( הענישה, השיקום וגזירת הדין, ובכלל זה בעניינים אלה: בחינת היעילות של דרכים שונות לענישה (א) ולשיקום, ובכלל זה ההשפעה של דרכי ענישה ואמצעי שיקום שונים על צמצום העבריינות; הערכת העלות של דרכים שונות לענישה (ב) ולשיקום והערכת העלות של הצעות לשינוין; תפרסם לציבור את ממצאיה ואת המלצותיה לפי )3( .)2(–) ו1( פסקאות סדרי עבודת הוועדה יח.40 הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בידי שר המשפטים, ורשאית היא, לשם ביצוע תפקידיה, להתקשר עם כל אדם וכן לזמן לפניה כל אדם הנוגע לעניין שבו היא דנה. דיווח שנתי יט.40 יושב ראש הוועדה ידווח מדי שנה לשר המשפטים על (א) עבודת הוועדה. שר המשפטים יעביר את הדיווח של יושב ראש הוועדה (ב) לפי סעיף קטן (א) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת." 27.6.2016 ,, כ"א בסיוון התשע"ו1052 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים4.86 המחיר