הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,196 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2003180 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת חיים ילין יצחק וקנין רוברט אילטוב יואב בן צור אלי אלאלוף עודד פורר אורי מקלב אלעזר שטרן איציק שמולי קארין אלהרר נחמן שי איתן כבל עליזה לביא איילת נחמיאס ורבין נאוה בוקר איתן ברושי ______________________________________________ פ/3123/20 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תוצרת חקלאית שיוצרה במדינת ישראל), התשע"ו–2016 דברי הסבר בהצעת חוק זו מוצע לקבוע חובת סימון של תוצרת חקלאית המיוצרת בישראל. בהתאם למוצע, הסימון יהיה על המדף או על המכל, במקום המכירה. כיום משווקים אינם מחויבים בסימון כאמור, ולכן ברוב המקרים הצרכן אינו מודע למקור התוצרת החקלאית אותה הוא צורך. בפועל מספר רב של רשתות שיווק מחזיקות בהיתר ליבוא חלקי או מלא של תוצרת חקלאית והן משווקות תוצרת חקלאית ישראלית לצד תוצרת חקלאית המגיעה ממדינות זרות. בהיעדר סימון, לא ניתנת לצרכן כל אפשרות לבחור איזו תוצרת לצרוך. סימון התוצרת החקלאית על המדף או על המכל, במקום המכירה תאפשר שקיפות לצרכן ותיתן את היכולת לבחור אם לצרוך מוצר מיובא או תוצרת מקומית. לצריכה של תוצרת חקלאית מקומית יתרונות רבים: היא מאפשרת לצרכן ליהנות ממוצרים איכותיים העומדים בתנאי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, היא תורמת לחיזוק החקלאות המקומית ולפיתוח צרכנות אקולוגית, ומאפשרת לצרכנים ישראליים לתת עדיפות לתוצרת חקלאית מקומית. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת חיים ילין וקבוצת חברי הכנסת (פ/2537/20; הוסרה מסדר היום ביום ו' באדר ב' (16 במרס 2016)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בסיוון התשע"ו – 4.7.16 תיקון סעיף 17 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 17, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב1א) עוסק המציע למכירה תוצרת חקלאית שיוצרה במדינת ישראל יסמן על המדף או המכל שבו מוצעת התוצרת החקלאית, כי היא יוצרה במדינת ישראל; סימון כאמור יהיה כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; בסעיף זה, "תוצרת חקלאית" – כהגדרתה בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה–2005." תחילה 2. תחילתו של חוק זה, שישה חודשים מיום פרסומו. תקנות ראשונות 3. תקנות ראשונות לפי סעיף 17(ב1א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.