הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2004949
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי
יואב קיש
ניסן סלומינסקי
______________________________________________
פ/3127/20
הצעת חוק ההסדרה, התשע"ו–2016
דברי הסבר
חוק זה בא לתקן עוול כפול – עוול עם אלפי משפחות, תושבי מספר ישובים ביהודה ושומרון אשר נשלחו ברובם להקימם ולהתגורר בהם בידיעת, בעידוד ובמימון רשויות השלטון והממשלות בישראל וגופים מיישבים נוספים, ועוול עם בעלי המקרקעין עליהן הוקמו בתי אותן משפחות או יורשיהם, אשר זכאים לפיצוי בעד אדמותיהם ועד כה טרם קיבלוהו.
מרבית הישובים הוקמו בעידוד ממשלות ישראל ובמימונן ומרבית התושבים שקבעו בהם את ביתם עשו זאת בתום לב ולא היו מודעים לעובדת הקמתם על קרקע פרטית. ביחס לחלק מהישובים גם רשויות המדינה אשר היו מעורבות כאמור בהקמתם לא היו מודעות לעובדת היות המקרקעין במקום מקרקעין פרטיים.
אוסף המצגים שהציגו רשויות המדינה השונות בפני התושבים בשנות הקמתם של הישובים יצרו אצל התושבים, ובצדק, תחושה כי מדובר בישובים נורמאליים לכל דבר ועניין וכי העיכובים בהסדרתם התכנונית הם עיכובים טכניים שמקורם בחשבונות מדיניים ופוליטיים והשלמת הליכי התכנון וההסדרה היא רק עניין של זמן.
על רקע מצגים אלו קבעו התושבים את משכנם בישובים, בנו בהם את בתיהם, הקימו בהם את משפחותיהם והולידו בהם את ילדיהם.
זאת ועוד, ההחלטה להקים את הישובים במקומות שבהם הם הוקמו וכך גם שרשרת המצגים שהגיעו בעקבותיה לא הייתה מקרית. לישובים אלו במיקומם הנוכחי חשיבות אסטרטגית וביטחונית רבה, ישוב ישוב וחשיבותו הספציפית.
זהו מצב נדיר שבו רשויות המדינה בשלטון המרכזי והמקומי ותנועות מיישבות מוכרות היו שותפות פעילות, וביודעין, בהקמתם ובביסוסם של ישובים שהוקמו מלכתחילה על מקרקעין פרטיים ללא הסכמת בעליהם.
מציאות זו דורשת הסדרה צודקת, מאוזנת והגונה וזו אינה יכולה לבוא בדרך של התעמרות בתושבי הישובים, הצגתם כעבריינים וכפורעי חוק, גירושם מהם והריסתם, שעה שכאמור נשלחו למקום בגיבוי המדינה ומשיקולים אסטרטגיים וביטחוניים.
הפתרון הראוי בנסיבות אלו הוא פיצויים ביד נדיבה של בעלי המקרקעין המקוריים, הן בקרקע והן בכסף, והסדרתם התכנונית של הישובים במיקומם הנוכחי.
המקרקעין שעליהם הוקמו הישובים הם בחלקם אדמות נפקדים ("נכס נטוש") ובחלקם אדמות פרטיות. ביחס לאלו מהמקרקעין שהם בבעלות פרטית קובע סעיף 2 כי המקרקעין יופקעו ותמורתם יקבלו הבעלים המקוריים קרקע חלופית באדמת מדינה ובסמיכות למקום מגוריהם. לאלו מהמקרקעין שבעליהם נפקדים קובע סעיף 3 כי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש יקצה אותם לצורך הישובים וכי אם ביום מן הימים ישובו הבעלים ויהיו זכאים על פי החוק להשבת המקרקעין, המקרקעין יופקעו ובעליהם יקבלו פיצוי זהה לפיצוי שיקבלו בעלי המקרקעין הפרטיים.
שווי המקרקעין לעניין הפיצוי ייקבע ביום ההפקעה ובכך יישמרו זכויות הנפקדים, שהפקעת אדמותיהם תיעשה ביום שישובו.
הפקעה לצרכי ציבור אינה דבר נדיר וסבירותה בהקשר זה מתחדדת לאור חשיבותם האסטרטגית של הישובים במיקומם הנוכחי ולאור שרשרת נסיבותיהם המיוחדות של הישובים.
הסדרת מעמדם של המקרקעין עליהם הוקמו הישובים תסלול את הדרך להסדרתם התכנונית ולהמשך התפתחותם.
בשל אופיו האזרחי של החוק קובעת הצעת החוק כי שר הפנים יהיה אחראי על ביצועו.
הצעה זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (פ/3111/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בסיוון התשע"ו – 4.7.16
הגדרות 1. בחוק זה –
"בעלי המקרקעין המקוריים" – מי שרשומים בספרי המקרקעין ביהודה ושומרון כבעלים על חלקות המקרקעין שעליהן הוקם יישוב מוסדר או יורשיהם על פי צו ירושה או על פי דין;
"החטיבה להתיישבות" – החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית;
"הממונה", "נכס נטוש" – כהגדרתם בצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967;
"המפקד הצבאי" – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי סעיף 3 למנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז-1967;
"הפקעה" – הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור;
"ישוב מוסדר" – ישוב, על כלל המחוברים הקיימים בו, לרבות בנייה ונטיעה ותשתיות אזרחיות וביטחוניות, שהוקמו בהם עד למועד תחילתו של חוק זה;
"צו" – דבר חקיקה של המפקד הצבאי בשטחי יהודה ושומרון;
"קרקע חלופית" – קרקע בשווי שלא יפחת משווי הקרקע המקורית, שתינתן לבעלי המקרקעין המקוריים בתמורה לקרקע המקורית, במקרקעין שהם אדמות ונכסי המדינה כהגדרתם בצו בדבר מינויים וסמכויות לפי חוק השמירה על אדמות ונכסי המדינה (יהודה והשומרון) (מס' 1006), התשמ"ב–1982, ואשר ייעודה חקלאי;
"קרקע מקורית", "מקרקעין מקוריים" – חלקה אחת או מספר חלקות במקרקעין עליהם הוקם ישוב מוסדר;
"השר" – שר הפנים.
הפקעת מקרקעין בתמורה למקרקעין חלופיים 2. (א) היו מקרקעין מקוריים מקרקעין פרטיים יעברו הליך הפקעה בצו בתוך 30 יום מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) הופקעו המקרקעין יקצה אותם הממונה לחטיבה להתיישבות אשר תקצה אותם לצורך הישוב המוסדר בתוך 30 יום נוספים.
(ג) בעלי המקרקעין המקוריים יהיו זכאים בתמורה להפקעת המקרקעין המקוריים לקבל קרקע חלופית שתהא ככל הניתן קרובה למקום מגוריהם.
(ד) נוסף לקרקע החלופית יהיו זכאים בעלי המקרקעין המקוריים לפיצוי כספי בשיעור של חמישים אחוזים מערך המקרקעין המקוריים ביום ההפקעה בלא המחוברים שעליהם.
(ה) בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה ישלים הממונה את הליך הענקת הקרקע החלופית והפיצוי.
מקרקעין מקוריים שהם נכס נטוש 3. (א) היו מקרקעין מקוריים נכס נטוש יקצה הממונה את המקרקעין לחטיבה להתיישבות אשר תקצה אותם לצורך הישוב המוסדר.
(ב) ישובו בעלי הזכויות בנכס הנטוש יראו אותם כבעלי המקרקעין המקוריים לפי סעיף 2.
הליכי תכנון ומתן התרים 4. (א) הופקעו מקרקעין מקוריים כאמור בסעיף 2 או הוקצו כאמור בסעיף 3, יורה השר לגורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדו, להשלים את הליכי התכנון במועד שלא יעלה על שנתיים מיום ההפקעה או ההקצאה כאמור.
(ב) עד להשלמת הליכי התכנון ומתן תכנית בנין עיר בתוקף, יינתנו התרים תכנוניים זמניים מכוח תכנית תכנונית זמנית שתגובש על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד השר.
(ג) השר רשאי, על פי שיקול דעתו ולאחר שהתייעץ עם גורמי המקצוע במשרדו, לשנות בתקנות את פרקי הזמן האמורים לעיל.
(ד) הרשות המקומית תמציא היתרי בנייה למבנים המצויים במקרקעין המקוריים והכל על פי תכנית בנין עיר קבועה או זמנית.
ביצוע 5. שר הפנים ממונה על ביצוע של חוק זה.
צווי הריסה תלויים ועומדים 6. (א) היה ביום תחילתו של חוק זה צו הריסה תלוי ועומד כנגד מבנים שנבנו במקרקעין מקוריים, יפקע צו ההריסה למפרע.
(ב) היה ביום תחילתו של חוק זה צו שיפוטי למימוש צווי הריסה התלויים ועומדים כנגד מבנים שנבנו במקרקעין מקוריים יפקע הצו השיפוטי למימוש צווי ההריסה עם פקיעתם של צווי ההריסה.