הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2016 ביולי11 1058 ה' בתמוז התשע"ו עמוד 1134 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2016-), התשע"ו13 'הצעת חוק האזרחות (תיקון מס 1138 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2016-) (מסלול מקוצר), התשע"ו51 'הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס 1134 :מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה 2016-), התשע"ו13 'הצעת חוק האזרחות (תיקון מס 11 תיקון סעיף .1 - 11 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1952-בחוק האזרחות, התשי"ב - )2()בסעיף קטן (ב )1( ; יימחקו- "ברישה, המילים "כפי שיורה בית המשפט (א) בפסקת משנה (א), במקום "כהגדרתו" יבוא "או בארגון טרור מוכרז (ב) כהגדרתם"; הצעת החוק נועדה בעיקרה להסדיר את סוגיית כללי ביטול אזרחותו של אזרח ישראלי ולהרחיב את האפשרות לעשות שימוש בסמכות לביטול אזרחות גם כאשר האדם שאת אזרחותו מבקשים לבטל לא אותר לצורך ניהול ההליך בעניינו. מקובל לראות בזכות לאזרחות זכות יסוד ואחת הזכויות הבסיסיות של האדם, הן במשפט הישראלי והן במשפט הבין–לאומי. ביטול אזרחות הוא צעד חריג הפוגע בחירותו של אדם ובזכותו להתקיים בביטחון ובכבוד 1952-במסגרת משפחתו. עם זאת, חוק האזרחות, התשי"ב החוק או חוק האזרחות), קבע כי יש מקרים שבהם - (להלן מהלך של ביטול אזרחות הוא אפשרי ואף מתבקש ונדרש. כך כאשר אזרחותו של אדם התקבלה במרמה על סמך פרטים כוזבים, או במקרה שבו האזרח עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל. תכליתו של התיקון המוצע היא לקדם את האפשרות לפעול לביטול אזרחותו של אדם, וזאת אף אם בעת קיום ההליך לביטול האזרחות מצוי האזרח מחוץ לישראל. הצורך בקידום תיקון מסוג זה נעוץ בעובדה כי יש מקרים הנופלים בגדרי החוק, שבהם קמה עילה לביטול אזרחותו של אדם, ואולם לא ניתן לממש את המהלך וזאת כיוון שאותו אדם (בעל האזרחות) יצא את גבולות מדינת ישראל, או שמקום הימצאו לא נודע לרשויות. הקושי הטמון בתיקון המוצע ברור. מדובר בקיומו של הליך השולל זכות בסיסית של אדם וזאת בלא שהוא נוכח בתהליך זה. התיקון המוצע מנסה להתמודד עם הקושי של מהלך לביטול אזרחות בלא נוכחותו של האזרח שאת מעמדו מבוקש לבטל. ראשית, הסמכות מצומצמת למקרים שבהם לא ניתן לאתר את האזרח כדי להודיע לו על הכוונה לבטל את אזרחותו, וכן למקרים שבהם האזרח יושב דרך קבע מחוץ לישראל וקיים חשש ממשי שכניסתו לישראל תסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. במקרים המנויים לעיל, יהיה בית המשפט רשאי להורות כי ימונה לאזרח עורך דין שייצגו בהליך. כמו כן, במקרים שבהם האדם לא היה מודע לקיומו של ההליך יהיה באפשרותו לבקש כי יתקיים דיון חוזר בעניינו ובלבד שיעשה כן בסמוך למועד שבו נודע לו על ההחלטה. כמו כן מוצע לתקן את החוק כך שהסמכות לקבוע איזה מעמד חלופי יינתן למי שאזרחותו בוטלה ואין לו אזרחות אחרת, לא יופקד בידי בית המשפט, זאת בעקבות ההבנה כי אין מקום לתת מעמד חלופי למי שהתבקשה שלילת אזרחותו, קודם שבית המשפט אישר את עצם ביטול האזרחות ונכון יהיה שהשר ידון בשאלת המעמד החלופי רק בשלב תקיפת ההחלטה. עוד מוצע להעביר את הסמכות לדון בתקיפת השר) לפי - החלטות המתקבלות על ידי שר הפנים (להלן (א) לחוק, לבית משפט לעניינים מינהליים. זאת כדי 11 סעיף להפחית עומס מבית המשפט העליון וכן להשוות בין מי (ב) לחוק, שם נדרש 11 שמתבקש ביטול אזרחותו מכוח סעיף אישורו של בית משפט לעניינים מינהליים למהלך, לבין מי (א), שם הסמכות לביטול 11 שנשללת אזרחותו מכוח סעיף האזרחות מסורה לשר. כעת, מבוקש באמצעות התיקון, כי הסמכות לדון בתקיפת החלטה זו תהיה מסורה גם היא לבית משפט לעניינים מינהליים. )1( לפסקה 1 סעיף לחוק מסדיר את ביטול אזרחותו של אדם 11 סעיף כאשר האזרחות התקבלה במרמה על סמך פרטים כוזבים או במקרה שבו האזרח עשה מעשה שיש בו משום הפרת (א) 11 אמונים למדינת ישראל. ההסדר הקיים כיום בסעיף לחוק יישאר כשהיה ויאפשר לשר לבטל אזרחות שהתקבלה על סמך פרטים כוזבים, כאשר טרם חלפו שלוש שנים מיום שנרכשה האזרחות. לעניין ביטול אזרחות בשל הפרת אמונים ) לחוק כדלקמן:2()(ב11 למדינת ישראל, מוצע לתקן את סעיף לפסקת משנה (א) מוצע לקבוע כי בית המשפט לא יכריע בשאלת המעמד החלופי של מי שמתבקש ביטול אזרחותו. מטרת השינוי היא להשאיר את שאלת המעמד החלופי למועד מאוחר יותר בהליך, באופן שדיון בשאלת המעמד החלופי ייערך רק בשלב שבו כבר אישר בית המשפט את הביטול, וזאת בידי השר. לפסקת משנה (ב) מוצע לקבוע שגם מי שלוקח חלק פעיל בארגון טרור , 2005-מוכרז כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה ) לחוק;.2()(ב11 ייחשב כמי שהפר אמונים לפי סעיף .925 '; התשע"ו, עמ146 'ס"ח התשי"ב, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1135 בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע (ג) במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור"; במקום סעיף קטן (ד) יבוא: )2( )"(ד בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון )1( בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין. ), רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, 1( על אף האמור בפסקה )2( להורות שהדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן ), ובלבד שבוצע תחליף 1( לאתרו או למסור לו הזמנה כאמור בפסקה המצאה לפי הוראות שקבע שר המשפטים, לרבות מסירה לבן משפחה מקרבה ראשונה המתגורר בישראל ככל שישנו. ) מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט 2( היה האזרח כאמור בפסקה )3( להורות, לבקשתו, על השתתפותו בדיון בפני בית המשפט באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ שבה ניתן תקשורת בין שני - "לבצע היוועדות חזותית; לעניין זה, "היוועדות חזותית מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. ), כי הדיון בבקשה יתקיים שלא 2( הורה בית המשפט לפי פסקה )4( בנוכחות האזרח שעניינו נדון, רשאי הוא למנות עורך דין לפי חוק הסיוע , לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח2‏1972-המשפטי, התשל"ב בפסקת משנה (ג), בסופה יבוא "לעניין זה, חזקה כי מי שיושב דרך קבע (ג) במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינה או בשטח כאמור"; במקום סעיף קטן (ד) יבוא: )2( )"(ד בהליכים המתנהלים לפני בית המשפט לפי סעיף זה יתקיים הדיון )1( בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים והוא לא התייצב במועד שנקבע, ובית המשפט סבר שלא יהיה בקיום הדיון שלא בנוכחותו משום עיוות דין. ), רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, 1( על אף האמור בפסקה )2( להורות שהדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן ), ובלבד שבוצע תחליף 1( לאתרו או למסור לו הזמנה כאמור בפסקה המצאה לפי הוראות שקבע שר המשפטים, לרבות מסירה לבן משפחה מקרבה ראשונה המתגורר בישראל ככל שישנו. ) מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט 2( היה האזרח כאמור בפסקה )3( להורות, לבקשתו, על השתתפותו בדיון בפני בית המשפט באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ שבה ניתן תקשורת בין שני - "לבצע היוועדות חזותית; לעניין זה, "היוועדות חזותית מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת. ), כי הדיון בבקשה יתקיים שלא 2( הורה בית המשפט לפי פסקה )4( בנוכחות האזרח שעניינו נדון, רשאי הוא למנות עורך דין לפי חוק הסיוע , לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח2‏1972-המשפטי, התשל"ב לפסקת משנה (ג) מוצע לקבוע חזקה ולפיה מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל, במדינה או בשטח המנויים בתוספת, רכש אזרחות או זכות לישיבת קבע בהם. תיקון זה משלים את התיקון העיקרי כך שמי שייצא דרך קבע מישראל, יהיה ניתן לפעול לביטול אזרחותו ובמקרה שבו הוא יושב באחת המדינות המנויות בתוספת אזי לא יהיה צורך לתת לו מעמד חלופי תחת האזרחות שנשללה. )2( לפסקה לסעיף קטן (ד) המוצע (ד) לחוק קובע כיום כדלקמן:11 סעיף "(ד) בהליכים לפי סעיף זה יתקיים הדיון בפני האזרח שעניינו נדון, אלא אם כן הוזמן כדין ולא התייצב במועד שנקבע ואם סבר בית המשפט שלא יהיה בקיום הדיון שלא בפניו משום עיוות דין." מוצע להחליף את הסעיף האמור ולהתייחס לאפשרויות השונות לקיים הליך בהעדרו של אדם, כמפורט להלן: ) המוצעת1( לפסקה מוצע לקבוע כי ככלל הדיון בביטול אזרחותו של אדם יתקיים בנוכחותו, אלא אם כן נמסרה לו הזמנה לדיון בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים והוא לא התייצב לדיון ובית המשפט סבר כי לא ייגרם עיוות דין בניהול ההליך בהעדרו. ) המוצעת2( לפסקה ), רשאי 1( מוצע לקבוע כי על אף האמור בפסקה בית המשפט לבקשת השר לקיים את הדיון שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון, אם לא ניתן לאתרו או למסור לו הזמנה כדין כאמור לעיל ובלבד שבוצע תחליף המצאה כפי שייקבע בתקנות, לרבות מסירה לבן משפחה מקרבה ראשונה המתגורר בישראל ככל שישנו. ) המוצעת3( לפסקה ) לא 2( מוצע לקבוע כי אם האזרח כאמור בפסקה אותר ומקום מושבו מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות לבקשת האזרח על השתתפותו בדיון באמצעות היוועדות חזותית שתקוים באחת מנציגויות ישראל בחוץ לארץ. ) המוצעת4( לפסקה ) כי 2( מוצע לקבוע כי אם בית המשפט הורה לפי פסקה הדיון יתקיים שלא בנוכחות האזרח, אזי רשאי הוא למנות , 1972-עורך דין לאזרח לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב לשם ייצוג האינטרסים והזכויות של האזרח בהליך. .95 'ס"ח התשל"ב, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1136 בהליך; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה. ), לבטל את אזרחותו של אדם היושב דרך 2()) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב1(ד קבע מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות, לבקשת שר הפנים, כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד למתן הכרעה בבקשה לביטול אזרחותו, אם יש בכניסתו לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור; הורה בית המשפט כאמור יקיים את הדיון שלא בנוכחות האזרח, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של האזרח שעניינו נדון למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה. ) הודיע שר הפנים לבית המשפט כי הוא שוקל להגיש בקשה לפי סעיף2 (ד ) לביטול אזרחותו של אדם היושב דרך קבע מחוץ לישראל, ויש בכניסתו 2()קטן (ב לישראל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור, רשאי בית המשפט, לבקשת שר הפנים, להורות כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד להגשת 30 הבקשה לביטול האזרחות, ובלבד שהבקשה לביטול האזרחות תוגש בתוך ימים ממועד מסירת הודעת שר הפנים כאמור; בית המשפט רשאי, לבקשת שר הפנים, להאריך את המועד האמור. )3(ד ביטל בית המשפט את אזרחותו של אדם שלא בנוכחותו )1( ושלא בנוכחות עורך דין שהאדם מינה לייצג אותו, כאמור בסעיפים קטנים המבקש) - ), רשאי האזרח שאזרחותו בוטלה (להלן1) או (ד2( ) או1()(ד לבקש את ביטול החלטת בית המשפט במועד המוקדם ביותר לאחר שנודע בקשה לביטול); לעניין זה יראו דיון - לו על החלטת בית המשפט (להלן ), 3()שבו השתתף אדם באמצעות היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ד כדיון שנערך בנוכחותו. בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לביטול, על פי הבקשה )2( בלבד או לאחר שקיבל תגובה משר הפנים, אם ראה כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה. הדיון בבקשה לביטול שלא נדחתה על הסף, יתקיים במעמד הצדדים, )3( ואולם אם לא ניתן להתיר את כניסתו של המבקש לישראל בשל סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור, תידון הבקשה שלא בנוכחות המבקש ורשאי המבקש למנות עורך דין שייצג אותו בדיון בבקשה."; ) המוצע1לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי בכל מקרה שבו הוגשה בקשה לביטול ) לחוק, והוא יושב דרך 2()(ב11 אזרחותו של אדם לפי סעיף קבע מחוץ לישראל, רשאי בית המשפט להורות לבקשת השר כי לא יותר לאותו אדם להיכנס לישראל עד להכרעה בבקשה לביטול אזרחותו, ובלבד שיש בכניסתו לישראל משום סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור. ) המוצע2לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי השר יכול לפנות לבית המשפט קודם להגשת הליך לביטול אזרחות, ולבקש כי תיאסר כניסתו של האזרח לישראל עד להגשת הבקשה לביטול אזרחותו ימים 30 ובלבד שהבקשה לביטול האזרחות תוגש בתוך ממועד מסירת הודעת השר לבית המשפט על כוונתו להגיש בקשה לביטול האזרחות. מועד זה יכול שיוארך בידי בית המשפט לבקשת השר. ) המוצע3לסעיף קטן (ד מוצע לקבוע כי אם בית המשפט ביטל אזרחות של אדם שלא בנוכחותו ושלא בנוכחות עורך דין שהאדם מינה לעצמו, אזי יהיה רשאי האדם שאזרחותו בוטלה לבקש את ביטול החלטת בית המשפט במועד המוקדם ביותר לאחר שנודע לו על החלטת בית המשפט. עוד מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לדחות על הסף בקשה לביטול החלטתו כאמור, על פי הבקשה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מהשר, אם ראה בית המשפט כי בנסיבות העניין היה שיהוי בהגשתה. אם לא נדחתה הבקשה על הסף כאמור, יתקיים הדיון בבקשה לביטול החלטת בית המשפט במעמד הצדדים, אלא אם כן קיימת סכנה ממשית לביטחון המדינה או לשלום הציבור בכניסתו של המבקש לישראל ואז תידון הבקשה שלא בנוכחותו והוא יוכל למנות עורך דין שייצגו בדיון. ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1137 ,בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "המדינה או ביחסי החוץ שלה" יבוא "המדינה )3( ;"ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב בסעיף קטן (ח), במקום "לפי סעיף זה" יבוא "לפי סעיף קטן (א)". )4( א11 תיקון סעיף .2 . יימחקו- "א(א) לחוק העיקרי, המילים "כפי שיורה בית המשפט11 בסעיף תיקון חוק הסיוע המשפטי .3 :, בתוספת, בסופה יבוא1972-בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב ) לחוק האזרחות, 2()(ב11 לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי סעיף .9" )4()(ד11 , ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור בסעיף1952-התשי"ב לא 4– ו3 לאותו חוק, בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, וסעיפים יחולו." תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים .4 ,, בתוספת הראשונה3‏2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס (א)".11– ו7 " יבוא "סעיפים7 ), במקום "סעיף2(12 בפרט ,בסעיף קטן (ה), בכל מקום, במקום "המדינה או ביחסי החוץ שלה" יבוא "המדינה )3( ;"ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב בסעיף קטן (ח), במקום "לפי סעיף זה" יבוא "לפי סעיף קטן (א)". )4( .2 . יימחקו- "א(א) לחוק העיקרי, המילים "כפי שיורה בית המשפט11 בסעיף א11 תיקון סעיף .3 :, בתוספת, בסופה יבוא1972-בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב תיקון חוק הסיוע המשפטי ) לחוק האזרחות, 2()(ב11 לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי סעיף .9" )4()(ד11 , ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור בסעיף1952-התשי"ב לא 4– ו3 לאותו חוק, בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, וסעיפים יחולו." .4 ,, בתוספת הראשונה3‏2000-בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס (א)".11– ו7 " יבוא "סעיפים7 ), במקום "סעיף2(12 בפרט תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים )3( לפסקה לחוק רשאי 11 (ה) לחוק קובע כי בהליכים לפי סעיף11 סעיף בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, ולקבל ראיות שלא בנוכחות האזרח שעניינו נדון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם לאחר שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה וכי אי–גילויה עדיף על פני (ה) האמור 11 גילויה לשם עשיית צדק. מוצע לתקן את סעיף ולהוסיף לשיקולי אי–חשיפת הראיות גם מניעת פגיעה בעניין ציבורי חשוב, זאת כדי להימנע מחשיפת ראיות במצב שבו ייתכן וחשיפתן תפגע בעניין ציבורי חשוב. )4( לפסקה (ח) לחוק קובע כי השר ימנה ועדה מייעצת 11 סעיף לחוק. מוצע 11 לעניין החלטות והגשת בקשות לפי סעיף (ח) האמור ולקבוע כי הוועדה המייעצת 11 לתקן את סעיף תייעץ לשר רק בתיקים שבהם הוא זה שמקבל את ההחלטה, ואילו בתיקים שמובאים להחלטת בית המשפט המחוזי לא יהיה צורך בהמלצת הוועדה. א(א) לחוק באופן 11 מוצע לתקן את סעיף 2 סעיף ששאלת המעמד החלופי שיינתן למי שהתבקשה שלילת אזרחותו לפי הסעיף האמור ואין לו כל אזרחות אחרת, תישאר בידיו של השר בדומה לשינוי המוצע לעיל לחוק. 11 בסעיף מוצע לתקן את חוק הסיוע המשפטי, 3 סעיף , ולעגן בו את אפשרות מתן ייצוג 1972-התשל"ב מטעם המדינה באמצעות הסיוע המשפטי בהליך לביטול ) לחוק האזרחות.4()(ד11 אזרחות, כאמור בסעיף מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים 4 סעיף , ולקבוע בו כי יהיה 2000-מינהליים, התש"ס ניתן להגיש עתירה נגד החלטות של השר לבטל אזרחות (א) לחוק האזרחות, לבית משפט לעניינים 11 לפי סעיף מינהליים ולא לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. .880 '; התשע"ו, עמ190 'ס"ח התש"ס, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1138 2016-) (מסלול מקוצר), התשע"ו51 'הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס שינוי כותרת 1'פרק א .1 , המילים1' החוק העיקרי), בכותרת פרק א- (להלן1‏1967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז יימחקו.- ""הוראת שעה א20 ביטול סעיף .2 . בטל- א לחוק העיקרי20 סעיף ב20 תיקון סעיף .3 - ב לחוק העיקרי20 בסעיף א(ג) או 81 בסעיף קטן (ג), המילים "הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף )1( ;" יימחקו ובכל מקום, במקום "לגנוז" יבוא "לסגור- ")(ד1א81 - )בסעיף קטן (ד )2( :) יבוא1( אחרי פסקה (א) א(ג)81 א) הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיפים1(" (ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול1א81 או המקוצר לפי הוראות פרק זה;"; ), אחרי "פרעתי" יבוא "או בהתנגדות, לפי העניין".2( בפסקה (ב) המסלול - מסלול הגבייה המקוצר (להלן כללי המקוצר), פועל מכוח הוראת שעה שנקבעה החוק).- (להלן1967-בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז המסלול המקוצר הוקם כמנגנון לגביית חובות שקלים חדשים, שתפעיל מערכת 10,000 עד לסכום של ההוצאה לפועל, ושיהיה יעיל ומהיר יותר ממנגנון הגבייה הקיים. מסלול זה מאופיין במעורבות מינימאלית של הזוכה, שכן מערכת ההוצאה לפועל היא הפועלת לגביית החוב. תקופת הגבייה במסלול המקוצר הוגבלה לשמונה חודשים שלאחריהם, אם לא צלחו הליכי הגבייה, יועבר התיק להליכי הגבייה הרגילים. המסלול המקוצר עוגן בהוראת שעה במסגרת חוק (ס"ח 2008-), התשס"ט29 'ההוצאה לפועל (תיקון מס ). תוקף הוראת השעה הוגבל לשנתיים, 42 'התשס"ט, עמ זאת כדי לבחון את יעילותו של המסלול ועמידתו במטרה שהוצבה לו: סיום הליכי הגבייה ביחס לחובות נמוכים (עד שקלים חדשים) ביעילות ובמהירות ביחס להליכים 10,000 המקבילים במסלול הרגיל. הוראת שעה זו הוארכה מפעם 15( לפעם והיא עתידה לפקוע ביום י"ב באלול התשע"ו ). בסך הכול פעל המסלול המקוצר בהוצאה 2016 בספטמבר לפועל במשך כשבע שנים. ט לחוק קובע חובת דיווח לוועדת החוקה 20 סעיף ועדת החוקה) ביחס - חוק ומשפט של הכנסת (להלן ליישומו של המסלול המקוצר. דיווחים אלה, שעיקריהם יובאו להלן, מלמדים כי המסלול המקוצר עמד בהצלחה במטרות שהוצבו לו והוא מהווה כיום מסלול יעיל לגביית במסלול זה אחוז סגירת התיקים הוא - חובות נמוכים גבוה מזה שבמסלול הרגיל, הליך הגבייה הוא קצר יותר וכן ההוצאות שמתווספות לחוב שנגבה במסלול המקוצר נמוכות משמעותית מההוצאות שמתווספות לו במסלול הרגיל. על כן מוצע בהצעת חוק זו לעגנו כמסלול קבע בחוק ההוצאה לפועל. זאת בשינויים מסוימים שיפורטו להלן. כאמור לעיל, עד כה פעל המסלול המקוצר מכוח סעיפים הוראת שעה, ומדי שנה בשנה נדרש שר 2– ו1 המשפטים לדווח לוועדת החוקה על פעילות המסלול המקוצר. לאחר שבע שנות ניסיון, וכפי שעולה מהנתונים שהובאו לעיל, נראה כי המסלול המקוצר עמד במטרות העיקריות שהוצבו לו וכי יש בו יתרונות ברורים הן לחייב והן לזוכה. לכן, מוצע לעגן את המסלול המקוצר א לחוק 20 בחוק כמסלול קבע. לפיכך, מוצע לבטל את סעיף : הוצאה לפועל במסלול הגבייה 1'שקבע כי הוראות פרק א המקוצר, יהיה הוראת שעה. מוצע גם למחוק את המילים "הוראת שעה" בכותרת הפרק. חייב בהוצאה לפועל רשאי להגיש התנגדות 3 סעיף לבקשה לביצוע שטר או לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב. אם הוגשה התנגדות, נדרש רשם ההוצאה לפועל להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט (ר' ב(ג) לחוק קובע כיום, 20 )). סעיף1()(ד1א81–א(ג) ו81 סעיפים כי אם הוגשה התנגדות כאמור בתיק שהתנהל במסלול המקוצר, התיק יועבר למסלול גבייה רגיל. ההסבר שניתן לכך הוא שהדיון בהתנגדות מועבר לבית המשפט. .751 '.; התשע"ו, עמ355 '; התשע"א, עמ116 'ס"ח התשכ"ז, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1139 ה20 החלפת סעיף .4 :ה לחוק העיקרי יבוא20 במקום סעיף "הליכים במסלול מקוצר ה.20 לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים (א) האלה: עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת )1( ;כספים הנמצאים בידי צד שלישי עיקול כלי רכב של החייב. )2( זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה (ב) לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את ), ויצרף לבקשתו 1()פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות (ה)."7 סעיף .4 :ה לחוק העיקרי יבוא20 במקום סעיף ה20 החלפת סעיף "הליכים במסלול מקוצר ה.20 לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים (א) האלה: עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת )1( ;כספים הנמצאים בידי צד שלישי עיקול כלי רכב של החייב. )2( זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה (ב) לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את ), ויצרף לבקשתו 1()פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות (ה)."7 סעיף ואולם בפועל, התנגדויות רבות שמוגשות לבית המשפט נדחות בלי שניתנת לחייב רשות להתגונן וכך התיקים חוזרים להוצאה לפועל להמשך הליכי הגבייה במסלול הרגיל. כלומר, כיום, עצם הגשת התנגדות, גם אם נדחתה בבית המשפט, מחייבת את הזוכה להעביר את הליכי הגבייה למסלול הרגיל אף שמלכתחילה העדיף הזוכה שחובו ייגבה במסלול המקוצר. שינוי זה עשוי להיות כרוך בהוצאות בעבור הזוכה שיידרש להסתייע בעורך דין, והוצאות אלה ייווספו לחובו של החייב. נראה כי למעבר זה בין המסלולים אין הצדקה. לפיכך מוצע לקבוע כי במקרים שבהם הוגשה התנגדות לבקשה לביצוע שטר או לתובענה על סכום קצוב שנפתחו במסלול המקוצר, וההתנגדות נדחתה בבית הליכי הגבייה - המשפט בלי שניתנה רשות להתגונן ימשיכו להתנהל במסלול המקוצר. הסדר מוצע זה דומה ב(ד) לחוק, הקובע כי תיק 20 להסדר הקבוע כיום בסעיף המתנהל במסלול המקוצר ושנטענה בו טענת פרעתי שנדחתה, יחזור להתנהל במסלול המקוצר. כמו בעניין טענת הפרעתי, ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בהתנגדות, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים ). 1()ו(א20 הקבוע בסעיף נוסף על כך, במערכת ההוצאה לפועל לא נוקטים עוד בפעולה של גניזת תיקים. על כן מוצע להתאים את המונחים בחוק ולקבוע שבכל מקום שבו נזכרת פעולת "גניזה" היא תוחלף במונחים "סגירה". יודגש, כי בפועל אין הבדל מעשי בין גניזת תיק לבין סגירת התיק. ה לחוק קובע כי במסלול המקוצר ניתן 20 סעיף 4 סעיף לנקוט שני הליכים בלבד לשם גביית חוב: עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי ועיקול כלי רכב של החייב. הסעיף בנוסחו הנוכחי קובע כי הליכים אלה יינקטו בהתאם למידע שמסר הזוכה או לפי מידע שהתקבל אצל רשם ההוצאה לפועל ב לחוק. מוצע לבטל את התנאי כי ההליכים 7 לפי סעיף שניתן לנקוט במסלול המקוצר יינקטו לפי מידע שמסר ב לחוק. זאת מכמה 7 הזוכה או מידע שהתקבל לפי סעיף סיבות: ראשית, על פי רוב אין בידי הזוכה מידע מספיק ביחס לנכסיו של החייב. נוסף על כך, במסלול המקוצר תפקידו של הזוכה מלכתחילה מוגבל, שכן במסלול זה לשכת ההוצאה לפועל נוקטת בהליכי הביצוע במקום הזוכה, כך שמעורבות הזוכה בהליכים לגביית החוב היא ב לחוק כרוכה 7 מינימלית. שנית, קבלת מידע לפי סעיף לעתים בעלויות המתווספות לחובו של החייב. מגוון הליכי הגבייה במסלול הרגיל רחב יותר מאשר במסלול המקוצר, ועל כן לעיתים במסלול הרגיל יש הצדקה לקבלת מידע ב לחוק. במסלול המקוצר, לעומת זאת, ההליכים 7 לפי סעיף הם מצומצמים. משכך מוצע כי נקיטה בהליכים אלה לא תותנה בקבלת מידע ובמקום זאת ההליכים יינקטו לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל ביחס לסדר נקיטת ההליכים והמועד לנקיטתם. זאת בדומה לאופן שבו ננקטים כיום הליכים נגד חייבים במסלול המזונות (ר' לכללי ההוצאה לפועל (נקיטת 13 טו לחוק וכן סעיף20 סעיף ). 2014-הליכים במסלול מזונות) (הוראת שעה) התשע"ד יצוין, כי כבר כיום מסמיך החוק את מנהל מערכת ההוצאה לפועל לקבוע כללים בדבר סדר נקיטת ההליכים (סעיף י(ב) לחוק).20 עוד מוצע להבהיר כי גם זוכה במסלול המקוצר רשאי לבקש כי ינקטו הליכים לפני שהומצאה אזהרה לחייב. על בקשה כאמור יחולו ההוראות החלות ב"מסלול הרגיל" הרשם יכריע בבקשה לפי הוראות - על בקשות דומות לתקנות ההוצאה לפועל, 14 (ה) לחוק ותחול תקנה7 סעיף . 1979-התש"ם ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה 1140 ו20 תיקון סעיף .5 - ו לחוק העיקרי20 בסעיף ), במקום "ייגנז" יבוא "ייסגר";2()בסעיף קטן (ג )1( ."בסעיף קטן (ד), בכל מקום, במקום "גניזת" יבוא "סגירת )2( ז20 תיקון סעיף .6 - ז לחוק העיקרי20 בסעיף בסעיף קטן (א), במקום "נגנז" יבוא "נסגר"; )1( ."בסעיף קטן (ג), במקום "גניזת" יבוא "סגירת )2( ט20 ביטול סעיף .7 . בטל- ט לחוק העיקרי20 סעיף , מערכת3 כמוסבר לעיל בדברי ההסבר לסעיף סעיפים המחשוב של ההוצאה לפועל אינה תומכת עוד 6– ו5 בגניזת תיקים, אלא רק בסגירתם. לפיכך, מוצע לשנות את לעניין שינוי המינוח "גניזת תיקים" ל"סגירת תיקים". ט לחוק מטיל על שר המשפטים חובת20 סעיף 7 סעיף דיווח לכנסת על נתונים הקשורים במסלול המקוצר. סעיף זה נחקק בהוראת השעה כדי לאפשר לכנסת לעקוב אחר התקדמותו, יישומו ויעילותו של המסלול המקוצר. עם הפיכתו של המסלול המקוצר למסלול קבוע בחוק, לא נדרשות לגביו הוראות דיווח ייחודיות, ועל כן ט לחוק. הדיווח ביחס למסלול 20 מוצע לבטל את סעיף המקוצר יתבצע במסגרת הדיווח השנתי שבו מחויב שר ב לחוק. 87 המשפטים לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 11.7.2016 ,, ה' בתמוז התשע"ו1058 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים4.86 המחיר