חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 شارع نحالت بينيامين ٥٧ تل ابيب 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il [email protected] 19 באוקטובר2023 לכבוד משרד המשפטים ,שלום רב :הנדון תזכיר חוק המאבק בטרור (צריכת פרסומי טרור) (הוראת שעה), התשפ"ד- 2023 1. .האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק המוצעת בתזכיר 2. ראשית , העיתוי לקידום החוק מעורר קושי של ממש. מדובר בחוק שמעורר קשיים חוקתיים ניכרים והוא מבקש לעגן הסדר יוצא דופן, שלמיטב בדיקתנו הוא גם תקדים עולמי . החוק לא יתרום דבר ללחימה ואין לו קשר ישיר למצב החירום, אבל קיום הדיון בו כעת לא י אפשר דיון .מושכל בחוק יש ל דחות את הדיון המוצע ולא לדון בו כעת , כשהרגשות סוער ים ואין קשב וסובלנות לבחינה מעמיקה של חוקים שאינם דחופים ואשר פוגעים קשות .בזכויות אדם 3. ,לגופו של עניין אין חולק על הצורך להיאבק בטרור, ולסכל טרור, אך האמצעי שמוצע מרחיק לכת, קיצוני ומבטא תפיסה אנטי דמוק רטית שלפיה ניתן ל שלול חירותו של אדם גם בלי שהוא ביצע פעולה אקטיבית כלשהי, שאסורה בחוק . כמו כן, מדובר באיסור מכשיל, עמום, שעשוי לסבך אדם בהאשמות ,, ואף בקונטקסט של טרור על לא עוול בכפו. למיטב בדיקתנו אין לחוק זה אח ורע במדינות דמוקרטיות אחרות . 4. ההצעה תוביל להפללה של אזרחים שומרי חוק , ועוד בעבירות טרור, בלי שעש ו דבר באופן אקטיבי , המנוגד לחוק . היא פוגעת באופן קשה בחופש הביטוי, שכולל גם את הזכות לצרוך .פרסומים שונים 5. כך, אדם שחבר בקבוצת פייסבוק שכונתית, שבה אנשים מפרסמים תלונות נגד העיריה, לצד מוצרים יד שניה למכירה וכדומה, עלול לעבור עבירה רק כי מישהו בקבוצה מפרסם באופן עקבי פ רסומים שבהם דברי שבח ל מעשי אחד הארגונים שבתוספת, או חולק סרטונים שמתעדים ביצוע מעשי טרור. למעשה, כל אדם באותה קבוצת פייסבוק עשוי להיות בגדר חשוד בצריכת פ רסומי .טרור 6. אדם אשר חבר בקבוצתWhatsApp משפחתית עשוי להיות חשוד בצריכת פרסומי טרור כי דודו מפרסם בקבוצה מפעם לפעם דברי שבח למעשי טרור . זאת הגם שיכול להיות שאותו אדם כלל לא שותף להשקפות הקיצוניות של דוד ו . 7. צעיר ה יכול לעקוב אחר משפיע נית רשת מחו"ל, אשר בשגרה מפרס מת פרסומים ,היתוליים ובעת שהמדינה נמצאת בעימות, מתחיל ה להשתמש בפלטפורמה ש לה לדברי שבח לטרור 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel ולפרסום סרטונים ש משתמעים כקריאה לביצוע מעשה טרור. באחת הופכת אותה צעירה .לחשודה בצריכת תכני טרור 8. בלוגרית שמפרסמת דעותיה בענייני השעה מתחילה לעקוב אחר אתר חדשות המביא את התמונות מעזה, כדי שתוכל לקבל מידע שהיא אינה מקבלת מכלי התקשורת בישר אל. בין דיווח לדיווח על המצב, עולים באתר גם דברי שבח ל ,טרור סרטונים ש מתעדים מעשי טרור או שבכלל מסתבר שהאתר מנוהל על ידי ארגון הטרור (ללא ידיעתה). באחת היא הופכת חשודה בצריכת .תכני טרור 9. אדם שצורך תכנים ברשת חברתית, נחשף שוב ושוב לסרטונים שמופיעים לו ב( היזןfeed ) על ידי האלגוריתם של אותה רשת חברתית, וסרטים אלו אף עשויים לולכל מה שמתפרש כתמיכה ב ,טרור או שמדובר ב סרטונים ש מתעדים .מעשי טרור 10 . אימאם מפרסם סרטונים שבהם הוא כולל ציטוטים מהקוראן , באופן שמחייב פרשנות קונטקסטואלי ת . רשויות הביטחון מפרשות את הדברים כדברי ,שבח למעשי טרור. באותו רגע .כל מי שצורך את אותם סרטונים הוא עבריין בפוטנציה 11 . אדם צורך מאמרים עיוניים ובמהלך הקריאה מתברר לו שהם כוללים גם דברי שבח ואהדה .למעשה טרור 12 . כל אלו הן רק כמה דוגמאות לקושי האינהרנטי בחוק שמי י צר זיקה בין צריכת תכנים ופרסומים פסיבית ל בין עבריינות . 13 . אנו מבינים את הצורך להיאבק בדוקטרינציה ו ב שטיפת מוח של גורמי טרור, אך הדרך לעשות זאת ,היא להעמיד לדין את מי שמסית לאלימות ולטרור או משבח טרור או הסרת אותם פרסומים ,בדרכים החוקיות ולא על ידי הפלל ת אנשים שלא עשו דבר מלבד זה שהם נחשפו לפרסומים אלו ברשתות החברתיות או ברשת האינטרנט . 14 . ענישה בגין צריכת פרסומים אסורים שפ,רסמו אחרים ולא בגין מעשים , מקרבת אותנו לשיטת משטר שבה משטרת מחשבות , ואשר בה אנשים יכולים להינעל מאחורי סורג ובריח רק בשל .החשש ממה שמתחולל אצלם בראש 15 . במיוחד חמורה ההצעה שכן היא אפילו לא קושרת בין צריכת התכנים לבין ניסיון לבצע מעשה לא חוקי ולא דורשת יסוד נפשי .שקושר בין צריכת התכנים לבין כוונה לבצע פעולה אסורה 16 . אם החוק יתקבל, יהיה לו אפק ט מצנן כבד על חופש הביטוי ואזרחים יחששו שעצם קריאה של פרסו ם אסור עלולה לסבך אות ם .בחשדות לעבירות קשות בתחום הטרור לחוק גם יהיה אפק ט מצנן כבד על חופש העיתונות ועל החופש האקדמי. 17 . גם ההגנות שמוצעות בתזכיר לא מכשירות את השרץ . הגדרה של צריכת תכנים פסיבית כעבריינית לא הופכת לכשרה רק משום שנקבעו הגנות נרחבות . הנטל להוכיח עבירה מוטל על .הרשויות ולא על האזרח אין מקום להעמיד אדם שלא עשה דבר כ מי שעובר עבירת טרור ו לצפות שהוא יוכיח ש צריכת התכנים הינה .בתום לב או לצרכי מחקר וכדומה 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 18 . ההגנות הללו גם ייכשלו במבחן המציאות וייבחנו בצורה סלקטיבית . חוקר המזרח התיכון יהודי יוצא מערכת הביטחון שייחשף לאתרי חמאס לצורך מחקריו לא ייחקר ולא יוחשד, ואילו חוקר קמ ביל ערבי שלצורך מחקריו יעקוב אחרי פרסומי חמאס ייחקר ויוחשד. בוודאי אם בעוונותיו הוא גם חתם על עצומה .נגד פגיעה בילדים בעזה תתרגש עליו סופה מושלמת, וגם אם בסוף יעמוד בנטל השכנוע שהוא לא עבר כל עבירה, ושעומדת לו הגנה, זה יהיה לאחר שהוא ייעצר, שמו יוכתם וה קריירה שלו תיהרס. כך בשגרה ובוודאי בעתות חירום שבהן הסובלנות .לברר דברים כאלו שואפת לאפס 19 . יתר על כן, יש היום בתחיקת הביטחון וכן בדין הפלילי שפע של הוראות שמטרתן למנוע ממי שצורך תכנים של ארגוני טרור מלבצע עבירה. כאשר קיים מידע שמוביל לחשש לפגיעה בביטחון המד ינה לשב"כ יש סמכויות לפעול כדי לסכל פגיעה זו. כמו כן, במישור הפלילי יש עבירות אחרות בחוק המאבק בטרור , שעוסקות גם באחזקת תכני טרור לצורך הפצתם או בניסיון לבצע עבירת טרור . 20 . גם בחינה בינלאומית (שבשל לוח הזמנים הקצר היא לא מלאה) מצביעה על חריגות קיצונית של ה חו ק המוצע ביחס לדמוקרטיות אחרות. באף מדינה שבחנו אין איסור ואין סנקציות על צריכת פרסומי טרור . הדבר היחיד שמתקרב לאיסור כזה הוא איסור בחוק הטרור הבריטי על צריכת פרסומים שבהם יש תועלת לביצוע עבירת טרור. החוק הבריטי לא רלוונטי לצריכת פרסומים של דברי שבח למעשה טרור וגם לא לצריכת פרסומים של הסתה לביצוע טרור, כמו שמוצע בתזכיר . אסורה רק צריכ ת פרסומים ,שיש בהם לסייע לו להוציא לפועל מתקפת טרור כמו סרטון שמסביר איך לבצע מעשה טרור. 21 . יתר על כן, ההצעה בתזכיר תפגע בעקרון היסוד ש ענישה פלילית מחייבת שהעבירה לא תהיה מנוסחת בצורה עמומה, שכן "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". צריכה פסיבית של פרסומים " אינה עומדת בדרישה זו, שכן השאלה האם התכנים שנצרכו מהווים למשל דברי שבח, אהדה או עידוד ל מעשה טרור " היא הרבה פעמים שנויה במחלוקת , תלוית הקשר או עקיפה . מילים כמו "התנגדות", "שהיד" וכדומה מתפרשות לא פעם באופן שונה על ידי הרשויות ועל ידי הציבור. כך גם ציטוט מהקוראן או קריאה למעשים, שהרשויות מפרשות כט ר ור, אך האזרחים לא בהכרח מפרשים כטרור (למשל, לעניין הבחנה בין התנגדות לכוח צבאי לעומת פגיעה .)באזרחים המשמעות היא שגם אזרח שצורך פרסומים מסוימים לא יוכל לדעת מ ראש האם .הוא עובר עבירה כלשהי יתר על כן, לא פעם צריכת הפרסומים תיעשה מגורם שלא מזוהה באופן ברור עם אחד מארגוני הטרור המנויים בתוספת, ולא תהיה לצורך התכנים דרך לדעת .האם הוא עובר עבירה לאור כל האמור, יש לגנוז את התזכיר ולא לקדמו. ,בכבוד רב גיל גן-מור, עו"ד