חומר רקע
י"ד חשוון ,
"תשפ ד
29
באוקטובר2023
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוק
ה, חוק ו
משפט
,שלום רב
:הנדון
הערות הסניגוריה הציבורית ל
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס '
9
)והוראת שעה (צריכת
"פרסומי טרור), התשפ
ד-
2023
הצעת החוק שבנדון מציע
ה להו
סי ף
לחוק המאבק בטרור
–
בהוראת שעה לשנתיים
–
עבירה חדשה
שעניינה "צריכה שיטתית וממושכת" של פרסומים
מטעם
( ארגוני טרור ספציפיים בשלב זה דאע"ש
וחמאס, אך ניתן להרחיב זאת בעתיד באמצעות מנגנון של
תוספ ת לחוק .)
על
פי ה
מוצע ,
כשמדובר
,בצריכה של תיעוד מעשה טרור לשם גיבוש העבירה צריכים להתלוות אליה "דברי שבח, אהדה או
עידוד
"למעשה טרור , או "קריאה
."ישירה למעשי טרור ,עם זאת בניגוד למקובל בעבירות ביטוי
והסתה, איסור ה
צריכה
אינו מותנה ביסוד נפשי של כוונה לביצוע מעשה טרור
או של
מטר ה לעודד
טרור או להזדהות עמו
, ואף לא במבחן הסתברותי לאפשרות מימוש הסיכון הנוב .ע מן הצריכה בצד
האיסור החדש נקבעו סייגים מסוימים
–
בחל
קם עמומים
, מעורפלים
ונתונים לפרשנויות–
ש לפיהם
צריכה שנ
עשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה.
למיטב ידיעתנו
ובדיקתנו,
אין תקדים במשפט
המשווה ל
עבירה המו
צעת .
הסניגוריה הציבורית
כמובן מבינה את ה
צ
ורך הב
י
טחוני
,העומד ביסוד הצעת החוק כאשר בימים אלו
מדינת ישראל מתמודדת עם אירועי אלימות וטרור אכזריים וחסרי תקדים כנגד אזרחיה. אך דווקא
בעת זו, חשוב לעשות ככל הניתן על מנת לשמור על עקרונות יסוד של המשפט הפלילי הישראלי
ו במיוחד להישמר מפגיעה עודפת באוכלוסיות נורמטיביות או באזרחים שאין בינם לבין פעילות
טרוריסטית כל דבר ועניין .
לעמדתנו, קיימות דרכים מאוזנות יותר ופוגעניות פחות להתמודד עם צורך ביטחוני זה. כך למשל, יש
להשקיע את מאמצי האכיפה בעצירה ומניעה של שרשרת,ההפצה של פרסומים של ארגוני טרור
וכך
לצמצם את החשיפה של הציבור הרחב לתכנים בעייתיי
ם אלו מלכתח .ילה יש למצות את האכיפה
והדין עם המס
יתים והמפיצים עצמם .
נוסף על כך, קיימים היום מנגנונים טכנולוגיים מתקדמים
המאפשרים להסיר מהרשת
פרסומים מסיתים של ארגוני טרור ולאתר את מקורם .
לפיכך, הסניגוריה הציבורית מ
סתייגת עקרונית מ ,הצעת החוק
ולהלן נפרט :
1.
ההצעה להפליל צריכת פרסומי ארגוני טרור חורגת מעקרון יסוד בדי ן הפלילי הישראלי לפיו "
אין
עונשין על דברים שבלב"
, וכ
י כ ,ל עוד הרעיון למעשה הפלילי לא יצא מד' אמותיו של אדם כלומר
,עבר ממחשבות גרידא למעשים בפועל לא נפגע שלום הציבור או האינטרס הציבורי ו
ל א התקיימה
.עבירה מטעמים אלו, בדין הפלילי הישראלי אפילו
מעשי הכנה אינם ברי ענישה ,כאשר
הגבול
.התחתון לאחריות פלילית נקבע בשלב הניסיון
2.
אכן, בחוק המאבק בטרור נקבעו מספר עבירות
חריגות
המבקשות להפליל גם מעשי הכנה, ואולם
ההצעה הנוכחית מותחת עוד יותר את גבולות ההפללה למעשים שאפ ילו אינם בגדר הכנה ולמעשה
מהווים מחשבות גרידא. קיים הבדל ניכר בין פעולות ההכנה שב סעיף28
לחוק המאבק בטרור ,
כגון רכישת נשק, הכשרת מתחם , הכשרת
דרך ועוד , המהוות פעולות
הכנה אקטיבי
ו ת
לביצוע
מעשה טרור,
.לעומת פעולת "צריכת פרסומים" נשוא הצעת החוק
3.
יתרה מכך, למיט ב הבנתנו את האמור בחוק, ה" מונח
צריכה"
(בניגוד למשל למונח "החזקה")
לא
מחייב בהכרח פעולה אקטיבית, כגון רכישה, הורדה או שמירה של פרסומים.
ממונח זה משתמע
ש אדם יכול למשל להיחשף לתכנים שונים תוך גלילה פ
א סיבית ב"פיד" של רשת חברתית כזו או
אחרת, ובכל זאת הוא
עלול להיות מ.תויג כ"צרכן" של פרסומים אלו
מדובר בהפללת חופש ביטוי
של אדם פ
א,סיבי לחלוטין, ומשכך, לעמדת הסניגוריה טומנת בחובה קושי חוקתי של ממש.
4.
זאת ועוד, אנו רואים קושי רב בהפללה המוצעת של מעגל המחזיקים-
,צרכנים של פרסומי טרור
וזאת להבדיל מההפללה הקיימת של
שרשרת המפרסמים והמפיצים. אופייה של העבירה עלול
להוביל
להפללת יתר , ו להכניס למעגל ההפללה תושבים ואזרחים רבים שלא משתייכים או
מעורבים בפעילות טרור כלל ועיקר –
.רבים מהם קטינים וצעירים
5.
עניי
ן זה מעורר חשש במיוחד כאשר מדובר בהפללה של פרסומים הנוגעים לארגון חמ אס. לנוכח
המלחמה המתרחשת בימים אלו בין ישראל לעזה, יש סכנה שהפללת צרכנים תוביל
לתוצאה
,הפוכה מזו הרצויה רגרסיבית, של הכנסת אוכלוסיות רחבות מאד, שאין בינם ובין מעשי טרור כל
.קשר, לתוך מעגל של עברייני טרור ותיוגם כעברייני טרור, על כל המשתמע מכך
בהקשר זה קיים
חשש
כי הדבר יביא לתסיסה ו להתלקחות נוספת
במישור הביטחוני
, כ
ך ש דומה כי הנזק
הפוטנציאלי הטמון בהצעת החוק עולה בהרבה על
תועלתה האפשרית. ויוזכר:
לגב י אותה קבוצה
,מצומצמת של מפרסמים עם זיקה מובהקת לטרור ממילא ,קיימים מענים אחרים בחוק ו לכן אין
צורך בהפללתם בעבירה
חדשה ובעייתית ביותר .
6.
מעבר לכך, אנו רואים בעייתיות מיוחדת –
היורדת לשורשו של עניין– שב עבירה הנידונה אין יסוד
נפשי מיוחד של כוונה/מטרה
לביצוע מעשה טרור
ו /
או
דרישה למבחן הסתברותי
הבוחן את
אפשרות מימוש הסיכון הביטחוני ,. זאת
כאמור לעיל , בניגוד למרבית עבירות הביטוי בחוק הפלילי
(לרבות חלק מהעבירות המנויות בסעיף24
לחוק המאבק בטרור). כידוע, גם פסיקת ב ית המשפט
.העליון הוסיפה מרכיבים ממין אלה לעניין פרשנותם של איסורי ביטוי
7.
,בעיה נוספת נוגעת לעמימות המושגים בהצעת החוק
אשר ע לולים .להוביל לאכיפה סלקטיבית
,ראשית
קבוצת הצרכנים
,הינה קבוצה רחבה מאוד כך שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לאתר ולבודד
בצורה יסודית. היבט זה
עלול להוביל לעומס רב על מערכת אכיפת החוק
ולהפוך את האכיפה
לבלתי יעילה ובלתי ממוקדת. המחיר לכך יהיה הסטת ה משאבים הנחוצים לשם המאבק במפיצי
ומחוללי הפרסומים המהווים
את
המקור לפרסומים ו את .שורש הבעיה
בהקש
ר זה יש לומר כי מושגי השסתום שהוצגו
,בהצעת החוק
ש לפיהם על הפרסומים להיות
""שיטתיים ומתמשכים
,הינם מונחים אמורפיים ה,ניתנים לפרשנות רחבה מאוד
באופן שפותח
,פתח לאכיפה בררנית, סלקטיבית ושרירותית. כך למשל לכאורה גם פעולה ח-
פעמית של משתמש
ברשת חברתית שעשה
״
לייק
״ לעמוד מסוים , עלול למצוא את עצמו "צורך" את כל הפרסומים
השונים שאותו עמוד אחד מפרסם ברמה יומיומית, וכך לייק אחד שעשה יוביל לתיוגו כצורך
באופן "שיט
תי ומתמשך". דוגמ
ה
נוספת היא כאשר פרסומים ממומנים "מטרגטים" אוכלוסיות
משתמשים לפי מאפיינים שונים כגון גיל ומקום מגורים, וכך אדם שכלל לא התכוון לעקוב אחרי
עמוד מסוים עלול למצוא את עצמו נחשף לתכנים ממומנים שלא ביוזמתו או מבחירתו , ולהיות
מופלל כצרכן פרסומים של ארגוני טרור .
עמימות המושגים קיימת גם בסייגים שהוכנסו לאיסור
ש
לפי
הם
"לא יראו צריכה של פרסומים
"שנעשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה... כצריכה אסורה .
ניכר כי הכוונה העומדת בבסיס
סעיף זה יא ה חיונית ונכונה ,
,אך למעשה סעיף זה מעביר את נטל הראיה על האדם הנחשד בעבירה
כאשר בפועל יהיה מאוד קשה לאדם מן הישוב, שאינו בעל מקצוע רלוונטי כגון עיתונאי, אקדמאי
וכו', להוכיח כי הוא עומד בקריטריונים המופיעים בסעיף זה. משכך, היפוך נטל הראיה יקשה עוד
יותר על אדם להוכיח את חפות .ו ועלול להוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו
8.
עוד יוער כי על אף שדברי ההסבר מתייחסים בשלב זה רק לארגון דאע״ש וחמאס כארגונים
שאליהם התוספת לחוק מכוונת, אין ספק כי הסכנה ל
מדרון חלקלק
בהקשר המדובר היא עזה
במיוחד. קיים חשש כבד כי בהמשך ההסדר י
תרחב לארגונים נוספים , שפעילותם פחות מובהקת
בזירת הטרור
. לפיכך, לדידנו, בדיונים על החוק יש ל הביא בחשבון
כי החוק יוחל גם על ארגונים
נוספים בהמשך ולבחון את ההצעה מתוך ראיה רחבה, ולא רק בהקשר לארגונים המוזכרים
.בהצעת החוק
9.
אמנם יש לברך על הצמצום,המסוים שנעשה בהצעת החוק ש לפיו סעיף משנה2
(ג) לחוק הנוגע
ל ״תיעוד של ביצוע מעשי טרור״ יחול רק אם התלוותה לו צריכה שיטתית ומתמשכת לפי סעיפי
משנה2(א) ו2
(ב) לחוק. אך גם לאור זאת עדיין מתעוררים הקשיים המהותיים והחששות הכבדים
.עליהם דובר במסמך זה
,כך למשל סעיף משנה2(א) הנוגע ל"
דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה
,טרור״
נתון לפרשנויות מרחיבות עד מא
ד ו עדיין מתעורר חשש כבד לאכיפה מופרזת כנגד אזרחים
ותושבים שאין בינם לבין הכוונה לביצוע מעשי טרור כל קשר, ולפיכך לכל הפחות נמליץ להסירו
מ ן .החוק
10
.
,לגופו של עניין אנו סבורים כי יש להגביל את תוקפה של הוראת השעה לתקופה של שנה, ואף
להוסיף מנגנון דיווח של נתונ ים רלוונטיים במהלך תקופה זו, זאת לאור החריגה של ההסדר
מעקרונות יסוד והפגיעה בזכויות חוקתיות, ועל מנת לבחון בצורה יותר צמודה ובזמן אמת אחר
.היישום של ההסדר החדש כפי שהוא מתבטא בשטח
,בכבוד רב ובברכה
ישי שרון, עו"ד
מנהל
מחלק
ת
,חקיקה ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית