הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2005455
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת עמיר פרץ
______________________________________________
פ/3204/20
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מדד יוקר הבריאות), התשע"ו–2016
דברי הסבר
תקציב סל הבריאות אמור לממן את כלל הזכויות המנויות בסל השירותים והטכנולוגיות כפי שהוא מוגדר בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994. סל השירותים והטכנולוגיות, המכונה גם "סל הבריאות", הוא למעשה רשימה מפורטת של הזכויות בתחום הבריאות העומדות לרשות תושבי ישראל ושניתנות להם על ידי קופות החולים. תקציב הסל מועבר לקופות החולים ועליו מבוססת יכולתן לממן את הזכויות האמורות.
תקציב הסל צריך להיות עדכני ועל כן קבע החוק שני מנגנונים מרכזיים שאמורים היו לתת מענה ולהבטיח את עדכניות התקצוב ביחס לצרכים.
המנגנון הראשון הוא "העדכון הדמוגרפי" שאמור להביא לכך שהסל יגדל בהתאם לגידול האוכלוסייה ולהזדקנותה, שכן, יש יותר מטופלים והם יותר מבוגרים וחולים.
המנגנון השני שבו עוסק תיקון חוק זה הוא להתאים את התקציב אל מול השינויים בהוצאות בפועל של קופות החולים. מנגנון זה קרוי מדד יוקר הבריאות. המדד אמור לשקף באופן מלא את תמהיל הוצאות קופות החולים כך שכל שינוי בהוצאות, יביא לשינוי בתקציב.
חרף העובדה כי מדד יוקר הבריאות אמור לשקף את הוצאותיהן של קופות החולים, מדד זה אינו כולל בתוכו את מרכיב ההוצאה הגדול ביותר שלהן – התשלומים לבתי החולים. תשלומים אלה המכונים גם "מחיר יום אשפוז", מהווים 41% מהוצאות קופות החולים (מתוך דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2014, אוגוסט 2015). מחיר זה נקבע על ידי ועדת המחירים של משרד הבריאות, ולקופות החולים אין כל השפעה עליו. מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אין הלימה בין עליית מדד יוקר הבריאות אליו מוצמד תקציב סל הבריאות לבין מחיר יום אשפוז שהוא מרכיב ההוצאה הגדול ביותר שלהן.
בכל השנים האחרונות מדד יוקר הבריאות עלה בשיעור נמוך יותר מהעלייה במחיר יום האשפוז.
בסך הכל מאז כניסת החוק לתוקף (נכון לסוף 2015) נגרעו מסל הבריאות בדרך זו כ-3.2 מיליארד שקלים חדשים. בשש השנים האחרונות, כולל שנת 2015, חל גידול חמור בפער והקצנה שלו. מאז שנת 2010 עלה מדד יוקר הבריאות ב-20.2%, בעוד מחיר יום האשפוז עלה ב-30.8%.
פער זה הביא לשחיקה של 1.2 מיליארד שקלים חדשים בבסיס התקציב של קופות החולים. יודגש כי הפער משפיע על תקציב כל שנה בנפרד (מצטבר בריבית דה ריבית) ועל כן באופן מעשי, תקציב קופות החולים ל-2016 חסר סכום של כ- 3.4 מיליארד שקלים חדשים ובשנה הבאה ייחסר סכום גדול אף יותר.
מנגנון שחיקה זה הוא אחד משני הגורמים המרכזיים לגירעון הקשה של קופות החולים. הגירעון התקציבי המצטבר לשנים 2014-2012 של קופות החולים (ללא תמיכות) הגיע לכ-7.2 מיליארד שקלים חדשים. (לפי דוח השוואת קופות חולים שמפרסם משרד הבריאות) והגירעון בהון החוזר לשנת 2014 הסתכם בכ-8.4 מיליארד שקלים חדשים (לפי דוחות כספיים). כך, קופות החולים מתקשות לספק שירותי בריאות נגישים וזמינים כמתחייב בחוק, והציבור סופג את הפגיעה.
בשל האמור, מוצע לשנות את מבנה מדד יוקר הבריאות. הנזקים שנוצרו בשל המחסור התקציבי בעבר אינם ברי-תיקון, אך יש להבטיח כי הפער לא ימשיך להעמיק.
כבר עם החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי הועלו דרישות ואף נעשו ניסיונות לשינוי מנגנון עדכון עלות הסל, על ידי ועדות שונות שהוקמו בנושא או באמצעות פניית קופות החולים לערכאות משפטיות (סוגיות מרכזיות בתחום הבריאות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת). ניסיונות אלה נמשכים עד היום. כאמור, הטיעון המרכזי הוא שמדד יוקר הבריאות אינו ממלא את ייעודו, קרי הוא אינו משקף בצורה הולמת את ההתייקרויות הריאליות בשוק הבריאות.
ב-12 ביוני 2012, קבע בג"ץ במסגרת עתירה שהגישו קופת חולים כללית וקופת חולים מכבי נגד משרדי הבריאות והאוצר בדרישה לשנות את הרכב מדד יוקר הבריאות, כי על הגורמים האמורים לפעול לגיבוש הסכמה באשר למתווה הפעולה הנכון וליישומו על ידי שינוי מדד יוקר הבריאות, על ידי שינוי מחיר יום האשפוז או בכל דרך אחרת. עוד קבע בג"ץ כי נוכח הזמן הרב שחלף מיום הגשת העתירות, המשיבים יקיימו את צו בית המשפט תוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין, כלומר עד סוף שנת 2012.
בעקבות הפסיקה נעשה שינוי קטן עם השפעה שולית בלבד.
הצעת חוק זו באה לפתור את העניין באופן יסודי וליצור מבנה נכון למדד יוקר הבריאות וכך להבטיח את יציבות מערכת הבריאות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט בתמוז התשע"ו – 25.7.16
החלפת התוספת החמישית 1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, במקום התוספת החמישית יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, במקום התוספת החמישית יבוא:
"לעניין סעיף 9 – "לעניין סעיף 9 –
"מדד יוקר הבריאות" מדד המתקבל משקלול המדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי מרכיבים כמפורט להלן: "מדד יוקר הבריאות" מדד המתקבל משקלול המדדים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי מרכיבים כמפורט להלן:
(1) 42% – מדד יום אשפוז;
(2) 21% – מדד המחירים לצרכן;
(3) 20% – מדד השכר למשרת שכיר במגזר הבריאות;
(4) 15% – השכר ממוצע של שכיר במגזר הציבורי;
(5) 2% – מדד מחירי תשומות הבנייה."