חומר רקע
1
30.10.2023
התנועה למשילות ודמוקרטיה
נייר עמדה – ל ועדת החוקה חוק ומשפט
צריכת( )שעה והוראת 9 'מס תיקון( בטרור המאבק חוק הצעת חוק הצעת
פרסומי טרור )התשפ"ד-
2023
התנועה למשילות ודמוקרטיה הינה תנועה א-פוליטית ה
פועלת למען חיזוק המשילות והדמוקרטיה
ומתן כלים ואפשרויות לנבחרי הציבור לקדם את המדיניות בשמה
,נבחרו באופן המשק
ף את רצון
בוחריהם: העם במדינת
.ישראל
א.
רקע
,מתקפת הטבח הרצחנית על בניו ובנותיו
,זקניו
טפיו ועולליו של עם ישראל
ב מדינת ישראל בשבת
( השחורה7.10.23
)
תובעת ממדינת ישראל החפצת חיים שינוי פרדיגמתי עמוק ואף ייחודי בכל
.שדרות הקיום כמדינה בארץ הזו
בזירת המחוקק, ממנו נגזר החוק ומתוכו המשפט, נדרשת חקיקה שתיישם את שינוי הפרדיגמתי
החיוני ותקנה כלים משפטיים ממשיים למערכת אכיפת החוק במלחמתה של מדינת ישראל כולה
.מול האויב הרצחני הבא עליה להשמידה
הייחודיות המגולמת במאבק בטרו
ר הרצחני נעוצה בעובדה שמעשה ט
רור
נובע בבסיסו
מאידאולוגיה ולכן יש לשאוף לגדוע את האידאולוגיה בעודה באיבה,
תוך צמצום חשיפתה למעגלים
רחבים
ולהרתיע מלתמוך או להזדהות עימה או ללכת בדרכיה .
בנייר עמדה זה נבקש לעמוד על ביטויו של השינוי הפרדיגמתי
אשר לצריכת פרסומי טרור
במדינת
ישראל כפי שלעמדתנו מיוצ
ג ב
הצעת החוק דכאן וכפי שיפורט כדלקמ:ן
ב.
הצעת החוק
1.
מ טרת 'הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס9 והוראת שעה) (צריכת פרסומי טרור) התשפ"ד -
2023
(ל
הלן :
"החוק )"המוצהרת נועדה למנוע
תהליך שסופו- ביצוע מעש
י טרור
של קבוצות ויחידים
בשל צריכה שיטתית ואינטנסיבית של תכנים המשבחי
ם
, מעודדים, ואוהדים מעש ה טרור או
הקוראים קריאה ישירה ל
ביצוע טרור או מתעדים ביצוע מעשה טרור
:(להלן "תוכן" " או
תכנים)"
.
2.
איסור על צריכת תוכן
שיש בו כדי
ל
הוות אי
נדוקטרינציה ו/
או
קטליזטו
ר
/לביצוע מעש
י טרור
משמע
ו הצלחת חיי אדם ו
הגנה
על שלום
ו
בטחון הציבור . זאת בייחוד תקופה בה מצויה מדינת
2
ישראל בעיצומה של מערכ
ת קיו מית,
אשר
הניסיו ן מלמד,
כי עשויה להתרגש
בעת ובעונה אחת מ חוץ
ומבית
, ע"י יחידים ו
קבוצות
.כאחד
3.
ה
חשש משלהוב שיוביל ל חיקוי מעשה
טרור ולמרחץ דמים
כתוצאה מצריכ
ה שיטתית
של תכנים
המעודדים
, אוהדי
ם ומשבחים רצח יהודי
ם ,אף ללא ביטוי חיצוני (
אשר מניעתו
יכ וא פתו מוסדרים
בעבירות ה
ה) סתה לטרור מצ
דיק בשעה חריגה
ונוראה
זו
הן את התכלית המניעתית והן את התכלית
ההרתעתית בחוק ,חרף החדירה לד' אמותיו של אדם.
4.
כאן המקום לציין כי
סעיף214(ב3) לחוק העונשין התשל
"ז-
1977
:(להלן "חוק העונשין")
קובע
כי: "המחזיק
ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או
הצורך
פרסום כאמור אף בלי להחזיק
בו, דינו– מאסר שנה;"
5.
הס' דנן ,
קובע סנקציה בגין,פעילות אשר אדם מבצע עם עצמו
,ומוגדרת כעבירת התנהגות אף אם
נעשית בדלת אמותיו של.אדם כאמור ,עצם
צריכתו או
החזקת
ו
של פרסום תועבה מהווה עבירת
התנהגות כהגדרתה בחוק .נראה א ,פוא
כי אין בחוק המוצע כדי ל
ברוא יש מאין ו כי קיים זה מכבר
איסור""צריכה ומורשעים נ
כלאים בגינ
ו
כעניין
ש
בשגרה
(ראו והשוו- הנחיית פרקליט המדינה1.)
6.
חוק
ה עונשין אף מסדיר את בדומה לחוק המוצע את
סוגי ית הרף הנדרש
ב כדי לבסס את יסודות
העבירה:
""מחזיק" או "צורך– למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב ."
באותו אופן, מגדיר
החוק"את העבירה כמי ש
צורך באופן שיטת"י ומתמשך את פרסומי
ארגוני טרור המוגדרים
בתוספת השנייה
.לתיקון לחוק
7.
כשם שאין ציפייה להעמדה לדין שרירותית של צרכני תוכן תועבה
כהגדרתם בחוק העונשין
ועל
הסייגי
ם המנויים בו, כך גם בחוק דנן -
( "לא יראו צריכה של פרסומים כאמור בפסקת משנה2
)
שנעשתה באקראי, בתום לב או למטרה כשרה, ובכלל זה לצורכי העמדת מידע לציבור , מניעת
"עבירת טרור או לצורכי מחקר, כצריכה אסורה לפי סעיף קטן זה-
יש לשלול ציפייה .שכזו קנה
המידה ה
ינו מאוזן
, מידתי וסביר
.ביחס לנסיבות הנוכחיות
8.
בהקשר זה חשוב לציין כי הפסיקה הכירה בכך כי אף חומר מוצפן על מחשבו של נאשם אשר
המשטרה ובית המשפט כאחד לא הצליחו לעיין
בו, הוגדר כראיה כשרה להוכחת עבירת החזקת
חומר תועב
ה, והנאשם הורשע על סמך נתונים אשר בית המשפט כלל לא צפה בהם , בגין כך שהשמות
המרומזים בהם מצביעים על קשר לביצוע עבירות בתחום הפדופיליה .
9.
כך פסק בית המשפט ב
עניין לוריא:
1 הנחיית
פרקליט המדינה מספר2.22
- פרסום, החזקה וצריכה של חומר תועבה ובו דמותו של קטין
3
"
אכן, הרשעה בעבירת אחזקת חומר אסור, ללא שעיני בית המשפט
נחשפו לחומר האסור אינה ברורה מאליה. עם זאת, אין המדובר
בהתפתחות חסרת תקדים. בתי המשפט כבר הרשיעו בעבר
נאשמים בעבירות סמים גם אם לא נתפס ברשותם סם (ע"פ
3974/92
( אזולאי נ' מ"י, פ"ד מז2
)
565
(
23.5.1993
,)
וכאמור
.בעבירות רצח ללא גופה, והכל על בסיס ראיות נסיבתיות הכרעת
דין זו אינה אלא יישום ההלכות שנקבעו באותם מקרים אל עולמות
המחשב והאינטרנט המודרניים, והולכת היא עקב בצד אגודל אחר
התקדימים שנקבעו. בהיבט זה- אין כל חדש תחת השמש "
(פסקה
54
ל )ת"פ (ראשון לציון42667-02-15
מדינת ישראל נ' יורי לוריא
:(נבו15.1.2017
.))
להשלמת התמונה יצוין
כי ,על סמך חומר מוצפן זה אשר בית המשפט והמשטרה כאחד לא הצליחו
לצפות בו , הורשע הנאשם
ב–
69
.החזקת פרסומי תועבה
10
. הדברים הקבועים בסעיף
214(ב3) לחוק העונשין כמו ב
עניין לור
יא
,והפסיקה שהלכה בעקבותיו
מבהירים כי ניתן להגביל אף
באופן קבוע
את
צריכת תכני טרור.
11
. נחיצותו של החוק בעת הנוכחית
גוברת עוד יותר עת מצויה ישראל אל מול לוחמה פסיכולוגית אשר
מהווה שימוש מתוכנן בתעמולה שמטרתה להשפיע על הדעות וההתנה גות של קבוצות ויחידים
כאמצעי להשגת מטר.ת השמדת ישראל
לדאבון הלב לוחמה זו עשויה לכלול מחזות מחרידים
מאחינו ואחיותינ
ו ילדים,
תינוקות ו
זקנים החטופים וה
נתונים בש ביה אצל
מר
צחי
חמאס
בעזה .
12
.
יוזכר כי בג"ץ הנכבד דחה את העמדה
לפיה אין לבצע חקיק
ה המצמצמת זכויות אדם ו זאת בנוגע
להוראת שעה – בבקשה לאיחוד משפחות.
13
.
בג"ץ הנכבד הזכיר אף את הפסיקה שבאה בעקבות :התקפות טרור מרחבי העולם
"בשנים האחרונות הטרור לא היה עוד נחלתה הבלעדית או הכמעט-
בלעדית של
ישראל. תחילת המאה הנוכחית התאפיינה במתקפת טרור רבת עוצמה במוקדים
.שונים בעולם. לעיתים הכה הטרור בארצות הדמוקרטיות ללא הכנה מוקדמת
ארועי ה-
11
בספטמבר בארצות-
.הברית לא במהרה ישכחו מלב מדינות רבות נערכו
מחדש, התאימו עצמן למציאות החדשה שנכפתה עליהן, ובמסגרת זו נעשו גם
.שינויים בחקיקה
נזכיר, מבלי למצות, כמה דוגמאות מרחבי העולם: בארצות -
הברית-
2001
of The Patriot Act
:, ובשמו המלאUniting and
Strengthening America by Providing Appropriate Tools Required To
Intercept and Obstruct Terrorism (USA PATRIOT) Act of 2001
;
בבריטניה-
The Anti-terrorism, Crime and Security Act 2001
;
4
באוסטרליה-
The Security Legislation Amendment (Terrorism) Act
2002
; ובקנדה-
The Anti-Terrorism Act 2001
"
(
פסקה1
לפסק דינה של
השופטת נאור המנוחה ב
בג"ץ7052-03
עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט
הערבי בישראל נ' שר הפנים(, פ"ד סא2
)
202
:(נבו14.5.2006
.))
14
.
בג"ץ הנכבד הבהיר
ל ארגונים שעתרו
נגד החוק ,ברחל בתך הקטנה,
כי
"ז כויות אדם אינן מרשם
להתאבדות לאומי"ת (
שם, פסקה10
לפסק דינ
ו של השופט גרוניס .)
15
. ניסיו
ן לשוות לחוק - צמצום של חופש ביטוי או
,""אפקט מצנן של חופש הביטוי א
ינו ממ י
ן העני ין
שכן חרף העובדה ש
קולמוסים רבי ם נשתברו אודות המתח המובנה בין חופש הביטוי לשמירה על
שלום הציבור
ע"י
מבחן הוודאות הקרובה
, אין
עסקינן לעמדתנו
כלל בסוגיית חופש ביטוי.
שכן
חופש ביטוי נועד ל
אפשר לפרטים או קבוצות בחברה ל
בטא
קולות צורמים, חריגים ואף מקוממים ,
אך כלל
אינו חל
במצב בו
נדרשת מניעת אינדוקטרינציה
, של הוב וחשיפה להאדרת האויב לשם
הצלחת חיי אדם בעת
מלחמה .
16
.
יוזכר כי
פרסומי החמאס המפורסמים בימים אלו כוללים
קריאות לאונס, שימוש בתמונות של
קטינים, חסרי ישע
,וזקנים ויוצרים
מציאות חדשה–
צריכת
פרסום תועבה לצרכי קידום טרור
ומטרותיו הרצחניות .מציאות זו והשל כותיה
המזוויעות מבקשת הצעת החוק למנו
ע .
17
.
לסיכום–
בצוק העיתים, הצעת חוק חו מ זו ייבת המצי
אות, כחלק
מחובתה של מדינת ישראל
ונבחריה לפעול בכל שלאל ידם לשמירה על בטחון והגנת אזרחי ישראל,
כבודם וזכרם של הנרצחים
והחטופים תוך יצירת הרתעה בר
ורה
:בשער בת רבים לעולם לא עוד .
עו"ד יסכה בינה
התנועה למשילות ודמוקרטיה