הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2209303 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת יצחק קרויזר רם בן ברק צביקה פוגל מטי צרפתי הרכבי מיכאל מרדכי ביטון לימור סון הר מלך ______________________________________________ פ/4036/25 הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים ימיים של צאן חי לשחיטה), התשפ"ד–2023 דברי הסבר הצעת חוק זו מבקשת לתקן את חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד–1994 (להלן – החוק) במטרה להפסיק את שיטת הייבוא האכזרית של יבוא צאן חי לשחיטה במשלוחים ימיים מנמלי יעד מרוחקים, לרוב באוקיאנוס האטלנטי ואף באוסטרליה, אל נמלי ישראל ומשם אל תחנות הסגר. במסגרת פרקטיקה זו, המכונה "המשלוחים החיים", בעלי החיים מיובאים במסעות ימיים ממושכים ובתנאים קשים ואכזריים במיוחד. בכל משלוח ומשלוח אלפי טלאים נדחסים בצפיפות איומה, באוניות ישנות, מתבוססים בצואה ובשתן; סובלים ממחלות וזיהומים ואף מעיוורון, המומים ומותשים מטלטלות ימיות במשך ימים ולילות ללא הפסק; מתייסרים ולעיתים גוססים מחום כבד ומקור מקפיא; חשופים להתעמרות והכאות, בעיטות וחשמול בהליכי הפריקה מהאונייה וההטענה לכלי הרכב שיובילו אותם למחנות ההסגר. פרקטיקה זו מנוגדת לתכלית החוק, ומפרה את האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לפיו ״לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי״. התנאים הראויים להובלת בעלי חיים קבועים בדין הישראלי רק לגבי הובלה של בהמות בכלי רכב במסגרת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו–2006. תקנות אלו קובעות פרק זמן של 6 שעות כרף עליון למשך זמן ההובלה של צאן מנקודת המוצא אל נקודת היעד. אולם, המשלוחים הימיים של אלפי ראשי צאן, הכוללים את הן את משך הזמן באונייה והן את שלב ההטענה והפריקה היבשתית עד תחנות ההסגר, נמשכים בפועל פי 20 ואף פי 30 מפרק הזמן המותר בדין הישראלי. ישנם מקרים בהם ראשי צאן מובלים במסע ייסורים זה גם 240 שעות (עשר יממות) ולמעלה מכך, ובמקרים רבים הם ממתינים שעות רבות בנמל היות והפריקה הופסקה עקב שבת, חג או מועד. התופעה של ייבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי לישראל שהחלה בראשית העשור הקודם, הלכה וגדלה באופן משמעותי עד להפיכתה של ישראל לאחת היבואניות הגדולות ביותר בעולם של טלאים חיים לשחיטה. כך למשל, מספר הטלאים החיים שיובאו לישראל לשחיטה, שבשנת 2011 עמד על כ-40,000 טלאים, צמח בשנת 2022 לכ-542,000 טלאים. ייבוא של בעלי חיים נושמים, מהלכים, סובלים וכואבים בכמויות אדירות אלה היא תופעה הרסנית ולא מוסרית, הן מבחינת ההשלכות הישירות שלה על בעלי החיים, והן מבחינת ההשלכות העקיפות השליליות שאליהן היא מובילה לרבות: הזיהום הסביבתי של הים התיכון וחופי ישראל בשל השלכת גופות הצאן והפסולת הגבוהה שאלו מייצרים; הפצת מחלות עקב פגיעה בבריאות הצאן; החלשת החקלאות הישראלית והרעייה הטבעית הנדרשת למניעת שריפות; פגיעה בפרנסתם של נוקדים, מגדלי ורועי צאן, רובם ככולם עסקים קטנים באזורי הספר, בשל ריכוז כוח השוק בידי היבואנים; פגיעה בתדמיתה של ישראל, שהרי אין עוד מדינות מערביות ונאורות המאפשרות התעמרות שכזו בצאן חי. בנוסף, מסלול הייסורים של המשלוחים החיים בענף הצאן לא הועיל לצרכן הישראלי – הייבוא האדיר, ההולך ומאמיר של צאן חי לשחיטה בישראל לא הוביל להורדת מחיר הבשר לצרכן. בפועל, על פי דו"חות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מחיר ק"ג בשר ממוצע עלה בכ-30% בין 2015 ל-2021. לאור כל האמור לעיל, מוצע לתקן את החוק ולקבוע איסור על יבוא במשלוח ימי של צאן חי לשחיטה, בין שהמשלוח הימי הוא במישרין לישראל ובין שהגיע באמצעות מדינה שלישית או דרך הרשות הפלסטינית. עם זאת, מאחר שמדובר בשינוי משמעותי, מוצעת תקופת מעבר בת ארבע שנים במהלכה תצומצם פרקטיקת המשלוחים החיים באופן הדרגתי, שיאפשר זמן לפיתוח מקורות אספקה חלופיים ואמינים שיענו על הביקוש לבשר, הן באמצעות הגדלת תעשיית הצאן המקומית המיועדת למאכל והן באמצעות הרחבת הייבוא של בשר צאן טרי ומצונן או קפוא. מוצע כי בתקופת המעבר שר החקלאות והכפר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע בצו מכסה שנתית ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי שתלך ותפחת. השר יהיה רשאי לתת ליבואן היתר ליבוא בכפוף לעמידתו בהוראות שנוגעות לתנאי המשלוח הימי, לרבות משך המשלוח; צפיפות הצאן; הטמפרטורה המותרת בפריקת המשלוח בישראל; היעדר שימוש במאיץ חשמלי או באביזרי הכאה להובלת הצאן; וכן קביעת רף עליון למכסה השנתית לכל יבואן. כמו כן, בחלוקת המכסה השנתית בין היבואנים תינתן עדיפות ליבואן שפועל למזעור הסבל והכאב של הצאן החי לשחיטה באמצעות צמצום משך המשלוח הימי והבטחת תנאי הובלה ראויים, וכן בהסכמתו לאמצעי פיקוח ובקרה על המשלוח הימי על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגונים למען בעלי חיים. עוד מוצע כי במהלך תקופת המעבר, השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט מדי שנה על ההיתרים שניתנו, מספר ראשי הצאן החי לשחיטה שיובאו לישראל והצעדים שננקטו כדי להבטיח אספקה שוטפת וסדירה של בשר צאן בישראל בדרכים אחרות. תיקון מוצע זה משקף את ערכיה של ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה מערבית מתוקנת ונאורה. האיסור שלא לצער בעלי חיים הוא איסור מדאורייתא, והדרישה להימנע מאכזריות שלא לצורך כלפי בעלי החיים שזורה במקורות עם ישראל. איסור צער בעלי חיים הוא בעל תכלית מוסרית, חינוכית וערכית והיא "ללמד אותנו מידת הרחמנות, ושלא נתאכזר – כי האכזריות תתפשט בנפש האדם"; עצם האכזריות כלפי הצאן במשלוח ימי עלולה לדבוק באדם, ואף לחלחל לאכזריות וקהות כלפי חסרי ישע בחברה הישראלית. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ו בחשוון התשפ"ד (30.10.2023) תיקון סעיף 1 1. בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "נאמן בעל חיים" יבוא: ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; ""צאן" – כבשים ועיזים, לרבות גדי, גדייה, צפיר, עז, תיש, טלה וטליה, שה ושיה, רחלה, כבשה ואיל; "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". "צאן חי לשחיטה" – צאן חי המיועד להישחט לשם הפקת בשר בישראל, בין בסמוך לאחר הבאתו לישראל ובין לאחר תקופה של גידול או פיטום בישראל;". הוספת סעיף 2ג 2. אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: "איסור יבוא צאן חי לשחיטה "איסור יבוא צאן חי לשחיטה "איסור יבוא צאן חי לשחיטה 2ג. לא ייבא אדם במשלוח ימי לישראל צאן חי לשחיטה, בין שהמשלוח הימי הוא במישרין לישראל ובין שהמשלוח הימי הגיע באמצעות מדינה שלישית לישראל או משטחי הרשות הפלסטינית לשטח ישראל; בסעיף זה, "הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). לא ייבא אדם במשלוח ימי לישראל צאן חי לשחיטה, בין שהמשלוח הימי הוא במישרין לישראל ובין שהמשלוח הימי הגיע באמצעות מדינה שלישית לישראל או משטחי הרשות הפלסטינית לשטח ישראל; בסעיף זה, "הרשות הפלסטינית" – המועצה כהגדרתה בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). איסור יבוא צאן חי לשחיטה ללא היתר – הוראת שעה איסור יבוא צאן חי לשחיטה ללא היתר – הוראת שעה איסור יבוא צאן חי לשחיטה ללא היתר – הוראת שעה 2ד. (א) בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) (להלן – תקופת המעבר), האיסור האמור בסעיף 2ג יחול על אדם אלא אם קיבל היתר ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי לפי סעיף קטן (ב), ופעל לפי תנאי ההיתר. (א) בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) (להלן – תקופת המעבר), האיסור האמור בסעיף 2ג יחול על אדם אלא אם קיבל היתר ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי לפי סעיף קטן (ב), ופעל לפי תנאי ההיתר. (ב) בתקופת המעבר יהיה השר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת ליבואן היתר ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי בכפוף להוראות אלה: (ב) בתקופת המעבר יהיה השר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת ליבואן היתר ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי בכפוף להוראות אלה: (1) משך המשלוח הימי לא יעלה 168 שעות; בסעיף זה, "משך המשלוח הימי" –משך הזמן שמתחילת ההטענה של ראש הצאן הראשון על כלי הרכב המוביל את הצאן לאנייה ועד תום הפריקה בתחנת ההסגר בישראל; (2) צפיפות הצאן במשלוח הימי לא תעלה על ראש וחצי צאן למטר רבוע, ולעניין טלה או גדי בגיל של עד 6 חודשים הצפיפות לא תעלה על שני ראשי צאן למטר רבוע; (3) הטמפרטורה במועד פריקת המשלוח בישראל לא צפויה להיות מעל 30 מעלות צלזיוס; (4) לא יעשה שימוש במאיץ חשמלי או באביזרי הכאה להובלת הצאן; (5) המכסה ליבואן לשנה לא תעלה על שליש מהמכסה השנתית שנקבעה לפי סעיף קטן (ב). (ג) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע, בצו, מכסה שנתית ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי שלא תעלה על המפורט להלן; הצו יובא לאישור הוועדה בתוך 60 יום לפני תחילת השנה, לכל המאוחר: (ג) השר, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, יקבע, בצו, מכסה שנתית ליבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי שלא תעלה על המפורט להלן; הצו יובא לאישור הוועדה בתוך 60 יום לפני תחילת השנה, לכל המאוחר: (1) לשנת 2024 – 400,000 ראשי צאן; (2) לשנת 2025 – 300,000 ראשי צאן; (3) לשנת 2026 – 200,000 ראשי צאן; (4) לשנת 2027 – 100,000 ראשי צאן. (ד) בחלוקת המכסה השנתית בין היבואנים תינתן עדיפות ליבואן שפועל למזעור הסבל והכאב של הצאן החי לשחיטה בדרכים אלה: (ד) בחלוקת המכסה השנתית בין היבואנים תינתן עדיפות ליבואן שפועל למזעור הסבל והכאב של הצאן החי לשחיטה בדרכים אלה: (1) צמצום משך המשלוח הימי; (2) הבטחת תנאי הובלה ראויים לרבות צפיפות, אוורור, אספקת מים ומזון, ניקיון והיגיינה, טיב האנייה וכשירות הצוות להובלת צאן חי לשחיטה; (3) הסכמה לאמצעי פיקוח ובקרה על המשלוח הימי על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר וארגונים למען בעלי חיים. (ה) השר או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לבטל היתר שניתן ליבואן לפי סעיף קטן (א) אם מצא כי ניתן על יסוד מידע כוזב או בשל הפרת תנאי מתנאי ההיתר. (ה) השר או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לבטל היתר שניתן ליבואן לפי סעיף קטן (א) אם מצא כי ניתן על יסוד מידע כוזב או בשל הפרת תנאי מתנאי ההיתר. (ו) השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 31 בינואר, על יישומן של הוראות סעיף זה בשנה שקדמה למועד הדיווח ובכלל זה על היתרים שניתנו, מספר ראשי הצאן החי לשחיטה שיובאו לישראל ועל הצעדים שננקטו כדי להבטיח אספקה שוטפת וסדירה של בשר צאן בישראל לא בדרך של יבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי." (ו) השר ידווח לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מיום 31 בינואר, על יישומן של הוראות סעיף זה בשנה שקדמה למועד הדיווח ובכלל זה על היתרים שניתנו, מספר ראשי הצאן החי לשחיטה שיובאו לישראל ועל הצעדים שננקטו כדי להבטיח אספקה שוטפת וסדירה של בשר צאן בישראל לא בדרך של יבוא צאן חי לשחיטה במשלוח ימי." תיקון סעיף 17. 3. בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)". בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)". בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)". בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)". בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)". בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים 2א, 2א1, 2ב(א)" יבוא "2ג ו-2ד(א)".