הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2004677
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דוד אמסלם
אוסאמה סעדי
מכלוף מיקי זוהר
מירב בן ארי
דוד ביטן
אברהם נגוסה
קארין אלהרר
יואל חסון
נורית קורן
אורי מקלב
עבד אל חכים חאג' יחיא
ניסן סלומינסקי
שולי מועלם-רפאלי
עליזה לביא
רוברט אילטוב
יהודה גליק
יפעת שאשא ביטון
רויטל סויד
ענת ברקו
אורן אסף חזן
אכרם חסון
יחיאל חיליק בר
יוסי יונה
איציק שמולי
דב חנין
איל בן ראובן ______________________________________________
פ/3242/20
הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו), התשע"ו–2016
דברי הסבר
חוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993 (להלן – החוק), קובע הסדרים מיוחדים לחנייתם של כלי רכב המשרתים נכים, מתוך הכרה בצורך החיוני לאפשר לנכים להתנייד באמצעות רכב ולהחנות את רכבם סמוך ככל האפשר למקומות שבהם הם צריכים לשהות. ברם, החוק אינו מסדיר הקצאת מקום חניה קבוע לנכה סמוך למקום מגוריו וכך נוצר קושי של ממש לנכים המגיעים לביתם ולעיתים נאלצים לחפש מקום חניה פנוי או להחנות את רכבם במקום שהחניה אינה מותרת בו, אך נכה רשאי להחנות את רכבו שם, בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק. לעיתים אף נוצר מצב שבו לא נמצא מקום חניה מותר או מקום שבו הנכה רשאי להחנות את רכבו בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק, והנכה נאלץ לחנות הרחק מביתו, דבר המקשה עליו את ההתניידות אל מקום מגוריו וממנו.
חלק מהרשויות המקומיות הכירו בקושי זה ומקצות לנכים מסוימים מקומות חניה קבועים סמוך למקום מגוריהם. ואולם, עניין זה נתון לשיקול דעתן של הרשויות המקומיות. חלק מהרשויות המקומיות לא מכירות בצורך זה ואינן מקצות מקומות חניה קבועים לנכים בכלל או מקצות לסוגים מסוימים של נכים.
לאור האמור, מוצע לקבוע הסדר ארצי אחיד, שלפיו רשות מקומית תקצה לנכה, כהגדרתו בחוק, מקום חניה קבוע סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, אשר ייוחד לרכב אחד של הנכה ויוקצה לו ללא תשלום. רשות התמרור המקומית תציב במקום החניה שהוקצה כאמור תמרור מתאים על חשבונה. ההסדר האמור לא יחול אם בבעלותו של הנכה מקום חניה בתחום המגרש שבו נמצא ביתו, או אם באזור כולו שסמוך למקום מגוריו של הנכה אין כלל מקומות חניה המוסדרים על ידי הרשות המקומית.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2657/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת איציק שמולי (פ/1411/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בתמוז התשע"ו – 1.8.16
הוספת סעיף 4ג 1. בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא: בחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, אחרי סעיף 4ב יבוא:
"הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו "הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו "הקצאת מקום חניה לנכה סמוך למקום מגוריו 4ג. (א) רשות מקומית תקצה לנכה המתגורר בתחומה מקום חניה אחד סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, ובמרחק שאינו עולה על 250 מטרים מביתו. (א) רשות מקומית תקצה לנכה המתגורר בתחומה מקום חניה אחד סמוך ככל האפשר למקום מגוריו, ובמרחק שאינו עולה על 250 מטרים מביתו.
(ב) רשות התמרור המקומית תציב במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א), על חשבונה, תמרור המייחד את מקום החניה לרכב מזכה אחד של הנכה, אשר על פרטיו יודיע לה הנכה והם יצוינו על התמרור. (ב) רשות התמרור המקומית תציב במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א), על חשבונה, תמרור המייחד את מקום החניה לרכב מזכה אחד של הנכה, אשר על פרטיו יודיע לה הנכה והם יצוינו על התמרור.
(ג) נכה או אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב רשאי להחנות את הרכב המזכה שפרטיו צוינו בתמרור כאמור בסעיף קטן (ב) במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א) ללא תשלום; לא תהא לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה האמור. (ג) נכה או אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב רשאי להחנות את הרכב המזכה שפרטיו צוינו בתמרור כאמור בסעיף קטן (ב) במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף קטן (א) ללא תשלום; לא תהא לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה האמור.
(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו – (ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו –
(1) אם בבעלותו של הנכה מקום חניה במגרש שבו בנוי ביתו; לעניין זה, "בעלות" – לרבות חכירה לדורות וזכות להירשם כבעלים או חוכר לדורות;
(2) אם אין מקומות חניה במרחק שאינו עולה על 250 מטרים מביתו של הנכה."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.