הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2006309 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי ______________________________________________ פ/3256/20 הצעת חוק חופש המידע (תיקון – קרן קיימת לישראל), התשע"ו–2016 דברי הסבר הקרן הקיימת לישראל הוקמה כחברה בתחום המשפט הפרטי. יחד עם זאת, מעמדה של הקרן הקיימת לישראל מיוחד נוכח הקמתה מחדש בשנת 1953 בחוק, ונוכח העובדה שביסוד יעדיה ותפקידיה מאז כינונה מצויות משימות לאומיות כלליות. הקרן הקיימת לישראל ממלאת תפקידים ציבוריים בעלי חשיבות ומפעילה סמכויות שבמהותן הן סמכויות שלטוניות מובהקות שאלמלא היו מבוצעות בידי הקרן הקיימת לישראל היו מבוצעות בידי מוסד ממוסדות המדינה. לפי פקודת היערות, אנשי הקרן הקיימת לישראל הם חלק מוועדה המייעצת לשר החקלאות והפיתוח, ועוסקת בפעולות תכנון סטטוטורי, ביצוע, ותפקידי פיקוח ואכיפה מכוח הפקודה, וביניהם מתן רישיון לכריתת עצים, העתקתם, דילול ועקירת עצים. הקרן הקיימת בישראל ממלאת תפקיד ציבורי מובהק גם בנוגע לתחום פיתוח המרחב החקלאי בפריפריה. במסגרת תחום זה הקרן הקיימת לישראל שותפה למימון פרויקטים של פיתוח ובחלק מהמקרים מהווה זרוע ביצועית של הממשלה לצורך ביצועם, באמצעות מנהל פיתוח הקרקע בקרן הקיימת בישראל. נוסף על התפקידים האמורים, מעורבת הקרן הקיימת לישראל בפיתוח והקמת יישובים ותשתיות. עוד יצוין בהקשר זה כי בהתאם לאמנה שבין המדינה לקרן הקיימת לישראל, מנוהלות הקרקעות שבבעלות הקרן הקיימת לישראל בידי רשות מקרקעי ישראל. מעמדה הציבורי המיוחד של הקרן הקיימת לישראל מקבל ביטוי בדברי חקיקה שונים. כך, בסעיף 6 לחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953 ניתן לקרן הקיימת לישראל מעמד של רשות מקומית לעניין פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור); חוקים שונים ממנים נציג של הקרן הקיימת לישראל כחבר במועצות ציבוריות, כך למשל, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998, חוק גנים בוטניים התשס"ו–2006 ועוד; כמו כן לקרן הקיימת לישראל נציגות במועצת מקרקעי ישראל בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך–1960. בחוק העונשין התשל"ז–1977 בסעיף 34כד נקבע כי עובדי הקרן הקיימת לישראל הם עובדי ציבור. גם בחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז–1997, נקבעה הקרן הקיימת כגוף ציבורי שהחוק חל עליו. מכלול מאפייניה של הקרן הקיימת לישראל, יעדיה, התפקידים הציבוריים שהיא ממלאת והזיקה בינה ובין המדינה ורשויותיה מצדיקים הכפפת גוף זה לביקורת המדינה. חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע), מאפשר לאזרחי ותושבי מדינת ישראל לקבל מידע ציבורי המוחזק בידי גופים ציבוריים או מידע הנוגע לגופים אלו. בשל התפקיד המרכזי שממלאת הקרן הקיימת לישראל, המידע אשר מצוי בידיה והמידע אשר נוגע להתנהלותה, הופך למידע ציבורי חשוב אותו יש לפרסם לציבור. לאור האמור, החלת הוראות חוק חופש המידע על הקרן הקיימת לישראל תאפשר פיקוח ובקרה ראויים על גוף שלמעשה במהותו הוא גוף ציבורי. על ידי החלת החוק, יוכל הציבור לבקש מידע הנמצא בידי הגוף, לרבות מידע הקשור בניהול עניינים כספיים, מינויים, יישום מדיניות ועוד. כאשר מדובר בגוף שהתנהלותו משפיעה באופן מכריע על משאבי הטבע של הציבור ישנה חשיבות רבה להתנהלות שקופה שתחייב רמת דיווח מרבית באשר להתנהלותו. החלת חוק חופש המידע במקרה של הקרן הקיימת היא הכרחית וראויה כדי להבטיח את התנהלותו התקינה של גוף, שלמרות היותו מאוגד סטטוטורית כגוף פרטי, בפועל הוא רשות ציבורית. הצעת חוק זו נכתבה בשיתוף עם התנועה לחופש המידע. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי ח"כ משה מזרחי וקבוצת חברי כנסת (פ/2224/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/808/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ד בתמוז (1 ביולי 2015)), על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/811/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ד בתמוז (1 ביולי 2015)), על ידי חבר הכנסת מיקי רוזנטל (פ/2197/20) ועל ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/2198/20; הוסרה מסדר היום ביום י"ד בתמוז (20 ביולי 2016)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בתמוז התשע"ו – 1.8.16 תיקון סעיף 2 1. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 2, בהגדרה "רשות ציבורית", אחרי פסקה (9ג) יבוא: "(9ד) קרן קיימת לישראל כהגדרתה בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד–1953."