חומר רקע

1 י"ז בחשון התשפ"ד (1 בנובמבר2023 ) אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה מאת הייעוץ המשפטי לוועדה– חוק הירושה ( הוראת שעה– חרבות ברזל ,)התשפ"ד- 2023 במתקפה רצחנית מיום7 באוקטובר2023 על ישראל, נרצחו מאות רבות של,אנשים נח טפו240 איש ואישה, נפצעו אלפים ועשרות רבות עדיין נעדרים. במסגרת המתקפה נרצחו במקרים רבים מספר בני משפחה אחת ואף .משפחות שלמות. הרוגים רבים היו גם במסגרת פעולות צבאיות ופעולות הגנתיות מטרת התיקונים המוצעים היא לתקן את חוק הירושה התשכ"ה- 1965 (להלן– ,)החוק כדי לקבוע הוראות שיקלו את הליכי הירושה של הנרצחים וההרוגים ויפחיתו את הסיכון להיווצרות עיוותים בחלוקת העיזבון לגבי מקרים קשים אלה, בשים לב לנסיבות המיוחדות של האירועים: תיקון אחד נוגע לאפשרות ההסתלקות של יורש כלפי הורה או נכד של המוריש ותיקון אחר למקרים בה .ם יותר מבן משפחה אחד נרצח או נהרג :התיקונים המוצעים (1 ) תיקון סעיף6 לחוק הירושה– הסתלקות היורש מזכותו בעזבון סעיף6 לחוק קובע כי אדם יכול להסתלק מהירושה, ואז רואים בו כמי שכלל לא ירש. ההסתלקות יכולה להיות לכלל העיזבון או ל קרובי המוריש ש מנויים בסע יף : בן זוג, ילד או אח של המוריש : " 6 .הסתלקות היורש מזכותו בעזבון )(א לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף67 ,א, להסתלק מחלקו בעזבון כולו או מקצתו, או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה. )(ב מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש ;מלכתחילה אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. )(ג הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט. )(ד הסתל קות על תנאי– בטלה. )(ה בחוק זה , "ר שם לעניני ירושה" – כמשמעותו בסעיף65א." מוצע לתקן , בהוראת שעה, את סעיף6 )(ב– ולקבוע כי יורש של מי שנרצח או נהרג בפעולות האיבה או בפעולות ,המלחמה יהיה רשאי להסתלק גם לטובת הורה או נכד של מוריש ,. לדוגמא כאשר אח המוריש מבק ש להסתלק .לטובת ההורה יוער, כי ה אפשרות להתסלק לטובת אח המוריש הוספה ב שנת1987 (בתיקון7 לחוק). בנוסף נציין כי ב קרב חברי ועדת טירקל, שדנה בהצעות ל תיקוני חוק הירושה בשנת2004 , היו שסברו שהמצב בו אדם יכול להסתלק לטובת אח המוריש אך לא לטובת הורהו או נכדו של המוריש אינה סבירה, וצידדו בהרחבה או בביטול ההסתלקות. ברוב דעות הוחלט בסופו של דבר .להשאיר את המצב הקיים 2 :הנוסח המוצע חוק הירושה– הוראת שעה 2.על אף האמור בחוק הירושה, התשכ"ה– 1965 1 (להלן– החוק העיקרי), יחולו ההוראות שלהלן לעניין מי שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה: (1) על אף האמור בסעיף6(ב) לחוק העיקרי, יורש של מי שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לט ובת הורהו או נכדו של ;המוריש פעולות האיבה ופעולות המלחמה,, אליהן מפנה ההסדר מוגדרות בסעיף1 להצעה והן מתייחסות לפעולות איבה או מלחמה שאירעו החל מה-7 באוקטובר ועד לתום ההכרזה על מצב חירום מיוחד בעורף או עד לתום הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועד ת השרים לענייני ביטחון לאומי. מאחר שאין מועד מפורש וידוע מראש לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ככל הנראה המשמעות המע שית תהיה עד להפסקת אש קבועה . הגדרות 1. בחוק זה– """פעולות האיבה או פעולות המלחמה– ,פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמ יום י( כ"ב בתשרי התשפ"ד7 באוקטובר2023) עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות ;הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר ""ההכרזה על מצב מיוחד בעורף– ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א– 1951 2, מיום כ"ב בתש( רי התשפ"ד7 באוקטובר2023 ;) ""הפעולות הצבאיות המשמעותיות– הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף40 :לחוק־יסוד הממשלה3, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג ( בתשרי התשפ"ד8 באוקטובר2023 .) שאלות לדיון והצעות לנוסח לעניין סעיף6 לחוק העיקרי מאז גש הו תזכיר החוק ה תבררו מקרים בהם י ש רצון של יורשים ה מעוניינים להסתלק מחלקם עבור בני משפחה מקרבה אחרת, מזו שנז כרת בסעיף ובהצעת החוק. כך לדוגמא ב אחד המקרים מבקשים קרובי נפטר להוריש לאחייני ו של היורש. ב אותו מקרה ין א ל נפטר ילדים וידוע כי היה מעוניין להוריש את רכושו לאחייניו– אחד מהם נותר יתום משני הורים ו ללא אחי ו, אלא .שנוסח החוק ונוסח ההצעה אינם מאפשרים כן 1 ס '"ח התשכ"ה, עמ3 6 '; התשפ"ג, עמ165 . 2 ס '"ח התשי"א, עמ78 . 3 ס '"ח התשס"א, עמ158 . 3 נוכח האמור מוצע הנוסח הבא: חוק הירושה– הוראת שעה 2.על אף האמור בחוק הירושה, התשכ"ה– 1965 4 (להלן– החוק העיקרי), יחולו ההוראות שלהלן לעניין מי שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה: (1) על אף האמור בסעיף6(ב) לחוק העיקרי, יורש של מי שנהרג בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון גם לט ובת הורהו או נכדו של המוריש י ורשים מ בני משפחה אחרים של המוריש המנויים ב סעיף10 ; (2 ) תיקון סעיף9 – שניים שמתו כאחד , כמה מאורעות כאחד סעיף9 לחוק קובע את אופן חלוקת העיזבון במקרים שבהם נפטרו מספר בני משפחה ולא נקבע מי מהם מת .תחילה הסעיף חל גם במקרה של יותר מנפטר אחד ואף אם לא מדובר באירוע אחד שבו נפטרו אם לא ניתן, לפי כללי הדין וה דיון, מי מהם מת תחילה : " 9 .שניים שמתו כאחד )(א מתו שניים או יותר ולא נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעזבונו של כל אחד מהם לפי כללים אלה: (1) היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אחר היה יורש-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-ודאי; (2) היו שני התובעים יורשי-ספק, ע דיף התובע שהוא בן- זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים; (3) בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין. )(ב בסעיף זה, "יורש-ודאי" – מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר מת תחילה; "יורש-ספק" – מי שהי ה יורש רק אם אחד מהם מת תחילה." החוק הישראלי מבחין בין"יורש ודאי" ש היה יורש חלק מהעיזבון, "בלי תלות בסדר הפטירות ובין "יורש ספק .שיורש רק בסדר פטירות מסוים בהסדר( :שלושה כללים1) מתן עדיפות בלעדית ליורש הוודאי ונישול יורש הספק מהעיזבון( . 2 ) העדפת יורש ספק שהוא בן זוג או קרוב של המוריש על פני מי שאינו קרוב ; ו-(3 ) קביעה כי בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות– תהיה החלוקה לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין (בהעדר .)צוואה .טרם נבחן את המקרים אחד לאחד נציין כי החוק הישראלי מציע הסדר ייחודי בעולם, המושפע מהמשפט העברי ,פרופ' שמואל שילה, בספרו מקדיש פרק שלם להסדר ייחודי זה, תוך ציון, ניתוח ופירוט של מצבים מוקשים מבחינת תוצאתם ומצבים שקשה ביותר ליישמם לפי החוק, בפרט ככל שעולה מספר ההרוגים שסד ר פטירתם לא :ידוע (ראו "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה- 1965 , 'עמ105 עד114 .) ,נוכח האמור, וחרף אהדתו למשפט העברי מסכם פרופ' שילה את הפרק בנושא זה תוך שהוא שואל האם למרות חשיבו תו של המשפט העברי, נכון ליישמו " :במקרה זה אמת, נכון הדבר– יש לתת לדיני ישראל במדינת ישראל מקום ישיבה במזרח בין יתר שיטות פש המ ט בעולם. אולם האם לא שולם מחיר גבוה מדי לכך בסוגיית שניים שמתו כאחד"? '(עמ113 עד114 ) . למרות האמור ולמרות הקשיים שהציף פרופ' ש ילה ואחרים, נותר סעיף9 ב נוסחו מאז חקיקת החוק בשנת1965 . יצוין כי,ועדת טירקל, שדנה בתיקונים לחוק הירושה כאמור בשנת2004 , סברה ,שאין מקום להתערב בסעיף בשל החשש לייצר בעיות נוספות עם שינויו ומאחר שהסעיף נתפס כסעיף נדיר שאינו מעורר קשיים פרקטיים– ש כן לרוב ה מקרים באים על פתרונם . זהו, למרבה הצער, אינו המצב במקרה זה, שבנסיבות הנוראיות שנוצרו לא נדיר ועלול להביא לקשיים פרקטיים ביישום או לתוצאות מוקשות . 4 ס '"ח התשכ"ה, עמ3 6 '; התשפ"ג, עמ165 . 4 (1) עדיפות ל יורש ודאי על פני יורש ספק ,כאמור סעיף9 ()(א1) לחוק מעניק עדיפות בלעדית ליורש הוודאי תוך נישול יורש .הספק מהעיזבון המשמעות של קביעה זו היא ש עלולים להיווצר מקרים בהם החלוקה אינה משקפת את רצון המורישים ואת תפיסתם את .הרכוש ואת חלוקתו העתידית זאת בפרט מאחר שבני הזוג אינם יורשים האחד את השני, מאחר שכל אחד הוא .יורש ספק כלפי בן זוגו כך לדוגמא, כאשר לבני זוג ילדים לא משותפים וילדים משותפים (ילד לאם, ילד לאב וילד משותף): מ עי זבונ ו של ב הא יקבלו רק ילדי .האב הילד של האם לא יקבל מע י זבונו של האב – שכן הוא אינו זכאי לרשת אותו . אותו ילד גם לא יירש את חלקה של האם ברכושו של האב, שכן האם ה אינ יורש ת את חלק ו של ב ן הזוג. אותו הדבר י תרחש גם במקרה הפוך (מע י)זבונה של האם יקבלו רק ילדיה והילדים של האב לא יקבלו . מכאן שהילד המשותף יקבל חלק גדול יותר (גם מהאימא וגם מהאב) ולכן יקבל יותר מאחיו (בהנחה שהעיזבון של שני ההורים זהה– הילד המשותף יירש% 50 מהרכוש המשותף, בעוד ני שש ילדי בני הזוג הלא משותפים יירשו% 25 מהרכוש )המשותף. קושי נוסף עלול להיווצר בהקשר בין-דורי , לדוגמא ב מקרה של הורים תבו .ההורים אינם יורשים את הבת ואף הבת אינה יורשת את ההורים. הנכדים יורשים את עיזבון ה הורים כיורשי ודאי ( בין אם כחליפים של יורש שנפטר ובין כיורשים של האם שירשה מהוריה) .ל עומת זאת בן הזוג של הבת )(החתן לא יקבל מ עזבון הורי הבת כלל , וזאת אף אם השקיע משאבים אישיים בנחלה או בעסק של ההורים , ואף אם הקרובים הנוספים של ההורים ממעגלי קרבה רחוקים יותר. נציין כי בהצעת חוק דיני ממונות (חלק הירושה), התשע"א- 2011 היתה כוונה ל הוסיף א ת בן הזוג של ילדו של המוריש(החתן והכלה) לרשימת היורשים. ההסדר שבחוק לא משקף בהכרח את מערכת היחסים ואת רצונות המורישים וייתכן אף ש לא את רצון היורשים )(ובפרט מאחורי למסך הבערות . כך לדוגמא, ניתן להניח כי בנסיבות מסוימות היו הורים רוצים להוריש לשלושת ילדיהם חלקים שווים ב כוש ר המשותף (ולא שהילד המשותף יירש כפול מאחיו) א,ו, כפי שמתואר במקרה השני לכלתם או חתנם .או מנם ייתכן כי ביחס למקרה הילדים המשותפים והלא משותפים, טמון חלק מהפתרון בפירוק שיתוף הנכסים תחילה – דרך הלכת שיתוף הנכסים או חוק יחסי ממון ,. ברם מדובר בפתרון לסיטואציה הספציפית הזו ש אף הוא.מוגבל פרופ' שמואל שילה ז"ל, מצביע,, כאמור בספרו על קשיים הנובעים .מהחוק בין הקשיים אותם הוא מעלה ביחס לסעיף9 ()(א1 ) מקרים בהם יורש הספק הוא יורש ביחס ל- 99% מהעיזבון בעוד יורש הוודאי הוא יורש ביחס ל- 1% מהעיזבון, אך ,למרות זאת על פי החוק , גובר .יורש הוודאי על יורש הספק בנוסף מציין פרופ' שילה כי הוראת החוק קשה ביותר ליישום 'ככל שעולה מספר ההרוגים שסדר פטירתם לא ידוע (ראו עמ110 , "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה- 1965 .) (2) עדיפות ליורש ספק שהוא בן זוג או קרוב סעיף9(2 ) לחוק הירושה קובע כי אם היו שני התובעים יורשי-ספק, עדיף התובע שהוא בן- זוגו או קרובו של המוריש שאת עזבונו מחלקים . סעיף10 לחוק מגדיר כי קרוב הוא ילד המוריש וצאצאיו, הוריו וצאצאיהם, הורי .הוריו וצאצאיהם ,מכאן שבן הזוג של ה יורש (החתן או הכלה) אינם נחשב ים לעניין זה"קרוב" ועלולים להידחק מפני צאצא רחוק– בן דוד שני של המוריש – על.פני בן הזוג פרופ' שילה מציין בספרו קושי נוסף :כאשר יש מספר נפטרים ומספר תובעים שהם י ורשי ספק, ו אחד מהם בן זוגו או קרובו של המוריש , ותוהה האם יש להעדיף את אותו תובע שהוא בן זוג או קרוב גם אם הוא יורש רק במקרה 5 אחד של סדרי פטירה כאשר היורשים האחרים יורשים לפי מספר סדרי פטירה . פרופ' שילה מציין כי הוא מסופק .אם גישה זו מוצדקת (3) בין יורשי ספק- עדיפות ליורש ספק שהוא בן זוג או קרוב סעיף9(3) לחוק הירושה קובע כי בין תובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק העזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין. לעמדת פרופ' שילה סעיף9 מתייחס גם למצבים בהם קיימת צוואה , אך כי גם במקרה זה קיימים שלושה מק רים ;בהם אין תשובה בחוק: שני יורשי ודאי; שני יורשי ספק כאשר אף אחד מהם אינו בן זוגו או קרובו של המוריש .ושני יורשי ספק ששניהם קרובים של המוריש ,עם זאת סעיף9 ()(א3 ) המסדיר מקרים "בין תובעים אחדים "באותה דרגת עדיפות" חל רק "באין צוואה , ועל כן אינו פותר את הק ושי . :התיקונים המוצעים (1) מוצע לקבוע כי בני משפחה שנהרגו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, החל מה- 7 ועד ה- 8 ,באוקטובר ייחשבו כמי שלא ניתן לקבוע ביחס אליהם מי מת תחילה . על פי נוסח ההצעה הכוונה היא לקבוע חזקה זו גם במקרים בהם ניתן לקבוע מי מהם נפטר אחרון . זאת במטרה למעט דיונים בסוגיה קשה זו של סדר הפטירות , בפרט בנסיבות הנוכחיות. (2) מוצע לקבוע כי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי העניין , יהיה רשאי לקבוע " חלוקה אחרת בין היורשים בעיזבונו של מי שנהרג כאמור בפסקת משנה (א), אם מצא כי נכון לעשות כן מטעמים של צדק וה וגנות". סעיף זה נוסח באופן כללי ביותר, מאחר שבקרב גורמי המקצוע עדיין לא ידוע מהם המקרים שעלולים להעלות קשיים , נוכח הנסיבות הייחודיות . (3) מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כי ההוראות המוצעות ביחס לסעיף9 (החזקה ביחס למועד הפטירה וסמכות הרשמים או בית המש )פט לחלוקה אחרת יחולו גם לעניין בני משפחה שנהרגו בפעולות האיבה או בפעולות האיבה– .בנסיבות אחרות שייקבע :נוסח הסעיף המוצע חוק הירושה– הוראת שעה 2.על אף האמור בחוק הירושה, התשכ"ה– 1965 5 (להלן– החוק העיקרי), יחולו ההוראות שלהלן לעניין מי שנהרג בפעולות :האיבה או בפעולות המלחמה (1) (2) לעניין סעיף9 לחוק העיקרי– )(א ,יראו בני משפחה שנהרגו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה ( בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד7 באוקטובר2023) עד יום כ"ג בתשרי ( התשפ"ד8 באוקטובר2023), כאילו לא ניתן לקבוע מי מהם מת תחי.לה 5 ס '"ח התשכ"ה, עמ63 '; התשפ"ג, עמ165 . 6 )(ב על אף האמור בסעיף9(א) לחוק העיקרי, רשאי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי העניין, לקבוע, חלוקה אחרת בין היורשים בעיזבונו של מי שנהרג כאמור בפסקת משנה (א), מצא כי נכון לעשות כן מטעמים של צדק והוגנות )(ג השר רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות פ סקאות משנה (א) ו-(ב) יחולו ,גם לעניין בני משפחה שנהרגו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה .בנסיבות אחרות שיקבע ש אלה לדיון והצעות לנוסח לעניין סעיף2(2 ))(א על פי דברי ההסבר לה,צעה הכוונה היא ליצור חזקה חלוטה וזאת כדי להימנע ממצב בו נדרשים לדון בסדר הפטיר .ות בנסיבות הקשות שנוצרו האם ?אכן ניתן לייצר חזקה כזו מבחינה פרקטית שאלות לדיון והצעות לנוסח לעניין סעיף2(2 ()ב ) 1. כאמור, סעיף2(2 ) להצעת החוק, המתקן את סעיף9 האמור, נוסח באופן כללי ביותר. זאת נוכח ההבנה כי סעיף9 אכן עלול להביא לתוצאות קשות מבחינת חלק מהתובעים שיימצאו את עצמם לא יורשים דבר או יורשים חלק קטן ביותר בירושת אחד ההורים . ,עם זאת משיח עם גורמי המקצ וע במשרד המשפטים נראה כי י יתכן ש היורשים עצמם, לרבות יורשי הוודאי , היו.מעוניינים לייצר חלוקה אחרת מוצע לשקול את האפשרות לאפיין במפורש מקרים בהם יש הסכמה ל חלוקה שונה מההסדר הקבוע בסעיף9 בין היורשים– יורשי ודאי ויורשי ספק – ולהסמיך את הרשמים א ו בית המשפט לאשר הסכמות אלו. 2. מוצע לשקול את האפשרות לאפיין מקרים בהם כאשר המתנגדים הם יורשי ודאי בחלקים קטנים של העיזבון – ניתן יהיה להקנות להם את חלקם, ולחלק את יתר העיזבון בהסכמת יתר היורשים . 3. מוצע לשקול כי המחוקק יבנה באופ ן הדוק יותר את שיקול הדעת ל הפעלת הסמכות על ידי הרשמים או בתי המשפט , למשל, באמצעות הדרישה ל התחקות אחר רצון המוריש או בשים לב לטיב היחסים במשפחה או התנהלותה , כגון במקרים בהם בני הזוג ניהלו את התא המשפחתי הכלכלי כאחד , ביחס לכלל ילדיהם (משותפים ולא משותפים) ? בשים לב להערות הנ" ל, מוצע ה נוסח הבא, כבסיס לשיח: )(ב על אף האמור בסעיף9(א) לחוק העיקרי, רשאי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לפי ,העניין בעניין עיזבון)מי שנהרג כאמור בפסקת משנה (א – (1) לאשר חלוקה אחרת שהסכימו לה היורשים, לרבות יורשי ודאי ויורשי ספ ק; (2 ) לאפשר להקנות ליורש ודאי אחד או יותר, את ה חלק בירושה ש היה מקבל לפי אחד מסדרי הפטירה או ממוצע החלקים שהיה מקבל, אילו היה ס דר הפטירות ידוע, ולחלק בין יתר היורשים את יתרת העיזבון; 7 (3 )לקבוע , מ טעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות בשל טיב היחסים במשפחה והתנהלותה וא התחקות אחר רצון המוריש, חלוקה אחרת בין היורשים בעיזבונו של מי שנהרג כאמור בפסקת ,)משנה (א מצא כי נכון לעשות כן מטעמים של צדק והוגנות אם:התקיים אחד מאלה (א )היה אחד התובעים יורש-ודאי ותובע אח ר היה יורש-ספק; (ב )היו שני התובעים יורשי-ספק; (ג.) היו התובעים יורשים באותה דרגת עדיפות שאלות לדיון והצעות לנוסח לעניין סעיף2(2 ()ג ) 1. מהן הנסיבות, ולו התיאורטיות, בהן עשוי להתעורר ה צורך בסעיף המוצע ? נוכח התשובה לשאלה הקודמת מוצע לבחון האם א ין מקום לתק ן סעיף זה ?כעת 2. מוצע לשקול את האפשרות לבחון את הרחבת התיקון בהמשך הדרך , לאחר שיירכש ניסיון בהפעלת הסעיף, לאחר יישומו, בהתאם לסעיפים (א) ו- ?(ב)? ואולי אף לתקנו כתיקון קבע במקרי אסון המוני 3. מוצע להבהיר כי פסקאות המשנה שאליהן מפנה פסקה (ג) שלהלן– הן פסקאות המשנה של הוראת השעה ולא של סעיף9 הקבוע לחוק הירושה: )(ג השר רשאי לקבוע בתקנות כי הוראות פסקאות משנה (א) ו- )(ב לחוק זה יחולו גם לעניין בני משפחה שנהרגו .בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, בנסיבות אחרות שיקבע תוקף ותחול ה מוצע לקבוע כי חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום18 .חודשים מיום תחילתו עוד מוצע לקבוע כי שר .המסמכים יהיה מוסמך להאריך את התקופה פעם אחת ועד לשנה אחת נוספת לבסוף, מ וצע לקבוע כי החוק יחול על בקשות שהוגשו החל ב-7 באוקטובר (לפני תחילתו של החוק– שתהיה עם פרסו מו ברשומות), ועד לתום .)תקופת החוק (אף אם טרם ניתנו בעניינם צווים תוקף 3. )(א חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום18 .חודשים מיום תחילתו )(ב על אף הוראת סעיף קטן (א), רשאי שר המשפטים, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להאריך את תקופת תוקפו של חוק זה בתקופה .נוספת אחת שלא תעלה על שנה תחולה 4. )(א חוק זה יחול גם לגבי בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה שהוגשו בתקופה ( שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד7 באוקטובר2023 )עד ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד .שטרם ניתן לגביהן צו כאמור )(ב הוראות חוק זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת תוקפו כאמור בסעיף3, .לגבי בקשות לצו ירושה או לצו קיום צוואה שהוגשו לפני תום התקופה כאמור 8 שאלות לדיון לעניין סעיפים3 ו-4 : ניתן לחשוב על מספר טעמים שבשלהם היורשים לא יהיו מעוניינים בהגשת הבקשות לצווי ירו שה וצווי קיום צוואה: העדר מידע מספק ביחס לחלק מהיורשים או המורישים (החטופי ;)ם והנעדרים חוסר רצון להתמודד עם ;הביורקרטיה הנוגעת לירושת הנפטר .רצון להימנע מהגשת צווים עד לפטירת אחד היורשים, כמו הורה מבוגר בפרט אם יש קושי לקבל הסכמה בנסיבות של תשישות נפש; רצון להימנע מלעגן ירושה בנכסים שעשויים להיות חדלי פירעון ועוד. נוכח האמור– מ וצע לוועדה לשקול מהי ההצדקה להגביל את תוקף הצעת החוק, ובפרט מדוע להגבילה בתקופה כה מצומצמת בזמן, תוך מתן אפשרות מצומצמת ביותר לשר המשפטים להאריכה (הארכה .)אחת בלבד, ולתקופה של עד שנה הדברים אמורים בפרט מאחר שממילא הצעת החוק נוגעת רק למי שנפטר ביו ם ה-7 וה-8 באוקטובר2023 .(כלומר, מדובר בקבוצה סגורה) וכאשר אין התיישנות על ירושה וצוואה וכח נ האמור מוצע ל מחוק את סעיף3 (א) ו-(ב) , את סעיף4(ב) ו לשנות את כותרת החוק ואת כותרת סעיף2.