הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2006580 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מרדכי יוגב מיכל רוזין מירב בן ארי רועי פולקמן רחל עזריה אברהם נגוסה נורית קורן מיכאל אורן ______________________________________________ פ/3352/20 הצעת חוק העונשין (תיקון – הארכת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע), התשע"ו–2016 דברי הסבר הצעת החוק מבקשת להאריך את תקופת התיישנות בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בכך שתקופת ההתיישנות בהן תתחיל מיום הגיע הנפגע לגיל ארבעים במקום עשרים ושמונה, אך מותירה את ההחלטה על הגשת כתב אישום בחלוף עשר שנים ממועד ביצוע העבירה בידי היועץ המשפטי לממשלה, כפי שקובע החוק כיום. התיקון נועד לבטא את ההכרה של המחוקק בקשיים האינהרנטיים והאובייקטיבים שבפניהם ניצבים הקורבנות בבואם לדווח על עבירות מין במשפחה בחלוף שנים רבות. קורבן עבירת מין במשפחה מתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב, בעל מספר שלבים, בטרם יוכל לפנות בהגשת תלונה, לעיתים תהליך של עשרות רבות של שנים ותלות גדולה בבן המשפחה או באחראי עליו אשר פגע בו. עבירות של התעללות מינית בקטינים על ידי בן משפחה יוצרות פגיעה אנושה, הנמשכת לרוב לאורך כל תקופת חייו של הקורבן ובכל מעגלי החיים. המחוקק הכיר בצורך מיוחד זה בעבר כאשר האריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה מעבר למדרג הרגיל של ההתיישנות על פי חומרת העבירה. על פי נתוני מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ ומקבלים עשרות אלפי פניות בשנה, תיקון זה אינו מספק ויש צורך בהארכת תקופת ההתיישנות, הן בשל חומרת העבירה והן בשל טיבה המיוחד שגובר על הרציונלים העומדים בבסיס דיני ההתיישנות. בבסיס ההצעה עומדת התפיסה כי עניינה של החברה בהעמדה לדין של בני משפחה שהתעללו מינית בילדים ושל אדם האחראי על חסר ישע שפגע בו, גדולה יותר מאשר בעבירות אחרות, משום שקיימת בהן פגיעה בערכים המוגנים ביותר, תוך ניצול פערי הכוחות, האמון והתלות של מערכת היחסים הראשונית והבסיסית ביותר בחייו של כל אדם וזריעת הרס חסר תקנה. במדינות שונות בארצות הברית כדוגמת וואיומינג, דרום קרוליינה, מרילנד קנטאקי, אלבאמה וירג'יניה ועוד אין כלל התיישנות על עבירות פליליות חמורות כדוגמת גילוי עריות (ראו בספרה של ד"ר לימור עציוני "גילוי עריות", התשס"ט, בעמודים 173-174). עוד מוצע להחיל את התיקון המאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין במשפחה למפרע. כך נעשה במדינת קליפורניה שבארה"ב בשנת 2003 כאשר הוארכה תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים. גם כאשר הקונגרס האמריקאי חוקק חוק להגנת קטינים, שקבע כלים ותרופות נגד ניצול של ילדים, ביטל החוק באופן רטרואקטיבי את תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים. במקרה STOGNER שהגיע לבית המשפט העליון בקליפורניה ודן בשאלת הרטרואקטיביות ועקרון החוקיות קבע השופט קנדי כי ביטולה הרטרואקטיבי של ההתיישנות הוגן משום התאמתו הספציפית והמכוונת לטראומה הנלווית לסוג זה של פשע, המתאפיין לעיתים תכופות בדיווח מאוחר. קביעות ברוח זו נקבעו גם בשורה ארוכה של מקרים שונים בעשורים האחרונים בארה"ב (ראו בספרה של ד"ר לימור עציוני "גילוי עריות", התשס"ט, בעמודים 177-179). הצעות חוק בנושא דומה הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/2000/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/574/20). הצעת החוק היא פרי שיתוף פעולה עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16 תיקון סעיף 354 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 354(א), במקום "עשרים ושמונה" יבוא "ארבעים". תחולה 2. הוראת סעיף 1 לחוק זה תחול גם על העבירות המנויות בסעיף 354(א) לחוק העיקרי, שביום תחילתו של חוק זה התיישנו, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) המעשה היה עבירה בעת ביצועו; (2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור, היה מהווה עבירה לפי סעיף 354(א) לחוק העיקרי.