הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 11,066 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2005176 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר רחל עזריה אלעזר שטרן מנואל טרכטנברג ______________________________________________ פ/3340/20 הצעת חוק השבת, התשע"ו–2016 דברי הסבר מטרת הצעת החוק לעגן בחקיקה את מעמדה של השבת כיום המנוחה במדינת ישראל, ובכך לחזק את השבת כגורם מאחד ומלכד בחברה הישראלית. הצעת החוק מסדירה את שלל הסוגיות הנוגעות לשבת כיום המנוחה בזיקה לשבוע העבודה הישראלי, ובכלל זה את פתיחתם של מוסדות תרבות, בילוי ופנאי, את התחבורה הציבורית ואת המסחר. כמו כן, הצעת החוק מסדירה את קיצור שבוע העבודה כגורם משלים להסדרתו של יום המנוחה. הצעת החוק מייחסת חשיבות רבה לביסוס מעמדה של השבת על יסוד הסכמות רחבות, ושואפת לאפשר "עונג שבת" לכל ישראלי בהתאם להשקפתו ואורחות חייו. לפיכך, הצעת החוק קובעת כללים ומסגרת ומותירה שוליים רחבים להכרעת הרשויות המקומיות בהתאם לצרכים ולהעדפות של תושביהן, תוך חלוקה לשכונות. מרכיבי ההצעה תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה. כך, קיצור שבוע העבודה יאפשר למשפחה מן השורה הן לעבוד לפרנסתה והן להקדיש זמן במהלך השבוע לפעילויות נחוצות אחרות כגון סידורים וקניות, כך שאפשר יהיה לצמצם את שעות הפתיחה בשבת של קניונים שמחוץ למרכזי הערים, מבלי לפגוע במהלך החיים של משפחות אלו. צמצום המסחר יחזק את השבת כיום המוקדש לפעילויות תרבות, בילוי ופנאי בחיק המשפחה והקהילה. מוסדות תרבות, בילוי ופנאי יהיו פתוחים בשבת, והמסחר במרכולים יצומצם תוך שמירה על נגישות עבור התושבים ועל תחרות הוגנת. בנוסף תתאפשר פעילות בתי אוכל ופעילויות של תחנות דלק וחנויות נוחות, וכן משתלות וחנויות לממכר חפצי חן וכיוצא בהם. לעומת זאת, המסחר הקיים כיום בשבת בקניונים שמחוץ למרכזי הערים יצומצם באופן משמעותי, ויופעל רק החל משעות אחר הצהריים בשבת. כמו כן תתקיים תחבורה ציבורית מצומצמת, בפרט מהשכונות או בתחבורה בין-עירונית למוקדי התרבות והבילוי, אשר יתנו מענה שוויוני לשליש מאוכלוסיית ישראל אשר אין בבעלותם רכב פרטי. הרשויות המקומיות יקבעו את היקף התחבורה הציבורית ואת המסלולים, כך שהדבר לא ייפגע בשכונות בעלות אופי דתי, וההסעות יתבצעו בכלי רכב קטנים, בעדיפות לכלי רכב היברידיים או חשמליים, שלא יפרו את מנוחת השבת. הצעת החוק שואבת השראה ועידוד מאמנת גביזון-מדן, אשר גובשה לפני 13 שנה בין הרב יעקב מדן לפרופ' רות גביזון, והיא משקפת את רצונם העז של יוזמי ההצעה מן הקואליציה והאופוזיציה, לחיזוק המכנה המשותף בחברה הישראלית באמצעות כוחה המלכד של השבת. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אלעזר שטרן וחברת הכנסת רחל עזריה (פ/2353/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "אזורי תעשייה ומסחר" – כפי שהוגדרו וסומנו בתכניות בינוי ערים; "אזורי תעשייה ומסחר" – כפי שהוגדרו וסומנו בתכניות בינוי ערים; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, מזנון, וכל מקום שבו מסופק בתמורה אוכל או משקה לצריכתו באותו מקום או בסמוך לו; "בית אוכל" – מסעדה, בית קפה, פאב, מזנון, וכל מקום שבו מסופק בתמורה אוכל או משקה לצריכתו באותו מקום או בסמוך לו; "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951; "חוק שעות עבודה ומנוחה" – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951; "חנויות נוחות" – חנויות הפועלות בצמוד לתחנת דלק ושעיקר הכנסתן ממכירת מוצרי מזון; "חנויות נוחות" – חנויות הפועלות בצמוד לתחנת דלק ושעיקר הכנסתן ממכירת מוצרי מזון; "מוסדות ממלכתיים" – מוסדות המגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך וכיוצא באלה; "מוסדות ממלכתיים" – מוסדות המגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות, מוסדות חינוך וכיוצא באלה; "מוסדות תרבות, בילוי ופנאי" – בתי תיאטרון, מוזיאונים, בתי קולנוע, בתי תרבות, גלריות לאמנות, מתנס"ים, גנים לאומיים, גני חיות, וכיוצא באלה; "מוסדות תרבות, בילוי ופנאי" – בתי תיאטרון, מוזיאונים, בתי קולנוע, בתי תרבות, גלריות לאמנות, מתנס"ים, גנים לאומיים, גני חיות, וכיוצא באלה; "מרכול" – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון; "מרכול" – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון; "פעילות בילוי, בידור תרבות ופנאי" – פעילות המתקיימת במוסדות תרבות, בילוי ופנאי; "פעילות בילוי, בידור תרבות ופנאי" – פעילות המתקיימת במוסדות תרבות, בילוי ופנאי; "פעילות תעשייה ומסחר" – פעילות עסקית של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה. "פעילות תעשייה ומסחר" – פעילות עסקית של ייצור, סחר ומתן שירותים, ובכלל זה פעילותם של מפעלי תעשייה, בנקים, חנויות, רשתות הפצה, קניונים וכיוצא באלה. "שבת" – משעת כניסת השבת ועד צאתה, על פי לוח הזמנים שמפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל. "שבת" – משעת כניסת השבת ועד צאתה, על פי לוח הזמנים שמפורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל. השבת כיום מנוחה 2. השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. השבת היא יום המנוחה הממלכתי במדינת ישראל. הזכות לשבות בשבת 3. זכותו של עובד יהודי לשבות בשבת וזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה על פי אמונתו או ביום השבת, בכפוף להוראות חוק זה. זכותו של עובד יהודי לשבות בשבת וזכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה על פי אמונתו או ביום השבת, בכפוף להוראות חוק זה. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9ג עד 9ה לחוק שעות עבודה ומנוחה, אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה על פי אמונתו בשום עניין, לרבות בעניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9ג עד 9ה לחוק שעות עבודה ומנוחה, אין להפלות אדם שבחר שלא לעבוד בשבת או ביום המנוחה על פי אמונתו בשום עניין, לרבות בעניינים המנויים בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988. מתקיימת העסקה בשבת, היא תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם; במקומות עבודה שיש בהם העסקה במסגרת שעות נוספות בימי חול, תינתן לעובד שבחר שלא לעבוד בשבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע. מתקיימת העסקה בשבת, היא תיעשה במתכונת של תורנות ובאופן מצומצם; במקומות עבודה שיש בהם העסקה במסגרת שעות נוספות בימי חול, תינתן לעובד שבחר שלא לעבוד בשבת העדפה באפשרות לעבוד שעות נוספות במהלך השבוע. פעילות מוסדות בשבת 4. (א) אין לקיים ביום השבת פעילות של מוסדות ממלכתיים, למעט מוסדות ממלכתיים כמפורט בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה. (א) אין לקיים ביום השבת פעילות של מוסדות ממלכתיים, למעט מוסדות ממלכתיים כמפורט בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה. (ב) מותרת פעילותם של מוסדות תרבות, בילוי ופנאי בשבת, לרווחת הציבור. (ב) מותרת פעילותם של מוסדות תרבות, בילוי ופנאי בשבת, לרווחת הציבור. (ג) מוסד תרבות, בילוי ופנאי הפועל בשבת כאמור בסעיף קטן (ב), וגובה תשלום בעד פעילותו, יאפשר את ביצוע התשלום לפני כניסת השבת. (ג) מוסד תרבות, בילוי ופנאי הפועל בשבת כאמור בסעיף קטן (ב), וגובה תשלום בעד פעילותו, יאפשר את ביצוע התשלום לפני כניסת השבת. פעילות אחרת בשבת 5. (א) אין לקיים ביום השבת פעילות תעשייה ומסחר, למעט פעילות כמפורט בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה. (א) אין לקיים ביום השבת פעילות תעשייה ומסחר, למעט פעילות כמפורט בסעיף 9ו לחוק שעות עבודה ומנוחה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, תתאפשר פעילות מרכולים ובתי מרקחת בשבת; מועצת הרשות המקומית מוסמכת להחליט על קביעת מתכונת מצומצמת של פעילות מרכולים ובתי מרקחת בתורנות, תוך התחשבות בנגישות עבור התושבים ובשמירת תחרות הוגנת. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, תתאפשר פעילות מרכולים ובתי מרקחת בשבת; מועצת הרשות המקומית מוסמכת להחליט על קביעת מתכונת מצומצמת של פעילות מרכולים ובתי מרקחת בתורנות, תוך התחשבות בנגישות עבור התושבים ובשמירת תחרות הוגנת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, מותרת פעילותם בשבת של בתי אוכל, משתלות, חנויות לממכר פריטי אומנות, עתיקות, מזכרות תיירותיות, מתנות וחפצי נוי, תחנות דלק וחנויות נוחות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, מותרת פעילותם בשבת של בתי אוכל, משתלות, חנויות לממכר פריטי אומנות, עתיקות, מזכרות תיירותיות, מתנות וחפצי נוי, תחנות דלק וחנויות נוחות. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, תתאפשר פתיחתם בשבת של מרכזי קניות הפועלים באזורי תעשייה ומסחר כהגדרתם בחוק זה ובלבד שלא יפתחו לפני שעות אחר הצהריים של יום השבת. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א) והאמור בכל דין, תתאפשר פתיחתם בשבת של מרכזי קניות הפועלים באזורי תעשייה ומסחר כהגדרתם בחוק זה ובלבד שלא יפתחו לפני שעות אחר הצהריים של יום השבת. התנועה בשבת 6. (א) רשות מקומית רשאית להפעיל בשבת קווי תחבורה ציבורית בתחומיה בכלי רכב קטנים מאוטובוסים רגילים, שאינם גורמים למפגעי רעש וזיהום אוויר, עם עדיפות לכלי רכב חשמליים או היברידיים. (א) רשות מקומית רשאית להפעיל בשבת קווי תחבורה ציבורית בתחומיה בכלי רכב קטנים מאוטובוסים רגילים, שאינם גורמים למפגעי רעש וזיהום אוויר, עם עדיפות לכלי רכב חשמליים או היברידיים. (ב) רשות מקומית תהיה רשאית להפעיל בליל שישי קווי תחבורה אל מוקדי בילוי וחזרה מהם. (ב) רשות מקומית תהיה רשאית להפעיל בליל שישי קווי תחבורה אל מוקדי בילוי וחזרה מהם. (ג) בהסעות בשבת כאמור בפסקאות (א) ו-(ב), לא יועסקו נהגים אשר יום מנוחתם השבועי הוא שבת. (ג) בהסעות בשבת כאמור בפסקאות (א) ו-(ב), לא יועסקו נהגים אשר יום מנוחתם השבועי הוא שבת. (ד) החלטותיה של מועצת הרשות המקומית על היקף ופריסת ההסעות בשבת יהיו בהתאם למסקנות מסקר תושבים, שייערך על פי חלוקתם לשכונות. (ד) החלטותיה של מועצת הרשות המקומית על היקף ופריסת ההסעות בשבת יהיו בהתאם למסקנות מסקר תושבים, שייערך על פי חלוקתם לשכונות. (ה) תתאפשר הפעלת קווי תחבורה בינעירונית בין ריכוזי אוכלוסייה, ובין אלה לבין אתרי תרבות, פנאי ובילוי מרכזיים. שר התחבורה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יתקין תקנות לרישוי קווי תחבורה בינעירונית שיפעלו בשבת. (ה) תתאפשר הפעלת קווי תחבורה בינעירונית בין ריכוזי אוכלוסייה, ובין אלה לבין אתרי תרבות, פנאי ובילוי מרכזיים. שר התחבורה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יתקין תקנות לרישוי קווי תחבורה בינעירונית שיפעלו בשבת. (ו) שר התחבורה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יתקין תקנות לרישוי קווי תחבורה בינעירונית שיפעלו בשבת. (ו) שר התחבורה, באישור ועדת הפנים של הכנסת, יתקין תקנות לרישוי קווי תחבורה בינעירונית שיפעלו בשבת. (ז) התשלום עבור נסיעות בשבת בהסעות ציבוריות כאמור בסעיף זה, יתבצע באמצעות כרטיס מגנטי בלבד. (ז) התשלום עבור נסיעות בשבת בהסעות ציבוריות כאמור בסעיף זה, יתבצע באמצעות כרטיס מגנטי בלבד. תחולה 7. כל האמור בחוק זה לעניין שבת, יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. כל האמור בחוק זה לעניין שבת, יחול גם על מועדי ישראל, כהגדרתם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948. סייג לתחולה 8. הוראות סעיפים 4 עד 6 לא יחולו בשבת בישוב שרוב תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים, ביום מנוחתם ובחגיהם של רוב התושבים, והכל בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית. הוראות סעיפים 4 עד 6 לא יחולו בשבת בישוב שרוב תושביו אינם יהודים, אך יחולו בשינויים המחויבים, ביום מנוחתם ובחגיהם של רוב התושבים, והכל בהתאם להחלטת מועצת הרשות המקומית. הוראות מעבר 9. חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג. חוק זה בא להוסיף על זכות הנתונה לעובד על פי כל דין, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג. תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה 10. בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 – (1) בסעיף 3 במקום "ארבעים וחמש שעות עבודה" יבוא "שלושים ותשע שעות עבודה". (1) בסעיף 3 במקום "ארבעים וחמש שעות עבודה" יבוא "שלושים ותשע שעות עבודה". (2) בסעיף 4 – (2) בסעיף 4 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "ארבעים וחמש שעות עבודה" יבוא "שלושים ותשע שעות עבודה"; (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר, רשאי לקבוע לגבי ענפי עבודה מסוימים מספר שונה של שעות עבודה ביום עבודה או בשבוע עבודה, בהתאם לצרכי העובדים וצרכי ענפי העבודה השונים, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על שלושים ותשע שעות." תחילה 11. תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה ששה חודשים מיום פרסומו.